קרנות מחקות מול קרנות סל - ההבדל, דמי הניהול והמיסוי

מה זה מדד, ולמה קונים אותו דרך קרן?

מדד הוא רשימה של ניירות ערך עם משקל לכל אחד מהם, שנקבע לפי כללים כתובים מראש. מדד תל אביב 35 כולל את 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב, ומדד S&P 500 כולל כ-500 חברות גדולות שנסחרות בארצות הברית. מי שקונה קרן שעוקבת אחרי מדד כזה מחזיק בפועל חלק קטן מכל החברות שברשימה, לפי המשקל של כל אחת מהן. אין צורך להחליט איזו חברה תצליח ואיזו תיכשל, כי ההחזקה כוללת את כולן יחד.

ההיגיון פשוט: בשקית עם עשרות סוגי סוכריות, סוכרייה אחת פגומה לא הורסת את השקית. כך גם במדד. חברה אחת שנופלת פוגעת בתוצאה הכוללת, אבל לא מוחקת את ההשקעה. הפיזור הזה הוא הסיבה המרכזית לכך שהשקעה במדדים הפכה לדרך מקובלת לחיסכון ארוך טווח אצל מי שלא רוצה לנהל תיק מניות באופן פעיל.

מי שדואג שהקרן אכן תעקוב אחרי המדד הוא מנהל הקרן. הוא קונה את הניירות לפי המשקלים במדד, מעדכן אותם כשהמדד משתנה, וגובה על כך דמי ניהול. בישראל יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת: קרן סל וקרן מחקה. כפי שנראה בהמשך, ההבדל ביניהן נוגע בעיקר לאופן הקנייה והמכירה, ולא לנכסים שמוחזקים בתוך הקרן.

היקף התעשייה הפסיבית בישראל

השקעה במדדים כבר אינה נישה. לפי נתונים שפורסמו בגלובס, בינואר 2026 ניהלה התעשייה הפסיבית בישראל 346 מיליארד ש"ח, שיא כל הזמנים: 217 מיליארד ש"ח בקרנות סל ו-129 מיליארד ש"ח בקרנות מחקות. הנכסים הפסיביים צמחו בכ-123% בשלוש שנים, לעומת צמיחה של 41% בקרנות המנוהלות באופן פעיל, שהגיעו ל-232 מיליארד ש"ח. מתוך הסכום הפסיבי, 142 מיליארד ש"ח (41%) מושקעים בקרנות על מדדים זרים, ורובם בקרנות סל: כ-85 מיליארד ש"ח, לעומת כ-57 מיליארד ש"ח בקרנות מחקות.

טיפ לקהל הרחב: לפני שמשווים בין קרן סל לקרן מחקה, כדאי לבדוק אחרי איזה מדד כל אחת עוקבת. שתי קרנות עם שם דומה יכולות לעקוב אחרי מדדים שונים לגמרי, וזה ההבדל שישפיע על התוצאה יותר מכל דבר אחר.

איך קרן סל נסחרת, ולמה המחיר שלה זז כל היום?

קרן סל היא קרן נאמנות שהיחידות שלה נסחרות בבורסה בדיוק כמו מניה. במערכת המסחר של הבנק או של בית ההשקעות מקלידים את שם הקרן, ורואים מחיר קנייה ומחיר מכירה שמשתנים לאורך היום. פקודת קנייה מתבצעת מול מי שמוכר באותו רגע, בין אם זה משקיע אחר ובין אם עושה שוק שמונה על ידי הקרן.

עושה שוק: מי דואג שהמחיר יהיה הגיוני

מכיוון שהמחיר בבורסה נקבע לפי היצע וביקוש, הוא יכול תיאורטית להתרחק משווי הניירות שבתוך הקרן. כדי למנוע זאת, מנהל הקרן ממנה עושה שוק: גוף שמתחייב להציב פקודות קנייה ומכירה לאורך היום במחירים קרובים לשווי הנכסים. ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה נקרא מרווח, וזו עלות שקטה שמשלמים בכל פעם שקונים או מוכרים.

מה קורה בימי טלטלה בשווקים

בימים רגועים המרווח צר, ובקרנות גדולות וסחירות הוא קטן מאוד. בימים סוערים, כשהשוק נופל או מזנק בחדות, המרווח נוטה להתרחב, ופקודה שנשלחה ברגע לא נוח עלולה להתבצע במחיר פחות טוב. היכולת לקנות ולמכור בכל רגע של יום המסחר היא היתרון הגדול של קרן סל, והיא גם המקום שבו משקיע לא סבלני עלול לשלם ביוקר.

מסחר ביום שישי מאז ינואר 2026

החל מ-5 בינואר 2026 הבורסה בתל אביב פועלת בימים שני עד שישי, וביום שישי המסחר מסתיים ב-13:50, כך דווח בגלובס. עסקאות שבוצעו ביום שישי מסולקות ביום ראשון. המשמעות לקרן סל: היא נסחרת בבורסה גם ביום שישי, כולל קרנות סל שעוקבות אחרי מדדים זרים, כך שאפשר לקנות ולמכור אותן באותו יום לפי מחיר השוק. בקרן מחקה התמונה שונה, כפי שיוסבר בסעיף הבא.

טיפ לקהל הרחב: בקנייה של קרן סל עדיף להשתמש בפקודה בהגבלת מחיר (פקודת "לימיט") ולא בפקודת שוק. כך קובעים מראש את המחיר המקסימלי שמוכנים לשלם, ומרווח רגעי לא יפתיע.

איך קרן מחקה עובדת, ומה זה שווי נכסים נקי?

קרן מחקה היא קרן נאמנות פתוחה, כלומר קרן שאינה נסחרת בבורסה. מי שרוצה לקנות שולח הוראה דרך הבנק או בית ההשקעות, וההוראה מתבצעת מול מנהל הקרן עצמו, פעם אחת ביום, לפי השער שנקבע בסוף היום. אין כאן מוכר מהצד השני ואין עושה שוק: מנהל הקרן מנפיק יחידות חדשות בקנייה, ופודה אותן במכירה.

איך מחושב שער הקרן

השער נקבע לפי שווי הנכסים הנקי: שווי כל הניירות שבקרן, פחות ההתחייבויות והעלויות, חלקי מספר היחידות. זה המחיר שבו כולם קונים ומוכרים באותו יום. אין מרווח בין קנייה למכירה, ואין הבדל בין מי ששלח הוראה בבוקר למי ששלח בצהריים. בקרן מחקה כולם מקבלים את שער סוף היום, ולכן לתזמון בתוך היום אין משמעות, וההבדל היחיד הוא באיזה יום נשלחה ההוראה.

השעה הקובעת

לכל קרן מחקה יש שעה קובעת ביום המסחר. הוראה שנשלחה לפניה מתבצעת לפי שער סוף אותו יום, והוראה שנשלחה אחריה ממתינה ליום המסחר הבא. בפועל, מי ששלח הוראת קנייה בבוקר וראה שהשוק ירד בחדות בצהריים יקנה לפי שער הסגירה הנמוך יותר, ואם השוק עלה, הקנייה תהיה במחיר הגבוה. אין שליטה על הרגע, וגם אין בה צורך.

סוף השבוע והמדדים הזרים

מעבר הבורסה למסחר ביום שישי השפיע גם על קרנות הנאמנות. יצירות ופדיונות שהוגשו למסלקה ביום שישי עד השעה הקובעת מבוצעים ביום ראשון. בקרן מחקה על מדד זר הכלל שונה: היא אינה מבצעת הוראות ביום שישי. לפי פרסום בגלובס מינואר 2026, הוראת קנייה או מכירה בקרן מחקה על מדד זר שנשלחה סביב סוף השבוע מבוצעת ביום שני בשעה 23:00, לפי שערי הסגירה בחו"ל. מי שמתכנן למשוך כסף בתאריך מסוים צריך להביא את הפער הזה בחשבון.

