למה הנטו נמוך מהברוטו, ומה בדיוק מנוכה מהשכר

השכר שנכנס לחשבון נמוך מהשכר שבחוזה משום שהחוזה נוקב כמעט תמיד בברוטו, והנטו הוא מה שנשאר אחרי ארבעה ניכויים: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מס בריאות והפקדה לחיסכון הפנסיוני של העובד. המספר שמופיע בהצעת השכר או במשא ומתן מול מנהל הגיוס הוא הסכום לפני שהמדינה וקופת הפנסיה לוקחות את חלקן. הנטו הוא הסכום שהמעסיק מעביר בהעברה בנקאית לחשבון, וממנו משלמים שכר דירה, קניות, ביטוחים והוראות קבע. מי שעומד לחתום על חוזה חדש יכול להיעזר במדריך על מה חשוב לבדוק בחוזה העבודה לפני החתימה.

הפער בין ברוטו לנטו אינו טעות ואינו עמלה שרירותית של המעסיק, אלא סכום מחושב שמורכב מתשלומי חובה ומחיסכון שנשאר של העובד. לא כל מה שמנוכה "הולך לאיבוד". ההפקדה לפנסיה עוברת לחשבון אחר, בקרן הפנסיה, ולא לעו"ש, וכך גם ההפקדה לקרן השתלמות. לעומת זאת מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הם תשלומים למדינה שאינם חוזרים לעובד ישירות בכסף. שלושה מארבעת הניכויים המרכזיים הם חובה לפי חוק, והרביעי, קרן השתלמות, תלוי בהסדר במקום העבודה.

מס הכנסה

זה הניכוי המרכזי, והוא אחראי לחלק הגדול של הפער אצל בעלי שכר בינוני וגבוה. המס מחושב בשיטת מדרגות: כל שקל נוסף בשכר ממוסה לפי המדרגה שבה הוא נמצא, ולא בשיעור אחיד על כל השכר. אחרי חישוב המס מנכים ממנו את נקודות הזיכוי האישיות, ורק היתרה נגבית בפועל.

דמי ביטוח לאומי

תשלום למוסד לביטוח לאומי, שמקנה זכויות בסיסיות כמו דמי אבטלה, קצבת נכות, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה וקצבת זקנה. גם הוא נגבה בשני שיעורים: שיעור מופחת על החלק הראשון של השכר, ושיעור מלא על החלק שמעליו עד התקרה. הסבר מורחב על מי משלם ומי פטור נמצא במדריך על ביטוח לאומי, החובות והפטורים.

מס בריאות

תשלום שנגבה יחד עם דמי הביטוח הלאומי ומועבר למערכת הבריאות ולקופות החולים. בתלוש הוא מופיע בשורה נפרדת או משולבת, והוא נגבה תמיד מהעובד.

הפקדה לפנסיה ולקרן השתלמות

לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, כל שכיר מפקיד לפחות 6% משכרו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, והמעסיק מוסיף הפקדות משלו. ההבדלים בין שני האפיקים מוסברים במדריך קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים. אם במקום העבודה יש קרן השתלמות, מנוכים בנוסף 2.5% מהשכר והמעסיק מוסיף 7.5%. שני הרכיבים מקטינים את הנטו החודשי אבל מגדילים את החיסכון, ולכן כדאי לבדוק אחת לשנה את דמי הניהול בפנסיה והשפעתם לאורך החיים, כי מדובר בהפרשים של עשרות אלפי שקלים.

טיפ זהב למי שמתמקח על שכר: כשמציעים עלייה בשכר, כדאי לבקש סימולציה בנטו ולא רק את מספר הברוטו. תוספת של 1,000 שקל בברוטו יכולה להיתרגם ל-550 עד 700 שקל בנטו, לפי מדרגת המס.
טיפ זהב לשכירים חדשים: בשלושת החודשים הראשונים במקום עבודה חדש הנטו עלול להשתנות מחודש לחודש, בגלל תיאום מס שלא הושלם, תחילת ההפקדות הפנסיוניות וחישוב מצטבר של המס. לא כדאי לקבוע תקציב חודשי לפי התלוש הראשון.

מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי - איך מחושב המס בפועל

שיטת המדרגות היא הסיבה המרכזית לתחושה ש"ההעלאה בשכר נעלמה". השכר מחולק לשכבות, וכל שכבה ממוסה בשיעור אחר: השכבה הראשונה ב-10%, והשכבות העליונות בשיעורים גבוהים יותר. הטבלה מציגה את המדרגות החודשיות ליחיד שפורסמו לשנת 2025, ולצד כל מדרגה את המס שנגבה על כל 1,000 שקל של שכר שנמצא בתוכה. את המדרגות המעודכנות לשנה הנוכחית אפשר למצוא במדריך מדרגות מס הכנסה 2026.

מדרגת שכר חודשית ב-2025 (שקלים)שיעור מס הכנסהמס על כל 1,000 שקל במדרגה (שקלים)
0 - 7,01010%100
7,011 - 10,06014%140
10,061 - 16,15020%200
16,151 - 22,44031%310
22,441 - 46,69035%350
46,691 - 58,19047%470
58,191 ומעלה50%500

מקור: מדרגות מס הכנסה ליחיד לשנת 2025 - כל זכות, מדרגות מס הכנסה.

במונחים מצטברים, ב-2025 המדרגה הראשונה כולה הניבה מס של 701 שקל, השנייה 427 שקל, השלישית 1,218 שקל, הרביעית 1,950 שקל, החמישית 8,488 שקל והשישית 5,405 שקל. השיעור של 50% במדרגה העליונה נובע מתוספת של 3% מעל שיעור של 47%, שמוטלת על הכנסות גבוהות במיוחד. המשמעות המעשית: עובד ששכרו 16,000 שקל ומקבל תוספת של 1,000 שקל יראה חלק מהתוספת ממוסה ב-20% וחלק ב-31%, ובפועל יגיעו לחשבון כ-600 שקל ולא 1,000.

נקודות זיכוי - הנחה קבועה על המס עצמו

נקודת זיכוי היא סכום קבוע שמופחת מחשבון המס. היא אינה מקטינה את ההכנסה החייבת, אלא את המס עצמו, ולכן היא שווה אותו סכום לכל אדם, בין שהוא במדרגה של 10% ובין שהוא במדרגה של 47%. ב-2025 עמד שוויה של נקודת זיכוי אחת על 242 שקל בחודש, כלומר 2,904 שקל בשנה. החלוקה הבסיסית:

  • גבר תושב ישראל: 2.25 נקודות זיכוי, הפחתה של כ-545 שקל במס החודשי לפי שווי 2025
  • אישה תושבת ישראל: 2.75 נקודות זיכוי, הפחתה של כ-666 שקל במס החודשי לפי שווי 2025
  • הורה לילד בשנת הלידה: 1.5 נקודות זיכוי נוספות
  • הורה לילד בגילים 1 עד 5: 2.5 נקודות זיכוי נוספות לכל ילד בשנה
  • הורה לילד בגילים 6 עד 17: נקודת זיכוי אחת נוספת לכל ילד בשנה

קיימות נקודות זיכוי נוספות שרבים אינם מנצלים: לחייל משוחרר בשנים שאחרי השירות, לעולה חדש, לבעלי תואר אקדמי בשנים שאחרי סיום הלימודים, להורים לילד נטול יכולת ולתושבי יישובים מסוימים. נקודת זיכוי שלא נדרשה בזמן אינה נעלמת, ואפשר להגיש בקשה להחזר מס עד שש שנים אחורה. פירוט מלא של הזכאויות נמצא במדריך נקודות זיכוי במס הכנסה וכמה שווה כל נקודה. במשפחה, ההבדל מצטבר: לפי שווי 2025, 2.5 נקודות זיכוי לילד בן שלוש היו שוות כ-605 שקל בחודש בנטו.

טיפ זהב להורים: כשנולד ילד או כשילד עובר שנת גיל, נקודות הזיכוי אמורות להתעדכן בתלוש, אבל זה לא קורה תמיד אוטומטית. עדכון טופס 101 בתחילת כל שנת מס הוא הדרך הפשוטה לוודא שלא משלמים מס עודף.

