שכר חציוני - מה זה, כמה הוא בישראל ומה ההבדל מהממוצע

בקצרה

השכר הממוצע במשק מתקבל מחיבור כל המשכורות וחלוקתן במספר העובדים, ולכן הוא מושפע מאוד מערכי קיצון גבוהים. השכר החציוני הוא רמת השכר שמחצית מהעובדים משתכרים מעליה ומחצית מתחתיה, והוא כמעט אינו מושפע מאותם ערכי קיצון. נכון לדצמבר 2019 עמד השכר הממוצע לשכיר בישראל על 10,584 ₪ בחודש, ואילו השכר החציוני עמד על 7,988 ₪ בלבד - פער של כ-32%. הפער הזה משקף אי שוויון גבוה בשכר, שבו אחוז קטן של שכירים בעלי הכנסות גבוהות מושך את הממוצע כלפי מעלה. למרות שהחציון מתאר נאמנה יותר את רמת השכר של העובד הטיפוסי, גופים כמו המוסד לביטוח לאומי עדיין קובעים קצבאות ותשלומים לפי השכר הממוצע.

שכר ממוצע במשק - מה זה ואיך מחשבים אותו

מבין שתי ההגדרות, זו האינטואיטיבית יותר, וכנראה זו שנתקלתם בה הכי הרבה בחדשות ובכותרות. השכר הממוצע במשק הוא פשוטו כמשמעו: השכר שבממוצע כל עובד במשק מקבל. את השכר הממוצע מקבלים מחיבור כל המשכורות במשק וחלוקת התוצאה במספר העובדים - כלומר סך כל השכר חלקי כמות העובדים. התוצאה אמורה לבטא את השכר שהיינו מצפים שעובד סטנדרטי, רגיל, יקבל.

נדגים בעזרת משק קטן ופשוט. נניח משק שיש בו חמישה עובדים בלבד: שניים מרוויחים 1,000 ₪, שניים מרוויחים 500 ₪, ואחד מרוויח 2,500 ₪. סך השכר הוא 500 כפול 2, ועוד 1,000 כפול 2, ועוד 2,500 - בסך הכול 5,500 ₪. מספר העובדים הוא חמישה, ולכן השכר הממוצע במשק הזה הוא 5,500 חלקי 5, כלומר 1,100 ₪.

איפה הבעיה מתחילה

דווקא מהדוגמה הפשוטה הזו אפשר להבין את הבעייתיות שבחישוב ממוצע. כאמור, השכר הממוצע אמור להציג לנו שכר שמשקף את רמת השכר של העובדים במשק. אבל בדוגמה שלנו השכר הממוצע - 1,100 ₪ - גבוה מהמשכורות של ארבעה מתוך חמישה עובדים. במילים אחרות, הוא לא מתאר באופן הגיוני את רמת השכר של רוב האנשים.

הבעיה נובעת מערכים קיצוניים, שממש "מושכים" את הממוצע לכיוונם. אם נוציא מהחישוב את העובד החמישי, זה שמרוויח 2,500 ₪, הממוצע במשק היה עומד על 750 ₪. כלומר עובד בודד אחד "משך" את הממוצע 350 ₪ למעלה. כשמדובר במשק אמיתי עם מיליוני עובדים, האפקט הזה לא נעלם - הוא פשוט מתחלק בין מספר גדול יותר של אנשים, אבל עדיין קיים ומורגש.

💡 טיפ זהב לקוראים: בכל פעם שאתם רואים כותרת על "השכר הממוצע במשק" - שאלו את עצמכם קודם כול כמה אנשים בפועל מרוויחים מתחת לסכום הזה. בדרך כלל התשובה היא הרבה יותר ממחצית מהעובדים.

למה בכלל חשוב לדעת מה רמת השכר במשק?

רמת השכר במשק מהווה אינדיקציה חשובה לקובעי מדיניות בכל מדינה, וגם לגופים מסחריים שרוצים לדעת כיצד לתמחר את המוצרים שהם מוכרים. אם רמת השכר במשק גבוהה, זה מעיד על אוכלוסייה אמידה יחסית, וניתן לגבות מעט יותר על כל מוצר. לעומת זאת, כשרמת השכר נמוכה, ככל הנראה אנשים לא ירכשו מוצרים שנתפסים בעיניהם כיקרים. זו בדיוק אותה חשיבה שמנחה כל מי שעוסק בתמחור נכון של העסק שלו - להתאים את המחיר ליכולת ההוצאה האמיתית של הקהל, ולא ליכולת המדומיינת שעולה מהכותרות.

