איך ממוסה קצבת פנסיה חודשית

הנקודה הראשונה שכדאי להבין היא שקצבה מקרן פנסיה אינה "כסף נקי". מבחינת פקודת מס הכנסה, קצבה שמשולמת מקופת גמל לקצבה נחשבת הכנסה חייבת, ומחושבת לפי אותן מדרגות מס שחלות על הכנסה מעבודה. המשמעות המעשית היא שחלק מהגמלאים משלמים מס על הקצבה, וחלק אחר כמעט אינו משלם, בהתאם לגובה הקצבה ולשאר ההכנסות שלהם. את מבנה המדרגות אפשר למצוא בעמוד מדרגות מס הכנסה בכל זכות.

הגוף שמשלם את הקצבה - קרן הפנסיה או חברת הביטוח - מנכה את המס במקור, בדיוק כמו מעסיק. לכן גם הגמלאי זכאי לנקודות הזיכוי שמגיעות לכל תושב ישראל, ולעיתים לנקודות נוספות לפי מצבו האישי. במדריך נקודות זיכוי במס הכנסה מוסבר כמה שווה כל נקודה ומי זכאי לה. בפועל, המס על הקצבה נקבע משלושה רכיבים: גובה הקצבה, נקודות הזיכוי והפטור לפי סעיף 9א שמקטין את החלק החייב.

חשוב להבחין בין הקצבה מהחיסכון הפנסיוני לבין קצבת הזקנה של ביטוח לאומי. אלה שני תשלומים נפרדים, שלכל אחד מהם כללים משלו. פרטים על קצבת הזקנה מופיעים בעמוד אזרח ותיק (קצבת זקנה) באתר ביטוח לאומי. הפטור שבו עוסק המאמר הזה חל על קצבה מקופת גמל לקצבה: קרן פנסיה מקיפה, ביטוח מנהלים או קופת גמל משלמת לקצבה.

מי שעדיין עובד לצד הקצבה צריך לזכור שההכנסות מצטרפות זו לזו. משכורת וקצבה יחד עלולות להעלות את ההכנסה הכוללת למדרגת מס גבוהה יותר, ולכן לעיתים גמלאי עובד משלם על הקצבה מס גבוה ממה שציפה.

הפטור לפי סעיף 9א - למי הוא מגיע

סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע פטור חלקי ממס על "קצבה מזכה". קצבה מזכה היא קצבה שמשולמת מקופת גמל לקצבה לאדם שהגיע לגיל הפרישה, וכן קצבת שאירים שמשולמת לבני משפחה של עמית שנפטר, בתנאים שנקבעו בחוק. גיל הפרישה נקבע בחוק גיל פרישה: לגברים הוא 67, ולנשים הוא עולה בהדרגה לפי שנת הלידה.

הפטור אינו אחוז מהקצבה של כל אדם. הוא מחושב כשיעור מתוך "תקרת הקצבה המזכה" - סכום חודשי שהמחוקק קבע ומתעדכן מדי שנה. התוצאה היא סכום פטור חודשי קבוע. מי שהקצבה שלו נמוכה מהסכום הפטור לא ישלם מס על הקצבה כלל, ומי שהקצבה שלו גבוהה ממנו ישלם מס רק על החלק שמעל הסכום הפטור.

שיעור הפטור הוגדל בתיקונים לחוק בשנים האחרונות, והוא עולה בהדרגה. את השיעור ואת התקרה העדכניים מפרסמת רשות המסים מדי שנה, ולכן כדאי לבדוק את הנתון לשנת המס הרלוונטית לפני כל חישוב, ולא להסתמך על מספר ששמעתם לפני כמה שנים.

דוגמה היפותטית תמחיש את העיקרון: נניח שתקרת הקצבה המזכה ושיעור הפטור יוצרים יחד סכום פטור חודשי מסוים. גמלאי שהקצבה שלו כפולה מאותו סכום ישלם מס רק על המחצית העליונה, ונקודות הזיכוי שלו יקטינו גם את המס על חלק זה. גמלאית שהקצבה שלה נמוכה מהסכום הפטור לא תשלם מס על הקצבה, ואם יש לה הכנסה נוספת, הפטור עדיין חל רק על הקצבה ולא על ההכנסה האחרת.

טיפ: הפטור אינו ניתן אוטומטית. כל עוד לא הוגשה בקשה לקיבוע זכויות, קרן הפנסיה מנכה מס מלא לפי המדרגות, גם אם הגמלאי זכאי לפטור.

