עיקול חשבון בנק - איך מבטלים ואילו כספים מוגנים

מהו עיקול חשבון בנק ומי מוסמך להטיל אותו

עיקול חשבון בנק הוא אמצעי גבייה שמופעל נגד אדם או גוף שחייב כסף לאחר. בשפת ההוצאה לפועל, מי שחייב את הכסף נקרא "החייב", ומי שמבקש לגבות אותו נקרא "הזוכה". הזוכה יכול להיות אדם פרטי, בעל עסק, חברת תקשורת, ספק שירות או כל גוף שיש בידו פסק דין, שטר או מסמך אחר שמאפשר לו לפתוח תיק נגד החייב.

המדינה העניקה לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות להורות על סוגים שונים של עיקולים, וביניהם עיקול כספים שנמצאים בבנק. המטרה היא לאפשר לזוכה לקבל את מה שמגיע לו, גם כשהחייב אינו משלם מרצונו. הבנק במקרה הזה מוגדר "צד שלישי": הוא אינו צד לחוב, אבל הכסף של החייב מוחזק אצלו, ולכן הצו מופנה אליו והוא מחויב לפעול לפיו.

התהליך מתחיל כשהזוכה פונה ללשכת ההוצאה לפועל ופותח תיק. מאותו רגע נשלחת לחייב אזהרה שמודיעה לו על התיק, על גובה החוב ועל האפשרויות העומדות בפניו. הזוכה רשאי לבקש עיקול אצל צד שלישי, כמו בנק, רק אחרי שהאזהרה הומצאה לחייב והסטטוס שלה הוא "מסירה מלאה" או "מסירה חלקית". כלומר, עיקול בנק אינו אמור להגיע "משום מקום": לפניו יש שלב שבו החייב יודע, או אמור לדעת, שנפתח נגדו תיק.

חשוב להבין כבר בשלב הזה שעיקול אינו גזר דין סופי. יש כספים שהחוק מגן עליהם, יש סכום מינימלי מהשכר שאסור לגעת בו, ויש דרכים מסודרות לבקש את ביטול העיקול. מי שמכיר את המועדים ואת הזכויות יכול לצמצם משמעותית את הנזק, ובמקרים רבים גם להחזיר לעצמו את השליטה בחשבון בתוך זמן קצר יחסית. מנגד, התעלמות מהמכתבים ומהמועדים עלולה להוביל להגבלות נוספות ולתוספות לחוב, ולכן הצעד הראשון הוא תמיד לקרוא את האזהרה ולהבין באיזה סוג תיק מדובר.

לפני העיקול: האזהרה והמועדים לפי סוג התיק

אחרי פתיחת התיק נשלחת לחייב אזהרה, ובפרק הזמן שנקבע בה ככלל לא יינקטו נגדו הליכי גבייה. משך הזמן הזה אינו אחיד: הוא תלוי בסוג התיק שנפתח. תיק לביצוע פסק דין מתנהל אחרת מתיק תביעה על סכום קצוב (תביעה שמוגשת ישירות להוצאה לפועל, בלי פסק דין קודם) ואחרת מתיק משכון. לכן הדבר הראשון שכדאי לבדוק באזהרה הוא איזה סוג תיק נפתח, כי ממנו נגזרים כל המועדים.

חייב שאינו מסוגל לשלם את כל החוב, וגם אינו מסוגל לעמוד בצו התשלומים שצורף לאזהרה, צריך להתייצב לחקירת יכולת. חקירת יכולת היא הליך שבו הרשם בוחן את המצב הכלכלי של החייב, את הכנסותיו ואת הוצאותיו, וקובע כמה הוא יכול לשלם בכל חודש.

