מה זה שכר סופרים ואמנים, ובמה הוא שונה ממשכורת ומעבודה כעצמאי
שכר סופרים ואמנים הוא דרך תשלום שבה מי שמזמין עבודה מקצועית חד-פעמית או נקודתית מבעלי מקצוע מסוימים לוקח על עצמו את ההתנהלות מול רשויות המס, ונותן השירות אינו נדרש לפתוח תיק עוסק. ההסדר נועד לפתור בעיה מעשית: הכנסות שאינן עקביות, כמו הופעה אחת בחודש, הרצאה בודדת או תרגום מזדמן, קשות למעקב, והמדינה העדיפה להטיל את חובת הדיווח והתשלום על הצד המשלם. כך גם מי שמשתכר באופן לא סדיר יכול לשלם מס כחוק בלי להקים מנגנון עסקי שלם.
כדי להבין את מקומו של ההסדר, כדאי להכיר את שלוש הדרכים העיקריות לקבל תמורה על עבודה, שירות או מוצר בישראל. הדרך הראשונה היא משכורת חודשית: שכירים מקבלים שכר קבוע לתקופה קבועה, ששיעורו נקבע לפי משתנים כמו היקף משרה ותפקיד, והמעסיק אחראי לנכות את המס ולהעביר אותו לרשויות. מי שרוצה להבין מה נשאר בפועל מהשכר אחרי הניכויים יכול לקרוא את ההסבר על ברוטו מול נטו ולמה השכר בחשבון נמוך מזה שבחוזה.
הדרך השנייה היא עבודה כעצמאי. במסלול הזה צריך לפתוח תיק ברשויות המס, כעוסק פטור או כעוסק מורשה, לשלם מקדמות לאורך השנה ולהגיש דוח שנתי שעל פיו נקבע המס הסופי לפי גובה ההכנסה השנתית. ההבדלים בין צורות ההתאגדות מוסברים בהרחבה במדריך על ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ.
הדרך השלישית היא שכר סופרים, המכונה גם שכר אמנים. במסלול הזה המזמין, ולא נותן השירות, אחראי לנכות את מס הכנסה ולשלם את המע"מ, ונותן השירות אינו חייב בתיק עוסק כל עוד הוא עונה על התנאים. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין שלוש הדרכים.
| מאפיין | שכיר | עצמאי (עוסק) | שכר סופרים ואמנים |
|---|---|---|---|
| פתיחת תיק ברשויות המס | לא נדרשת | נדרשת | לא נדרשת כשכל העסקאות במסלול |
| מי מנכה או משלם מס הכנסה | המעסיק, מדי חודש | העוסק, במקדמות ובדוח שנתי | המזמין, במועד התשלום |
| שיעור הניכוי במקור | לפי מדרגות המס | אין ניכוי קבוע, מקדמות לפי הכנסה | כ-47%, או עד 30% באישור פקיד שומה |
| מי משלם מע"מ | לא רלוונטי | העוסק המורשה | מקבל השירות (תקנה 6א) |
| מי משלם ביטוח לאומי | המעסיק והעובד | העצמאי | המזמין, בהזמנה לרבעון לפחות, 7 שיעורים או 5 הופעות |
מקור: ביטוח לאומי - דמי ביטוח לאומי
מי נכלל ברשימה הסגורה: סופרים, אמנים, מרצים ועוד
ההסדר אינו פתוח לכל מי שעובד באופן נקודתי. רק בעלי מקצוע שמופיעים ברשימה סגורה בצווי מס הכנסה יכולים לקבל תשלום בדרך הזו. שני צווים עיקריים קובעים את הרשימה: צו מס הכנסה (קביעת שכר סופרים כהכנסה) וצו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה). מי שהמקצוע שלו אינו מופיע באחת ההגדרות שבצווים אינו יכול לקבל תשלום כשכר סופרים, גם אם עבודתו נקודתית לגמרי.