ביטוח לאומי ומס בריאות - שיעור מופחת ושיעור מלא

הניכוי השני בגודלו בתלוש הוא דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, וגם כאן יש שתי שכבות. על החלק הראשון של השכר, עד 60% מהשכר הממוצע במשק, נגבה שיעור מופחת נמוך במיוחד. על החלק שמעליו, עד התקרה לתשלום דמי ביטוח, נגבה השיעור המלא. הטבלה מציגה את השיעורים והתקרות שחלו על חלק העובד ב-2025.

רכיב (חלק העובד, 2025)שיעור מופחת - עד 7,522 שקלשיעור מלא - 7,523 עד 50,695 שקל
דמי ביטוח לאומי0.4%7%
מס בריאות3.1%5%
סך הניכוי מהעובד3.5%12%
הניכוי המקסימלי בשכבה (שקלים)2635,181

מקור: שיעורי דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לשכירים, 2025 - המוסד לביטוח לאומי, שיעורי וסכומי דמי ביטוח.

הקפיצה מ-3.5% ל-12% מסבירה מדוע דווקא בשכר בינוני-נמוך, המעבר משכר של 7,000 שקל לשכר של 9,000 שקל מורגש חד במיוחד. השקלים הנוספים בטווח הזה ממוסים גם במדרגת מס הכנסה גבוהה יותר וגם בשיעור ביטוח לאומי ובריאות מלא, כך שהתוספת נשחקת משני כיוונים בבת אחת. עובד שמקבל העלאה בטווח הזה מגלה לא פעם שהנטו עלה בפחות ממה שציפה, ואין בכך טעות בתלוש.

ברוטו מול נטו - למה השכר בחשבון נמוך מזה שבחוזה

מעל התקרה, שעמדה ב-2025 על 50,695 שקל בחודש, לא נגבים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות כלל. לכן אצל בעלי שכר גבוה מאוד אחוז הניכוי הכולל מתייצב, ואף יורד קלות, למרות שמס ההכנסה ממשיך לטפס. בצד השני של הסקאלה, בשכר נמוך, הניכוי לביטוח לאומי ובריאות נשאר בשיעור המופחת כמעט על כל השכר, ולכן הוא כמעט אינו מורגש. חשוב גם להבחין בין חלק העובד, שמופיע בתלוש כניכוי, לבין חלק המעסיק, שמשולם מעל הברוטו ואינו פוגע בנטו. הבחנה זו חוזרת בהמשך, בסעיף על העלות הכוללת של המעסיק.

כמה נטו נשאר מכל ברוטו - דוגמאות ומקרים מיוחדים

הטבלה מדגימה חישוב מלא לשכיר יחיד, גבר תושב ישראל עם 2.25 נקודות זיכוי, שמפקיד 6% לפנסיה, ללא קרן השתלמות וללא ניכויים או זיכויים נוספים. החישוב מבוסס על מדרגות המס, שווי נקודת הזיכוי ושיעורי הביטוח הלאומי והבריאות של 2025, והסכומים מעוגלים לשקל.

שכר ברוטו (שקלים)מס הכנסהביטוח לאומי ובריאותפנסיה 6%נטו לחשבוןשיעור הפער
8,0002953214806,90413.7%
12,0009728017209,50720.8%
15,0001,5721,16190011,36724.2%
20,0002,9951,7611,20014,04429.8%
30,0006,3972,9611,80018,84237.2%

מקור: חישוב לפי מדרגות מס הכנסה לשנת 2025 (כל זכות) ושיעורי דמי ביטוח לשנת 2025 (המוסד לביטוח לאומי), כמפורט בסעיף המקורות.

הפער בין ברוטו לנטו אינו אחוז קבוע: בחישוב לפי 2025 הוא טיפס מכ-14% בשכר של 8,000 שקל לכ-37% בשכר של 30,000 שקל. לכן כלל אצבע כמו "נטו זה בערך 70% מהברוטו" מטעה כמעט את כולם: הוא מחמיר עם בעלי שכר נמוך ומקל מדי עם בעלי שכר גבוה.

שכר מינימום

בשכר נמוך שיעור הניכויים קטן משמעותית. נקודות הזיכוי יכולות לבטל לגמרי את מס ההכנסה, ודמי הביטוח הלאומי והבריאות נגבים בשיעור המופחת. לכן הפער בין ברוטו לנטו יכול לעמוד על כ-10% ואף פחות, בעיקר כשאין הפקדה לקרן השתלמות. פרטים על הסכום והזכאות נמצאים במדריך על שכר המינימום בישראל.

עובדים בשתי משרות

המס מחושב על ההכנסה הכוללת ולא בנפרד לכל מקום עבודה, ולכן הנטו במשרה השנייה נראה נמוך במיוחד. בלי תיאום מס, מהמשרה הנוספת עלול להיגבות מס בשיעור המקסימלי. תיאום מס מסדיר זאת מראש.

בונוס וחודש שלוש-עשרה

בונוס משולם בדרך כלל בחודש אחד, ולכן מקפיץ את השכר של אותו חודש למדרגת מס גבוהה. חלק מהמס העודף חוזר בחישוב המצטבר בהמשך השנה. אין דרך להימנע ממס על בונוס, אבל יש מקום לבדוק אם המס העודף שנגבה בחודש הבונוס מוחזר בפועל בחודשים שאחריו.

תושבי יישובים מוטבים

תושבי יישובים מסוימים זכאים להנחה בשיעור מהמס עד תקרה קבועה, וזה משפיע ישירות על הנטו. ההנחה נדרשת מול חשבות השכר בצירוף אישור תושבות, ורשימת היישובים מופיעה במדריך הטבות מס בפריפריה.

נכות ומצבים רפואיים

מי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור מסוים עשוי להיות זכאי לפטור ממס על חלק מההכנסה, ולנקודות זיכוי נוספות בגין נטולי יכולת. בנוסף, יש בנקים שמעניקים הנחות בעמלות לבעלי נכות, וזו זכות נפרדת שממשים ישירות מול הבנק.

טיפ זהב למי שעובד במשמרות ובשעות נוספות: חודש עמוס בשעות נוספות עלול לדחוף את השכר למדרגת מס גבוהה יותר באותו חודש. אם בהמשך השנה השכר יורד, המס המצטבר מתאזן ולפעמים אף נוצר החזר, ולכן כדאי לבדוק זאת בסוף שנת המס.

מה המעסיק משלם מעליכם, ואילו רכיבי שווי מעלים את המס

עלות המעסיק גבוהה משמעותית מהברוטו שבתלוש. מעל השכר, המעסיק מוסיף תשלומים משלו שאינם מנוכים מהעובד ואינם מופיעים בשורת הנטו:

  • הפקדה לפנסיה מצד המעסיק - 6.5% מהשכר
  • הפקדה לפיצויי פיטורים - 8.33% מהשכר
  • דמי ביטוח לאומי - חלק המעסיק
  • הפקדה לקרן השתלמות, במקומות עבודה שבהם יש קרן - 7.5% מהשכר

על ברוטו של 15,000 שקל, למשל, עלות המעסיק יכולה להתקרב ל-19,000 שקל, בזמן שהעובד רואה בחשבון כ-11,370 שקל. כ-2,200 שקל מההפרש נכנסים מדי חודש לחיסכון הפנסיוני ולרכיב הפיצויים שנרשמים על שם העובד. מה עושים עם רכיב הפיצויים בעזיבת עבודה מוסבר במדריך משיכת פיצויים מול השארתם לפנסיה. כשמשווים שתי הצעות עבודה עם ברוטו זהה, השוואה נכונה בודקת גם אם יש קרן השתלמות, מה שיעורי ההפקדה לפנסיה, והאם השכר כולו "פנסיוני" או שחלקו רכיבים שלא מפקידים בגינם.

