מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) - יתרונות מול חסרונות

מהו מלכ"ר ובמה הוא שונה מעסק

מוסד ללא כוונת רווח, ובקיצור מלכ"ר, הוא צורת התאגדות שמתאימה למי שמבקש לקדם מטרה חברתית, תרבותית, דתית, חינוכית או ציבורית, ולא להפיק רווח לבעלים. ההבדל בינו לבין עסק אינו טמון בהיקף הפעילות או בכמות הכסף שעוברת בו: מלכ"ר יכול לגייס ולהוציא סכומים גבוהים מאוד, להעסיק עשרות עובדים ולגבות תשלום על שירותים. ההבדל הוא בשאלה לאן הולך הכסף שנשאר בסוף השנה.

בעסק רגיל, העודף שייך לבעלים. הם יכולים למשוך אותו, לחלק אותו כדיבידנד או להשקיע אותו מחדש לפי שיקול דעתם. במלכ"ר המצב שונה מהיסוד. העודפים נשארים בארגון ומשמשים לקידום מטרתו, ואסור לחלק אותם לחברים או למייסדים. זה נכון גם כשהעודף נוצר מחיסכון בהוצאות, מתרומה גדולה במיוחד או מהכנסה ממכירת שירותים.

חשוב להבין מה האיסור הזה אינו אוסר. עובדים ומנהלים במלכ"ר רשאים לקבל משכורת סבירה תמורת עבודתם, ופעילות במלכ"ר יכולה להיות מקצוע מלא לכל דבר. מה שאסור הוא להפוך את הארגון לצינור שמעביר רווחים לבעלי השליטה בו, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין, למשל באמצעות שכר מנופח או עסקאות עם קרובים.

מכאן נגזרת גם השאלה הראשונה שכל מי ששוקל להקים מלכ"ר צריך לשאול את עצמו: האם המטרה היא באמת ציבורית? מי שמבקש לבנות פעילות שתייצר לו הכנסה מעבר לשכר עבודה מקובל, המסלול הנכון הוא פתיחת עסק, ולא התאגדות ללא כוונת רווח. את הצעדים לפתיחת עסק מול הרשויות אפשר למצוא במדריך המקיף לפתיחת עסק מול רשויות המס. שילוב בין השניים, כלומר פעילות עסקית במסווה של ארגון חברתי, הוא בדיוק מה שמנגנוני הפיקוח על המגזר נועדו לזהות ולמנוע.

ארבע הקטגוריות בחוק מע"מ ומי פועל בפועל במסגרתן

ההגדרה של מלכ"ר לצורכי מס נקבעה בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, והיא רחבה יותר ממה שרוב האנשים מדמיינים כשהם שומעים את המילה "עמותה". החוק מונה ארבע קבוצות של גופים שנחשבים מלכ"ר:

1. גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, כולל גופים מוניציפליים, שתפקידם לבצע את מדיניות המדינה או העירייה ולא להרוויח.
2. חבר בני אדם שאין מטרתו להפיק רווחים, גם אם אינו רשום כתאגיד, כל עוד יש לו קבוצת חברים ומסגרת פעולה מוסכמת.
3. תאגיד שאינו רשום כחברה עסקית, כאגודה שיתופית או כשותפות, ושאינו פועל למטרה עסקית אלא לקידום מטרות אחרות.
4. קופות גמל הפטורות ממס הכנסה, שנכללות בהגדרה מטעמי מיסוי ולא בגלל שהן ארגונים חברתיים.

מתוך ההגדרות האלה צומחות בפועל ארבע קבוצות עיקריות של ארגונים. הקבוצה המשמעותית ביותר עבור מי ששוקל להקים ארגון בעצמו היא המגזר השלישי, ובתוכו בעיקר עמותות וחברות לתועלת הציבור.

גופים ממשלתיים ועירוניים

חברות ממשלתיות, חברות עירוניות ומועצות מקומיות פועלות כדי לממש תוכניות של הממשלה או של הרשות המקומית. מבחינת מי שקורא את המאמר הזה, הקבוצה הזו פחות רלוונטית, כי אי אפשר "להקים" אותה ביוזמה פרטית, אבל היא מסבירה למה המונח מלכ"ר מופיע גם בדיונים על גופים ציבוריים גדולים.

המגזר השלישי ועמותות

המגזר השלישי כולל את הארגונים שאינם שייכים למדינה ואינם חלק מהמגזר העסקי, שני המגזרים הגדולים במשק. כאן נמצאים ארגונים חברתיים מוכרים כמו "כנפיים של קרמבו" ו"פתחון לב", לצד ארגוני מחאה, ארגוני סיוע, עמותות תרבות, ספורט וחינוך וגופים שפועלים בתפר שבין החברתי לפוליטי. רוב הארגונים האלה מאוגדים כעמותות לפי חוק העמותות, עם תקנון וקבוצת חברים.

