כמה מס משלמים על רווחים בבורסה - השיעורים לפי סוג ההשקעה

הרווח מהשקעה בבורסה נחשב רווח הון: רווח שנוצר ממכירת נכס פיננסי ביותר ממחיר הקנייה שלו. רווח כזה חייב במס, ושיעור המס נקבע לפי סוג נייר הערך ולפי האופן שבו מחשבים את הרווח. חלק מהמשקיעים אינם מקדישים תשומת לב למרכיב הזה, ומגלים בדיעבד שבחירה לא נכונה של מועד מכירה, או דוח שנתי שלא הוגש, עלו להם סכומים משמעותיים.

ההבחנה הבסיסית היא בין שתי קבוצות. בקבוצה הראשונה נמצאים מניות, קרנות נאמנות, אופציות ואג"ח צמודות מדד, ושם המס מחושב על הרווח הריאלי. בקבוצה השנייה נמצאים אג"ח שקליות, מק"מ ופיקדונות שקליים בבנקים, ושם המס מחושב על הרווח הנומינלי. על הרווח הריאלי משלמים 25%, ועל הרווח הנומינלי בקבוצה השקלית משלמים 15%. השיעור הנמוך יותר בקבוצה השנייה נובע מכך שהמס מוטל על הרווח כולו, בלי לנכות ממנו את השחיקה האינפלציונית.

מעבר לשיעור הבסיסי, שני מנגנונים יכולים לשנות את התמונה: מס יסף, שחל על בעלי הכנסה גבוהה במיוחד, והטבת מס למי שמלאו לו 60. בנוסף, להשקעות בחו"ל יש כללי חישוב משלהן, ולעולים חדשים ולתושבים חוזרים יש פטורים מיוחדים. הטבלה הבאה מרכזת את השיעורים העיקריים:

סוג ההכנסה שיעור המס על מה מחושב המס
מניות, קרנות נאמנות, אופציות, אג"ח צמודות מדד 25% רווח ריאלי, אחרי ניכוי עליית המדד
אג"ח שקליות, מק"מ, פיקדונות שקליים 15% רווח נומינלי מלא
ניירות ערך זרים 25% רווח במטבע ההשקעה, מומר לשקלים לפי שער יום המכירה
מס יסף בסיסי 3% החלק של כלל ההכנסה החייבת שמעל 721,560 ש"ח בשנה
מס יסף על הכנסה הונית 2% נוספים החלק של ההכנסה ההונית לבדה שמעל 721,560 ש"ח בשנה
הטבת גיל 60 (2026) 10% עד 20% כלל ההכנסה החייבת השנתית עד 228,000 ש"ח

מקור לשיעורי מס היסף: רשות המסים - הוראת ביצוע 5/2025. השיעורים הנוספים מפורטים בסעיפים הבאים, עם המקורות שלהם.

למשקיעים שפעילותם תכופה מאוד חשוב לדעת שהשיעורים האלה חלים על מי שנחשב משקיע. מי שרשות המסים מסווגת כסוחר עלול להיות ממוסה לפי מדרגות מס על הכנסה מעסק. ההבחנה מוסברת בהרחבה במאמר סוחר או משקיע - מה ההבדל ומה המבחנים.

איך מחשבים את הרווח החייב במס

העיקרון הראשון הוא שהמס משולם על הרווח בלבד ולא על כל סכום המכירה. אם נייר ערך נקנה ב-1,000 ש"ח ונמכר ב-1,200 ש"ח, הרווח הכולל הוא 200 ש"ח. אבל ברוב ההשקעות הרווח הכולל אינו הבסיס שעליו מחושב המס, כי צריך לנכות ממנו את השפעת האינפלציה.

רווח ריאלי - ניכוי עליית המדד

בקבוצת המניות, הקרנות והאג"ח הצמודות, הרווח מוצמד למדד המחירים לצרכן. אם המדד עלה בין מועד הקנייה למועד המכירה, הכסף שהושקע במקור "שווה" יותר במונחים נומינליים, והחלק הזה של הרווח אינו נחשב רווח אמיתי. נמשיך עם אותה דוגמה: אם המדד עלה ב-2% בתקופת ההחזקה, 1,000 השקלים המקוריים שווים 1,020 ש"ח. הרווח הריאלי הוא 180 ש"ח, והמס בשיעור 25% עליו מסתכם ב-45 ש"ח. אילו המס היה מחושב על הרווח הכולל, הוא היה גבוה יותר.