רכיבי שווי - מס בלי כסף בחשבון

יש רכיבים שנחשבים הכנסה לצורכי מס אף שלא מגיע בגינם שקל לחשבון. הם מופיעים בתלוש כ"שווי" ומגדילים את השכר החייב במס:

  • שווי שימוש ברכב צמוד, שנקבע לפי קבוצת המחיר של הרכב ומתווסף לשכר החייב במס
  • שווי טלפון נייד שהמעסיק מעמיד לרשות העובד
  • שווי ארוחות, מתנות מעל תקרת הפטור והוצאות שאינן מוכרות
  • הפקדות מעסיק לפנסיה ולקרן השתלמות מעל התקרות הפטורות

עובד עם רכב צמוד יכול לגלות שהנטו שלו נמוך באלפי שקלים מזה של עובד עם אותו ברוטו בלי רכב, כי המס משולם על שווי הרכב אף שלא מתקבל כסף בגינו. זו הנקודה לבדוק אם הרכב הצמוד משתלם, או שעדיף לבקש את הרכיב בכסף ולממן רכב פרטי בתנאים שהעובד בוחר.

הערת המערכת: אנחנו נתקלים לא מעט בעובדים שמשוכנעים שהמעסיק "מוריד להם יותר מדי", ובפועל מדובר בשווי שימוש ברכב או בטלפון שנוסף לשכר החייב. לפני שפותחים בירור מול חשבות השכר, כדאי לקרוא את התלוש שורה אחר שורה ולזהות אילו שורות הן שווי ואילו הן ניכוי בפועל.

איך קוראים תלוש שכר, ומתי מגיע החזר מס

תלוש שכר בישראל בנוי בצורה אחידה למדי, ואפשר לפרק אותו לארבעה חלקים. הסבר שורה אחר שורה נמצא גם במדריך תלוש שכר - איך קוראים את הניכויים והמיסים.

חלק ראשון - נתוני העובד

כאן מופיעים מספר תעודת הזהות, תאריך תחילת העבודה, דרגת השכר, מספר נקודות הזיכוי ואחוז המשרה. בחלק הזה מתגלות רוב הטעויות: נקודות זיכוי חסרות, מצב משפחתי לא מעודכן או ותק שגוי שמשפיע על תוספות.

חלק שני - רכיבי השכר

שכר יסוד, שעות נוספות, תוספת ותק, נסיעות, החזרי הוצאות, בונוסים ושווי. סכום הרכיבים האלה הוא הברוטו. כדאי לשים לב אילו רכיבים מסומנים כרכיבים שמפקידים בגינם לפנסיה: החזרי הוצאות ונסיעות בדרך כלל אינם נכללים.

חלק שלישי - ניכויי חובה

מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. בתלוש מופיע גם המס המצטבר מתחילת השנה, וזה הנתון שמאפשר לזהות אם שולם מס עודף בחודשים מסוימים.

חלק רביעי - ניכויי רשות והפקדות

פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים, דמי חבר בארגון עובדים, הלוואות וניכויים לוועד ולקרנות רווחה. הפקדה פנסיונית שנרשמה בתלוש אך לא הגיעה לקרן היא בעיה שמתגלה לעיתים רק שנים לאחר מכן, ולכן כדאי לוודא שההפקדה מועברת בפועל. את מצב ההפקדות אפשר לבדוק דרך המסלקה הפנסיונית, להשוות קרנות בפנסיה נט, ולאתר חשבונות וכספים שרשומים על שמכם בגופים פיננסיים בהר הכסף של משרד האוצר.

מצבים נפוצים שבהם שולם מס עודף

מס הכנסה מחושב על בסיס שנתי אבל נגבה מדי חודש. כשההכנסה אינה אחידה לאורך השנה, ייתכן ששולם יותר מדי:

  • עבודה בחלק מהשנה בלבד, למשל התחלה באפריל או סיום בספטמבר
  • עבודה בשני מקומות במקביל בלי תיאום מס, כשבאחד מהם נגבה מס בשיעור מקסימלי
  • תקופה של חל"ת או אבטלה בחלק מהשנה - על ההשלכות מפורט במדריך חופשה ללא תשלום (חל"ת)
  • נקודות זיכוי שלא נדרשו: חייל משוחרר, סיום תואר, ילדים
  • הפקדה עצמאית לביטוח חיים או לקופת גמל שמזכה בזיכוי - ראו החזר מס על הפקדה לביטוח חיים
  • תרומה למוסד ציבורי מוכר מעל תקרת התרומה המזערית

