תיקון 190 - איך זה משפיע על הכיס שלנו

מה קובע תיקון 190 ואילו כספים אפשר להפקיד

ריבוי מוצרי החיסכון בישראל יוצר בלבול, והוא מורגש במיוחד בשנים שלפני הפרישה. חוסכים רבים מחזיקים כסף בכמה מקומות במקביל, וכל מקום ממוסה בדרך אחרת. התוצאה היא שהטבות מס שעומדות לרשותם אינן ממוצות, והפער מתבטא ישירות בסכום שנשאר ביד בסוף הדרך.

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה נכנס לתוקף בתחילת 2012. לפי ההסבר המפורט במדריך של MyGemel על תיקון 190, מי שמפקיד לקופת גמל כספים שלא קיבלו הטבת מס בעת ההפקדה, ומושך אותם בעתיד כסכום הוני, משלם מס של 15% על הרווח הנומינלי. ההטבה מותנית בכך שלחוסך יש קצבה ממקור אחר בגובה הקצבה המזערית, נושא שנפרט בהמשך.

מאיפה מגיע הכסף

מדובר בכסף נזיל שכבר נמצא בידי החוסך. זה יכול להיות כסף בקופת גמל להשקעה, בתיק השקעות בבורסה, בקרן השתלמות שהגיעה למועד הנזילות, בפיקדון בנקאי, בחשבון העובר ושב או בפוליסת חיסכון. חשוב לזכור שהוצאת כסף ממקום אחד לצורך ההפקדה עשויה להיות אירוע מס בפני עצמה, למשל כשמוכרים ניירות ערך ברווח בתיק השקעות רגיל.

התיקון אינו יוצר כסף חדש, אלא מאפשר להעביר כסף קיים ממקום שבו הוא ממוסה בדרך אחת למקום שבו הוא עשוי להיות ממוסה בדרך מיטיבה יותר. המילה "עשוי" חשובה כאן: כפי שנראה, ההטבה תלויה בתנאים אישיים ובסביבת האינפלציה לאורך שנות ההחזקה, ולכן היא אינה אוטומטית.

העברות בתוך המערכת

לפי אותו מקור, העברות של כספי תיקון 190 בין קופות, בין מסלולי השקעה ומקופה לפוליסה פטורות ממס. הכספים שהועברו מוחזקים בחשבון שחסום להפקדות חדשות, כך שאי אפשר להוסיף אליו כסף אחרי ההעברה. המשמעות המעשית היא שמי שמתכנן להפקיד בכמה שלבים צריך לבדוק מראש עם הקופה איך כל הפקדה נרשמת.

15% נומינלי מול 25% ריאלי: איך מחשבים מי זול יותר

כאן נמצא לב ההטבה, וכדאי להבין אותו היטב לפני שמקבלים החלטה. ההשוואה הפשוטה "15% פחות מ-25%" מטעה, מפני ששני השיעורים מוטלים על בסיס אחר.

המס הרגיל: עד 25% על הרווח הריאלי

בקופת גמל להשקעה ובאפיקי השקעה רגילים, המס במשיכה הונית הוא עד 25% מהרווח הריאלי, והקופה מנכה אותו במקור. ריאלי פירושו שהמס מחושב אחרי ניכוי עליית מדד המחירים לצרכן, כלומר רק הרווח שמעבר לאינפלציה ממוסה. מס רווחי הון מוטל על הרווח בלבד ואפשר לקזז כנגדו הפסדי הון. הרחבה על המיסוי בתיק השקעות רגיל מופיעה במאמר על המס על רווחים בבורסה.

תיקון 190: 15% על הרווח הנומינלי

בתיקון 190 השיעור נמוך יותר, אבל הוא מוטל על הרווח הנומינלי כולו, בלי ניכוי האינפלציה. לכן גם החלק של הרווח ששימש רק לשמירה על ערך הכסף ממוסה.

נקודת האיזון: 40% מהרווח

אפשר לחשב בדיוק מתי שני המסלולים שקולים. מסמנים את הרווח הנומינלי ב-N ואת החלק שנובע מהצמדה למדד ב-I. המס בתיקון 190 הוא 0.15 כפול N, והמס הרגיל הוא 0.25 כפול (N פחות I). כשמשווים את שני הביטויים מקבלים ש-I שווה ל-0.4 כפול N. כשהאינפלציה אחראית ל-40% מהרווח הנומינלי, שני המסלולים גובים בדיוק אותו מס; מתחת לזה תיקון 190 זול יותר, ומעל לזה המס הרגיל זול יותר.

