מה זה דור 5 ובמה הוא שונה מהדורות הקודמים

כל "דור" ברשת הסלולרית הוא קפיצה טכנולוגית שמשנה את מה שאפשר לעשות עם הטלפון. רשתות הדור השני הביאו לראשונה גלישה מכל מקום, אבל במהירות נמוכה ובחוויה מתסכלת. הדור השלישי הפך את קריאת המיילים, הורדת מסמכים ועיון באתרי חדשות לדבר שגרתי. הדור הרביעי, שעליו נשענת עד היום רוב התעבורה הסלולרית, איפשר צפייה בווידאו באיכות גבוהה וגם קיום שיחות ועידה בווידאו עם שיתוף מסך, ממש מהרחוב.

הדור החמישי ממשיך את הקו הזה, אבל לא רק במהירות. התקן שלו נבנה סביב שלוש דרישות שמבדילות אותו מקודמיו: תמיכה בכמיליון מנויים ומכשירים בקמ"ר אחד, אמינות תקשורת של 99.999%, ושמירה על חיבור גם במכשירים שנעים במהירות של עד 500 קמ"ש. המשמעות המעשית היא רשת שאמורה להחזיק עומס של אצטדיון מלא או של עיר שבה כל מכשיר מחובר, ולשרת גם רכבות מהירות.

אחד ההבדלים שהמשתמש הרגיל מרגיש ראשון הוא מהירות ההעלאה. ברשתות קודמות ההעלאה הייתה איטית בהרבה מההורדה, ולכן שליחת סרטון ארוך מהטלפון לקחה זמן רב. ברשת דור 5 הפער הזה מצטמצם משמעותית. נקודה חשובה נוספת: אין "מהירות דור 5" אחת. מהירות החיבור בפועל תלויה בתחום התדרים שבו המכשיר מחובר, ויכולה לנוע בין עשרות מגה-ביט לשנייה לבין יותר מג'יגה-ביט לשנייה.

השוואת תחומי התדרים של דור 5

תחום תדרים טווח מהירות הורדה מאפיין עיקרי
נמוך 600-900 MHz 50-250 מגה-ביט לשנייה כיסוי רחב וחדירה טובה למבנים
ביניים 1-6 GHz 100-900 מגה-ביט לשנייה איזון בין מהירות לכיסוי
גבוה 24 GHz ומעלה 400 מגה-ביט עד 2 ג'יגה-ביט לשנייה בפועל (מעל 10 ג'יגה-ביט תיאורטית) מהירות מרבית בטווח קצר

מקור: ויקיפדיה - 5G

ההיגיון הפיזיקלי פשוט: ככל שהתדר נמוך יותר, האות מגיע רחוק יותר וחודר טוב יותר דרך קירות, אבל מעביר פחות מידע. תדר גבוה מעביר כמויות עצומות של מידע, אבל לטווח קצר ובלי חדירה טובה. לכן הרשת בנויה כשילוב של תחומים, ולא כתדר אחד.

איך הגיע דור 5 לישראל: התדרים, המכרז והרישיונות

כל תקשורת אלחוטית משדרת בתדר מסוים, ומישהו צריך לוודא שהתדרים לא מתנגשים: שתקשורת צבאית לא תפריע לשידורי רדיו, ושאלה לא יפריעו לרשת הסלולרית. בישראל האחריות על הקצאת התדרים למפעילות הסלולר מוטלת על משרד התקשורת, ולכן כל דור חדש מתחיל בהחלטה רגולטורית ולא רק בהחלטה טכנולוגית של החברות. מפעילות הסלולר טענו לאורך השנים שהתדרים אינם משוחררים בקצב מספק, ושהדבר מעכב את הקמת התשתיות.

בדור החמישי התהליך נעשה בדרך של מכרז. משרד התקשורת פרסם את מכרז התדרים ב-3 ביולי 2019, והעריך את העלות הכוללת למפעילות בכ-2 מיליארד ש"ח, לצד פריסה שתימשך חמש שנים. המכרז הסתיים ב-13 באוגוסט 2020, והתדרים חולקו בין שש מפעילות שהתאגדו בשלוש קבוצות: סלקום-גולן-מרתון (אקספון 018), פלאפון, ופרטנר-HOT מובייל. ב-29 בספטמבר 2020 הוענקו רישיונות דור 5 לפלאפון, לפרטנר ול-HOT מובייל, ובאותו חודש השיקו פלאפון ופרטנר רשתות עם כ-500 אתרים ברחבי הארץ.

