סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים - מה הוא משנה ומי מרוויח ממנו

מה קובע סעיף 14 ואיך הוא נכנס לתוקף

ברירת המחדל של חוק פיצויי פיטורים פשוטה: עובד שפוטר זכאי לשכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעסיק, לפי השכר האחרון שלו. סעיף 14 מציע מסלול אחר. במקום חוב גדול שמשולם ביום סיום העבודה, המעסיק מפקיד מדי חודש כספים לקופה על שם העובד - קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל - וההפקדות האלה באות "במקום" פיצויי הפיטורים. אחת התוצאות החשובות של ההסדר היא שהמעסיק פטור מהשלמה בגין תוספות שכר שניתנו במהלך העבודה, כלומר החוב אינו "מתייקר" בכל פעם שהשכר עולה.

הדרך שבה ההסדר נכנס לתוקף השתנתה לאורך השנים. עד 2008 סעיף 14 חל רק מכוח הסכם קיבוצי או אישור של שר העבודה. משנת 2008 הוא חל אוטומטית על ההפקדות לפיצויים שהמעסיק חייב בהן לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, בלי צורך בחתימה נפרדת של העובד. משנת 2014 המעסיק חייב להפקיד 6% מהשכר לרכיב הפיצויים, וסעיף 14 חל על 6% האלה אוטומטית.

המשמעות המעשית היא שרוב העובדים השכירים במשק נמצאים היום בהסדר סעיף 14 לפחות על החלק הבסיסי של הפיצויים, גם אם מעולם לא חתמו על מסמך שנושא את השם הזה. השאלה שנשארת פתוחה אצל רוב העובדים היא אחרת: האם ההסדר חל גם על ההשלמה של 2.33% שמעבר ל-6%, ועל איזה בסיס שכר בדיוק מחושבות ההפקדות. התשובה לשתי השאלות האלה קובעת כמה כסף יגיע בסיום העבודה, ממי, ובאילו נסיבות.

את הפירוט המלא של הסעיף ושל ההלכות שנלוות אליו אפשר לקרוא בעמוד סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים באתר כל זכות. לתמונה הרחבה של הזכויות בעבודה, מעבר לפיצויים, ראו את המדריך על זכויות עובדים בישראל.

טיפ זהב: אין צורך לחפש מסמך חתום כדי לדעת שסעיף 14 חל על 6% הפיצויים בפנסיה חובה - זה קורה מכוח הדין. מה שכן כדאי לחפש הוא הודעה בכתב של המעסיק לקופה על החלת ההסדר על ההשלמה, כי רק היא משנה את התמונה מעבר ל-6%.

6% מול 8.33% - מאיפה מגיעים ה-72% ומה ההודעה לקופה משנה

המספר 8.33% אינו מקרי: הוא אחד חלקי שתים עשרה, בעיגול. הפקדה חודשית בשיעור הזה מצטברת בסוף שנה לסכום ששווה כמעט בדיוק לשכר חודש אחד, ולכן זו ההפקדה שמכסה את החוב החוקי של שכר חודש לכל שנת עבודה. ההפקדות לקופה מהוות תחליף מלא לפיצויים רק כשהמעסיק הפקיד מדי חודש 8.33% מהשכר.

בפנסיה חובה, לעומת זאת, רכיב הפיצויים עומד על 6% בלבד. מ-1.1.2017 שיעורי ההפקדה בפנסיה חובה הם:

מקור: כל זכות - חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.

6% מתוך 8.33% הם 72%, ולכן הפקדה של 6% בלבד מכסה רק 72% מהפיצויים, והיתרה של 2.33% נשארת חוב שהמעסיק משלים בסיום שמזכה בפיצויים. אופן ההשלמה קבוע: לכל חודש עבודה מחשבים את ההפרש בין 8.33% לשיעור שהופקד בפועל, ומכפילים אותו בשכר האחרון. לדוגמה, עובד שהופקדו לו 6% במשך 5 שנים ושכרו האחרון 10,000 ש"ח יקבל השלמה של 2.33% כפול 10,000 כפול 60 חודשים, כלומר 13,980 ש"ח.

