מהו דוח רווח והפסד ואיפה הוא משתלב בדוחות הכספיים
דוח רווח והפסד הוא אחד הכלים המרכזיים לבחינת הרווחיות של עסק או חברה. הוא מסכם את תוצאות הפעילות בתקופה מוגדרת, ומפרסמים אותו אחת לתקופה: פעם ברבעון, פעם בחצי שנה או פעם בשנה. ההיגיון שמאחוריו פשוט: הכנסות פחות הוצאות שווה רווח, או הפסד כשההוצאות גבוהות מההכנסות. מה שהופך אותו לכלי עבודה ולא רק לשורה אחת הוא הפירוט, כלומר החלוקה לשכבות שמראות איפה בדיוק נוצר הרווח ואיפה הוא נשחק.
התהליך החשבונאי בארבעה שלבים
הדוח אינו נולד יש מאין. הוא חלק ממחזור חשבונאי שחוזר על עצמו בכל תקופת דיווח, ונהוג לחלק אותו לארבעה שלבים:
- מדידה חשבונאית - תיעוד כל הפעולות הכלכליות של העסק במערכת הכספית שלו.
- הכנת הדוחות הכספיים - הפקת הדוחות מתוך הנתונים שתועדו.
- ביקורת של רואה חשבון חיצוני - בדיקה בלתי תלויה של הדוחות.
- ניתוח הדוחות הכספיים - קריאת הנתונים והפקת מסקנות.
בשלב המדידה, כל פעולה כלכלית שהתרחשה במהלך התקופה נרשמת במערכת. מטרת הרישום היא לאפשר הפקה של "מאזן בוחן", דוח שמרכז את כל הנתונים והאירועים הכספיים של התקופה ומשמש בסיס להרכבת הדוחות הכספיים עצמם.
הדוחות שמרכיבים את התמונה המלאה
בשלב ההכנה מופקים כמה דוחות שכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת: דוח רווח והפסד מראה כמה העסק הרוויח בתקופה; המאזן מציג את המצב הכספי בנקודת זמן; דוח תזרים המזומנים מראה מאיפה הגיע הכסף ולאן יצא; והדוח על השינויים בהון העצמי מתעד את מה שקרה להון של בעלי המניות. עסק יכול להיות רווחי בדוח רווח והפסד ועדיין להיתקל בקשיי מזומנים, ולכן קוראים את הדוחות יחד.
עיקרון הגילוי הנאות
התקן שקובע את מבנה הדוחות הכספיים ואת אופן הצגתם הוא תקן בינלאומי. תקן IAS 1 (הצגת דוחות כספיים) הוא עדיין התקן שחל על דוחות 2026, והוא מוחלף בתקן IFRS 18 מתקופות שמתחילות ב-1 בינואר 2027. בשני המקרים חל עיקרון הגילוי הנאות: ההכנסות וההוצאות אינן מוצגות כסכום כולל אחד, אלא מפורקות לסעיפי משנה ברמת פירוט רחבה, כך שקורא הדוח יכול להבין מה עומד מאחורי כל שורה.
השכבה הראשונה: מכירות נטו, עלות המכר ורווח גולמי
החלק העליון של הדוח עוסק בפעילות הבסיסית של העסק: כמה הוא מכר, וכמה עלתה לו הסחורה שמכר. מהפער בין השניים נגזר הרווח הגולמי, המדד הראשון שבודקים כשרוצים להבין אם המודל העסקי עצמו מחזיק.
מכירות נטו
סעיף המכירות מוצג בנטו ולא בברוטו. מנכים ממנו את ההנחות שניתנו ללקוחות ואת ההחזרים שהתקבלו מהם, כדי שהעסק לא יציג מחזור מכירות מנופח. הנוסחה: מכירות פחות הנחות ללקוחות פחות החזרים מלקוחות שווה מכירות נטו. עסק שמוכר הרבה אבל נותן הנחות כבדות או סובל מהחזרות רבות יראה זאת כבר בשורה הראשונה.
עלות המכר
עלות המכר מייצגת את מה שעלתה לעסק הסחורה שמכר בפועל, ורק אותה. סחורה שנקנתה ועדיין יושבת במחסן אינה נכנסת לעלות המכר של התקופה. החישוב נשען על המלאי: קניות נטו (קניות בניכוי הנחות מספקים והחזרים לספקים) ועוד מלאי פתיחה פחות מלאי סגירה שווה עלות המכר. לכן ספירת מלאי מדויקת בסוף התקופה משפיעה ישירות על הרווח המדווח.
