למה המדינה מגבילה את השימוש במזומן

השטרות והמטבעות לא נעלמים מהארנק, והחוק לא נועד לבטל אותם. הבעיה שהמחוקק ביקש לטפל בה היא אחרת: תשלום במזומן אינו משאיר עקבות. כשמשלמים בכרטיס אשראי, בהעברה בנקאית או בצ'ק נקוב בשם, נוצר רישום שמאפשר לדעת מי שילם, למי, כמה ומתי. כשמשלמים בשטרות, הרישום הזה פשוט לא קיים, והעסקה יכולה להתבצע בלי שאיש מחוץ לשני הצדדים ידע עליה.

מכאן נובע הקשר להעלמות מס. עסקה שלא נרשמת היא עסקה שקל לא לדווח עליה, ועסקה שלא מדווחת היא הכנסה שלא משולם עליה מס. ככל שחלק גדול יותר מהפעילות הכלכלית עובר במזומן, כך גדל ההיקף של מה שמכונה "הון שחור", והמדינה מאבדת הכנסות שאמורות לממן שירותים ציבוריים. בנוסף, מזומן בכמויות גדולות משמש לא פעם גם בפעילות פלילית, מהלבנת הון ועד הלוואות בשוק האפור.

החוק נשען על המלצות ועדה בין-משרדית שהוקמה כדי לבחון את צמצום השימוש במזומן, ועדת לוקר, שבה ישבו נציגים של משרדי הממשלה, רשות המסים ובנק ישראל. המסקנה המרכזית של הוועדה הייתה שהיקף הכסף שאינו מדווח בישראל גדול, ושהדרך היעילה לצמצם אותו היא להגביל את הכלי שמאפשר אותו.

החוק נכנס לתוקף ב-1.1.2019, ועד 30.9.2019 לא הוטלו קנסות או עיצומים כספיים אלא רק אזהרות. מאז אותו מועד הסנקציות נאכפות בפועל. לאדם מן השורה שאינו מבצע רכישות גדולות במזומן, ההשפעה היומיומית קטנה יחסית, אבל מי שמוכר רכב יד שנייה, משכיר דירה, מתקן בית או מעסיק עובד בביתו עלול להיתקל בתקרות מהר מהצפוי.

תקרות המזומן העדכניות - כמה מותר לשלם

החוק מבחין בין שני סוגי עסקאות: עסקה שבה לפחות אחד הצדדים הוא עוסק (עסק, עצמאי, חברה), ועסקה בין שני אנשים פרטיים. ההיגיון פשוט: עסקים מבצעים עסקאות רבות ובסכומים גבוהים, ולכן התקרה שחלה עליהם נמוכה יותר. חשוב לשים לב שהתקרה העסקית חלה בכל עסקה שעוסק הוא צד לה, גם כשהצד השני הוא לקוח פרטי, ולא רק בעסקה בין שני עוסקים.

התקרות הנוכחיות נקבעו בצו שאושר בוועדת החוקה של הכנסת ב-27.10.2021 ונכנס לתוקף ב-1.8.2022, כפי שפרסמה רשות המסים בהודעה על הפחתת התקרות. מאז, אלה הסכומים שחלים:

סוג העסקה מותר במזומן ללא הגבלה עד מעל הסכום הזה מותר במזומן
עסקה, הלוואה או תרומה שעוסק צד לה 6,000 ש"ח הנמוך מבין 10% מהעסקה לבין 6,000 ש"ח
עסקה בין שני אנשים פרטיים 15,000 ש"ח הנמוך מבין 10% מהעסקה לבין 15,000 ש"ח
מתנה שעוסק נותן או מקבל 15,000 ש"ח הנמוך מבין 10% מהמתנה לבין 15,000 ש"ח
שכר עבודה 6,000 ש"ח 0 ש"ח - מעל 6,000 ש"ח אסור מזומן מהשקל הראשון

מקור: gov.il - צמצום השימוש במזומן

איך מחשבים את החלק המותר במזומן

הכלל "הנמוך מבין" מבלבל לא מעט אנשים, ולכן כדאי לעבור עליו בדוגמה. קחו מקרה טיפוסי: עסקה של 30,000 ש"ח מול עוסק. 10% מהעסקה הם 3,000 ש"ח, והתקרה היא 6,000 ש"ח. הנמוך מבין השניים הוא 3,000 ש"ח, ולכן זה הסכום המרבי שמותר לשלם במזומן. את 27,000 השקלים הנותרים יש לשלם באמצעי שניתן לעקוב אחריו.

