מהו מס חברות ועל מה בדיוק הוא מוטל
בישראל חייבים במס הכנסה גם אנשים פרטיים וגם עסקים. כשהעסק פועל כחברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ), המס שהחברה משלמת על הכנסתה מכונה "מס חברות". מבחינה משפטית מדובר במס הכנסה לכל דבר, אבל המבנה שלו שונה מהמס שמשלם יחיד: אצל יחיד המס מחושב לפי מדרגות מס הכנסה שעולות ככל שההכנסה גדלה, ואילו אצל חברה חל שיעור אחיד.
מס החברות הוא מס יחסי. השיעור קבוע בחוק, והסכום שהחברה משלמת גדל או קטן ביחס ישר לרווח שלה. חברה שהרוויחה פי שניים תשלם פי שניים מס, ולא יותר מזה.
המס אינו מחושב על ההכנסות, אלא על הרווח הנקי שנשאר לחברה אחרי ניכוי כל ההוצאות שהוצאו לשם ייצור ההכנסה. במילים אחרות, גובה המחזור לבדו אינו קובע כלום. השאלה היא אם בסוף השנה, אחרי הוצאות התפעול, המימון, ההנהלה, האחזקה, השכר וכל שאר העלויות, נשאר לחברה רווח. הסבר מפורט על השלבים נמצא במדריך לחישוב רווח נקי, וההבדל בינו לבין שורות אחרות בדוח רווח והפסד מוסבר בעמוד על רווח גולמי ורווח תפעולי.
שתי דוגמאות היפותטיות
קחו את חברה א'. בשנת מס מסוימת היו לה הכנסות של מיליון ש"ח, ובאותה שנה הסתכמו כל ההוצאות שלה, כולל תפעול, מימון, הנהלה ואחזקה, גם הן במיליון ש"ח. אחרי הניכוי לא נשאר רווח, ולכן החברה אינה חייבת במס חברות על אותה שנה, למרות שעברו דרכה מיליון ש"ח.
חברה ב' קטנה בהרבה. היא הכניסה באותה שנה 25,000 ש"ח, וההוצאות שלה הגיעו ל-10,000 ש"ח. הרווח הנקי הוא 15,000 ש"ח, ועליו בלבד יחול המס. לפי השיעור הרגיל של 23%, מס החברות יעמוד על 3,450 ש"ח.
הדוגמאות מראות למה חשוב לתעד כל הוצאה. הוצאה שמוכרת לצורכי מס מקטינה את הרווח החייב, וכך גם את המס. כללי ההכרה בהוצאות דומים במידה רבה לאלה שחלים על עוסקים, וסקירה שלהם נמצאת בעמוד על הוצאות מוכרות לעצמאי. ההבדל בין ניכוי, שמקטין את ההכנסה החייבת, לבין זיכוי, שמקטין את המס עצמו, מוסבר במדריך על ניכוי וזיכוי במס הכנסה.
מה שיעור מס החברות בישראל כיום ואיך השתנה לאורך השנים
שיעור מס החברות קבוע בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה, והמחוקק מעדכן אותו מפעם לפעם. השיעור הרגיל עומד על 23%, ללא שינוי מאז 2018 ועד שנת 2025, שנת הנתונים האחרונה שפורסמה. ההגדרה הזו מופיעה גם בטופס הדוח השנתי לחברות לשנת המס 2025 (טופס 1214), שבו הכנסה חייבת רגילה מחויבת ב-23%. בחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026, שפורסם ב-31.3.2026, לא נמצא שינוי בשיעור.
במבט על העשור שקדם לכך, 23% הוא שיעור נמוך יחסית. בין 2010 ל-2017 נע השיעור בין 24% ל-26.5%. השיא, 26.5%, נרשם בשנים 2014 ו-2015, ומאז ירד בהדרגה: 25% ב-2016, 24% ב-2017 ו-23% מ-2018.
| שנת מס | שיעור מס החברות הרגיל |
|---|---|
| 2010 | 25% |
| 2011 | 24% |
| 2012 | 25% |
| 2013 | 25% |
| 2014 | 26.5% |
| 2015 | 26.5% |
| 2016 | 25% |
| 2017 | 24% |
| 2018 | 23% |
| 2019 | 23% |
| 2020 | 23% |
| 2021 | 23% |
| 2022 | 23% |
| 2023 | 23% |
| 2024 | 23% |
| 2025 | 23% |
מקור: משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי - דוח הכנסות המדינה 2017-2018 (לשנים 2010-2019), ודוח הכנסות המדינה 2023-2024 (לשנים שאחריהן).