הודעה בכתב לקופה: כשההסדר חל גם על ההשלמה

מעסיקים רבים מפקידים לרכיב הפיצויים 8.33% מלאים - 6% החובה ועוד השלמה של 2.33%. מעסיק כזה רשאי להודיע בהודעה בכתב לקופה, עם העתק לעובד, שסעיף 14 חל גם על ההשלמה. מרגע ההודעה הוא פטור מתשלום פיצויים נוספים בעתיד. עבור העובד, ההעתק הזה הוא מסמך שכדאי לשמור: מי שקיבל אותו יודע שבפיטורים לא תגיע השלמה מעבר לסכום שנצבר בקופה, ומנגד יודע שכל הצבירה, כולל 2.33% ההשלמה, שייכת לו גם אם יתפטר.

כשההשלמה של 2.33% מופקדת אבל לא נשלחה הודעה כזו, ההשלמה אינה מכוסה בסעיף 14. היא משמשת מעין פיקדון: בפיטורים היא משתחררת לעובד כחלק מהפיצויים, ובסיום שאינו מזכה בפיצויים היא כפופה לכללים אחרים, שמפורטים בסעיף הבא.

טיפ זהב: בתלוש השכר מופיעות ההפקדות לקופה. כדאי להשוות את השורה "פיצויים" לשכר שעליו מבוצעת ההפקדה ולחשב את האחוז. 6% פירושו הסדר חלקי, ו-8.33% פירושו שיש להבין אם נשלחה לקופה הודעה על החלת סעיף 14 גם על ההשלמה.

מה מקבלים בפיטורים ומה בהתפטרות

ההבדל בין המצבים מתמצה בשתי שאלות: למי שייך הכסף שנצבר בקופה, ומי משלים את הפער אם נצבר פחות מהחוב החוקי. בכסף שסעיף 14 חל עליו התשובה ברורה. בהתפטרות העובד זכאי לכספים שנצברו בקופה ללא קשר לנסיבות, גם אם לא השלים שנת עבודה אחת, למעט מקרים של שלילת פיצויים בשל מעשים חמורים. המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים האלה חזרה.

בכספים שסעיף 14 אינו חל עליהם, ובסיום עבודה שאינו מזכה בפיצויים, המצב שונה. משיכה של הכספים האלה אפשרית באירוע ביטוחי או באישור המעסיק, ודי בכך שהמעסיק לא התנגד למשיכה במהלך 4 החודשים מסיום ההעסקה. בכל מקרה, המעסיק חייב לבצע את הפעולות הנדרשות לשחרור הכספים מהקופה, ועיכוב בשחרור עלול לחייב אותו בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

דוגמה מספרית: שכר 12,000 ש"ח, 10 שנות עבודה

קחו מקרה היפותטי של עובד ששכרו קבוע ועומד על 12,000 ש"ח לאורך 10 שנים, כלומר 120 חודשי עבודה. החישוב אינו כולל תשואה ודמי ניהול, כדי שאפשר יהיה לראות את ההבדל בין ההסדרים בצורה נקייה. הפקדה של 6% מצטברת ל-12,000 כפול 6% כפול 120, כלומר 86,400 ש"ח. הפקדה של 8.33% מצטברת ל-119,952 ש"ח. ההשלמה מ-6% ל-8.33% לפי השכר האחרון היא 2.33% כפול 12,000 כפול 120, כלומר 33,552 ש"ח.

מקור לשיטת ההשלמה ולכללי ההתפטרות: כל זכות - סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (קישור בסעיף המקורות). החישוב לפי שכר קבוע, בלי תשואה ודמי ניהול.

בשכר קבוע, בפיטורים כל שלושת ההסדרים מגיעים לאותו סכום של 119,952 ש"ח, וההבדל האמיתי ביניהם מתגלה בהתפטרות. בהסדר החלקי ההפרש בהתפטרות הוא 33,552 ש"ח, שאינם מגיעים לעובד מכוח סעיף 14. בהסדר המלא עם הודעה לקופה, העובד מקבל את כל הצבירה בכל תרחיש. כשהשכר עולה לאורך השנים, התמונה מתחילה להשתנות גם בפיטורים, כפי שנראה בסעיף הבא. פירוט נוסף על חישוב הפיצויים לפי השכר הקובע ועל הפטור ממס יש במדריך על חישוב פיצויי פיטורים והפטור ממס, ומי שעומד כרגע מול פיטורים ימצא את רשימת הזכויות המלאה במדריך פיטרו אתכם - הכסף והזכויות שמגיעים לכם.