בנוסף, בישראל יש לא מעט תשלומים שמתעדכנים מדי שנה בהתאם לרמת השכר במשק. המוסד לביטוח לאומי מפרסם מדי שנה ב-1 בינואר את השכר הממוצע במשק, ומעדכן בהתאם את הקצבאות שהוא משלם ואת שיעורי דמי הביטוח. כך למשל, גובה קצבאות, תקרות לתשלום דמי ביטוח ובסיס החישוב של תשלומים מסוימים נגזרים מהמספר הזה, ולא מהשכר החציוני.

לכן יש חשיבות רבה לקביעה נכונה של רמת השכר במשק. וכפי שראינו בדוגמה הקודמת, שימוש בשכר ממוצע עלול להיות בעייתי, בייחוד במדינות שבהן יש שוני גדול בשכר העובדים.

💡 טיפ זהב לשכירים: אם אתם בודקים כמה מגיע לכם מהמעסיק - בתלוש, בדמי הבראה או ברכיבים אחרים - השכר הרלוונטי הוא תמיד השכר שלכם, לא הממוצע במשק. הממוצע משמש רק לחישובי מדיניות וקצבאות.

שכר חציוני - מה זה ואיך מוצאים אותו

בעקבות הבעייתיות בשימוש בשכר ממוצע, מדינות רבות עברו להשתמש במונח שנקרא שכר חציוני. השכר החציוני הוא רמת השכר שמחצית מהעובדים במשק משתכרים מעליה, ומחצית משתכרים מתחתיה. זו נקודת האמצע המדויקת של סולם השכר, ולא ממוצע חשבוני שלו.

נדגים שוב. נניח שבמשק יש חמישה עובדים, והכנסותיהם הן: 1,000 ₪, 1,200 ₪, 1,500 ₪, 1,750 ₪ ו-4,000 ₪. במשק הזה השכר החציוני הוא 1,500 ₪, מפני שיש שני עובדים שמשתכרים פחות ממנו ושני עובדים שמשתכרים יותר ממנו. הוא ממש עומד באמצע השורה.

ומה קורה כשמספר העובדים זוגי?

באופן תיאורטי, אם מספר העובדים במשק הוא זוגי, יהיו שני עובדים ששכרם נמצא באמצע, ויידרש לבחור באחד מהם או לקחת את הממוצע ביניהם. במציאות, כיוון שבמשק יש מיליוני עובדים, גם אם המספר אכן זוגי - הפער בין שני העובדים שמהווים את החציון הוא אפסי, ולכן זו לא באמת סוגיה מעשית.

למה החציון עמיד יותר לערכי קיצון

כפי שאפשר לראות מהדוגמה, השכר החציוני משקף טוב יותר את רמת ההכנסה במשק הזה. לשם השוואה, השכר הממוצע באותו משק עומד על 1,890 ₪, ורק עובד אחד מתוך חמישה מרוויח מעליו. הסיבה היא שהחציון אינו מושפע מערכי קיצון באותו אופן שבו מושפע הממוצע. למעשה, השכר של העובד החמישי בדוגמה יכול היה להיות כל סכום שגבוה מ-1,500 ₪ - 4,000 ₪, 40,000 ₪ או 400,000 ₪ - והשכר החציוני לא היה משתנה כלל. זאת מפני שעדיין היו שני עובדים שמשתכרים פחות מ-1,500 ₪ ושניים שמשתכרים יותר.

💡 טיפ זהב לכל מי שקורא נתונים: כלל אצבע פשוט - בכל התפלגות שיש בה "זנב" ארוך של ערכים גבוהים, החציון יהיה תמיד נמוך מהממוצע. זה נכון לשכר, למחירי דירות ולמחירי רכב משומש.

השכר הממוצע בישראל לעומת השכר החציוני - המספרים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לדצמבר 2019 עמד השכר הממוצע לשכיר במשק על 10,584 ₪ בחודש. באותה תקופה עמד השכר החציוני במשק על 7,988 ₪ בלבד. מדובר בפער של כ-32% בין השכר החציוני לשכר הממוצע - כלומר העובד שנמצא בדיוק באמצע סולם השכר מרוויח כשליש פחות ממה שהכותרות מציגות כ"שכר במשק".

הנתון הזה אינו מפתיע. ישראל היא אחת מהמדינות המערביות עם אי השוויון הגדול ביותר, כלומר היא מאופיינת בשונות גדולה ברמת השכר של האזרחים. לכן השכר הממוצע, שמושפע מאוד מערכי קיצון - במקרה הישראלי, אחוז קטן של שכירים עם הכנסות גבוהות במיוחד - מציג שכר גבוה יחסית. לעומתו השכר החציוני, שאינו מושפע מאותם ערכי קיצון, מציג תמונה צנועה בהרבה.