רווח גולמי ושיעור הרווח הגולמי
הרווח הגולמי מתקבל ממכירות נטו פחות עלות המכר, והוא משקף את הרווח הבסיסי מהפעילות העיקרית. עסק שפועל לאורך זמן בלי רווח גולמי חיובי אינו יכול לשרוד, כי אין לו ממה לממן את שאר ההוצאות. הסבר מורחב על החישוב והשימושים שלו מופיע במדריך על רווח גולמי ושיעור הרווח הגולמי.
שיעור הרווח הגולמי הוא הרווח הגולמי חלקי המכירות נטו, וזה המספר שמאפשר להשוות את העסק לעצמו לאורך זמן ולעסקים אחרים בענף. אם השיעור יורד מרבעון לרבעון, ייתכן שעלויות הרכש עלו מהר יותר מהמחירים, או שההנחות ללקוחות התרחבו. כאן הדוח פוגש את מדיניות התמחור, ושיקולים לקביעת מחיר שמשאיר מרווח סביר מפורטים במדריך איך לתמחר מוצר נכון.
טיפ: כדאי לחשב את שיעור הרווח הגולמי בכל תקופה ולרשום אותו לצד התקופות הקודמות. שינוי של כמה נקודות אחוז יכול לאותת על בעיה בתמחור או ברכש עוד לפני שהיא מגיעה לשורה התחתונה.
השכבה השנייה: הוצאות תפעול ורווח תפעולי
אחרי שיודעים כמה הרוויח העסק מהסחורה עצמה, מנכים את העלויות של הפעלת העסק: שיווק, מכירה, הנהלה ומשרד. בשכבה הזו נכנסים גם פריטים שאינם חלק מהפעילות השוטפת, כמו הכנסות והוצאות חד פעמיות.
הוצאות מכירה ושיווק
אלה הוצאות שקשורות ישירות לשיווק המוצרים ולמכירתם ללקוחות. בין השאר נכללים כאן שכר דירה של חנויות, יחסי ציבור וקידום מכירות, רכבים של אנשי מכירות, שכר עובדי החנויות, עמלות לסוכני מכירות והוצאות משלוח ללקוח. במקרים רבים, הוצאות פרסום דיגיטלי מנוהלות גם הן תחת הסעיף הזה.
הוצאות הנהלה וכלליות
סעיף זה כולל את ההוצאות השוטפות שאינן משויכות לעלות המכר ואינן הוצאות מכירה. דוגמאות: שכר טרחה של רואי חשבון, עורכי דין ושמאים, שכר ההנהלה, הוצאות משרד כמו כלי כתיבה, הדפסות וקבלות, שכר דירה של המטה, רכבי ההנהלה והוצאות בגין חובות מסופקים, כלומר לקוחות שספק אם ישלמו. כדאי לזכור שהוצאה בדוח החשבונאי אינה בהכרח הוצאה מוכרת לצורכי מס; ההבחנה הזו מוסברת במדריך על הוצאות מוכרות לעצמאי.
הכנסות אחרות והוצאות אחרות
הכנסות אחרות נובעות מפעילות שאינה עיקר העסק, ולרוב מדובר באירועים חד פעמיים: הכנסות מדיבידנד, ממכירת מניות, משכירות או מפסקי דין לטובת העסק. הוצאות אחרות הן תמונת הראי: פסקי דין נגד העסק, הוצאות שמתייחסות לשנים קודמות וכדומה.
חישוב הרווח התפעולי ומה קרה למעמדו
הנוסחה: רווח גולמי פחות הוצאות מכירה ושיווק פחות הוצאות הנהלה וכלליות ועוד הכנסות אחרות פחות הוצאות אחרות שווה רווח תפעולי. במשך שנים שימש הרווח התפעולי מדד להצלחה של הפעילות העיקרית והשוטפת. הכללת הכנסות והוצאות אחרות בתוכו, שהן מעצם הגדרתן מחוץ לפעילות העיקרית, פגעה במעמדו, ובנוסף כל חברה הגדירה אותו קצת אחרת, כי התקן הקיים לא חייב סיכום ביניים אחיד. תקן IFRS 18 מחזיר לרווח התפעולי את מעמדו בכך שהוא קובע אותו כסיכום ביניים אחיד ומוגדר לכל החברות שמדווחות לפיו. המשמעות היא שמ-2027 יהיה קל יותר להשוות רווח תפעולי בין חברות, אבל גם שהמספר עשוי לזוז אצל חברות מסוימות רק בגלל שינוי בסיווג.