רווח נומינלי - הקבוצה השקלית

באג"ח שקליות, במק"מ ובפיקדונות שקליים אין ניכוי של ההצמדה. המס מחושב על הרווח כולו, אבל בשיעור נמוך יותר של 15%. במילים אחרות, המחוקק מוותר על ההתאמה למדד ובתמורה מפחית את השיעור. מי ששוקל בין אפיקים סולידיים יכול להיעזר בהשוואה במאמר על קרן כספית מול פיקדון בנקאי.

קנייה ומכירה במנות

כשנייר ערך נקנה בכמה שלבים ונמכר בכמה שלבים, הרווח מחושב לפי סדר הקנייה הכרונולוגי: היחידות שנקנו ראשונות נחשבות כמי שנמכרו ראשונות. קחו מקרה היפותטי: משקיע קנה 100 מניות ב-6 ש"ח למניה, ואחרי עלייה במחיר קנה עוד 100 מניות ב-10 ש"ח למניה. בהמשך מכר 100 מניות כשהמחיר עמד על 7 ש"ח. היחידות שנמכרו הן אלה שנקנו ב-6 ש"ח, ולכן נרשם רווח של שקל למניה, 100 ש"ח בסך הכול. אם ימכור גם את 100 המניות הנותרות ב-7 ש"ח, ייגרם לו הפסד של 3 ש"ח למניה, 300 ש"ח בסך הכול. בשורה התחתונה, שתי המכירות יחד מסתיימות בהפסד נטו של 200 ש"ח.

הסדר הזה חשוב לתכנון: מכירה חלקית של נייר שנקנה במחירים שונים יכולה לייצר רווח חייב במס גם כשההשקעה כולה נמצאת בהפסד, ולהפך. לכן כדאי לבדוק מול הבנק או בית ההשקעות כיצד מוצגות המנות בחשבון לפני ביצוע מכירה.

מס יסף על רווחי הון - שתי תקרות נפרדות

מס יסף הוא מס נוסף שחל על בעלי הכנסה גבוהה, מעל המס הרגיל. לפי עמוד מדרגות מס הכנסה באתר כל זכות, מס היסף הבסיסי הוא 3% על החלק של ההכנסה החייבת השנתית שמעל 721,560 ש"ח, שהם 60,130 ש"ח בחודש. זה הסף בשנת 2025 וגם בשנת 2026, משום שחוק ההתייעלות הכלכלית שפורסם ב-26.12.2024 קבע שבשנות המס 2025 עד 2027 הסכומים בפקודת מס הכנסה לא יתואמו למדד, וההקפאה חלה גם על תקרת מס היסף.

שני רכיבים, שתי בדיקות

מ-1.1.2025 נוסף רכיב שני לפי סעיף 121ב(א1) לפקודה: מס יסף של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים. הכנסה הונית היא למשל דיבידנד, ריבית, רווח הון ודמי שכירות שאינם עסק. הכנסה מעבודה, מעסק או מיגיעה אישית אינה נכללת ברכיב הזה. הנקודה המרכזית היא שהתקרה של רכיב ה-2% נבדקת לגבי ההכנסה ההונית לבדה, בנפרד מהתקרה של רכיב ה-3%. רק על החלק ההוני שמעל 721,560 ש"ח מגיע מס היסף ל-5%, ולכן שכיר עם משכורת גבוהה ורווח הון קטן ממנה משלם על הרווח שמעל הסף 3% בלבד.

עוד פרט שמשפיע על החישוב: ברווח הון, הסכום האינפלציוני, בין שהוא פטור ובין שהוא חייב, אינו נכלל בהכנסה החייבת לצורך מס היסף. למי שטרם מלאו לו 60, השיעור המרבי על הכנסה שאינה מיגיעה אישית מעל 721,560 ש"ח הוא 52%, והוא כולל את ה-3% ואת ה-2% הנוספים.

דוגמה רשמית: הכנסה הונית מעל הסף

בהוראת הביצוע של רשות המסים מופיעה דוגמה של יחיד עם משכורת של 400,000 ש"ח, דיבידנד של 500,000 ש"ח וריבית של 600,000 ש"ח. רכיב ה-3% מחושב על 778,440 ש"ח שמעל הסף, ומסתכם ב-23,353 ש"ח. ההכנסה ההונית לבדה, 1,100,000 ש"ח, עוברת את הסף ב-378,440 ש"ח, ורכיב ה-2% עליהם הוא 7,569 ש"ח. סך מס היסף במקרה הזה: 30,922 ש"ח.

