איך מחשבים דמי אבטלה - הסברים ודוגמאות

נקודת המוצא: השכר היומי הממוצע

דמי אבטלה הם רשת הביטחון המרכזית בתקופת מעבר בין עבודות, ולעיתים קרובות התקופה הזאת מגיעה בלי התראה מוקדמת. בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, ישראלים רבים נחשפו למונח הזה לראשונה, כשמעסיקים הוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום בהיקף שלא נראה כאן קודם. גם בלי משבר כלל-משקי, מי שמסיים עבודה צריך לדעת מראש על איזה סכום הוא יכול לבסס את התקציב החודשי שלו, ולכן כדאי להכיר את החישוב לפרטיו.

הבסיס לכל החישוב הוא נתון אחד: השכר היומי הממוצע של מבקש דמי האבטלה. כדי להגיע אליו, סוכמים את כל ההכנסה שחויבה בדמי ביטוח לאומי בשישה החודשים שקדמו לחודש שבו נרשמים לראשונה בשירות התעסוקה, ומחלקים את הסכום ב-150. המספר 150 מייצג חודש מקובל של 25 ימי עבודה כפול שישה חודשים. חשוב לשים לב שנקודת הייחוס היא חודש הרישום הראשון בשירות התעסוקה, ולא היום שבו העבודה הסתיימה. מי שמתעכב ברישום עלול לגלות שתקופת שישת החודשים "זזה" וכוללת חודשים שבהם כבר לא עבד, מה שמוריד את הממוצע.

ההכנסה שנכנסת לחישוב היא ההכנסה ברוטו החייבת בדמי ביטוח, לא השכר נטו שנכנס לחשבון. מי שלא בטוח מה ההבדל בין השניים יכול להיעזר במדריך ברוטו מול נטו, שמפרק את תלוש השכר לרכיביו.

כששכר ששת החודשים האחרונים אינו מייצג

יש מצבים שבהם החודשים האחרונים אינם משקפים את השכר הרגיל. מי ששכרו ירד בשישה החודשים האחרונים שלא באשמתו, בגלל מחלה, או מי שקיבל באותה תקופה דמי פגיעה, רשאי לבקש שהחישוב ייעשה לפי החודשים שקדמו לתקופה הזאת, ובלבד שמדובר בחודשים שבתוך 18 חודשים לפני ההתייצבות הראשונה. כך עובד שמשכורתו קוצצה לפני הפיטורים לא נענש פעמיים.

מי שעבד בשני מקומות עבודה

עובד שהחזיק שתי משרות ופוטר מאחת מהן מחושב לפי ההכנסה משני המקומות יחד. ההכנסה מהעבודה שבה הוא ממשיך מנוכה אחר כך מדמי האבטלה. הכללים המלאים מופיעים בעמוד גובה דמי האבטלה של ביטוח לאומי.

מדרגות האחוזים וההבדל בין צעירים מ-28 למבוגרים מהם

אחרי שהשכר היומי הממוצע ידוע, לא מקבלים ממנו אחוז אחד קבוע. החישוב נעשה במדרגות, בדומה למדרגות מס הכנסה: כל חלק מהשכר היומי מוכפל באחוז אחר, והאחוז יורד ככל שהשכר עולה. התוצאה היא שעובדים בשכר נמוך מקבלים חלק גדול יחסית מהשכר הקודם שלהם, ועובדים בשכר גבוה מקבלים חלק קטן יותר.

גבולות המדרגות נגזרים מהסכום היומי הבסיסי לחישוב קצבאות, שעומד על 415 ש"ח ליום החל מ-1 בינואר 2026. המדרגה הראשונה מסתיימת במחצית הסכום הזה, 207.5 ש"ח. השנייה מגיעה עד שלושה רבעים ממנו, כ-311 ש"ח. השלישית מגיעה עד מלוא הסכום, 415 ש"ח. הרביעית נמשכת עד פי חמישה מהסכום הבסיסי, 2,075 ש"ח ליום.

המשתנה השני הוא הגיל. מי שמלאו לו 28 מקבל אחוזים גבוהים יותר בכל מדרגה מאשר מי שטרם מלאו לו 28. הגיל הזה הוא קו ההפרדה היחיד בין שני הלוחות, ואין לוח שלישי לגילאים מבוגרים יותר.

מקור: ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה, הנתונים בתוקף מינואר 2026. באותו עמוד יש גם מחשבון שמבצע את החישוב לפי גיל ושכר.

כדי להבין את הלוח נכון, צריך לזכור שהאחוזים אינם חלים על השכר כולו. עובד ששכרו היומי 400 ש"ח לא מקבל 45% מ-400 ש"ח, אלא 80% מהחלק הראשון, 50% מהחלק השני ו-45% מהחלק שמעליו. בסעיף הבא מופיעות שתי דוגמאות מלאות.

טיפ: מי שמתקרב ליום הולדתו ה-28 כדאי שיבדוק מתי בדיוק החישוב נקבע אצלו, כי ההבדל בין שני הלוחות משמעותי בכל רמת שכר.

דוגמאות מספריות: משכר של 5,000 ועד 10,000 ש"ח

הדוגמאות הבאות מבוססות על נתוני ביטוח לאומי לינואר 2026, והן ממחישות איך המדרגות פועלות בפועל. בשתיהן מניחים שהשכר היה קבוע בששת החודשים הרלוונטיים.

דוגמה ראשונה: 5,000 ש"ח ברוטו בחודש

שישה חודשים של 5,000 ש"ח הם 30,000 ש"ח. חלוקה ב-150 נותנת שכר יומי ממוצע של 200 ש"ח. הסכום הזה כולו נמצא במדרגה הראשונה, שמסתיימת ב-207.5 ש"ח, ולכן מחילים עליו אחוז אחד בלבד. בן 28 ומעלה יקבל 80%, כלומר 160 ש"ח ליום. בחודש של 25 ימי התייצבות מדובר בכ-4,000 ש"ח. מי שטרם מלאו לו 28 יקבל 60%, כלומר 120 ש"ח ליום, וכ-3,000 ש"ח לחודש.

דוגמה שנייה: 10,000 ש"ח ברוטו בחודש

כאן הסכום המצטבר הוא 60,000 ש"ח, והשכר היומי הממוצע הוא 400 ש"ח. הוא חוצה שלוש מדרגות. לבן 28 ומעלה: 80% מ-207.5 ש"ח הם 166 ש"ח; 50% מהחלק שבין 207.5 ל-311.25 ש"ח (103.75 ש"ח) הם כ-51.88 ש"ח; ו-45% מהחלק שבין 311.25 ל-400 ש"ח (88.75 ש"ח) הם כ-39.94 ש"ח. הסיכום הוא 257.81 ש"ח ליום, כ-6,445 ש"ח לחודש.

למי שטרם מלאו לו 28 החישוב זהה במבנה אבל באחוזים נמוכים יותר: 60% מהמדרגה הראשונה (124.5 ש"ח), 40% מהשנייה (41.5 ש"ח) ו-35% מהשלישית (כ-31.06 ש"ח). יחד מתקבלים 197.06 ש"ח ליום, כ-4,927 ש"ח לחודש.

הדוגמה השנייה מראה שהכפלת השכר פי שניים אינה מכפילה את דמי האבטלה: מ-160 ש"ח ליום עולים רק ל-257.81 ש"ח. זו בדיוק השפעת המדרגות היורדות.

מקור: עמוד גובה דמי האבטלה של ביטוח לאומי, הנתונים בתוקף מינואר 2026. הסכום החודשי מחושב לפי 25 ימים.

מהסכום היומי לסכום החודשי

הסכום שמגיע בפועל בכל חודש הוא הסכום היומי כפול מספר ימי ההתייצבות באותו חודש. התשלום ניתן על כל ימי השבוע חוץ משבת, ולכן חודש עם יותר ימים קלנדריים יניב סכום מעט גבוה יותר. ההערכה של 25 ימים לחודש היא קירוב נוח לתכנון, לא התחייבות.

התקרה היומית ומה משתנה אחרי 125 ימים

גם שכר גבוה מאוד לא מייצר דמי אבטלה בלי גבול. החוק קובע שתי תקרות יומיות, שתלויות בשלב שבו נמצאים בתקופת התשלום. ב-125 ימי התשלום הראשונים דמי האבטלה לא יעלו על 550.76 ש"ח ליום, ומהיום ה-126 התקרה יורדת ל-367.17 ש"ח ליום. שני הסכומים בתוקף מ-1 בינואר 2026.

