דמי מחלה - סקירה על זכאות

מה הם דמי מחלה ומתי מחלה מזכה בהם

דמי מחלה הם התשלום שעובד מקבל ממעסיקו על ימים שבהם היה אמור לעבוד ולא יכול היה לעשות זאת בגלל מצבו הבריאותי. הבסיס החוקי הוא חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, שקובע את המינימום שכל מעסיק חייב לתת. מעסיק רשאי כמובן להעניק יותר מהקבוע בחוק, ורבים אכן עושים זאת דרך הסכם קיבוצי, הסכם אישי או נוהג במקום העבודה. בחלק מהענפים צווי הרחבה מחייבים תנאים טובים יותר מהחוק, ועל כך נרחיב בסעיף על הצבירה.

כדי שהיעדרות תזכה בדמי מחלה, צריך שתהיה מגבלה רפואית שמונעת מהעובד לבצע את עבודתו. המצב הראשון הוא אי כושר מלא, זמני או קבוע, שנובע מבעיה בריאותית ונתמך בממצאים רפואיים. המצב השני הוא אי כושר חלקי: רופא קבע שהעובד אינו יכול לבצע חלק מהמטלות שלו, ולכן אינו יכול למלא את תפקידו במלואו. במצב כזה המעסיק צריך להציע לעובד עבודה מתאימה אחרת, שהוא מסוגל לבצע, באותו שכר. אם לא הוצעה עבודה חלופית כזו, העובד זכאי לדמי מחלה כרגיל.

חשוב להבין שדמי מחלה אינם קצבה של ביטוח לאומי אלא חלק מהשכר שהמעסיק משלם, והם מגיעים מתוך יתרה שהעובד צובר לאורך תקופת העבודה. הזכאות לדמי מחלה נובעת מימים שנצברו בפועל, ולכן עובד חדש שעוד לא צבר ימים לא יקבל תשלום על היעדרות ארוכה. מעבר למחלה של העובד עצמו, החוק מאפשר להשתמש באותה יתרה גם כשבן משפחה חולה: ילד, בן או בת זוג או הורה. בכל המקרים ההיעדרות נגרעת מאותה "קופה" צבורה, ולא מוסיפה ימים חדשים.

דמי מחלה הם אחת מכמה זכויות סוציאליות בסיסיות שהחוק מבטיח לכל שכיר, לצד חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשה לפנסיה. סקירה רחבה של הזכויות האלה מופיעה במאמר על זכויות עובדים בישראל. הזכות לדמי מחלה חלה על כל העובדים השכירים, בכל היקף משרה, כולל עובדים שעתיים ועובדים במשרה חלקית, אם כי אופן החישוב שונה מעט אצל כל אחד מהם, כפי שיוסבר בהמשך.

כמה ימי מחלה צוברים ומה התקרה

הכלל הבסיסי פשוט: על כל חודש עבודה מלא העובד צובר יום וחצי של מחלה, ובשנה מלאה מצטברים 18 ימים. ימים שלא נוצלו אינם נמחקים בסוף השנה אלא עוברים הלאה ונערמים, עד שמגיעים לתקרה של 90 ימים. מספר הימים שעומד לרשות העובד הוא אפוא הנמוך מבין שניים: הצבירה החודשית לאורך הוותק, או 90 ימים.

קחו מקרה היפותטי: עובד שעבד 40 חודשים אצל אותו מעסיק ולא נעדר אף פעם צבר 60 ימי מחלה (40 כפול 1.5). עובד אחר, שעבד 70 חודשים בלי להיעדר, היה אמור לצבור לפי החישוב 105 ימים, אבל בפועל יתרתו נעצרת ב-90 ימים. כל יום מחלה ששולם נגרע מהיתרה, ומאותו רגע הצבירה ממשיכה מחדש מהנקודה שבה נשארה.

צבירה בחודש חלקי

מי שהתחיל לעבוד באמצע החודש, או עובד במשרה של מספר ימים משתנה, צובר ימי מחלה באופן יחסי. במקום עבודה שבו עובדים 5 ימים בשבוע, מחלקים את מספר ימי העבודה בחודש ב-21.66 ומכפילים ב-1.5. כך למשל, חודש שבו העובד עבד 10 ימים מזכה ב-0.69 ימי מחלה. החישוב היחסי הזה מונע מצב שבו עובד חדש "מפסיד" את החודש הראשון שלו.