איפה ישראל עומדת ביחס לממוצע
לפי דוח הכנסות המדינה 2023-2024 של משרד האוצר, בשנת 2025 היה השיעור בישראל נמוך בכ-0.9 נקודות אחוז מהממוצע הפשוט במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), שעמד על 24.1%. בדירוג הזה ישראל ממוקמת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. כלומר, השיעור הישראלי אינו חריג לשום כיוון: מעט מתחת לממוצע, ובאמצע הדירוג.
מי חייב במס חברות - החברה או בעלי המניות
חובת המס חלה על "חבר בני אדם" ועל "חברה", כפי שהם מוגדרים בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. כך נוסחו ההגדרות בחוק:
"חבר בני אדם - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות; חברה - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית" (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה).
ההגדרה רחבה. היא כוללת חברות שנרשמו בישראל וגם חברות שהתאגדו במדינה אחרת, וכוללת במפורש גם אגודות שיתופיות. גם גופים שאינם מאוגדים כחברה, כמו התאחדויות מסוגים שונים, נכנסים לגדר "חבר בני אדם".
חובת התשלום מוטלת על החברה עצמה, כאישיות משפטית נפרדת, ולא על בעלי המניות או על נושאי המשרה בה. זה אחד ההבדלים המהותיים בין חברה לבין עוסק מורשה: אצל עוסק, הרווח של העסק הוא הכנסה אישית של בעליו, ואילו אצל חברה הרווח שייך לחברה, והיא זו שמדווחת ומשלמת.
ההפרדה הזו אינה מוחלטת. בנסיבות מסוימות, למשל כשהחברה צברה חוב גדול ובית המשפט מצא הצדקה לכך, אפשר להטיל את חובת התשלום על בעלי המניות עצמם. מצב כזה נקרא בשפה המשפטית "הרמת מסך", והוא החריג ולא הכלל.
הכסף שעובר מהחברה לבעלים
מס החברות הוא השלב הראשון בלבד. כשהרווח שאחרי המס מחולק לבעלי המניות כדיבידנד, הוא נחשב הכנסה של בעלי המניות וחלים עליו כללי מיסוי נפרדים. גם העברות כספים אחרות בין החברה לבעליה, כמו הלוואות או שימוש בנכסי החברה, מעוררות שאלות מס משלהן. נושאים אלה מפורטים בעמודים על הלוואת בעלים לחברה ועל רכישת דירה על חשבון החברה. מי שמתלבט בין סוגי ישויות יכול להיעזר בהשוואה בין חברה ציבורית לפרטית, ובהסבר על חברה לתועלת הציבור, שפועלת במסגרת שונה.
איך משלמים ומדווחים: מקדמות חודשיות ודוח שנתי
חברה אינה ממתינה לסוף השנה כדי לשלם את מס החברות. לאורך השנה היא משלמת מקדמות, כלומר תשלומים חלקיים על חשבון המס הצפוי, וכך המדינה גובה את המס באופן שוטף והחברה מתפזרת על פני השנה במקום תשלום אחד גדול.
איך נקבע גובה המקדמה
לפי התיאור הכללי שפרסם משרד האוצר בדוח הכנסות המדינה 2017-2018, המקדמה החודשית מחושבת בדרך כלל כאחוז ממחזור החודש הקודם, כשהאחוז נגזר מהיחס בין המס למחזור בדוח השנתי האחרון שהחברה הגישה. לדוגמה היפותטית: אם בדוח האחרון יצא שהמס היה 3% מהמחזור, החברה תשלם בכל חודש 3% מהמחזור של החודש שקדם לו.
יש חברות שהשיטה הזו אינה מתאימה להן. חברות שאין להן מחזור לצורכי מע"מ, למשל מוסדות פיננסיים, וחברות שעוסקות בעבודות ממושכות, משלמות מקדמות לפי שיטה אחרת. הקשר בין המחזור המדווח למע"מ לבין המקדמות מסביר למה כדאי להכיר גם את כללי מס ערך מוסף. הסבר כללי על אופן קביעת המקדמות נמצא בעמוד מהם מקדמות מס הכנסה.
חישוב סופי בסוף השנה
אחרי סיום שנת המס החברה מגישה דוח שנתי, וטופס 1214 הוא הדוח השנתי של חברות. בדוח מחושב המס המדויק על הרווח בפועל, ואז משווים אותו למקדמות ששולמו. יש שלוש אפשרויות:
- המקדמות כיסו בדיוק את המס, ואין הפרש.
