מהי חופשה ללא תשלום ומה קורה ליחסי העבודה
חופשה ללא תשלום, המוכרת בקיצור חל"ת, היא תקופה שבה העובד אינו עובד ואינו מקבל שכר, אבל יחסי העבודה בינו לבין המעסיק נמשכים. זה ההבדל המהותי בין חל"ת לבין פיטורים: בפיטורים הקשר מסתיים, ובחל"ת הוא רק מוקפא. בסיום החופשה העובד אמור לשוב לאותו תפקיד ולאותם תנאים שהיו לו לפני היציאה, כאילו לא הייתה הפסקה. סקירה רחבה של החובות והזכויות של שני הצדדים מופיעה במדריך שלנו על חופשה ללא תשלום (חל"ת).
יציאה לחל"ת יכולה לבוא ביוזמת המעסיק, למשל כשהעסק נקלע לקשיים או נסגר זמנית, או ביוזמת העובד ובהסכמת המעסיק, למשל לצורך לימודים, טיפול בבן משפחה או נסיעה ארוכה. משך החופשה נקבע בהסכמה בין הצדדים, ואין לו אורך קבוע בחוק. השאלה מי יזם את החל"ת אינה טכנית: רק חל"ת ביוזמת המעסיק יכול לפתוח זכאות לדמי אבטלה. מי שיצא לחל"ת מרצונו, גם אם המעסיק הסכים לכך בשמחה, לא יקבל דמי אבטלה על התקופה הזו.
בתקופת החל"ת מושהות גם ההטבות הנלוות שהעובד נהנה מהן במסגרת עבודתו. רכב צמוד, טלפון נייד של החברה, מחשב נייד, שי לחג ותנאים דומים נעצרים בדרך כלל עד החזרה לעבודה, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת. כדאי לבקש מהמעסיק לפרט בכתב מה קורה לכל הטבה, כדי למנוע אי הבנות בהמשך.
מהצד הכספי, החל"ת מעורר שלוש שאלות מרכזיות: האם מגיעים דמי אבטלה וכמה, מה קורה לימי החופשה הצבורים, ומי משלם את דמי הביטוח הלאומי בזמן שאין משכורת. הסעיפים הבאים עונים על כל אחת מהן, עם מספרים ודוגמאות מחושבות. חשוב לזכור שגם עובד שלא יהיה זכאי לדמי אבטלה עדיין חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולכן החשבון רלוונטי לכל מי שיוצא לחל"ת, ולא רק למי שמתכנן להגיש תביעה.
מי זכאי לדמי אבטלה בזמן חל"ת
לפי הסיכום של כל זכות על דמי אבטלה לעובדים בחופשה ללא תשלום, תנאי הסף הראשון הוא משך החל"ת: לפחות 30 ימים קלנדריים. הספירה כוללת את ימי המנוחה השבועית ואת החגים, כך שחל"ת של חודש שלם עומד בתנאי גם אם חלק מהימים בו הם שבתות. חל"ת קצר יותר, למשל שבועיים או שלושה שבועות, אינו מזכה בדמי אבטלה כלל.
מעבר למשך, יש שורה של תנאים שחייבים להתקיים במצטבר. מספיק שתנאי אחד חסר כדי שהתביעה תידחה, ולכן כדאי לעבור על כולם לפני ההגשה.
התנאים הבסיסיים
- תושבות: העובד צריך להיות תושב ישראל. עובדים זרים אינם זכאים לדמי אבטלה.
- גיל: הזכאות היא לבני 20 עד 67. לפני גיל 20 קיימים חריגים, למשל לחיילים משוחררים ולמי שסיימו שירות לאומי.
- יוזמת המעסיק: החל"ת צריך להיות ביוזמת המעסיק ולא ביוזמת העובד. גם מי שפוטר יכול להיות זכאי לדמי אבטלה, ומי שהתפטר נבחן לפי כללים נפרדים.
- רישום בשירות התעסוקה: בלי רישום כדורש עבודה אין תביעה, ומועד הרישום משפיע גם על חישוב תקופת האכשרה.