תיק לביצוע פסק דין

בתיק שנפתח על סמך פסק דין, הוויכוח על עצם החוב כבר הוכרע בבית המשפט. לכן אי אפשר להתנגד לחוב בהוצאה לפועל, ומי שסבור שפסק הדין שגוי צריך לערער עליו בבית המשפט בתוך 60 ימים ממתן פסק הדין. בתיק לביצוע פסק דין, בקשה לצו תשלומים שמוגשת בתוך 20 ימים מקבלת האזהרה עשויה למנוע הגבלות כמו עיקולים, ותשלום מלוא החוב בתוך 30 ימים חוסם את הליכי הגבייה. המשמעות המעשית ברורה: מי שפועל מהר, בתוך החלון הזה, יכול למנוע מראש את העיקול על חשבון הבנק. פירוט נוסף על התהליך מופיע במדריך כל זכות לחייב בתיק לביצוע פסק דין.

תיקי סכום קצוב ותיקי משכון

בתיקים מהסוגים האלה פרק הזמן להתייצבות לחקירת יכולת ארוך יותר. הטבלה הבאה מרכזת את המועדים המרכזיים.

מקור: כל זכות - אזהרה לחייב בהוצאה לפועל

איך העיקול מתבצע בבנק בפועל

כשהזוכה מגיש בקשה לעיקול והרשם מאשר אותה, הצו מועבר לבנק שבו מתנהל החשבון של החייב. הבקשה עצמה מוגשת בשתי דרכים, לפי סוג הגורם: בבנק שמחובר להוצאה לפועל בממשק ממוחשב הזוכה משתמש בטופס 300, והגשה כזו כרוכה באגרה. בגורם שאינו מחובר בממשק ממוחשב משתמשים בטופס 508, בלי אגרה. בפועל, רוב הבנקים הגדולים עובדים מול המערכת באופן ממוחשב, ולכן העיקול יכול להגיע לחשבון מהר.

על אילו כספים חל העיקול

עיקול על כלל נכסי החייב בבנק חל על הכסף שנמצא בחשבון ביום שבו הצו הומצא, וגם על כספים שיגיעו לחשבון בשלושת החודשים שלאחר מכן. זו נקודה שרבים מפספסים: גם אם היתרה ביום העיקול נמוכה, משכורת או העברה שתיכנס בשבועות הקרובים עלולה להיתפס. ההחלטה איך להמשיך את הגבייה, ואילו כספים יועברו לזוכה, כפופה להחלטות הרשם בתיק.

מה הבנק מדווח ובאילו מועדים

בתוך 10 ימים מקבלת הצו, הבנק מגיש לרשם הודעה על הנכסים של החייב שמוחזקים אצלו, ועל נכסים שצפויים להגיע בשלושת החודשים הבאים. אם במהלך התקופה הזו נכנס לחשבון נכס חדש, הבנק מודיע עליו בתוך 10 ימים מיום קבלתו. כך נוצר דיווח שוטף שמאפשר לרשם ולזוכה לדעת מה קורה בחשבון.

צו שנשלח למשרד הראשי

כשהצו מומצא למשרד הראשי של הבנק, הוא חל על כל הסניפים: מהרגע שהסניף קיבל הודעה, או לכל המאוחר שלושה ימי עסקים אחרי ההמצאה למשרד הראשי. מי שמנהל כמה חשבונות באותו בנק, בסניפים שונים, צריך להניח שכולם נכללים בעיקול.

עיקול שלא מומש

עיקול אינו נמשך לנצח אם הזוכה אינו עושה בו דבר. אם בתוך שנה מהטלת העיקול הזוכה לא פעל למימושו, הלשכה פונה אליו, ואם גם בתוך 30 ימים נוספים הוא לא פעל, העיקול מבוטל. כל הפרטים על עיקול אצל צד שלישי מרוכזים בעמוד כל זכות על עיקול נכסי חייב אצל צד שלישי.

אילו כספים אסור לעקל מחשבון הבנק

החוק מבקש לאזן בין הזכות של הזוכה לגבות את החוב לבין הצורך של החייב ושל משפחתו לקיים חיים בסיסיים. לכן יש סוגי כספים שאסור לעקל, או שמוגנים לתקופה מסוימת אחרי שנכנסו לחשבון. ההגנה אינה אוטומטית ואינה נצחית: ברוב המקרים היא נמשכת מספר ימים מוגדר מיום ההעברה, ואחריו הכסף נחשף לעיקול כמו כל יתרה אחרת.