ימים שבהם הצבירה ממשיכה

הצבירה אינה נעצרת בכל יום שבו העובד אינו נמצא בפועל במקום העבודה. היא נמשכת במנוחה השבועית, בחגים שאינם ימי עבודה, בחופשת לידה, בשירות מילואים, בימי אבל על קרוב מדרגה ראשונה, וגם בימי מחלה וימי חופשה בתשלום. לעומת זאת, תקופה של חופשה ללא תשלום אינה מופיעה ברשימה הזו, וכדאי לבדוק מול מחלקת השכר מה דינה במקום העבודה הספציפי.

ענפים שבהם צוברים יותר

צווי הרחבה בכמה ענפים מעניקים צבירה גבוהה מזו שבחוק. עובדי קבלן כוח אדם ועובדי שמירה ואבטחה צוברים 2 ימים לחודש, 24 בשנה, עד תקרה של 130 ימים. בענף הבניין והשיפוצים הצבירה היא 18 ימים בשנה בשנתיים הראשונות בענף, ומהשנה השלישית 25 ימים בשנה, עד תקרה של 161 ימים. מי שעובד באחד הענפים האלה כדאי שיוודא שתלוש השכר משקף את הצבירה הנכונה ולא את המינימום הכללי.

כמה משלמים על כל יום מחלה

החוק אינו משלם שכר מלא על כל יום מחלה. היום הראשון של כל היעדרות אינו משולם כלל, הימים השני והשלישי משולמים בחצי מהשכר היומי, ורק מהיום הרביעי העובד מקבל שכר יומי מלא. כל יום שבגינו שולם תשלום, גם חלקי, נגרע מיתרת הימים הצבורה. מעסיקים רבים משלמים כבר מהיום הראשון לפי הסכם, ולכן כדאי לבדוק את חוזה העבודה לפני שמניחים שהיום הראשון "אבוד".

מקור: כל זכות - דמי מחלה

בדוגמה שבטבלה, עובד ששכרו היומי 300 ש"ח ונעדר 6 ימים יקבל בסך הכול 1,200 ש"ח: 300 ש"ח על היום השני והשלישי יחד, ו-900 ש"ח על הימים הרביעי עד השישי.

איך נקבע השכר היומי

השכר שעל בסיסו מחושבים דמי המחלה כולל את שכר היסוד בלי שעות נוספות, ואת התוספות הקבועות: תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. הוצאות נסיעה אינן משולמות בימי מחלה, שהרי העובד לא נסע לעבודה. עובד שמשתכר שכר בסיס ועמלות, השכר היומי שלו נקבע לפי ממוצע שלושת החודשים שקדמו למחלה.

אצל עובד במשכורת חודשית קיימות שתי פרשנויות לשווי יום מחלה. לפי האחת מחלקים את המשכורת ב-30. לפי השנייה מחלקים אותה במספר ימי העבודה בפועל, 21.67 במקום עבודה של 5 ימים בשבוע ו-25 במקום עבודה של 6 ימים. הפער בין השיטות משפיע על הסכום שמנוכה או משולם, ולכן כדאי לדעת איזו מהן מיישם המעסיק. אצל עובד שמשתכר לפי תפוקה, נלקח בחשבון ממוצע התפוקה היומית שלו. עובד שעתי זכאי לתשלום רק על ימים שבהם היה משובץ למשמרת; יום שבו ממילא לא היה אמור לעבוד אינו מזכה בדמי מחלה.

מתי מגיע הכסף ומה מנכים ממנו

תעודת מחלה שנמסרה למעסיק 7 ימים או יותר לפני יום תשלום השכר משולמת כבר באותו יום תשלום, ותעודה שנמסרה מאוחר יותר משולמת ביום השכר הבא. דמי מחלה, גם בשיעור המופחת, חייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי, והמעסיק חייב להפריש עליהם לפנסיה כמו על שכר רגיל. מי שרוצה להבין איך ההפרשות האלה משפיעות על החיסכון לטווח ארוך ימצא הסבר במאמר על קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים. בנוסף, ימי מחלה בתשלום נספרים כוותק לצורך פיצויי פיטורים, עד 30 ימים בכל שנת עבודה.