- המקדמות היו נמוכות מהמס, והחברה משלימה את ההפרש.
- המקדמות היו גבוהות מהמס, למשל כשהחברה ספגה הפסדים לא צפויים במהלך השנה, ואז החברה זכאית להחזר.
ההפרשים משולמים או מוחזרים עם הגשת הדוח. החזר במקרה של תשלום יתר אינו טובה של רשות המסים, אלא חובה שלה. מידע נוסף על חובת הגשת הדוח, גם מצד בעלי המניות, נמצא במדריך דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.
טיפ: שנה שבה הרווח צפוי לרדת משמעותית לעומת השנה הקודמת היא שנה שבה המקדמות, שמבוססות על הדוח הקודם, עלולות להיות גבוהות מהנדרש. במצב כזה כדאי לבדוק מול רשות המסים את האפשרות לעדכן את שיעור המקדמה במהלך השנה, במקום להמתין להחזר.
הטבות מס לפי החוק לעידוד השקעות הון
אחרי שנקבע המס על הרווח, יש חברות שזכאיות לשלם שיעור נמוך מהרגיל. ההטבה הבולטת ביותר ניתנת לפי החוק לעידוד השקעות הון, שנועד לעודד השקעה במפעלים ייצוריים וטכנולוגיים ובמיוחד בפריפריה.
מפעל מועדף
לפי דוח הכנסות המדינה 2015-2016 של משרד האוצר, מפעל מועדף שנמצא מחוץ לאזור פיתוח א' משלם 16%, שיעור קבוע מ-2014. מפעל מועדף באזור פיתוח א' משלם 7.5%, אחרי שבשנת 2017 ירד השיעור מ-9%. השיעורים האלה מופיעים גם בטופס ההודעה השנתית למפעל טכנולוגי או מועדף, שמפרט את השיעורים 16%, 12%, 8%, 7.5% ו-6%.
מפעל טכנולוגי
במקור הכיר החוק בפעילות ייצורית רק אצל חברות שמייצרות מוצרים פיזיים. עם התפתחות ענפי ההייטק והתוכנה הורחבו ההטבות גם לחברות שהכנסתן נובעת מקניין רוחני. מפעל טכנולוגי משלם מ-2017 שיעור של 12%, ובמקרים מסוימים 6%, ומפעל טכנולוגי באזור פיתוח א' משלם 7.5%. על דיבידנד שמקורו במפעל טכנולוגי ומחולק לחברה בחו"ל חל מס של 4%.
| מסלול | שיעור מס חברות | חל מאז |
|---|---|---|
| הכנסה חייבת רגילה | 23% | 2018 |
| מפעל מועדף מחוץ לאזור פיתוח א' | 16% | 2014 |
| מפעל מועדף באזור פיתוח א' | 7.5% | 2017 |
| מפעל טכנולוגי | 12% | 2017 |
| מפעל טכנולוגי - מקרים מסוימים | 6% | 2017 |
| מפעל טכנולוגי באזור פיתוח א' | 7.5% | 2017 |
| מס מזערי לקבוצה רב-לאומית | 15% | 2025 |
מקור: משרד האוצר, דוח הכנסות המדינה 2015-2016 וטופס 1214 לשנת 2025; הכנסת, חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית.
התנאים: מפעל בר תחרות
כדי ליהנות מההטבה המפעל צריך להיות "מפעל בר תחרות". לפי חומר הבחינה של מועצת רואי החשבון, נדרש שמעל 25% מהכנסות החברה יגיעו משוק שמונה מעל 14 מיליון תושבים, ושלא יותר מ-75% ממחזור המכירות יופנה לשוק יחיד. נוסף על כך נדרש מפעל תעשייתי שפעילותו יצרנית. כלומר, לא מספיק לייצא - צריך לייצא לשוק גדול, ולא להיות תלוי בשוק אחד בלבד.
חשוב להבחין: אזור פיתוח א' לצורך החוק לעידוד השקעות הון אינו אותו דבר כמו הזיכוי שמקבלים תושבי יישובים מסוימים במס הכנסה האישי. הזיכוי האישי מתואר בעמוד על הטבות מס בפריפריה, והוא חל על יחידים ולא על חברות.
מס מזערי על קבוצות רב-לאומיות
השינוי המשמעותי האחרון בתחום אינו נוגע לשיעור הרגיל, אלא לחברות הגדולות ביותר. ב-31.12.2025 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, שקובע שיעור מס מזערי של 15% על קבוצות שמחזורן השנתי עולה על 750 מיליון אירו. נוסח החוק מופיע במסמך הכנסת על חוק המס המזערי.
