דמי הבראה - כמה ומתי מקבלים

בקצרה

הזכאות לדמי הבראה מתחילה אחרי השלמת שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק, והתשלום משולם ברוב מקומות העבודה בין יוני לספטמבר - לרוב בחודש יולי. שווי יום הבראה במגזר הפרטי עומד על 451.5 ₪ לשנת ההבראה 2025/26 (בתוקף מ-1.7.2025), ובמגזר הציבורי על 511.6 ₪ ליום, תעריף שמתעדכן בחודש יוני. מספר הימים במגזר הפרטי נקבע לפי ותק: 5 ימים בשנה הראשונה, 6 ימים בשנים 2-3, 7 ימים בשנים 4-10, 8 ימים בשנים 11-15, 9 ימים בשנים 16-19, ו-10 ימים החל מהשנה העשרים. עובד במשרה חלקית מקבל את מספר הימים כשהוא מוכפל בחלקיות המשרה, ועובד שעתי מחשב לפי שעות שבועיות חלקי 42 במגזר הפרטי או חלקי 40 בציבורי. דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, אך אינם נכללים בבסיס השכר להפרשות פנסיוניות.

רוצים לדעת כמה מגיע לכם בדיוק? אפשר לחשב את הסכום ב.

מה הם בעצם דמי הבראה, ולמה הם עדיין נקראים כך?

דמי הבראה הם תשלום שנתי שהמעסיק חייב להעביר לעובד, נוסף על השכר הרגיל. השם נשמע היום כמעט ארכאי, והוא באמת שריד לתקופה אחרת: בעבר התשלום נועד לממן שהות של עובדים בבתי הבראה - בתי מלון הסתדרותיים שנועדו למנוחה והתאוששות. העובד היה מציג למעסיק אישור שלפיו שהה בבית הבראה, והמעסיק היה מממן את השהות.

המציאות הזאת נעלמה מזמן, אבל התשלום נשאר. כיום דמי ההבראה הם זכות כספית לכל דבר, והעובד רשאי לעשות בכסף כרצונו - אין שום חובה להוציא אותו על נופש, מלון או חופשה. יש מי שמשתמש בו למימון חופשה משפחתית, יש מי שסוגר איתו חוב בבנק, ויש מי שפשוט משאיר אותו בחשבון. מבחינת החוק, אין הבדל.

חשוב להבין את המשמעות המעשית: מדובר בסכום שיכול להגיע לאלפי שקלים בשנה, והוא מגיע בדרך כלל בתקופה שבה ההוצאות של משק הבית תופחות ממילא - חופש הגדול, קייטנות, נסיעות. מי שמנהל תקציב משפחתי מסודר, ובוודאי מי שמנהל אותו לצד הוצאות של ילדים, יודע כמה משמעותי לדעת מראש מתי הכסף הזה נכנס וכמה בדיוק הוא אמור להיות. אם אתם עורכים את החשבון הכולל, שווה להצליב את הנתון הזה מול עלות גידול ילד בישראל, שמראה עד כמה הקיץ הוא חודש יקר.

💡 טיפ זהב לעובדים: דמי הבראה אינם "בונוס" ואינם מחווה של המעסיק. זו זכות מכוח צו הרחבה כללי במשק, והיא חלה על כל מעסיק - גם על עסק קטן עם שני עובדים.

מי זכאי לדמי הבראה, ומתי מתחילה הזכאות?

הכלל הבסיסי פשוט: עובד רוכש זכאות לדמי הבראה רק לאחר שהשלים שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק. עובד שסיים את עבודתו לפני תום השנה הראשונה - אינו זכאי לדמי הבראה עבור התקופה הזאת.

לעומת זאת, מרגע שהושלמה השנה הראשונה, הזכאות ממשיכה להיצבר, וגם חלקי שנה נספרים באופן יחסי. כלומר, מי שעבד שנה ורבע יקבל את הימים המלאים של השנה הראשונה בתוספת החלק היחסי של הרבעון הנוסף.

מה קורה כשהעובד נעדר מהעבודה?

