הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות - מה החוק מחייב ומי פטור

מה החוק דורש ולמי האתר צריך להיות נגיש

הרעיון שעומד מאחורי חובת ההנגשה פשוט: אדם עם מוגבלות צריך לקבל שירות שוויוני גם כשהשירות ניתן דרך מסך. בעולם הפיזי מוכרות החובות האלה מזה שנים, כמו מעלית בבניין עם כמה קומות, רמפה ליד מדרגות בכניסה או שירות שמותאם לאנשים עם מוגבלות. החל מסוף אוקטובר 2017 החובה חלה במלואה גם על אתרי אינטרנט ואפליקציות, והיא נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומהתקנות שהותקנו מכוחו.

התקן המחייב הוא תקן ישראלי 5568 חלק 1, שמאמץ את הנחיות WCAG 2.0. בפועל המשמעות היא שהאתר צריך לעבוד היטב עבור מגוון רחב של משתמשים: אנשים עיוורים או בעלי ראייה חלקית, אנשים עם לקות שמיעה או חירשות מלאה, אנשים עם מוגבלות פיזית שמתקשים להזיז את היד או להפעיל עכבר, אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, אנשים עם דיסלקציה ועוד.

כדי להבין מה זה אומר הלכה למעשה, כדאי לחשוב על משתמשים ספציפיים. משתמש שאינו רואה גולש באמצעות תוכנה שמקריאה בקול את מה שמופיע על המסך. בשבילו האתר צריך להיות כתוב בצורה מסודרת, עם כותרות ברורות שמאפשרות לדלג בין חלקי העמוד, תמונות שיש להן תיאור מילולי, וכפתורים, קישורים וטפסים שהתוכנה יודעת לזהות ולהקריא. משתמש שאינו יכול להפעיל עכבר צריך להיות מסוגל לנווט ולבצע כל פעולה באתר באמצעות המקלדת בלבד, כולל מילוי טופס ומעבר בין שדות. משתמש עם ראייה חלשה צריך טקסט בולט וקריא, עם אפשרות להגדיל אותו בלי שהעמוד יתפרק. ומשתמש שאינו שומע צריך כתוביות בסרטונים כדי לקבל את המידע שמועבר בהם.

חשוב להבין שהנגשה אינה תוסף עיצובי או כפתור צף בפינת המסך. היא נוגעת למבנה האתר עצמו: לאופן שבו הקוד כתוב, לסדר שבו מופיעים הרכיבים, לצבעים, לגודל הגופנים ולאופן שבו מנוסחים התוכן והטפסים. לכן הדרך הקלה והזולה ביותר להנגיש היא לתכנן את הנגישות כבר בשלב ההקמה. מי שמתכנן אתר תוכן גדול יכול לקרוא על השלבים במאמר על בניית פורטל ואתרים מורכבים, ולשלב את דרישות התקן כבר באפיון.

מי חייב להנגיש ומי נושא באחריות

התשובה הקצרה היא: כמעט כל מי שיש לו אתר שמשרת את הציבור. החובה חלה על גופים פרטיים שפועלים למטרות רווח, על רשויות ציבוריות ועל גופים ללא כוונת רווח. היא חלה גם על שירות שניתן לחברות ולארגונים ולא רק לאנשים פרטיים, כך שאתר של חברה שמוכרת רק לעסקים אינו יוצא מהכלל. הרשימה רחבה מאוד ומכסה תחומים כמו מסחר, בריאות, בנקאות, ביטוח, אשראי, אנרגיה, רווחה, השכלה, תרבות, תיירות, השכרת רכב ובתי הארחה.

גם מי שמוכר מוצרים קטנים דרך אתר פרטי נכלל בהגדרה, וכך גם מי שמוכר שירותים. ההגדרה אינה מוגבלת לאתרים שמאפשרים לבצע רכישה: אתר שרק מציג מידע על מוצרים או שירותים שהעסק מוכר נחשב גם הוא לשירות לציבור. בעל אתר שמנסה לטעון שהוא "רק מציג מידע" יתקשה להשתכנע שהוא מחוץ לחובה. מי שמפעיל חנות מקוונת ושוקל אמצעי תשלום יכול להיעזר במאמר על סליקה לאתר אינטרנט, אבל כדאי לזכור שגם עמוד התשלום עצמו הוא חלק מהשירות וצריך להיות נגיש.

