מתי הבנק מקפיא את החשבון ומה זה אומר בפועל

הבנק אינו יודע לבד שלקוח נפטר. ההגבלה על החשבון מתחילה מהרגע שבו הבנק מקבל הודעה רשמית, בדרך כלל מבן משפחה שמגיע לסניף עם תעודת פטירה, או ממידע שמגיע לבנק בדרכים אחרות. מאותו רגע החשבון אינו נסגר, אלא עובר למצב של הגבלה: היתרה נשארת בו, אבל אף אחד אינו יכול לפעול בו כרגיל.

בפועל, ההגבלה כוללת כמה דברים. כרטיסי החיוב והאשראי של הנפטר מבוטלים, הגישה לאתר הבנק ולאפליקציה נחסמת, ומשיכות והעברות אינן מתבצעות. כספים יכולים להמשיך להיכנס לחשבון, למשל משכורת אחרונה, החזר מס או תשלומים שהיו מתוכננים מראש, אבל הם מצטרפים ליתרה המוקפאת.

הנקודה החשובה ביותר בשלב הזה: הכסף שבחשבון שייך מרגע הפטירה לעיזבון, ולא לבן המשפחה שמחזיק בכרטיס או מכיר את הסיסמה. משפחות רבות נוטות להמשיך להשתמש בכרטיס של הנפטר כדי לשלם הוצאות הלוויה או חשבונות שוטפים. גם כשהכוונה טובה, משיכה כזו עלולה לייצר מחלוקת בין היורשים, והבנק עשוי לדרוש את החזרתה. הדרך הנכונה היא לפנות לבנק, לדווח, ולברר אילו הוצאות ניתן לשלם מהחשבון ובאילו תנאים.

כדאי לדעת גם שההגבלה אינה פוגעת בזכויות הנפטר בחשבון: פיקדונות ממשיכים לצבור ריבית לפי תנאיהם, ותיק ניירות ערך נשאר בבעלות העיזבון עד לחלוקה.

חשבון משותף - האם גם הוא נחסם

זו אחת השאלות המטרידות ביותר, בעיקר אצל בני זוג שמנהלים את כל הכסף בחשבון אחד. התשובה אינה אחידה, והיא תלויה בשני דברים: האופן שבו נפתח החשבון ומה נקבע במסמכי הפתיחה, ומדיניות הבנק.

במקרים רבים הבנק מבחין בין חלקו של הנפטר בכסף לבין חלקו של השותף שנשאר בחיים. החלק של הנפטר נחשב לעיזבון ומשתחרר רק מול צו ירושה או צו קיום צוואה, בעוד שהשותף החי יכול להמשיך לפעול בחשבון, לעיתים בהגבלות. יש בנקים שמקפיאים את החשבון כולו לפרק זמן מסוים עד שהתמונה מתבהרת, ויש מצבים שבהם מסמכי החשבון קובעים מה יקרה ליתרה במקרה של פטירה.

לכן ההמלצה המעשית היא לבדוק את תנאי החשבון המשותף עוד בחיים, ולא לחכות לרגע שבו צריך לשלם שכר דירה או חשבונות מחשבון שנחסם. מי שמנהל חשבון משותף יכול לשקול להחזיק גם חשבון פרטי עם כרית ביטחון קטנה, כדי שהשותף שנשאר לא יישאר בלי גישה לכסף בתקופת הביניים. בהרחבה על היתרונות והסיכונים של המבנה הזה אפשר לקרוא במאמר על חשבון בנק משותף.

עוד נקודה שכדאי לזכור: גם כשהכסף נמצא בחשבון משותף, היורשים האחרים, למשל ילדים מנישואים קודמים, עשויים לטעון לזכויות בחלקו של הנפטר. ההנחה שכל מה שבחשבון המשותף עובר אוטומטית לבן הזוג אינה תמיד נכונה, והיא תלויה בצוואה, בחוק הירושה ובמסמכי החשבון.

הוראות קבע, צ'קים וכרטיסי אשראי אחרי הפטירה

ברגע שהחשבון מוגבל, החיובים השוטפים מפסיקים לעבור. הוראות קבע לחברת החשמל, לארנונה, לביטוחים, לספקי תקשורת ולמנויים שונים אינן מכובדות, ומי שגבה אותן מקבל הודעה שהחיוב נדחה. במקביל, הספקים ימשיכו לשלוח דרישות תשלום, וההתנהלות מולם עוברת ליורשים.

מה קורה לחשבון הבנק של אדם שנפטר

הצעד הראשון הוא להכין רשימה של כל החיובים הקבועים של הנפטר, ולעבור עליהם אחד-אחד: מה צריך לבטל, מה צריך להעביר לשם אחר ומה צריך להמשיך לשלם. חוזה שכירות, חשבונות של דירה שבן הזוג ממשיך לגור בה וביטוח לדירה הם דוגמאות לחיובים שצריך להעביר ולא לבטל. מנויים, ביטוחים אישיים וחיובים לשירותים שהנפטר בלבד השתמש בהם צריך לבטל מול כל ספק. הסבר על ההבדל בין הוראת קבע בבנק לחיוב בכרטיס אשראי, ועל האופן שבו מבטלים כל אחת מהן, מופיע במאמר על הוראת קבע.

צ'קים שהנפטר כתב לפני מותו ועדיין לא נפרעו עלולים לחזור, משום שהחשבון כבר אינו מאפשר לכבד אותם. מי שקיבל צ'ק כזה אינו מאבד את זכותו לכסף, אלא צריך לתבוע אותו מהעיזבון. גם חזרה של צ'קים מסיבה זו אינה נחשבת להתנהלות של לקוח בעייתי, אבל היא עלולה לגרור בירורים מצד המוטבים. על ההשלכות של צ'קים שחוזרים באופן כללי, ראו צ'קים חוזרים - איך מתמודדים.

