פיצויי פיטורים - איך מחשבים אותם ומתי הם פטורים ממס

מי זכאי לפיצויי פיטורים, ומה קורה למי שהתפטר

הזכאות לפיצויי פיטורים נשענת על שני תנאים: סיום העבודה נעשה ביוזמת המעסיק, והעובד השלים לפחות שנת עבודה אחת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. התנאי השני נשמע טכני, אבל בפועל הוא נבחן בקפידה. בתי הדין לעבודה ראו בפיטורים אחרי 11 חודשי עבודה ניסיון אפשרי להתחמק מתשלום הפיצויים. המשמעות המעשית: עובד שפוטר זמן קצר לפני שהשלים שנה אינו צריך להניח מראש שאין לו זכות, וכדאי לבדוק את נסיבות הפיטורים ואת מועדם.

לצד הפיטורים הרגילים, החוק מכיר במצבים שבהם גם עובד שהתפטר זכאי לפיצויים כאילו פוטר. דוגמאות מוכרות הן הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצב בריאותי שאינו מאפשר להמשיך באותה עבודה, או מעסיק שלא עמד בחובותיו כלפי העובד. בכל המקרים האלה נבחנות הנסיבות לגופן, ולכן התיעוד בזמן אמת חשוב לא פחות מהכלל עצמו.

יש להבחין בין הזכות לפיצויים לבין הכסף שכבר צבור בקופה. גם עובד שהתפטר מיוזמתו ואינו זכאי לפיצויים לפי החוק, צבר לאורך השנים כספים ברכיב הפיצויים של הקרן או של הביטוח. הכספים האלה אינם חוזרים למעסיק כשהעובד מתפטר, למעט חריגים מצומצמים שנקבעו בפסיקה. העובד יכול למשוך אותם בהסכמת המעסיק, או להשאיר אותם בקופה כחלק מהחיסכון לקצבה.

במקום עבודה שבו המעסיק חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ההפקדות החודשיות באות במקום הפיצויים, והעובד מקבל את הצבירה בכל מקרה של סיום עבודה, גם בהתפטרות. ההשלכות של ההסדר הזה, לטובת העובד ולרעתו, מפורטות במאמר על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. פיצויים הם רק חלק ממה שמגיע בסיום העבודה, והרשימה המלאה מרוכזת במאמר פיטרו אתכם: הכסף והזכויות שמגיעים לכם.

טיפ זהב: הבטחה בעל פה אינה תחליף למסמך. מכתב סיום עבודה שמציין בבירור את סיבת הסיום ואת התאריך הוא המסמך שיכריע אם תתגלע מחלוקת על הזכאות.

איך מחשבים את הסכום - הנוסחה והדוגמאות

הנוסחה עצמה קצרה: השכר החודשי הקובע כפול מספר שנות העבודה. לחלקי שנה מחשבים חלק יחסי. שנה ורבע שוות 1.25, ותשעה חודשים שווים 0.75. בסיס החישוב הוא השכר האחרון של העובד ולא ממוצע כל שנות העבודה, ולכן העלאת שכר בשנה האחרונה מגדילה את הפיצויים על כל התקופה. עובד שהתחיל בשכר נמוך והתקדם, יקבל פיצויים לפי השכר שאליו הגיע.

לעובד שעתי שהיקף שעותיו השתנה לאורך הדרך, הכלל מעט שונה. הפיצויים מחושבים לפי היקף המשרה הממוצע בכל תקופת ההעסקה, ולא לפי ההיקף בחודש האחרון. כך נמנע מצב שבו עובד שצמצם שעות לקראת הסיום מפסיד, וגם מצב שבו הגדלת שעות רגע לפני הפיטורים מנפחת את הסכום. הטבלה הבאה מציגה דוגמאות לחישוב לפי הנוסחה:

החישובים נערכו לפי כלל החישוב של השכר האחרון כפול שנות העבודה. מקור: כל זכות - פיצויי פיטורים.

מה נחשב שכר קובע

השכר הקובע אינו בהכרח הסכום שמופיע בשורה התחתונה של התלוש. בדרך כלל נכללים בו שכר היסוד ורכיבים קבועים שמשולמים מדי חודש כחלק מהשכר, כמו תוספת ותק או תוספת מקצועית קבועה. רכיבים משתנים או רכיבים שמשולמים כהחזר הוצאות, כמו שעות נוספות, החזר נסיעות או אחזקת רכב, לרוב אינם נכללים. גם דמי הבראה הם תשלום נפרד שאינו חלק מהשכר הקובע.

