צ'קים חוזרים - איך מתמודדים? 

מה עושים ברגע שצ'ק חוזר?

ברגע שצ'ק חוזר, עושים שני דברים לפני כל צעד אחר: מבררים מהי סיבת ההחזרה שהבנק ציין, ויוצרים קשר עם מי שמסר את הצ'ק. רק אחרי שהתמונה ברורה מחליטים אם להסתפק בתיקון, להגיע להסדר תשלום או לפתוח בהליך גבייה. הסדר הזה חשוב, כי חלק גדול מהצ'קים החוזרים נובע מבעיות טכניות פשוטות שאפשר לפתור בשיחת טלפון אחת, בלי הוצאות ובלי לפגוע ביחסים עם הלקוח או עם הספק.

צ'קים חוזרים הם תופעה מוכרת בכל העולם, ובישראל היא מטרידה בעיקר עסקים קטנים ונותני שירות. אמנם רבים כבר עברו לכרטיסי אשראי ולהעברות בנקאיות באינטרנט, והצ'ק הידני נראה לחלק מהציבור מיושן ופחות בטוח, אבל הוא עדיין נפוץ מאוד. אנשים פרטיים משתמשים בו כשהם לא רוצים לחרוג ממסגרת כרטיס האשראי, ובעולם העסקים הוא אמצעי תשלום שגרתי לספקים ולקבלנים, לעתים קרובות כצ'ק דחוי למועד עתידי. מי שבנה תזרים מזומנים על פירעון של צ'ק מסוים ומגלה שהוא חזר, עלול להרגיש חסר אונים.

הנקודה החשובה ביותר היא שצ'ק חוזר אינו סוף הסיפור: הצ'ק עצמו הוא מסמך משפטי שמאפשר לגבות את החוב גם בהמשך. לכן אין סיבה להיכנס לפאניקה. יש זמן לברר, לשוחח ולבחור את הדרך שמתאימה לסכום, לנסיבות ולחשיבות של הכסף עבור מי שקיבל את הצ'ק.

כדאי גם לשים לב לצד השני של המטבע. מי שהצ'קים שלו חוזרים שוב ושוב עלול להפוך ללקוח שחשבונו מוגבל, עם השלכות כבדות על התנהלותו הבנקאית. מי שרוצה להבין את ההשלכות האלה מנקודת המבט של המשלם, ימצא פירוט במדריך על לקוח מוגבל ומה המשמעות של הגבלת חשבון. כאן נתמקד במי שקיבל את הצ'ק ונשאר בלי הכסף.

שש הסיבות המרכזיות שבגללן צ'ק חוזר

לא כל צ'ק שחוזר מעיד על לקוח שאינו מסוגל לשלם או על ניסיון הונאה. הבנק מחזיר צ'ק מסיבות שונות, וחלקן טכניות לגמרי. ההבחנה בין הסיבות היא הבסיס לכל החלטה בהמשך, ולכן כדאי להכיר אותן לפני שמרימים טלפון. קיימות שש סיבות עיקריות להחזרת צ'ק, ורק חלק מהן מעיד על בעיה כלכלית אמיתית אצל נותן הצ'ק.

1. אין כיסוי מספיק בחשבון

זו הסיבה הנפוצה ביותר. בחשבון של נותן הצ'ק אין די כסף או מסגרת אשראי כדי לכבד את הסכום. אילו הבנק היה מכבד את הצ'ק, הלקוח היה חורג ממסגרת האשראי שאושרה לו, ולכן הבנק מודיע על אי כיבוד הצ'ק. ההתנהלות מול צ'קים כאלה מוסדרת בישראל בחוק שיקים ללא כיסוי, שקובע גם את המנגנון שבו לקוח שצ'קים רבים שלו חוזרים הופך ללקוח מוגבל.

2. שגיאות טכניות במילוי הצ'ק

מאחר שהצ'ק נכתב ביד, טעויות במילוי שכיחות. הרשימה ארוכה: תאריך שגוי, סכום במילים שאינו תואם לסכום בספרות, חתימה שאינה תואמת לחתימה הרשומה בבנק, חתימה חסרה ועוד. כשהטעות נעשתה בשוגג, הפתרון פשוט - מודיעים לנותן הצ'ק והוא מתקן. אבל אם כמה צ'קים של אותו אדם חוזרים כולם בגלל "טעויות", כנראה שאין כאן מקרה. ייתכן שמדובר בדרך מכוונת למשוך זמן.

