דמי אבטלה - כמה מקבלים, לכמה זמן ואיך מגישים

מי זכאי לדמי אבטלה

דמי אבטלה הם ביטוח ולא מענק: מי שעבד כשכיר ושילם דמי ביטוח לאומי צבר זכות לקבל תחליף חלקי לשכר בתקופה שבה הוא מחפש עבודה. הזכאות אינה אוטומטית, והיא נשענת על כמה תנאים שצריכים להתקיים יחד.

התנאי המרכזי הוא תקופת האכשרה, כלומר תקופת העבודה המינימלית שצריך לצבור לפני האבטלה. כדי להיות זכאים אתם צריכים לצבור לפחות 12 חודשי עבודה שבהם שולמו דמי ביטוח, מתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת האבטלה. החודשים אינם חייבים להיות רצופים ואינם חייבים להיות אצל אותו מעסיק. מי שעבר בין שלושה מקומות עבודה בשנה וחצי האחרונות יכול לחבר את התקופות.

מעבר לאכשרה, התובע צריך להיות בגיל 20 לפחות ועד גיל הפרישה, להיות מובטל בפועל, ולהיות מוכן לקבל עבודה מתאימה שמציע לו שירות התעסוקה. עצמאים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן מי שעבד כעצמאי בלבד אינו זכאי. מי שעבד גם כשכיר וגם כעצמאי, תקופות השכר בלבד נספרות.

הסיבה לסיום העבודה משנה את מועד תחילת התשלום, אבל לא בהכרח את עצם הזכאות. מי שפוטר מקבל את הקצבה אחרי ימי ההמתנה הרגילים. מי שהתפטר, ביטוח לאומי בודק אם הייתה לכך סיבה מוצדקת, למשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מעבר דירה בעקבות נישואים או בעיה רפואית. אם הסיבה אינה מוכרת, התשלום מתחיל רק אחרי 90 ימי המתנה. עובד שסיים את עבודתו בגלל אי תשלום שכר במועד מומלץ לבדוק גם את הזכויות בנושא פיצויי הלנת שכר, כי עיכוב בשכר עשוי להיחשב סיבה מוצדקת להתפטרות.

לכמה זמן משלמים דמי אבטלה

דמי אבטלה משולמים לפי ימים ולא לפי חודשים. מספר הימים המרבי בכל תקופת זכאות (שנה מתחילת האבטלה) נקבע לפי שני משתנים: גיל התובע במועד תחילת האבטלה, ומספר התלויים שלו - בן או בת זוג וילדים שבגינם הוא זכאי לתוספת. הרעיון שמאחורי הטבלה פשוט: מי שמבוגר יותר או מפרנס משפחה גדולה מתקשה בדרך כלל יותר למצוא עבודה, ולכן מקבל תקופה ארוכה יותר.

מקור: ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה

מי שמלאו לו 45 מקבל את התקופה הארוכה ביותר, 175 ימים, ללא קשר למספר התלויים. שימו לב: מדובר בימי תשלום ולא בימים קלנדריים: חודש אבטלה מלא משולם לפי מספר ימי העבודה בו, ולכן 100 ימים מתפרסים על כארבעה חודשים ולא על שלושה.

הימים שלכם אינם חייבים להיות רצופים. מי שמצא עבודה זמנית באמצע התקופה ואחר כך חזר להיות מובטל, יכול להמשיך לנצל את יתרת הימים כל עוד לא חלפה שנה מתחילת תקופת הזכאות. בתחילת כל תקופת זכאות חדשה מנוכים 5 ימי המתנה שאינם משולמים, ולכן הזמן שבין הרישום לתשלום הראשון כולל בפועל גם את הימים האלה.