ימי מחלה בגלל מחלה של בן משפחה

החוק מאפשר לעובד להשתמש בימי המחלה שצבר גם כשהוא עצמו בריא, אבל בן משפחה קרוב זקוק לו. בכל המקרים האלה הימים נגרעים מהיתרה הצבורה, ולכן מי שאין לו יתרה לא יוכל לקבל תשלום. המכסות שונות לפי בן המשפחה ולפי חומרת המצב:

מקור: כל זכות - ימי מחלה בגין טיפול בבן משפחה

מחלת ילד

הורה לילד עד גיל 16 רשאי להיעדר עד 8 ימים בשנה, והורה יחיד עד 16 ימים. המכסה אינה גדלה עם מספר הילדים ואינה תלויה בהיקף המשרה. כדי לנצל אותה צריך שההורה השני יעבוד, כשכיר או כעצמאי, ולא ייעדר באותם ימים. כשהילד חולה בסרטן או מטופל בדיאליזה, עד גיל 18, הורה שעבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק רשאי להיעדר עד 110 ימים בשנה אם ההורה השני לא נעדר; אם שני ההורים נעדרים, כל אחד מהם רשאי להיעדר עד 90 ימים. במצב כזה אפשר להשתמש גם בימי חופשה צבורים בלי צורך בהסכמת המעסיק.

סיוע להורה, לילד או לבוגר עם לקות קבועה

הורה או אפוטרופוס של ילד או בוגר עם לקות קבועה, פיזית, נפשית או שכלית, רשאי להיעדר עד 18 ימים בשנה לצורך סיוע אישי, והתשלום ניתן כבר מהיום הראשון. הורה יחיד, או הורה שבן זוגו לא נעדר לאותה מטרה, רשאי להיעדר עד 36 ימים. העובד בוחר אם הימים ינוכו מיתרת המחלה או מיתרת החופשה, ואינו צריך את הסכמת המעסיק לכך. בנוסף, הוא זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה, ובמקרים מסוימים עד 104 שעות, בלי שההיעדרות תנוכה משכרו. זו מכסה נפרדת שנועדה לטיפולים, לפגישות ולסידורים שאינם מצריכים יום שלם.

מחלת הורה

עובד רשאי להיעדר עד 6 ימים בשנה בגלל הורה שלו או של בן זוגו, והמכסה משותפת לשני סוגי ההורים. אין דרישת גיל, אבל ההורה צריך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות כמו לבוש, אכילה, רחצה וניידות בבית, ולא לשהות במוסד סיעודי. הזכאות אינה חלה אם בן הזוג של ההורה או אח של העובד נעדרו באותה תקופה כדי לטפל באותו הורה. המעסיק רשאי לבקש הצהרה ואישור רופא על מצב התלות.

ספירה משותפת כשההורים מתחלפים

כשההורים מתחלקים בטיפול בילד חולה, ספירת הימים לצורך התשלום משותפת ומתחילה מהיום הראשון של ההורה הראשון. קחו מקרה היפותטי: הורה א' נעדר ארבעה ימים, ואז הורה ב' נכנס במקומו. היום הראשון של הורה ב' נחשב כיום החמישי בספירה, ולכן הוא מקבל עליו שכר מלא, ולא מתחיל מחדש מיום ללא תשלום. כדי שהספירה המשותפת תחול, כל הורה מודיע למעסיק שלו ומצרף העתק מהצהרת ההורה השני, יחד עם תעודת מחלה.

תעודת מחלה: מי רשאי לתת אותה ולכמה ימים

דמי מחלה משולמים רק כשההיעדרות מגובה בתעודת מחלה, שהעובד מגיש למעסיק. כדאי גם להודיע למעסיק על ההיעדרות מוקדם ככל האפשר ולהעריך את משכה, כדי שיוכל להיערך. התעודה מציינת את תקופת המחלה, אבל אסור לרשום בה את האבחנה: המעסיק זכאי לדעת שהעובד חולה, לא ממה הוא סובל. את התעודה אפשר לקבל מקופת החולים שבה העובד חבר או מבית החולים שבו טופל.