פדיון ותשקיף

פדיון עובד באותו אופן: שולחים הוראת מכירה ומקבלים את שער סוף היום. הכסף מגיע לחשבון בדרך כלל כמה ימי עסקים אחר כך, לפי מה שכתוב בתשקיף הקרן. התשקיף הוא מסמך ארוך שמנהל הקרן מפרסם, ובו כל הכללים: מדד המעקב, דמי הניהול, ימי הפדיון והסיכונים. אין צורך לקרוא את כולו, אבל כדאי להכיר את העמודים הראשונים ואת דף המידע המקוצר.

טיפ לקהל הרחב: מי שבונה חיסכון ארוך טווח עם הפקדה חודשית קבועה, קרן מחקה חוסכת לו את הפיתוי לבדוק מחירים לאורך היום. ההוראה נשלחת, השער נקבע בסוף היום, וזהו.

קרן סל מול קרן מחקה: טבלת השוואה והרפורמה של 2018

אחרי שהוסבר איך כל אחת עובדת, הנה ההבדלים המרכזיים זה לצד זה. ברוב השורות ההבדל הוא במכניקה של הקנייה והמכירה, ולא בנכסים שמוחזקים בקרן. שתי הקרנות יכולות לעקוב אחרי אותו מדד בדיוק.

מקור לשיעורי המס: רשות המסים, נספח ג(1) לדוח השנתי לשנת המס 2025 (טופס 1325). היקפי הנכסים ומועדי המסחר: גלובס, כמפורט בסעיף המקורות.

המסקנה מהטבלה: המיסוי זהה, המסגרת החוקית זהה, וההבדל המעשי הוא בין מסחר רציף עם מרווח לבין שער אחד ביום בלי מרווח. דמי ניהול, עמלות בנק וחשיפה למטבע תלויים בקרן הספציפית ולא בסוג המכשיר.

מה השתנה ב-2018

עד 2018 המכשיר הנפוץ בישראל למעקב אחרי מדדים היה תעודת סל. תעודת סל הייתה התחייבות של החברה המנפיקה לשלם למחזיקים את תשואת המדד, והניירות עצמם לא הוחזקו בנאמנות עבורם. אם החברה המנפיקה הייתה נקלעת לקשיים, המחזיקים היו עלולים לעמוד בתור יחד עם שאר הנושים שלה. באוקטובר 2018 הוסבו תעודות הסל לקרנות סל, כלומר לקרנות נאמנות. בקרן נאמנות הנכסים מוחזקים בידי נאמן, בנפרד מנכסי מנהל הקרן. מאז 2018 קרן סל וקרן מחקה פועלות באותה מסגרת חוקית, ולכן סיכון המנפיק שאפיין את תעודות הסל הישנות אינו רלוונטי לאף אחת מהן. ברשת עדיין מסתובבים טקסטים שמזהירים מ"סיכון מנפיק בתעודות סל", והאזהרה הזו נכונה רק לתקופה שלפני ההסבה.

איך מזהים את סוג הקרן במערכת המסחר

במסך המסחר שתי הקרנות נראות לעיתים דומות מאוד, ושמותיהן כוללים את אותו שם מדד. דרך מהירה להבדיל ביניהן היא הספרה הראשונה במספר נייר הערך: 1 מציינת קרן סל, ו-5 מציינת קרן נאמנות, בין אם מחקה ובין אם מנוהלת באופן פעיל. כדי לדעת אם קרן שמספרה מתחיל ב-5 היא מחקה או אקטיבית, יש לבדוק בדף המידע שלה אם היא מוגדרת כקרן עוקבת מדד.

הערה מהמערכת: כשקוראים על השקעות, כדאי לבדוק את תאריך הפרסום. שוק הקרנות בישראל השתנה מהותית בעשור האחרון, וטקסט ישן עלול להיות שגוי היום גם אם נכתב בכוונה טובה.

דמי ניהול, שיעור הוספה ועמלות הבנק: לאן הכסף הולך

בהשקעה במדדים יש שלוש שכבות של עלות, וכדאי להפריד ביניהן כי הן נגבות על ידי גופים שונים: הקרן, הגוף שדרכו קונים, והמדינה.