המשמעות המעשית: ברוב העסקאות שמעל התקרה, הסכום המותר במזומן נמוך בהרבה מהתקרה עצמה. רק בעסקאות גדולות מאוד, שבהן 10% עוברים את התקרה, התקרה הופכת לגבול הקובע. כך, בעסקה פרטית של 200,000 ש"ח, 10% הם 20,000 ש"ח, אבל התקרה היא 15,000 ש"ח, ולכן מותר לשלם במזומן לכל היותר 15,000 ש"ח.

שכר עבודה, מתנות, הלוואות ומקרים מיוחדים

החוק אינו מוגבל לקנייה ומכירה. לפי הוראת הביצוע של רשות המסים לחוק, התקרות חלות על עסקאות, הלוואות, תרומות ומתנות, ועל שכר עבודה. כלומר, גם תשלום שכר דירה, הלוואה בין חברים או תרומה לעמותה נכנסים לתחולה, אם הם עוברים את הסכומים שנקבעו.

שכר עבודה

שכר עבודה מעל 6,000 ש"ח אסור בתשלום במזומן כבר מהשקל הראשון, ולא רק החלק שמעל התקרה. זה הבדל מהותי מהכלל הרגיל. מעסיק שמשלם לעובד 7,000 ש"ח בשטרות אינו יכול "להסתפק" בתשלום 6,000 ש"ח במזומן ואת היתרה בהעברה: אם השכר עובר את הסף, כולו צריך לעבור באמצעי מתועד. הכלל רלוונטי במיוחד למשקי בית שמעסיקים מטפלת, עובד ניקיון או עובד סיעודי. מי שרוצה להכיר את התמונה הרחבה של חובות המעסיק יכול לקרוא על זכויות עובדים בישראל, ועל הרצפה החוקית של השכר במאמר על שכר המינימום.

חוק המזומן - כל המידע שחובה לדעת

הלוואות, מתנות ותיירים

הלוואה מגוף פיננסי מפוקח, כמו בנק, פטורה מההגבלה. לעומת זאת, הלוואה בין שני אנשים פרטיים או מעוסק כפופה לתקרות הרגילות. מתנה שעוסק נותן או מקבל מותרת במזומן עד 15,000 ש"ח, ומעל זה עד הנמוך מבין 10% מהמתנה לבין 15,000 ש"ח. בעסקה עם תייר, עוסק רשאי לקבל מזומן עד 40,000 ש"ח ללא הגבלה.

רכישת רכב

רכישת רכב בידי אדם פרטי היא מקרה חריג: התקרה בה נותרה 50,000 ש"ח גם אחרי ההפחתה של 2022. מי שבוחן קנייה של רכב, משומש או מיובא, יכול להשלים את התמונה במאמר על מיסוי על יבוא רכב.

בני משפחה

ההגבלות על מזומן אינן חלות בין קרובי משפחה, ובהם בן זוג, הורה, ילד, אח ונכד. סבתא שנותנת לנכד סכום גדול במזומן לחתונה אינה מפרה את החוק. החריג אחד: תשלום שכר עבודה. אם אדם מעסיק את בן משפחתו, למשל בעסק המשפחתי, כללי השכר חלים גם עליו.

צ'קים - מה החוק דורש

צ'ק שבו לא נכתב שם המוטב, צ'ק "פתוח", יכול לעבור מיד ליד כמעט כמו שטר, ולכן החוק מתייחס אליו בחשדנות דומה. ההוראות לגבי צ'קים מפורטות במדריך רשות המסים לחוק לצמצום השימוש במזומן, והן שונות לעוסקים ולאנשים פרטיים.

צ'קים של עוסקים

עוסק רשאי לתת או לקבל צ'ק בכל סכום, אבל רק כששם המוטב נקוב בו. כאן אין סף מינימלי: גם צ'ק של כמה מאות שקלים חייב לשאת שם. אם עוסק מסב צ'ק לצד שלישי, עליו לרשום על הצ'ק את השם ואת מספר תעודת הזהות של המסב ושל הנסב.