האם אתר זר חייב להיות נגיש?

החובה אינה תלויה במקום שבו רשום העסק או השרת. אתר שאינו ישראלי חייב בהנגשה אם הוא נותן שירות לציבור בישראל. לעומת זאת, אתר שמשרת רק אנשים שנמצאים מחוץ לישראל אינו כפוף לחובה הישראלית.

מי אחראי כשהאתר אינו נגיש?

האחראי להנגשה הוא המפעיל או המחזיק בפועל של האתר, ולא מי שבנה אותו. בעל עסק אינו יכול להעביר את האחריות לחברת בניית האתרים, למי שמקדם את האתר או לאיש השיווק. הבעלים של השירות שמוצג באתר הוא זה שנושא בחובה, גם כשההנגשה דורשת זמן, תשומת לב והשקעה כספית. מה שכן אפשר לעשות הוא לעגן את דרישות התקן בהסכם עם מי שבונה את האתר, כך שהתוצר שנמסר יעמוד בהן מההתחלה. במקרים מסוימים עסק יכול לבקש פטור בטענה שההנגשה מטילה עליו נטל כבד, אבל זהו מסלול מוגדר עם תנאים, שמפורט בהמשך.

מה צריך להנגיש באתר ובאפליקציה

החובה חלה על כל סוגי התוכן שהעסק מציג לציבור: טקסט, תמונות, טפסים, מסמכים להורדה וסרטונים. היא חלה גם על כל רכיב שמאפשר פעולה, כמו תפריט, כפתור, קישור, חיפוש באתר, טופס יצירת קשר ועגלת קניות. בפועל, כל מה שהמשתמש צריך כדי לקבל את השירות או את המידע צריך להיות זמין לו גם אם הוא נעזר בקורא מסך, במקלדת בלבד או בהגדלת גופן.

אפליקציות

אפליקציה חייבת בהנגשה, אלא אם קיים אתר נגיש ומותאם לטלפון שנותן בדיוק את אותו שירות. במקרה כזה מומלץ לשלב באפליקציה קישור לאתר, כדי שמשתמש שמתקשה באפליקציה יוכל לעבור בקלות לגרסה הנגישה. עסק שמשקיע באפליקציה ייעודית, למשל לשירותים מתקדמים כמו אלה שמתוארים במאמר על אפליקציות מציאות רבודה, צריך לבדוק מראש אם האתר שלו באמת נותן שירות זהה, ואם לא, לתכנן את הנגישות באפליקציה עצמה.

תוכן שאחרים יצרו

תוכן שלא נוצר על ידי מפעיל האתר נבחן אחרת מתוכן שהעסק הפיק בעצמו. קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: עסק קטן מטמיע בעמוד המידע שלו כתבה מערוץ וידאו חיצוני כדי לחזק את ההסבר על השירות שלו. העסק לא הפיק את הכתבה ואין לו שליטה על הכתוביות שבה. מצב דומה נוצר כשגולשים מעלים תגובות או תמונות לאתר. עם זאת, הכלים שהאתר עצמו מעמיד לרשות הגולשים, כמו טופס התגובה, כפתור העלאת התמונה ושדה התיאור, הם חלק מהאתר וצריכים להיות נגישים. כדאי שמנגנון התגובות יאפשר למשל להוסיף תיאור מילולי לתמונה.

פלטפורמות חיצוניות

עסקים רבים מנהלים חלק מהשירות שלהם ברשתות חברתיות. גם שם כדאי לנצל את כלי הנגישות שהפלטפורמה מציעה, כמו תיאור חלופי לתמונות וכתוביות לסרטונים, כדי שהמידע יגיע לכל הלקוחות. ואם האתר אוסף פרטים אישיים דרך טפסים, כדאי לזכור שיש גם חובות נוספות שאינן קשורות לנגישות, כמו אלה שמתוארות במאמר על מאגר מידע ועמידה בהוראות החוק.