חברה לתועלת הציבור

חברה לתועלת הציבור (חל"צ) היא חברה לכל דבר מבחינה משפטית, אבל המטרה שלה נקבעת מראש בתקנון ונוגעת לציבור. ההבדל המרכזי מחברה רגילה הוא שחל"צ אינה רשאית לחלק דיבידנדים לבעלי השליטה בה. הרחבה על המבנה הזה, ועל מתי הוא עדיף על עמותה, נמצאת במאמר על חברה לתועלת הציבור.

הקדש ציבורי

הקדש, שבמסורת המוסלמית מכונה ווקף, הוא נכס שאדם או גוף תרמו והקדישו למטרה מסוימת, למשל חינוך, תרבות, דת, צדקה או בריאות. ההקדשים הציבוריים רשומים אצל רשם ההקדשים במשרד המשפטים, ומנוהלים בידי נאמן שתפקידו לשמור שהנכס ישמש למטרה שלשמה נתרם. בתי כנסת, מסגדים, גמ"חים ומוסדות חינוך ותרבות רבים פועלים בצורה הזו.

כמה עולה להקים ולהחזיק עמותה או חל"צ בשנת 2026

הקמת מלכ"ר כרוכה בתשלום אגרות לרשות התאגידים, גם בשלב הרישום וגם מדי שנה כל עוד הארגון קיים. הטבלה הבאה משווה בין צורות ההתאגדות העיקריות, כולל חברה עסקית רגילה לצורך השוואה. כל הסכומים בשקלים ונכונים ל-2026.

מקור: רשות התאגידים - טבלת אגרות

כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן בקריאת הטבלה. ראשית, עמותה חדשה נהנית מהקלה משמעותית: בשנתיים הראשונות שאחרי שנת ההתאגדות האגרה השנתית שלה מופחתת ל-176 ש"ח בלבד. זו הקלה שמיועדת בדיוק לשלב שבו הארגון עדיין קטן ומנסה לבסס את עצמו. שנית, אגודה עותמנית, צורת התאגדות ותיקה שנשארה מהתקופה העות'מאנית, יכולה להירשם כעמותה באגרה של 959 ש"ח.

הנקודה השלישית היא עניין של תזמון בלבד, אבל יש לה מחיר. עמותה או חל"צ שמשלמות את האגרה השנתית עד סוף מרץ חוסכות 439 ש"ח בכל שנה לעומת תשלום מ-1 באפריל. בארגון קטן שהתקציב שלו מצומצם, מדובר בסכום שמורגש, ולכן כדאי לקבוע תזכורת קבועה בתחילת כל שנה.

מעבר לאגרות הרשמיות, הקמת עמותה מחייבת גם תצהיר של המייסדים בנוכחות עורך דין, ועורכי דין גובים על כך שכר טרחה לפי שיקול דעתם. מי שבוחר להיעזר באיש מקצוע גם בניסוח התקנון, בהגשת הבקשה ובליווי השוטף צריך לקחת בחשבון הוצאה נוספת. ההשוואה מול חברה רגילה מראה שמבחינת אגרות לבד, הקמת מלכ"ר אינה יקרה יותר מהקמת עסק מאוגד, ואף זולה ממנה ברישום. העלות האמיתית של מלכ"ר טמונה פחות באגרות ויותר בעבודה המנהלית השוטפת, שנפרט בהמשך.

מע"מ ומס שכר: מה מלכ"ר משלם בפועל

היתרון המיסויי הוא הסיבה שבגללה רבים מתעניינים במעמד מלכ"ר מלכתחילה, אבל הוא מורכב יותר מ"פטור ממס". מלכ"ר אינו גובה מע"מ על העסקאות שלו, כלומר כשהוא מוכר שירות או מוצר, המחיר ללקוח אינו כולל מע"מ. מצד שני, מלכ"ר גם אינו רשאי לקזז מע"מ תשומות. כל רכישה שהארגון מבצע, ממחשבים ועד שכירות משרד, משולמת עם מע"מ מלא, והמע"מ הזה הופך עבורו להוצאה סופית. הסבר מלא על המנגנון, על השיעור ועל אופן הקיזוז אצל עוסקים רגילים נמצא במאמר על מס ערך מוסף (מע"מ).

