מס בריאות (דמי ביטוח בריאות) - מי חייב לשלם וכמה

מהו מס בריאות ומה הוא מממן

מס בריאות הוא הכינוי הנפוץ לדמי ביטוח בריאות, תשלום חובה שנגבה מכל תושב בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. החוק קובע שכל תושב מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי, וזכאי לסל שירותי בריאות אחיד שניתן לו דרך קופת החולים שבה הוא רשום. הכסף שנגבה כדמי ביטוח בריאות הוא אחד ממקורות המימון של הסל הזה, והוא זה שמאפשר לכל תושב לקבל טיפול רפואי בסיסי בלי קשר לגובה ההכנסה שלו או למצב התעסוקתי שלו.

הגבייה עצמה מתבצעת על ידי ביטוח לאומי, במקביל לדמי הביטוח הלאומי, ולכן אנשים רבים מתייחסים לשני התשלומים כאל ניכוי אחד בתלוש השכר. בפועל מדובר בשני תשלומים נפרדים: דמי ביטוח לאומי מממנים קצבאות כמו אבטלה, נכות וזקנה, ודמי ביטוח בריאות מועברים למימון מערכת הבריאות הציבורית. הרחבה על החלק של הביטוח הלאומי, על פתיחת תיק ועל מי פטור ממנו, מופיעה במדריך על ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק.

כל תושב חייב להיות רשום באחת מארבע קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת או לאומית - והקופה מחויבת לספק לו את הסל הממלכתי. הבחירה בקופה נתונה בידי המבוטח, ואפשר לעבור בין הקופות; הכללים והשיקולים מפורטים במדריך על מעבר בין קופות החולים. דמי ביטוח הבריאות אינם משתנים לפי הקופה שנבחרה: הם נגבים לפי ההכנסה, ולא לפי הקופה.

מס בריאות אינו קשור לביטוח בריאות פרטי, ומי שמחזיק פוליסה פרטית של חברת ביטוח או תוכנית שירותים נוספים בקופה עדיין חייב בו במלואו. הביטוח הפרטי והשב"ן (שירותי בריאות נוספים) הם תוספות וולונטריות על הסל הממלכתי, ואינם מחליפים את החובה החוקית. זו גם הסיבה שהתשלום יכול להיראות תמוה למי שמשלם במקביל על פוליסה פרטית: התשלום הממלכתי מממן את הבסיס שכולם מקבלים, והתשלום הפרטי קונה כיסוי נוסף מעבר לו. מי שבוחן את הכיסוי לסיעוד, למשל, יכול לקרוא על כך במדריך על ביטוח סיעודי בישראל.

מי חייב לשלם, ומי מעביר את התשלום בפועל

החובה לשלם דמי ביטוח בריאות חלה על כל תושב ישראל מגיל 18, ללא קשר למעמד התעסוקתי. ברשימת החייבים נכללים עובדים שכירים, עובדים עצמאיים, בעלי הכנסות שאינן מעבודה (כמו שכר דירה, ריבית או דיבידנד), סטודנטים, תלמידי ישיבה, מתנדבים בשירות לאומי, חיילי קבע, חברי קיבוץ, פנסיונרים, ומי שאינו עובד כלל. ההבדל בין הקבוצות הוא בגובה הסכום ובשאלה מי מעביר אותו בפועל לביטוח לאומי.

הבחנה חשובה היא בין החובה לשלם לבין האחריות לבצע את התשלום. חלק מהמבוטחים אינם צריכים לעשות דבר, כי הסכום מנוכה עבורם במקור; אחרים צריכים להסדיר את התשלום בעצמם, ואם לא עשו זאת, נצבר חוב בתיק שלהם בביטוח לאומי. החלוקה העיקרית:

• שכירים - המעסיק מנכה את דמי הבריאות מהשכר ומעביר אותם לביטוח לאומי. בניגוד לדמי ביטוח לאומי, המעסיק אינו משתתף בדמי הבריאות, ומלוא הסכום יורד משכר העובד.
• עצמאים - משלמים ישירות לביטוח לאומי, באמצעות מקדמות חודשיות.
• מקבלי פנסיה מוקדמת לפני גיל הפרישה - הגוף שמשלם את הפנסיה מנכה את דמי הבריאות מהקצבה.
• עובדי משק בית - המעסיק מנכה 1% מהשכר לטובת דמי הבריאות.
• מקבלי קצבאות מביטוח לאומי - כשיש חובת תשלום, הסכום מנוכה בדרך כלל מהקצבה עצמה.
• סטודנטים, תלמידי ישיבה ומי שאינו עובד - צריכים לדאוג לתשלום בעצמם, לפי דף תשלומים רבעוני או בהוראת קבע.

