השכר היומי הממוצע: נקודת המוצא של כל החישוב
כל חישוב של דמי אבטלה מתחיל בנתון אחד: השכר היומי הממוצע של מי שמבקש את הקצבה. ביטוח לאומי לוקח את ההכנסה שחויבה בדמי ביטוח בששת החודשים המלאים שקדמו לחודש שבו נרשמים לראשונה בשירות התעסוקה, ומחלק אותה ב-150. המספר 150 מייצג את מספר הימים שביטוח לאומי מייחס לתקופה של חצי שנה, כלומר 25 ימים בכל חודש.
הנוסחה הבסיסית היא: סך השכר ב-6 החודשים האחרונים, חלקי 150, שווה לשכר היומי הממוצע. נמחיש: עובד שהשתכר 5,000 ש"ח בכל חודש צבר בחצי השנה האחרונה 30,000 ש"ח. כשמחלקים 30,000 ב-150, מתקבל שכר יומי ממוצע של 200 ש"ח. עובד שהשתכר 10,000 ש"ח בחודש צבר 60,000 ש"ח, והשכר היומי הממוצע שלו הוא 400 ש"ח.
חשוב להבין שמדובר בשכר ברוטו, השכר שממנו מנוכים דמי ביטוח, ולא בסכום שנכנס בפועל לחשבון הבנק. מי שמתבלבל בין שני המושגים מגיע בדרך כלל להערכה נמוכה מדי של הקצבה. ההבדל בין השניים מוסבר בהרחבה במאמר ברוטו מול נטו - למה השכר בחשבון נמוך מזה שבחוזה.
כשהשכר ירד בחודשים האחרונים
לפעמים ששת החודשים האחרונים אינם משקפים את השכר הרגיל, למשל כשהשכר ירד שלא באשמת העובד, בגלל מחלה, או כשהעובד קיבל דמי פגיעה בעבודה. במקרים כאלה החישוב יכול להיעשות לפי חודשים קודמים סמוכים, עד 18 חודשים לפני ההתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה. כך מי שעבר תקופה של צמצום משרה או של היעדרות רפואית לא ייפגע פעמיים.
מי שעבד בשני מקומות עבודה
עובד שהחזיק שתי משרות ופוטר מאחת מהן נבחן לפי ההכנסה משני המקומות בששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה. מהתוצאה מנכים את ההכנסה מהמקום שבו הוא ממשיך לעבוד. המטרה היא לפצות רק על החלק מההכנסה שאבד בפועל.
מדרגות החישוב לפי גיל: הנוסחה המלאה
אחרי שהשכר היומי הממוצע ידוע, נכנס לחישוב המשתנה המרכזי השני: האם מבקש הקצבה כבר בן 28. התשובה קובעת אילו אחוזים יחולו על כל חלק בשכר. החישוב אינו אחוז אחד על כל השכר. השכר היומי מחולק לארבע מדרגות, ועל כל מדרגה חל אחוז אחר, בדומה לשיטה של מדרגות מס הכנסה. ככל שהשכר גבוה יותר, החלקים העליונים שלו מזכים באחוז נמוך יותר.
גבולות המדרגות נגזרים מהסכום היומי הבסיסי לחישוב קצבאות, שעומד מ-1 בינואר 2026 על 415 ש"ח ליום. הגבול הראשון הוא מחצית הסכום, 207.5 ש"ח. השני הוא שלושה רבעים ממנו, 311.25 ש"ח. השלישי הוא מלוא הסכום, 415 ש"ח, והרביעי הוא פי 5 מהסכום, 2,075 ש"ח.
| מדרגה | חלק השכר היומי (ש"ח) | שיעור לבני 28 ומעלה | שיעור למי שטרם מלאו לו 28 |
|---|---|---|---|
| ראשונה | 0 עד 207.5 | 80% | 60% |
| שנייה | 207.5 עד 311.25 | 50% | 40% |
| שלישית | 311.25 עד 415 | 45% | 35% |
| רביעית | 415 עד 2,075 | 30% | 25% |
מקור: ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה, נכון ל-1 בינואר 2026.