המס על רווחים בבורסה - כמה תצטרכו לשלם ואיך אפשר לחסוך

דוגמה רשמית: כשרכיב ה-2% אינו חל

באותה הוראת ביצוע מופיעה דוגמה נוספת: יחיד עם הכנסה חייבת של 400,000 ש"ח ממשכורת ו-700,000 ש"ח מדיבידנד וריבית, בסך 1,100,000 ש"ח. הוא משלם מס יסף של 3% בלבד על 378,440 ש"ח שמעל התקרה, כלומר 11,353 ש"ח. רכיב ה-2% אינו חל, כי ההכנסה ההונית לבדה, 700,000 ש"ח, נמוכה מ-721,560 ש"ח, והתקרה נבדקת לגביה בנפרד. ההשוואה בין שתי הדוגמאות מראה שהרכב ההכנסה, ולא רק גובהה, קובע את גובה המס.

מס היסף אינו מנוכה בבנק

לפי סעיף 121ב(ב), על הכנסה החייבת במס יסף לא חלות מקדמות לפי סעיף 91(ד), ושיעור הניכוי במקור לא ייקבע מעל שיעור המס המרבי שבתקנות. בפועל, הבנק או בית ההשקעות אינם גובים את מס היסף על רווחי הון, והוא מחושב רק בדוח השנתי. המשמעות: מי שעובר את הסף חייב להגיש דוח שנתי, ועדיף להיערך לתשלום מראש. הנושא מוסבר במאמר דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.

הטבת מס מגיל 60 על רווחי הון וריבית

מי שמלאו לו 60 יכול ליהנות משיעורי מס מופחתים על רווחי הון ועל ריבית, כל עוד כלל ההכנסה החייבת השנתית שלו נמוכה יחסית. לפי עמוד הטבת המס מגיל 60 באתר כל זכות, ההטבה נבחנת לפי כלל ההכנסה החייבת, מעבודה ושלא מעבודה, עד 228,000 ש"ח בשנת 2026. לבני 60 ומעלה, הכנסה שאינה מיגיעה אישית ממוסה באותן מדרגות כמו הכנסה מעבודה.

הכנסה חייבת שנתית (2026) שיעור המס על רווחי הון וריבית
עד 84,120 ש"ח 10%
84,121 עד 120,720 ש"ח 14%
120,721 עד 228,000 ש"ח 20%
מעל 228,000 ש"ח השיעורים הרגילים, ולא יותר מ-25%

מקור: כל זכות - הטבת מס מגיל 60 על רווחי הון ועל ריבית מפיקדונות ומתוכניות חיסכון.

גם בהטבת גיל 60, על החלק שמעל 228,000 ש"ח חלים השיעורים הרגילים, ובכל מקרה לא יותר מ-25%. לשם השוואה, במדרגות המס הכלליות לשנת 2026 חל שיעור של 20% עד 228,000 ש"ח בשנה, ו-31% בין 228,001 ל-301,200 ש"ח.

איך מקבלים את ההטבה בפועל

חלק מהבנקים ובתי ההשקעות מחילים את השיעור המופחת מראש, כבר בעת הניכוי במקור. אחרים מנכים את השיעור המלא ומחזירים את ההפרש אוטומטית. מי שנוכה ממנו השיעור המלא ולא קיבל החזר יכול להגיש אחרי תום שנת המס בקשה להחזר מס או דוח שנתי. לכן כדאי לבדוק בתדפיס השנתי מה שיעור המס שנוכה בפועל, במיוחד בשנה הראשונה אחרי גיל 60.

הטבה נפרדת לבני 67 ומעלה

מי שנולדו לפני 2.1.1948, או בני זוגם, זכאים מגיל 67 להחזר מס על ריבית מפיקדון בנקאי או מתוכנית חיסכון. זו הטבה נפרדת מהטבת גיל 60, ויש לבדוק אותה בנפרד.

השקעות בחו"ל, עולים חדשים ותושבים חוזרים

המס על ניירות ערך זרים זהה בשיעורו למס על ניירות ערך מקומיים, 25%, אבל ההתאמה נעשית מול שער המטבע ולא מול מדד המחירים לצרכן. הרווח מחושב במטבע שבו בוצעה ההשקעה, ולאחר מכן מומר לשקלים לפי שער החליפין ביום המכירה. גם כשההשקעה מנוהלת דרך גוף בחו"ל, הכללים חלים במלואם, והמשקיע חייב לדווח למס הכנסה על הרווחים וההפסדים מאותן השקעות.