3. צ'ק לא סחיר שהועבר לצד שלישי

קרובה לטעויות המילוי היא הטעות במסירה. המקרה הנפוץ הוא צ'ק שנכתב עליו "למוטב בלבד" ונמסר הלאה. המשמעות של הכיתוב הזה היא שרק האדם או החברה ששמם רשום על הצ'ק רשאים לפרוע אותו. אם המוטב העביר את הצ'ק לספק שלו, והספק ניסה להפקיד אותו, הצ'ק יחזור. מי שמקבל צ'ק מצד שלישי (צ'ק "מוסב") צריך לבדוק את הנקודה הזו כבר ברגע הקבלה.

4. צ'ק מחשבון שאינו פעיל

לפעמים מתקבל צ'ק מחשבון שכבר נסגר. בעל החשבון סגר אותו, למשל במסגרת מעבר לבנק אחר, אבל נשאר בידיו פנקס צ'קים ישן, וממנו נתן את הצ'ק. מבחינת הבנק, צ'ק כזה חסר ערך. לעתים זו טעות של מי שפשוט שכח, ולעתים זה ניצול מכוון של פנקס שאמור היה להיות מושמד.

5. צ'ק של לקוח מוגבל

כאשר צ'קים רבים של אדם חוזרים בגלל חוסר כיסוי, בנק ישראל מטיל מגבלות על חשבונו. אחת המגבלות הראשונות היא איסור על הנפקת פנקסי צ'קים חדשים ועל משיכת צ'קים מהחשבון. עם זאת, ייתכן שבידי הלקוח נותרו צ'קים מפנקס ישן, או שהוא מסר את הצ'ק עוד לפני שהחשבון הוגבל, למשל כצ'ק דחוי. במקרים כאלה הצ'ק יחזור בגלל ההגבלה.

6. צ'ק שבוטל

נותן הצ'ק רשאי להורות לבנק לבטל את הצ'ק, והבנק מכבד את ההוראה. ביטול כזה יכול לנבוע מרצון לבטל את העסקה, ממחלוקת על השירות שניתן, או מנוכלות. תופעה דומה, אם כי במנגנון מורכב יותר, קיימת גם בכרטיסי אשראי, כפי שמוסבר במדריך על ביטול חיוב בכרטיס אשראי.

מקור: ויקיפדיה - שיק

טעות טכנית בתום לב - איך מתקנים בלי הוצאות

כשהצ'ק חזר בגלל טעות טכנית בתום לב, הפתרון הוא לפנות לנותן הצ'ק ולבקש צ'ק חדש ותקין או תשלום בדרך אחרת. לקטגוריה הזו שייכים צ'קים עם שגיאות מילוי, צ'קים לא סחירים שהועברו בטעות, וצ'קים שניתנו מחשבון שנסגר כשבעליו עבר לבנק אחר ושכח שהפנקס הישן כבר אינו בתוקף.

במקרים האלה, אם הטעות אכן הייתה בשוגג, סביר מאוד שנותן הצ'ק יתנצל וימסור צ'ק חדש, או יעביר את הסכום בהעברה בנקאית. הבעיה נפתרת בתוך ימים, בלי אגרות, בלי עורכי דין ובלי מתיחות מיותרת. שיחה ישירה עם נותן הצ'ק היא הדרך הזולה והמהירה ביותר, ובטעות טכנית היא פותרת את הבעיה כמעט תמיד.

כמה נקודות שכדאי להקפיד עליהן בשיחה כזו:

• לציין בדיוק את הסיבה שהבנק ציין להחזרה, כדי שנותן הצ'ק יבין מה לתקן.
• לבקש את התשלום החלופי בתוך פרק זמן מוגדר ולא "בקרוב".
• לשמור את הצ'ק המקורי שחזר. גם אם הבעיה נראית טכנית, הוא הראיה לחוב אם הדברים יסתבכו.
• לשקול לבקש את התשלום החלופי בהעברה בנקאית או בצ'ק דיגיטלי, שבהם הסיכון לטעויות מילוי נמוך יותר.