התקרה הראשונה שווה לשכר היומי הממוצע במשק. התקרה השנייה היא שני שלישים ממנו. ההיגיון ברור: בתחילת התקופה המטרה היא לאפשר חיפוש עבודה בלי ירידה חדה ברמת החיים, ובהמשך התשלום מצטמצם.

מתי מגיעים לתקרה? לפי ביטוח לאומי, בן 28 ומעלה מגיע לתקרה בשכר חודשי של כ-34,225 ש"ח, ומי שטרם מלאו לו 28 מגיע אליה בשכר חודשי של כ-45,220 ש"ח. הפער נובע מהאחוזים הנמוכים יותר בלוח הצעירים, שמחייבים שכר גבוה יותר כדי להגיע לאותו סכום יומי.

מקור: עמוד החישוב של ביטוח לאומי, הנתונים בתוקף מ-1 בינואר 2026.

לרוב העובדים התקרה השנייה רלוונטית יותר מהראשונה. עובד בן 45 ומעלה, שזכאי לתקופה הארוכה ביותר, יעבור את היום ה-125 עוד בתוך תקופת הזכאות שלו. אם דמי האבטלה היומיים שלו גבוהים מ-367.17 ש"ח, הוא יראה ירידה בתשלום מאותו שלב. מי שמתכנן תקציב לכמה חודשים קדימה צריך להביא את הירידה הזאת בחשבון מראש.

טיפ: מי שמשתכר שכר גבוה יחסית כדאי שיחשב את הסכום לשני שלבי התקופה בנפרד, ולא יניח שהסכום של החודש הראשון יימשך עד הסוף.

כמה ימים משלמים: משך הזכאות לפי גיל ומספר תלויים

הסכום היומי הוא חצי מהתמונה. החצי השני הוא מספר הימים שבהם התשלום ניתן. משך הזכאות נקבע לפי גיל ולפי מספר התלויים, ועובד צעיר בלי תלויים מקבל תקופה קצרה בהרבה מעובד מבוגר.

מקור: ביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה. ההסדר לנשים בגיל 57 עד 67 חל מינואר 2022.

חלון הזמן לניצול הימים

את ימי הזכאות מנצלים בתוך 12 חודשים שנספרים מה-1 בחודש של ההתייצבות הראשונה. מי שמצא עבודה ואיבד אותה שוב בתוך התקופה יכול להמשיך לנצל את יתרת הימים. בנוסף, בכל ארבעה חודשים רצופים לא משולמים חמשת ימי האבטלה הראשונים. חמשת הימים האלה לא משולמים, אבל גם אינם נגרעים ממכסת הימים, כך שהזכאות הכוללת לא נפגעת.

מי שהתפטר

מי שעזב את העבודה מרצונו, בנסיבות שביטוח לאומי לא מכיר בהן כמוצדקות, מתחיל לקבל דמי אבטלה רק 90 ימים אחרי הפסקת העבודה. מי ששוקל להתפטר כדאי שיבדוק מראש אם הנסיבות שלו עשויות להיחשב מוצדקות, וגם מה מגיע לו במסגרת פיצויי פיטורים, לפני שהוא מגיש מכתב. פירוט נוסף על התנאים מופיע בערך דמי אבטלה באתר כל זכות.

כשמחברים את משך הזכאות לסכום היומי, אפשר להגיע להערכה של הסכום הכולל שעשוי להתקבל לאורך כל התקופה, וזה הנתון שכדאי לבסס עליו את התכנון הכספי.

הכנסה נוספת בזמן האבטלה: איך מקזזים אותה

קבלת דמי אבטלה אינה מחייבת להימנע מכל עבודה. אבל הכנסה משכר, מעבודה עצמאית או מפנסיה בתקופה הזאת מנוכה מדמי האבטלה. אופן הקיזוז שונה לפי סוג ההכנסה, וההבדלים מהותיים.

שכיר במשרה חלקית או בעבודה זמנית

אצל שכיר הקיזוז נעשה ברמת היום ולא ברמת החודש. מחלקים את שכר החודש במספר ימי העבודה כדי לקבל שכר יומי. בכל יום שבו עבד, העובד מקבל רק את ההפרש בין דמי האבטלה היומיים לשכר היומי. בימים שבהם לא עבד הוא מקבל דמי אבטלה מלאים.