מי שאינו עובד ואין לו מעסיק, פנסיה או קצבה שממנה מנוכה התשלום, אחראי להסדיר את דמי הבריאות בעצמו, וחוב שאינו משולם ממשיך להצטבר. זה נכון גם לתקופות מעבר קצרות, כמו פער בין עבודות או תקופה בין סיום לימודים לתחילת עבודה. מי שיוצא לחופשה ללא תשלום, למשל, נכנס לחובת תשלום עצמאית אחרי תקופה מסוימת, כפי שמפורט בהמשך ובמדריך על חופשה ללא תשלום (חל"ת).

כדאי לזכור שגם שכיר שיש לו הכנסה נוספת, או מי שעובד כשכיר וגם כעצמאי, עשוי לחוב בדמי בריאות על כל אחד ממקורות ההכנסה, עד התקרה. מי שמשלב את שתי צורות ההעסקה יכול למצוא רקע נוסף במדריך על עוסק פטור.

כמה משלמים: השיעורים והסכומים ב-2026

דמי ביטוח הבריאות אינם סכום אחיד. הם מחושבים כאחוז מההכנסה, בשתי מדרגות: שיעור מופחת על החלק הראשון של ההכנסה, ושיעור מלא על החלק שמעליו, עד תקרה. מעל התקרה לא משלמים דמי בריאות נוספים. מי שאין לו הכנסה כלל משלם סכום מינימלי קבוע.

ב-2026 השתנה האופן שבו נקבע הסף שבין שתי המדרגות. עד כה הסף הוגדר כ-60% מהשכר הממוצע במשק. בשנים 2026 עד 2028 הסף נקבע כסכום של 7,522 ש"ח, שהם 60% מהשכר הממוצע של 2025, והוא מתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן ולא לפי השכר הממוצע. לכן ב-2026 הסף עומד על 7,703 ש"ח בחודש. החל מ-2029 העדכון יחזור להיות לפי השכר הממוצע. השכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי עומד ב-2026 על 13,769 ש"ח בחודש, והתקרה להכנסה החייבת עומדת על 51,910 ש"ח בחודש, שהם 622,920 ש"ח בשנה.

שכירים

שכיר משלם 3.23% על החלק בשכר שעד 7,703 ש"ח בחודש, ו-5.17% על החלק שמעל 7,703 ש"ח ועד 51,910 ש"ח. השיעור של 3.23% בתוקף מ-1 בינואר 2025, והשיעור של 5.17% מ-1 בפברואר 2025. המעסיק מנכה את הסכום מהשכר, והוא מופיע בתלוש כשורה נפרדת או יחד עם דמי הביטוח הלאומי.

קחו מקרה היפותטי: שכיר שמרוויח 10,000 ש"ח ברוטו בחודש. על 7,703 השקלים הראשונים הוא משלם 3.23%, כלומר כ-248.81 ש"ח. על היתרה, 2,297 ש"ח, הוא משלם 5.17%, כלומר כ-118.75 ש"ח. בסך הכול ינוכו משכרו כ-367.56 ש"ח לחודש כדמי ביטוח בריאות. החישוב הוא מדורג: השיעור הגבוה חל רק על החלק שמעל הסף, ולא על כל השכר.

עצמאים

עצמאי משלם את אותם שיעורים בדיוק: 3.23% עד 7,703 ש"ח בחודש, ו-5.17% מעל הסף ועד התקרה. ההבדל הוא באופן התשלום: העצמאי משלם בעצמו מקדמות חודשיות לביטוח לאומי, שכוללות יחד את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי הבריאות. ב-2026 ההכנסה המינימלית שלפיה מחושבים דמי הביטוח לעצמאי היא 3,442 ש"ח בחודש (41,304 ש"ח בשנה), המקדמה החודשית המינימלית היא 265 ש"ח והמקסימלית 8,550 ש"ח. המקדמה משולמת עד ה-15 בחודש שאחרי החודש שבגינו היא נגבית. על המקדמות למס הכנסה, שהן תשלום נפרד, ראו במדריך על גובה המקדמות שעצמאים משלמים.