מס שנוכה בחו"ל

להשקעות בחו"ל עשוי להתווסף מס שנוכה במדינה הזרה. אם המס שנוכה שם נמוך מהמס שחל בישראל, המשקיע משלם את ההפרש למס הכנסה. אם המס הזר גבוה יותר, בדרך כלל לא יתקבל החזר על ההפרש בישראל. הכללים דומים בהשקעות אחרות מחוץ לבורסה המקומית, למשל במיסוי רווחים בקריפטו, שגם בו חובת הדיווח חלה על המשקיע.

עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

לפי עמוד ההטבות לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל מעל 10 שנים באתר כל זכות, עולה חדש ותושב חוזר ותיק, שהתגורר בחו"ל 10 שנים רצופות לפחות, פטור ממס במשך 10 שנים מחזרתו על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל, כולל פנסיה מחו"ל. הפטור הזה חל גם על רווחי הון מהשקעות בחו"ל, והוא ניתן במסגרת הדוח השנתי.

לצד זה נוספה הטבה חדשה: עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו בין 05.11.2025 ל-31.12.2026 עשויים לקבל פטור ממס הכנסה על הכנסה מיגיעה אישית שהפיקו בישראל בשנים 2026 עד 2030. חשוב להבחין: הפטור החדש אינו חל על רווחי הון, כך שרווח ממכירת ניירות ערך בבורסה הישראלית נשאר חייב במס גם אצל מי שזכאי לו.

תושבים חוזרים ששהו בחו"ל בין 6 ל-10 שנים

לפי עמוד ההטבות לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל בין 6 ל-10 שנים, תושב חוזר כזה פטור ל-5 שנים על הכנסה פסיבית מנכסים שנרכשו בחו"ל, כמו פנסיה, תמלוגים, שכירות, ריבית ודיבידנד. הפטור חל גם על ריבית ודיבידנד מניירות ערך סחירים שמוחזקים בחשבון נפרד. רווח הון ממכירת אותם נכסים פטור ל-10 שנים, בתנאי שהנכס אינו מקנה זכות בנכס שנמצא בישראל.

מתי ואיך המס נגבה בפועל

המס על השקעות בבורסה משולם בעת מימוש. מימוש הוא מכירה של נייר הערך, תשלום ריבית, תשלום דיבידנד או פדיון של הנייר. כל עוד הרווח לא מומש, אין תשלום מס, גם אם שווי ההשקעה עלה משמעותית. מכאן שמשקיע לטווח ארוך, שמחזיק את אותם ניירות שנים רבות, דוחה את תשלום המס עד למועד המכירה.

במרבית המקרים המשקיע אינו משלם את המס בעצמו. הבנק או בית ההשקעות מנכים את המס במקור ומעבירים אותו לרשות המסים על בסיס חודשי. בדרך כלל הם מסכמים את הרווחים וההפסדים של החודש ומנכים את המס מהחשבון בסוף החודש, ולעתים החיוב נעשה בסמוך למועד ביצוע העסקה. ריבית ודיבידנד מתקבלים לרוב כשהמס כבר נוכה מהם.

הניכוי במקור אינו תמיד המילה האחרונה. ראשית, כאמור, מס היסף אינו נגבה בבנק ומחושב רק בדוח השנתי. שנית, הבנק רואה רק את החשבון שמתנהל אצלו, ואינו יכול לקזז הפסד שנוצר בחשבון בבנק אחר. שלישית, ייתכן שהבנק ניכה שיעור מלא במקום שבו המשקיע זכאי לשיעור מופחת, כמו בהטבת גיל 60. בכל אחד מהמקרים האלה ההתחשבנות הסופית נעשית מול מס הכנסה.

יש להבחין גם בין השקעה ישירה בבורסה לבין השקעה דרך מוצרים פנסיוניים או קרנות השתלמות, שבהם כללי המיסוי שונים. מי שמשקיע במדדים דרך הבורסה יכול לקרוא על ההבדלים במיסוי בין המוצרים במאמר קרנות מחקות מול קרנות סל.

קיזוז הפסדים - הדרך המרכזית לחסוך במס

על הפסד אין מס, משום שאין רווח. אבל ההפסד גם מאפשר לקזז רווח שנוצר מפעולה אחרת. ההיגיון פשוט: כשמסתכלים על כלל הפעולות של המשקיע, הרווח שלו קטן בגלל ההפסד, ולכן גם המס צריך לקטון. הבנקים ובתי ההשקעות מסכמים את ההפסדים יחד עם הרווחים, והמס מחושב על התוצאה נטו.