קיבוע זכויות - טופס 161ד ומה בוחרים בו

"קיבוע זכויות" הוא השם המקובל לבקשה שמגישים לרשות המסים בטופס 161ד, כדי לקבוע כמה מהקצבה תהיה פטורה ממס. הבקשה מוגשת לפקיד השומה, ואפשר להגיש אותה גם באופן מקוון דרך האזור האישי באתר רשות המסים. לאחר האישור, רשות המסים מעבירה את ההנחיה לגוף המשלם, והוא מתחיל לנכות מס מופחת.

מס על קצבת פנסיה - מתי הקצבה פטורה ממס

בטופס מצרפים פרטים על כל המענקים והפיצויים הפטורים שהתקבלו בעבר, על הקצבאות שמשולמות או שעתידות להשתלם, ועל הדרך שבה רוצים לנצל את הפטור. כאן נכנס המושג "סל הפטור" (נקרא גם "יתרת ההון הפטורה"): סכום כולל שמחושב לפי תקרת הקצבה המזכה, שיעור הפטור ומכפיל קבוע שנקבע בחוק.

את הסל אפשר לחלק בשלוש דרכים עיקריות:

  • ניצול מלא כפטור חודשי על הקצבה - הסכום הפטור מנוכה מהקצבה החייבת בכל חודש, לאורך כל חיי הקצבה.
  • ניצול כהיוון פטור - מושכים חלק מהקצבה כסכום חד פעמי, והמשיכה פטורה ממס בגבולות הסל, אבל הקצבה החודשית קטנה בהתאם.
  • שילוב - חלק מהסל מיועד להיוון או לפטור על מענקים, והיתרה לפטור חודשי.

הבחירה בטופס 161ד משפיעה על המס שתשלמו במשך שנים רבות, ולכן כדאי לחשב את החלופות לפני ההגשה ולא אחריה. מי שצפוי לקבל קצבה לאורך זמן רב יכול להרוויח יותר מפטור חודשי מתמשך, ואילו מי שזקוק לסכום כסף בתחילת הפרישה, למשל לשיפוץ או לסגירת חוב, עשוי להעדיף היוון. אין כאן תשובה אחת נכונה, והחישוב תלוי בגובה הקצבה, בגיל ובצרכים. על השיקולים הרחבים יותר אפשר לקרוא במדריך תכנון מס לקראת פרישה.

טיפ: לפני מילוי הטופס כדאי לאסוף את כל טופסי 161 שקיבלתם ממעסיקים לאורך השנים. טופס 161 הוא ההודעה על פרישה מעבודה, ובו מפורטים הפיצויים שקיבלתם ואיזה חלק מהם נוצל כפטור.

מה מקטין את סל הפטור

הגורם המרכזי שמקטין את סל הפטור הוא פיצויי פיטורים פטורים ממס שהתקבלו בשנים שלפני הפרישה, בתקופה שנקבעה בחוק. המחוקק רואה בפיצויים פטורים ובפטור על הקצבה שני חלקים של אותה הטבה, ולכן מי שמשך פיצויים בפטור ממס יקבל סל פטור קטן יותר בגיל הפרישה. החישוב נעשה בנוסחה שקבועה בסעיף 9א, ובה הפיצויים הפטורים מוכפלים במקדם ומקוזזים מהסל.

המשמעות היא החלטה שמתקבלת הרבה לפני הפרישה: בכל פעם שעובד עוזב מקום עבודה, הוא בוחר אם למשוך את הפיצויים או להשאיר אותם בקופה. משיכת פיצויים בפטור ממס במהלך הקריירה עשויה להקטין את הפטור על הקצבה בגיל הפרישה, ולכן כסף "ללא מס" היום יכול לעלות במס גבוה יותר מאוחר יותר. השוואה מפורטת בין שתי האפשרויות מופיעה במאמר משיכת פיצויים מול השארתם לפנסיה, ואת כללי הפטור על הפיצויים עצמם אפשר למצוא במדריך פיצויי פיטורים - איך מחשבים אותם ומתי הם פטורים ממס.

גם מענקי פרישה שמתקבלים בעת הפרישה עצמה, והיוונים שבוצעו בעבר, נכללים בחישוב. מי שקיבל מענק פרישה פטור, או ביקש פטור על היוון בשלב מוקדם, ישתמש בחלק מאותו סל, והיתרה בלבד תישאר לפטור החודשי.

