מה בעצם השתנה בניווט של אנדרואיד
במשך שנים ארוכות, כל מי שהחזיק מכשיר אנדרואיד הכיר את אותו פס צר בתחתית המסך: שלושה כפתורים קבועים שמלווים את המשתמש בכל אפליקציה ובכל מסך. כפתור אחד מחזיר למסך הבית, כפתור שני חוזר צעד אחד אחורה, וכפתור שלישי פותח את רשימת האפליקציות שהיו פעילות לאחרונה. זה היה עמוד השדרה של התפעול, ומשתמשים רבים כלל לא חשבו עליו, כי הוא פשוט עבד.
בגרסאות המעודכנות של מערכת ההפעלה, גוגל שינתה את הבסיס הזה מהיסוד. משתמשים שעוברים למכשיר חדש, למשל ל-Pixel 4 XL של גוגל, מגלים מיד אחרי ההגדרה הראשונית שהכפתורים המוכרים נעלמו. במקומם מופיע קו דק ואופקי בתחתית המסך, וכל הניווט מתבצע בתנועות של האצבע על גבי המסך. השינוי הזה מפתיע במיוחד משום שגוגל היא גם החברה שמפתחת את מערכת ההפעלה שמותקנת כמעט בכל מכשיר סלולרי בעולם שאינו של אפל, כך שהשינוי מחלחל בהדרגה לרוב השוק.
השינוי אינו קוסמטי: הוא מחליף את הדרך שבה מבצעים את שלוש הפעולות הבסיסיות ביותר במכשיר. מי שמתרגל לשיטה הישנה מוצא את עצמו לוחץ על אזור ריק במסך, או מנסה לחזור אחורה ומגלה שאין לאן ללחוץ. התחושה הראשונית של רבים היא תסכול, ולעיתים גם בלבול של ממש.
הדרך שבה גוגל מטמיעה שינויים כאלה מוכרת היטב למשתמשי אנדרואיד ותיקים. החברה משיקה אפשרות חדשה שמשנה את כללי המשחק, מנסה ללמד את המשתמשים באמצעות מסכי הסבר ותרגול, ובשלב הראשון גם משאירה דרך לחזור לשיטה הישנה. בעבר, במקרים לא מעטים, האפשרות הישנה נעלמה כעבור גרסה או שתיים והשינוי הפך לחובה. ההיגיון ברור: מי שכבר נחשף לשיטה החדשה ותרגל אותה, לא ייכנס להלם טכנולוגי ביום שבו לא תהיה לו ברירה.
איך מנווטים במחוות - חמש הפעולות המרכזיות
הניווט במחוות (בלועזית gestures, כלומר תנועות) מבוסס על חמש פעולות עיקריות. אחרי כמה ימים של שימוש הן הופכות לאינסטינקט, אבל בהתחלה כדאי להכיר כל אחת מהן בנפרד ולתרגל אותה כמה פעמים.
חזרה למסך הבית
אין יותר כפתור בית. כדי לחזור למסך הבית גוררים את האצבע מתחתית המסך, פחות או יותר ממרכזו, כלפי מעלה, ומשחררים. זו התנועה שמחליפה את הלחיצה הנפוצה ביותר במכשיר.
חזרה למסך הקודם
גם כפתור החזרה נעלם. כדי לחזור מסך אחד אחורה גוררים את האצבע מהקצה השמאלי או מהקצה הימני של המסך לכיוון המרכז. אפשר להשתמש בכל אחד משני הצדדים, וזה נוח במיוחד למי שמחזיק את המכשיר ביד אחת.
ריבוי משימות - צפייה באפליקציות הפעילות
אין כפתור ייעודי לרשימת האפליקציות האחרונות. כדי לראות את האפליקציות שהיו פעילות לאחרונה גוררים את האצבע מתחתית המסך כלפי מעלה, כמו בתנועה לחזרה הביתה, אבל מחזיקים את האצבע רגע קל במקום לפני ששחררים. מכאן אפשר לדפדף בין האפליקציות ולבחור אחת מהן למעבר מהיר.