מקבלי פנסיה מוקדמת

מי שמקבל פנסיה מוקדמת לפני גיל הפרישה משלם דמי בריאות לפי השיעורים של שכירים ועצמאים: 3.23% עד 7,703 ש"ח ו-5.17% מעל הסף ועד התקרה. הגוף שמשלם את הפנסיה מנכה את הסכום ומעביר אותו לביטוח לאומי, כך שהפנסיונר אינו נדרש לפעולה נוספת.

בעלי הכנסה שאינה מעבודה

מי שיש לו הכנסה שאינה מעבודה, כמו שכר דירה, ריבית או דיבידנד, נהנה מפטור על החלק שעד 3,442 ש"ח בחודש, ומשלם 5.17% על החלק שמעל 3,442 ש"ח ועד 51,910 ש"ח. בהכנסה כזו אין מדרגה מופחתת של 3.23%. לדוגמה היפותטית, מי שאינו עובד ומקבל 5,000 ש"ח בחודש משכירות ישלם 5.17% על 1,558 ש"ח, כלומר כ-80.55 ש"ח. על המס על ההכנסה עצמה ראו במדריך על רווחים מהשכרת דירה.

מי שאינו עובד, סטודנטים וחל"ת

מי שאינו עובד ואין לו הכנסות כלל משלם את הסכום המינימלי: 123 ש"ח בחודש כדמי בריאות, ויחד עם דמי ביטוח לאומי של 143 ש"ח - 266 ש"ח בחודש. סטודנט שאינו עובד משלם 171 ש"ח בחודש לשני התשלומים יחד. מי שנמצא בחופשה ללא תשלום ואינו עובד כשכיר או כעצמאי ואין לו הכנסה, משלם בעצמו 123 ש"ח בחודש החל מהחודש השלישי לחל"ת.

מקור: ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח בריאות; ביטוח לאומי - מקדמות ודמי ביטוח לעצמאים 2026.

מי פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות

למרות שהחובה חלה על כמעט כל תושב, החוק מחריג כמה קבוצות. חלקן פטורות באופן מלא בלי שום תנאי נוסף, וחלקן פטורות רק כשאין להן הכנסה או כשההכנסה שלהן נמוכה מאוד. ההבחנה בין שני הסוגים חשובה, כי מי שנמצא בקבוצה המותנית ומתחיל להרוויח עלול לאבד את הפטור.

פטור מלא

• ילדים מתחת לגיל 18 - מבוטחים באופן אוטומטי, בלי חובת תשלום.
• עקרת בית - אישה הנשואה למבוטח ואינה עובדת מחוץ למשק ביתה.
• חיילים בשירות סדיר - שירותי הבריאות שלהם ניתנים בצה"ל, ולכן אינם משלמים דמי בריאות. חיילי קבע, לעומתם, חייבים בתשלום.
• חיילים משוחררים ומי שסיימו שירות לאומי או אזרחי - פטורים למשך חודשיים מתום השירות.
• תורמי איבר בחיים - מי שתרם איבר לתושב ישראל, בתרומה שבוצעה מ-2010 ואילך, פטור ל-36 חודשים, החל מ-1 בינואר של השנה שאחרי התרומה.

פטור בתנאי שאין הכנסה

הקבוצות הבאות פטורות רק אם אין להן הכנסה כלל, או שההכנסה שלהן שאינה מעבודה נמוכה מ-688 ש"ח בחודש (סכום 2026):

• מי שמלאו לו 18, ומתגייס לצה"ל לפני גיל 21 או יוצא לשירות לאומי או אזרחי - פטור עד תחילת השירות.
• אסיר או עציר - פטור למשך 12 חודשים.
• עולה חדש - פטור למשך 6 חודשים מיום העלייה. מי שמקבל דמי קיום ממשרד העלייה והקליטה מקבל 6 חודשים נוספים, כלומר 12 חודשים בסך הכול, והמידע מועבר לביטוח לאומי באופן אוטומטי.

