מהו דירוג אשראי ולמה הוא חשוב גם מחוץ לבנק
דירוג אשראי הוא ציון שמסכם את האופן שבו אדם עמד בהתחייבויות הכספיות שלו בתקופה האחרונה. גופים שנותנים אשראי משתמשים בו כדי להעריך את הסיכון שבהלוואה לאותו אדם: האם יחזיר בזמן, האם היו פיגורים, האם ננקטו נגדו הליכי גבייה. ככל שהתמונה נקייה יותר, כך הסיכוי לקבל אשראי עולה, ולעיתים גם התנאים משתפרים. תמונה שיש בה איחורים, צ'קים חוזרים או תיקים בהוצאה לפועל עלולה להוביל לסירוב, לדרישה לביטחונות נוספים או לריבית גבוהה יותר.
הנטייה הרווחת היא לחשוב על דירוג אשראי רק לקראת משכנתה או הלוואה גדולה. בפועל, הנתונים נבדקים בהזדמנויות רבות יותר: בבקשה להגדלת מסגרת בחשבון, בהנפקת כרטיס אשראי, בהלוואה לרכב או בעסקת תשלומים מול חברת מימון. מי שבוחן מימון לרכישת רכב, למשל, יגלה שהתנאים שיוצעו לו קשורים ישירות למה שמופיע עליו במאגר. גם בשוק השכירות יש בעלי דירות שמבקשים מהשוכר להציג מסמכים על מצבו הכלכלי, לצד הבטוחות המקובלות שמפורטות במאמר על ערבות לחוזה שכירות ומה מותר לבעל הדירה לדרוש.
הבעיה המוכרת היא תזמון. מי שלא בדק את מצבו מעולם מגלה אותו בדרך כלל ברגע שבו הוא כבר זקוק לאשראי, כשאין זמן לתקן טעות או לשפר את ההתנהלות. בדיקה יזומה מבעוד מועד היא הדרך היחידה לזהות טעות בנתונים לפני שהיא עולה כסף. הבדיקה עצמה פשוטה, וכפי שנראה בהמשך, הגרסה הבסיסית שלה ניתנת ללא עלות פעם בשנה.
טיפ זהב: כדאי לקבוע לעצמכם מועד קבוע בשנה, למשל תחילת ינואר, להזמנת דוח ריכוז הנתונים. הזכאות לדוח ללא עלות מתחדשת בכל שנה קלנדרית, ובדיקה בתחילת השנה משאירה זמן לטפל בכל ממצא לפני צורך אמיתי באשראי.
חוק נתוני אשראי והמאגר של בנק ישראל
התחום מוסדר בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, שמכוחו הוקם מאגר מרכזי בבנק ישראל. המערכת עלתה לאוויר באפריל 2019, כשהמועד שנקבע לכך היה 12 באפריל 2019. מטרת המהלך הייתה להגדיל את התחרות בשוק האשראי: במקום שרק הבנק שבו מתנהל החשבון יכיר את ההיסטוריה של הלקוח, גם גופים אחרים יכולים לקבל תמונה מלאה ולהציע לו הלוואה.
מה מדווח למאגר ומאיזה גיל
מגיל 18 ההתחייבויות של כל אדם מדווחות למאגר: חשבון עובר ושב, צ'קים, הוראות קבע, הלוואות, משכנתה, כרטיסי אשראי וגם ערבות שנתן לאחר. כלומר, מי שחתם כערב להלוואה של בן משפחה עשוי לראות גם את ההתחייבות הזו בנתונים שלו. לפי החוק, נותן אשראי מקבל נתונים מהמאגר לשם התקשרות בעסקת אשראי או לשם קביעת תנאיה, ולא לכל מטרה שהיא.
כמה זמן נשמר המידע
בנק ישראל שומר את המידע במאגר 10 שנים ממועד העברתו. אחרי 3 שנים, השמירה היא לשם תיעוד בלבד, והלשכות מושכות לצורך חישוב הדירוג את נתוני 3 השנים האחרונות. בפועל, מה שקובע את הדירוג הוא ההתנהלות ב-3 השנים האחרונות, גם אם המידע עצמו נשמר במאגר זמן רב יותר.