שכבה ראשונה: דמי ניהול ודמי נאמנות

מנהל הקרן גובה דמי ניהול שנתיים, המחושבים כאחוז משווי הנכסים ומנוכים מהקרן מדי יום. בנוסף יש דמי נאמנות שמשולמים לנאמן המפקח על הקרן. שני הנתונים מופיעים בתשקיף ובדף המידע ומשתנים מקרן לקרן. בקרנות על מדדים מוכרים ורחבים התחרות בין המנהלים חזקה, ודמי הניהול נמוכים בהתאם. בקרנות על מדדים נישתיים או מורכבים הם עשויים להיות גבוהים יותר. ההשפעה של דמי ניהול מצטברת לאורך שנים, ומי שרוצה להבין את סדר הגודל יכול לעיין במאמר על דמי ניהול בפנסיה ומה הם עולים לאורך החיים, שם ההיגיון של הריבית דריבית על עלויות זהה.

בחלק מהקרנות המחקות יש רכיב נוסף שנקרא "שיעור הוספה": תוספת קטנה למחיר בקנייה, שנועדה לכסות את עלויות המסחר שהקרן נושאת כשהיא קונה ניירות בעקבות כניסת כסף חדש. הרעיון הוא שהמשקיע הנכנס ישלם על עלויות הכניסה שלו, ולא כל המחזיקים הקיימים. שיעור ההוספה מופיע בדף המידע, והוא לא קיים בכל קרן. בקרן סל אין רכיב כזה, אבל המרווח בבורסה ממלא בפועל תפקיד דומה.

שכבה שנייה: עמלות הבנק או בית ההשקעות

כאן נמצאת ההפתעה של רוב המשקיעים המתחילים. הקרן עצמה יכולה להיות זולה, אבל הגוף שדרכו קונים אותה גובה עמלות משלו: עמלת קנייה ומכירה על כל פעולה, ודמי משמרת, עמלה תקופתית על עצם החזקת ניירות ערך בחשבון. בבנקים העמלות האלה נגבות לפי תעריפון, ולעיתים קרובות אפשר לנהל עליהן משא ומתן. איך משווים תעריפונים ומבקשים הנחה מוסבר במאמר לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות, ואם הפער גדול מדי, אפשר לשקול את המעבר לבנק אחר או לבית השקעות.

בבנקים רבים עמלת הפעולה בקרנות נאמנות פתוחות, ובכללן קרנות מחקות, שונה מעמלת הפעולה בניירות ערך הנסחרים בבורסה, ובכללם קרנות סל. יש בנקים שגובים פחות על קרנות נאמנות, ויש שגובים פחות על ניירות סחירים. לפני הבחירה בין קרן סל לקרן מחקה כדאי לבקש מהבנק את התעריפון של שתי הקטגוריות, כי הפער ביניהן עשוי להיות גדול יותר מהפער בדמי הניהול של הקרנות עצמן.

שכבה שלישית: המס

המס נגבה על ידי המדינה, אבל הבנק מנכה אותו במקור בעת המכירה. הוא אינו משפיע על הבחירה בין סוגי הקרנות, כי השיעורים זהים, אבל הוא משפיע מאוד על ההחלטה מתי למכור ואם לעבור מקרן לקרן. הפרטים בסעיף הבא.

טיפ לקהל הרחב: אל תסתפקו בהשוואת דמי הניהול. חברו את שלוש השכבות - דמי ניהול ונאמנות, שיעור הוספה או מרווח, ועמלות הבנק - וחשבו את העלות הכוללת לשנה על הסכום שאתם מתכננים להשקיע. רק המספר הזה מספר את הסיפור המלא.

איך ממוסה הרווח: ריאלי, נומינלי ומס נוסף

מכירת יחידות של קרן ברווח מחייבת מס רווח הון. ליחיד, השיעור על רווח הון ריאלי מניירות ערך סחירים הוא 25%, והוא מחושב על הרווח הריאלי: הרווח אחרי ניכוי עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה. החלק בגידול שרק שמר על כוח הקנייה מול האינפלציה אינו ממוסה. לבעל מניות מהותי השיעור הוא 30%.