הבלבול השכיח הוא בין שכר ברוטו, שכר נטו ושכר קובע. חישוב לפי הסכום שנכנס לחשבון, אחרי ניכויים, מוביל לדרישה שגויה. ההבדלים בין המושגים מוסברים במאמר ברוטו מול נטו.

טיפ זהב: כשחלק ניכר מהתשלום החודשי מגיע כ"תוספות" או כהחזרי הוצאות, הפיצויים עשויים להיות מחושבים על סכום נמוך בהרבה ממה שנכנס לחשבון. כדאי לבדוק את מבנה התלוש עוד בזמן העבודה, ולא ביום הפרידה.

הכסף שכבר בקופה: הפקדות, השלמה ובדיקת יתרות

מאז צו ההרחבה לפנסיה חובה, המעסיק מפקיד כל חודש רכיב פיצויים לחשבון הפנסיוני של העובד, בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל. פיצויים מלאים הם 8.33% מהשכר, שהם בדיוק חלק אחד מ-12, כלומר משכורת אחת לכל שנה. אלא שהחובה המזערית נמוכה יותר. שיעור ההפקדה המזערי לרכיב הפיצויים הוא 6% מהשכר, ולכן ייתכן שבקופה נצבר פחות ממשכורת אחת לכל שנת עבודה. המעסיק רשאי להפקיד את מלוא השיעור, אבל אינו חייב.

כאן נכנסת זכות ההשלמה. כשהופקד רק חלק מהפיצויים, עובד שפוטר, או עובד שהתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויים, זכאי לקבל מהמעסיק את החלק היחסי שלא הופקד. כשהופקדו פיצויים מלאים, אין זכות להשלמה. ביום הפיטורים המעסיק לרוב אינו נדרש לשלם סכום גדול מכיסו, אלא לשחרר את הצבירה הקיימת ולהשלים פער אם נוצר.

פער כזה נוצר בדרך כלל בשני מצבים. הראשון: ההפקדה בוצעה בשיעור נמוך מ-8.33%. השני: ההפקדה בוצעה על שכר נמוך מהשכר הקובע, למשל רק על שכר היסוד, או שהשכר עלה בשנים האחרונות והצבירה לא הדביקה את הקצב. חשוב לזכור שהחישוב לפי החוק נעשה על השכר האחרון, בעוד ההפקדות נעשו לאורך השנים על השכר שהיה באותו זמן.

כדי לדעת מה באמת צבור, אפשר להפיק דוח מרוכז דרך המסלקה הפנסיונית. הדוח מציג את כל החשבונות ואת הרכיבים לפי סוג הכסף: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. מי שעבר כמה מקומות עבודה יכול לחפש גם חשבונות ישנים באתר הר הכסף של משרד האוצר. זו גם הזדמנות לבדוק את דמי הניהול, שהשפעתם המצטברת מוסברת במאמר על דמי ניהול בפנסיה. למי שמתלבט היכן להחזיק את הכסף בהמשך, יש השוואה במאמר קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים.

טיפ זהב: כספי רכיב הפיצויים שייכים לעובד, גם כשהם רשומים כהפקדת מעסיק. לא כדאי לסגור את התהליך לפני שהתקבל אישור בכתב מהקופה על שחרור הכספים או על השארתם לקצבה.

פטור ממס: התקרה של 13,750 ש"ח והנוסחה הכפולה

פיצויי פיטורים הם הכנסה, אבל החוק מעניק להם פטור ממס עד תקרה. התקרה נקבעת לפי שני מבחנים, והפטור הוא הנמוך מביניהם. המבחן הראשון: 13,750 ש"ח כפול מספר שנות העבודה (נכון ל-2026). המבחן השני: 150% מהמשכורת החודשית האחרונה כפול מספר שנות העבודה. למשל, משכורת אחרונה של 7,000 ש"ח ו-10 שנות עבודה מזכות בפטור של 105,000 ש"ח (7,000 כפול 1.5 כפול 10), ולא 137,500 ש"ח. לעובדים בשכר נמוך יחסית, המבחן השני הוא שקובע.