הדוגמה הבאה היא היפותטית ומבוססת על רווח נומינלי של 100,000 ש"ח, עם חלוקה שונה בין רווח ריאלי להצמדה:

מקור לשיעור המס הרגיל: כל זכות - קופת גמל להשקעה. החישוב בטבלה הוא המחשה מספרית שנגזרת משני השיעורים.

מה זה אומר בפועל

יעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל עומד על 1% עד 3%, כפי שמתואר בערך בנק ישראל בוויקיפדיה. כדי לתרגם את הכלל לשפה יומיומית, אפשר להסתכל על היחס בין האינפלציה לתשואה השנתית. בקירוב גס, מי שמשיג תשואה נומינלית של 6% בשנה כשהאינפלציה 2%, רואה שהאינפלציה אחראית לכשליש מהרווח, מתחת לרף של 40%, ולכן תיקון 190 משתלם יותר. מי שמחזיק את הכסף במסלול סולידי עם תשואה נמוכה, בתקופה של אינפלציה גבוהה, עלול לעבור את הרף ולשלם יותר מס מאשר במסלול הרגיל. זו גם הסיבה שבחירת מסלול ההשקעה בתוך הקופה משפיעה ישירות על גודל ההטבה, ולא רק על התשואה.

התנאים למשיכה הונית בהטבת המס

כדי למשוך את הכספים כסכום חד פעמי ולשלם 15% בלבד, נדרשת עמידה בשני תנאים מצטברים. אי עמידה באחד מהם אינה גורמת לאובדן הכסף, אבל משיכה שלא לפי התנאים ממוסה אחרת ועלולה לבטל את היתרון כולו.

תנאי ראשון: גיל 60

החוסך צריך להיות בן 60 לפחות במועד המשיכה. לפני כן הכסף אינו זמין במסלול ההטבה, ומי שרחוק מגיל זה צריך לקחת בחשבון שהכסף יישאר בקופה שנים רבות.

תנאי שני: קצבה מזערית ממקור אחר

החוסך צריך להוכיח שיש לו קצבה חודשית מאפיקי חיסכון פנסיוני אחרים בגובה הקצבה המזערית. סכום הקצבה המזערי ב-2026 הוא 5,306 ש"ח לחודש, והוא מתעדכן מדי שנה. לצדו מפורסם גם סכום צבירה מזערי, שעומד ב-2026 על 110,250 ש"ח. הנתונים מופיעים בעמוד של כל זכות על משיכת סכום חד פעמי מקרן הפנסיה בפרישה. מכיוון שהסכום מתעדכן, יש לבדוק את הסכום התקף בשנת המשיכה ולא להסתמך על מספר ששמעו לפני כמה שנים.

הרעיון מאחורי התנאי ברור: המחוקק רוצה לתת את ההטבה למי שכבר הבטיח לעצמו הכנסה שוטפת בגיל הפרישה, ולא למי שמרוקן את הפנסיה לטובת סכום חד פעמי.

מה נספר ומה לא נספר בבדיקה

לפי חוזר מקצועי של רשות המסים בנושא, בבדיקת הקצבה המזערית נכללות קצבאות מקופות גמל, כמו קרן פנסיה וביטוח מנהלים. קצבת זקנה מביטוח לאומי וקצבת שארים אינן נכללות. זו נקודה שרבים טועים בה: אדם שמקבל קצבת זקנה ומניח שהיא מצטרפת לקצבה מקרן הפנסיה עלול לגלות שאינו עומד ברף.

היוון מעל הקצבה המזערית וניכוי במקור

את החלק של הקצבה שמעל לסכום הקצבה המזערי אפשר להוון, כלומר למשוך כסכום חד פעמי, לפי מקדם ההמרה של הקופה. עוד פרט מעשי: בלי אישור עדכני מרשות המסים, הקופה מנכה בהיוון מס מרבי של 47%. ההחזר אפשרי בהמשך, אבל הכסף נתקע בינתיים, ולכן כדאי להסדיר את האישור לפני המשיכה. מי שמתלבט גם לגבי כספי הפיצויים שלו ימצא הרחבה במאמר על משיכת פיצויים מול השארתם לפנסיה.

היתרונות שמעבר לשיעור המס

הדיון בתיקון 190 מתמקד בדרך כלל בהפרש בין 15% ל-25%, אבל יש למכשיר שני יתרונות נוספים שנוטים להיעלם מהשיחה, ולפעמים הם שווים לא פחות.