המשמעות היא שגם קבוצה גדולה שנהנית בישראל משיעור מופחת, למשל 6% או 7.5% דרך מסלול של מפעל טכנולוגי או מועדף, לא תוכל לשלם בפועל פחות מ-15% על רווחיה. החוק אינו מבטל את ההטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, אבל מציב להן רצפה אצל הקבוצות הגדולות.
הרעיון שמאחורי מס מזערי מוכר בעולם: הוא נועד לצמצם תחרות בין מדינות על הורדת שיעורי מס, ולמנוע מצב שבו קבוצות ענק מעבירות רווחים למקומות שבהם המס נמוך במיוחד. הסוגיה הרחבה של העברת רווחים למדינות עם מס נמוך נדונה בעמוד על מקלטי מס.
לרוב החברות בישראל החוק הזה אינו רלוונטי כלל. חברה פרטית קטנה או בינונית, ואפילו חברה גדולה בקנה מידה מקומי, רחוקה ממחזור של 750 מיליון אירו. אצלה ממשיכים לחול השיעור הרגיל של 23% או השיעורים המופחתים שבחוק לעידוד השקעות הון, לפי התנאים שתוארו קודם. המס המזערי נוגע בעיקר לחברות בנות של תאגידים בינלאומיים שפועלות בישראל ולקבוצות ישראליות גדולות במיוחד.
ישראל מול העולם: למה מדינות בוחרות שיעורים שונים
שיעור מס החברות משתנה ממדינה למדינה, והוא משקף את מדיניות המס של הממשלה. מדינות מסוימות שואפות לשיעור נמוך כדי למשוך יזמים ומשקיעים להקים חברות בתחומן, מתוך הנחה שפעילות עסקית נוספת מגדילה את התוצר ומצמיחה את הכלכלה. מדינות אחרות מעדיפות שיעור גבוה יותר, מתוך תפיסה שבעלי ההון צריכים לשאת בחלק גדול יותר מהנטל, וכך להגדיל את הכנסות המדינה ולממן שירותים לכלל הציבור.
שתי דוגמאות בולטות
לפי דוח הכנסות המדינה 2023-2024, הרפורמה בארצות הברית הורידה את מס החברות הפדרלי מ-35% ל-21%, החל מ-2018, ובשנת 2025 השיעור עדיין עמד על 21%. צרפת הלכה בכיוון הפוך בשנים האחרונות: השיעור הכולל שם עמד על 25.8% ב-2024, ובשנת 2025 נוסף היטל חד-פעמי על חברות שמחזורן עולה על מיליארד אירו, שהעלה את השיעור עבורן לכ-36%.
| מדינה | שיעור מס חברות | שנה |
|---|---|---|
| ישראל | 23% | 2025 |
| ממוצע OECD | 24.1% | 2025 |
| ארצות הברית (פדרלי) | 21% | 2025 |
| צרפת (כולל) | 25.8% | 2024 |
| צרפת - חברות עם מחזור מעל מיליארד אירו | 36% | 2025 |
מקור: משרד האוצר, דוח הכנסות המדינה 2023-2024, פרק 5.
במבט רחב, ישראל ממוקמת באמצע: שיעור של 23% נמוך מעט מהממוצע ב-OECD, גבוה מהשיעור הפדרלי בארצות הברית ונמוך מהשיעור בצרפת. ההשוואה מראה גם ששיעור הכותרת אינו מספר את כל הסיפור. בישראל, חברה שעומדת בתנאי החוק לעידוד השקעות הון יכולה לשלם 16%, 12%, 7.5% ואף 6%, ובצרפת חברות גדולות במיוחד שילמו ב-2025 שיעור גבוה בהרבה מהשיעור הכללי. לכן כשמשווים נטל מס בין מדינות, כדאי לבדוק לא רק את השיעור הרגיל אלא גם את המסלולים המופחתים וההיטלים המיוחדים.
מקורות
- משרד האוצר - דוח הכנסות המדינה 2023-2024, פרק 5
- רשות המסים - טופס 1214 - דוח שנתי לחברות לשנת המס 2025
- משרד האוצר - דוח הכנסות המדינה 2017-2018
- משרד האוצר - דוח הכנסות המדינה 2015-2016
- רשות המסים - הודעה שנתית למפעל טכנולוגי או מועדף
- מועצת רואי החשבון - בחינת מיסים ב', מועד סתיו 2023
- הכנסת - חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה