אילו פעולות אני צריך לבצע בכדי להגן על הסלולרי שלי והמידע שבו

אבטחת התוכנה: אפליקציות, הרשאות ותוכנות אנטי-וירוס

רוב הסכנות לטלפון החכם לא מגיעות מגנב שחוטף אותו מהיד. הן מגיעות מתוכנה שהמשתמש עצמו התקין, לפעמים בלי לשים לב. לכן ההגנה הראשונה היא בחירה זהירה של מה שנכנס למכשיר, ובדיקה של ההרשאות שכל אפליקציה מקבלת.

מה וירוס בטלפון יכול לעשות

וירוס הוא קטע תוכנה שמתחבא בתוך אפליקציה, ומשם מנסה להתפשט בתוך המכשיר. המטרה שלו זדונית: להציק ולפגוע בשימוש, לשנות את המידע שבמכשיר, או לעקוב אחרי מה שהמשתמש עושה. כמה דוגמאות לנזק כזה: חלונות פרסומת שקופצים על כל המסך כל שתי דקות, שינוי של הגדרות שהמשתמש קבע בעצמו, או תיעוד של הפעילות ושל הסיסמאות שמוקלדות במכשיר ושליחה שלהן לפורץ. תוכנות ריגול שקטות במיוחד, כי הן לא מתגלות בשום סימן חיצוני.

התקנה רק מחנויות האפליקציות הרשמיות

הכלל החשוב ביותר באבטחת הטלפון הוא להתקין אפליקציות אך ורק מחנויות הרשמיות של יצרניות מערכות ההפעלה: Google Play באנדרואיד ו-App Store באייפון. האפליקציות בחנויות האלה עוברות סריקות, בדיקות אבטחה ואישור לפני שהן עולות לחנות. באנדרואיד פועל גם שירות Google Play Protect, שסורק אפליקציות שכבר מותקנות במכשיר.

אפליקציות שמותקנות מחוץ לחנויות הרשמיות מקבלות לרוב הרשאות נרחבות יותר, והסיכוי שיגרמו נזק גבוה יותר. כדי להתקין אותן צריך לשנות הגדרות במכשיר: באנדרואיד מופיעה הודעה ונדרש אישור מיוחד, ובאייפון התהליך מסובך הרבה יותר. המערכת מקשה על הצעד הזה בכוונה, כי הוא מסוכן. מי שבכל זאת מתקין אפליקציה כזו, כדאי שיעשה זאת רק ממקור אמין ורק לאפליקציה שהוא מכיר וצריך.

כדאי גם להחזיק כמה שפחות אפליקציות. לפני כל התקנה כדאי לשאול אם באמת צריך אותה. אפליקציה שהותקנה מתוך סקרנות והתבררה כמיותרת, עדיף להסיר מיד.

הרשאות: איך זה עובד באייפון ובאנדרואיד

מערכת ההפעלה של אייפון סגורה, והמשתמש יכול לשנות בה פחות הגדרות מערכת. גם מפתח שכותב אפליקציה לאייפון מקבל פחות גישה לפעולות שדורשות הרשאה. באנדרואיד אפליקציה יכולה לבקש מגוון רחב יותר של הרשאות ולשנות דברים רבים יותר. עם זאת, בגרסאות האחרונות של אנדרואיד הבקרה השתפרה מאוד. כשאפליקציה מבקשת גישה למידע אישי, כמו מיקום המכשיר, היא נעצרת ועל המסך מופיע חלון ששואל אם לאשר. ההחלטה נשארת בידי המשתמש בזמן אמת.

בשתי המערכות הנושא מטופל היטב. ובכל זאת, מי שאבטחה חשובה לו במיוחד יקבל מאייפון מעט יותר שקט, בזכות הסגירות של המערכת.

טיפ זהב: לפני התקנה כדאי לעבור על ההרשאות שהאפליקציה מבקשת ולשאול אם הן הגיוניות. אפליקציית פנס שמבקשת גישה לקבצים בזיכרון המכשיר צריכה להדליק נורה אדומה.

האם צריך אנטי-וירוס בטלפון

במחשב, מי שעובד בלי אנטי-וירוס נחשב לחסר אחריות. בטלפון, רוב המשתמשים לא התקינו אנטי-וירוס בכלל. ההגנה המובנית בטלפון אכן טובה: גוגל ואפל מסננות מידע שנכנס למכשיר כחלק ממערכת ההפעלה. ועדיין, תוכנת אנטי-וירוס מוסיפה שכבת הגנה ויכולה לעצור וירוסים לפני שייכנסו. מי שרוצה להשוות את ההגנה בטלפון לזו שבמחשב הביתי, יכול לקרוא את המדריך להגנה על המחשב והמידע שבו, שעוסק באותם עקרונות.

נעילת המכשיר: איזו שיטה באמת מגינה

כשמכשיר נגנב או אובד, המידע שעליו נמצא בידי מי שמחזיק בו. סוג הנעילה קובע כמה קשה יהיה לו להגיע לתמונות, להודעות, לחשבונות ולאפליקציות הבנק. והשיטה שנראית בטוחה היא לא תמיד הבטוחה ביותר.

מקור: דירוג מערכתי על בסיס ההסבר בהמשך הסעיף. להגדרת נעילת מסך באנדרואיד ראו מרכז העזרה של Google - הגדרת נעילת מסך.

בלי נעילה, או החלקת אצבע בלבד

זו לא שיטת אבטחה. זה פשוט היעדר אבטחה. כל מערכות ההפעלה עדיין מאפשרות להשאיר את המכשיר בלי נעילה, או לפתוח אותו בהחלקת אצבע. אין לכך הצדקה. פעם היה תירוץ למי שהתקשה בטכנולוגיה, כי הקלדת קוד כל פעם מחדש הייתה מטרד. היום, כשהמכשיר נפתח מעצמו לפי טביעת אצבע או לפי הפנים, התירוץ הזה כבר לא קיים.

קוד ספרות

לקוד ספרות יש את רמת האבטחה הנמוכה ביותר מבין השיטות שמגינות באמת, אבל ככל שהקוד ארוך יותר, ההגנה טובה יותר. פורצים מנסים לזהות סימני אצבע שומניים על המסך, במקומות שבהם הוקשו הספרות. הם גם מציצים כשהבעלים מקליד את הקוד, ויש גם שיטות מתקדמות יותר לפענח אותו.

תבנית

בנעילת תבנית מזיזים את האצבע על המסך בצורה קבועה. זו שיטה פשוטה, והיא גם לא מאובטחת במיוחד. כאן קל עוד יותר לפענח לפי הסימנים על המסך, כי משיכת אצבע משאירה פס ברור. גם להבחין בתבנית מרחוק קל יחסית.

סיסמה

סיסמה היא רצף של אותיות ומספרים, עם אותיות גדולות וקטנות, תווים מיוחדים וסימנים. כאן האבטחה גבוהה הרבה יותר, כי מספר הצירופים האפשריים עצום. סימני האצבע על המסך כמעט לא עוזרים לפענח אותה, וגם מי שמציץ מהצד יתקשה לעקוב אחרי ההקלדה.

טביעת אצבע

טביעת אצבע היא שיטה ביומטרית (מבוססת על מאפיין גופני) שפותחת את המכשיר מעצמה, ובדרך כלל מגינה ברמה גבוהה. כדי לפתוח את המכשיר צריך את האצבע של הבעלים, או אצבע דומה לה מאוד, וזה מצב נדיר מאוד. כדאי לרשום מעט אצבעות: יש מי שרושמים אגודל, אצבע וזרת, וכל אצבע נוספת מורידה את רמת האבטחה. עדיף אצבע אחת, ולכל היותר שתיים, ורק מיד אחת.

זיהוי פנים

גם זיהוי פנים פותח את המכשיר מעצמו, ובדרך כלל מגיע לרמת האבטחה הגבוהה ביותר. בזמן ההגדרה המכשיר סורק את הפנים, ובכל פתיחה חיישנים בחזית המכשיר משווים אליהם. המכשיר יישאר נעול אלא אם הבעלים עצמו עומד מולו, או אדם שדומה לו באופן חריג, כמו אח תאום. בשילוב הנוחות ורמת ההגנה, זו שיטה מומלצת.

חשוב לדעת: לא כל חיישן ביומטרי שווה

ההגנה של שיטה ביומטרית טובה רק כמו החיישן שהיצרן התקין, ובחלק מהמכשירים היא חלשה מאוד. לפעמים יוצא לשוק מכשיר שהיצרן חסך בו, וביוטיוב אפשר למצוא סרטונים שמראים זאת: חיישן טביעת אצבע שנפתח כשמצמידים אליו מסטיק, או זיהוי פנים שנפתח מול תמונה של הבעלים מפייסבוק. כדאי לבדוק שהדגם הספציפי לא סובל מבעיה כזו. אם כן, צריך לעבור לשיטת נעילה אחרת, כי בפועל המכשיר לא מוגן.

ושורה תחתונה לכל השיטות: שום נעילה לא בטוחה במאה אחוז, ואפשר לפרוץ כל אחת מהן, חלקן בקלות רבה יותר. ההגנה הטובה ביותר היא לא לאבד את המכשיר מלכתחילה.

מה עושים כשהמכשיר אבד או נגנב

גם הזהירים ביותר מאבדים לפעמים טלפון. מה שיקבע את הנזק הוא מה שהוגדר מראש. גם באייפון וגם באנדרואיד יש כלים מובנים שמאפשרים לאתר את המכשיר, לנעול אותו ולמחוק ממנו את המידע מרחוק.

מה אפשר לעשות מרחוק

באייפון הכלי נקרא Find My, ובאנדרואיד Find My Device. דרכם אפשר לנעול את המכשיר ממחשב או מטלפון של חבר או בן משפחה, למחוק ממנו את כל המידע, ולראות על מפה את המיקום שלו בזמן אמת. המיקום עוזר להגיע אל המכשיר, או לפנות למשטרה עם מידע מדויק במקום להתעמת עם הגנב. אפשר גם לגרום למכשיר להשמיע צלצול, וזה שימושי כשהוא פשוט נפל מאחורי הספה.

בודקים את ההגדרה עכשיו, לא אחרי האובדן

הכלים האלה עובדים רק אם הם הופעלו מראש, ולכן הצעד הראשון הוא לוודא כבר היום שהאיתור פעיל במכשיר. באייפון ההגדרה נמצאת תחת שם המשתמש בהגדרות, ובאנדרואיד בהגדרות האבטחה או בהגדרות חשבון Google. חיפוש של המונחים Find My Device או Find My בגוגל יוביל להסברים הרשמיים של שתי החברות, שמראים איך מפעילים ואיך משתמשים.

כשהמכשיר כבוי

כדי שהאיתור יעבוד, המכשיר צריך להיות דלוק ומחובר לרשת. אם הסוללה נגמרה או שהגנב כיבה אותו, לא תמיד אפשר להשתמש באפשרויות האלה. יש לכך גם צד מרגיע: גנב שמכבה את המכשיר בדרך כלל לא מתעניין במידע האישי שעליו. הוא מחפש רווח מהיר ממכירת המכשיר או החלקים שלו. כאן נעילה חזקה עושה את עבודתה, כי בלעדיה הגנב יכול לפתוח את המכשיר כשהוא ידליק אותו שוב.

טיפ זהב: כדאי לרשום במקום בטוח את כתובת הדוא"ל והסיסמה של חשבון Google או Apple ID. בלי פרטי החשבון לא אפשרי להיכנס לכלי האיתור ממכשיר אחר, וזה בדיוק הרגע שבו הטלפון האישי לא זמין.

הרגלי גלישה, רשתות אלחוטיות וסיסמאות

הרבה מהסכנות למידע שבטלפון עוברות דרך האינטרנט. כמה הרגלים פשוטים בגלישה, בחיבור לרשתות ובניהול סיסמאות מצמצמים מאוד את הסיכון.

רשתות אלחוטיות ציבוריות

מי שמתחבר לרשת אלחוטית (Wi-Fi) לא מוכרת, למשל בבית קפה, צריך לדעת שמי שמנהל את הנתב יכול לראות חלק מהתעבורה שעוברת דרכו. זה נכון במיוחד למידע שעובר בלי הצפנה. בעל המקום שמספק גלישה ללא עלות כל עוד יושבים אצלו עם אספרסו כנראה לא עוקב אחרי הלקוחות, אבל מבחינה טכנית הוא יכול. ברשת שהוקמה בכוונה לגנוב מידע, למשל רשת בשם תמים בשדה תעופה, הסכנה ממשית יותר. כדאי לקחת זאת בחשבון לפני שמתחברים. כשהחיבור לא הכרחי, עדיף להישאר על הרשת הסלולרית, שהיא אישית ומהירה יותר מבעבר. על הכיוון שאליו הרשת הסלולרית מתפתחת אפשר לקרוא במאמר על רשתות דור 5 והשפעתן על החיים שלנו.

זהירות בגלישה

האינטרנט הוא הדרך המרכזית שבה וירוסים, תוכנות ריגול ותוכנות זדוניות אחרות נכנסים לטלפון. כדאי לגלוש לאתרים מוכרים ואמינים, ולשים לב להודעות האזהרה של מערכת ההפעלה ושל הדפדפן, שמתריעות לפני כניסה לאתר לא מאובטח או מסוכן. אתרים שנויים במחלוקת, כמו אתרי פורנוגרפיה והימורים, הם מקור סיכון בולט, במיוחד כשהם מבקשים להוריד קובץ או תוסף. במצב כזה עדיף לוותר.

סיסמאות שונות ואימות דו-שלבי

שימוש באותה סיסמה בכל השירותים הוא אחת הסכנות הגדולות למידע, כי פריצה לשירות אחד פותחת את כולם. מי שמשיג סיסמה כזו מקבל גישה למידע אישי רב, ולפעמים גם דרך אל הטלפון עצמו, למשל דרך חשבון Google או Apple ID. הסכנה למכשיר עקיפה, אבל היא קיימת. הפתרון: סיסמה שונה לכל שירות, והפעלת אימות דו-שלבי בכל שירות שמציע אותו. באימות דו-שלבי, מלבד הסיסמה, השירות מבקש גם קוד חד-פעמי שמגיע בהודעה או באפליקציה ייעודית. גם מי שגנב את הסיסמה לא יוכל להיכנס בלי הקוד.

עדכוני תוכנה

כדאי להקפיד שמערכת ההפעלה וחנות האפליקציות יהיו תמיד מעודכנות. עדכוני גרסה ותיקוני אבטחה יוצאים כל הזמן. כשאפל או גוגל מגלות פרצת אבטחה, הן מתקנות אותה ושולחות לכל המשתמשים עדכון שסוגר אותה. מכשיר שלא מתעדכן נשאר חשוף לפרצה שכבר מוכרת לכולם, כולל לפורצים. לכן כדאי להיכנס להגדרות המכשיר ולוודא שהעדכונים האוטומטיים פעילים. עדכון חשוב מגיע בדרך כלל למכשיר תוך יום או יומיים מרגע שהוא יוצא.

גיבוי המידע: מקומי או בענן

גם המכשיר המוגן ביותר יכול להישבר, ליפול למים או להיגנב. גיבוי מסודר הופך אירוע כזה מאסון להוצאה כספית בלבד. אפשר לגבות ידנית או אוטומטית. מי שמגבה חלק מהמידע ידנית צריך לעשות זאת לעיתים קרובות, כדי שבמקרה של תקלה יאבד כמה שפחות.

גיבוי מקומי

בגיבוי מקומי מעבירים את המידע מהטלפון למחשב, לכונן קשיח חיצוני או לזיכרון נייד. אם המכשיר נשבר, נגנב או ניזוק, המידע מהגיבוי האחרון עדיין שמור. החיסרון: זה דורש זמן ומאמץ, וצריך לזכור לעשות זאת שוב ושוב. היום יש חלופה פשוטה בהרבה.

גיבוי בענן

גיבוי בענן, כלומר על שרת מרוחק, הוא היום כמעט הכרח, כי אפשר להגדיר אותו לרוץ אוטומטית כל יום ואף כמה פעמים ביום. מרגע ההגדרה המשתמש לא צריך לזכור דבר. אפשר לגבות את כל המידע שבמכשיר בארבע דרכים, שמפורטות בהמשך.

1. גיבוי דרך מערכת ההפעלה

אפשר לגבות את לוח השנה, אנשי הקשר, נתוני הדפדפן, מסמכים, דואר אלקטרוני ומידע נוסף ישירות ממערכת ההפעלה באנדרואיד, או דרך Apple iCloud באייפון. מי שלא בטוח שהגיבוי פעיל צריך לבדוק זאת מיד. באייפון ההגדרה נמצאת תחת iCloud בהגדרות. באנדרואיד היא נמצאת תחת "חשבונות" בהגדרות, ואז בלחיצה על חשבון Google. שם כדאי לוודא שהאפשרות "סנכרון מידע אוטומטי" מסומנת.

2. גיבוי לפי חשבון באנדרואיד

באנדרואיד אפשר לגבות חשבונות של שירותים מסוימים, כמו Messenger, Skype ו-WhatsApp. ההגדרות האלה נמצאות סמוך לחשבון Google, באותו תפריט "חשבונות" בהגדרות.

3. גיבוי תמונות וסרטונים

אפליקציית הגלריה מציעה ברוב המקרים אפשרות גיבוי. חלק מהאפליקציות, כמו Google Photos, מגבות מיד כל תמונה או סרטון שצולמו או הועברו למכשיר. כדאי להיכנס לאפליקציה שבה צופים בתמונות בדרך כלל ולוודא שהגיבוי האוטומטי פעיל. אפשר גם להגדיר שהגיבוי ירוץ רק ברשת אלחוטית, כדי שלא יכלה את חבילת הגלישה הסלולרית. שתי נקודות שכדאי לבדוק: יש שירותים שמגבים את התמונות באיכות טובה אבל לא באיכות המקורית, ונפח האחסון ותנאיו משתנים מספק לספק ומשנה לשנה. בעבר הציע Google Photos גיבוי ללא הגבלת נפח באיכות מופחתת, ומאז המדיניות השתנתה. לכן כדאי לבדוק מה התנאים כיום.

4. אפליקציות שמגבות את עצמן

הדוגמה המוכרת ביותר היא WhatsApp. בהגדרות האפליקציה עצמה אפשר לנהל גיבוי של כל השיחות והמדיה, תחת הגדרות, צ'אטים, גיבוי צ'אטים. אפליקציה כזו לא תמיד נכללת בגיבוי הכללי של המכשיר, ולכן צריך להגדיר אותה בנפרד.

שחזור הגדרות יצרן, פתיחת הרשאות ובחירת מכשיר

חלק מההחלטות שמשפיעות על אבטחת הטלפון לא קשורות לשימוש היומיומי, אלא לרגעים מיוחדים: כשמשהו השתבש, כשמתחשק לשנות את המערכת, או כשבוחרים מכשיר חדש.

שחזור הגדרות יצרן: חזרה לנקודת האפס

מי שנדבק בווירוס, בתוכנת ריגול או בתוכנה זדונית אחרת יתקשה בדרך כלל להסיר רק אותה. ברוב המקרים יידרש שחזור הגדרות יצרן, שמחזיר את המכשיר למצב שבו יצא מהקופסה. כל המידע נמחק, ואיתו התוכנה הזדונית. לפני שחזור הגדרות יצרן חובה לגבות, כי הפעולה מוחקת מהמכשיר את כל המידע ללא אפשרות לשחזר אותו. מעבר לכך הפעולה פשוטה. בנוסף להסרת הווירוס, היא גם פותרת לרוב איטיות שנוצרה עם השנים, מעומס קבצים ומידע שהמכשיר צבר.

טיפ זהב: אחרי שחזור, כדאי להחזיר מהגיבוי רק מידע אישי: אנשי קשר, תמונות ושיחות. אפליקציות עדיף להתקין מחדש מהחנות הרשמית ולא לשחזר מגיבוי ישן, כדי לא להחזיר בטעות את מה שגרם לבעיה.

פתיחת הרשאות על (Root) וצריבת מערכת מותאמת (ROM)

למשתמשים מתקדמים יש בטלפון לא מעט אפשרויות לשנות ולהתנסות. אפשר לפתוח הרשאות מנהל מלאות במכשיר (Root), לצרוב גרסה מותאמת אישית של מערכת ההפעלה (צריבת ROM), לשנות הגדרות מתקדמות ועוד. הסקרנות מובנת, ולעיתים יש לאפשרויות האלה שימוש אמיתי. אבל צריך לדעת שכל אחת מהן מסכנת מאוד את המכשיר, את תקינות התוכנה ואת המידע. גם ביצוע מדויק לפי ההוראות עלול להשתבש בלי שהמשתמש אשם, וטעות אחת עלולה להשבית את המכשיר. מכשיר עם הרשאות על פתוחות גם מאבד חלק משכבות ההגנה המובנות, כי הוא מאפשר לאפליקציות לעשות דברים שהמערכת חוסמת בדרך כלל.

מכשיר זול עלול לעלות יותר

בעולם הטלפונים והתוכנה, זול עלול להתברר כיקר. השקעה גדולה יותר מביאה לרוב ציוד טוב יותר, מהיר יותר ובעיקר אמין יותר. מכשיר כזה מתקלקל פחות, נהרס פחות וגורם פחות אכזבות כשמידע חשוב הולך לאיבוד. גם תקופת עדכוני האבטחה חשובה. מכשיר שהיצרן מפסיק לעדכן מהר נשאר חשוף לפרצות, גם אם הוא תקין לגמרי מבחינה פיזית.

הגנה פיזית: חום, נוזלים, מכות ושימוש יומיומי

הגנה על המידע לא תעזור הרבה אם המכשיר עצמו יתקלקל. הטלפון בנוי מרכיבים קטנים ועדינים, וכמה הרגלים פשוטים מאריכים מאוד את חייו.

הרחק מהשמש ומחום קיצוני

רכיבי הטלפון לא מגיבים טוב לחום קיצוני. כמה דקות ברכב סגור, באור שמש ישיר ביום קיץ, או ליד כיריים או תנור שפועלים, מספיקות כדי שהרכיבים יתחילו להתחמם יותר מדי. במקרים קיצוניים ההלחמות האלקטרוניות נפגעות, או שהרכיבים פשוט נהרסים. כדאי לכסות את המכשיר כשהוא בשמש לאורך זמן ולהרחיק אותו ממקורות חום.

נוזלים מסוכנים, גם למכשיר עמיד במים

מכשיר עם תקן עמידות במים לא נועד להיכנס למים. התקן נועד לתאונות: התזה בזמן שטיפת ידיים, ילד שקופץ לבריכה ליד, או מכשיר שנפל לאסלה. במצבים כאלה מכשיר עם תקן אמור להישאר תקין. אבל זה לא אומר שאפשר לשחות איתו בבריכה, לצלול איתו באגם או להכניס אותו למקלחת. לכל מכשיר עמיד יש גבול, ובסוף המים חודרים. כשמים נכנסים, המכשיר מתקלקל, או לפחות הרכיבים שנחשפו ללחות. מעבר לכך, כל מכה, גם קטנה, עלולה לפגוע באטימות, כך שמכשיר שנפל כמה פעמים כבר לא מוגן כמו ביום שנקנה.

מגנים פיזיים: מראה או הגנה

קחו מקרה טיפוסי: משתמש קונה טלפון חדש בעיצוב יפה במיוחד ומחליט לא להלביש אותו בכיסוי, כדי ליהנות מהמראה ומהמכשיר הדק והנוח. בתוך כמה חודשים יש סדקים, שריטות, מכות בגוף המכשיר ומסך מנופץ בפינות. בין מראה יפה להגנה, ההגנה מנצחת, ומגן מסך מזכוכית בתוספת כיסוי הוא הדרך הזולה ביותר להימנע מתיקון יקר. כיסויים ומגנים לא יקרים, ואפשר למצוא אותם במחירים נמוכים מאוד באתרי סחר בינלאומיים כמו eBay, למי שמוכן לחכות למשלוח.