- תקופת אכשרה: מספר מינימלי של חודשי עבודה לפני היציאה לחל"ת, כפי שמפורט מיד בהמשך.
מי לא יקבל דמי אבטלה
מעבר לעובד שיצא לחל"ת מרצונו, יש מקרים מוגדרים שבהם אין זכאות גם אם העובד אינו מקבל שכר. מורה הנמצא בשנת שבתון אינו זכאי לדמי אבטלה, כי מדובר בהסדר מוכר שאינו אבטלה במובן החוק. גם עובד זר, כאמור, אינו זכאי.
תקופת אכשרה - כך סופרים את חודשי העבודה
לפי הסקירה של כל זכות על דמי אבטלה, צריך לצבור לפחות 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו העובד נרשם לראשונה בשירות התעסוקה. יש גם חלופה: אפשר לספור את 18 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עצמה, בתנאי שהרישום נעשה בתוך 3 חודשים ממנה. לכן רישום מהיר משאיר פתוחות את שתי דרכי הספירה.
אין דרישה שהחודשים יהיו רצופים, ואין דרישה למספר ימי עבודה מינימלי בכל חודש. יום עבודה אחד בחודש מספיק כדי שהחודש כולו ייחשב חודש עבודה. מי שעבד בכמה מקומות עבודה, או עבר בין תפקידים, צובר את כל החודשים יחד.
קחו שתי דוגמאות היפותטיות. בדוגמה הראשונה, עובד שנרשם בתחילת חודש מסוים בדק את 18 החודשים שקדמו לכך: בארבעת החודשים הראשונים לא עבד, אחר כך עבד 11 חודשים כמלצר, ובשלושת החודשים האחרונים עבד כמאבטח. בסך הכול 14 חודשי עבודה מתוך 18, כלומר התנאי מתקיים בקלות.
בדוגמה השנייה, עובדת עבדה כאחות בבית חולים בשני החודשים הראשונים של התקופה, לא עבדה בשמונת החודשים שאחריהם, וחזרה לעבוד שמונה חודשים לפני היציאה לחל"ת. בסך הכול 10 חודשי עבודה מתוך 18, פחות מ-12 הנדרשים, ולכן אין לה זכאות לדמי אבטלה בשלב זה.
איך נרשמים ומגישים תביעה לדמי אבטלה
תהליך הקבלה של דמי האבטלה מתחיל בשירות התעסוקה ומסתיים בביטוח לאומי. שני הגופים עובדים יחד, אבל כל אחד מהם אחראי על שלב אחר: שירות התעסוקה רושם את העובד כדורש עבודה, והביטוח הלאומי בודק את הזכאות ומשלם. המועד שבו נרשמים לראשונה הוא נקודת המוצא של כל החישוב, ולכן רצוי להירשם כבר בימים הראשונים של החל"ת.
השלבים לפי הסדר
- רישום מקוון בשירות התעסוקה: הרישום הראשוני נעשה באתר שירות התעסוקה, באזור האישי. אפשר להשתמש בטופס משולב שמאפשר להגיש בבת אחת גם את הרישום וגם את התביעה לדמי אבטלה.
- הגעה ללשכה: אחרי הרישום המקוון יש להגיע ללשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים.
- הגשת תביעה לביטוח לאומי: אם התביעה לא הוגשה בטופס המשולב, מגישים אותה בנפרד לביטוח לאומי.
- צירוף אישור מעסיק: לתביעה מצרפים אישור מהמעסיק שבו כתוב שהיציאה לחל"ת הייתה ביוזמתו.
- מעקב אחרי ההחלטה: פקיד התביעות בביטוח לאומי קובע אם יש זכאות ומה גובה דמי האבטלה, ומודיע על כך לעובד.
מה צריך להופיע באישור המעסיק
אישור המעסיק אינו מכתב כללי. הוא צריך לכלול שלושה פרטים: שהיציאה לחל"ת הייתה ביוזמת המעסיק, מהי התקופה הצפויה של החל"ת, וכמה ימי חופשה צבורים נותרו לעובד. אם לא נותרו ימי חופשה, המעסיק צריך לציין זאת במפורש. אישור חסר עלול לעכב את הטיפול בתביעה, ולכן כדאי לבדוק אותו לפני ההגשה.