קצבאות ותשלומים של ביטוח לאומי מוגנים בחשבון 30 ימים מיום העברתם, ואילו מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מוגן 90 ימים. לכל אחד מהם חריג: קצבאות ביטוח לאומי ניתנות לעיקול בגין חוב מזונות לפי פסק דין, אבל לא כשמדובר בגמלת הבטחת הכנסה. מענק עבודה ניתן לעיקול בגין חוב מזונות לבן זוג, לילד או להורה.

מקור: כל זכות - נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל

המשמעות המעשית של מועדי ההגנה

מי שמקבל קצבה לחשבון מעוקל צריך לעקוב אחרי מועד הכניסה של כל תשלום. אם הכסף נשאר בחשבון אחרי שתקופת ההגנה הסתיימה, ההוצאה לפועל רשאית לעקל אותו. לכן חייב שמקבל קצבאות כדאי שיתכנן את השימוש בהן בתוך תקופת ההגנה, ויתעד את התנועות כדי שיוכל להראות לרשם מה מקור כל הפקדה. מי שאינו בטוח אם יש לו כספים בקופות שונות שמוגנים עד מועד המשיכה יכול לבדוק זאת דרך מאגר הר הכסף, כפי שמוסבר במדריך איך מאתרים חשבונות וכספים אבודים על שמכם.

כמה כסף מהשכר מוגן מעיקול

מעבר לקצבאות ולמענקים, יש גם סכום מינימלי מהשכר החודשי שאסור לעקל. הסכום הזה נועד להבטיח שלחייב יישאר כסף לצרכים בסיסיים כמו מזון, דיור ותרופות. חשוב לדעת שמדובר בסכומים נמוכים יחסית, שמבטאים קיום מינימלי ולא את רמת החיים הרגילה של משק בית. הסכום נקבע לפי הרכב המשפחה, וגדל ככל שיש יותר נפשות שתלויות בחייב.

מקור: כל זכות - שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד

הסכום המוגן לא יעלה על 80% מהשכר נטו, כך שגם מי שמשתכר מעט יחסית יראה חלק משכרו עובר לגביית החוב. החישוב נעשה על השכר נטו, כלומר אחרי ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשות לפנסיה. מי שמבקש להבין את הפער בין השורה העליונה בתלוש לבין מה שנכנס בפועל לחשבון יכול להיעזר במדריך ברוטו מול נטו - למה השכר בחשבון נמוך מזה שבחוזה.

חייב שאינו עובד בשכר

אותו סכום מגן גם על כספים שמגיעים לחייב שאינו עובד כשכיר, למשל עצמאי או מי שמתקיים ממקורות אחרים. כלומר, גם בלי תלוש שכר, יש סכום חודשי שאמור להישאר בידי החייב לפי הרכב המשפחה שלו. הסכום הזה משמש גם בחישוב ההגנה על פנסיה תקציבית: ההגנה עליה היא עד הגבוה מבין הסכום הפטור לפי הטבלה לבין מחצית הקצבה.

קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: זוג עם שני ילדים, שבו בן הזוג החייב מרוויח נטו סכום שגבוה במעט מ-5,139 ש"ח. במצב כזה רק ההפרש שמעל הסכום המוגן חשוף לעיקול, ולא כל המשכורת. מי שמגלה שהבנק או הרשם עיקלו יותר מכך צריך לפנות ללשכה בבקשה מתאימה ולצרף תלושי שכר ופירוט של הרכב המשפחה.

בקשה לביטול עיקול על חשבון עו"ש בטופס 214

כשהעיקול כבר הוטל, הדרך הרשמית לבקש את ביטולו היא הגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל. בקשה לביטול עיקול על חשבון עו"ש מוגשת בטופס 214, בסימון סעיף 4 ה', ומצרפים לה פירוט תנועות של שלושת החודשים האחרונים ואישור ניהול חשבון מהבנק. המסמכים האלה מאפשרים לרשם לראות מה נכנס לחשבון, מאילו מקורות, והאם יש בו כספים מוגנים כמו קצבאות או מענקים.

