מס על רווחים בקריפטו - איך מדווחים ומה שיעור המס

איך רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי

נקודת המוצא של כל חישוב מס על קריפטו היא שאלת הסיווג. מטבע דיגיטלי אינו מוכר בישראל כמטבע חוץ. עמדת רשות המסים היא שמדובר ב"נכס" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. המשמעות המעשית: כל מימוש של מטבע דיגיטלי הוא מכירת נכס, והרווח ממנה חייב במס רווח הון. הסיווג הזה דומה לזה של מניה או אג"ח שנסחרות בחו"ל, ושונה מהחזקה בדולרים או ביורו.

לסיווג כנכס יש כמה השלכות. ראשית, החזקה בלבד אינה יוצרת חבות במס. מי שקנה ביטקוין וממשיך להחזיק בו, גם אם ערכו עלה פי כמה, אינו משלם מס על הרווח שעל הנייר. שנית, הרווח מחושב בשקלים: ההפרש בין שווי התמורה בשקלים ביום המכירה לבין העלות בשקלים ביום הרכישה. שלישית, מאחר שזה אינו מטבע, אין כאן פטור כלשהו שחל על הפרשי שער של מטבע חוץ שמוחזק לצורכי צריכה פרטית.

מעבר לכך, רשות המסים מבחינה בין שני מסלולים: משקיע פרטי, שהרווחים שלו הם רווח הון, ומי שפעילותו נראית כעסק, שהרווחים שלו הם הכנסה עסקית. ההבחנה הזו קובעת לא רק את שיעור המס אלא גם את חובות הדיווח, את דמי הביטוח הלאומי ולעיתים גם את חובת המע"מ. רקע רחב יותר על הגישה הכללית מופיע במדריך מיסוי מטבעות דיגיטליים, וכאן נתמקד בחישוב ובדיווח עצמם.

מתי נוצר אירוע מס - ומתי לא

רבים מניחים שמס משולם רק כשמעבירים כסף מהבורסה הדיגיטלית לחשבון הבנק. זו טעות נפוצה ויקרה. אירוע מס נוצר בכל פעם שמטבע דיגיטלי יוצא מהבעלות שלכם תמורת משהו בעל ערך, כולל החלפה למטבע דיגיטלי אחר. כלומר, מי שמכר ביטקוין וקנה בתמורה מטבע אחר, ביצע מכירה של ביטקוין לכל דבר, גם אם שקל אחד לא עבר לחשבון הבנק.

ההיגיון זהה לזה של עסקת חליפין: כשנכס מוחלף בנכס, כל צד נחשב כמי שמכר את מה שנתן במחיר השוק של מה שקיבל. העיקרון הזה מוסבר גם במאמר על המיסוי על עסקאות של סחר חליפין. אותו דבר חל כשמשלמים במטבע דיגיטלי על מוצר, על שירות או על כרטיס מתנה: זו מכירה של המטבע בשווי המוצר שהתקבל.

מנגד, יש פעולות שאינן יוצרות אירוע מס:

• קנייה של מטבע דיגיטלי בשקלים או בדולרים.
• העברה בין ארנקים שבבעלותכם, למשל מבורסה לארנק חומרה, כל עוד הבעלות לא משתנה.
• החזקה לאורך זמן, ללא קשר לעליית הערך.

מצבים מורכבים יותר, כמו קבלת מטבעות בחלוקה ללא תמורה, תגמולי הפקדה (סטייקינג) או ריבית על הלוואת מטבעות, דורשים בדיקה פרטנית. במקרים רבים התקבול עצמו עשוי להיחשב הכנסה כבר במועד קבלתו, והמכירה המאוחרת שלו תיצור אירוע מס נוסף.

מה שיעור המס: רווח הון מול הכנסה עסקית

למשקיע פרטי שמחזיק מטבעות דיגיטליים כהשקעה, הרווח הריאלי ממכירה חייב במס רווח הון. שיעור המס על רווח הון אצל יחיד הוא 25%, בדומה לרווח ממכירת ניירות ערך. מי שמכיר את המיסוי על מניות ימצא כאן היגיון מוכר, וההשוואה מפורטת במאמר המס על רווחים בבורסה. ההבדל המרכזי: בבורסה בתל אביב הבנק או בית ההשקעות מנכים את המס במקור, בעוד שבמטבעות דיגיטליים, ובמיוחד בפלטפורמות זרות, האחריות לחשב ולדווח מוטלת על המשקיע עצמו.