המשמעות המעשית: ארגון שרוב ההוצאות שלו הן רכישות גדולות של ציוד או שירותים עשוי לגלות שהיתרון קטן ממה שציפה, ואילו ארגון שרוב ההוצאות שלו הן שכר עובדים נהנה יותר מהמעמד, אבל גם נחשף לחבות אחרת.

מס שכר: המס שמחליף את המע"מ

במקום מע"מ, המדינה גובה ממלכ"רים מס שכר. לפי חוברת הניכויים של רשות המסים לשנת 2026, מלכ"ר משלם מס שכר בשיעור 7.5% מהמשכורות שהוא משלם לעובדיו. מוסד כספי, לשם השוואה, משלם מס שכר בשיעור 18%. מס השכר הוא עלות שהמעסיק נושא בה, והוא אינו מנוכה מהשכר של העובד.

סף הפטור ממס שכר בשנת 2026

לא כל מלכ"ר משלם את המס הזה. בשנת המס 2026 מלכ"ר שסך המשכורות ששילם בשנה אינו עולה על 212,218 ש"ח פטור ממס שכר. המשמעות היא שעמותה קטנה, עם עובד אחד או שניים בשכר מתון, עשויה להישאר מתחת לסף ולא לשלם מס שכר כלל. קחו מקרה היפותטי: עמותה שכונתית שמעסיקה רכזת במשרה מלאה ועובד נוסף בחצי משרה, וסך המשכורות השנתי שלהם הוא 200,000 ש"ח. העמותה נמצאת מתחת לסף, ולכן אינה חייבת במס שכר באותה שנה.

ברגע שהעמותה גדלה, מוסיפה עובדים או מעלה שכר, היא עלולה לחצות את הסף ולהתחיל לשלם את המס. מכאן שבבניית תקציב לשנה הבאה, ארגון שמתקרב לסף צריך לכלול את מס השכר כשורה נפרדת, ולא לגלות אותו באיחור. זה גם אחד הנתונים שכדאי לבדוק מול רואה החשבון של הארגון לפני החלטה על גיוס עובד נוסף.

תרומות, סעיף 46 ומערכת "תרומות ישראל"

אחד הנימוקים החזקים להקמת מלכ"ר הוא היכולת לגייס תרומות. אבל חשוב להבחין בין שני דברים שונים: מעמד מלכ"ר לצורכי מע"מ, ואישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שהוא אישור נפרד שמעניק לתורמים הטבת מס. ארגון יכול להיות מלכ"ר בלי שתורמיו יקבלו זיכוי, והאישור לפי סעיף 46 ניתן למוסדות ציבוריים שעומדים בתנאים שקבעה רשות המסים.

כשיש לארגון אישור כזה, ההבדל עבור התורמים משמעותי. יחיד או עסק שאינו חברה שתרם למוסד בעל אישור לפי סעיף 46 מקבל זיכוי ממס הכנסה בגובה 35% מסכום התרומה. חברה שתורמת מקבלת זיכוי בשיעור מס החברות של אותה שנה. לפי כל זכות - זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה, הזיכוי מוגבל בתקרה, ותרומה שחורגת ממנה אפשר להעביר לשלוש שנות המס הבאות, בתוך התקרה של כל שנה.

הסכומים בשנת 2026

• סכום התרומה המינימלי שמזכה בזיכוי: 207 ש"ח לשנה. אפשר לצבור כמה תרומות לכמה מוסדות שונים כדי להגיע לסכום הזה.
• תקרת התרומה המזכה: 10,354,816 ש"ח לשנה או 30% מההכנסה החייבת של התורם, הנמוך מביניהם.
• שיעור הזיכוי ליחיד: 35% מסכום התרומה.

ההבדל בין זיכוי לניכוי חשוב כאן: זיכוי מקטין את המס עצמו, ולא את ההכנסה שעליה מחושב המס. הסבר מפורט על ההבדל נמצא במאמר על ניכוי וזיכוי במס הכנסה, ואת התהליך המלא של בקשת ההחזר מצד התורם אפשר לקרוא במאמר על החזר מס על תרומות.

הדיווח הדיגיטלי והשפעתו על אמון התורמים

ב-20.11.2025 פרסמה רשות המסים שתי הוראות ביצוע: הוראה 11/2025 שעוסקת בדיווח תרומות למערכת "תרומות ישראל", והוראה 12/2025 שעוסקת במתן הזיכוי לפי סעיף 46 דרך תלוש השכר אצל המעסיק, ומחליפה את הוראת ביצוע 7/2012. לפי דיווח בכלכליסט, מינואר 2026 כל עמותה בעלת אישור לפי סעיף 46 נדרשת להיות מחוברת למערכת התרומות הדיגיטלית. אי הצטרפות אינה שוללת את האישור באופן אוטומטי, אבל עלולה להקשות על חידושו.