אין חובה להגיע למרפאה

לפי חוזר משרד הבריאות מיולי 2024, רופא רשאי לתת תעודת מחלה גם אחרי שיחת וידאו, שיחת טלפון או התכתבות, בלי שהמטופל יגיע פיזית. רופא רשאי לתת תעודה של עד 30 יום על מחלה אחת. כדי להאריך מעבר לכך נדרשת המלצה בכתב של רופא מומחה בתחום, או חתימה של המנהל הרפואי.

אחים ואחיות מומחים

אח או אחות מומחים בקהילה, בעלי תואר שני ומומחיות מתאימה, רשאים לתת תעודת מחלה של עד 5 ימים. לא כל אח או אחות מוסמכים לכך, ולכן כדאי לברר מראש בקופה מי מוסמך לחתום על תעודה.

תעודה קצרה בלי חתימת רופא

דרך סניף הקופה אפשר לקבל תעודת מחלה בלי חתימת רופא, עד 4 ימים לכל תעודה ועד 10 ימים מצטברים בשנה. המסלול הזה מוגבל גם בתדירות: עד 4 תעודות בשנה, כשתעודות שניתנו בתוך 7 ימים רצופים נספרות כתעודה אחת, ולא יותר מ-4 ימים בתוך 7 ימים רצופים. החוק אינו מגדיר אם השנה היא שנה קלנדרית או 12 חודשים מתגלגלים.

תעודה בדיעבד ותעודה עתידית

ככלל, אסור לתת תעודת מחלה בדיעבד. החריג הוא מחלה שמתועדת ברשומה הרפואית, ואז התעודה צריכה להתאים לתיעוד. כשאין תיעוד, אפשר לקבל תעודה בדיעבד רק על החודש שקדם לבקשה, לכל היותר 4 ימים, ורק כשיש לכך הצדקה רפואית. בכיוון ההפוך, אין אפשרות לקבל תעודה שתחילתה בתאריך עתידי.

מומלץ לבקש את תעודת המחלה כבר בימים הראשונים של ההיעדרות ולהעביר אותה מיד למעסיק. תעודה שמוגשת סמוך ליום השכר עלולה לדחות את התשלום בחודש שלם.

מתי אין זכאות לדמי מחלה ומה מגן על העובד

יש מצבים שבהם העובד חולה באמת, ובכל זאת אינו זכאי לדמי מחלה מהמעסיק. הראשון הוא עבודה בזמן המחלה: עובד שבחר להגיע לעבודה או לעבוד מהבית למרות מחלתו מקבל את שכרו הרגיל, ואינו יכול לדרוש בנוסף דמי מחלה על אותם ימים. השני הוא קבלת תשלום אחר על אותה תקופה: מי שמקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי בגלל תאונת עבודה אינו מקבל במקביל דמי מחלה מהמעסיק. גם נפגע תאונת דרכים אינו זכאי לדמי מחלה, אלא אם הסכם העבודה קובע אחרת. המקרה הרביעי הוא עובד שעתי שלא שובץ למשמרת בימים שבהם היה חולה.

איסור פיטורים בזמן מחלה

אסור לפטר עובד בימים שבהם הוא נעדר בגלל מחלתו ומקבל עליהם דמי מחלה. ההגנה הזו מוגבלת: היא אינה חלה אחרי שהעובד מיצה את יתרת ימי המחלה, ואינה חלה כשההיעדרות נובעת ממחלה של בן משפחה ולא של העובד עצמו. מכאן שעובד שחלה במחלה ממושכת ומיצה את ימיו אינו מוגן עוד מפני פיטורים מכוח החוק הזה, ומצבו תלוי בהסכמים ובדינים אחרים.

כשהמחלה ארוכה מהיתרה

מחלה שנמשכת חודשים עלולה לגמור את כל 90 הימים, ומאותו שלב המעסיק אינו חייב לשלם. כאן נכנסים כיסויים אחרים, ובראשם ביטוח אובדן כושר עבודה, שמשלם חלק מההכנסה כשהעובד אינו מסוגל לעבוד לאורך זמן. הסבר על אופן הפעולה של הכיסוי הזה, ועל הדרך לבדוק אם הוא קיים כבר בקרן הפנסיה, מופיע במאמר על אובדן כושר עבודה. מי שנפגע באופן קבוע וממושך עשוי גם להיות זכאי לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי, בתנאים שנקבעים שם. במקרים אחרים עובד ומעסיק מסכימים על חופשה ללא תשלום עד לחזרה לעבודה, מתוך הבנה שהקשר ביניהם נשמר.