שכר סופרים
שכר סופרים מוגדר כשכר שמשלם מוציא לאור בעבור רכישת זכות שימוש או זכות כללית ביצירה אמנותית, ספרותית, מוזיקלית וכדומה. כלומר, ההגדרה אינה מתמקדת רק בכתיבת ספרים, אלא בהעברת זכויות ביצירה לגורם שמפרסם אותה.
שכר אמנים
אמנים לצורך ההסדר הם בעלי מקצוע שמבצעים אחת מהפעולות הבאות: שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ריקוד, בנייה או הכנה של תפאורה, עריכת סרטים, צילומים, נגרות, תאורה, עבודות חשמל ועוד. הרשימה רחבה מכפי שנדמה, ומכסה גם את אנשי המקצוע שמאחורי הקלעים של הפקה ולא רק את מי שעומד על הבמה.
שכר בוחנים
בוחנים הם בעלי מקצוע שתפקידם הכנה, ניהול, פיקוח או בדיקה של מבחנים. לדוגמה, מי שמזמינים אותו לבדוק מבחנים בתקופה מסוימת או להשגיח בבחינה.
שכר מרצים
הקטגוריה כוללת מרצים, מדריכים מקצועיים, משתתפים במופעים ועוד. הרצאה חד-פעמית בכנס, סדנה בודדת או השתתפות בערב אירוח נכנסות בדרך כלל לקטגוריה הזו.
שכר מעניקי שירותי משרד
זו אחת הקטגוריות הרחבות ביותר, והיא כוללת מגוון עבודות משרדיות: החל בתרגום מסמכים, דרך כתבנות וכלה בתכנות מחשבים. מי שמתרגם מסמך אחד בעבור לקוח או כותב תוכנה קטנה לפרויקט נקודתי עשוי להיכלל בה.
שכר ספורטאים
כמשתמע מהשם, מדובר בתשלומים לספורטאים בעבור מגוון פעולות, בהן אימונים, נסיעות, הפסד שעות עבודה אחרות, מענקים שונים ותשלומי העברות.
מעבר לקטגוריות האלה קיימות פעילויות נוספות שנכנסות תחת ההגדרות, ושבגינן אפשר שהמס ישולם על ידי מזמין השירות. מי שאינו בטוח אם עבודתו נכללת ברשימה, כדאי לבדוק את נוסח הצו עצמו או לברר מול פקיד השומה לפני שמסכמים עם הלקוח על אופן התשלום.
התנאי המרכזי: לא שכירים של מזמין העבודה
ההסדר חל רק כשנותן השירות אינו משתכר באופן קבוע ממי שמזמין את העבודה. במילים פשוטות, אפשר לשלם מס בדרך הזו רק כשאתם לא שכירים של המזמין. אם מרצה מועסק דרך קבע במוסד מסוים ומקבל ממנו משכורת, הרצאה נוספת באותו מוסד תשולם בדרך כלל כחלק מהשכר ולא כשכר סופרים.
התנאי הזה חשוב משום שהוא מבחין בין עבודה נקודתית אמיתית לבין יחסי עבודה מתמשכים. ההיגיון פשוט: כשיש יחסי עובד ומעסיק, המעסיק כבר מנכה מס ומשלם ביטוח לאומי במסגרת המשכורת, ואין צורך במנגנון נפרד. כשאין יחסי עבודה, וההכנסה מגיעה מלקוחות מזדמנים, ההסדר מאפשר לסגור את חובות המס בלי לפתוח תיק.
יש להבחין כאן גם בין מצב שבו אדם הוא שכיר אצל מעסיק אחד ובמקביל נותן שירות נקודתי למזמין אחר. במקרה כזה, העבודה אצל המעסיק אינה מונעת לקבל שכר סופרים מגורם אחר, כל עוד אינו המעסיק הקבוע. מי שמגיע למצב שבו ההכנסות הנקודתיות הופכות להכנסה עיקרית או סדירה, כדאי לשקול אם עדיף כבר לעבור למסלול של עוסק. אפשרות נוספת שיש מי שבוחנים במצבים כאלה מתוארת במאמר על חברות צינור והאפשרות להיות שכיר ובנוסף להרוויח כעצמאי.
קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: דנה היא מתרגמת שעובדת כשכירה בחברת הייטק, ובסופי שבוע מתרגמת מדי פעם מסמכים למשרד עורכי דין. המשרד אינו המעסיק שלה, העבודה נקודתית, ותרגום מסמכים נכלל בהגדרת שירותי משרד. לכן המשרד יכול לשלם לה כשכר סופרים ולנכות את המס במקור. אילו הייתה דנה מועסקת במשרד עצמו, התשלום היה עובר דרך תלוש השכר.
מע"מ: מי משלם ומתי אין חובת רישום
בשכר סופרים ואמנים מקבל השירות הוא שמשלם את המע"מ, ולא נותן השירות. זה חריג לכלל הרגיל, שלפיו מי שמוכר שירות או מוצר הוא שגובה את המע"מ ומעביר אותו לרשות. הבסיס החוקי לכך הוא תקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, שמטילה את חובת התשלום על מזמין השירות. ההוראה חלה רק על המקצועות שהוגדרו בצווים, ולא על כל עבודה נקודתית. מי שרוצה להכיר את הכלל הרגיל, את שיעור המס ואת דרכי הדיווח יכול לקרוא את המדריך על מס ערך מוסף, מי משלם ואיך מקבלים החזר.
לצד תקנה 6א קיימת תקנה 1(2) לתקנות מס ערך מוסף (רישום). לפי תקנה זו, אדם שכל העסקאות שלו משולמות מכוח תקנה 6א אינו חייב ברישום ואינו חייב בדיווח למע"מ. ההיגיון ברור: מאחר שנטל התשלום מוטל ממילא על מקבל השירות, אין טעם לחייב את נותן השירות לנהל תיק ולהגיש דוחות.
המילה "כל" היא המפתח. אם רק חלק מההכנסות משולמות בדרך הזו, וחלק אחר מגיע מעבודה רגילה מול לקוחות שאינם משלמים כשכר סופרים, הפטור מרישום אינו חל באופן אוטומטי. במצב כזה ייתכן שיהיה צורך לפתוח תיק עוסק בגין הפעילות האחרת. מי שנמצא בתחילת הדרך ומתלבט כיצד להתחיל, יכול לקרוא את המדריך המקיף לפתיחת עסק מול רשויות המס, ואת ההסבר על עוסק פטור ותקרת המחזור שלו.
מבחינה מעשית, המשמעות לנותן השירות היא שהוא אינו מוציא חשבונית מס ואינו מוסיף מע"מ למחיר. ההתחשבנות מול רשות המסים נעשית כולה על ידי המזמין. עם זאת, כדאי לסכם מראש עם הלקוח שהתשלום יבוצע בדרך הזו, כדי למנוע אי הבנות לגבי הסכום שיתקבל בפועל.
מס הכנסה: ניכוי של כ-47% ואיך מורידים אותו עד 30%
מזמין השירות מנכה מס הכנסה במקור ישירות מהתשלום, בשיעור של כ-47%, אלא אם נותן השירות הציג אישור מפקיד השומה לשיעור נמוך יותר. באישור פקיד השומה אפשר להוריד את שיעור הניכוי עד 30%, וזה ההבדל בין קבלת 530 שקלים ל-700 שקלים על כל 1,000 שקלים של תמורה. שיעור של כ-47% תואם את מדרגת המס העליונה, ולכן ברוב המקרים הוא גבוה בהרבה מהמס שנותן השירות היה משלם בפועל לפי כלל הכנסותיו.