טבלת השוואה - שני המדדים זה מול זה

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני שכר לדצמבר 2019; המוסד לביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח.

איך הפער בין החציון לממוצע משפיע על הכיס שלכם

אפשר לחשוב שמדובר בוויכוח סטטיסטי שמעניין רק כלכלנים, אבל בפועל ההבדל בין שני המדדים נוגע לחיים של כולנו בשלוש דרכים מרכזיות.

1. תחושת ה"פיגור" מול הממוצע

אדם שמרוויח 8,500 ₪ בחודש קורא כותרת על שכר ממוצע של יותר מ-10,000 ₪, ומסיק שהוא מתחת לרמת השכר של המשק. בפועל, אם השכר החציוני עומד על פחות מ-8,000 ₪, אותו אדם נמצא במחצית העליונה של השכירים בישראל. הממוצע יוצר תחושת נחיתות שגויה אצל מאות אלפי עובדים שנמצאים בפועל מעל נקודת האמצע של סולם השכר. זו לא רק שאלה של תחושה - היא משפיעה על החלטות אמיתיות, למשל על גובה ההתחייבות שאדם מוכן לקחת על עצמו במשכנתה או בהלוואה.

2. מיקוד מדיניות ותקציב

מדינה שמתכננת מדיניות לפי שכר ממוצע עלולה להתאים את הסיוע לאוכלוסייה שאינה זקוקה לו. תוכניות סיוע ממוקדות - כמו מענק לימודים או תוכנית נטו למשפחה - נבנות דווקא סביב מבחני הכנסה שמתייחסים להכנסה בפועל של המשפחה, ולא לממוצע המשקי. וגם מס הכנסה שלילי (מענק עבודה), שמשולם על ידי רשות המסים לעובדים בשכר נמוך, נגזר מרמות הכנסה קונקרטיות ולא מהממוצע במשק.

3. חישוב קצבאות ותשלומים

כאן דווקא הממוצע הוא ששולט. הביטוח הלאומי משתמש בשכר הממוצע במשק כבסיס לעדכון קצבאות ולקביעת תקרות דמי ביטוח, ולכן עלייה בשכר הממוצע - גם אם היא נובעת מהתחזקות השכר הגבוה בלבד - מגדילה בפועל קצבאות שמשולמות לכל האוכלוסייה. כך למשל קצבת אזרח ותיק, דמי אבטלה והבטחת הכנסה מחושבים בהתאם למדרגות ולתקרות שנגזרות מהשכר הממוצע. גם חישוב דמי האבטלה מבוסס על השכר הקובע של המבוטח ביחס לתקרות שנגזרות מהשכר הממוצע במשק.

💡 טיפ זהב למשפחות: כשאתם בונים תקציב משפחתי, אל תשתמשו בשכר הממוצע כעוגן. השתמשו בנטו שנכנס בפועל לחשבון - ורק ממנו גזרו את ההוצאות. ההפרש בין ברוטו לנטו ובין ממוצע לחציון הוא בדיוק המקום שבו תקציבים נשברים.

למה בכלל קיים פער כזה גדול בישראל?

הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע הוא מדד מקובל לאי שוויון בשכר: ככל שהפער גדול יותר, כך ההתפלגות מוטה יותר. בישראל יש כמה גורמים מרכזיים שמייצרים אותו.

שוק עבודה דו-מהירותי

מצד אחד קיימים ענפים בעלי פריון גבוה מאוד - הייטק, פיננסים, מקצועות מסוימים בתחום הרפואה והמשפט - שבהם השכר גבוה משמעותית מהחציון. מצד שני קיימים ענפים רחבים בהיקף התעסוקה שלהם ונמוכים בשכר: סיעוד, שמירה, ניקיון, קמעונאות, מסעדנות והסעדה. העובדה ששני העולמות האלה מתקיימים באותו משק מותחת את ההתפלגות לשני הכיוונים.

משרות חלקיות

נתוני שכר ממוצע לשכיר כוללים גם עובדים במשרה חלקית. עובד שעובד חצי משרה מופיע בנתונים עם שכר נמוך, גם אם שכרו השעתי סביר לגמרי. זה מוריד את החציון ומרחיב את הפער - וזו אחת הסיבות שכלכלנים מעדיפים לעיתים למדוד שכר לשעת עבודה ולא שכר חודשי.

פערים מגדריים וענפיים

גם פערי שכר בין נשים לגברים תורמים לתמונה, בין השאר בגלל שיעור גבוה יותר של נשים במשרות חלקיות ובענפים בשכר נמוך. הרחבנו על הנושא בסקירה על אפליית שכר בישראל, שמראה כמה מהפער נובע ממבנה השוק וכמה ממנו נותר בלתי מוסבר.