תדרי 700 ו-3500 MHz

שני תדרים מרכזיים ברשתות דור 5 בישראל הם n28, בתדר 700 MHz, ו-n78, בתדר 3500 MHz, שבשימוש סלקום, פרטנר-HOT ופלאפון. תדר 700 שייך לתחום הנמוך, ותפקידו העיקרי הוא להרחיב את הכיסוי ולשפר את הקליטה בתוך בניינים ובאזורים פתוחים. תדר 3500 שייך לתחום הביניים, ושם מתקבלות המהירויות הגבוהות שרוב המשתמשים מזהים עם דור 5. כשהטלפון מציג סמל 5G, לא תמיד אפשר לדעת על איזה מהתדרים הוא מחובר, וזה אחד ההסברים לכך שהחוויה משתנה ממקום למקום.

במקביל לפריסת דור 5, שחרור התדרים משפיע גם על רשת הדור הרביעי: חלק מהתדרים שמתפנים מהרשתות הישנות מנוצלים לחיזוק הקיבולת והכיסוי של הרשתות החדשות יותר. כך שגם מי שעדיין לא עבר למכשיר תומך דור 5 עשוי ליהנות משיפור הדרגתי בגלישה.

מצב הכיסוי בפועל: פריסה ארצית ופערי קליטה

מ-2022 כל המפעילות בישראל פורסות אתרי דור 5 בכיסוי ארצי. בשלב הראשון הרשתות נבנו בתצורה שנקראת 5G-NSA (לא עצמאית), כלומר אנטנות דור 5 שמחוברות לליבת רשת של דור 4. מ-2023 החלו המפעילות להתקין ליבות 5G-SA עצמאיות, שהן הבסיס ליכולות המתקדמות של התקן, כמו השהיה נמוכה במיוחד והתאמת הרשת לסוגי שימוש שונים. ההבדל הזה חשוב: רשת דור 5 על ליבה ישנה מביאה בעיקר מהירות, ואילו ליבה עצמאית פותחת את הדלת לשימושים שדורשים תגובה מיידית.

רשתות דור 5 - איך זה ישפיע על החיים שלנו

הפריסה בישראל לא הייתה מהירה במיוחד בהשוואה בינלאומית. בינואר 2024 דורגה ישראל במקום ה-64 בעולם בפריסת אנטנות דור 5, ולפי נתוני המשרד להגנת הסביבה באותה תקופה כ-900 אנטנות, מעט יותר מ-10% מכלל האנטנות הפעילות, היו אנטנות דור 5. בפברואר 2024 אישר משרד התקשורת התקנת אנטנות דור 5 קטנות על תשתיות חברת החשמל, צעד שנועד להאיץ את הפריסה בלי להקים תורנים חדשים בכל מקום.

מה שהמפות לא מראות

מפת כיסוי ותחושת הקליטה של המשתמש הן לא אותו דבר. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 בדק 18 יישובים ומצא ש-11% עד 78% מהנשאלים בהם דיווחו על קליטה בינונית או גרועה. באותם יישובים הראו נתוני משרד התקשורת כיסוי של 99.92% עד 100%, פער שממחיש עד כמה "מכוסה" במפה אינו בהכרח "קליטה טובה" בבית. הסיבות יכולות להיות מגוונות: מבנים שחוסמים אות, עומס באנטנה מסוימת, או חיבור לתדר שמספק כיסוי אבל לא מהירות.

טיפ: לפני מעבר מפעילה או רכישת מכשיר בגלל דור 5, כדאי לבדוק את הקליטה בפועל במקומות שבהם שוהים הכי הרבה - הבית, מקום העבודה והדרך ביניהם - ולא להסתפק במפת הכיסוי של החברה.