העדרויות מוכרות אינן פוגעות בזכאות. עובד שהיה בחופשת לידה, בימי חופשה שנתית או בימי מחלה - עדיין זכאי לדמי הבראה עבור אותה שנה. מי שנעדר מהעבודה לתקופות ארוכות שאינן מוכרות עשוי למצוא הפחתה יחסית, ולכן שווה לבדוק את ההסכם או ההסדר שחל על מקום העבודה.

מה עם עובדים שסיימו עבודה?

עובד שסיים את עבודתו לאחר שהשלים שנה זכאי לקבל את דמי ההבראה היחסיים שנצברו לו ולא שולמו, גם אם הסיום נעשה באמצע שנת ההבראה. זהו רכיב שנוטים לשכוח בגמר חשבון, לצד פדיון חופשה והודעה מוקדמת.

💡 טיפ זהב לעובדים: אם אתם עומדים לעזוב מקום עבודה ואתם קרובים להשלמת שנה - בדקו את התאריך המדויק. הפרש של שבועיים יכול להיות ההבדל בין זכאות מלאה לאפס.

מתי משלמים דמי הבראה בפועל?

אין תאריך אחד קבוע בחוק, אבל יש נוהג ברור: רוב המעסיקים משלמים את דמי ההבראה בין החודשים יוני לספטמבר, וההעדפה הנפוצה ביותר היא משכורת חודש יולי. המסורת הזאת נוצרה מעצמה עם השנים, והיא מסתדרת היטב עם עונת החופשות.

עם זאת, מעסיק רשאי לשלם את דמי ההבראה גם במועד אחר בשנה, והוא רשאי גם לבחור את אופן הפריסה: תשלום אחד, שני תשלומים, או פריסה חודשית לאורך כל השנה.

הפריסה החודשית - והמלכודת שבה

כדי לשלם דמי הבראה בפריסה חודשית, על המעסיק לסכם זאת עם העובד מראש, בסעיף מפורש בחוזה ההעסקה שנחתם בתחילת העבודה. מעסיק שלא עשה זאת ופיזר את הסכום בתלושים בלי הסכמה כתובה - עלול למצוא את עצמו מחויב בבית הדין לשלם את דמי ההבראה פעם נוספת, גם אם בפועל הכסף כבר עבר. הכול תלוי בהחלטת בית הדין ובתביעה שהעובד יגיש.

לתביעה כזאת יש מגבלת זמן: תקופת ההתיישנות היא שבע שנים. עובד שגילה כי לא שולמו לו דמי הבראה יכול לתבוע רטרואקטיבית בגבולות התקופה הזאת. זו אחת הסיבות שכדאי לשמור תלושי שכר לא

פחות משבע שנים אחורה, כולל תלושי חודשי הקיץ שבהם הרכיב אמור להופיע.

💡 טיפ זהב לעובדים: חפשו בתלוש את השורה "דמי הבראה" או "הבראה". אם היא לא מופיעה אף פעם בשנה, ואין סעיף בחוזה על פריסה חודשית - יש כאן סימן שאלה שדורש בירור מול המעסיק.

כמה שווה יום הבראה היום?

שווי יום הבראה אינו זהה בכל המשק. יש שני תעריפים מרכזיים - אחד למגזר הפרטי ואחד למגזר הציבורי - והם מתעדכנים מעת לעת.

לשנת ההבראה 2025/26, ובתוקף מיום 1.7.2025, עומד שווי יום הבראה במגזר הפרטי על 451.5 ₪, ובמגזר הציבורי על 511.6 ₪ ליום. התעריף הציבורי מתעדכן בדרך כלל בחודש יוני.

לפני העדכון, בין השנים 2023 ל-2025, עמד התעריף במגזר הפרטי על 418 ₪ ליום. ההפרש בין התעריף הישן לחדש הוא 33.5 ₪ לכל יום הבראה. מעסיק ששילם בשנת ההבראה הנוכחית לפי התעריף הישן חייב להשלים לעובד את ההפרש הזה - עבור כל אחד מהימים שלהם הוא זכאי.

מקור הנתונים: כל זכות - דמי הבראה

💡 טיפ זהב לעובדים: אם קיבלתם דמי הבראה בקיץ האחרון ולא בדקתם את התעריף, קחו מחשבון. חלקו את הסכום שקיבלתם במספר ימי ההבראה שמגיעים לכם לפי הוותק. אם התוצאה היא 418 ולא 451.5 - מגיעה לכם השלמה.