יש שני סוגים עיקריים של מגני מסך: מגן גמיש מחומר שדומה לניילון דק, ומגן קשיח מזכוכית. רק מגן הזכוכית מגן באמת. ניילון דק לא יעזור כשהמסך חוטף מכה, וגם מגן זכוכית עבה לא מבטיח הגנה במכה חזקה. ההגנה הטובה ביותר היא שהמגן לא יעמוד למבחן בכלל, ולכן חשוב לשמור על המכשיר מנפילות.

כיבוי והפעלה מחדש

רוב המשתמשים משאירים את הטלפון דלוק כל הזמן. רכיבי המכשיר מתחממים, במיוחד בזמן משחקים או צילום וידאו ארוך, ומרוויחים מזמני מנוחה וצינון. כיבוי של כמה שעות מדי פעם טוב לרכיבים ועשוי לדחות תקלות. הפעלה מחדש גם סוגרת תהליכים שנתקעו ברקע ומפנה זיכרון.

לכלוך, אבק ופרווה

מכשירים עם תקן עמידות במים עמידים יחסית גם בפני לכלוך, אבק ופרוות של חיות מחמד. למכשירים בלי תקן אטימות עלולים לחדור חול, אבק ושערות, וזה עלול להזיק להם. כדאי לשמור את המכשיר נקי, להניח אותו במקום מוגן מאבק ומחול, ולהרחיק אותו מחיות מחמד.

מגנטים

יש מי שמצמידים מגנטים לטלפון: מגנט מזכרת מאירוע, מגנט למעמד ברכב או מגנטים לשימושים אחרים. מגנט חלש בדרך כלל לא יפריע, אבל עדיף להיזהר. מגנטים חזקים עלולים להשפיע על רכיבים וחיישנים בתוך המכשיר, ולכן כדאי להרחיק אותם.

חיבור כבלים ואוזניות

כדאי להיזהר כשמחברים או מנתקים כבלים ואוזניות. לא דוחפים בכוח: אם משהו לא נכנס, כנראה שהוא לא מתאים, או שהוא הפוך ופשוט צריך לסובב אותו. נקודות החיבור בטלפון עדינות ועלולות להיפגע מלחץ חזק מדי.

אחיזה בשתי ידיים

מכשיר שמוחזק בשתי ידיים יציב יותר, ופחות נשמט, נופל ונשבר. כשיש שתי ידיים פנויות, כדאי להשתמש בשתיהן. כשאין ברירה וצריך להפעיל את המכשיר ביד אחת, משתמשי אנדרואיד יכולים להפעיל את מצב המקלדת ליד אחת, שקיים ברוב אפליקציות המקלדת. במצב הזה המקלדת מצטמצמת ונצמדת לימין או לשמאל, לפי הבחירה, והאגודל מגיע לכל המקשים בלי להימתח. מתיחה של האגודל לאורך המסך מערערת את האחיזה, ומשם קצרה הדרך לנפילה. על שינויים נוספים בדרך שבה מתפעלים את המערכת אפשר לקרוא במאמר על הדרך החדשה לניווט במערכת אנדרויד.

מקורות

• מרכז העזרה של Google - איתור, נעילה ומחיקה של מכשיר אנדרואיד שאבד: https://support.google.com/android/answer/6160491
• מרכז העזרה של Google Play - שימוש ב-Google Play Protect להגנה על אפליקציות ומידע: https://support.google.com/googleplay/answer/2812853
• מרכז העזרה של חשבון Google - הפעלת אימות דו-שלבי: https://support.google.com/accounts/answer/185839
• מרכז העזרה של Google - בדיקה ועדכון של גרסת אנדרואיד: https://support.google.com/android/answer/7680439