עובדים זרים ועובדי קבלן

העסקה באמצעות קבלני כוח אדם, וכן העסקת עובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות, מרכזת אוכלוסיות עובדים סביב שכר המינימום. גם תבנית ההעסקה הזו מרכזת המון עובדים בתחתית הסולם, ובכך מקרבת את החציון לשכר המינימום.

💡 הערה חשובה מהמערכת: כשמשווים בין מדינות, השוו תמיד חציון לחציון. השוואה של שכר ממוצע במדינה עם אי שוויון גבוה לשכר ממוצע במדינה שוויונית תניב מסקנה מעוותת לחלוטין - בשתיהן המספר דומה, אבל מצבו של העובד הטיפוסי שונה מאוד.

איך מחשבים חציון בפועל - מדריך בשלבים

גם אם אינכם סטטיסטיקאים, כדאי להבין את השלבים - למשל אם אתם בעלי עסק שרוצה לדעת מה השכר החציוני אצלכם, ולא רק את עלות השכר הממוצעת.

1. אספו את כל הנתונים הרלוונטיים - רשימת כל המשכורות, לכל העובדים, לאותה תקופה בדיוק (חודש קלנדרי אחד).
2. סדרו את המשכורות בסדר עולה, מהנמוכה לגבוהה. זה השלב שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו, והוא הכרחי.
3. ספרו כמה עובדים יש בסך הכול.
4. אם המספר אי-זוגי, קחו את הערך שנמצא במקום האמצעי. במשק של 11 עובדים - זה העובד השישי.
5. אם המספר זוגי, קחו את שני הערכים האמצעיים וחשבו את הממוצע שלהם. ב-10 עובדים - הממוצע של החמישי והשישי.
6. השוו את התוצאה לממוצע החשבוני. הפער ביניהם הוא מדד פנימי מהיר לאי שוויון בתוך הארגון שלכם.

שימו לב: חציון הוא לא "אמצע בין הנמוך לגבוה". אמצע בין השכר הנמוך ביותר לגבוה ביותר הוא מדד אחר לגמרי - טווח, ולא חציון - והוא רגיש לערכי קיצון בדיוק כמו הממוצע.

מדדים נוספים שכדאי להכיר לצד החציון

החציון הוא אמנם מדד טוב יותר מהממוצע לתיאור העובד הטיפוסי, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור. הוא לא מלמד אותנו דבר על מה שקורה מעליו ומתחתיו.

עשירונים ואחוזונים

חלוקת העובדים לעשירונים - עשרה חלקים שווים בגודלם - מאפשרת לראות את השכר בכל שלב בסולם. כך אפשר לדעת מה השכר של גבול העשירון התחתון ומה השכר של גבול העשירון העליון, ולא רק את נקודת האמצע. כך גם נבנות מדרגות מס: העיקרון שמאחורי מדרגות מס הכנסה הוא מיסוי הדרגתי לפי רמות הכנסה, שמניח שההתפלגות אינה אחידה.

שכיח (מוד)

השכיח הוא רמת השכר הנפוצה ביותר - הסכום שמופיע במספר הגדול ביותר של תלושים. במשק שבו המון עובדים משתכרים סביב שכר המינימום, השכיח יהיה נמוך גם מהחציון, והוא מדד שמאיר בדיוק את הריכוז הזה.

שכר לשעת עבודה

מדד שמנטרל את הפער בין משרה מלאה לחלקית. שכר לשעת עבודה הוא המדד ההוגן ביותר להשוואה בין קבוצות עובדים שונות, מפני שהוא מנטרל את השאלה כמה שעות אדם עבד ומתמקד בתמורה לשעה.

💡 טיפ זהב למחפשי עבודה: לפני משא ומתן על שכר, בדקו את טווח השכר בענף ובתפקיד הספציפי - לא את החציון הכללי במשק. הכנה כזו שווה יותר מכל טכניקה, וכבר כתבנו איך היא משתלבת בראיון עבודה מוצלח.

שאלות שחוזרות שוב ושוב

מה השכר החציוני בישראל?

נכון לדצמבר 2019, השכר החציוני לשכיר בישראל עמד על 7,988 ₪ בחודש - כלומר מחצית מהשכירים במשק השתכרו פחות מהסכום הזה. הנתון מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתעדכן מעת לעת.

למה השכר החציוני נמוך מהשכר הממוצע?