עבור התורם, השינוי מפשט מאוד את התהליך. כשהעמותה מדווחת על התרומה במערכת, הזיכוי מופיע לתורם באזור האישי שלו בלי שיצטרך להגיש קבלות. קבלה עדיין נדרשת לתיאום מס בטופס נייר מול פקיד השומה ולבקשת החזר מס. אם המעסיק מחובר למערכת, העובד מאשר לו גישה באזור האישי, והזיכוי מוצג בתלוש השכר, כשהמעסיק רואה רק את סך התרומות ולא את שמות המוסדות. מבחינת הארגון, המשמעות ברורה: עמותה שמחוברת למערכת ומדווחת בזמן הופכת את התרומה לנוחה יותר עבור התורם, וזה יתרון ממשי בגיוס.

מאיפה מגיע הכסף: נתוני המגזר בישראל

כדי להבין את הכדאיות של הקמת מלכ"ר, כדאי להסתכל על התמונה הרחבה של המגזר כולו. הנתונים הרשמיים העדכניים ביותר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסים לשנים 2021 ו-2022. לפי הלמ"ס, סך ההכנסות של המלכ"רים בישראל בשנת 2022 היה 210.4 מיליארד ש"ח לפי אומדן מוקדם, עלייה של 7.0% לעומת 2021. הנתון כולל עמותות, חברות לתועלת הציבור, אגודות עותמניות והקדשות.

בשנת 2021 עמדו ההכנסות של המלכ"רים על 196.6 מיליארד ש"ח, והטבלה הבאה מפרטת את מקורותיהן:

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הודעה לתקשורת על המלכ"רים

קריאה זהירה של הטבלה מפריכה תפיסה נפוצה, לפיה עיקר הכסף במגזר השלישי מגיע מתרומות. יותר ממחצית ההכנסות של המלכ"רים בישראל, 52.0%, הגיעו בשנת 2021 מהעברות ממשלה, ורק 14.3% בסך הכול מתרומות מהארץ ומחו"ל. מכירת שירותים, למשל שכר לימוד, דמי השתתפות בפעילויות או שירותי רווחה בתשלום, היא המקור השני בגודלו. המשמעות עבור מי ששוקל להקים ארגון היא שתוכנית מימון שנשענת רק על תרומות היא תוכנית חלקית, ורוב הארגונים הגדולים בנויים על שילוב של מימון ציבורי והכנסות משירותים.

הלמ"ס מצביעה גם על משקלו של המגזר בשוק העבודה: בשנת 2022 היו במלכ"רים 584 אלף משרות שכיר, שהן 14.8% מכלל משרות השכיר במשק, ובשנת 2021 פעלו בהם 372 אלף מתנדבים. מדובר בענף מרכזי בכלכלה הישראלית, ולא בשוליים שלה, וזו גם הסיבה שהמדינה מקפידה על פיקוח, שקיפות ודיווח.

החסרונות: שקיפות, דיווח וגמישות מוגבלת

היתרונות של מלכ"ר באים עם מחיר מנהלי לא מבוטל. מי שמחליט להתאגד כמלכ"ר מקבל על עצמו מערכת של חובות שנמשכות כל עוד הארגון קיים, וחשוב להכיר אותן מראש.

ניהול תקין וחשיפת מידע

כדי ליהנות מההטבות ולזכות באמון של גופים מממנים, הארגון צריך להוכיח שהוא מתנהל כראוי, ובעמותות הדבר בא לידי ביטוי באישור ניהול תקין. לשם כך נדרשת חשיפה של פרטים רבים: שכר העובדים הבכירים, הוצאות הארגון, מבנה ההנהלה ונתונים כספיים נוספים. עבור מייסדים שרגילים לפעול בשקט, ללא ביקורת חיצונית, זה שינוי משמעותי. השקיפות הזו היא גם מה שמאפשר לתורמים ולגופים ציבוריים לוודא שהכסף אינו מגיע לידיים של מי שמנצלים את המסגרת כדי להרוויח באצטלה של פעילות חברתית.

דיווחים שוטפים

מלכ"ר נדרש להגיש דוחות על הפעילות שלו, על ההכנסות וההוצאות, על ההון ועל השימוש בכספים. המטרה היא למנוע מצב שבו מסגרת ללא כוונת רווח משמשת להתחמקות ממס. בפועל, הדבר מחייב הנהלת חשבונות מסודרת, דוחות כספיים מבוקרים ולעיתים קרובות גם התקשרות קבועה עם רואה חשבון. מי שמכיר את המבנה של דוח רווח והפסד בעסק יזהה את ההיגיון, אבל במלכ"ר הדגש הוא על השימוש בכספים לטובת המטרה ולא על הרווח עצמו.