בשנת 2026 אישרה הכנסת תיקון לחוק שמקצר את תקופת הרישום של נתונים שליליים - פיגור, צ'ק חוזר והליך בהוצאה לפועל - המשמשים ל"חיווי אשראי", מ-3 שנים לשנה אחת. לפי הדיווח מ-3 באוגוסט 2026, התיקון אמור להיכנס לתוקף כשישה חודשים לאחר מכן.
הזכות לצאת מהמאגר
לקוח רשאי לבקש שנתוניו לא ייכללו במאגר, ובהמשך גם לבטל את הבקשה ולחזור. יש לכך חריג חשוב: מי שדווחו עליו נתוני אי-פירעון אינו יכול לצאת מהמערכת עד תום 3 שנים מיום הדיווח. כדאי לזכור שיציאה מהמאגר פירושה גם שגוף שמבקש לתת אשראי לא יראה את ההיסטוריה החיובית, וזה עלול להקשות על קבלת הלוואה.
| נושא | הכלל בחוק | תקופה |
|---|---|---|
| שמירת מידע במאגר | ממועד העברת המידע לבנק ישראל | 10 שנים |
| שמירה לשם תיעוד בלבד | החל מתום התקופה הפעילה | אחרי 3 שנים |
| נתונים שמשמשים לחישוב דירוג | הלשכה מושכת מהמאגר | 3 השנים האחרונות |
| נתונים שליליים לחיווי אשראי (לפי התיקון מ-2026) | קיצור תקופת הרישום | שנה אחת |
| חסימת יציאה מהמאגר | למי שדווחו עליו נתוני אי-פירעון | 3 שנים מהדיווח |
מקור: מערכת נתוני אשראי - מדריך דירוג אשראי, נוסח החוק המעודכן וכלכליסט.
דוח ריכוז נתונים: איך מזמינים ומה מופיע בו
דוח ריכוז נתונים הוא המסמך שמציג לאדם את כל מה שהמאגר של בנק ישראל יודע עליו. לפי מערכת נתוני האשראי, כל מי שנאספים עליו נתונים זכאי לדוח אחד ללא עלות בכל שנה קלנדרית, כלומר בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר. דוחות נוספים באותה שנה ניתנים בתשלום. הזכאות מתחדשת בתחילת כל שנה קלנדרית, ולא שנים-עשר חודשים ממועד ההזמנה הקודמת.
שתי דרכים להזמין
- באזור האישי באתר המערכת: הכניסה נעשית דרך מערכת ההזדהות הלאומית, וזו הדרך המהירה עבור מי שכבר מחזיק בפרטי הזדהות ממשלתיים.
- במוקד הטלפוני של מערכת נתוני האשראי: מתאים למי שמעדיף שלא לפעול באינטרנט. מספר המוקד מופיע בעמוד הזמנת הדוח באתר המערכת.
לפי כל זכות, אפשר לבחור דוח שמכסה 3, 5 או 10 שנים אחורה, ולקבל אותו בעברית או בערבית. דוח של 3 שנים משקף את התקופה שעליה נשען הדירוג; דוח ארוך יותר מתאים למי שרוצה לראות תמונה היסטורית רחבה, למשל כדי לוודא שהלוואה ישנה נסגרה כהלכה.

מה יש בדוח
- התחייבויות: הלוואות, משכנתה, מסגרות בחשבון ובכרטיסי אשראי, וערבויות.
- תנאי התשלום ואופן הפירעון: האם התשלומים בוצעו בזמן, באיחור, או שנוצרו פיגורים.
- הליכי גבייה: הליכים שננקטו בגין חובות שלא שולמו.
- גופים שקיבלו מידע: רשימה של מי שהועברו אליהם הנתונים, כך שאפשר לראות אילו גופים בדקו את התיק.
- הריביות: בדוח ריכוז הנתונים מוצגות גם הריביות שהלקוח משלם, בשונה מדוח האשראי שנמסר לנותן אשראי.
הפרט האחרון שימושי במיוחד. כשרואים במקום אחד את כל ההלוואות ואת הריבית שמשולמת על כל אחת, קל יותר לזהות הלוואה יקרה במיוחד, ולבחון אם יש היגיון באיחוד הלוואות לכיסוי חובות או בפירעון מוקדם של החוב היקר.
טיפ זהב: כשמתקבל הדוח, כדאי לעבור עליו שורה אחר שורה מול דפי החשבון וחיובי כרטיס האשראי. הלוואה שאינה מוכרת לכם, ערבות שלא זכורה לכם או פיגור שלא היה - כל אחד מאלה מצדיק בקשת תיקון.
מי מחשב את הדירוג: לשכות האשראי
נקודה שגורמת לבלבול רב: בנק ישראל אינו מחשב דירוג אשראי, ואי אפשר לקבל ממנו ציון. דוח ריכוז הנתונים מהמערכת מציג את הנתונים הגולמיים בלבד. את הציון עצמו מחשבת רק לשכת אשראי שקיבלה רישיון, על בסיס הנתונים שהיא מושכת מהמאגר של בנק ישראל. הלשכה מפיקה מאותם נתונים שלושה תוצרים: דוח אשראי, דירוג וחיווי.
לפי רשימת הלשכות במערכת נתוני האשראי, כיום פועלות שתי לשכות ברישיון פעיל. לשכה שלישית, קו מנחה דירוג אשראי, אינה פעילה מאז סוף 2021.
| לשכת אשראי | מועד קבלת הרישיון | סטטוס |
|---|---|---|
| ל.א.י. לשכת אשראי לישראל | 31.10.2018 | פעילה |
| בי די אי קופאס | 06.11.2018 | פעילה |
| קו מנחה דירוג אשראי | - | לא פעילה מאז 31.12.2021 |
מקור: מערכת נתוני אשראי - רשימת לשכות האשראי.
אין סולם אחיד
לכל לשכה סולם דירוג משלה, ובישראל אין סולם אחיד. המשמעות המעשית היא שציון מסוים בלשכה אחת אינו שקול לאותו מספר בלשכה האחרת. מי שמשווה בין שני ציונים מלשכות שונות ומסיק שמצבו "השתנה" עלול לטעות: ייתכן פשוט שמדובר בשני סולמות. השוואה הוגנת היא רק בין ציונים מאותה לשכה לאורך זמן.
איך מקבלים את הציון
לפי כל זכות, אפשר לקבל את הדירוג בפנייה ישירה ללשכה, ואילו דוח מפורט שמסביר את מרכיבי הציון ניתן בתשלום. מחירי הדוחות נקבעים בידי הלשכות עצמן, ולכן כדאי לבדוק אותם באתר של כל לשכה לפני ההזמנה. מי שרוצה קודם כול לדעת אם יש בעיה בנתונים יכול להתחיל מדוח ריכוז הנתונים, שניתן ללא עלות, ורק אחר כך לפנות ללשכה כדי לראות כיצד הנתונים מתורגמים לציון.
ההבדל בין דוח ריכוז נתונים, דוח אשראי ודירוג
שלושה מונחים מופיעים שוב ושוב בשיחות על אשראי, ולעיתים קרובות מתערבבים. דוח ריכוז נתונים הוא מה שהאדם מקבל על עצמו מבנק ישראל. דוח אשראי הוא מה שהלשכה מפיקה ומעבירה לנותן אשראי שמבקש לבדוק לקוח. דירוג אשראי הוא ציון שהלשכה מחשבת מאותם נתונים. הנתונים הגולמיים זהים, אבל מה שרואה הלקוח, מה שרואה הבנק והציון עצמו הם שלושה מסמכים שונים.
ההבדל בין המסמכים חשוב כשמנסים להבין החלטה של גוף מלווה. אם בקשה להלוואה נדחתה, דוח ריכוז הנתונים יראה מה מופיע במאגר, אבל לא את הציון שהבנק קיבל. כדי לדעת את הציון צריך לפנות ללשכה. מנגד, הדוח שמקבל הלקוח מפורט יותר מבחינת הריביות, שאינן מופיעות בדוח שמועבר לנותן האשראי.
| מאפיין | דוח ריכוז נתונים | דירוג ודוח אשראי מלשכה |
|---|---|---|
| מי מפיק | בנק ישראל (מערכת נתוני האשראי) | אחת מ-2 הלשכות הפעילות |
| כמה דוחות ללא עלות בשנה | 1 בכל שנה קלנדרית | 0 - דוח מפורט על מרכיבי הציון ניתן בתשלום |
| טווח שנים | 3, 5 או 10 שנים לבחירה | 3 השנים האחרונות |
| כולל ציון | לא | כן |
| כולל ריביות | כן | לא, בדוח שנמסר לנותן אשראי |
| שפות | 2 - עברית או ערבית | לפי הלשכה |
מקור: מערכת נתוני אשראי - מדריך דירוג אשראי ועמוד הזמנת הדוח; כל זכות - קבלת מידע על נתוני אשראי ודירוג האשראי האישי.
במילים פשוטות: דוח ריכוז הנתונים הוא החומר הגולמי, והדירוג הוא הסיכום שהלשכה עושה לו. מי שרוצה לשפר את הציון צריך לעבוד על החומר הגולמי - כלומר על ההתנהלות בפועל - כי הציון רק משקף אותה.
מה משפיע על דירוג האשראי בפועל
לפי מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, הדירוג נשען על אופן החזר ההלוואות ועל העמידה בתשלומים ב-3 השנים האחרונות. הוא אינו מתחשב בסך הנכסים של האדם ולא בגובה ההכנסה שלו. משכורת גבוהה או דירה בבעלות לא יעלו את הציון; תשלום בזמן כן. זה הפתעה לא מעטים, שמניחים שמצב כלכלי טוב מתורגם אוטומטית לדירוג טוב.
לנתון שלילי יש משקל רב
לנתונים שליליים משקל גדול יותר מאשר לנתונים חיוביים, וגם איחור בודד פוגע בציון. כלומר, שנים של תשלומים תקינים לא "מבטלות" לגמרי פיגור אחד. מכאן החשיבות של מנגנונים שמונעים איחורים מלכתחילה: הוראת קבע לכל חיוב קבוע, תזכורת לתשלומים חד-פעמיים, ומעקב אחרי יתרת החשבון לפני מועד חיוב. מי שמתלבט היכן להגדיר את החיובים יכול להיעזר במאמר על הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.
נתונים חדשים שוקלים יותר מישנים
החדשות הטובות הן שלנתונים מהתקופה האחרונה יש משקל רב יותר מאשר לנתונים ישנים. מי שהיו לו פיגורים בעבר יכול לשפר את הדירוג שלו באמצעות תשלום בזמן בחודשים האחרונים. השיפור אינו מיידי, אבל הוא אפשרי, וככל שהתקופה התקינה מתארכת, כך משקל האירועים השליליים הולך וקטן.
ניצול מסגרות
בנק ישראל ממליץ להימנע מניצול מלא של המסגרת ולהתאים את המסגרות לצריכה בפועל. שימוש קבוע עד הקצה, בחשבון או בכרטיס, משדר שהאדם נשען על אשראי כדי לגמור את החודש. מנגנונים כמו כרטיס אשראי מתגלגל מקלים לגלוש לחוב מתמשך בלי לשים לב, ולכן כדאי לבדוק אם הם פעילים אצלכם.
מצבי משבר
מערכת נתוני האשראי מציינת שבזמני משבר במשק מבחינים בין אי-עמידה בהחזר בשגרה לבין אי-עמידה בזמן משבר. המשמעות היא שקשיים שנוצרו בתקופה של משבר רחב אינם נבחנים בדיוק כמו פיגור בתקופה רגילה. עם זאת, אין זה פטור: עדיף תמיד לפנות לגוף המלווה מוקדם ולנסות להגיע להסדר, במקום לחכות שהחוב יצבור פיגורים.