מתי הרשם מבטל את העיקול

ככלל, הרשם מבטל את העיקול בחשבון באחד משלושה מצבים:

• נקבע לחייב צו תשלומים, והוא שילם לפחות את התשלום הראשון לפיו.
• החייב הגיע להסדר תשלומים עם הזוכה.
• יש החלטה של בית משפט שמורה על הביטול.

המצב הראשון הוא המעשי ביותר עבור רוב החייבים: מי שמבקש צו תשלומים, מקבל החלטה ומשלם את התשלום הראשון, יכול לבקש את ביטול העיקול עוד לפני שהחוב נפרע במלואו. כך החשבון חוזר לתפקד, והחוב ממשיך להיפרע בתשלומים חודשיים לפי היכולת שנקבעה.

איך מגישים את הבקשה

את הבקשה אפשר להגיש בכמה ערוצים: באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, בדואר אלקטרוני, בפקס, בדואר או בלשכת ההוצאה לפועל אחרי זימון תור דרך המוקד בטלפון ‎*35592. מומלץ לשמור אסמכתה על ההגשה, ולוודא שכל המסמכים מצורפים, כי בקשה חסרה עלולה להתעכב. מדריך מפורט לחייב שיש עיקולים עליו או על רכושו מופיע באתר כל זכות.

מי שאינו מכיר בחוב שבגינו הוטל העיקול צריך לפעול בהתאם לסוג התיק: בתיק לביצוע פסק דין, כאמור, הדרך היא ערעור בבית המשפט ולא התנגדות בהוצאה לפועל. בכל מקרה, כדאי לפעול מיד ולא לחכות, כי כל יום שעובר מאפשר לכספים נוספים להיכנס לחשבון ולהיתפס.

דרכים נוספות להתמודדות: הסדר, צו תשלומים וליווי משפטי

ביטול העיקול הוא צעד אחד, אבל ההתמודדות האמיתית היא עם החוב עצמו. כשהחייב מכיר בחוב, הדרך הנוחה ביותר בדרך כלל היא לנסות להגיע לפשרה עם הזוכה. אפשר להציע הסדר תשלומים שמתאים ליכולת, ולבקש מהזוכה להסכים להסרת העיקול כחלק מההסדר. לזוכה יש אינטרס לקבל את הכסף בצורה מסודרת, ולא תמיד הוא מעדיף מאבק ממושך בלשכה.

כשאין הסכמה עם הזוכה

חייב שלא הצליח להגיע להסדר עם הזוכה יכול לבקש מההוצאה לפועל צו תשלומים, ואם ישלם את התשלום הראשון לפיו, העיקול על חשבון העו"ש יבוטל ככלל. לבקשה כדאי לצרף מסמכים שמעידים על המצב הכלכלי: תלושי שכר, אישור על דמי אבטלה, אישורים על קצבאות, הוצאות קבועות ונימוקים נוספים. מטרת המסמכים היא לשכנע את הרשם לקבוע תשלום חודשי שאפשר לעמוד בו בפועל, ולא סכום שיוביל להפרה מהירה ולחזרה להליכים.

צעדים שעורך דין יכול לנקוט

פנייה לעורך דין שמתמחה בהוצאה לפועל משדרת לרשם ולזוכה שהחייב אינו מתעלם מהחוב ושוקל דרך לפרוע אותו. עורך הדין יכול להגיש בקשה לחקירת יכולת, בקשה לאיחוד תיקים כשיש כמה זוכים, בקשה לצו תשלומים, ובמצבים קשים יותר גם לבחון הליך חדלות פירעון. הליך כזה, שבעבר נקרא פשיטת רגל, מתואר בהרחבה במדריך פשיטת רגל - הליך חדלות פירעון לאדם פרטי, שלבים וצו הפטר. לעיתים התערבות מקצועית מזרזת את ההסרה של העיקול, בעיקר כשיש בחשבון כספים מוגנים שנתפסו בטעות.