כמה ימי הבראה מגיעים לכם לפי ותק?

מספר הימים אינו קבוע: הוא עולה ככל שהוותק במקום העבודה גדל. במגזר הפרטי הסולם נע בין 5 ימים בשנה הראשונה לבין 10 ימים החל מהשנה העשרים.

• שנה ראשונה - 5 ימי הבראה.
• שנה שנייה ושלישית - 6 ימי הבראה.
• שנה רביעית עד שנה עשירית - 7 ימי הבראה.
• שנה אחת עשרה עד שנה חמש עשרה - 8 ימי הבראה.
• שנה שש עשרה עד שנה תשע עשרה - 9 ימי הבראה.
• משנה עשרים ואילך - 10 ימי הבראה.

כדי לתרגם את זה לשקלים, הנה החישוב המלא לפי התעריף הפרטי העדכני, למשרה מלאה:

מקור: כל זכות - דמי הבראה

במגזר הציבורי מספר הימים נקבע לפי ההסכם הקיבוצי שחל על העובד, והוא עשוי להיות נדיב יותר מהסולם הפרטי. כך למשל, עובדי מערכת החינוך זכאים לתשעה ימי הבראה כבר בוותק של ארבע שנות עבודה - לעומת שבעה ימים בלבד לעובד מקביל במגזר הפרטי. מי ששוקל מעבר בין המגזרים ימצא כאן עוד שיקול קטן לצד השאר, ואפשר לקרוא עליהם בהרחבה במדריך על עבודה בשירות המדינה.

💡 טיפ זהב לעובדים: ותק נמדד ביחס למקום העבודה, לא ביחס לשוק. מי שמחליף מעסיק אחרי שמונה שנים מתחיל שוב מחמישה ימים. זה שיקול כספי אמיתי שכדאי להכניס למשוואה לפני שעוזבים.

איך מחשבים דמי הבראה במשרה חלקית?

עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה בדיוק כמו עובד במשרה מלאה - אלא שהחישוב נעשה באופן יחסי. מספר ימי ההבראה לפי הוותק מוכפל בחלקיות המשרה, והתוצאה מוכפלת בשווי יום הבראה.

דוגמה: עובד בשנתו החמישית (7 ימי הבראה) שמועסק ב-60% משרה. החישוב הוא 7 × 451.5 × 0.6 = 1,896.3 ₪.

ומה עם עובד שעתי?

לעובד שמועסק לפי שעות אין "אחוז משרה" רשום בחוזה, ולכן החלקיות נגזרת ממספר השעות בפועל:

• לפי שעות שבועיות: מספר השעות השבועיות מחולק ב-42 במגזר הפרטי, או ב-40 במגזר הציבורי.
• לפי ממוצע שעות חודשיות: ממוצע השעות בחודש מחולק ב-182 במגזר הפרטי, או ב-173.33 במגזר הציבורי.

דוגמה מלאה: עובד עם 10 שנות ותק (7 ימי הבראה) שמועסק 18 שעות בשבוע במגזר הפרטי. החישוב: 7 × 451.5 × 18/42 = 1,354.5 ₪.

ודוגמה נוספת, למי שמקבל דמי הבראה בפעם הראשונה: עובד במשרה מלאה שהשלים 15 חודשי עבודה זכאי ל-5 ימים עבור השנה הראשונה ועוד רבע מהזכאות של השנה השנייה (6 ימים), כלומר 6.5 ימים. החישוב: 6.5 × 451.5 = 2,934.75 ₪.

מקור לנוסחאות ולתעריפים: כל זכות - דמי הבראה

💡 טיפ זהב לעובדים שעתיים: אל תסתמכו על "בערך חצי משרה". ספרו את השעות בפועל מהתלושים של השנה האחרונה, חשבו ממוצע חודשי, וחלקו ב-182. ההפרש בין הערכה גסה לחישוב מדויק יכול להיות מאות שקלים.

אילו מיסים חלים על דמי הבראה?

דמי הבראה אינם פטורים ממס. מבחינת רשויות המס הם נחשבים הכנסת עבודה לכל דבר. הרכיב חייב במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות - בדיוק כמו המשכורת החודשית הרגילה.