צ'קים בין אנשים פרטיים

בין אנשים פרטיים, צ'ק מעל 5,000 ש"ח חייב לשאת את שם המוטב כשמדובר בצ'ק ראשון, או את שם הנסב כשמדובר בצ'ק מוסב. הבקשה המוכרת "תשאיר את שם המוטב ריק" אינה חוקית בצ'קים כאלה. צ'קים עד 5,000 ש"ח בין אנשים פרטיים אינם כפופים לחובה הזו. הצו משנת 2021 שינה רק את תקרות המזומן, ולא נמצא שינוי בסף הצ'קים.

הסבת צ'קים מעל 10,000 ש"ח

בנק אינו רשאי לפרוע צ'ק מוסב מעל 10,000 ש"ח אם הוסב יותר מפעם אחת, או אם לא נרשמו עליו שם המסב והנסב ומספר הזהות של המסב. בפועל, מי שמקבל צ'ק גבוה כזה ומבקש להעביר אותו הלאה יכול לעשות זאת פעם אחת בלבד, ורק עם הפרטים המלאים. מי שקיבל צ'ק שעבר כבר כמה ידיים עלול לגלות בבנק שאי אפשר לפרוע אותו, בכפוף לחריגים שבחוק. לכן כדאי לבדוק את גב הצ'ק לפני שמקבלים אותו כתשלום.

קנסות ועיצומים - כמה עולה הפרה

החוק מטיל אחריות על שני הצדדים לעסקה: גם על מי ששילם וגם על מי שקיבל, בין שאחד מהם עוסק ובין ששניהם אנשים פרטיים. הבחירה הזו מכוונת. כשרק המשלם חשוף לסנקציה, למקבל אין סיבה לסרב, וכשגם המקבל חשוף, לשני הצדדים יש אינטרס לעמוד בכללים. גובה הסנקציה נקבע לפי "סכום ההפרה", ושיעורו עולה ככל שהסכום גדל:

סכום ההפרה עוסק - עיצום כספי אדם פרטי - קנס מנהלי
עד 25,000 ש"ח 15% 10%
בין 25,000 ל-50,000 ש"ח 20% 15%
מעל 50,000 ש"ח 30% 25%

מקור: הוראת ביצוע רשות המסים (עוסקים) והודעת רשות המסים מאוקטובר 2021 (אנשים פרטיים). שיעורי הקנס לאנשים פרטיים פורסמו ב-2021, ולא נמצא עדכון מאוחר יותר.

מהו סכום ההפרה

בתשלום במזומן, סכום ההפרה הוא רק החלק ששולם מעל המותר. בדוגמה הרשמית של רשות המסים: עסקה של 30,000 ש"ח מול עוסק, שבה שולמו 20,000 ש"ח במזומן. המותר במזומן הוא 3,000 ש"ח, ולכן סכום ההפרה הוא 17,000 ש"ח. העיצום לעוסק הוא 15% מהסכום הזה, כלומר 2,550 ש"ח.

בצ'ק שחסרים בו הפרטים הנדרשים, סכום ההפרה הוא כל סכום הצ'ק ולא רק החלק שמעל הסף. מי שנתן צ'ק פתוח של 6,000 ש"ח לא ייקנס רק על 1,000 השקלים שמעל 5,000, אלא על הסכום כולו. זה הבדל שכדאי להפנים, משום שהוא הופך טעות קטנה בצ'ק ליקרה יחסית.

הפרה חוזרת ושכר במזומן

הפרה חוזרת של אותה הוראה בתוך שנתיים מוסיפה עיצום בגובה העיצום הקודם, כך שעסק שחוזר על אותה טעות משלם כמעט כפול. לגבי שכר עבודה, נקבע קנס של 5% למי שמקבל שכר במזומן בסכום שבין 6,000 ל-8,500 ש"ח. הסנקציה חלה אפוא גם על העובד, ולא רק על המעסיק.

מה השתנה ב-2025-2026

בשנים האחרונות החוק לא רק נאכף, אלא גם הורחב בכמה כיוונים שנוגעים בעיקר לעוסקים. השינויים האלה מייקרים הפרה הרבה מעבר לעיצום עצמו, ולכן עסק שעדיין מקבל או משלם מזומן גבוה צריך להכיר אותם.

