מהו מס חברות ועל מה בדיוק הוא מוטל

בישראל חלה חובת מס הכנסה גם על אנשים פרטיים וגם על עסקים. כשהעסק מאוגד כחברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ), מס ההכנסה שהוא משלם מכונה "מס חברות". זהו מס יחסי: הוא נקבע כשיעור קבוע בחוק, ולכן ככל שהרווח של החברה גדל, גדל גם המס בהתאם. אצל יחיד, לעומת זאת, המס מחושב לפי מדרגות עולות, כפי שמוסבר במדריך על מדרגות מס הכנסה 2026.

אף שמבחינה משפטית מדובר במס הכנסה, בפועל הוא אינו מוטל על כל שקל שנכנס לקופת החברה. הבסיס לחישוב הוא ההכנסה החייבת, כלומר הרווח הנקי שנשאר אחרי שמנכים את ההוצאות שנדרשו לפעילות השוטפת. המשמעות המעשית: חברה עם מחזור גבוה מאוד שאינה מרוויחה אינה משלמת מס חברות, וחברה קטנה עם רווח משלמת עליו.

כדי להגיע לרווח הנקי עוברים כמה שלבים. קודם מחשבים את הרווח הגולמי, שהוא ההכנסות פחות עלות המכר. אחר כך מנכים הוצאות תפעול, הנהלה, שיווק, מימון ואחזקה. את כל השלבים האלה אפשר לראות מרוכזים בדוח רווח והפסד של החברה, שממנו נגזרת גם ההכנסה החייבת לצורכי מס. חשוב לזכור שלא כל הוצאה חשבונאית מוכרת לצורכי מס: יש הוצאות שמוכרות במלואן, יש שמוכרות חלקית ויש שאינן מוכרות כלל. העקרונות דומים לאלה שמוסברים במדריך על הוצאה מוכרת.

שתי דוגמאות לחישוב

קחו מקרה היפותטי של חברה א': בשנת מס מסוימת היו לה הכנסות של מיליון ש"ח, וסך ההוצאות שלה, כולל תפעול, מימון, הנהלה ואחזקה, הגיע גם הוא למיליון ש"ח. אחרי הניכוי לא נשאר רווח, ולכן החברה אינה חייבת במס חברות על אותה שנה.

חברה ב', גם היא דוגמה היפותטית, הכניסה באותה שנה 25,000 ש"ח והוציאה 10,000 ש"ח. הרווח הנקי שלה הוא 15,000 ש"ח, ועליו בלבד מחושב המס בשיעור הרגיל.

חברההכנסות (ש"ח)הוצאות (ש"ח)רווח חייב (ש"ח)מס חברות ב-23% (ש"ח)
חברה א'1,000,0001,000,00000
חברה ב'25,00010,00015,0003,450
חשוב להבחין בין מס חברות לבין מע"מ: מע"מ מחושב על העסקאות עצמן ולא על הרווח, ולכן גם חברה מפסידה מגישה דיווחי מע"מ. הפרטים מוסברים במדריך על מס ערך מוסף.

שיעור מס החברות הרגיל: 23%, ללא שינוי מאז 2018

שיעור מס החברות נקבע בפקודת מס הכנסה ומתעדכן מעת לעת בחקיקה. נכון ל-2026, השיעור הרגיל הוא 23% מההכנסה החייבת, אותו שיעור שחל מאז 2018. הדוח השנתי לחברות לשנת המס 2025 (טופס 1214) מציג את ההכנסה החייבת הרגילה בשיעור הזה, וגם סקירת ביזפורטל על הכנסות המדינה ב-2026 מתארת את מס החברות בישראל כשיעור אחיד של 23%.

חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שפורסם ב-31 במרץ 2026, הביא איתו עדכונים בניכוי מס ממשכורת ובמדרגות המס של יחידים. במקורות הרשמיים שבדקנו לא נמצא שינוי בשיעור מס החברות עצמו, ולכן 23% הוא השיעור שחל על הכנסה חייבת רגילה של חברה גם בשנה הזו.

מבט היסטורי

השיעור של 23% אינו מובן מאליו. לפי דוח הכנסות המדינה של משרד האוצר, השיעור ירד בהדרגה בשנים שלפני 2018: ב-2015 עמד על 26.5%, ב-2016 על 25% וב-2017 על 24%. מאז 2018 הוא יציב. היציבות הזו חשובה לתכנון: חברה שמתכננת השקעה לכמה שנים קדימה יכולה להניח, כל עוד לא עבר חוק אחר, שהשיעור על הרווח הרגיל יישאר זהה.