חייל משוחרר שאינו מתחיל לעבוד תוך חודשיים מתום השירות, נכנס לחובת תשלום של 123 ש"ח בחודש, ואם אינו דואג לכך בעצמו נצבר חוב. המצב הזה נפוץ במיוחד בתקופה שבין השחרור לטיול או ללימודים. מי שמתחיל לימודים אקדמיים משלם את הסכום המיוחד לסטודנטים, ומי שמתחיל לעבוד כשכיר עובר לניכוי דרך המעסיק. גם עולים חדשים כדאי שיבדקו מתי בדיוק מסתיים הפטור שלהם, כי מאותו מועד, אם אינם עובדים, עליהם להסדיר את התשלום בעצמם.

מקור: ביטוח לאומי - חובת תשלום דמי ביטוח בריאות.

מקבלי קצבאות מביטוח לאומי: מי פטור ומי משלם

מקבלי קצבאות מביטוח לאומי ומגופים מקבילים מתחלקים לשלוש קבוצות: מי שפטור לגמרי, מי שמשלם את הסכום המינימלי, ומי שמשלם לפי שיעורי שכיר. ההבדל נובע מאופי הקצבה: קצבאות שמטרתן לממן צורך מיוחד, כמו סיעוד או ניידות, אינן נחשבות הכנסה לעניין דמי בריאות, ואילו קצבאות שמחליפות הכנסה מעבודה מחויבות בתשלום.

קצבאות שפטורות לגמרי

מקבלי הקצבאות הבאות אינם משלמים דמי בריאות כלל: קצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים, גמלת סיעוד, גמלת ניידות, גמלת ילד נכה, קצבת ילדים ותגמולים לחסידי אומות העולם. על קצבת הילדים עצמה ראו במדריך על קצבת ילדים.

קצבאות שמחייבות תשלום מינימלי

מקבלי הקצבאות הבאות משלמים את הסכום המינימלי של 123 ש"ח בחודש: קצבת נכות כללית וקצבת נכות מעבודה עד גיל הפרישה, גמלה לבני משפחה של נפטר מתאונת עבודה עד גיל הפרישה, תגמולים לנפגעי איבה, גמלת הבטחת הכנסה, דמי מזונות וקצבת שאירים. באותו סכום מחויבים גם נכי צה"ל, אלמנות והורים שכולים, ונכי ונרדפי הנאצים המקבלים תגמולים - עד גיל הפרישה ובתנאי שאין להם הכנסה אחרת. על הקצבה למשפחות בהכנסה נמוכה ראו במדריך על הבטחת הכנסה.

גמלאות שמנוכות בהן דמי בריאות בשיעורי שכיר

מדמי אבטלה, מדמי לידה ומתגמולי מילואים לשכירים מנוכים דמי בריאות לפי שיעורי שכיר, 3.23% ו-5.17%, ולא הסכום המינימלי. הסיבה היא שהגמלאות האלה מחליפות שכר עבודה באופן זמני, ולכן הן מחויבות כמו השכר עצמו. מי שמקבל דמי אבטלה, למשל, יראה בדף הגמלה ניכוי של דמי בריאות מחושב כאחוז מהגמלה.

מקור: ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח בריאות למקבלי קצבאות.

אזרחים ותיקים: דמי בריאות שמנוכים מקצבת הזקנה

מקבלי קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) אינם משלמים דמי בריאות כאחוז מההכנסה, אלא סכום קבוע שמנוכה ישירות מהקצבה, לפי המצב המשפחתי ולפי השאלה אם הם מקבלים השלמת הכנסה. הסכומים בתוקף מ-1 בינואר 2026:

• מקבל קצבת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה - 123 ש"ח בחודש.
• יחיד שמקבל קצבה בלי השלמת הכנסה - 237 ש"ח בחודש.
• מקבל קצבה עם תוספת לבת זוג, או זוג ששני בני הזוג בו מקבלים קצבת אזרח ותיק - 340 ש"ח בחודש, שמנוכים מקצבת הגבר.
• אישה נשואה שבעלה מבוטח - פטורה מדמי בריאות מהקצבה שלה.

על הכנסה אחרת של מקבל קצבת אזרח ותיק, כמו פנסיה תעסוקתית, שכר דירה או שכר מעבודה, לא משלמים דמי בריאות כלל. המשמעות היא שהסכום הקבוע שמנוכה מהקצבה הוא כל מה שמקבל הקצבה משלם כדמי בריאות, גם אם יש לו הכנסות נוספות בהיקף משמעותי. זהו הבדל מהותי לעומת התקופה שלפני גיל הפרישה, שבה כל מקור הכנסה מחויב בשיעור שלו עד התקרה.