מנגד, דמי הבראה אינם נכללים בבסיס השכר לחישוב הפרשות פנסיוניות, ולכן אינם מגדילים את הצבירה בקרן הפנסיה ואינם נחשבים רכיב בקצבה העתידית. זו נקודה שמפתיעה עובדים רבים: הסכום מופיע בתלוש, יורד ממנו מס, אבל הוא אינו נכנס לחיסכון ארוך הטווח.

מכיוון שהתשלום מרוכז לרוב בחודש אחד, הוא עלול "לנפח" את השכר של אותו חודש ולהעלות אתכם באופן זמני למדרגת מס גבוהה יותר. במקרים רבים העניין מתאזן בהמשך השנה דרך תיאום המס השוטף, אבל שווה לעקוב אחרי התלוש. אם אתם לא בטוחים באיזו מדרגה אתם נמצאים, אפשר לבדוק מול מדרגות מס הכנסה המעודכנות.

💡 הערה חשובה ממערכת המגזין: אנחנו נתקלים שוב ושוב בבלבול בין "רכיב חייב במס" ל"רכיב פנסיוני". דמי הבראה הם הדוגמה הקלאסית - חייבים במס אבל לא פנסיוניים. אל תניחו שכל שקל שמופיע בתלוש בונה לכם פנסיה.

האם אפשר לשפר את התנאים מעבר למינימום?

התעריפים ומספרי הימים שהוצגו כאן הם רצפה, לא תקרה. אסור לשלם לעובד פחות ממה שנקבע בצו ההרחבה או בהסכם הקיבוצי שחל עליו, אך אין שום מניעה לשלם יותר.

מעסיקים רבים מסכימים להעלות את מספר ימי ההבראה או להעניק תעריף גבוה מהמינימום, בעיקר בתפקידים שבהם התחרות על עובדים גבוהה. זהו רכיב מו"מ לגיטימי לחלוטין, והוא נוח יותר לדיון מאשר העלאת שכר בסיס, כי עלותו למעסיק קבועה וידועה מראש.

הזמן הנכון להעלות את הנושא הוא לפני החתימה על החוזה, ולא שנה אחריה. מי שמתכונן לשיחה כזאת ימצא ערך במדריך על ראיון עבודה, שמסביר איך מנהלים שיחת תנאים בלי לשרוף את הרושם הראשוני, ובחומר על כתיבת קורות חיים שמייצרים מלכתחילה עמדת פתיחה טובה יותר.

💡 טיפ זהב למועמדים: כשמציעים לכם חוזה, שאלו שלוש שאלות קונקרטיות - כמה ימי הבראה, לפי איזה תעריף, ובאיזה חודש משולם. תשובה מעורפלת בשלב הזה היא בדרך כלל תשובה מעורפלת גם אחר כך.

מה עושים כשלא שילמו לכם?

הצעד הראשון הוא תמיד בירור פנימי מול מחלקת השכר או המעסיק. לא פעם מדובר בטעות טכנית, בפריסה שלא הוסברה, או בהתעדכנות מאוחרת בתעריף החדש.

אם הבירור לא הוביל לתוצאה, לעובד יש זכות לתבוע את דמי ההבראה שלא שולמו, ותקופת ההתיישנות לתביעה כזאת היא שבע שנים. לפני פנייה כזאת כדאי לאסוף את התלושים הרלוונטיים, את חוזה ההעסקה, ואת התיעוד של ההתכתבות עם המעסיק.

שווה גם לוודא שאתם מכירים את מלוא מפת הזכויות שלכם - הבראה היא רק רכיב אחד מתוך מערכת שכוללת חופשה שנתית, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות. סקירה כללית של הזכויות האלה זמינה בעמוד זכויות עובדים.

שאלות נפוצות

מתי מקבלים דמי הבראה בפעם הראשונה?

רק אחרי השלמת שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק. עובד שסיים את עבודתו לפני תום השנה הראשונה אינו זכאי לדמי הבראה עבור אותה תקופה, גם אם עבד אחד עשר חודשים.

כמה מקבלים על יום הבראה בשנת 2025/26?