מי שעבד שנים רבות בשכר בינוני יגלה לרוב שהפיצויים שקיבל לפי החוק פטורים במלואם. מי שעבד בשכר גבוה, או קיבל מענק פרישה גבוה מהפיצויים שבחוק, עשוי לגלות שחלק מהסכום חייב במס. הטבלה הבאה ממחישה את החישוב, לפי פיצויים בגובה משכורת לכל שנה:

החישובים נערכו לפי תקרת הפטור לשנת 2026. מקור: כל זכות - פטור ממס הכנסה על כספים המשולמים לעובד בסיום העסקתו.

על אילו תשלומים חל הפטור

הפטור אינו חל על כל תשלום שמתקבל ביום האחרון. הוא חל על פיצויי פיטורים, על תשלום חלף הודעה מוקדמת, על פדיון ימי מחלה ועל מענקי הסתגלות ופרישה. לעומת זאת, אין פטור על פדיון ימי חופשה, על פדיון דמי הבראה ועל הפרשי שכר. התשלומים האלה ממוסים כמו שכר רגיל, גם כשהם מופיעים באותו תלוש סיום.

הקשר בין הפטור היום לקצבה מחר

ניצול הפטור על הפיצויים עשוי להקטין את הטבת המס העתידית על קצבת הפנסיה. מי שמנצל את הפטור בגיל צעיר משתמש למעשה בחלק ממשאב שהיה עומד לרשותו בפרישה. איך מחושב הפטור על הקצבה, ומה משפיע עליו, מוסבר במאמר על מס על קצבת פנסיה.

טיפ זהב: לפני שמבקשים פטור על סכום הפיצויים, כדאי לבדוק כמה ממנו כבר פטור ממילא, וכמה עלול לפגוע בהטבה העתידית על הקצבה. ההחלטה נמדדת בכל שנות הפרישה, לא רק בשנת הקבלה.

פריסת מס על החלק החייב

כשחלק מהפיצויים עולה על תקרת הפטור, הוא מתווסף להכנסה החייבת באותה שנה וממוסה לפי מדרגות מס ההכנסה. סכום גדול שנכנס בשנה אחת עלול להקפיץ את ההכנסה למדרגה גבוהה. כאן נכנסת הפריסה: חלוקה רעיונית של הסכום החייב על פני כמה שנות מס, כך שכל שנה נושאת חלק קטן יותר ממנו.

יש שני כיווני פריסה. פריסה אחורה מאפשרת לשייך את הסכום לשנות המס שקדמו לפרישה, שנה אחת לכל שנת ותק, ועד 6 שנות מס. פריסה קדימה מאפשרת לשייך את הסכום לשנים שאחרי הפרישה, שנה אחת לכל 4 שנות עבודה, ועד 6 שנים. פריסה קדימה דורשת ותק של 6 שנים לפחות אצל אותו מעסיק. עובד עם ותק קצר יותר יכול לפנות רק לפריסה אחורה.

חשיבות החודש שבו העבודה הסתיימה

מי שסיים לעבוד באוקטובר, בנובמבר או בדצמבר יכול להתחיל את הפריסה קדימה בשנה שאחרי, בלי לאבד שנת פריסה. מי שסיים לפני אוקטובר ומבקש להתחיל את הפריסה בשנה הבאה, מאבד שנה אחת מהפריסה. הכלל הזה הופך את עיתוי סיום העבודה לשיקול מס של ממש, במיוחד למי שאינו צפוי לעבוד בחודשים שנותרו עד סוף השנה.

איך מבקשים

בקשת הפריסה מוגשת לפקיד השומה בטופס 116ג. בכל אחת משנות הפריסה מגישים דוח שנתי, גם מי שבדרך כלל אינו נדרש להגיש דוח. גם בטופס 161, שבו מסודרת כל ההחלטה על כספי הפרישה, העובד מציין אם הוא מבקש פריסה. כך המעסיק יודע כיצד לנכות את המס בעת התשלום.

טיפ זהב: עובד שפוטר בספטמבר, ואינו צפוי לעבוד עד סוף השנה, יכול לבדוק מול המעסיק אם מועד הסיום יכול לחול באוקטובר. במקרים מסוימים שינוי של שבועות ספורים שומר על שנת פריסה שלמה.