מה שמבדיל בין טעות כנה לבין התחמקות הוא בדרך כלל ההתנהגות אחרי הפנייה. מי שטעה ממהר לתקן. מי שמשתמש ב"טעויות" כדי לדחות את התשלום, יחזור על אותה טעות בצ'ק הבא, יבקש עוד ועוד זמן, או יפסיק לענות. דפוס של כמה צ'קים חוזרים מאותו אדם, כל אחד מסיבה "טכנית" אחרת, הוא סימן אזהרה ברור, ומקרה כזה כבר שייך לקטגוריית הנוכלות שנדון בה בהמשך.

טיפ: לפני שמפקידים צ'ק, כדאי לעבור עליו במהירות - תאריך, סכום במילים ובספרות, שם המוטב וחתימה. בדיקה של חצי דקה חוסכת שבועות של המתנה.

צ'ק ללא כיסוי או של לקוח מוגבל - מתי משתלם לגבות

כשהצ'ק חזר בגלל חוסר כיסוי או בגלל הגבלת חשבון, הצעד הראשון הוא עדיין שיחה עם נותן הצ'ק, במטרה להגיע להסדר תשלום שאינו מחייב הוצאות נוספות. הבעיה כאן מורכבת יותר מטעות טכנית, אבל לא תמיד היא נובעת ממצוקה עמוקה. פעמים רבות מדובר בטעות אנוש: הוצאה גדולה שלא תוכננה, חישוב שגוי של מסגרת האשראי, או משכורת שנכנסה מאוחר מהצפוי. במצב כזה אפשר לסכם שהסכום ישולם עם כניסת המשכורת או בתשלום הבא.

הסדר כזה עדיף כמעט תמיד, כי כל חלופה אחרת כרוכה בתשלום אגרות ולעתים בשכר טרחה של עורך דין. כדאי לסכם את ההסדר בכתב, אפילו בהודעה פשוטה, עם סכום ומועד ברורים.

כשאין הסכמה: הוצאה לפועל

אם השיחה לא הובילה לפתרון, אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל על הצ'ק שחזר. צ'ק הוא שטר, ולכן אפשר להגיש אותו לביצוע ברשות האכיפה והגבייה גם בלי עורך דין, בתשלום אגרה בלבד. ההליך מאפשר להפעיל כלי גבייה מול החייב, ובהם עיקולים. מי שרוצה להבין איך עיקול נראה מהצד של החייב, ימצא הסבר במדריך על עיקול חשבון בנק.

כשפונים לעורך דין

אפשרות נוספת היא לפנות לעורך דין שמתמחה בגביית חובות. בחוב שמקורו בקושי כלכלי כדאי להעדיף עורך דין שעובד על בסיס הצלחה, כלומר מקבל אחוז מהסכום שנגבה בפועל. כך לא מוסיפים הפסד על ההפסד שכבר נגרם מהצ'ק שחזר.

השיקול הכלכלי: האם בכלל יש ממי לגבות

כאן מגיע החלק הפחות נעים. כשלחייב אין כסף, או כשהחברה שמסרה את הצ'ק קרסה, סיכויי הגבייה נמוכים, וכל שקל שמושקע בהליך עלול ללכת לאיבוד. במצבים כאלה יש בדרך כלל נושים רבים נוספים על אותו חשבון, והכסף, אם יש בכלל, מתחלק ביניהם. אם החייב נכנס להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), הגבייה עוברת למסלול מסודר אחר, שבו הנושה מגיש תביעת חוב ומקבל רק חלק מהסכום, אם בכלל.

לכן כדאי לשקול באופן רציונלי את הסכום הכולל של הצ'קים שחזרו מאותו אדם, ושל אלה שעדיין לא הגיע מועד פירעונם, מול עלות האגרות, שכר הטרחה והזמן שיושקע. קחו מקרה היפותטי: נגר קיבל מלקוח שלושה צ'קים דחויים, והראשון חזר בגלל חוסר כיסוי. לפני שהוא פותח תיק, משתלם לו לברר אם הלקוח בכלל פעיל, אם ידוע על נושים נוספים, ומה הסיכוי ששני הצ'קים הבאים ייפרעו. לפעמים ההחלטה הנכונה היא הסדר תשלומים צנוע, ולפעמים - פעולה מהירה לפני שנושים אחרים יקדימו.