קחו מקרה היפותטי: עובד שזכאי ל-160 ש"ח ליום עבד בחודש מסוים עשרה ימים והרוויח עליהם 1,000 ש"ח. השכר היומי שלו הוא 100 ש"ח, ולכן בכל אחד מעשרת ימי העבודה יקבל 60 ש"ח דמי אבטלה, וביתר ימי ההתייצבות יקבל את מלוא 160 ש"ח. אם השכר היומי שלו היה עולה על 160 ש"ח, באותם ימים לא היה מקבל דמי אבטלה כלל.

לעובד במשרה חלקית ששכרו היומי נמוך מדמי האבטלה יש אפשרות נוספת: לבקש שימי העבודה לא יירשמו כימי אבטלה. במקרה כזה אותם ימים אינם נגרעים ממכסת הזכאות, והשכר מהם אינו מקוזז. מי שעובד מעט ימים בשכר נמוך עשוי להעדיף לשמור את הימים להמשך.

עצמאי

אצל מי שיש לו הכנסה מעבודה עצמאית, ההכנסה השנתית מחולקת ב-12 ולאחר מכן ב-30, כדי להגיע להכנסה יומית. הקיזוז הסופי נעשה לפי השומה הסופית של אותה שנה.

פנסיה

מי שמקבל קצבת פנסיה בתקופת האבטלה: הסכום החודשי ברוטו מחולק ב-30, והתוצאה מקוזזת מדמי האבטלה היומיים. ההסבר המפורט נמצא בערך ניכוי הכנסות מדמי אבטלה באתר כל זכות.

ניכויים: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות

הסכום שמתקבל מהחישוב הוא סכום ברוטו. כמו משכורת, גם דמי אבטלה עוברים ניכויים לפני שהם נכנסים לחשבון הבנק, ומי שמתכנן תקציב צריך לחשב לפי הסכום נטו.

מס הכנסה

מס הכנסה מנוכה במקור מדמי האבטלה, לפי הסכום ולפי דרגת המס שנוצרת ממנו. מי שזכאי להנחה או לפטור ממס, למשל בגלל נקודות זיכוי, יכול להגיש אישור לביטוח לאומי כדי שהניכוי יותאם, או לבקש החזר ממס הכנסה בדיעבד. מי שמקבל דמי אבטלה רק בחלק מהשנה ועבד בחלק האחר עשוי לגלות בסוף השנה שנוכה ממנו יותר מדי.

דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות

יש משהו כמעט אירוני בכך שגם כסף שמגיע מביטוח לאומי חייב בדמי ביטוח לאומי, אבל זה המצב. מדמי האבטלה מנוכים דמי ביטוח לאומי לפי שיעור המינימום, שעומד על 48 ש"ח לפי אתר ביטוח לאומי החל מ-1 בינואר 2026. לצד זה מנוכים דמי ביטוח בריאות, שגובהם נקבע לפי סכום דמי האבטלה. הסבר על עקרונות החיוב במס בריאות מופיע במדריך נפרד.

הניכויים האלה אינם הפסד נטו. התשלום שומר על רצף הביטוח בתקופה שבה אין מעסיק שמעביר דמי ביטוח, ורצף כזה חשוב לזכאות לקצבאות אחרות בעתיד.

סדר הפעולות בחישוב המלא

1. סוכמים את ההכנסה החייבת בשישה החודשים שקדמו לחודש הרישום בשירות התעסוקה ומחלקים ב-150.
2. מחילים על השכר היומי את מדרגות האחוזים לפי הגיל.
3. משווים לתקרה היומית של השלב הרלוונטי בתקופה.
4. מכפילים במספר ימי ההתייצבות בחודש.
5. מקזזים הכנסה נוספת, אם הייתה.
6. מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

מי שעבר את ששת השלבים האלה יודע בקירוב טוב כמה כסף ייכנס לחשבון בכל חודש. מומלץ לבצע את החישוב לפני כל צעד משמעותי בעבודה, כמו התפטרות או הסכמה לחל"ת, כדי להעריך נכון את המצב. מי שנמצא בחל"ת יכול להיעזר גם במדריך איך מחשבים תשלום חל"ת.

מקורות

• ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
• ביטוח לאומי - גובה דמי האבטלה
• ביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה
• כל זכות - דמי אבטלה
• כל זכות - ניכוי הכנסות מדמי אבטלה