אי-הכרה בהוצאה במס הכנסה ובמע"מ

מ-1.1.2026, הוצאה שבגינה הוטל עיצום כספי לפי חוק המזומן אינה מותרת בניכוי במס הכנסה. ההוראה חלה על תשלומים והוצאות מ-1.1.2026 ואילך, כפי שמפורט בהנחיה המקצועית של רשות המסים. במילים אחרות, עסק ששילם לספק במזומן מעל המותר ונקנס, יאבד גם את האפשרות לקזז את ההוצאה מהכנסתו החייבת. במרץ 2025 הודיעה רשות המסים שהאיסור על הניכוי יחול גם במע"מ, החל מהדיווח של ינואר 2026. המשמעות היא שמחיר ההפרה מצטבר משלוש שכבות: העיצום, אובדן הניכוי במס הכנסה ואובדן קיזוז מס התשומות.

מזומן תמורת שטר וניכיון

חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שהתקבל בכנסת ב-30.3.2026, הוסיף הגבלה על תשלום מזומן תמורת שטר, כולל ניכיון, מעל הסכום שבתוספת הראשונה לחוק. לפי נוסח החוק שפורסם באתר הכנסת, עוסק רשאי לקבל מגוף פיננסי מפוקח מזומן תמורת שטר עד 25,000 ש"ח, בכפוף להצגת חשבונית עם מספר הקצאה וקבלה. מועד התחילה של ההוראה הזו לא אותר, ולכן כדאי לעקוב אחר הודעות רשות המסים לפני שמסתמכים עליה.

המגמה הכללית ברורה: המדינה מצמצמת בהדרגה את המקומות שבהם מזומן יכול לשמש עקיפה של הרישום, ומקשרת את חוק המזומן לדיני המס הכלליים. עסק שמנהל את רוב הפעילות שלו באמצעים דיגיטליים, ומתעד כל תשלום, מקטין משמעותית את הסיכון.

מי עלול להיפגע מהחוק

לצד המטרה הראויה של צמצום הון שחור, החוק ספג ביקורת לאורך השנים, ובעיקר בשאלה מי נושא בפועל בעלות שלו. הביקורת המרכזית נוגעת לאוכלוסיות מוחלשות: אנשים שאין להם חשבון בנק, שמתקשים לפתוח חשבון, או שמנהלים את כל חייהם הכלכליים במזומן מסיבות שונות. עבורם, מעבר לאמצעי תשלום מתועדים אינו עניין של הרגל אלא של נגישות.

הנקודה השנייה היא מודעות. הקמפיין שליווה את כניסת החוק לתוקף שודר בעיקר בטלוויזיה ובאינטרנט, אבל חלק מהאוכלוסיות שהחוק משפיע עליהן במידה הרבה ביותר אינן צורכות את הערוצים האלה באופן קבוע. כך עלול להיווצר מצב שבו דווקא מי שפגיע יותר אינו יודע שהוא מפר את החוק, ונקנס על עסקה שנראתה לו שגרתית, כמו מכירת רכב ישן או תשלום שכר דירה במזומן.

מי שאין לו חשבון בנק אינו פטור מהחוק, ולכן כדאי לבחון חלופות לתשלום מתועד מראש. אחת האפשרויות היא כרטיס אשראי נטען, שמאפשר לשלם בלי חשבון בנק רגיל. לבני נוער ולצעירים שרק נכנסים לעולם הכספי, פתיחת חשבון בגיל צעיר יכולה למנוע את הבעיה מראש, וההשוואה בין הבנקים מופיעה במאמר על פתיחת חשבון בנק לנוער.

לצד זה, ראוי לזכור את הפרופורציות. רוב משקי הבית אינם מבצעים עסקאות במזומן מעל 15,000 ש"ח, ורוב הצ'קים האישיים כבר נכתבים עם שם מוטב. מי שעלול להיתקל בחוק בפועל הם בעיקר עצמאים, משכירי דירות, מעסיקים פרטיים ומי שמוכר או קונה נכס יקר בעסקה פרטית.

מקורות