נוכלות וביטול עסקה - מתי עוברים להליך משפטי

כשיש סימנים לנוכלות, נכון לפנות לעורך דין שיפתח תיק בהוצאה לפועל וינהל את ההליך. מקרים כאלה כוללים מסירת צ'קים מחשבון שהמוסר יודע שאינו פעיל, או "טעויות" שחוזרות על עצמן ואינן נעשות בתום לב. כאן כבר אין טעם לחכות לתיקון מרצון.

יש הבדל משמעותי בין נוכלות לבין קושי כלכלי. במקרה של נוכלות, עורך דין מיומן יכול לעתים להשיג לא רק את סכום הצ'ק, אלא גם פיצוי על העיכוב, על עוגמת הנפש ועל ההוצאות שנגרמו בשל התשלום שלא הגיע. כשהסיבה כלכלית ויש נושים רבים, תוצאה כזו פחות סבירה. לכן דווקא במקרי נוכלות שכירת עורך דין משתלמת יותר, כי סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.

ביטול צ'ק בגלל רצון לבטל את העסקה

כשנותן הצ'ק ביטל אותו, ייתכן שמדובר בנוכלות, אבל ייתכן גם שהוא פשוט רוצה לבטל את העסקה. במקרה כזה צריך לבדוק קודם כול אם הוא רשאי לבטל אותה. התשובה תלויה בתנאי העסקה: מה סוכם, האם השירות או הסחורה סופקו כראוי, והאם קיימת זכות ביטול לפי דין.

אם אין לנותן הצ'ק זכות לבטל את העסקה, יש להבהיר לו זאת ולבקש תשלום חדש. אם הוא מסרב, אפשר לפנות לאמצעים משפטיים ולהוצאה לפועל כדי לגבות את החוב בגין העסקה שלא שולמה. אם דווקא קיימת מחלוקת אמיתית על איכות השירות או על מה שסוכם, ייתכן שההליך יתנהל כמחלוקת משפטית ולא כגבייה פשוטה של שטר, ולכן כדאי לאסוף מראש את כל המסמכים: הצעת מחיר, התכתבויות, תעודות משלוח וקבלות.

• ביטול בתוקף, לפי תנאי העסקה או לפי דין - אין חוב לגבות, ויש להחזיר את מה שהתקבל לפי הצורך.
• ביטול שלא בתוקף - מבהירים, מבקשים תשלום, ובהיעדר מענה פונים להליך משפטי.
• ביטול שמסתיר נוכלות - פונים לעורך דין בלי לחכות.

איך מצמצמים מראש את הסיכון לצ'קים חוזרים

אי אפשר לבטל לגמרי את הסיכון שצ'ק יחזור, אבל אפשר להקטין אותו משמעותית ולהבטיח שגם אם זה יקרה, הנזק יהיה מוגבל. עסק שמקבל צ'קים רבים יכול לבטח אותם, כך שכשצ'ק חוזר חברת הביטוח משלמת את שוויו ומטפלת בעצמה בגבייה.

ביטוח צ'קים

בביטוח מסוג זה, כשצ'ק חוזר מפעילים את הפוליסה, וחברת הביטוח משלמת את שווי הצ'ק ופועלת לגבייתו באמצעות עורכי הדין שלה. מבחינת המבוטח, העניין נסגר: הוא קיבל את הכסף שהגיע לו. בתחומים שבהם צ'קים נוטים לחזור לעתים קרובות, זה פתרון ששווה לבדוק. הביטוח עולה כסף, אבל הוא יכול לחסוך אגרות והפסדים, ובעיקר מאפשר להסתמך על הצ'קים שבמגירה כשמתכננים את התזרים.