מעבר בין מסלולים בלי אירוע מס

בתוך הקופה אפשר לעבור בין מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות בלי שהמעבר ייחשב אירוע מס. בתיק השקעות רגיל, מכירת ניירות ערך כדי לשנות את הרכב התיק יוצרת חבות מס מיידית על הרווח שנצבר. בקופה המס נדחה עד המשיכה, והכסף שהיה הולך למס ממשיך לעבוד לאורך השנים. מדובר באפקט מצטבר: ככל שתקופת ההחזקה ארוכה יותר ושינויי המסלול רבים יותר, כך דחיית המס שווה יותר.

היתרון הזה חשוב במיוחד לקראת הפרישה, כשנוהגים להעביר חלק מהכסף ממסלולים מנייתיים למסלולים סולידיים יותר. מי שעושה זאת בתיק רגיל משלם מס על כל רווח שמומש בדרך, ומי שעושה זאת בתוך הקופה אינו משלם בשלב הזה.

אפשרות משיכה כקצבה

מי שבוחר למשוך את הכסף כקצבה חודשית ולא כסכום הוני נכנס למסלול מיסוי שונה, שעשוי להיות מיטיב יותר. לשם השוואה, בקופת גמל להשקעה אפשר מגיל 60 למשוך קצבה חודשית במקום סכום חד פעמי, ואז הרווחים פטורים ממס והקצבה כולה פטורה ממס הכנסה. בנוסף, לקצבאות פנסיוניות קיים סל פטור לפורשים: הקצבה המזכה עומדת ב-2026 על 9,430 ש"ח לחודש, ושיעור הפטור עליה ב-2026 הוא 57.5%, עם עלייה נוספת צפויה בשנים 2027 ו-2028. הפרטים מופיעים בעמוד של כל זכות על סל הפטור ממס לפורשים לפנסיה.

הבחירה בין קצבה לבין סכום הוני היא החלטה כבדת משקל, שתלויה בצורך בנזילות, במצב הבריאותי, בהכנסות האחרות ובתכנון הירושה. כדאי לבחון אותה לגופה ולא לברור אוטומטית את הסכום החד פעמי.

המחיר: דמי ניהול, נזילות ותלות באינפלציה

אין כאן הטבה בלי עלות. שלוש נקודות עשויות לכרסם ביתרון, ולפעמים להפוך אותו.

דמי ניהול

ניהול החיסכון בקופה כרוך בדמי ניהול שנתיים, שנגבים באופן יחסי מסך הצבירה או מההפקדה. דמי ניהול נגבים מדי שנה מכל הצבירה, בעוד הטבת המס מתממשת רק פעם אחת ביום המשיכה, ולכן דמי ניהול גבוהים יכולים לבלוע חלק ניכר מההטבה. מי שמחזיק כסף בתיק השקעות עם עלויות נמוכות, למשל בקרנות מחקות, צריך להשוות את העלות הכוללת לאורך השנים. הסבר על האופן שבו דמי ניהול מצטברים מופיע במאמר על דמי ניהול בפנסיה, ובמאמר על קרנות מחקות מול קרנות סל אפשר לראות את רמות העלויות באפיק החלופי. דמי ניהול בקופות גמל ניתנים למשא ומתן, ושווה להשוות בין גופים לפני ההפקדה.

נזילות

הכסף אינו זמין באותה קלות שבה היה זמין בפיקדון, בקרן כספית או בתיק השקעות. עד שהחוסך עומד בתנאים, משיכה פירושה ויתור על ההטבה. מי שעשוי להזדקק לסכום בטווח הקרוב, לרכישה גדולה או לסיוע לילדים, צריך להשאיר מחוץ לקופה כרית ביטחון נזילה. השוואה בין האפשרויות הנזילות מופיעה במאמר על קרן כספית מול פיקדון בנקאי.

תלות באינפלציה

כפי שראינו בחישוב נקודת האיזון, גודל ההטבה נגזר מהיחס בין האינפלציה לרווח לאורך כל תקופת ההחזקה. אי אפשר לדעת את היחס הזה מראש, ולכן ההחלטה היא הימור מושכל על סביבת האינפלציה ועל התשואה של המסלול שנבחר.

למי המסלול בדרך כלל פחות מתאים

תיקון 190 מוצג לא פעם כמהלך שמתאים כמעט לכל מי שיש לו כסף פנוי, אבל יש כמה מצבים טיפוסיים שבהם היתרון מצטמצם או נעלם.