כיבוי רשתות דור 2 ודור 3: מה זה אומר למי שמחזיק מכשיר ישן

הכניסה של דור 5 מלווה ביציאה הדרגתית של הדורות הישנים, וזה השינוי שנוגע ישירות לבעלי טלפונים פשוטים, למכשירים של הורים מבוגרים ולמערכות שמשתמשות בכרטיס סים, כמו אזעקות ומכשירי מעקב. ב-2021 החל משרד התקשורת בתוכנית מדורגת לכיבוי רשתות הדור השני והשלישי. מ-2022 נאסר יבוא של מכשירים שפועלים רק ברשתות האלה, ומ-2023 הופסק חיבור מכשירים ומנויים חדשים אליהן.

כיבוי מדורג במקום תאריך אחיד

בדצמבר 2025 הוחלף מועד הכיבוי האחיד בכיבוי מדורג, שבו כל מפעילה מחליטה על הקצב לפי שיקוליה. רשת דור 2 תישאר פעילה לשיחות חירום בלבד עד סוף 2028. בפברואר 2026 פונו ברשתות הישנות התדרים שמתחת ל-1 GHz, ומאז מכשירים ישנים ממשיכים לפעול רק בתדרי 1800 ו-2100 MHz. באפריל 2026 אושר למפעילות להפסיק את שירות דור 2, למעט שיחות חירום ומכשירים מוחרגים, ודור 3 ממשיך לפעול רק בתדרים הגבוהים.

המשמעות היא שמכשיר ישן עלול להתנהג אחרת מבעבר גם אם לא קרה לו דבר: קליטה חלשה יותר בתוך בניינים, ניתוקים בשיחות, או מצב שבו המכשיר מציג קליטה אבל לא מצליח להתחבר לשירות. הסיבה היא שהתדרים הנמוכים, שחדרו היטב דרך קירות, כבר אינם זמינים לו.

מה כדאי לבדוק עכשיו

  • האם הטלפון תומך לפחות בדור 4 ובשיחות קוליות על גבי דור 4 (VoLTE), ולא רק בגלישה.
  • מכשירים שאינם טלפונים: לחצני מצוקה, מערכות אזעקה, מוני מים או מכשירי מעקב לרכב, שעשויים לעבוד עדיין על רשת ישנה.
  • מכשירים של בני משפחה מבוגרים, שבדרך כלל מחזיקים טלפון פשוט שנים רבות.

איזה מכשיר צריך כדי ליהנות מדור 5

תשתית בלבד אינה מספיקה. גם באזור עם כיסוי מלא, טלפון שאינו תומך בדור 5 ימשיך לגלוש על דור 4. את דור 5 צריך גם המכשיר, ובפרט רכיב התקשורת (המודם) שבו. הטלפון הראשון שתמך בתקן היה Samsung Galaxy S10 5G, שהושק ב-4 במרץ 2019. מאז התמיכה התרחבה לרוב המכשירים החדשים בטווחי המחירים הבינוניים והגבוהים, ובפועל מכשיר חדש שנקנה היום ברוב המקרים יתמוך בדור 5.

בצד של אפל, דגמי iPhone 12 ואילך תומכים בדור 5. בצד של גוגל, התמיכה מתחילה ב-Pixel 4a 5G וב-Pixel 5. חשוב לשים לב שבחלק מהסדרות יצאו בעבר שתי גרסאות של אותו דגם, אחת עם דור 5 ואחת בלעדיו, ולכן כשקונים מכשיר משומש כדאי לבדוק את שם הדגם המלא ולא להסתמך על שם הסדרה בלבד.

ההגדרות ב-iPhone

ב-iPhone נמצאות ההגדרות תחת "קול ונתונים", ויש בהן שלוש אפשרויות. "5G אוטומטי" עובר ל-LTE כשדור 5 לא משפר את החוויה בצורה מורגשת, וכך חוסך סוללה. "5G פעיל" משתמש בדור 5 תמיד כשהוא זמין. "LTE בלבד" מבטל את דור 5. בנוסף, במצב הנתונים אפשר לבחור "אפשר יותר נתונים ב-5G", מצב רגיל, או מצב נתונים מוגבלים. למי שיש חבילת גלישה מוגבלת, ההגדרה "אפשר יותר נתונים ב-5G" עלולה לשרוף את החבילה מהר יותר, כי היא מאפשרת לאפליקציות להוריד תוכן באיכות גבוהה יותר.