רווח הון ממכירת אג"ח, נייר ערך מסחרי, מלווה או הלוואה שאינם צמודים ממוסה ב-15%, אבל על הרווח הנומינלי, בלי ניכוי אינפלציה (ולבעל מניות מהותי 20%). זה רלוונטי לקרנות שעוקבות אחרי מדדי אג"ח שקליות בריבית קבועה, ולמכשירים שקליים קרובים כמו אלה שמתוארים במאמר על קרן כספית מול פיקדון בנקאי. סקירה רחבה של כללי המיסוי בשוק ההון מופיעה במאמר המס על רווחים בבורסה.

מתי 15% על נומינלי יקר יותר מ-25% על ריאלי

השיעור הנמוך אינו תמיד הזול. נקודת האיזון בין שתי השיטות היא חישוב אריתמטי פשוט: שני המסים שווים כשהתשואה הנומינלית גבוהה פי 2.5 מהאינפלציה. נניח, לצורך הדוגמה בלבד, אינפלציה של 1.6% בשנה. בתשואה נומינלית של 4%, מס של 15% על כל ה-4% שווה ל-0.6%, ומס של 25% על הרווח הריאלי (2.4%) שווה גם הוא ל-0.6%. כשהתשואה נמוכה מפי 2.5 מהאינפלציה, מס של 15% על הרווח הנומינלי יוצא יקר יותר ממס של 25% על הרווח הריאלי.

מס נוסף על הכנסות גבוהות

לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, יחיד שהכנסתו החייבת השנתית עולה על 721,560 ש"ח (60,130 ש"ח לחודש) משלם מס נוסף של 3% על החלק שמעל הסף. החל משנת 2025 נוסף מס של 2% על הכנסה שאינה מעבודה או מעסק, ובכלל זה רווח הון, ריבית ודיבידנד, מעל אותו סף. הסף לא עודכן ב-2026 ונותר 721,560 ש"ח, כמפורט בדף מדרגות מס הכנסה באתר כל זכות. מי שמממש רווח גדול בשנה אחת, למשל בעת מכירת תיק שלם, עשוי לחצות את הסף רק בגלל המימוש, ולכן לפריסת המכירות על פני כמה שנים יכולה להיות משמעות. על ההבדל בין ניכוי לזיכוי ממס, שמשפיע על החבות הכוללת, אפשר לקרוא במאמר זיכוי מס וניכוי מס הכנסה.

קרן פטורה מול קרן חייבת

בשם הקרן מופיע לעיתים המונח "פטורה" או "חייבת". אין הכוונה שהמשקיע פטור ממס, אלא לשאלה מי משלם מס ברמת הקרן. בקרן פטורה הקרן עצמה אינה משלמת מס על הרווחים שהיא צוברת, והמס מוטל על המשקיע רק במכירה. זה המצב הנפוץ בקרנות המיועדות למשקיעים פרטיים בישראל, והוא נוח: כל עוד לא מכרו, הכסף ממשיך לעבוד בלי שנוכה ממנו מס בדרך. מבחינת המס אין הבדל בין קרן סל לקרן מחקה: אותם שיעורים, אותה שיטת חישוב ואותו ניכוי במקור.

מעבר מקרן לקרן הוא אירוע מס

מכירת קרן אחת כדי לקנות אחרת, למשל מעבר מקרן סל לקרן מחקה על אותו מדד בגלל דמי ניהול נמוכים יותר, היא אירוע מס. הבנק ינכה 25% מהרווח הריאלי שנצבר, והסכום שיושקע מחדש יהיה קטן יותר. לכן כדאי לבדוק אם החיסכון בדמי הניהול אכן מצדיק את המס שישולם היום. לעיתים קרובות הפתרון הוא להשאיר את ההחזקה הקיימת ולהפנות רק את ההפקדות החדשות לקרן הזולה.