השכבה השלישית: מימון, מס חברות ורווח נקי
אחרי הרווח התפעולי מגיע תורם של סעיפי המימון, אחריהם המס, ובסוף הרווח הנקי. זו השכבה שמראה כמה מהרווח נשאר בפועל לבעלי העסק.
הכנסות והוצאות מימון
הכנסות מימון כוללות, בין השאר, הכנסות ריבית, רווחים ממימוש ניירות ערך ורווחים מפעילות במטבע חוץ. הוצאות מימון כוללות ריבית על הלוואות, הפרשי שער והפרשי הצמדה למטבע חוץ או למדד, הפסדים ממימוש ניירות ערך ועמלות בנקים. הרווח לפני מס הוא הרווח התפעולי ועוד הכנסות מימון פחות הוצאות מימון. עסק ממונף, שנשען על אשראי, ירגיש כאן את משקל הריבית.
מס חברות
חברה בישראל משלמת מס חברות בשיעור 23% מההכנסה החייבת, שיעור שקבוע בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה ויציב מאז 2018. השיעור נקבע בחקיקה ויכול להשתנות, וכך גם קרה בעבר:
| תקופה | שיעור מס החברות |
|---|---|
| 2014-2015 | 26.5% |
| 2016 | 25% |
| 2017 | 24% |
| 2018 ואילך | 23% |
מקור: ויקיפדיה - מס חברות
חשוב להבחין בין הרווח לפני מס שבדוח לבין ההכנסה החייבת שעליה מחושב המס בפועל. ההכנסה החייבת נקבעת לפי דיני המס, ולא לפי כללי החשבונאות, ולכן הוצאות שאינן מוכרות, הכנסות פטורות והפרשי עיתוי יוצרים פער בין השניים. מסיבה זו הוצאות המס בדוח אינן תמיד 23% מהרווח לפני מס. את הנתונים לרשות המסים מגישים בדוח השנתי, ראו דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.
רווח נקי ושיעור הרווח הנקי
הרווח הנקי הוא הרווח לפני מס פחות הוצאות המס, והוא מופיע בשורה האחרונה של הדוח. רווח נקי חיובי פירושו שההכנסות עלו על ההוצאות בתקופה; רווח נקי שלילי, למשל מינוס 20 אלף ש"ח, פירושו הפסד. שיעור הרווח הנקי הוא הרווח הנקי חלקי המכירות נטו, והוא עונה על השאלה כמה רווח נקי הניב כל שקל של מכירות. שיעור של 0.56, למשל, אומר שכל שקל מכירות הניב 56 אגורות רווח אחרי כל ההוצאות. פירוט נוסף על הנוסחה מופיע במדריך חישוב רווח נקי.
דוגמה מלאה: חברת רהיטים מהשורה הראשונה עד התחתונה
קחו מקרה היפותטי: חברה שמייצרת ומוכרת בעיקר שולחנות, כיסאות וספות, ומפרסמת דוח רווח והפסד מדי רבעון. לפי עיקרון הגילוי הנאות, הדוח משקף את כל ההכנסות וההוצאות של הרבעון האחרון. המספרים נבחרו להמחשה בלבד.
רווח גולמי
המכירות נטו ברבעון הסתכמו ב-600,000 ש"ח, ועלות המכר, כלומר מה שעלתה לחברה הסחורה שנמכרה, עמדה על 100,000 ש"ח. הרווח הגולמי: 600,000 פחות 100,000, כלומר 500,000 ש"ח.
הוצאות תפעול ורווח תפעולי
הוצאות המכירה והשיווק כללו יחסי ציבור בסך 4,000 ש"ח, שכר דירה של החנות 20,000 ש"ח, שכר עובדי החנות 30,000 ש"ח, הפצת מוצרים 3,000 ש"ח ועמלות לסוכנים 3,000 ש"ח, יחד 60,000 ש"ח. הוצאות ההנהלה והכלליות כללו שירותים משפטיים 3,000 ש"ח, שירותי הנהלת חשבונות 6,000 ש"ח והוצאות משרד 1,000 ש"ח, יחד 10,000 ש"ח. בנוסף נרשמה הכנסה מדיבידנד של 12,000 ש"ח (הכנסות אחרות) והוצאה בגין שנים קודמות של 8,000 ש"ח (הוצאות אחרות). הרווח התפעולי: 500,000 פחות 60,000 פחות 10,000 ועוד 12,000 פחות 8,000, כלומר 434,000 ש"ח.