טופס 161: שלושת החלקים וברירת המחדל

רשות המסים פרסמה טופס 161 חדש, "הודעה על פרישה מעבודה", שמחליף גם את טופס 161 הישן וגם את טופס 161א. הדיווח בטופס החדש חובה על כל פרישה מעבודה מ-1 ביולי 2023. כל ההחלטות על כספי הפרישה מרוכזות בו: כמה מושכים, כמה משאירים, על מה מבקשים פטור ואם מבקשים פריסה. את ההנחיה המלאה פרסמה רשות המסים בהנחיה למעסיקים על טופס 161 החדש.

מה יש בכל חלק

1. חלק א' - המעסיק מדווח על הפרישה: תקופת העבודה, השכר, סכום הפיצויים והקופות שבהן מונח הכסף. בחלק הזה המעסיק חייב להציג לעובד את הסכומים המרביים שאפשר לייעד לרצף קצבה, לרצף פיצויים, לפטור ולמענק חייב.
2. חלק ב' - העובד מפרט את בקשותיו לגבי הכספים: משיכה עם פטור, רצף קצבה, רצף פיצויים, שילוב ביניהם, ובקשה לפריסה אם רלוונטית.
3. חלק ג' - המעסיק מנחה את קופות הגמל כיצד לנהוג בכספים, לפי מה שהעובד ביקש.

לטופס מצרפים שלושה תלושי שכר אחרונים. קיבוע זכויות לקראת הפנסיה אינו נעשה בטופס הזה, אלא בטופס נפרד, 161ד.

ברירת המחדל: רצף קצבה

עובד שכל כספי הפיצויים שלו מופקדים בקופות גמל לקצבה, בסכום שאינו עולה על תקרת "רצף קצבה ברירת מחדל", ואין לו מענק ממשלם אחר, רשאי שלא למלא את חלק ב'. במקרה כזה רואים אותו כמי שביקש רצף קצבה. הכסף נשאר בקופה, ממשיך להיות חלק מהחיסכון לפנסיה, ואין חיוב מס בשלב הזה. מי שרוצה למשוך את הכסף, כולו או חלקו, צריך לבקש זאת במפורש בחלק ב'.

רצף פיצויים ותקרתו

רצף פיצויים הוא מסלול שבו הכסף נשאר בקופה, כדי להצטרף לפיצויים מהמעסיק הבא, והמס נדחה. הסכום שאפשר לייעד לרצף פיצויים אינו עולה על חבות הפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים, בתוספת 4 פעמים השכר הממוצע במשק כפול שנות הוותק. בשונה מרצף קצבה, רצף פיצויים כפוף לאישור פקיד השומה.

הערה מהמערכת: הסכומים המרביים שבחלק א' הם נקודת המוצא לכל ההחלטה. כדאי להצליב אותם מול הדוח מהמסלקה הפנסיונית ומול שלושת התלושים האחרונים לפני שממלאים את חלק ב'.

למשוך או להשאיר: השיקול המעשי

קחו מקרה היפותטי: עובד בן 35 שצבר 80,000 ש"ח ברכיב הפיצויים. משיכה של הסכום נראית כמו מזומן שנפל מהשמיים, אבל היא מוותרת על שני נכסים. הראשון הוא הצבירה עצמה, שהייתה ממשיכה לצבור תשואה עד הפרישה. השני הוא חלק מהפטור העתידי על הקצבה, שעשוי להצטמצם בגלל ניצול הפטור עכשיו. ככל שהגיל צעיר יותר, העלות הכוללת של המשיכה גבוהה יותר, גם כשהמשיכה עצמה פטורה ממס במלואה.

מנגד, יש מצבים שבהם משיכה היא החלטה סבירה: סגירת חוב בריבית גבוהה, גשר תזרימי עד העבודה הבאה או הוצאה רפואית דחופה. השיקול הבסיסי הוא השוואה בין העלות של החוב לבין מה שהכסף עושה בקופה. לפני שמחליטים לפרוע הלוואות, כדאי לבדוק גם חלופות כמו איחוד הלוואות. היתרונות והמגבלות שלו מוסברים במאמר על איחוד הלוואות לכיסוי חובות.