מפני שהתפלגות השכר בישראל אינה סימטרית. יש "זנב" ארוך של משתכרים גבוהים מאוד, שמותח את הממוצע כ לפי מעלה, אך אינו מזיז את החציון. מנגד, ריכוז גדול של עובדים סביב שכר המינימום מושך את החציון כלפי מטה. השילוב של שני הכוחות האלה מייצר את הפער של כ-32% בין שני המדדים.

איזה מדד נכון יותר?

אין מדד "נכון" אחד - יש מדד מתאים לשאלה. אם רוצים לדעת מה גודל עוגת השכר הכוללת במשק, או לחשב עלות תקציבית של קצבה, הממוצע מתאים. אם רוצים לדעת איך חי העובד הטיפוסי, החציון עדיף בהרבה. הטעות הנפוצה אינה בבחירת המדד אלא בשימוש בממוצע כדי לענות על שאלה שהחציון אמור לענות עליה.

האם הקצבאות שלי מחושבות לפי החציון או לפי הממוצע?

לפי הממוצע. המוסד לביטוח לאומי מעדכן קצבאות ותקרות דמי ביטוח בהתאם לשכר הממוצע במשק, ולא בהתאם לחציון. זה נכון גם לקצבת אזרח ותיק, גם לקצבת נכות כללית וגם להבטחת הכנסה. מי שרוצה להבין מה מגיע לו בגיל הפרישה יכול להיעזר גם בסקירה שלנו על אזרחים ותיקים.

איך מחשבים דמי אבטלה - לפי ממוצע המשק או לפי השכר שלי?

לפי השכר שלכם. דמי האבטלה נגזרים מהשכר היומי הממוצע של המבוטח בתקופה שקדמה לאבטלה, ולא מהשכר הממוצע במשק - אך התקרות והמדרגות שמגבילות את גובה הדמים נגזרות מהשכר הממוצע במשק. כלומר הממוצע המשקי קובע את הגבול העליון, והשכר האישי קובע את הסכום בתוך הגבול. את כלל החישוב אפשר לראות בהסבר של הביטוח הלאומי על אופן חישוב דמי האבטלה.

האם משכורת 13 או בונוס נכנסים לחישוב?

רכיבים חד-פעמיים כמו בונוסים או משכורת 13 נכנסים לנתוני השכר בחודש שבו שולמו, ולכן הם מייצרים "בליטות" בנתוני השכר הממוצע בחודשים מסוימים - בדרך כלל בסוף שנה ובמרץ-אפריל. גם זו סיבה טובה לא להתרגש מנתון של חודש אחד, אלא להסתכל על מגמה של כמה חודשים.

האם הפער קטן או גדל עם השנים?

הפער בין החציון לממוצע משתנה בהתאם לקצב עליית השכר בקצות ההתפלגות. כשענפי השכר הגבוה צומחים מהר, הפער מתרחב; כשהמינימום עולה או כשענפי השכר הנמוך צומחים, הפער מצטמצם. כדי לענות על השאלה במדויק לתקופה נתונה, יש לבדוק את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאותה שנה - ולא להסתמך על נתון מחודש בודד.

איך להשתמש בידע הזה בפועל

הידיעה מה זה שכר חציוני שווה משהו רק אם משתמשים בה. הנה כמה דרכים מעשיות.

• לפני משא ומתן על שכר - השוו את עצמכם לחציון ולא לממוצע. הממוצע נמשך כלפי מעלה בידי השכר הגבוה בקצה העליון, ולכן הוא מציב רף שאינו מתאר את מרבית המשרות במשק.
• כשקוראים כותרת על "השכר בישראל" - בדקו איזה מדד עומד מאחוריה, ולאיזו תקופה. כותרת שנשענת על נתון של חודש בודד, או שמערבבת ממוצע וחציון, אינה אומרת את מה שהיא נראית אומרת.
• כשבודקים זכאות, תקרה או קצבה - זכרו שחוקים רבים נגזרים דווקא מהשכר הממוצע במשק ולא מהחציון. גם אם החציון מתאר טוב יותר את מצבו של העובד הטיפוסי, הסכום שקובע בפועל מול ביטוח לאומי הוא הממוצע.
• כשמשווים בין שנים - השוו חציון לחציון וממוצע לממוצע, ותמיד מול אותו מקור. ערבוב בין שני המדדים יוצר "שינוי" שכולו נובע משיטת המדידה ולא מהשכר עצמו.

בשורה התחתונה, הממוצע מודד את גודל העוגה הכוללת והחציון מודד את גודל הפרוסה של האדם שבאמצע. לשתי השאלות יש מקום, אבל רק אחת מהן עונה על השאלה "כמה מרוויח מי שדומה לי".