הפעלת Google Assistant
העוזרת הקולית של גוגל הופעלה בעבר בלחיצה ממושכת על כפתור הבית. מאחר שהכפתור כבר לא קיים, במכשירים כמו Pixel 4 מפעילים אותה בגרירת האצבע מהפינה השמאלית או הימנית בתחתית המסך, באלכסון לכיוון המרכז.
קפיצה לאפליקציה האחרונה
כדי לעבור במהירות לאפליקציה הקודמת שבה השתמשתם, גוררים את האצבע לאורך תחתית המסך, מהמרכז לצד ימין. זו פעולה שלא הייתה זמינה ישירות בשיטת שלושת הכפתורים.
בשורה התחתונה, שלושה כפתורים הוחלפו בחמש מחוות, ושתיים מהן הן פעולות שלא היו זמינות קודם בתנועה אחת.
| פעולה | ניווט בשלושה כפתורים | ניווט במחוות |
|---|---|---|
| חזרה למסך הבית | לחיצה על כפתור הבית (כפתור 1 מתוך 3) | גרירה מתחתית המסך כלפי מעלה |
| חזרה מסך אחד אחורה | לחיצה על כפתור החזרה (כפתור 2 מתוך 3) | גרירה מאחד מ-2 צדי המסך פנימה |
| רשימת אפליקציות פעילות | לחיצה על כפתור האפליקציות האחרונות (כפתור 3 מתוך 3) | גרירה כלפי מעלה ועצירה קצרה |
| הפעלת העוזרת הקולית | לחיצה ממושכת על כפתור הבית | גרירה מאחת מ-2 הפינות התחתונות באלכסון |
| קפיצה לאפליקציה האחרונה | 2 לחיצות: כפתור האפליקציות ובחירה ברשימה | גרירה אחת לאורך תחתית המסך ימינה |
מקור: עמוד העזרה של Android - ניווט בטלפון
איך חוזרים לשלושת הכפתורים, ומה כדאי לשקול
למי ששונא שינויים, מתקשה להתרגל לממשקים חדשים או פשוט מסתבך מול הממשק החדש, יש חדשות טובות: במכשירי אנדרואיד רבים עדיין אפשר להחזיר את הניווט בשלושה כפתורים דרך מסך ההגדרות, בתוך כמה לחיצות. כך המכשיר יחזור להתנהג בדיוק כמו שהיה מוכר עד היום.
הנתיב משתנה מעט בין יצרנים ובין גרסאות, אבל העיקרון דומה ברוב המכשירים:
- פותחים את אפליקציית ההגדרות.
- נכנסים לתפריט "מערכת" (בחלק מהמכשירים "תצוגה").
- בוחרים ב"תנועות" או ב"סרגל ניווט".
- נכנסים ל"ניווט במערכת" ובוחרים ב"ניווט ב-3 לחצנים".
אם התפריט אינו נמצא במקום הזה, אפשר להקליד "ניווט" בשורת החיפוש שבראש מסך ההגדרות, והמערכת תוביל ישירות לאפשרות הנכונה. באותו מסך מופיע לרוב גם סמל הגדרות קטן ליד אפשרות המחוות, שמאפשר במכשירים מסוימים לכוון את רגישות מחוות החזרה בכל אחד מצדי המסך. מי שמתלונן על חזרות אחורה לא מכוונות, או להפך, על מחווה שלא נקלטת, יכול לנסות קודם את הכיוונון הזה לפני שהוא מוותר על השיטה כולה.
החדשות הפחות טובות הן שהמגמה ברורה. המחוות הן ברירת המחדל במכשירים חדשים, וההיסטוריה של אנדרואיד מלמדת שאפשרויות ישנות לא תמיד נשארות לנצח. לכן מי שבוחר לחזור לכפתורים עושה זאת בידיעה שאולי יידרש להתמודד עם המעבר בהמשך. גם כדאי לזכור שמכשיר חדש מגיע ברוב המקרים עם הגדרות מחדש, ומי שעבר לכפתורים במכשיר הקודם יצטרך לבצע את הבחירה שוב במכשיר הבא.
טיפ: מי שמתלבט יכול לבחור בדרך ביניים - להשאיר את המחוות פעילות במשך שבוע שלם, בלי לחזור לכפתורים, ורק אז להחליט. רוב קשיי ההסתגלות נעלמים בימים הראשונים, וההחלטה אחרי שבוע נשענת על ניסיון ולא על ההלם הראשוני.
מוכר לכם? ההשראה הגיעה מאייפון
מי שהחזיק בשנים האחרונות מכשיר של אפל ירגיש בבית. שיטת המחוות של אנדרואיד לקוחה, כמעט אחד לאחד ועם שינויים קלים בלבד, ממכשירי האייפון. אפל ויתרה על כפתור הבית הפיזי בדגמים שלה כשנתיים לפני שגוגל הציגה את שיטת הניווט החדשה באנדרואיד, ומאז משתמשי אייפון חוזרים הביתה בגרירה מתחתית המסך ועוברים בין אפליקציות בגרירה לאורך הקצה התחתון. ההסבר של אפל עצמה לתנועות האלה מופיע בעמוד התמיכה של Apple על מחוות באייפון, וההשוואה מראה כמה הדמיון גדול.
הנקודה המעניינת היא כיוון ההעתקה. בדרך כלל, כך נטען לא פעם בדיונים בין משתמשי שתי המערכות, ההשראה זורמת דווקא בכיוון ההפוך: תכונות בסיסיות לא מעטות הופיעו קודם באנדרואיד ורק לאחר שנים הגיעו גם לאייפון. מי שמתלבט בין שתי המערכות יכול לקרוא על כך בהרחבה במדריך שלנו אייפון או אנדרואיד, שמשווה את היתרונות והחסרונות של כל אחת.
במקרה של הניווט במחוות, גוגל היא שאימצה את הרעיון מאפל, ולא להפך. יש לכך גם יתרון מעשי: מי שעובר מאייפון לאנדרואיד, או מחזיק שני מכשירים במקביל, למשל טלפון אישי וטלפון של העבודה, ייהנה מתפעול כמעט זהה בשניהם. ההבדל הבולט הוא מחוות החזרה מצדי המסך, שבאנדרואיד פועלת מכל אחד משני הצדדים ובכל אפליקציה, בעוד שבאייפון החזרה אחורה תלויה יותר בממשק של האפליקציה עצמה.
למה גוגל שינתה את מה שעבד
כל שינוי במערכת ההפעלה של גוגל, ובמיוחד שינוי בפעולה כל כך בסיסית ונפוצה, צריך לעמוד על סיבות רציניות. במקרה של הניווט במחוות אפשר למנות ארבע סיבות מרכזיות.
עוד שטח מסך בלי להגדיל את המכשיר
לפני כמה שנים הבינו יצרניות המכשירים הסלולריים שהצרכנים אוהבים מסכים גדולים, אבל גם רוצים מכשיר שנוח להחזיק ביד. שתי הדרישות האלה מתנגשות במידה רבה. מאז ראינו שלל פתרונות יצירתיים: ביטול כפתורים פיזיים והעברתם אל המסך, העברת חיישן טביעת האצבע לגב המכשיר, מצלמות נשלפות וחבויות, מסכים מתקפלים, ועד מגרעות וחורים בתוך המסך עצמו. המטרה בכולם זהה - מסך גדול ככל האפשר ונטול שוליים. ביטול שלושת כפתורי הניווט משחרר את הפס שהם תפסו בתחתית המסך, כך שמתקבל עוד שטח תצוגה בלי שהמסך גדל פיזית במילימטר. האפליקציות כבר לא נחתכות בחלק התחתון, ותוכן כמו סרטונים, מפות ותמונות מוצג על פני כל המסך.
תפעול שמנצל את מסך המגע
סיבה נוספת היא תחושת השימוש. הניווט הישן לא ניצל היטב את העובדה שמדובר במסך מגע: הוא בעצם חיקוי של כפתורים פיזיים שהועברו לתצוגה. תנועות אצבע מרגישות טבעיות יותר, זורמות יותר ונראות מודרניות יותר, ומשתמשים רבים מדווחים שאחרי תקופת ההסתגלות קשה להם לחזור לכפתורים.
יותר פעולות, פחות לחיצות
שלושה כפתורים מספקים שלוש פעולות. המחוות מספקות חמש: חזרה למסך הבית, חזרה מסך אחד אחורה, הצגת רשימת האפליקציות הפעילות, הפעלת העוזרת הקולית וקפיצה ישירה לאפליקציה האחרונה. זה כבר יותר ממה שהיה זמין קודם, והשיטה פתוחה לשיפורים ולתוספות בעתיד.
דחיפה לתכונות חדשות - שיעור מההיסטוריה
הסיבה האחרונה פחות גלויה: שינוי בניווט מאפשר לגוגל לעודד שימוש בתכונות שהשקיעה בהן. יש לכך תקדים. לפני שנים רבות, הכפתור שמציג היום את האפליקציות הפעילות שימש לפתיחת תפריט, בהתאם למסך שהיה פתוח. זה היה מסורבל: לא תמיד היה תפריט רלוונטי, ולעיתים לחיצה על הכפתור לא עשתה דבר. גוגל החליטה שמפתחי האפליקציות יציגו בעצמם כפתור תפריט על המסך ויעצבו אותו כרצונם. באותה תקופה הצליחו היצרניות להכניס למכשירים מעבדים חזקים מספיק כדי להריץ כמה אפליקציות כמעט במקביל, וגוגל החליפה את כפתור התפריט בכפתור לצפייה באפליקציות הפעילות. הדחיפה עבדה: ריבוי משימות הפך לחלק בלתי נפרד מהשימוש היומיומי, ובהמשך התווספה גם האפשרות להציג שתי אפליקציות ויותר על המסך בו זמנית.
כעת אותו עיקרון מופעל על Google Assistant. גוגל רואה בשיחה חופשית עם המכשיר, בשאלות ובבקשות עזרה בתחומים שונים, כיוון מרכזי לעתיד, ומחווה מהירה מהפינה התחתונה מקצרת את הדרך אליה. כך גם מתחזק הבידול מול אפל, שכן העוזרת של גוגל נשענת על שירותים נוספים של החברה, ובראשם מנוע החיפוש. על הניסיונות של אפל לצמצם את הפער הזה אפשר לקרוא בכתבה אפל שוקלת מנוע חיפוש - יש לזה סיכוי מול גוגל.
הצד השני: למה השינוי עלול להיות חיסרון
לצד היתרונות, יש לשינוי גם מחירים ממשיים, וחלקם אינם עניין של הרגל בלבד.
קושי להתרגל
הסיבה הנפוצה לדחייה של שינויים טכנולוגיים היא פשוטה: אנשים רגילים לדרך מסוימת, וחלק מהם מתקשים מאוד להסתגל ואף מסתבכים בתפעול. תהליך דומה עבר על לקוחות הבנקים, שהעבירו חלק גדול מהשירותים מסניפים ופקידים לערוצים דיגיטליים. רבים ייחסו זאת לרדיפת בצע של הבנקים, וזה נכון רק בחלקו, משום שלשינוי היו גם יתרונות ברורים ללקוחות. דוגמה לגישה הזו בקצה מופיעה בכתבה בנק פפר: בנקאות דיגיטלית בשיטה חדשה. גם גוגל יודעת שמשתמשים רבים יעקמו את האף מול הניווט החדש, עד שיתרגלו, אם בכלל.
נגישות לאנשים עם מוגבלות תנועתית
זו אולי הטענה הכבדה ביותר נגד כפיית השינוי. בשנים האחרונות הוסיפה גוגל לאנדרואיד שורה של כלי נגישות: הקראת טקסט מהמסך, הגדלה של טקסט ושל רכיבי ממשק, הכתבה קולית במקום הקלדה ושינוי ניגודיות וגווני צבעים. כשכפתורים ברורים מוחלפים בתנועות שדורשות גרירה מדויקת מנקודה מסוימת בקצה המסך, אנשים עם רעד, עם טווח תנועה מוגבל או עם קושי בשליטה עדינה באצבעות עלולים להתקשות מאוד. עבורם האפשרות לחזור לשלושה כפתורים אינה העדפה אלא צורך, והיא אחת הסיבות הטובות לכך שהיא נשמרת בהגדרות.