סיוע משפטי למי שאינו יכול לממן

מי שאין בידו כסף לממן עורך דין יכול לפנות לעמותות שמעניקות סיוע משפטי ולקליניקות משפטיות באוניברסיטאות. חלק מהגופים האלה מסייעים בתשלום סמלי ואחרים ללא עלות, בהתאם למצב הכלכלי של הפונה.

ערעור על החלטת הרשם

על החלטה של רשם ההוצאה לפועל אפשר לערער לבית המשפט. בחלק מהמקרים הערעור אינו אוטומטי, ולפני כן יש להגיש בקשת רשות ערעור במועד שהחוק קובע. כדאי לבדוק את המועד מיד עם קבלת ההחלטה, כדי לא לאבד את הזכות.

ההשלכות על ההתנהלות הכלכלית ואיך מצמצמים נזק

עיקול על חשבון הבנק משפיע על כל ההתנהלות הכלכלית השוטפת. כשהיתרה מוקפאת, קשה לבצע תשלומים, ולעיתים חיובים שאמורים לרדת מהחשבון אינם נפרעים. צ'קים שנמשכו מהחשבון עלולים לחזור, ומכאן עלול להיפתח מעגל של בעיות נוספות. מי שמתמודד עם מצב כזה ימצא הסבר על ההשלכות במדריך צ'קים חוזרים - איך מתמודדים?.

גם תשלומים שמשולמים בהרשאה לחיוב חשבון עלולים להיפגע: ארנונה, חשמל, ביטוחים, הלוואות ושכר לימוד. כדאי לבדוק אילו חיובים יורדים מהחשבון המעוקל, ולשקול להעביר חלק מהם לאמצעי תשלום אחר, כפי שמוסבר במדריך הוראת קבע - בבנק או בכרטיס אשראי, ואיך מבטלים. הצעד הראשון לצמצום הנזק הוא לרשום את כל החיובים הקבועים שיורדים מהחשבון ולוודא שאף אחד מהם אינו גורר קנסות או ריביות פיגורים נוספים.

חשבון משותף ובני משפחה

כשהחשבון המעוקל משותף לחייב ולבן או בת זוג, העיקול עלול להשפיע גם על מי שאינו חייב בעצמו. במקרה כזה כדאי לתעד אילו כספים שייכים לכל אחד מבעלי החשבון, למשל משכורת של בן הזוג שאינו חייב, ולהציג את התיעוד הזה לרשם. על היתרונות והסיכונים של ניהול חשבון משותף אפשר לקרוא במדריך חשבון בנק משותף - כדאי או לא כדאי?.

ניהול הוצאות שוטפות בתקופת העיקול

יש מי שבוחרים בתקופה הזו בכרטיס נטען לצורך הוצאות יומיומיות, כדי לשמור על סדר ולא לחרוג מהתקציב. יש לזכור שכספים חדשים שנכנסים לחשבון המעוקל בשלושת החודשים שאחרי הצו כלולים בעיקול, ולכן אין בכך פתרון קסם, אלא דרך לנהל את הכסף שנשאר בידי החייב. מידע נוסף מופיע במדריך כרטיס אשראי נטען - איך עובד ואיך מוציאים בלי חשבון בנק. התנהלות שקופה וחוקית, עמידה במועדים ושיתוף פעולה עם הלשכה הם מה שמאפשר לצאת מהמצב הזה בלי להעמיק את החוב.

מקורות

• כל זכות - אזהרה לחייב בהוצאה לפועל
• כל זכות - מדריך לחייב שנפתח נגדו תיק לביצוע פסק דין כספי בהוצאה לפועל
• כל זכות - עיקול נכסים של חייב בהוצאה לפועל הנמצאים אצל צד שלישי
• כל זכות - נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל
• כל זכות - שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד
• כל זכות - מדריך לחייב בהוצאה לפועל שיש עיקולים עליו או על רכושו