קיזוז באותה שנה

כשבחודש מסוים אין רווחים כלל, ההפסד אינו הולך לאיבוד. הוא נרשם כמגן מס, ואפשר להשתמש בו באותו חודש או בכל חודש אחר באותה שנת מס. משקיע שמכר בהפסד בינואר ובמימוש ברווח ביוני, יקבל בדרך כלל את הקיזוז אוטומטית בחשבון.

קיזוז בין ניירות עם שיעורי מס שונים

כשמקזזים הפסד מול רווח מנייר ערך בשיעור מס שונה, שיעור המס נקבע לפי הנייר המרוויח ולא לפי הנייר המפסיד. קחו מקרה היפותטי: רווח של 5,000 ש"ח מאג"ח שקלית, שממוסה ב-15%, והפסד של 2,000 ש"ח ממניות. המס על ההפרש של 3,000 ש"ח יהיה 15% בלבד, כלומר 450 ש"ח. מכאן נובע שהפסד מקוזז בצורה המשתלמת ביותר מול רווחים שממוסים בשיעור הגבוה, ולכן כדאי לתכנן את מכירת הניירות המפסידים לפי הרווחים הצפויים בשיעור של 25%.

העברת הפסד לשנה הבאה מחייבת דוח

הפסד שנותר בסוף השנה יוכר כמגן מס בשנה הבאה רק אם הוגש דוח שנתי שמפרט אותו. מי שאינו מגיש דוח מאבד את ההגנה, ובשנה הבאה ישלם מס על מלוא הרווחים בלי שום התחשבות בהפסד שנוצר שנה קודם. זו אחת הטעויות היקרות ביותר של משקיעים פרטיים. גם קיזוז הפסדים בין חשבונות שונים של אותו משקיע, למשל בשני בנקים, אפשרי רק בתנאי שמוגש דוח שנתי.

תזמון המכירה

בשל כל אלה, כדאי לבחון לפני סוף השנה מתי למכור ניירות ערך שנמצאים בהפסד, כדי לקזז אותם מרווחים שכבר מומשו באותה שנה או שצפויים בשנה שאחריה. ההחלטה צריכה לשקול גם את שיקולי ההשקעה עצמם, ולא רק את שיקולי המס, אבל במקרים רבים מכירה מתוזמנת חוסכת סכומים לא מבוטלים. עקרונות דומים של תכנון קיזוז והוצאות קיימים גם באפיקים אחרים, למשל במיסוי רווחים מהשכרת דירה.

הדוח השנתי - טופס 867, טופס 1301 וטופס 1344

כדי לממש את מלוא הזכויות, ובמקרים מסוימים כדי לעמוד בחובה, יש להגיש דוח שנתי למס הכנסה. הצעד הראשון הוא קבלת טופס 867 מכל בנק או בית השקעות שבו מתנהל חשבון השקעות. הטופס מפרט את כל הרווחים וההפסדים מההשקעות באותה שנה, את המס שנוכה עליהם, והאם מגיע החזר. הוא כולל פירוט של ניירות ערך סחירים, ניירות ערך לא סחירים, דיבידנדים וריביות.

הבנקים מנפיקים את טופס 867 בדרך כלל עד סוף חודש מרץ, והוא מתייחס לשנת המס הקודמת. משקיע שיש לו חשבונות בכמה גופים יקבל טופס מכל אחד מהם, ויצטרך לרכז את כולם.

עם הנתונים שבטופס 867 ממלאים את הדוח השנתי, טופס 1301, ואת הטופס להעברת הפסדים לשנה הבאה, טופס 1344. בלי הגשת טופס 1344 לא יתבצע קיזוז עתידי, ומס הכנסה לא יכיר בהפסדים שנצברו. הדוח השנתי הוא גם המקום שבו מחושב מס היסף, שבו נדרש הפטור לעולים ולתושבים חוזרים, ושבו מתקבל החזר למי שזכאי להטבת גיל 60 ולא קיבל אותה בבנק.

בסיכום, יש כמה מצבים שבהם הגשת דוח שנתית משתלמת במיוחד או נדרשת: הפסד שנותר בסוף השנה, חשבונות השקעה בכמה גופים שונים, הכנסה חייבת מעל 721,560 ש"ח, השקעות דרך גוף בחו"ל, וזכאות להטבת מס שלא יושמה בניכוי במקור. מי שאינו בטוח אם הוא חייב יכול לבדוק זאת לפי הכללים המפורטים במאמר על הדוח השנתי, ולבחון גם את נושא מקדמות מס הכנסה כשיש הכנסות נוספות שאינן מנוכות במקור.

מקורות