התנגשות עם אפליקציות
חיסרון שלישי הוא התנגשות בין מחוות המערכת למחוות של אפליקציות. כדי לחזור אחורה גוררים מצד המסך לכיוון המרכז, אבל אפליקציות רבות משתמשות בתנועה דומה כדי לפתוח תפריט צד או להפעיל פעולה. בשלב הנוכחי המכשיר מכריע לפי המרחק של תחילת התנועה מקצה המסך: תנועה שמתחילה ממש בקצה תפורש בדרך כלל כחזרה אחורה ברמת המערכת, ותנועה שמתחילה מעט פנימה תועבר לאפליקציה. בפועל זה מוביל לא פעם לתוצאה לא רצויה. מפתחי אפליקציות נדרשים להתאים את עצמם ולהחליף את המחוות שלהם בכפתור גלוי על המסך או בתנועה אחרת.
הערה נוספת, שאינה קשורה ישירות לניווט: מעבר למכשיר חדש הוא גם הזדמנות טובה לעבור על הגדרות האבטחה והפרטיות. רשימה מסודרת מופיעה במדריך אילו פעולות צריך לבצע כדי להגן על הסלולרי והמידע שבו.
בשורה או מכה? השורה התחתונה
אחרי שבוחנים את שני הצדדים, המסקנה שלנו היא שמדובר בעיקר בבשורה. המשתמשים מרוויחים שטח מסך נוסף, תפעול שמרגיש טבעי יותר, שתי פעולות שלא היו זמינות קודם בתנועה אחת, וגישה מהירה יותר לשתי תכונות שרבים לא מנצלים מספיק: ריבוי משימות והעוזרת הקולית של גוגל. אחרי תקופת ההסתגלות, משתמשים רבים מגלים שהשיטה גם נוחה יותר וגם נעימה יותר.
למי שאינו מתמודד עם מגבלה תנועתית, כדאי לתת למחוות הזדמנות אמיתית לפני שבורחים בחזרה לשלושת הכפתורים. ההיגיון פשוט: אם האפשרות הישנה תוסר בעתיד, מי שכבר התרגל לשיטה החדשה לא ייאלץ להתמודד עם המעבר בבת אחת. ואם היא תישאר, לא הפסדתם דבר מלבד כמה ימים של תרגול.
מנגד, יש מצבים שבהם החזרה לכפתורים היא הבחירה הנכונה: אנשים עם מוגבלות תנועתית, משתמשים מבוגרים שמתקשים בגרירות מדויקות, ומי שעובד הרבה באפליקציות שמחוות הצד שלהן מתנגשות עם מחוות החזרה של המערכת. גם הורים שמגדירים מכשיר לילד צעיר יכולים לשקול איזו שיטה תהיה פשוטה יותר עבורו, לצד הגדרות בקרה כמו אלה שמתוארות במדריך גוגל פמילי לינק. בכל המקרים האלה, הבחירה נמצאת במסך ההגדרות, והיא הפיכה בכל רגע.
בסופו של דבר, הניווט במחוות הוא חלק ממגמה רחבה בתעשייה: פחות כפתורים, יותר מסך ויותר תנועה טבעית. גוגל ואפל מתכנסות כאן לאותה שפת תפעול, וההבדלים בין שתי המערכות מצטמצמים. מי שמבין את ההיגיון שמאחורי כל מחווה ומתרגל אותה כמה פעמים, יגלה שהשינוי פחות מאיים ממה שנראה ברגע הראשון.
מקורות
- Google - עמוד העזרה של Android: ניווט בטלפון Android
- Apple - עמוד התמיכה: מחוות ניווט באייפון
- ויקיפדיה: הערך אנדרואיד