לזוג נשוי, ההסדר פשוט יחסית: הניכוי של 340 ש"ח נעשה פעם אחת, מקצבת הגבר, והוא מכסה את שני בני הזוג. מי שמקבל השלמת הכנסה לצד קצבת הזקנה משלם את הסכום הנמוך ביותר, 123 ש"ח. כדאי לבדוק בדף הקצבה שהניכוי תואם את המצב המשפחתי, במיוחד אחרי שינוי כמו פטירה של בן זוג או התחלת תשלום של השלמת הכנסה. מידע על הקצבה עצמה מופיע בעמוד אזרח ותיק (קצבת זקנה) של ביטוח לאומי, וסקירה של ההטבות הנוספות בגיל הזה מופיעה במדריך על זכויות אזרח ותיק.

איך ומתי משלמים את דמי הבריאות

שכירים, מקבלי פנסיה מוקדמת ומקבלי קצבאות אינם צריכים לעשות דבר: הסכום מנוכה מהשכר, מהפנסיה או מהקצבה. מי שצריך לשלם בעצמו הם בעיקר עצמאים, סטודנטים, תלמידי ישיבה ומי שאינו עובד. העצמאים משלמים מקדמות חודשיות עד ה-15 בחודש שאחרי, ודף התשלומים השנתי שלהם נשלח באמצע ינואר עם 12 מקדמות. סטודנטים, תלמידי ישיבה ומי שאינו עובד משלמים לפי דף תשלומים, פעם ברבעון.

מועדי התשלום הרבעוניים

מקור: ביטוח לאומי - דרכי תשלום למי שאינם עובדים, סטודנטים ותלמידי ישיבות.

דרכי התשלום

• כרטיס אשראי - דרך מוקד התשלומים הטלפוני של ביטוח לאומי, אתר התשלומים או אזור השירות האישי באתר. בהסדר קבוע בכרטיס אשראי החיוב חודשי, במועד החיוב של חברת האשראי.
• מזומן - בבנק הדואר, לפי דף התשלומים או שובר תשלום.
• העברה בנקאית - לחשבון של ביטוח לאומי, לפי הפרטים בדף התשלומים.
• הוראת קבע בבנק - נותנים הרשאה בטופס בסניף או באתר הבנק, עם קוד 28900.

הוראת קבע בבנק נגבית בדרך כלל ב-22 בחודש, אבל עבור חודש מוקדם בכשלושה חודשים: ב-22.10.2026 נגבה התשלום על יולי 2026, וב-22.11.2026 על אוגוסט 2026. מי שמסתכל על דף החשבון ומצפה לראות חיוב על החודש הקודם עלול להתבלבל, ולכן כדאי להכיר את הפער הזה מראש. עוד נקודה שחשוב לדעת: הוראת קבע גובה רק תשלומים חודשיים שוטפים, או חוב שיש לגביו הסדר תשלומים. חוב ישן שלא הוסדר לא ייגבה אוטומטית דרך הוראת הקבע, וצריך לטפל בו בנפרד.

למי שאינו עובד, ההחלטה בין תשלום רבעוני ידני לבין הוראת קבע היא בעיקר עניין של נוחות. הוראת קבע מונעת שכחה ופיגור, ואילו תשלום רבעוני מאפשר לשלם ארבע פעמים בשנה בלבד. בכל מקרה, כדאי לשמור את אישורי התשלום, ולבדוק מדי פעם באזור האישי באתר ביטוח לאומי שאין חוב פתוח בתיק.

מקורות

• ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח בריאות
• ביטוח לאומי - מקדמות ודמי ביטוח לעצמאים 2026
• ביטוח לאומי - דמי ביטוח למי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה
• ביטוח לאומי - סכום דמי ביטוח לתלמידים וסטודנטים
• ביטוח לאומי - חובת תשלום דמי ביטוח בריאות
• ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח בריאות למקבלי קצבאות
• ביטוח לאומי - דרכי תשלום למי שאינם עובדים, סטודנטים ותלמידי ישיבות
• ביטוח לאומי - אזרח ותיק (קצבת זקנה)