מסמכים דיגיטליים: קובצי PDF, וורד, גיליונות ומצגות

מסמכים שמועלים לאתר להורדה הם אחד המקומות שבהם הנגישות נכשלת לעיתים קרובות. אתר יכול להיות נגיש לחלוטין, ועדיין להפנות לקובץ סרוק שקורא מסך אינו מסוגל לקרוא בכלל. לכן החובה חלה גם על המסמכים, ויש לה כללים משלה.

אילו מסמכים חייבים בהנגשה

קובצי PDF חייבים בהנגשה רק אם נוצרו אחרי 25.10.2017. מסמך ישן שהועלה לפני המועד הזה יכול להישאר בצורתו המקורית. יש לכך חריג חשוב: טופס שממלאים כדי לקבל שירות, ומדריך שמסביר איך למלא טופס כזה, חייבים להיות נגישים גם אם נוצרו לפני 25.10.2017. מסמך שנוצר אחרי המועד צריך להיות נגיש כולו, מתחילתו ועד סופו.

תקן נפרד למסמכים: ת"י 5568 חלק 2

לתקן הנגישות יש חלק שני שעוסק במסמכים בלבד: תקן ישראלי 5568 חלק 2, "נגישות מסמכים דיגיטליים", שפורסם במאי 2020. הוא חל על מסמכים שאפשר להוריד מכתובת אינטרנט, ובהם מסמכי עיבוד תמלילים כמו וורד, גיליונות נתונים, מצגות וקובצי PDF. הוא מבוסס על הקריטריונים ברמה AA שבחלק 1 של התקן. טפסים שנועדו למילוי במחשב אינם בתחומו של חלק 2, והם כפופים לחלק 1. התקן זמין לשימוש חופשי באתר הממשלה.

הדרישות העיקריות של חלק 2 הן מעשיות וברורות יחסית:

• ניגודיות של 4.5:1 לפחות בין הטקסט לרקע. בטקסט גדול, כלומר 14 נקודות ומעלה בהדגשה או 18 נקודות ומעלה, מספיקה ניגודיות של 3:1.
• תיוג כותרות בהיררכיה, כך שקורא מסך יזהה מהי כותרת ראשית ומהי כותרת משנה.
• טקסט חלופי לכל תמונה שמעבירה מידע.
• סדר הקראה שתואם את הסדר שבו התוכן מוצג על המסך.
• צבע אינו האמצעי היחיד להעברת מידע, למשל בטבלה שבה רק צבע השורה מסמן מה בתוקף.
• איסור על קובץ סרוק, צילום מסך או תמונה של טקסט במקום טקסט אמיתי.
• שם או כותרת משמעותיים למסמך, במקום שם קובץ אקראי.

לדוגמה, מחירון שנשמר כצילום מסך ומועלה לאתר אינו עומד בדרישות, גם אם הוא נראה ברור לעין. אותו מחירון שנכתב כטקסט, עם כותרות מתויגות ושם קובץ כמו "מחירון שירותים", עומד בהן הרבה יותר בקלות.

סרטוני וידאו: מי חייב ומה נדרש

חובת ההנגשה של סרטונים מצומצמת יותר מזו של שאר התוכן. היא חלה רק על רשות ציבורית ועל גוף שמחזור העסקאות הממוצע שלו גבוה מ-5 מיליון ש"ח, ורק על סרטונים שהוכנו אחרי 25.10.2017. עסק קטן, עוסק מורשה או חברה בע"מ עם מחזור נמוך מזה, אינם חייבים על פי לשון החובה להוסיף כתוביות לסרטונים שבאתר.

עם זאת, גם עסק שאינו חייב יכול לשקול להוסיף כתוביות. כתוביות לסרטון מוקלט הן כיום תהליך פשוט וזול יחסית, והן משרתות לא רק אנשים עם לקות שמיעה אלא גם גולשים שצופים בטלפון בלי קול, בתחבורה ציבורית או במשרד. מבחינה עסקית מדובר בדרך להגיע ליותר לקוחות, ולכן מומלץ להנגיש את הסרטונים גם כשהחוק אינו מחייב זאת.