בקשה להחזר מס אפשר להגיש עד שש שנים אחורה, והכסף מוחזר בהעברה בנקאית לחשבון שמצוין בבקשה. ההגשה נעשית באופן עצמאי דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ואינה מחייבת שכירת גורם מקצועי. מי שבוחר בגורם שמטפל בזה עבורו כדאי שיבדוק מראש מה שיעור העמלה מתוך ההחזר.

טיפ זהב לבדיקה שנתית: בכל ינואר כדאי לשמור את תלוש דצמבר. הוא כולל את הסיכום המצטבר של כל השנה - שכר, מס, ביטוח לאומי והפקדות - והוא המסמך הפשוט ביותר לבקשת החזר מס או לתיאום מס לשנה הבאה.
טיפ זהב למי שעובד בשני מקומות: תיאום מס נעשה מראש, לא בדיעבד. כדאי לבצע אותו ברגע שמתחילים בעבודה השנייה, אחרת ייגבה מהמשרה הנוספת מס בשיעור המקסימלי והנטו יהיה נמוך בהרבה מהצפוי.

איך בונים תקציב חודשי לפי נטו ולא לפי ברוטו

שגיאת התכנון הנפוצה ביותר היא בניית התחייבויות לפי מספר הברוטו. מי ששומע "שכר של 18,000 שקל" מתחיל לחשוב על שכר דירה של 6,500 שקל ורכב בליסינג, ואז מגלה שבחשבון נכנסים כ-13,000 שקל. אחרי חשבונות, ביטוחים וקניות, המרווח נעלם. מי ששוכר דירה ימצא במדריך זכויות שוכר דירה מידע על מה מותר לבעל הדירה לדרוש בעליית שכר דירה. גם הבנק בודק יכולת החזר של משכנתה לפי הנטו הפנוי ולא לפי הברוטו שבחוזה, כך ששילוב של נטו נמוך מהצפוי והחזר גבוה מדי הוא מתכון למינוס קבוע.

שיטת עבודה פשוטה בשלושה שלבים:

  1. קובעים את הנטו הממוצע האמיתי: מסכמים את הנטו של שלושת התלושים האחרונים ומחלקים בשלוש. בונוס שנתי או תוספות עונתיות מחשבים בנפרד, ולא כהכנסה קבועה.
  2. ממפים את ההוצאות הקבועות: שכר דירה או משכנתה, ארנונה, חשמל, מים, תקשורת, ביטוחים, גנים וחוגים והחזרי הלוואות. כדאי לבדוק גם אם הוראות הקבע מוגדרות בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי, כי לכך יש השפעה על מועדי החיוב ועל השליטה בביטול.
  3. בודקים מה נשאר ומפרידים בין חיסכון להוצאה משתנה. הפרדה פיזית, בחשבון או באפיק נפרד לחיסכון, עובדת טוב יותר מכל כוונה טובה.

מי שהנטו שלו משתנה מחודש לחודש צריך לבנות את התקציב לפי החודש החלש ביותר בשנה האחרונה, ולהפנות כל שקל שמעליו לחיסכון או להקטנת חוב. כך המינוס אינו מגיע דווקא בחודש שבו אין שעות נוספות, עמלות מכירה או בונוס.

גם בצד ההוצאות יש דליפות שקטות. עמלות ניהול חשבון, עמלות פעולה ועמלות מטבע חוץ מצטברות למאות שקלים בשנה, ואפשר לצמצם אותן לעיתים בשיחה אחת - פירוט במדריך איך מקצצים בעמלות הבנק. בני זוג שמנהלים תקציב משותף יכולים לשקול את היתרונות והחסרונות של חשבון בנק משותף לעומת חשבונות נפרדים עם חשבון תפעולי אחד.

מקורות