חישוב צעד אחר צעד
נחזור לעובד ששכרו החודשי 10,000 ש"ח והשכר היומי הממוצע שלו 400 ש"ח, ונניח שמלאו לו 28. החלק הראשון, עד 207.5 ש"ח, מזכה ב-80%, כלומר 166 ש"ח. החלק השני, בין 207.5 ל-311.25 ש"ח, הוא 103.75 ש"ח, ו-50% ממנו הם 51.875 ש"ח. החלק השלישי, בין 311.25 ל-400 ש"ח, הוא 88.75 ש"ח, ו-45% ממנו הם 39.9375 ש"ח. השכר אינו מגיע למדרגה הרביעית.
סכום שלושת החלקים הוא 166 + 51.875 + 39.9375, כלומר כ-257.81 ש"ח ליום. אותו שכר בדיוק, אצל מי שטרם מלאו לו 28, נותן תוצאה אחרת: 60% מ-207.5 (124.5 ש"ח), 40% מ-103.75 (41.5 ש"ח) ו-35% מ-88.75 (31.0625 ש"ח), יחד כ-197.06 ש"ח ליום.
טיפ: את החישוב המלא אפשר לבדוק במחשבון דמי האבטלה של ביטוח לאומי, שמבקש את הגיל ואת השכר הממוצע ומחזיר את הסכום היומי. כדאי להזין שכר ברוטו ולא נטו, אחרת התוצאה תהיה נמוכה מהקצבה האמיתית.
דוגמאות מספריות: כמה מקבלים לפי שכר וגיל
כדי להפוך את הנוסחה לתמונה מוחשית, ריכזנו את הסכומים לפי טבלת הסכומים של ביטוח לאומי לינואר 2026. הקצבה החודשית מחושבת לפי 25 ימים בחודש, ובשורת השכר 6,000 ש"ח הסכום החודשי חושב על בסיס הסכום היומי באותה שיטה. השורה "שיעור מהשכר" מראה איזה חלק מהשכר הקודם הקצבה מחליפה.
| שכר חודשי ברוטו (ש"ח) | גיל | דמי אבטלה ליום (ש"ח) | דמי אבטלה לחודש (ש"ח) | שיעור מהשכר |
|---|---|---|---|---|
| 5,000 | 28 ומעלה | 160 | 4,000 | 80% |
| 6,000 | 28 ומעלה | 182.25 | 4,556 | 76% |
| 10,000 | 28 ומעלה | 257.81 | 6,445 | 64% |
| 34,225 | 28 ומעלה | 550.76 | 13,769 | 40% |
| 5,000 | מתחת ל-28 | 120 | 3,000 | 60% |
| 10,000 | מתחת ל-28 | 197.06 | 4,927 | 49% |
| 45,220 | מתחת ל-28 | 550.76 | 13,769 | 30% |
מקור: ביטוח לאומי - סכום דמי האבטלה, נכון לינואר 2026.
המסקנה הבולטת מהטבלה היא ששכר נמוך מוחלף בשיעור גבוה, ושכר גבוה מוחלף בשיעור נמוך בהרבה. עובד בן 28 ומעלה שהשתכר 5,000 ש"ח יקבל 80% משכרו, ואילו עובד שהשתכר 10,000 ש"ח יקבל 64% בלבד. מי שמשתכר שכר גבוה מאוד מגיע לתקרה, ואז כל שקל נוסף בשכר כבר לא מגדיל את הקצבה.
הפער בין הגילים משמעותי. בשכר של 10,000 ש"ח, מי שטרם מלאו לו 28 יקבל כ-1,500 ש"ח פחות בחודש ממי שמלאו לו 28. ההבדל נובע רק מהאחוזים הנמוכים יותר בכל מדרגה. מי שקרוב ליום הולדתו ה-28 כדאי שיבדוק כיצד הגיל נקבע בתביעה שלו, משום שהשינוי בסכום ניכר.
כדאי לזכור גם את ההקשר הרחב של סיום העבודה. דמי האבטלה הם רק רכיב אחד מתוך כמה תשלומים שעשויים להגיע בסיום העסקה, לצד פיצויים, פדיון חופשה ודמי הבראה. איך מחשבים את הפיצויים ומתי הם פטורים ממס מוסבר במאמר פיצויי פיטורים - איך מחשבים אותם ומתי הם פטורים ממס.