ימי חופשה צבורים - למה הם משנים את החשבון
ימי חופשה שנצברו ולא נוצלו מנוכים מהימים הראשונים של תקופת האבטלה, ועליהם לא משולמים דמי אבטלה. ההיגיון פשוט: על הימים האלה העובד מקבל תשלום מהמעסיק, ולכן אין סיבה שיקבל עליהם גם דמי אבטלה. בפועל, עובד שנותרו לו עשרה ימי חופשה יתחיל לקבל דמי אבטלה רק אחרי שהימים האלה ינוכו. על אופן הצבירה וכמה ימים מגיעים לפי ותק אפשר לקרוא במדריך על ימי חופשה.
נוסחת החישוב של דמי האבטלה צעד אחר צעד
דמי האבטלה בחל"ת מחושבים בדיוק כמו דמי אבטלה רגילים. החישוב מתבסס על השכר שהעובד הרוויח לפני היציאה לחל"ת, ומתורגם לסכום יומי. לפי עמוד חישוב דמי האבטלה של המוסד לביטוח לאומי, החישוב בנוי משני שלבים: קביעת השכר היומי הממוצע, ואחריה החלת שיעורים מדורגים על השכר הזה. המדריך המלא שלנו על מרחיב גם על מצבים שאינם קשורים לחל"ת.
שלב ראשון: השכר היומי הממוצע
לוקחים את סך ההכנסות בששת החודשים המלאים האחרונים שלפני היציאה לחל"ת, ומחלקים ב-150. מאחר ש-150 הוא 6 כפול 25, התוצאה זהה לחלוקה של השכר החודשי הממוצע ב-25. עובד שהרוויח 9,000 ש"ח בכל אחד מששת החודשים יקבל שכר יומי ממוצע של 360 ש"ח.
שלב שני: השיעורים המדורגים
השכר היומי מחולק למדרגות לפי הסכום היומי הבסיסי, שעומד על 415 ש"ח. על כל מדרגה חל שיעור אחר, והשיעורים יורדים ככל שהשכר עולה. לבני 28 ומעלה השיעורים הם:
- 80% על החלק של השכר היומי עד 207.5 ש"ח (חצי מהסכום הבסיסי).
- 50% על החלק שבין 207.5 ש"ח ל-311.25 ש"ח (75% מהסכום הבסיסי).
- 45% על החלק שבין 311.25 ש"ח ל-415 ש"ח (הסכום הבסיסי המלא).
- 30% על החלק שמעל 415 ש"ח ועד פי 5 מהסכום הבסיסי.
מתחת לגיל 28 המדרגות זהות, אבל השיעורים נמוכים יותר: 60%, 40%, 35% ו-25% בהתאמה. המשמעות היא שעובד צעיר מקבל דמי אבטלה נמוכים יותר מעובד מבוגר ממנו בדיוק באותו שכר.
דוגמה מחושבת: שכר של 9,000 ש"ח, גיל 28 ומעלה
השכר היומי הוא 360 ש"ח. על 207.5 השקלים הראשונים חל שיעור של 80%, כלומר 166 ש"ח. על החלק שבין 207.5 ל-311.25, שהוא 103.75 ש"ח, חל שיעור של 50%, כלומר כ-51.88 ש"ח. על החלק שבין 311.25 ל-360, שהוא 48.75 ש"ח, חל שיעור של 45%, כלומר כ-21.94 ש"ח. המדרגה הרביעית אינה רלוונטית, כי השכר היומי אינו עובר את 415 ש"ח. הסכום המצטבר הוא 239.81 ש"ח ליום, ובחודש של 25 ימי תשלום כ-5,995 ש"ח.