דוגמה מספרית
נניח זמר חתונות שגובה 1,000 שקלים על הופעה. בלי אישור מפקיד השומה, בני הזוג שהזמינו אותו מנכים כ-470 שקלים ומעבירים אותם למס הכנסה, והזמר מקבל לידיו 530 שקלים. אם הציג אישור לניכוי בשיעור של 30%, הוא יקבל 700 שקלים, ו-300 שקלים יועברו למס הכנסה. הטבלה מסכמת את ההבדל בשני סכומי תמורה.
| תמורה ברוטו | שיעור ניכוי | סכום שמנוכה ומועבר למס הכנסה | סכום שנותן השירות מקבל |
|---|---|---|---|
| 1,000 ₪ | 47% | 470 ₪ | 530 ₪ |
| 1,000 ₪ | 30% | 300 ₪ | 700 ₪ |
| 5,000 ₪ | 47% | 2,350 ₪ | 2,650 ₪ |
| 5,000 ₪ | 30% | 1,500 ₪ | 3,500 ₪ |
מקור לשיעור המדרגה העליונה: כל זכות - מדרגות מס הכנסה. הסכומים בטבלה הם חישוב להמחשה.
איך המזמין מדווח
המזמין מעביר את המס שנוכה לרשויות באמצעות טופס 102 במהלך השנה, ובסופה מדווח על התשלומים בטופס 856. הדיווח הזה הוא שמאפשר לקשר בין הסכום שנוכה לבין נותן השירות. לכן חשוב שנותן השירות יבקש מהמזמין אישורים על הסכומים ששולמו ועל המס שנוכה. האישורים האלה הם ההוכחה שהמס שולם, והם נדרשים אם בהמשך מבקשים החזר.
הניכוי הוא מקדמה, לא המס הסופי
המס שנוכה במקור אינו בהכרח המס הסופי. החבות האמיתית נקבעת לפי כלל ההכנסות בשנה, לפי מדרגות המס ולפי נקודות הזיכוי שלכם. מי שנוכה לו מס בשיעור גבוה, והכנסתו השנתית בפועל נמוכה, עשוי להיות זכאי להחזר באמצעות הגשת דוח שנתי. מידע על מדרגות המס מופיע במאמר על מדרגות מס הכנסה וכמה באמת נשאר מהמשכורת, ההסבר על נקודות זיכוי במס הכנסה עוזר להבין מה מקטין את המס, ואת התהליך עצמו אפשר להכיר במדריך על דוח שנתי למס הכנסה, מי חייב להגיש ואיך.
טיפ זהב: הבקשה לאישור ניכוי מופחת מוגשת לפקיד השומה לפני העבודה. מי שמקבל תשלומים כשכר סופרים לעיתים קרובות, כדאי לו להצטייד באישור כזה מראש ולהציג אותו לכל מזמין, במקום לחכות להחזר בסוף השנה.
ביטוח לאומי: מתי המזמין מחויב לשלם
לא כל הזמנת שירות במסלול שכר סופרים מחייבת תשלום דמי ביטוח לאומי. המזמין מחויב בביטוח לאומי רק כשהשירות הוזמן מראש לתקופה של רבעון לפחות, או לשבעה שיעורים או הרצאות לפחות, ובאמנים להזמנה מראש של חמש הופעות לפחות. באמנים נדרש גם אישור של שר העבודה והרווחה, כך שהתנאי מחמיר יותר מבקטגוריות האחרות.
המשמעות היא שהופעה בודדת בחתונה, או הרצאה חד-פעמית בכנס, אינן מחייבות בדרך כלל את המזמין בדמי ביטוח לאומי. לעומת זאת, סדרה של עשרה מפגשים בסדנה, שסוכמה מראש, עשויה לעמוד בתנאי של שבעה שיעורים לפחות ולחייב את המזמין לשלם.