ישראל לעומת העולם

שיעור מס החברות שונה ממדינה למדינה ומשקף את מדיניות הממשלה. יש מדינות שמעדיפות שיעור נמוך כדי למשוך יזמים ומשקיעים ולהגדיל את הפעילות הכלכלית, ויש מדינות שמעדיפות שיעור גבוה יותר כדי להגדיל את הכנסות הקופה הציבורית ולממן שירותים לכלל הציבור. לפי דוח הכנסות המדינה של משרד האוצר, בארצות הברית הופחת השיעור הפדרלי ל-21% לאחר הרפורמה של 2018, וממוצע מדינות ה-OECD עומד על 24.1%, כך שישראל ממוקמת מעט מתחת לממוצע. הנתון החשוב יותר לחברה ישראלית אינו הדירוג הבינלאומי, אלא השאלה אם היא זכאית לאחד המסלולים המופחתים שמפורטים בסעיף הבא.

שיעורים מופחתים לפי החוק לעידוד השקעות הון

החוק לעידוד השקעות הון נועד לעודד פעילות ייצורית וייצוא, והוא מאפשר לחברות שעומדות בתנאיו לשלם מס חברות בשיעור נמוך מהרגיל על חלק מהכנסתן. במקור הכיר החוק בפעילות ייצורית רק אצל מפעלים שמייצרים מוצרים פיזיים. עם השנים הורחבה ההגדרה, וכיום ישנו גם מסלול ייעודי למפעלים טכנולוגיים, כולל חברות פיתוח תוכנה. כדי לזכות במסלול על החברה לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק, בהם קיומה של פעילות ייצורית או טכנולוגית ושיעור מסוים של הכנסות מייצוא.

ההטבה אינה חלה על כל הכנסות החברה באופן אוטומטי, אלא על ההכנסה שהחוק מגדיר כמועדפת או כטכנולוגית מוטבת. הכנסה אחרת של אותה חברה, למשל הכנסה ממקורות שאינם קשורים למפעל, ממוסה בשיעור הרגיל. הפער בין המסלולים גדול: מפעל מועדף באזור פיתוח א' משלם 7.5% בלבד, פחות משליש מהשיעור הרגיל של 23%.

מסלולמיקום / סוגשיעור מס חברותשנת המס שבה מוצג השיעור
הכנסה חייבת רגילהכל הארץ23%2025
מפעל מועדףמחוץ לאזור פיתוח א'16%2025
מפעל מועדףאזור פיתוח א'7.5%2025
מפעל טכנולוגימחוץ לאזור פיתוח א'12%2025
מפעל טכנולוגיאזור פיתוח א'7.5%2025
מפעל מועדף מיוחדלפי הגדרת החוק6%2025

מקור: רשות המסים - טופס 1214, דוח שנתי לחברות לשנת המס 2025

מיסוי חברות בישראל - שיעור מס החברות, מי משלם ואיך מדווחים

השיעורים המופחתים מוצגים בטופס הדיווח השנתי עצמו, ולכן הם נכונים לשנת המס 2025, השנה שעליה מדווחות החברות במהלך 2026. ההטבה מתקבלת דרך הדוח: החברה מפצלת בו את הכנסתה בין השורות השונות, וכל חלק ממוסה בשיעור המתאים לו. לכן חברה שזכאית למסלול צריכה לנהל את הנהלת החשבונות כך שאפשר יהיה להפריד בין ההכנסה המועדפת לבין ההכנסה הרגילה.

הטבות מס לפי מיקום קיימות גם ליחידים, בדרך של זיכוי לתושבי יישובים מסוימים. אלה כללים נפרדים מהחוק לעידוד השקעות הון, והם מפורטים במדריך על הטבות מס בפריפריה.

חלוקת דיבידנד: השכבה השנייה של המס

מס החברות הוא רק השלב הראשון. כל עוד הרווח נשאר בחברה, המס היחיד שחל עליו הוא מס החברות. ברגע שהחברה מחליטה להעביר את הרווח לבעלי המניות כדיבידנד, חל עליו מס נוסף, הפעם ברמת המקבל. זה הבסיס למה שמכונה "מיסוי דו-שלבי": פעם אחת ברמת החברה, ופעם שנייה ברמת בעל המניות.

לפי חוברת הניכויים של רשות המסים לשנת 2026, שיעורי ניכוי המס במקור מדיבידנד הם: 25% במקרה הרגיל, 30% לבעל מניות מהותי, ו-20% על דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת של מפעל מועדף לפי סעיף 51יח לפקודה.

כמה נשאר מכל 100 ש"ח רווח

מפעל מועדף מחוץ לאזור פיתוח א' משלם מס חברות של 16%, ולכן מכל 100 ש"ח רווח חייב נשארים בחברה 84 ש"ח. כשהרווח המועדף מחולק כדיבידנד, מנוכים ממנו 20%, כלומר 16.8 ש"ח. הנטל המצטבר על רווח של מפעל מועדף שמחולק לבעלי המניות הוא 32.8%, עוד לפני מס יסף. באזור פיתוח א' החישוב הוא 7.5 ש"ח מס חברות ועוד 18.5 ש"ח מס על הדיבידנד (20% מ-92.5 ש"ח), כלומר נטל מצטבר של 26%.