תקרות יומיות: מה קורה בשכר גבוה ואחרי 125 ימים
לחישוב המדרגות יש גבול עליון, והוא קשור לשכר במשק כולו ולא לשכר של העובד. ביטוח לאומי קובע שתי תקרות יומיות, אחת לתחילת תקופת האבטלה ואחת להמשך. שתיהן מתעדכנות בינואר של כל שנה, יחד עם הסכום היומי הבסיסי.
ב-125 ימי התשלום הראשונים דמי האבטלה לא יעלו על 550.76 ש"ח ליום, ומהיום ה-126 התקרה יורדת ל-367.17 ש"ח ליום. התקרה הראשונה שווה לשכר היומי הממוצע במשק, והשנייה שווה לשני שלישים ממנו. הקצבה החודשית המרבית בתחילת התקופה, לפי 25 ימים, היא 13,769 ש"ח.
מי מגיע לתקרה? לפי טבלת ביטוח לאומי, בן 28 ומעלה מגיע לתקרה הראשונה בשכר חודשי ברוטו של כ-34,225 ש"ח, ומי שטרם מלאו לו 28 מגיע אליה בשכר של כ-45,220 ש"ח. הפער נובע מהאחוזים הנמוכים יותר אצל הצעירים: הם צריכים שכר גבוה יותר כדי שהחישוב יגיע לאותו סכום.
למי חשובה התקרה השנייה
התקרה השנייה רלוונטית רק למי שזכאי ליותר מ-125 ימי תשלום, ומשך הזכאות תלוי בגיל ובמספר התלויים, כפי שיפורט בסעיף הבא. היא גם רלוונטית רק למי שהקצבה היומית שלו גבוהה מ-367.17 ש"ח. בדוגמה של עובד בן 28 ומעלה ששכרו 10,000 ש"ח, הקצבה היומית היא כ-257.81 ש"ח, נמוכה משתי התקרות, ולכן הוא יקבל את אותו סכום לאורך כל התקופה. לעומת זאת, מי שהקצבה היומית שלו 500 ש"ח יקבל את מלוא הסכום בחודשים הראשונים, ומהיום ה-126 הקצבה תרד ל-367.17 ש"ח.
בתכנון תקציב משפחתי לתקופת אבטלה ארוכה, כדאי לחשב את שתי התקופות בנפרד ולא להניח שהסכום של החודש הראשון יישאר קבוע.
כמה ימים משלמים: משך הזכאות לפי גיל ותלויים
הסכום היומי הוא חצי מהתמונה. החצי השני הוא מספר הימים שבהם הקצבה משולמת. מספר ימי הזכאות המרבי תלוי בגיל ובמספר התלויים (בדרך כלל ילדים, ובמקרים מסוימים בן או בת זוג). את הימים מנצלים בתוך 12 חודשים, החל מה-1 בחודש שבו נרשמו לראשונה בשירות התעסוקה.
| גיל | עד 2 תלויים (ימים) | 3 תלויים ומעלה (ימים) |
|---|---|---|
| עד 25 | 50 | 138 |
| 25 עד 28 | 67 | 138 |
| 28 עד 35 | 100 | 138 |
| 35 עד 45 | 138 | 175 |
| 45 ומעלה | 175 | 175 |
מקור: ביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה.
צעיר עד גיל 25 עם פחות משלושה תלויים זכאי ל-50 ימים בלבד, ואילו בן 45 ומעלה זכאי ל-175 ימים. לנשים בגילאי 57 עד 67 שנולדו מ-1.1.1960 ואילך יש הסדר מיוחד: מינואר 2022 הן זכאיות לעד 300 ימים בתקופה של 18 חודשים, במקום 175 ימים ב-12 חודשים.
ימי המתנה ותשלום לפי ימי השבוע
בכל תקופה של 4 חודשים רצופים לא משולמים 5 ימי האבטלה הראשונים. הימים האלה אינם יורדים ממכסת הימים המרבית, כך שהמכסה נשמרת, אבל התשלום הראשון מתעכב. הקצבה משולמת על כל ימי השבוע חוץ משבת.