בדיקה קפדנית בעת הקבלה

גם בלי ביטוח, כדאי לבדוק כל צ'ק כשמקבלים אותו: שהתאריך, הסכום והחתימה מולאו כראוי, ושאין עליו מגבלה כמו "למוטב בלבד" כשהוא מגיע מצד שלישי. מעבר לבדיקה הטכנית, כדאי להעריך את הסבירות שהלקוח לא יוכל לעמוד בתשלום. כלל אצבע זהיר הוא לא לקבל צ'קים דחויים רבים מגורם חדש לפני שהופקדו בהצלחה צ'קים קודמים שלו. אפשר גם לבקש מלקוח עסקי גדול פרטים שמאפשרים לבדוק את מצבו, ולהבין את הרקע במדריך על נתוני אשראי בישראל ודירוג אשראי. התנהלות כזו, של הערכת סיכונים לפני שמתחייבים, נכונה לא רק בצ'קים אלא בכל פעולה פיננסית.

ניכיון צ'קים

אפשרות נוספת, שזוכה למוניטין מעט מפוקפק אך לא בהכרח בצדק, היא פנייה לחברות שמתמחות בניכיון צ'קים. השוק הזה כמעט אינו פועל אחרי שהצ'ק כבר חזר, כי לחברות לא משתלם לרכוש צ'קים שידוע שהם בעייתיים, ואם יסכימו - יגבו עמלה גבוהה במיוחד. עם זאת, עסק שמחזיק צ'קים דחויים רבים יכול לעבוד עם חברת ניכיון באופן קבוע: הוא מקבל מיד את שווי הצ'ק בניכוי עמלה, שמשקפת את רמת הסיכון של הלקוח, והחברה מפקידה את הצ'ק במועד הפירעון. כדאי לבדוק היטב את מבנה העמלות ואת השאלה מי נושא בסיכון אם הצ'ק יחזור בכל זאת, כי בחלק מההסכמים הסיכון נשאר אצל העסק.

מעבר לאמצעי תשלום אחרים

לבסוף, בחלק מהעסקאות אפשר פשוט להציע ללקוח חלופה: העברה בנקאית, צ'ק דיגיטלי או תשלום בכרטיס אשראי. לכל אחת מהן יש עלויות משלה, ומי שבוחן אותן ימצא רקע במדריך על עמלות בנקים ואיך מקטינים אותן. גם כשהעלות מעט גבוהה יותר, הוודאות שהכסף יגיע שווה לא פעם את ההפרש.

סיכום: סדר הפעולות הנכון

צ'ק שחוזר מהבנק הוא אירוע לא נעים לשני הצדדים, והסיבות לו מגוונות. הכלל המנחה הוא להתחיל תמיד מהזול והפשוט - בירור הסיבה ושיחה - ולהסלים להליך משפטי רק כשהנסיבות והסכום מצדיקים זאת. סדר הפעולות המומלץ נראה כך:

1. מבררים בבנק מהי סיבת ההחזרה.
2. משייכים את המקרה לאחת הקטגוריות: טעות טכנית, קושי כלכלי, נוכלות או ביטול עסקה.
3. פונים לנותן הצ'ק ומנסים להגיע לתיקון או להסדר, ומתעדים את מה שסוכם.
4. אם אין פתרון, שוקלים את סכום החוב מול עלויות ההליך ומול סיכויי הגבייה.
5. פותחים תיק בהוצאה לפועל, לבד או בעזרת עורך דין, ובמקרי נוכלות - פונים לעורך דין מוקדם ככל האפשר.

חשוב לזכור שככל שמצבו של החייב גרוע יותר, כך גדל הסיכוי שיש לו נושים נוספים, ושייקח זמן וכסף לראות את סכום הצ'קים שחזרו. לכן הבחירה בדרך הפעולה צריכה להתאים לסכום, לנסיבות ולחשיבות של הכסף עבור מי שקיבל את הצ'ק. ולמי שמקבל צ'קים באופן קבוע, ההשקעה החשובה היא בצד המניעה: בדיקה בעת הקבלה, זהירות עם לקוחות חדשים, ובמידת הצורך ביטוח או ניכיון.

מקורות

• ויקיפדיה - שיק: https://he.wikipedia.org/wiki/שיק
• ויקיפדיה - רשות האכיפה והגבייה: https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_האכיפה_והגבייה