מימון, מס ורווח נקי
לחברה לא היו הכנסות מימון. הוצאות המימון כללו ריבית של 20,000 ש"ח והפסד של 50,000 ש"ח מניירות ערך, יחד 70,000 ש"ח. הרווח לפני מס: 434,000 פחות 70,000, כלומר 364,000 ש"ח. הוצאות המס בדוגמה הן 60,000 ש"ח, והרווח הנקי: 364,000 פחות 60,000, כלומר 304,000 ש"ח.
| פעולה | סעיף בדוח | סכום (ש"ח) |
|---|---|---|
| + | מכירות נטו | 600,000 |
| - | עלות המכר | 100,000 |
| = | רווח גולמי | 500,000 |
| - | הוצאות מכירה ושיווק | 60,000 |
| - | הוצאות הנהלה וכלליות | 10,000 |
| + | הכנסות אחרות | 12,000 |
| - | הוצאות אחרות | 8,000 |
| = | רווח תפעולי | 434,000 |
| + | הכנסות מימון | 0 |
| - | הוצאות מימון | 70,000 |
| = | רווח לפני מס | 364,000 |
| - | הוצאות מס | 60,000 |
| = | רווח נקי | 304,000 |
מקור: דוגמה היפותטית שחושבה לצורך המחשה; מבנה הדוח לפי התקן החל על דוחות 2026.
היחסים שעולים מהדוגמה
| מדד | חישוב | תוצאה |
|---|---|---|
| שיעור רווח גולמי | 500,000 / 600,000 | 83.3% |
| שיעור רווח תפעולי | 434,000 / 600,000 | 72.3% |
| שיעור רווח לפני מס | 364,000 / 600,000 | 60.7% |
| שיעור רווח נקי | 304,000 / 600,000 | 50.7% |
| שיעור מס אפקטיבי | 60,000 / 364,000 | 16.5% |
מקור: חישוב על בסיס הדוגמה ההיפותטית שלמעלה.
שיעור הרווח הנקי בדוגמה הוא 304,000 חלקי 600,000, כלומר כ-0.507: כל שקל מכירות הניב לחברה כ-51 אגורות רווח אחרי כל ההוצאות. שימו לב שהחישוב נעשה על הרווח הנקי ולא על הרווח לפני מס; שימוש ב-364,000 היה נותן 0.607 ומציג תמונה ורודה מדי. גם שיעור המס האפקטיבי, כ-16.5%, נבחר להמחשה ורחוק מ-23%. אילו ההכנסה החייבת הייתה זהה לרווח לפני מס, מס בשיעור 23% היה מסתכם ב-83,720 ש"ח, והפער נובע בדרך כלל מהפרשים בין הרווח החשבונאי להכנסה החייבת.
IFRS 18: מה משתנה בדוח רווח והפסד מ-2027
תקן IFRS 18 פורסם באפריל 2024 ומחליף את IAS 1. הוא חל על תקופות דיווח שמתחילות ב-1 בינואר 2027, ומשנה את אופן ההצגה והגילוי של דוח רווח והפסד. התקן חל על תאגידים שמדווחים לפי תקני IFRS, כמו חברות ציבוריות; עסק קטן שאינו מדווח לפי IFRS אינו מחויב בו ישירות, אם כי ההיגיון של הסיווג החדש יכול לשמש גם אותו בקריאת המספרים. על ההבדלים בין סוגי החברות ראו ההבדלים בין חברה ציבורית לפרטית.
שלוש קטגוריות וסיכום ביניים אחיד
לפי התקן, ההכנסות וההוצאות בדוח מסווגות לקטגוריות תפעול, השקעה ומימון, וסיכומי הביניים נעשים אחידים, ובראשם רווח תפעולי. התקן משנה הצגה וגילוי בלבד ולא הכרה ומדידה, ולכן הרווח הנקי בשורה התחתונה אינו משתנה. מה שכן משתנה הוא המקום שבו מופיע כל פריט, ומכאן גם הגובה של סיכומי הביניים. לפי הדיווח בביזפורטל על היערכות החברות לתקן, הכנסות מחברות מוחזקות לפי שיטת השווי המאזני לא ייכללו עוד ברווח התפעולי.
יישום למפרע ושנת ההשוואה
התקן מיושם למפרע. אצל חברה ששנת הדיווח שלה קלנדרית, 2026 תשמש שנת השוואה בדוחות 2027, ולכן גם נתוני 2026 יוצגו מחדש לפי הכללים החדשים. מי שמשווה בין שנים צריך לוודא שהוא משווה נתונים שהוצגו באותה שיטה.