התפטרות וסירוב להצעת עבודה
מי שהתפטר בנסיבות שאינן מוגדרות כמוצדקות מתחיל לקבל דמי אבטלה רק 90 ימים אחרי הפסקת העבודה. מי שסירב להצעת עבודה מתאימה משירות התעסוקה מתחיל לקבל כעבור 90 ימים, ובנוסף מופחתים לו 30 ימים מהמכסה.
תביעה חוזרת
מי שכבר קיבל דמי אבטלה יכול להגיש תביעה חוזרת רק כעבור 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת. לדורשי עבודה עד גיל 40 שמיצו את כל הימים ופנו שוב בתוך 4 שנים, סך הימים בכל התביעות מוגבל ל-180% מהמכסה המרבית. סקירה רחבה של הזכאות והגשת התביעה מופיעה במאמר דמי אבטלה - כמה מקבלים, לכמה זמן ואיך מגישים.
הכנסה נוספת בתקופת האבטלה: איך היא מקוזזת
קבלת דמי אבטלה אינה אוסרת לעבוד, אבל כל הכנסה נוספת משפיעה על הסכום. ההיגיון פשוט: הקצבה נועדה להשלים הכנסה שאבדה, ולכן הכנסה שנכנסת ממקור אחר מקטינה את הצורך בה. דרך הקיזוז שונה לשכיר, לעצמאי ולמקבל פנסיה.
עבודה כשכיר
אצל שכיר מחלקים את השכר החודשי ברוטו במספר ימי העבודה באותו חודש, וכך מתקבל שכר יומי מהעבודה הנוספת. בכל יום עבודה משולם רק ההפרש בין דמי האבטלה היומיים לשכר היומי. אם השכר היומי מהעבודה גבוה מהקצבה היומית, באותו יום לא משולמים דמי אבטלה כלל.
קחו מקרה היפותטי: עובד שזכאי ל-160 ש"ח ליום מוצא עבודה זמנית לכמה ימים בשכר יומי של 100 ש"ח. בכל אחד מהימים האלה הוא יקבל מביטוח לאומי 60 ש"ח, ההפרש בין שני הסכומים. בימים שבהם לא עבד, הוא יקבל את מלוא 160 ש"ח.
יש כאן אפשרות שכדאי להכיר: מי שעבד ימים בודדים בשכר נמוך מהקצבה יכול לבקש משירות התעסוקה שלא לרשום לו ימי אבטלה באותם ימים. כך הימים לא נספרים מתוך המכסה, ונשמרים לשימוש מאוחר יותר.
עבודה כעצמאי
אצל עצמאי ההכנסה השנתית מחולקת ב-12 ואז ב-30, וכך מתקבלת הכנסה יומית שמקוזזת מהקצבה. ההכנסה של עצמאי ידועה בוודאות רק בסוף השנה, ולכן החישוב הסופי נעשה לפי השומה הסופית ממס הכנסה, ועשויה להיווצר התחשבנות בדיעבד.
קצבת פנסיה
מי שמקבל פנסיה חודשית בתקופת האבטלה יחלק את הסכום החודשי ברוטו ב-30, והתוצאה תקוזז מהקצבה היומית בכל יום.
ניכויים מדמי האבטלה: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות
הסכומים שבטבלאות הם סכומי ברוטו. מהם, כמו משכר רגיל, מנוכים תשלומי חובה, והסכום שנכנס לחשבון נמוך יותר. זה אולי נשמע מוזר שגם תשלום שמגיע מביטוח לאומי עצמו חייב בדמי ביטוח, אבל כך קובע החוק. כך נשמרת הרציפות בביטוח במשך תקופת האבטלה, ולכן הזכויות לקצבאות אחרות אינן נפגעות.
מדמי האבטלה מנוכים שלושה רכיבים: מס הכנסה במקור, דמי ביטוח לאומי לפי שיעור המינימום ודמי ביטוח בריאות.