כרטיסי אשראי מבוטלים, אבל החיובים שכבר בוצעו בהם, כולל עסקאות בתשלומים, נשארים חוב של העיזבון לחברת הכרטיס או לבנק.

חובות, משיכת יתר והלוואות של הנפטר

מוות אינו מוחק חובות. אם החשבון היה ביתרת חובה, אם לנפטר היו הלוואות מהבנק או חוב לחברת כרטיסי האשראי, הבנק רשאי לגבות אותם מתוך העיזבון. כשיש בחשבון יתרה חיובית לצד הלוואה באותו בנק, הבנק בדרך כלל יקזז ביניהן לפי תנאי ההסכם.

לפי חוק הירושה, היורשים אחראים לחובות הנפטר רק עד גבול שווי העיזבון שקיבלו, ולא מכספם הפרטי. המשמעות היא שאם החובות גבוהים מהנכסים, הנושים יכולים לגבות רק מה שיש בעיזבון. עם זאת, חשוב להבחין בין מצב שבו היורש לא חתם על כלום לבין מצב שבו הוא שותף בחשבון, ערב להלוואה או לווה משותף. ערב או לווה משותף נשאר מחויב באופן אישי גם אחרי פטירת הלווה העיקרי, משום שהחוב שלו אינו נובע מהירושה אלא מחתימתו.

הלוואות רבות, ובעיקר משכנתאות, מגיעות עם ביטוח חיים שנועד לכסות את יתרת החוב במקרה פטירה. לכן לפני שמתחילים להחזיר חובות, כדאי לבדוק מול הבנק האם להלוואה צמוד ביטוח, ולהגיש את התביעה לחברת הביטוח.

כשהחובות גבוהים במיוחד, היורשים יכולים לשקול לוותר על הירושה, או לבקש שהעיזבון ינוהל תחת פיקוח. מי שהיו לו לפני הפטירה הליכי גבייה או עיקולים, יכול לקרוא על הנושא במאמרים על עיקול חשבון בנק ועל הליך חדלות פירעון לאדם פרטי, שמסבירים כיצד נושים פועלים מול נכסים.

איך משחררים את הכסף: צו ירושה או צו קיום צוואה

הבנק אינו מחליט בעצמו מי היורשים. הוא משחרר את הכסף רק מול מסמך משפטי שקובע זאת. אם הנפטר השאיר צוואה, היורשים מגישים בקשה לצו קיום צוואה. אם לא השאיר צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה, והעיזבון מתחלק לפי הסדר שקבוע בחוק הירושה. הבקשות מוגשות לרשם לענייני ירושה, ובמקרים שבהם מוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

אחרי שהצו ניתן, היורשים פונים לבנק עם המסמכים: הצו, תעודת הפטירה ותעודות זהות. כשיש כמה יורשים, הבנק בדרך כלל יבקש את הסכמת כולם לאופן החלוקה או להעברה לחשבון מסוים, ולעיתים ימנה אחד מהם כנציג. אם בצו נקבע מנהל עיזבון, הוא זה שמנהל את הכספים מול הבנק.

מכיוון שהליך הצו לוקח זמן, כדאי להתחיל בו מוקדם ככל האפשר, ובמקביל לאסוף את כל המידע על חשבונות הנפטר בבנקים שונים. לא תמיד המשפחה יודעת בכמה בנקים היו לנפטר חשבונות, פיקדונות או תיקי השקעות, ולכן כדאי לעבור על דפי חשבון, מכתבים מהבנקים ותדפיסי דואר.

אחרי החלוקה, החשבון של הנפטר נסגר. יורש שמקבל סכום משמעותי ושוקל באיזה בנק להחזיק אותו יכול להיעזר במדריך על איך כדאי לבחור בנק ובהשוואה של העמלות שהבנקים גובים.

כספים נוספים שכדאי לאתר: קצבאות, פנסיה, ביטוח וחשבונות רדומים

חשבון העובר ושב הוא רק חלק מהתמונה. לאדם שנפטר עשויים להיות כספים בקרן פנסיה, בקופת גמל, בקרן השתלמות ובפוליסות ביטוח חיים, וחלק מהם משולמים למוטבים שנקבעו מראש ולא דרך העיזבון. כספים שהוגדרו להם מוטבים עוברים ישירות אליהם, בלי צורך לחכות לצו ירושה.

כדי לאתר את כל אלה, יש כמה מערכות רשמיות. מערכת הר הכסף של משרד האוצר מרכזת מידע על כספים שלא נדרשו, ומאפשרת לחפש גם כספים של קרוב משפחה שנפטר. מערכת הר הביטוח של רשות שוק ההון מציגה את הפוליסות הקיימות, ופנסיה נט מאפשרת לבדוק קרנות פנסיה.

גם קצבאות של ביטוח לאומי מושפעות מהפטירה: התשלום לנפטר נפסק, וכספים שהועברו לחשבון אחרי המועד שבו הזכאות הסתיימה עלולים להידרש להחזרה. מנגד, בני משפחה עשויים להיות זכאים לקצבאות או מענקים משלהם, כמו קצבת שאירים. מידע על קצבת הזקנה ועל מה שקורה לה מופיע בעמוד קצבת הזקנה באתר ביטוח לאומי.

חשבון שאיש לא פנה אליו במשך זמן רב הופך לחשבון רדום. הבנק אינו מוחק את הכסף, אבל הוא עלול לצבור עמלות ולהיעלם מעיני המשפחה, ולכן כדאי לחפש אותו גם שנים אחרי הפטירה.

מקורות