יש מקרים שבהם עדיף "לוותר" על פטור לפיצויים כדי לשמור את הסל לקצבה, למשל באמצעות בקשה לרצף קצבה או פריסת המס על המענק על פני כמה שנים. גם כאן ההחלטה תלויה בגובה הסכומים ובמדרגת המס הצפויה בשנות הפרישה.

קצבת נכות ושאירים מקרן הפנסיה - פטור נפרד

לא כל קצבה מקרן פנסיה היא קצבת זקנה. קרן פנסיה מקיפה וביטוח מנהלים עם כיסוי מתאים משלמים גם קצבת נכות למי שאיבד את כושר העבודה, וקצבת שאירים לבני המשפחה של עמית שנפטר. כל אחת מהן נבחנת לפי כללים אחרים.

קצבת נכות מקרן פנסיה זכאית לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, שמיועד לאנשים עם נכות רפואית בשיעור גבוה שנקבע בחוק, או למי שאיבד את כושר ההשתכרות לתקופה ארוכה כפי שהחוק מגדיר. הפטור לפי סעיף 9(5) נפרד מהפטור לפי סעיף 9א, ואינו תלוי בגיל הפרישה. הפטור חל על הכנסה מיגיעה אישית עד תקרה שנתית, וגם קצבת נכות מקרן פנסיה נכללת בה. כדי לקבל אותו מגישים לפקיד השומה בקשה בצירוף מסמכים רפואיים, או קביעת נכות מוועדה רפואית.

הפטור הזה אינו קשור ישירות לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי, שהיא זכות נפרדת עם תנאי זכאות משלה. מי שמקבל את שתי הקצבאות כדאי שיקרא גם את המדריך קצבת נכות כללית - תנאי הזכאות ושיעורי הקצבה.

קצבת שאירים יכולה להיחשב קצבה מזכה לפי סעיף 9א, בתנאים שנקבעו בחוק, ואז גם היא נהנית מהפטור החלקי. במקרים כאלה הקיבוע נעשה על ידי השאר (בן או בת הזוג) ולא על ידי העמית שנפטר, ולכן כדאי לבדוק את הזכאות בהקדם לאחר תחילת התשלום.

איך בודקים שהמס על הקצבה מנוכה נכון

הטעות הנפוצה ביותר היא פשוטה: גמלאים רבים פשוט אינם מגישים בקשה לקיבוע זכויות, וממשיכים לשלם מס מלא על הקצבה במשך שנים. טעות שנייה נפוצה היא קבלת קצבה מיותר ממשלם אחד, למשל משתי קרנות פנסיה או מקרן ומביטוח מנהלים, בלי לבצע תיאום מס. במצב כזה המשלם השני מנכה מס בשיעור המרבי, כי אינו יודע על ההכנסה האחרת.

הפתרון לשני המצבים קיים. תיאום מס מאפשר לחלק את נקודות הזיכוי ואת המדרגות בין המשלמים, כפי שמוסבר במדריך תיאום מס - מתי כדאי לעשות. מי שכבר שילם מס עודף יכול לבקש החזר על השנים שחלפו, בגבולות התקופה שהחוק מאפשר. על התהליך עצמו אפשר לקרוא במאמר החזרי מס - כל המידע עד לקבלת כסף מהמדינה.

כדי לדעת מאילו קופות תשולם הקצבה, ומה היתרות בכל אחת מהן, אפשר להיעזר במערכת פנסיה נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שמאפשרת לאתר את כל החיסכונות הפנסיוניים לפי מספר תעודת זהות. ריכוז כזה חשוב במיוחד לפני מילוי טופס 161ד, כי הטופס דורש פירוט של כל הקצבאות הצפויות. מי שמנסה גם להגדיל את הקצבה עצמה כדאי שיבדוק את עלויות החיסכון, כמוסבר במדריך דמי ניהול בפנסיה.

הבדיקה הפשוטה ביותר היא להשוות את תלוש הקצבה החודשי לפני קיבוע הזכויות ואחריו: אם שורת המס לא השתנתה, ייתכן שהפטור לא הוטמע. במקרה כזה פונים לגוף המשלם ומוודאים שקיבל את אישור רשות המסים.

טיפ: שמרו עותק של אישור קיבוע הזכויות ושל כל טופסי 161. אם תעברו בעתיד לקרן אחרת או תתחילו לקבל קצבה נוספת, המסמכים האלה יחסכו בירורים ממושכים.

מקורות