במכשירי אנדרואיד שם ההגדרה ומיקומה משתנים בין יצרנים, ובדרך כלל היא נמצאת תחת הגדרות הרשת הסלולרית, בבחירת "סוג רשת מועדף". מי שמכיר פחות את המערכת יכול להיעזר במדריך על הניווט במערכת אנדרויד. וכשמחליפים מכשיר בגלל דור 5, זו גם הזדמנות לעבור על הפעולות שמגנות על הסלולרי ועל המידע שבו, לפני שמעבירים אליו את כל החשבונות.

מה אפשר לעשות עם מהירות כזו: השימושים היומיומיים

בכל פעם שמגיעה טכנולוגיה חדשה עולה אותה שאלה: בשביל מה צריך את זה, אם שיחות וידאו כבר יציבות ויוטיוב עובד ב-HD כמעט מכל מקום? ההיסטוריה של הרשתות הסלולריות עונה על כך בעקביות. כשהדור השלישי הגיע, קשה היה לדמיין בשביל מה יידרש דור רביעי, ואז הגיעו צפייה בווידאו באיכות גבוהה, שיחות וידאו משפחתיות וישיבות עבודה מרובות משתתפים מהטלפון. התשתית קודמת לצורך, והצורך מגיע אחריה. אלה התחומים שבהם השינוי מורגש כבר עכשיו:

  • העלאת קבצים ותוכן. מהירות העלאה גבוהה יותר מקצרת את הזמן שלוקח להעלות סרטון שצולם בטלפון. מי שמפעיל ערוץ יוטיוב עסקי יכול להעלות תוכן מהשטח בלי לחכות לחיבור קווי. גם שיתוף קבצים כבדים בין אנשים נעשה פשוט יותר, אם כי אפליקציות מסרים עדיין דוחסות תמונות וסרטונים כדי לחסוך בנפח.
  • צפייה בווידאו. צפייה ב-4K בלי קיטועים הופכת לסבירה יותר גם מחוץ לבית, והרשת ערוכה מבחינת קיבולת לתכנים כבדים עוד יותר בעתיד.
  • משחקים מקוונים. שחקנים שמשחקים מול יריבים ברחבי העולם רגישים במיוחד להשהיה. רשת עם השהיה נמוכה מאפשרת משחק חלק גם הרחק מנקודת WiFi, ומי שמתייחס לתחום ברצינות יכול לקרוא גם על אפשרויות להרוויח כסף ממשחקים ברשת.
  • מציאות רבודה ומדומה. יישומי מציאות רבודה, שמוסיפים שכבת מידע דיגיטלית על העולם האמיתי, ויישומי מציאות מדומה דורשים כמויות גדולות של מידע בזמן אמת, ונהנים ישירות מהמהירות ומההשהיה הנמוכה.
  • אפליקציות בענן. יותר עיבוד נעשה בשרתים מרוחקים ולא בטלפון עצמו, כולל גיבוי אוטומטי שוטף ברקע בלי שהמשתמש ירגיש.
  • עבודה מכל מקום. חיבור יציב מספיק כדי להפעיל עמדת עבודה מלאה, גם עמדת שירות טלפוני, מבית קפה או מחוף הים.

תחליף לאינטרנט הביתי?

אחת השאלות הנפוצות היא האם דור 5 יכול להחליף את האינטרנט הקווי בבית. בתחום הביניים, עם מהירויות של מאות מגה-ביט לשנייה, החיבור יכול להתקרב לחיבור ביתי טוב, ובוודאי לשמש גיבוי זמני כשיש תקלה בתשתית הקווית. עם זאת, ההחלטה תלויה בקליטה בתוך הבית עצמו, ובמהירות שמתקבלת בפועל בשעות העומס, ולא במהירות המרבית של התקן. מומלץ לבדוק את המהירות במשך כמה ימים ובשעות שונות לפני שמבטלים חיבור קווי.

נהיגה וניתוחים מרחוק: בין חזון לניסויים

חלק מהשימושים שמוזכרים בהקשר של דור 5 נשמעים כמו מדע בדיוני, וחשוב להבחין בין מה שקיים היום לבין מה שעדיין נמצא בשלבי ניסוי. התרחישים האלה נשענים על שתי תכונות של התקן: השהיה נמוכה במיוחד ואמינות גבוהה מאוד, ושתיהן תלויות במידה רבה בליבות הרשת העצמאיות שהתחילו להיות מותקנות רק ב-2023.