לשם השוואה, אותו חישוב על רווח רגיל נראה אחרת. מכל 100 ש"ח נשארים אחרי מס חברות 77 ש"ח. בעל מניות רגיל משלם עליהם 25%, כלומר 19.25 ש"ח, ובעל מניות מהותי משלם 30%, כלומר 23.1 ש"ח.

מצבמס חברות על 100 ש"חנשאר לחלוקה (ש"ח)שיעור מס על הדיבידנדמס על הדיבידנד (ש"ח)נטל מצטבר
רווח רגיל, בעל מניות רגיל237725%19.2542.25%
רווח רגיל, בעל מניות מהותי237730%23.146.1%
מפעל מועדף מחוץ לאזור פיתוח א'168420%16.832.8%
מפעל מועדף באזור פיתוח א'7.592.520%18.526%

מקור: רשות המסים - חוברת הניכויים לשנת 2026 וטופס 1214 לשנת המס 2025 (קישורים בסעיף המקורות). החישובים לפני מס יסף.

מס יסף על בעלי מניות עם הכנסה גבוהה

מעל השכבה השנייה עשויה לחול שכבה שלישית, אבל רק ברמת היחיד. מס יסף הוא 3% נוספים על החלק של ההכנסה החייבת של יחיד שעולה על 721,560 ש"ח בשנה (60,130 ש"ח בחודש). מ-2025 נוסף לכך מס של 2% על הכנסה ממקורות הוניים, כולל דיבידנד, שעולה על אותה תקרה, כך שעל החלק ההוני שמעל התקרה הנטל הנוסף מגיע ל-5%. הסכומים הוקפאו לשנים 2025 עד 2027 בחוק שפורסם ב-26 בדצמבר 2024. מס היסף אינו חל על החברה עצמה, אלא על בעל המניות שמקבל את הדיבידנד, ולכן הוא רלוונטי בעיקר לבעלי מניות שמחלקים לעצמם סכומים גבוהים בשנה אחת. עקרונות דומים חלים גם על רווחי הון אחרים, כפי שמוסבר במדריך על המס על רווחים בבורסה.

חברת מעטים: תוספת של 2% על רווחים שלא חולקו

הפער בין מס החברות לבין המס הכולל על רווח שמחולק יוצר תמריץ ברור להשאיר רווחים בחברה ולא למשוך אותם. כדי לצמצם את התמריץ הזה נקבע כלל ייעודי לחברות שמחזיק בהן מספר מצומצם של בעלי מניות, המכונות "חברת מעטים". מ-1 בינואר 2025 חברת מעטים חייבת בתוספת מס של 2% על רווחים עודפים שלא חולקו, לפי סעיף 81ב(א) לפקודה. הסעיף מופיע גם בדוח השנתי לחברות לשנת 2025, בשורה נפרדת שמיועדת לסכום הרווחים העודפים.

לפי הנחיה מקצועית של רשות המסים בנושא, התוספת אינה חלה אם החברה חילקה באותה שנת מס דיבידנד בהיקף מספיק. יש שתי דרכים לעמוד בתנאי:

  • חלוקת דיבידנד של לפחות 6% מהרווחים הנצברים בתום השנה הקודמת, או
  • חלוקת דיבידנד של לפחות 50% מהרווחים העודפים.

בשני המקרים התנאי הוא שהדיבידנד נכלל בהכנסת מי שקיבל אותו וחויב אצלו במס. ההוראות חלות על חברת מעטים בלבד, וחברה רגילה, שאינה עונה להגדרה, אינה חייבת בתוספת.

המסלול החלופי: ניכוי 35%

תקנות שפורסמו ב-15 בספטמבר 2025 קבעו מסלול נוסף: ניכוי מס במקור בשיעור 35% מסכום הדיבידנד שחילקה חברת המעטים. לחברות שחילקו דיבידנד עד 30 בנובמבר 2025 נקבעו הוראות מעבר שחלות על השנים 2025 עד 2030. מכיוון שכל מסלול משפיע אחרת על תזרים המזומנים של החברה ועל המס של בעלי המניות, ההחלטה ביניהם דורשת בדיקה של הרווחים הנצברים, של תכניות ההשקעה ושל ההכנסות האישיות של בעלי המניות.

בעלי מניות בחברה קטנה שמושכים כספים בדרכים אחרות, למשל רכישת נכס על חשבון החברה, נתקלים בכללי מיסוי נפרדים. ראו את המדריך על רכישת דירה על חשבון החברה לבעלי שליטה.