מי שרחוק מגיל 60

מי שמפקיד בגיל צעיר נכנס למכשיר שאת ההטבה שלו יוכל לממש רק בעוד שנים רבות, ובינתיים הכסף פחות נזיל. לאורך תקופה כזו גם דמי הניהול מצטברים, וגם אי הוודאות לגבי האינפלציה גדלה. לחוסכים צעירים יותר, קופת גמל להשקעה או תיק השקעות זול עשויים לתת גמישות רבה יותר.

מי שאין לו קצבה בגובה הרף

מי שאין לו קצבה חודשית מקופות גמל בגובה הקצבה המזערית לא יוכל למשוך את הכסף כסכום הוני בהטבת המס, ולכן את התנאי הזה יש לבדוק לפני ההפקדה ולא אחריה. זה נכון במיוחד לעצמאים שלא חסכו לפנסיה באופן סדיר, לאנשים עם קריירה קטועה ולמי שמניח שקצבת הזקנה מביטוח לאומי תיספר לצורך הרף, בעוד שהיא אינה נספרת.

מי שצפוי להזדקק לכסף

משפחה שמתכננת סיוע לילדים בקניית דירה, שיפוץ גדול או הוצאה רפואית צפויה משלמת על ההטבה במטבע של גמישות. במקרים כאלה ייתכן שעדיף להשאיר חלק מהכסף באפיק נזיל ולהפקיד רק את החלק שבוודאות לא יידרש.

מי שמשקיע במסלול סולידי מאוד

במסלול עם תשואה נמוכה, האינפלציה עלולה להיות אחראית לחלק גדול מהרווח הנומינלי. אם החלק הזה עובר 40%, המס הרגיל זול יותר, ותיקון 190 מאבד את היתרון המרכזי שלו. במצב כזה דמי הניהול רק מעמיקים את הפער.

איך בודקים אם התיקון רלוונטי

הצעד הראשון הוא תמונה מלאה של החיסכון הקיים: אילו כספים יש, היכן הם מנוהלים, באילו מסלולים, ומה צפויה להיות הקצבה החודשית בגיל הפרישה. בלי התמונה הזו אי אפשר לדעת אם תנאי הקצבה המזערית מתקיים.

הכלים הממשלתיים

אפשר להתחיל בהר הכסף של משרד האוצר, שמרכז כספים בקופות גמל, בקרנות פנסיה ובפוליסות. את דוח הקצבה הצפויה אפשר לראות בדוחות השנתיים של הקופות, ומידע מרוכז על המוצרים הפנסיוניים זמין דרך המסלקה הפנסיונית. להשוואת דמי ניהול ותשואות בין קופות הגמל משמש גמל נט, ולהשוואה בין קרנות פנסיה משמש פנסיה נט, שניהם של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

סדר פעולות מומלץ

1. לרכז את כל הכספים הנזילים ואת מקורם, ולבדוק אילו מהם לא נהנו מהטבת מס בהפקדה.
2. לבדוק את הקצבה הצפויה מקופות גמל בלבד, בלי קצבת זקנה וקצבת שארים, ולהשוות לקצבה המזערית התקפה.
3. לבחון אם הוצאת הכסף מהאפיק הנוכחי יוצרת אירוע מס, וכמה הוא עולה.
4. להשוות דמי ניהול בין קופות ולבחור מסלול השקעה שתואם את טווח הזמן.
5. להעריך את היחס הצפוי בין אינפלציה לתשואה, מול רף ה-40%.

רק אחרי שידועים הקצבה הצפויה, עלות היציאה מהאפיק הנוכחי ודמי הניהול, אפשר לדעת אם תיקון 190 אכן משפר את הכיס. המידע כאן הוא הסבר כללי על אופן פעולת התיקון, ואינו המלצה אישית ואינו מתחשב בנתונים של אדם מסוים. שיעורי המס, הסכומים והתנאים מתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת אותם מול המקורות הרשמיים לפני קבלת החלטה.

מקורות

• MyGemel - תיקון 190
• כל זכות - משיכת סכום חד פעמי מקרן הפנסיה בפרישה (היוון קצבה)
• כל זכות - קופת גמל להשקעה
• כל זכות - סל הפטור ממס לפורשים לפנסיה
• רשות המסים - חוזר מקצועי 02/2013
• ויקיפדיה - בנק ישראל