מי שפעילותו מסווגת כעסק מחויב במס לפי מדרגות מס הכנסה, כמו כל הכנסה מעסק, ובנוסף בדמי ביטוח לאומי ובריאות. אצל בעלי הכנסות גבוהות השיעור השולי יכול להיות גבוה משמעותית מ-25%. כמו כן, מי שהכנסתו הכוללת עוברת את הסף הקבוע בחוק חייב גם במס יסף, שחל על רווחי הון ממכירת מטבעות דיגיטליים כמו על הכנסות אחרות.

מקור לשיעור מס רווח הון ולעקרונות החישוב: ויקיפדיה - מס רווח הון

מה הופך מסחר בקריפטו לעסק

אין בחוק רף מספרי אחד שמעבר לו מסחר הופך לעסק. רשות המסים בוחנת את מכלול הנסיבות, לפי מבחנים שבתי המשפט קבעו לאורך השנים לגבי מסחר בניירות ערך. ככל שהפעילות תכופה יותר, ממוסדת יותר ונשענת על מומחיות ומימון, כך גדל הסיכוי שתסווג כעסק.

המבחנים העיקריים שנבחנים:

• תדירות והיקף העסקאות - מסחר יומי בכמויות גדולות שונה מקנייה חד פעמית והחזקה לטווח ארוך.
• תקופת ההחזקה - קנייה ומכירה בהפרשים של ימים או שעות מצביעה על מסחר, החזקה לאורך זמן מצביעה על השקעה.
• מומחיות ובקיאות - מי שעובד בתחום, מפתח כלים או נותן שירותים סביבו נבחן ביתר קפדנות.
• מימון - שימוש במינוף או בהלוואות לצורך המסחר.
• חלק מההכנסה - כשהמסחר הוא מקור הפרנסה העיקרי, הסיווג כעסק סביר יותר.
• ארגון וזמן - הקדשת שעות רבות, שימוש בתוכנות מסחר אוטומטיות ומבנה ממוסד.

כורים של מטבעות דיגיטליים מסווגים בדרך כלל כבעלי עסק, וכך גם מי שמספק שירותי המרה או מסחר לאחרים. מי שמסווג כעוסק בתחום עשוי להידרש גם לפתוח תיק במע"מ, ולכן כדאי להכיר את כללי מס ערך מוסף ואת שלבי פתיחת עסק מול רשויות המס. עסקה בודדת שאינה חלק מפעילות שוטפת יכולה להיחשב עסקת אקראי, ויש לכך השלכות נפרדות.

איך מחשבים את הרווח החייב במס

החישוב הבסיסי פשוט על הנייר: התמורה בשקלים פחות עלות הרכישה בשקלים. בפועל, מי שביצע עשרות או מאות עסקאות בכמה פלטפורמות מגלה שהעבודה הקשה היא תיעוד. כל עסקה צריכה להיות מתורגמת לשקלים לפי השער ביום ביצועה, גם קנייה וגם מכירה.

הרכיבים שנכנסים לחישוב:

1. עלות רכישה - הסכום ששולם בשקלים במועד הקנייה, כולל עמלות הקנייה. אם המטבע נרכש בהחלפה של מטבע דיגיטלי אחר, העלות היא שווי המטבע שנמסר באותו יום.
2. תמורה - השווי בשקלים של מה שהתקבל במכירה, בין אם שקלים, דולרים, מטבע דיגיטלי אחר או מוצר.
3. הוצאות מכירה - עמלות המסחר והמשיכה שקשורות ישירות לעסקה מפחיתות את הרווח.
4. זיהוי היחידות - כשנקנו כמויות באותו מטבע במועדים ובמחירים שונים, צריך לקבוע אילו יחידות נמכרו. כדאי להחליט על שיטה עקבית ולתעד אותה, ולבדוק מול רשות המסים איזו שיטה מקובלת במקרה הספציפי.