מס הכנסה
דמי אבטלה נחשבים הכנסה חייבת במס, והמס נגזר מגובה הקצבה ומהמדרגה שאליה היא מגיעה. מי שזכאי להנחה, לפטור או לנקודות זיכוי נוספות יכול להגיש את האישור לביטוח לאומי כדי שהניכוי יותאם, או לבקש החזר ממס הכנסה בדיעבד. מי שקיבל באותה שנה גם שכר וגם דמי אבטלה מכמה משלמים עשוי לגלות שנוכה ממנו מס גבוה מהנדרש. איך פועלות המדרגות מוסבר במאמר מדרגות מס הכנסה 2026 - כמה באמת נשאר לך מהמשכורת, וההבדל בין נקודת זיכוי לניכוי מוסבר במאמר זיכוי מס וניכוי מס הכנסה.
דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות
דמי הביטוח הלאומי מנוכים לפי שיעור המינימום, ודמי ביטוח הבריאות נגזרים מגובה הקצבה. מי שרוצה להבין את המנגנון הכללי של דמי הביטוח ושל ביטוח הבריאות ימצא הרחבה במאמרים ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק ו-מס בריאות - מי מחויב לשלם וכמה.
טיפ: בסוף שנה שבה התקבלו דמי אבטלה כדאי לבדוק אם מגיע החזר מס, במיוחד כשהאבטלה נמשכה רק חלק מהשנה. במצב כזה המס שנוכה במקור חושב כאילו ההכנסה נמשכת כל השנה.
תנאי הזכאות ומועדי הרישום בשירות התעסוקה
החישוב רלוונטי רק למי שעומד בתנאי הסף. דמי אבטלה מיועדים לתושבי ישראל בגיל 20 עד 67 שצברו תקופת אכשרה, כלומר לפחות 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לחודש הרישום בשירות התעסוקה. אחרי רישום מקוון יש להגיע ללשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים.
מועד אחרון לרישום לפי אורך תקופת העבודה
מי שהתפטר או פוטר ומחכה עם הרישום בשירות התעסוקה, למשל כי ממילא הזכאות שלו מתחילה רק אחרי 90 ימי המתנה, עלול לאבד את הזכאות. מי שצבר 12 עד 15 חודשי עבודה מתוך 18 חייב להירשם בתוך 3 חודשים מהפסקת העבודה. מי שצבר 16 חודשי עבודה חייב להירשם בתוך 4 חודשים, מי שצבר 17 חודשים בתוך 5 חודשים, ומי שצבר 18 חודשים בתוך 6 חודשים.
הסיבה היא שתקופת האכשרה נבדקת לפי 18 החודשים שקדמו לחודש הרישום. ככל שהרישום מתעכב, חודשי העבודה הישנים יוצאים מחלון הבדיקה, ועלול להתברר שכבר אין 12 חודשי עבודה בתוכו. לכן, גם כשברור שהתשלום יתחיל רק בעוד שלושה חודשים, הצעד הראשון הוא להירשם מוקדם ככל האפשר.
חל"ת ודמי אבטלה
עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום יכולים, בתנאים מסוימים, לתבוע דמי אבטלה גם בלי שיחסי העבודה הסתיימו. בתקופת הקורונה, ב-2020, מספר גדול מאוד של עובדים גילה את המסלול הזה לראשונה. הכללים על הזכויות והחובות בתקופת החל"ת מפורטים במאמר חופשה ללא תשלום (חל"ת) - החובות והזכויות של העובד והמעסיק, ודוגמאות מספריות לתשלום מופיעות במאמר איך מחשבים תשלום חל"ת.
לפני החלטה על התפטרות כדאי לחשב מראש את הקצבה הצפויה, את מספר הימים ואת השפעת 90 ימי ההמתנה. בשכר נמוך התוצאה יכולה לכסות חלק נכבד מההכנסה, ובשכר גבוה הפער מול המשכורת גדול יותר.
מקורות
- ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
- ביטוח לאומי - סכום דמי האבטלה
- ביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה
- ביטוח לאומי - הכנסות בתקופת האבטלה
- כל זכות - דמי אבטלה