כמה מקבלים בכל חודש

הסכום שתקבלו אינו קבוע ואינו זהה לכולם. ביטוח לאומי מחשב קודם כל את השכר היומי הממוצע של התובע, על בסיס השכר ששולם בשישת החודשים המלאים שקדמו לתחילת האבטלה. משכר זה נגזר דמי אבטלה יומי, לפי מדרגות: על החלק הנמוך של השכר מקבלים אחוז גבוה יותר, ועל החלקים הגבוהים אחוז נמוך יותר. גם הגיל משפיע, וצעירים מקבלים שיעור נמוך יותר מהשכר מאשר מבוגרים.

על הסכום חלה תקרה, והיא משתנה לאורך התקופה. ב-125 ימי התשלום הראשונים התקרה היומית צמודה לשכר הממוצע במשק, ומהיום ה-126 ואילך היא יורדת לשני שלישים ממנו. המשמעות היא שמי שהרוויח שכר גבוה ונמצא בתקופת זכאות ארוכה יראה ירידה בתשלום בחלק השני של התקופה. סכומי התקרה מתעדכנים מדי שנה, ולכן כדאי לבדוק את הסכום העדכני בעמוד החישוב של ביטוח לאומי ולא להסתמך על סכום ששמעתם ממכר.

דמי האבטלה הם הכנסה חייבת במס, ומהם מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לכן הסכום שנכנס לחשבון נמוך מהסכום הברוטו שמופיע בהודעת הזכאות. מי שהיה מובטל רק בחלק מהשנה ונוכה ממנו מס ביתר, עשוי להיות זכאי להחזר מס בסוף השנה.

הסבר מפורט על המדרגות, עם דוגמאות מספריות לפי שכר וגיל, מופיע במדריך שלנו . בחישוב השכר נכללים רכיבי השכר שעליהם שולמו דמי ביטוח, ולכן כדאי לוודא שהמעסיק דיווח כראוי גם על תשלומים כמו משכורת 13 או בונוסים, אם שולמו בחודשים שנבדקים.

איך מגישים תביעה לדמי אבטלה - שלב אחר שלב

התהליך מתחלק בין שני גופים: שירות התעסוקה, שמאשר שהתובע מובטל ומוכן לעבוד, וביטוח לאומי, שמחשב ומשלם. הטעות הנפוצה ביותר היא לפנות קודם לביטוח לאומי ולדחות את הרישום בשירות התעסוקה, ואז לאבד ימי זכאות.

1. רישום בשירות התעסוקה ביום הראשון של האבטלה. הרישום נעשה באתר שירות התעסוקה או בלשכה. ימי הזכאות נספרים רק מיום הרישום, ולא מיום הפיטורים.
2. קבלת אישור תקופת עבודה ושכר מהמעסיק. המעסיק נדרש למלא טופס ייעודי שמפרט את תקופת העבודה, השכר בחודשים האחרונים וסיבת סיום העבודה. ברוב המקרים אפשר לבקש מהמעסיק להעביר את הנתונים ישירות לביטוח לאומי.
3. הגשת תביעה לביטוח לאומי. התביעה מוגשת באתר ביטוח לאומי באזור האישי, יחד עם פרטי חשבון הבנק ופרטי התלויים.
4. התייצבות או דיווח קבוע בשירות התעסוקה. לאורך תקופת האבטלה צריך לדווח כפי שנקבע, ולהגיע לראיונות עבודה שהשירות מפנה אליהם.
5. מעקב אחר החלטת ביטוח לאומי. אחרי בדיקת התביעה נשלחת הודעה על הזכאות, הסכום היומי ומספר הימים.

את התביעה עצמה אפשר להגיש בתוך 12 חודשים מתחילת האבטלה, אבל הרישום בשירות התעסוקה הוא שקובע מאיזה יום משלמים. מי שנרשם מאוחר לא יקבל תשלום על הימים שלפני הרישום, גם אם היה מובטל בהם בפועל.

בעת סיום העבודה כדאי לבדוק במקביל שקיבלתם את כל התשלומים מהמעסיק: יתרת חופשה, פיצויים כשמגיעים, ודמי הבראה שהצטברו. תשלומים אלה אינם חלק מדמי האבטלה, אבל חלקם עשוי להשפיע על המועד שבו מתחיל התשלום.