קחו מקרה היפותטי: דנה קנתה ביטקוין בשווי מסוים בשקלים, וכעבור שנה החליפה אותו במטבע אחר ששוויו בשקלים ביום ההחלפה היה גבוה יותר. ההפרש, בניכוי עמלות, הוא רווח הון שחייב במס בשנת ההחלפה, גם אם המטבע החדש ירד לאחר מכן. העלות של המטבע החדש לצורך המכירה הבאה תהיה השווי ביום ההחלפה.

רוב הבורסות הדיגיטליות מאפשרות להוריד קובץ היסטוריית עסקאות. כדאי לשמור קבצים כאלה מכל פלטפורמה מדי שנה, משום שפלטפורמות נסגרות, משנות פורמטים או מגבילות גישה להיסטוריה ישנה.

הפסדים, קיזוז ופעילות בחו"ל

שנים של ירידות חדות בשוק הקריפטו הותירו משקיעים רבים עם הפסדים, וכאן הדיווח דווקא עובד לטובתם. הפסד הון ממכירת מטבע דיגיטלי ניתן לקיזוז כנגד רווחי הון באותה שנה, וההפסד שלא קוזז ניתן להעברה לשנים הבאות - בתנאי שדווח. מי שלא מגיש דוח בשנת ההפסד מתקשה לנצל אותו בשנים מאוחרות יותר.

הקיזוז אינו מוגבל למטבעות דיגיטליים: הפסד במכירת ביטקוין יכול לקזז רווח ממכירת מניות, ולהפך, לפי הכללים החלים על קיזוז הפסדי הון. חשוב לזכור שהפסד שעל הנייר אינו מוכר. רק מכירה בפועל, או החלפה, יוצרת הפסד שניתן לקזז.

פעילות דרך בורסות זרות אינה פוטרת ממס בישראל. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו ורווחיו בכל העולם, והעובדה שהפלטפורמה רשומה מחוץ לישראל אינה משנה את חובת הדיווח. במקרים שבהם שולם מס גם במדינה אחרת, כדאי לבדוק אם קיימת אמנה למניעת כפל מס שמאפשרת זיכוי.

בנקים בישראל נוהגים לבקש מסמכים שמוכיחים את מקור הכספים כשמעבירים אליהם כסף מבורסה דיגיטלית. דוח שנתי שהוגש ובו פירוט העסקאות, יחד עם היסטוריית המסחר, הוא בדרך כלל המסמך שמקל על התהליך.

איך מדווחים בפועל ומה עושים עם שנים שלא דווחו

משקיע פרטי שמכר מטבעות דיגיטליים ברווח או בהפסד מדווח על כך בדוח השנתי למס הכנסה. הדיווח נעשה בטופס 1301 (הדוח השנתי ליחיד), בצירוף טופס 1322 שבו מפורטת כל מכירה וחישוב הרווח או ההפסד. עצמאי או בעל עסק בתחום מדווח על ההכנסה כהכנסה מעסק במסגרת הדוח השנתי, יחד עם ההוצאות המוכרות של הפעילות.

סדר העבודה המקובל:

1. ריכוז היסטוריית העסקאות מכל הבורסות והארנקים.
2. תרגום כל עסקה לשקלים לפי השער ביום ביצועה.
3. חישוב הרווח או ההפסד לכל מכירה והחלפה.
4. קיזוז הפסדים כנגד רווחים, כולל הפסדים מועברים משנים קודמות.
5. מילוי טופס 1322 והעברת הסיכום לטופס 1301.
6. שמירת כל המסמכים למקרה של בדיקה מצד רשות המסים.

רשות המסים הגבירה בשנים האחרונות את המעקב אחר פעילות במטבעות דיגיטליים, בין היתר באמצעות מידע מבנקים ומהעברות כספים. מי שמחזיק ברווחים מקריפטו שלא דווחו בעבר יכול לשקול הליך של גילוי מרצון, שמאפשר להסדיר את החבות ולהימנע מהליכים פליליים בתנאים שנקבעו. ההליך מותנה בכך שהפנייה נעשית לפני שהרשות פתחה בבדיקה בעניין.

מקורות

• ויקיפדיה - מס רווח הון: https://he.wikipedia.org/wiki/מס_רווח_הון
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה: https://www.kolzchut.org.il/he/מדרגות_מס_הכנסה