במגזר הפרטי - 451.5 ₪ ליום, בתוקף מ-1.7.2025. במגזר הציבורי - 511.6 ₪ ליום, תעריף שמתעדכן בדרך כלל בחודש יוני.

קיבלתי 418 ₪ ליום. זה תקין?

418 ₪ היה התעריף במגזר הפרטי בין 2023 ל-2025. בשנת ההבראה 2025/26 התעריף הוא 451.5 ₪, וההפרש עומד על 33.5 ₪ לכל יום הבראה. מעסיק ששילם לפי התעריף הישן חייב להשלים את ההפרש עבור כל אחד מהימים שמגיעים לעובד.

אני עובד חצי משרה - מגיע לי משהו?

כן. הזכאות זהה, אך מספר הימים מוכפל בחלקיות המשרה. עובד ב-50% משרה בשנתו החמישית זכאי ל-7 ימים כפול 451.5 ₪ כפול 0.5, כלומר 1,580.25 ₪.

איך מחשבים חלקיות משרה לעובד שעתי?

לפי מספר השעות השבועיות מחולק ב-42 במגזר הפרטי או ב-40 במגזר הציבורי, או לחלופין לפי ממוצע השעות החודשיות מחולק ב-182 במגזר הפרטי או ב-173.33 במגזר הציבורי.

הייתי בחופשת לידה. זה פוגע בזכאות?

לא. חופשת לידה, ימי חופשה שנתית וימי מחלה אינם שוללים את הזכאות לדמי הבראה עבור אותה שנה.

המעסיק פרס לי את דמי ההבראה על פני כל השנה. זה חוקי?

פריסה חודשית אפשרית, אך היא מחייבת סיכום מראש עם העובד בסעיף מפורש בחוזה ההעסקה. בהיעדר סיכום כזה, בית הדין עשוי לחייב את המעסיק לשלם את דמי ההבראה בשנית.

האם דמי הבראה מגדילים לי את הפנסיה?

לא. דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, אך אינם נכללים בבסיס השכר להפרשות פנסיוניות ואינם מהווים רכיב בקצבה.

עד מתי אפשר לתבוע דמי הבראה שלא שולמו?

תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, ולכן כדאי לשמור תלושי שכר לפחות לתקופה הזאת - במיוחד את תלושי חודשי הקיץ.

עזבתי באמצע שנת ההבראה. מה מגיע לי?

עובד שכבר צבר ותק של שנה ומעלה זכאי לחלק היחסי של דמי ההבראה שנצברו עד מועד הסיום, והוא אמור להופיע בגמר החשבון לצד פדיון חופשה והודעה מוקדמת.

סיכום - מה כדאי לזכור

דמי הבראה הם שריד לשוני של עולם שכבר לא קיים, אבל הם רכיב שכר חי ומחייב לחלוטין. הנוסחה כולה מסתכמת בשלושה נתונים: מספר ימי ההבראה לפי ותק, שווי יום הבראה במגזר הרלוונטי - 451.5 ₪ בפרטי או 511.6 ₪ בציבורי - וחלקיות המשרה.

מי שמכיר את שלושת הנתונים האלה יכול לבדוק את התלוש שלו בתוך שתי דקות, לזהות תשלום חסר, ולדעת בדיוק מתי הכסף אמור להיכנס לחשבון. ההבדל בין עובד שיודע לחשב את הזכאות שלו לבין עובד שמסתמך על מה שנרשם בתלוש הוא לעיתים אלפי שקלים לאורך שנות עבודה - וזו בדיוק סוג ההתעניינות הכלכלית שמשתלמת יותר מכל טיפ אחר.

מקורות

• כל זכות - עמוד "דמי הבראה" (שווי יום הבראה במגזר הפרטי והציבורי, מספר ימים לפי ותק, נוסחאות חישוב למשרה חלקית ולעובד שעתי): דמי הבראה (זכות) — כל זכות
• המוסד לביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח (חבות דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על רכיבי שכר): שיעורי וסכומי דמי ביטוח — ביטוח לאומי
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה (חבות מס הכנסה על הכנסת עבודה): מדרגות מס הכנסה — כל זכות
• כל זכות - תעסוקה וזכויות עובדים (מפת זכויות העובד הכללית): תעסוקה וזכויות עובדים — כל זכות