מה מותר ומה צריך לעשות בתקופת האבטלה

קבלת דמי אבטלה מחייבת את התובע להיות זמין לעבודה. שירות התעסוקה רשאי להפנות אותו להצעות עבודה, ואם יסרב לעבודה שנחשבת מתאימה - לפי השכלתו, ניסיונו, מקום מגוריו ומצבו הבריאותי - הוא עלול לאבד ימי זכאות. בתחילת התקופה ההגדרה של "עבודה מתאימה" מצומצמת יותר, ועם הזמן היא מתרחבת.

עבודה חלקית אינה מבטלת את הזכאות אוטומטית. מי שמצא עבודה זמנית או עבודה בהיקף קטן חייב לדווח עליה, וביטוח לאומי מקזז את ההכנסה מדמי האבטלה. אי דיווח על הכנסה מעבודה בתקופת האבטלה הוא העילה הנפוצה לדרישת החזר של כספים ששולמו, ולעתים בתוספת קנס. לכן כדאי לדווח על כל הכנסה, גם אם נראה שהיא זניחה.

יציאה לחו"ל, מחלה או מילואים בתקופת האבטלה צריכים גם הם דיווח. בתקופת מחלה ארוכה, למשל, התובע אינו נחשב זמין לעבודה, ולעתים יש לבדוק זכאות אחרת. מי שחלה ממש לפני סיום העבודה כדאי שיבדוק את הזכויות הנוגעות לדמי מחלה מול המעסיק.

יש תובעים שמנצלים את התקופה ללימודים או להסבה מקצועית. שירות התעסוקה מפעיל מסלולי הכשרה מקצועית, ובחלק מהם אפשר להמשיך לקבל תשלום בזמן הלימודים, בתנאים שנקבעים לכל מסלול. למי שמתלבט לגבי כיוון מקצועי חדש, כדאי לקרוא את הסקירה שלנו על הכוונה תעסוקתית ומתי היא עוזרת. מידע רחב יותר על זכויות בסיום העסקה מרוכז גם בעמוד זכויות עובדים באתר כל זכות.

מה קורה כשימי הזכאות נגמרים

כשמספר הימים המרבי מוצה, התשלום נפסק גם אם התובע עדיין לא מצא עבודה. זכאות חדשה לדמי אבטלה נפתחת רק אחרי שהתובע צבר שוב תקופת אכשרה, כלומר חזר לעבוד כשכיר ושולמו בעבורו דמי ביטוח לאורך תקופה מספקת. אין "הארכה" רגילה של התקופה על פי בקשה, אם כי בעבר, בתקופות משבר כמו הקורונה, המדינה קבעה הסדרים זמניים מיוחדים.

מי שמיצה את דמי האבטלה ונותר בלי הכנסה מספקת יכול לבדוק זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, שהיא רשת ביטחון ולא המשך ישיר של דמי האבטלה. הבטחת הכנסה כפופה למבחן הכנסות ולעיתים גם לבדיקת רכוש, ומחייבת המשך רישום בשירות התעסוקה. התנאים המלאים מופיעים בעמוד הבטחת הכנסה באתר ביטוח לאומי.

יש גם שיקולים כלכליים שכדאי לעשות כבר בתחילת התקופה, ולא בסופה. מאחר שהתשלום נמוך מהשכר ומוגבל בזמן, מומלץ לבנות תקציב חודשי מצומצם לפי הסכום הנטו שאושר, לבדוק אילו הוראות קבע אפשר להקפיא, ולהימנע ממשיכה מוקדמת של כספי פנסיה או פיצויים בלי לבדוק את המשמעות המיסויית. מי שמתכנן לפתוח עסק עצמאי בסוף התקופה כדאי שיידע שעם תחילת הפעילות העצמאית הוא מפסיק להיחשב מובטל, ושעצמאים אינם צוברים זכאות לדמי אבטלה בעתיד.

מקורות

• ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
• ביטוח לאומי - הבטחת הכנסה
• כל זכות - תעסוקה וזכויות עובדים