מי מרוויח מסעיף 14 ומי עלול להפסיד

אין תשובה אחת לשאלה אם סעיף 14 טוב לעובד. הצגה של ההסדר כ"מצוין" או כ"גרוע" מתעלמת מהנתונים של העובד הספציפי. בפועל הרווח או ההפסד תלויים בשני משתנים מרכזיים: איך צפויה להסתיים העבודה - בפיטורים, בהתפטרות או בפרישה - ובאיזה קצב עולה השכר לאורך התקופה.

מי נוטה להרוויח

• עובדים שמחליפים מקומות עבודה ביוזמתם. בהתפטרות הכסף שסעיף 14 חל עליו נשאר אצלם, גם לפני שהשלימו שנת עבודה.
• עובדים ששכרם יציב או עולה בקצב מתון, כך שההפקדות השוטפות מכסות כמעט את כל החוב לפי השכר האחרון.
• עובדים בעסקים קטנים או צעירים, שבהם קיים סיכון שבעתיד לא יהיה למעסיק ממה לשלם פיצויים. כסף שכבר נמצא בקופה על שם העובד אינו תלוי במצבו הכספי של המעסיק.
• מי שמשאיר את הכסף בקופה לאורך שנים ונהנה מהתשואה שנצברת עליו. כספי הפיצויים בקופה לקצבה גם מוגנים מעיקול כל עוד הם נשארים בה.

מי נוטה להפסיד

• עובדים שהשכר שלהם עלה בחדות. החוב החוקי מחושב לפי השכר האחרון, אבל ההפקדות בוצעו בשנים הראשונות לפי שכר נמוך יותר, והמעסיק פטור מהשלמה בגין תוספות השכר על החלק שסעיף 14 חל עליו.
• עובדים ותיקים במקום עבודה יציב שצפויים לסיים בפיטורים או בפרישה מתוכננת, ולכן היו נהנים ממילא מפיצויים מלאים לפי השכר האחרון.
• עובדים שחלק מהשכר שלהם אינו נכלל בבסיס ההפקדה, כך שהצבירה בקופה מפגרת אחרי השכר בפועל.

כדי להמחיש את עניין עליית השכר, אפשר לחזור לשיטת ההשלמה. בחלק שסעיף 14 חל עליו, הכסף שנצבר הוא כל מה שהעובד מקבל, גם אם השכר האחרון גבוה בהרבה מהשכר שלפיו בוצעו ההפקדות. רק בחלק שההסדר אינו חל עליו - ההפרש בין שיעור ההפקדה בפועל ל-8.33% - ההשלמה מחושבת לפי השכר האחרון, ולכן היא מגלמת גם את עליות השכר.

המעסיק הוא מי שמרוויח מההסדר בוודאות: הוא סוגר את חבות הפיצויים מדי חודש ואינו נושא התחייבות שהולכת ומתייקרת עם כל העלאת שכר. מבחינת העובד, הרווח העיקרי הוא ודאות - הכסף שלו בכל מקרה - והמחיר הוא ויתור על חלק מהעלייה בפיצויים שהייתה מגיעה לו אילו חושבו לפי השכר האחרון.

הערה מהמערכת: עובד שנמצא שנים רבות אצל אותו מעסיק ושכרו עלה מאוד יכול לחשב פעם בשנה את הפער בין הצבירה ברכיב הפיצויים לבין השכר הנוכחי כפול מספר שנות העבודה. הפער הזה מראה כמה החוב היה גבוה יותר אילולא ההסדר.

בסיס השכר, מועד תחילת ההפקדות וחתימה באמצע הדרך

גם כשברור שסעיף 14 חל, נשארת השאלה על איזה שכר מחושבות ההפקדות. בפנסיה חובה ההפקדה מחושבת על הנמוך מבין שכר הבסיס, בלי שעות נוספות, לבין השכר הממוצע במשק, שעומד ב-2026 על 13,769 ש"ח לחודש, אלא אם החוזה קובע בסיס גבוה יותר. עובד ששכרו גבוה מהשכר הממוצע, או שחלק ניכר מהשכר שלו מגיע מרכיבים שאינם נכללים בבסיס, עלול לגלות שההפקדות לפיצויים משקפות רק חלק מהשכר שהוא מקבל בפועל.