פיצול: חלק למשיכה, חלק לקצבה

חלק ב' של טופס 161 מאפשר לשלב בין המסלולים. אפשר למשוך חלק מהסכום ולהשאיר את היתרה ברצף קצבה. כך מקבלים נזילות חלקית בלי לוותר על כל הצבירה ועל כל הפטור העתידי. השילוב מתאים במיוחד למי שזקוק לסכום מוגדר, ואינו זקוק לכל הכסף.

מה קורה במקביל עם דמי אבטלה

דמי אבטלה הם זכות נפרדת, שמשולמת על ידי ביטוח לאומי לפי כללים משלה. הם מחושבים לפי השכר שלפני הפיטורים ולא לפי סכום הפיצויים. מי שתכנן את ההחלטה על הפיצויים כדאי שידע גם כמה יקבל בחודשים הקרובים. שיטת החישוב והדוגמאות מוצגות במאמר .

טיפ זהב: כשמושכים פיצויים כדי לסגור חוב, כדאי לבקש קודם מהבנק או מחברת האשראי את יתרת הסילוק המדויקת. לפעמים הפירעון המוקדם חוסך פחות ממה שנראה, ואז השארת הכסף בקופה עדיפה.

מועד התשלום, טעויות נפוצות ומסמכים לשמור

פיצויי פיטורים צריכים להשתלם עם סיום יחסי העבודה. מעסיק שמעכב את תשלום הפיצויים יותר מ-15 ימים עלול להתחייב בפיצויי הלנה. כשהפיצויים מופקדים בקופה, המעסיק צריך למסור את טופס 161 ולשלם את ההשלמה, אם יש כזו, בתוך זמן סביר מרגע שקיבל מהקופה אישור על היתרה. על הזכויות במקרה של עיכוב ועל דרך הפעולה, ראו את המאמר על הלנת שכר.

טעויות שעולות כסף

1. השארת חלק ב' ריק בלי לבדוק אם תנאי ברירת המחדל מתקיימים. כשהם מתקיימים, הכסף נשאר ברצף קצבה, וזה עשוי להיות הפוך מהכוונה של מי שרצה למשוך.
2. חישוב הפיצויים לפי הנטו בחשבון ולא לפי השכר הקובע. הטעות מובילה לדרישה שגויה, לפעמים נמוכה ולפעמים גבוהה מהמגיע.
3. ציפייה לפטור ממס על פדיון חופשה או על פדיון דמי הבראה. התשלומים האלה ממוסים כשכר רגיל.
4. התעלמות מאפשרות הפריסה, או סיום עבודה בספטמבר במקום באוקטובר בלי לבדוק את ההשפעה על שנות הפריסה.
5. ויתור על הצבירה בקופה מתוך הנחה שהתפטרות שוללת כל זכות לכסף, בעוד הכספים שהופקדו אינם חוזרים למעסיק למעט חריגים.

המסמכים שכדאי לשמור

שלושה מסמכים נדרשים כמעט בכל בירור עתידי מול רשות המסים או מול הקופה. הראשון הוא טופס 161 המלא, על שלושת חלקיו. השני הוא מכתב סיום העבודה. השלישי הוא שלושת תלושי השכר האחרונים. כדאי לשמור עותק דיגיטלי של כל אחד מהם, כי בירור עשוי לעלות שנים אחרי הפרישה, למשל בשנות הפריסה או בקיבוע הזכויות לקראת הפנסיה.

טיפ זהב: כל פנייה למעסיק בנוגע לעיכוב בתשלום או בהעברת טופס 161 כדאי לתעד בכתב, בדוא"ל או בהודעה שנשמרת, עם תאריך. התיעוד הזה משמש בסיס לכל דרישה לפיצויי הלנה.

מקורות

• כל זכות - פיצויי פיטורים לעובד שפוטר
• כל זכות - פיצויי פיטורים
• כל זכות - רכיב פיצויים בביטוח פנסיוני
• כל זכות - פטור ממס הכנסה על כספים המשולמים לעובד בסיום העסקתו
• כל זכות - פריסת מס הכנסה על פיצויי פיטורים וכספים אחרים המשולמים לעובד בסיום העסקתו
• רשות המסים - הנחיה למעסיקים על טופס 161 החדש - הודעה על פרישה מעבודה
• המסלקה הפנסיונית - דוח מרוכז של חשבונות פנסיוניים