מס מזערי על קבוצות רב-לאומיות

לצד השיעורים המופחתים, ישראל הצטרפה למהלך בינלאומי שנועד להבטיח שקבוצות תאגידים גדולות ישלמו שיעור מס מינימלי בכל מדינה שבה הן פועלות. חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו פורסם בספר החוקים ב-31 בדצמבר 2025. תחילתו ב-1 בינואר 2026, והוא חל על שנת מס שמתחילה ביום התחילה או אחריו.

לפי החוק, קבוצה רב-לאומית שמחזורה השנתי 750 מיליון אירו ומעלה חייבת בשיעור מס מזערי של 15%. המשמעות היא שגם אם חברה בקבוצה כזו נהנית בישראל ממסלול מופחת, למשל מפעל מועדף באזור פיתוח א' שמשלם 7.5% או מפעל מועדף מיוחד שמשלם 6%, הנטל האפקטיבי על הקבוצה אמור להגיע ל-15% לפחות. ההטבה עצמה לא בוטלה, אבל אצל הקבוצות הגדולות ביותר היא מוגבלת על ידי הרצפה החדשה.

חשוב לדייק בתזמון. האישור בכנסת התקבל בסוף דצמבר 2025, אבל החוק חל על רווחי 2026 ואילך, ולא על רווחי שנת 2025. לכן ניסוח כמו "מאז דצמבר 2025 חל בישראל מס מזערי" אינו מדויק: השנה הראשונה שבה המס חל בפועל היא שנת המס 2026.

לרוב החברות בישראל, שהן חברות קטנות ובינוניות, החוק הזה אינו רלוונטי כלל, כי הן רחוקות מאוד מסף המחזור. הוא נוגע בעיקר לחברות בנות של תאגידים בינלאומיים ולחברות ישראליות גדולות שפועלות בכמה מדינות. עבורן, הבדיקה המרכזית היא איך משתלב המס המזערי עם ההטבות שהן מקבלות לפי החוק לעידוד השקעות הון, ומה הנטל הכולל שיתקבל.

מי חייב במס חברות, ואיך משלמים ומדווחים

חובת המס חלה על "חבר בני אדם" ועל "חברה", כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. לשון הפקודה: "חבר בני אדם - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות" ו"חברה - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית".

מההגדרה נובע שהחייב במס הוא החברה עצמה, כישות משפטית נפרדת, ולא בעלי המניות או נושאי המשרה בה. במקרים חריגים, למשל כשנוצר לחברה חוב גדול ויש חשש לשימוש לרעה במבנה התאגידי, בית המשפט רשאי להטיל אחריות גם על בעלי המניות. חברות שפועלות שלא למטרת רווח, כמו חברה לתועלת הציבור, כפופות לכללים מיוחדים משלהן.

מקדמות במהלך השנה

חברה בע"מ אינה משלמת את המס בסוף השנה בתשלום אחד, אלא משלמת מקדמות חודשיות שגובהן נקבע לפי הדוח שהוגשה בשנה הקודמת. המקדמות הן הערכה של המס הצפוי, והן מאפשרות למדינה לגבות את המס בהדרגה ולחברה לפרוס את התשלום לאורך השנה. העקרונות לקביעת המקדמות מוסברים במדריך מהם מקדמות מס הכנסה ועל פי מה נקבע גובהן. כשהחברה צופה שהרווח השנה יהיה שונה משמעותית מהשנה הקודמת, אפשר לבקש מרשות המסים לעדכן את שיעור המקדמות.

הדוח השנתי וההתחשבנות

בתום שנת המס מגישה החברה דוח שנתי על גבי טופס 1214. בדוח מפורטת ההכנסה החייבת, מפוצלת לפי השיעורים השונים: הכנסה רגילה, הכנסה מועדפת, הכנסה טכנולוגית מוטבת וסכום הרווחים העודפים של חברת מעטים. על בסיס הדוח נערך חישוב מדויק של המס, ומשווים אותו לסכום המקדמות ששולם.

יש שלוש תוצאות אפשריות. אם המקדמות מכסות בדיוק את המס, אין תשלום נוסף. אם המס גבוה מהמקדמות, החברה משלימה את ההפרש. ואם המקדמות היו גבוהות מהמס בפועל, למשל כשהחברה ספגה הפסדים בלתי צפויים במהלך השנה, רשות המסים חייבת להחזיר לה את העודף. מידע כללי על חובת ההגשה ועל לוחות הזמנים מופיע במדריך דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.

שכיר שמשתכר גם מעסק צדדי באמצעות חברה צריך לשים לב שהוא מדווח פעמיים: פעם בדוח האישי ופעם בדוח של החברה. המבנה הזה מוסבר במדריך על חברות צינור.

מקורות