גמישות מוגבלת בשינוי מטרות

המטרות של מלכ"ר נקבעות בתקנון, והשינוי שלהן אינו פשוט. בחל"צ, שהיא תאגיד במבנה של חברה, שינוי המטרה כרוך בדרך כלל בהליך משפטי ותיאום מול כל בעלי העניין, ולכן הוא מסורבל יותר. בעמותה, שינוי התקנון נעשה בהחלטה של האסיפה הכללית של החברים, וזו אחת הסיבות שרוב היוזמות החדשות מעדיפות להתחיל כעמותה. ארגון שעדיין לא גיבש את כיוון הפעולה שלו ייטיב לבחור במבנה גמיש יותר, ולא לנעול את עצמו בתקנון שקשה לשנות.

עלויות שאינן נראות במבט ראשון

לחסרונות המנהליים מצטרפות עלויות כספיות: האגרות השנתיות, שכר טרחה לעורך דין ולרואה חשבון, מע"מ על רכישות שאי אפשר לקזז, ומס שכר כשהארגון חוצה את סף הפטור. כל אחד מהם לבדו אינו דרמטי, אבל ביחד הם יוצרים עלות קבועה שהארגון צריך לממן גם בשנים חלשות.

מתי כדאי להקים מלכ"ר ומתי עדיף לוותר

אחרי שבוחנים את היתרונות ואת החסרונות, מתברר שאין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הכדאיות תלויה בעיקר בשני גורמים: היקף הפעילות ומשך הזמן שבו היא אמורה להימשך. פעילות נקודתית וקטנה בדרך כלל אינה מצדיקה התאגדות, ואילו ארגון שמתכנן לפעול לאורך שנים, להעסיק עובדים ולגייס סכומים משמעותיים כמעט אינו יכול לפעול בלעדיה.

מקרים שבהם הקמת מלכ"ר לרוב אינה נחוצה:

• גיוס חד פעמי למטרה מוגדרת, כמו סיוע למשפחה מסוימת או אירוע קהילתי בודד.
• פעילות התנדבותית קטנה שאין בה עובדים בשכר ואין בה תנועה משמעותית של כספים.
• יוזמה שעדיין בשלב בדיקה, שבה לא ברור אם תימשך מעבר לחודשים הקרובים.

מקרים שבהם הקמת מלכ"ר בדרך כלל משתלמת:

• ארגון שמתכנן לגייס תרומות בהיקף משמעותי, ושרוצה להציע לתורמיו זיכוי לפי סעיף 46.
• פעילות שמתכוונת לפנות למימון ציבורי, בהתחשב בכך שהעברות הממשלה הן מקור ההכנסה הגדול ביותר במגזר.
• ארגון שעתיד להעסיק עובדים ולשלם משכורות, ושזקוק למסגרת משפטית ברורה לחוזים, לחשבון בנק ולאחריות.
• יוזמה שמוכרת שירותים לציבור ושהיעדר המע"מ במחיר משפר את הנגישות שלה.

טיפ מעשי: לפני ההחלטה כדאי לבנות תקציב לשלוש שנים קדימה, שכולל את אגרות הרישום והשנתיות, שכר טרחה של רואה חשבון, מע"מ על רכישות ובדיקה של סך המשכורות מול סף הפטור ממס שכר. תקציב כזה מבהיר מהר מאוד אם ההטבות מכסות את העלויות.

שאלה נוספת שעולה לעיתים היא הבחירה בין מלכ"ר לבין חברה עסקית רגילה שתרומתה לחברה היא חלק מהמודל העסקי. חברה עסקית משלמת מס חברות על הרווח שלה, ופרטים על השיעור ועל חובות הדיווח נמצאים במאמר על מיסוי חברות בישראל. כשהמטרה המרכזית היא רווח, החברה העסקית היא הכלי הנכון. כשהמטרה המרכזית היא תועלת ציבורית, מלכ"ר הוא המסגרת שהחוק בנה עבורה.

מקורות

• רשות המסים - חוברת הניכויים החודשית לשנת 2026: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdf
• רשות התאגידים - טבלת אגרות: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdf
• כל זכות - זיכוי ממס הכנסה בשל תרומה (סעיף 46): https://www.kolzchut.org.il/he/זיכוי_ממס_הכנסה_בשל_תרומה_(סעיף_46)
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הודעה לתקשורת על המלכ"רים: https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2023/270/08_23_270b.pdf
• כלכליסט - חיבור עמותות למערכת התרומות הדיגיטלית: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjpbmfr2xl