מתי מתחילות ההפקדות

עובד שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתחיל לעבוד זכאי להפקדות אחרי 6 חודשי עבודה. עובד שהיה לו ביטוח פנסיוני פעיל זכאי מהיום הראשון, וההפקדה הראשונה מתבצעת אחרי 3 חודשים או בסוף שנת המס, לפי המוקדם מביניהם, ובאופן רטרואקטיבי. כדאי לבדוק בתלושים הראשונים ובדוח השנתי של הקופה שההפקדות אכן התחילו במועד הנכון.

חתימה על סעיף 14 באמצע ההעסקה

לעיתים ההסדר אינו מוחל מתחילת העבודה, אלא מוצע לעובד בשלב מאוחר יותר, בעיקר לגבי ההשלמה שמעבר ל-6%. במצב כזה מחלקים את תקופת העבודה לשניים. התקופה שלפני החלת ההסדר מזכה בפיצויים מלאים לפי השכר האחרון בסיום העבודה. מהתקופה שאחרי ההחלה העובד מקבל את הצבירה, ואם ההפקדות היו נמוכות מ-8.33% או לא בוצעו על כל השכר, המעסיק משלים. אי אפשר להחיל את סעיף 14 רטרואקטיבית על עובד מעבר לתקופה של 3 חודשים.

המשמעות היא שעובד ותיק שמתבקש לאשר הסדר חדש אינו מוותר בכך על הפיצויים המלאים בגין השנים שכבר עבד, אלא רק על התקופה שמכאן והלאה ועל עד 3 חודשים לאחור. את החישוב המפורט במקרים כאלה אפשר לראות בעמוד חישוב פיצויי פיטורים עם סעיף 14 שנחתם במהלך העסקה.

טיפ זהב: כשמציעים לחתום על הסדר סעיף 14 באמצע הדרך, כדאי לרשום את התאריך המדויק שממנו הוא חל ולשמור עותק. התאריך הזה הוא קו הגבול בין התקופה שמחושבת לפי השכר האחרון לבין התקופה שבה מקבלים רק את הצבירה.

מיסוי, משיכה והשארת הכסף בקופה

כספי הפיצויים יושבים בתוך קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל, ומושפעים מדמי הניהול וממסלול ההשקעה בדיוק כמו כספי התגמולים. ההבדלים בין סוגי הקופות מוסברים במדריך קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים, ומה שדמי ניהול גבוהים עושים לצבירה לאורך שנים מוסבר במדריך על דמי ניהול בפנסיה. להשוואת דמי ניהול ותשואות בין קרנות פנסיה אפשר להיעזר במערכת פנסיה נט של רשות שוק ההון.

הפטור ממס על פיצויים

פיצויי פיטורים פטורים ממס עד הנמוך מבין שתי תקרות: 13,750 ש"ח כפול מספר שנות העבודה, או פי 1.5 מהשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. בדוגמה ההיפותטית של שכר 12,000 ש"ח ו-10 שנות עבודה, התקרה הראשונה היא 137,500 ש"ח והשנייה 180,000 ש"ח, ולכן הפטור עומד על 137,500 ש"ח - יותר מסכום הפיצויים בכל אחד מההסדרים בטבלה. סכום שעובר את התקרה מתווסף להכנסה החייבת לפי מדרגות מס הכנסה, ועל החלק החייב אפשר לבקש פריסת מס על פני כמה שנים. פירוט התנאים מופיע בעמוד פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים.

הטופס שמלווה את סיום העבודה הוא טופס 161. המעסיק ממלא את חלק א, ובו פרטי ההעסקה והכספים, והעובד ממלא את חלק ב, ובו הוא מציין מה הוא מבקש לעשות עם הכסף - למשוך, להשאיר בקופה או לבקש פריסה.