כשהחובה חלה, התשלום נעשה באחריות המזמין, תוך חיוב יחסי של נותן השירות, בדומה לאופן שבו שכירים משתתפים בדמי הביטוח שלהם. גובה התשלום מחושב לפי מחיר השירות שניתן. את שיעורי דמי הביטוח העדכניים מפרסם ביטוח לאומי בעמוד שיעורי וסכומי דמי ביטוח.
כשהתנאים לחיוב המזמין אינם מתקיימים, השאלה מה מעמדו של נותן השירות מול ביטוח לאומי נשארת פתוחה, והיא תלויה במצבו הכולל: אם הוא שכיר במקום אחר, עצמאי בפעילות אחרת או ללא הכנסה נוספת. ביטוח לאומי הוא שקובע את המעמד, ולכן כדאי לברר מולו ישירות. הסבר כללי על החובות והפטורים מופיע במדריך על ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק. כדאי לזכור שתשלום דמי ביטוח לאומי קשור לזכאות לקצבאות, ולכן לפער בתשלום עלולות להיות השלכות בהמשך.
מה לבדוק לפני שמקבלים תשלום כשכר סופרים
לפני שמסכמים עם לקוח על תשלום בשכר סופרים, כדאי לעבור על כמה נקודות שמונעות הפתעות. הצעד הראשון הוא לוודא שהמקצוע שלכם נכלל ברשימה הסגורה ושאינכם שכירים של המזמין, כי בלי שני התנאים האלה ההסדר אינו חל.
- הגדרת המקצוע: לבדוק שהעבודה מתאימה לאחת הקטגוריות: סופרים, אמנים, בוחנים, מרצים, שירותי משרד או ספורטאים.
- יחסי עבודה: לוודא שהמזמין אינו המעסיק הקבוע שלכם.
- היקף ההכנסות: לבדוק אם כל העסקאות שלכם משולמות בדרך הזו. אם לא, הפטור מרישום במע"מ אינו חל אוטומטית.
- שיעור הניכוי: לבחון אם כדאי להגיש לפקיד השומה בקשה לניכוי מופחת של עד 30%, במקום כ-47%.
- תיאום מחיר: לסכם עם הלקוח מראש מה הסכום ברוטו ומה יתקבל בפועל, כדי שלא יהיו אי הבנות.
- אישורים: לבקש מהמזמין אישור על הסכום ששולם ועל המס שנוכה, ולשמור אותו.
- ביטוח לאומי: לבדוק אם ההזמנה עומדת בתנאי של רבעון, שבעה שיעורים או חמש הופעות, ואם לא - לברר מה המעמד שלכם.
שאלה נוספת שכדאי לשאול היא מתי עדיף בכלל לעבור למסלול של עוסק. מי שההכנסות הנקודתיות שלו הופכות לסדירות, או שעובד גם מול לקוחות שאינם מסכימים לשלם כשכר סופרים, עשוי למצוא שפתיחת תיק נוחה יותר. במסלול של עוסק אין ניכוי במקור בשיעור גבוה, אבל יש מקדמות שוטפות. הסבר על כך מופיע במאמר מהם מקדמות מס הכנסה ועל פי מה נקבע גובהן.
גם למזמין יש מה לבדוק: הוא נושא בחובת הניכוי, בדיווח בטפסים 102 ו-856, במע"מ ובמקרים מסוימים גם בביטוח לאומי. מזמין שלא מנכה ומדווח כנדרש עלול לשאת בעצמו בחבות המס, ולכן לקוחות רבים, בעיקר פרטיים, מעדיפים לשלם לבעל מקצוע שיש לו תיק עוסק ומוציא חשבונית. זו עוד סיבה שבגללה נותני שירות שעובדים הרבה מול לקוחות פרטיים בוחנים פתיחת תיק.
מקורות
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה: https://www.kolzchut.org.il/he/מדרגות_מס_הכנסה
- ביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח: https://www.btl.gov.il/insurance/rates/Pages/default.aspx
- ביטוח לאומי - דמי ביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il/insurance/National%20Insurance/Pages/default.aspx