טיפ לקהל הרחב: כשיש רווח גדול בקרן וקיימת קרן זולה יותר, אפשר לא למכור את הקיים. מפסיקים להפקיד אליו ומתחילים להפקיד לקרן החדשה, וכך נהנים מדמי ניהול נמוכים על הכסף החדש בלי לשלם מס על הרווחים הישנים.

מדדים זרים ושער החליפין: מה קורה כשהדולר זז

חלק גדול מהכסף הפסיבי בישראל מושקע במדדים זרים, ובעיקר במדדי מניות אמריקאיים. כשקונים קרן ישראלית שעוקבת אחרי מדד כזה, נכנס לתמונה שער החליפין. הקרן מחזיקה ניירות הנקובים בדולר, אבל ההפקדות והמשיכות נעשות בשקלים. אם המדד עלה והדולר נחלש מול השקל, חלק מהעלייה נמחק בתרגום לשקלים. אם הדולר התחזק, מתקבל רווח נוסף מעבר לתשואת המדד.

זו אינה שאלה תיאורטית. בשנה שקדמה לינואר 2026 התחזק השקל ביותר מ-12% מול הדולר, וחלק ניכר מתשואת המדדים האמריקאיים נמחק בשקלים אצל מי שלא גידר את החשיפה למטבע.

גידור מטבע

יש קרנות שמציעות גידור מטבע. קרן מגודרת מנטרלת את השפעת שער החליפין באמצעות עסקאות פיננסיות, כך שהמשקיע מקבל בקירוב את תשואת המדד במונחי שקל. הגידור אינו ללא עלות: הוא משפיע על התשואה בהתאם להבדלי הריבית בין המטבעות, ולעיתים מוסיף ולעיתים מחסיר. בשם הקרן מופיע בדרך כלל "מנוטרלת מט"ח" או "מגודרת". קרן שאינה מגודרת נושאת את תנודות שער החליפין יחד עם תנודות המדד.

האם סוג הקרן משנה בהשקעה בחו"ל

שאלת הגידור אינה תלויה בסוג המכשיר: יש קרנות סל וקרנות מחקות, מגודרות ושאינן מגודרות. ההבדל המעשי נמצא בתמחור. קרן סל נסחרת בתל אביב בשקלים, ואילו המדד שלה נסחר בשעות אחרות בארצות הברית. לכן המחיר שרואים בישראל במהלך היום משקף גם את הערכת השוק לגבי פתיחת המסחר שם, וגם את שער הדולר באותו רגע. בקרן מחקה על מדד זר השער נקבע פעם אחת, לפי שערי הסגירה בחו"ל ושער החליפין הקובע, וכאמור, סביב סוף השבוע הביצוע נדחה ליום שני בשעה 23:00.

לחשיפה למטבע בהשקעה ארוכת טווח יש היגיון שונה מזה של המרת כסף לקראת נסיעה. בהמרה בודדת שער החליפין משפיע פעם אחת, ואילו בהשקעה במדד זר החשיפה נמשכת לאורך כל שנות ההחזקה. לכן את ההחלטה אם לגדר כדאי לקבל מתוך הסתכלות על התיק כולו ועל ההוצאות העתידיות, ולא על תנועה של שבוע או חודש.

טיפ לקהל הרחב: אין תשובה אחת נכונה לשאלת הגידור. מי שרוב הוצאותיו העתידיות בשקלים, כמו משכנתא, לימודים לילדים או פרישה בישראל, יש לו סיבה טובה לשקול גידור על חלק מהתיק. מי שמתכנן הוצאה גדולה בדולרים, דווקא החשיפה למטבע עשויה לעבוד לטובתו.

מה מתאים למי, ואילו טעויות חוזרות

אין תשובה אחת שנכונה לכולם, אבל אפשר לזהות דפוסים חוזרים לפי אופן ההשקעה. ההבחנה בין מי שמשקיע לטווח ארוך לבין מי שפועל בתדירות גבוהה משפיעה גם על בחירת המכשיר וגם על המיסוי, כפי שמוסבר במאמר סוחר או משקיע - מה ההבדל ומה המבחנים.