למשוך או להשאיר

משיכת כספי פיצויים מביטוח פנסיוני עלולה להקטין את הקצבה בגיל פרישה ביותר משליש, לחייב במס ולהקטין את הטבות המס בפרישה, ומשרד האוצר ממליץ שלא למשוך. מי שמשאיר את הכסף בקופה ממשיך ליהנות מהתשואה במסלול שבחר, מגדיל את הקצבה העתידית, ושומר על ההגנה מעיקול שחלה על הכספים כל עוד הם בקופה לקצבה. אחרי משיכה, הכסף כבר אינו מוגן ואפשר לעקל אותו. ההשוואה המלאה בין שתי האפשרויות מופיעה במדריך משיכת פיצויים מול השארתם לפנסיה, ואופן המיסוי של הקצבה עצמה בגיל פרישה מוסבר במדריך מס על קצבת פנסיה.

טיפ זהב: לפני שמסמנים בטופס 161 בקשה למשיכה, כדאי לבדוק בדוח השנתי של הקופה כמה הסכום הזה שווה כקצבה חודשית בגיל פרישה. משיכה היא החלטה שאין ממנה דרך חזרה.

מה לבדוק בתלוש, בקופה ובסיום העבודה

ההבנה של סעיף 14 שווה מעט אם לא בודקים איך הוא מיושם בפועל. רוב הבדיקה אפשר לעשות לבד, עם שלושה מסמכים: תלוש השכר, הדוח השנתי של הקופה, ואם קיימת - ההודעה של המעסיק לקופה על החלת ההסדר על ההשלמה. אלה השאלות שכדאי לענות עליהן:

1. מה שיעור ההפקדה לרכיב הפיצויים: 6% בלבד, או 8.33% מלאים.
2. אם מופקדים 8.33%, האם נשלחה לקופה הודעה בכתב על החלת סעיף 14 גם על ההשלמה, והאם התקבל העתק שלה.
3. מהו בסיס השכר להפקדה, והאם הוא כולל את כל רכיבי השכר הקבועים או רק את שכר הבסיס.
4. ממתי ההסדר חל, ואם הוא הוחל באמצע ההעסקה - מאיזה תאריך בדיוק.
5. לאיזו קופה מופקדים הכספים, מה דמי הניהול בה ומה מסלול ההשקעה.

את כל החיסכון הפנסיוני במקום אחד אפשר לראות במסלקה הפנסיונית, ואת הפוליסות הביטוחיות בהר הביטוח. מי שעבד אצל כמה מעסיקים לאורך השנים ומחפש כספים שאינו יודע עליהם יכול להיעזר במדריך על הר הכסף ואיתור כספים על שמכם.

בסיום העבודה

בסיום ההעסקה המעסיק חייב לבצע את הפעולות שנדרשות לשחרור הכספים מהקופה, ועיכוב עלול לחייב אותו בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בכל מעבר בין מעסיקים כדאי לבקש מסמך בכתב על שחרור כספי הפיצויים ועל התקופה שסעיף 14 חל עליה, משום שאחרי זמן ארוך קשה הרבה יותר להשיג אותו. כשמדובר בכספים שההסדר אינו חל עליהם ובסיום שאינו מזכה בפיצויים, חשוב לזכור את פרק הזמן של 4 חודשים: אם המעסיק לא התנגד למשיכה בתוכם, אפשר למשוך את הכספים.

יש גם היבט של תכנון משפחתי. עובד בהסדר סעיף 14 יודע שהכסף ברכיב הפיצויים שלו בכל מקרה, אבל אינו יכול להניח שבפיטורים יגיע סכום גבוה בהרבה מהצבירה. תקציב משפחתי שנשען על פיצויים עתידיים שאינם קיימים יוצר סיכון ביום שהעבודה נגמרת, ולכן עדיף לבנות כרית ביטחון נפרדת ולא לספור על סכום שעדיין אינו בחשבון.

מקורות

• כל זכות - סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
• כל זכות - חובת ביטוח פנסיוני לעובדים
• כל זכות - חישוב פיצויי פיטורים עם סעיף 14 שנחתם במהלך העסקה
• כל זכות - פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים וכספים אחרים המשולמים לעובד בסיום העסקתו
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - פנסיה נט
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח
• המסלקה הפנסיונית - איתור מוצרים פנסיוניים