עוד נקודה שכדאי לזכור: עובד שמקבל דמי מחלה אינו "מפסיד" זכויות אחרות באותה תקופה. כפי שהוסבר בסעיף על הצבירה, ימי מחלה בתשלום ממשיכים לצבור ימי מחלה נוספים, נספרים כוותק לפיצויי פיטורים עד 30 ימים בשנה, ומחייבים הפרשה לפנסיה. מי שמבקש להבין את הקשר בין ההפרשות האלה לבין הפיצויים בסיום העבודה ימצא הרחבה במאמר על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

מה קורה לימי המחלה בסיום העבודה ולמה לבדוק אותם בחוזה

ימי מחלה שלא נוצלו אינם נפדים בכסף בסיום העבודה, אלא אם הסכם העבודה קובע אחרת. זה ההבדל המהותי בינם לבין ימי חופשה שנתית, שאותם יש לפדות כשהעבודה מסתיימת. עובד שצבר 90 ימי מחלה ועוזב את מקום העבודה, מכל סיבה, מאבד בדרך כלל את כל היתרה. היתרה גם אינה עוברת למעסיק הבא, והצבירה מתחילה שם מאפס.

עם זאת, יש מעסיקים שמעניקים תנאים טובים מהחוק: תשלום כבר מהיום הראשון, תקרת צבירה גבוהה יותר, ואף פדיון חלקי או מלא של הימים בעת הפרישה או העזיבה. כדי לדעת מה חל עליכם, צריך לעיין בחוזה העבודה, בהסכם הקיבוצי אם יש כזה, או לפנות למחלקת השכר. במאמר על חוזה העסקה מפורטים הסעיפים שכדאי לבדוק לפני החתימה.

כמה שווים ימי המחלה בכסף

תנאי המחלה הם חלק מחבילת ההעסקה, בדיוק כמו השכר, ההפרשה לפנסיה, ימי החופשה, דמי ההבראה ודמי החגים. במשא ומתן על חוזה חדש קל להתעלם מהם, אבל הסכום עשוי להיות משמעותי. קחו מקרה היפותטי של עובד ששכרו היומי כ-450 ש"ח: אם הסכם העבודה מאפשר לו לפדות 90 ימי מחלה בסיום העבודה, מדובר ב-40,500 ש"ח. גם תשלום מהיום הראשון במקום מהיום השני עשוי להצטבר לאורך שנים לסכום לא מבוטל, במיוחד אצל הורים לילדים קטנים.

רשימת בדיקה לעובד

• לוודא שתלוש השכר מציג את יתרת ימי המחלה ואת הצבירה החודשית, ושהיא תואמת לענף.
• לבדוק בחוזה אם התשלום מתחיל מהיום הראשון או לפי המדרג שבחוק.
• לברר באיזו שיטה המעסיק מחשב שווי יום מחלה לעובד במשכורת חודשית.
• לשאול אם יש פדיון של ימים בעת סיום העבודה, ובאילו תנאים.
• להגיש את תעודת המחלה לפחות 7 ימים לפני יום השכר, כדי לקבל את התשלום באותו חודש.

מקורות

• כל זכות - דמי מחלה: https://www.kolzchut.org.il/he/דמי_מחלה
• כל זכות - חישוב דמי מחלה לעובד במשכורת חודשית: https://www.kolzchut.org.il/he/חישוב_דמי_מחלה_לעובד_במשכורת_חודשית
• כל זכות - ימי מחלה בגין טיפול בבן משפחה: https://www.kolzchut.org.il/he/ימי_מחלה_בגין_טיפול_בבן_משפחה
• כל זכות - ימי מחלה עקב מחלת ילד: https://www.kolzchut.org.il/he/ימי_מחלה_עקב_מחלת_ילד
• כל זכות - ימי מחלה עקב מחלת הורה: https://www.kolzchut.org.il/he/ימי_מחלה_עקב_מחלת_הורה
• כל זכות - הוצאת תעודת מחלה: https://www.kolzchut.org.il/he/הוצאת_תעודת_מחלה