איך משפרים דירוג ומתקנים טעויות בנתונים
שיפור דירוג אשראי הוא תהליך שנמשך חודשים, אבל העקרונות שלו פשוטים. ההמלצות שמפרסם בנק ישראל באתר המערכת מתכנסות לחמישה צעדים, ולצידם כמה הרגלים צרכניים שמקלים ליישם אותם. הצעד החשוב ביותר הוא לשלם כל התחייבות בזמן, כי איחור בודד פוגע יותר משתשלום תקין עוזר.
- תשלום בזמן של כל התחייבות: הלוואות, כרטיסי אשראי, הוראות קבע וצ'קים. הגדרת חיובים אוטומטיים מצמצמת את הסיכון לאיחור שנובע משכחה.
- התאמת המסגרות לצריכה: מסגרת שגדולה בהרבה מהצורך מזמינה שימוש בה. מסגרת שקטנה מדי עלולה לגרום לחריגות. כדאי לבחון את שתיהן מול ההוצאה החודשית בפועל.
- הימנעות מניצול מלא של המסגרת: שמירה על מרווח בין החוב בפועל לבין התקרה המאושרת.
- ללוות רק את מה שנדרש: הלוואה גדולה מהצורך מוסיפה התחייבות, ריבית ותשלום חודשי שצריך לעמוד בו לאורך כל התקופה.
- תיקון טעויות בנתונים: באתר מערכת נתוני האשראי אפשר להגיש בקשה לתיקון מידע שגוי.
כשמוצאים טעות בדוח
טעות בדוח, כמו הלוואה שנפרעה ועדיין מופיעה כפעילה או פיגור שלא היה, משפיעה על הציון בדיוק כמו נתון אמיתי. לכן כדאי לא לדחות את הטיפול. הבקשה לתיקון מוגשת באתר המערכת, ומומלץ לצרף אליה מסמכים שתומכים בטענה: אישור על סגירת הלוואה, דף חשבון שמראה את מועד התשלום, או מכתב מהגוף המלווה. לאחר שהתיקון מתבצע, כדאי לוודא שהוא אכן נקלט בדוח הבא.
הרגלים שעוזרים לאורך זמן
דירוג טוב הוא תוצאה של התנהלות שוטפת מסודרת. מעקב חודשי אחר ההוצאות וההכנסות מאפשר לזהות מראש חודש שבו החשבון עלול לרדת מתחת למסגרת. גם בחירת בנק עם עמלות נמוכות, שאפשר לבדוק בהשוואת עמלות העובר ושב בין הבנקים, משאירה יותר כסף בחשבון ומפחיתה את הלחץ על המסגרת. להורים של בני נוער כדאי לזכור שההתחייבויות מדווחות למאגר מגיל 18, ולכן הרגלי ניהול כסף שנרכשים מוקדם, למשל עם חשבון בנק לנוער, מכינים את הקרקע להיסטוריית אשראי תקינה.
טיפ זהב: לפני שחותמים כערבים להלוואה של מישהו אחר, כדאי לזכור שגם ערבות מדווחת למאגר. אם הלווה הראשי יפגר בתשלומים, ההתחייבות עלולה להשפיע גם על התמונה שלכם.
מקורות
- מערכת נתוני אשראי - דוח ריכוז נתונים: creditdata.org.il/publications/report
- מערכת נתוני אשראי - מדריך דירוג אשראי: creditdata.org.il/articles/score-guide
- מערכת נתוני אשראי - מה משפיע על דירוג האשראי: creditdata.org.il/articles/score-changes
- מערכת נתוני אשראי - חוק נתוני אשראי, נוסח מעודכן: נוסח החוק המעודכן
- מערכת נתוני אשראי - רשימת לשכות האשראי: רשימת הלשכות
- כל זכות - קבלת מידע על נתוני אשראי ודירוג האשראי האישי: kolzchut.org.il
- כלכליסט - תיקון החוק לקיצור תקופת הרישום של נתונים שליליים: calcalist.co.il