המפקיד החודשי

מי שמעביר סכום קבוע בכל חודש בלי לעקוב אחרי השוק ימצא בדרך כלל את קרן המחקה נוחה יותר: ההוראה מתבצעת בשער סוף היום, ואין צורך לעקוב אחרי מחיר או להציב פקודת הגבלה. אפשר לחבר אותה להוראת קנייה חוזרת שמוגדרת במערכת המסחר של הבנק, שהיא מסלול נפרד מהוראת קבע רגילה לתשלום חשבונות.

המשקיע עם סכום חד-פעמי גדול

ירושה, פיצויים או מענק שנכנסים לשוק בבת אחת מתאימים לשני סוגי הקרנות, וההבדל יתבטא בעיקר בעמלות הבנק. על סכום גדול, עמלת פעולה באחוזים יכולה להיות משמעותית. בהשקעה חד-פעמית גדולה, ההפרש בעמלת הפעולה בין ניירות סחירים לקרנות נאמנות באותו בנק יכול לעלות על כל הבדל בדמי הניהול, ולכן זו הבדיקה הראשונה שכדאי לעשות.

המשקיע הפעיל

מי שנוהג לקנות ולמכור לפי אירועים בשוק יקבל מקרן סל את הגמישות של מסחר רציף, כולל ביום שישי. אבל כל פעולה כזו כרוכה במרווח, בעמלה, ובמכירה ברווח גם באירוע מס. מי שמזהה אצלו נטייה לפעולות רגשיות עשוי להרוויח דווקא ממכשיר שאינו מאפשר לפעול בתוך היום. זו שאלה של אופי יותר משל מכשיר.

חיסכון ארוך טווח לילדים או לפרישה

מי שמעדיף להפקיד ולשכוח יכול להשתמש בקרן מחקה עם הוראה חוזרת. כדאי לזכור שקיימים גם מסלולים מחקי מדד בתוך מכשירים ייעודיים, למשל במסלולי חיסכון לכל ילד ובקופות גמל, שבהם חלים כללי מיסוי ונזילות אחרים.

ארבע טעויות שכדאי להכיר

1. קנייה לפי שם הקרן ולא לפי מדד המעקב. שתי קרנות בשם "מניות ארצות הברית" יכולות לעקוב אחת אחרי החברות הגדולות והשנייה אחרי חברות טכנולוגיה בלבד. יש לבדוק את שם המדד המלא בדף המידע.
2. השוואת דמי ניהול בלי עמלות הבנק. קרן זולה בבנק יקר עלולה לצאת יקרה יותר מקרן יקרה בבנק זול. יש לחשב את העלות הכוללת לשנה.
3. מכירה מבוהלת בירידות. הפיזור מגן מפני נפילה של חברה בודדת, לא מפני ירידה של השוק כולו. מכירה בירידה נועלת את ההפסד וכרוכה בעמלות.
4. התעלמות מההבדל בין רווח ריאלי לנומינלי. 15% על רווח נומינלי אינו בהכרח זול מ-25% על רווח ריאלי, כפי שהדגימה נקודת האיזון.

טיפ לקהל הרחב: לפני הקנייה כדאי לרשום על דף למה נבחרה הקרן ומתי מתוכנן למכור אותה. כשהשוק יורד והדחף למכור מתעורר, הדף הזה נכתב ברגע שקול ושווה יותר מתחושה רגעית.

מקורות

• גלובס - היקף התעשייה הפסיבית, מועדי ביצוע בקרנות מחקות על מדדים זרים וזיהוי לפי מספר נייר ערך: globes.co.il
• גלובס - מעבר הבורסה בתל אביב למסחר בימים שני עד שישי: globes.co.il
• רשות המסים - נספח ג(1) לדוח השנתי לשנת המס 2025 (טופס 1325): gov.il
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה ומס נוסף על הכנסות גבוהות: kolzchut.org.il
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - גמל נט: gemelnet.cma.gov.il