מה בדיוק נדרש בסרטון

• סרטון מוקלט: נדרשות כתוביות.
• שידור חי: אין חובה להוסיף כתוביות.
• צלילים ותיאורים לא מילוליים: כתוביות כמו "חריקת בלמים" או "מוזיקה רועשת" מוכרות מסרטים, אבל אין חובה לתאר בכתוביות התרחשות שאינה מילולית.
• הרצאה, כנס או דיון מוקלטים: מספיק תמלול נגיש, למשל בעמוד נפרד או במסמך להורדה, במקום כתוביות בתוך הסרטון.

תוכניות טלוויזיה שמשודרות ברשת הן מקרה נפרד: הן כפופות לכללי הכתוביות ושפת הסימנים של חוק השידורים, ולא רק לתקנות הנגישות הכלליות. ואם התמלול נכתב כמסמך להורדה, הוא צריך לעמוד בעצמו בדרישות חלק 2 של התקן, כלומר להיות טקסט אמיתי ולא קובץ סרוק.

מי פטור מחובת ההנגשה

הפטורים הם החלק שבו נפוצות הכי הרבה טעויות, כי הם תלויים במחזור העסקאות של העסק, במועד שבו הופעל האתר ובסוג השירות. הטבלה הבאה מרכזת את המסלולים העיקריים.

מקור: כל זכות - פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות

פטור לפי מחזור עסקאות

עוסק פטור במע"מ פטור מהנגשת שירותי האינטרנט שלו באופן מלא ואוטומטי. מי שאינו בטוח מהו מעמדו מול מע"מ ומהן התקרות, יכול לקרוא על כך במאמר על עוסק פטור והתקרה שלו. עסק עם מחזור ממוצע של עד 120,000 ש"ח נהנה מפטור זמני ל-3 שנים, והפטור מתחדש כל שלוש שנים כל עוד הממוצע נשאר בתחום הזה. עסק עם מחזור ממוצע של 120,000 עד 1,000,000 ש"ח פטור זמנית רק לגבי אתר שכבר פעל לפני 26.10.2017, ובתנאי שדרכי ההתקשרות עם העסק, כמו טלפון, כתובת ודואר אלקטרוני, מפורסמות באופן נגיש. אתר חדש שהוקם אחרי 26.10.2017 חייב להיות נגיש מהיום הראשון, גם אם העסק נמצא בטווח המחזור הזה.

נטל כבד, מגבלה טכנולוגית ואתרים קטנים

עסק עם מחזור ממוצע מעל 1,000,000 ש"ח אינו מקבל פטור אוטומטי. אם הוא סבור שההנגשה מטילה עליו נטל כבד, עליו לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מסלול זה אינו פתוח לרשות ציבורית. פטור טכנולוגי ניתן כשהטכנולוגיה אינה מאפשרת להנגיש תוכן מסוים: מורשה נגישות השירות נותן אותו אחרי חוות דעת מקצועית, לשלוש שנים, עם אפשרות לחידוש אחד לשלוש שנים נוספות. בזמן הפטור יש לספק התאמות חלופיות, לציין את הפטור בהצהרת הנגישות ולמסור את אישור הפטור לאדם עם מוגבלות שמבקש לראות אותו.

פטור נוסף חל על אתר שהשימוש בו מותנה ברישום ורשומים בו לכל היותר 500 משתמשים בכל רגע נתון, למשל אתר של קורס תכנות עם 200 משתתפים רשומים. לעומת זאת, אתר פתוח לכולם אינו פטור רק משום שהוא עוסק בנישה צרה, שהתנועה אליו דלה או שהוא מציג מידע ולא מוכר דבר. מי שמשקיע בהבאת גולשים, למשל אחרי קורס קידום אתרים, צריך לזכור שככל שהאתר מצליח יותר, כך גדל גם מספר המשתמשים שעלולים להיתקל בבעיית נגישות.

הצהרת נגישות ובדיקה של האתר

חלק מהחובה הוא לפרסם באתר הצהרת נגישות. זה אינו טקסט כללי שמעתיקים מאתר אחר, אלא תיאור של המצב בפועל באתר הספציפי. ההצהרה צריכה לפרט איך הונגש האתר, איך מפעילים את האפשרויות הנגישות, אילו שירותים לא הונגשו ומה הדרכים החלופיות לקבל אותם, ואיך פונים בנושא בעיות נגישות.