כלי רכב אוטונומיים ונהיגה מרחוק

הרעיון הוא כלי רכב שמקבלים עדכונים בזמן אמת על מפגעים, חסימות ועומסי תנועה, ואף מתואמים מול שרת מרכזי. תרחיש מרחיק לכת עוד יותר הוא נהיגה מרחוק: נהג שיושב בעמדה עם הגה, דוושות ומסך היקפי, ושולט ברכב שנמצא במקום אחר. על הנייר, כך אפשר לדמיין שירותי הסעה לקשישים או לאנשים עם מוגבלות שבהם הנהג עובד מעמדה מרוחקת. בפועל, מדובר בפרויקטים ניסיוניים ובפיילוטים, ולא בשירות שזמין לציבור.

ניתוחים מרחוק

תרחיש אחר הוא מנתח שמפעיל זרועות רובוטיות מעל מטופל שנמצא בבית חולים אחר, באמצעות כפפות שמעבירות כל תנועה בדיוק רב. החזון הוא לאפשר טיפול דחוף גם כשהמומחה אינו בבית החולים. גם כאן מדובר בניסויים ובהדגמות, ולא בשגרה רפואית: ניתוח מרחוק מחייב רמת אמינות שאין להשתמש בה בלי גיבוי, אישורים רגולטוריים ותשתית ייעודית.

לצד התרחישים האלה יש גם טענה רחבה יותר, שלפיה מדינות שיאחרו בפריסת דור 5 עלולות להישאר מאחור טכנולוגית, ולכן יש מי שקוראים לראות בדור 5 פרויקט לאומי. משרד התקשורת, מצידו, נדרש לאזן בין קידום מהיר של התשתית לבין שמירה על תחרות: חברה שתקבל יתרון משמעותי בפריסה עשויה לצבור כוח רב בשוק, כולל היכולת להשכיר תשתיות למתחרות באזורים שבהם אין להן אנטנות.

נייטרליות רשת: האם מותר לתעדף תעבורה

שאלה שמתעצמת עם דור 5 היא האם מפעילה סלולרית רשאית להעניק עדיפות לסוגי תעבורה מסוימים על פני אחרים. העיקרון שנקרא נייטרליות רשת קובע שספק התקשורת לא מפלה בין שירותים. בישראל, מ-2010 נאסר על חברות הסלולר להפלות בין שירותים באינטרנט הסלולרי, ובעיקר שירותי שיחות קוליות על גבי האינטרנט (VoIP), בין באמצעים טכנולוגיים ובין באמצעות תמחור. ב-2014 הורחב האיסור לכל המפעילים בשוק התקשורת, כולל ספקיות גישה וחברות תשתית.

בפועל, המשמעות היא שהחיבור של מי שמעלה סטוריז מטיול בתל אביב והחיבור של מוסד שמשתמש ברשת לצרכים חיוניים מקבלים יחס זהה מבחינת הרשת, בכפוף לתשתית המקומית. בעולם האינטרנט הביתי יש מגוון חבילות במהירויות ובמחירים שונים, אבל ההבדל שם הוא במהירות שהלקוח רוכש, ולא בהעדפה של שירות אחד על פני שירות אחר.

הוויכוח סביב דור 5 נובע מכך שהתקן עצמו מאפשר טכנית לחלק את הרשת לפרוסות שמותאמות לשימושים שונים, למשל פרוסה עם אמינות גבוהה במיוחד לשירותי חירום או לרפואה. מצד אחד, יש היגיון בכך שמשחק מקוון של נער לא יתחרה על רוחב פס עם שירות רפואי דחוף. מצד שני, פתיחת הדלת לתעדוף עלולה להוביל לכך שמפעילות יעדיפו שירותים שמשלמים להן, על חשבון שירותים אחרים. ההכרעה בשאלה הזו תשפיע על האופן שבו הצרכנים ירגישו את דור 5 בשנים הקרובות, לא פחות מקצב הפריסה עצמו.

מקורות