ההשלכות המעשיות
רשות ניירות ערך מסרה לחברות שהמעבר עלול להזיז את הרווח התפעולי ואת הרווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA). שינוי כזה יכול להשפיע על אמות מידה פיננסיות מול בנקים ומחזיקי אג"ח, ועל מענקים לנושאי משרה שתלויים ביעד רווח תפעולי, בלי שום שינוי בעסק עצמו. דוחות הרבעון השלישי, שמתפרסמים בנובמבר, הם הראשונים שבהם הרשות מצפה לגילוי משמעותי על השפעת התקן.
לפי מומחה שרואיין בביזפורטל ביולי 2025, שיערוך הפרשי שער על יתרות לקוחות וספקים ייכלל ברווח התפעולי, ורווחים מהחזקות מהותיות בחברות אחרות יוצגו מחוץ לו. עוד ציין שמדדים ניהוליים, כמו EBITDA מתואם, יכולים להיכנס לדוחות המבוקרים. בדוגמת חברת הרהיטים, למשל, ייתכן שההכנסה מדיבידנד ותוצאות ההשקעה בניירות ערך יסווגו מחוץ לקטגוריית התפעול, והרווח התפעולי יוצג בגובה שונה, בעוד שהרווח הנקי יישאר 304,000 ש"ח.
מה הדוח מגלה על העסק ומה קורה עם הרווח הנקי
הדוח משמש קהלים שונים: בעלים שרוצים לדעת אם העסק מתפתח בכיוון הנכון, משקיעים שבוחנים אם כדאי להשקיע, בנקים שמחליטים על אשראי, וספקים ושותפים עסקיים שבודקים את איתנות הצד השני. כל אחד מהם קורא שכבה אחרת.
איך לקרוא את השכבות
רווח גולמי נמוך מצביע על בעיה במחיר או בעלות הסחורה. רווח גולמי גבוה עם רווח תפעולי חלש מצביע על הוצאות תפעול כבדות, כמו שכירות או שכר שאינם תואמים את היקף המכירות. פער גדול בין רווח תפעולי לרווח לפני מס מעיד על נטל מימון או על הפסדי השקעות. הניתוח האמיתי מתחיל כשמשווים תקופות: מגמה של שלושה או ארבעה רבעונים מספרת יותר מכל רבעון בודד. את אותם נתונים אפשר לתרגם קדימה לתחזית עסקית, שבה מניחים מכירות ועלויות עתידיות ובודקים איזו שורה תחתונה הן יוצרות.
חלוקת דיבידנד מהרווח הנקי
רווח נקי חיובי עשוי לאפשר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, בכפוף למבחנים משפטיים נוספים. הדיבידנד חייב במס נוסף ברמת בעל המניות: 30% לבעל מניות מהותי (10% ומעלה) ו-25% לבעל מניות אחר. על רווח של מיליון ש"ח שמחולק במלואו לבעל מניות מהותי, נטל המס המצטבר מגיע ל-46.1%, עוד לפני מס יסף.
| סוג בעל המניות | רווח לפני מס (ש"ח) | מס חברות 23% (ש"ח) | יתרה לחלוקה (ש"ח) | מס דיבידנד (ש"ח) | סך המס (ש"ח) | שיעור מצטבר |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בעל מניות מהותי - 30% | 1,000,000 | 230,000 | 770,000 | 231,000 | 461,000 | 46.1% |
| בעל מניות אחר - 25% | 1,000,000 | 230,000 | 770,000 | 192,500 | 422,500 | 42.25% |
מקור: ביזפורטל - מס חברות ומיסוי דיבידנד
מעבר לכך חל מס יסף בסיסי של 3% על הכנסה שמעל 721,560 ש"ח בשנה, ומ-2025 נוסף מס יסף של 2% על הכנסות ממקורות הוניים, ובהם דיבידנד. מי ששוקל אם לפעול כעוסק או כחברה בע"מ צריך להביא בחשבון את שתי שכבות המס, כפי שמוסבר במדריך על ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ.
טיפ: רווח נקי אינו מזומן בבנק. לפני החלטה על חלוקת דיבידנד כדאי לבדוק גם את דוח תזרים המזומנים ואת המאזן, כדי לוודא שהחלוקה לא תפגע ביכולת של העסק לשלם לספקים ולעובדים.
מקורות
- ויקיפדיה - מס חברות: https://he.wikipedia.org/wiki/מס_חברות
- ביזפורטל - מס חברות ומיסוי דיבידנד: https://www.bizportal.co.il/guides/news/article/20038370
- ביזפורטל - היערכות החברות לתקן IFRS 18: https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/20040968
- ביזפורטל - השינויים ברווח התפעולי לפי IFRS 18: https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/20017322