ההצהרה ממלאת כמה תפקידים. היא מסבירה למשתמש עם מוגבלות מה הוא יכול לצפות לו באתר, היא מצביעה על הדרך לקבל מידע שלא הונגש, למשל באמצעות פנייה טלפונית או בדואר אלקטרוני, והיא מאפשרת לדווח על תקלה. כשיש לעסק פטור טכנולוגי, ההצהרה היא המקום לציין אותו. הצהרה שאינה תואמת את המציאות, למשל כזו שמצהירה על נגישות מלאה באתר שבו הטפסים אינם עובדים עם מקלדת, אינה מגינה על העסק ועלולה להחמיר את הבעיה.

איך בודקים אם האתר באמת נגיש

בדיקת נגישות טובה משלבת כלים אוטומטיים עם בדיקה ידנית. כלים אוטומטיים מאתרים בעיות כמו תמונות בלי טקסט חלופי, ניגודיות נמוכה או כותרות שאינן מתויגות. אבל יש דברים שרק בדיקה ידנית חושפת: האם אפשר להשלים רכישה או למלא טופס בלי עכבר, האם קורא מסך מקריא את התוכן בסדר הגיוני, האם הודעות שגיאה בטופס מובנות, והאם האתר נשאר שמיש כשמגדילים את הגופן. כדאי לחזור על הבדיקה בכל פעם שמוסיפים לאתר רכיב חדש, תבנית עמוד חדשה או מסמך להורדה, ולא להסתפק בבדיקה חד פעמית בזמן ההקמה.

בעלי עסקים שמשקיעים בפרסום ובשיווק, כמו אלה שמתוארים במאמר על שיווק באינטרנט, צריכים לזכור גם את דפי הנחיתה של הקמפיינים. דף נחיתה הוא חלק מהשירות לכל דבר, וטופס הרשמה שאינו נגיש עליו חושף את העסק בדיוק כמו טופס באתר הראשי.

מה קורה כשלא מנגישים: אכיפה וסנקציות

מי שמתעלם מהחובה חשוף להליכים משפטיים. רשאים לפעול נגדו אדם עם מוגבלות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגון שפועל לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות. התביעה יכולה להיות אישית, ויש גם אפשרות להגיש תובענה ייצוגית בשם קבוצה של משתמשים שנפגעו.

הודעה ו-60 יום לתיקון

מי שלא ביצע את ההתאמות הנדרשות צריך לקבל הודעה על כך, ומרגע קבלתה יש לו 60 יום לתקן. לכן הודעה כזו אינה משהו שמניחים בצד. הצעד הראשון הוא לבדוק מיד מה בדיוק לא תקין, לתקן את הליקוי ולתעד את התיקון ואת המועד שבו בוצע. גם כשהליקוי נראה קטן, למשל כפתור אחד שאינו נגיש, עדיף לטפל בו בהקדם ולבדוק בהזדמנות זו אם אותה בעיה חוזרת בעמודים נוספים.

הסכומים שעל הפרק

• פיצוי אזרחי של עד 50,000 ש"ח, בלי שהתובע נדרש להוכיח שנגרם לו נזק.
• קנס פלילי של כ-150,000 ש"ח.
• צו נגישות שהנציבות רשאית להוציא. הפרה של הצו אחרי המועד שנקבע בו עלולה לגרור קנס של 7,500 ש"ח לכל יום, וכפל מזה כשמדובר בתאגיד.

מול הסכומים האלה, עלות ההנגשה של אתר עסקי טיפוסי נראית בדרך כלל סבירה בהרבה. מי שקיבל הודעה או תביעה ומתקשה לממן ליווי משפטי, יכול לבדוק אם הוא עומד בתנאים המתוארים במאמר על סיוע משפטי מהמדינה. ומהצד השני, אדם עם מוגבלות שנתקל באתר שאינו נגיש יכול לפנות למפעיל האתר לפי הפרטים שבהצהרת הנגישות, ואם אין מענה, לפנות לנציבות.

מקורות

• כל זכות - הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות
• כל זכות - פטור מחובת הנגשה לאתרי אינטרנט ואפליקציות
• אתר הממשלה - תקן ישראלי 5568 חלק 2, נגישות מסמכים דיגיטליים