התקרה היומית
לפי עמוד סכומי דמי האבטלה של המוסד לביטוח לאומי, דמי האבטלה היומיים אינם יכולים לעבור 550.76 ש"ח ב-125 ימי התשלום הראשונים. מיום התשלום ה-126 התקרה יורדת ל-367.17 ש"ח ליום. התקרה השנייה רלוונטית בעיקר למי שזכאי לתקופה ארוכה, למשל עובדים מגיל 45, ולבעלי שכר גבוה.
טבלת דוגמאות: כמה דמי אבטלה מקבלים לפי שכר וגיל
כדי לראות את התמונה המלאה, חישבנו את דמי האבטלה לחמש רמות שכר נפוצות, בשתי קבוצות הגיל. החישוב נעשה לפי הנוסחה הרשמית והשיעורים התקפים מ-1 בינואר 2026, כששכר יומי שווה לשכר החודשי חלקי 25 וחודש תשלום מחושב כ-25 ימים. הסכומים החודשיים מעוגלים. אין מדובר בטבלה רשמית של הביטוח הלאומי, אלא בהמחשה של אותה נוסחה.
| שכר חודשי ממוצע (ש"ח) | שכר יומי (ש"ח) | ליום, גיל 28 ומעלה (ש"ח) | לחודש, גיל 28 ומעלה (ש"ח) | ליום, מתחת לגיל 28 (ש"ח) | לחודש, מתחת לגיל 28 (ש"ח) |
|---|---|---|---|---|---|
| 7,000 | 280 | 202.25 | 5,056 | 153.50 | 3,838 |
| 9,000 | 360 | 239.81 | 5,995 | 183.06 | 4,577 |
| 12,000 | 480 | 284.06 | 7,102 | 218.56 | 5,464 |
| 15,000 | 600 | 320.06 | 8,002 | 248.56 | 6,214 |
| 20,000 | 800 | 380.06 | 9,502 | 298.56 | 7,464 |
מקור הנוסחה והשיעורים: המוסד לביטוח לאומי, עמוד "איך מחשבים את דמי האבטלה" (הקישור המלא בסעיף המקורות).
מה לומדים מהטבלה
הדבר הבולט הראשון הוא שדמי האבטלה אינם עולים באותו קצב כמו השכר. שכר של 20,000 ש"ח גבוה כמעט פי 3 משכר של 7,000 ש"ח, אבל דמי האבטלה בגיל 28 ומעלה גבוהים פחות מפי 2. זו התוצאה של השיעורים היורדים: ככל שהשכר גבוה יותר, חלק גדול יותר ממנו נופל במדרגות של 45% ו-30%. לכן ככל שהשכר גבוה יותר, הפער בין המשכורת לבין דמי האבטלה גדל, וכדאי להיערך לירידה משמעותית בהכנסה.
הדבר השני הוא ההבדל בין קבוצות הגיל. בשכר של 9,000 ש"ח, עובד בן 28 ומעלה יקבל כ-1,400 ש"ח בחודש יותר מעובד צעיר ממנו. הדבר השלישי נוגע לתקרה: עובד ששכרו 20,000 ש"ח זכאי ל-380.06 ש"ח ליום, סכום שמעל התקרה של 367.17 ש"ח החלה מיום התשלום ה-126. אם הוא זכאי ליותר מ-125 ימי תשלום, הסכום היומי שלו יירד לתקרה מאותו יום.
חשוב לזכור שהסכומים בטבלה הם ברוטו. מדמי האבטלה מנוכים מס הכנסה לפי הכללים הרגילים, וגם דמי ביטוח לאומי ובריאות, כפי שמוסבר בסעיף על דמי הביטוח. הסכום שנכנס לחשבון הבנק בפועל יהיה נמוך מהמספר בטבלה.
כמה זמן משלמים דמי אבטלה ומתי הכסף נכנס
דמי האבטלה אינם משולמים ללא הגבלת זמן. מספר הימים המרבי נקבע לפי גיל העובד ולפי מספר האנשים התלויים בו, כמו בן או בת זוג וילדים. לפי עמוד כל זכות על מספר הימים המרבי לקבלת דמי אבטלה, שעודכן ביולי 2025, התקופות הן כדלקמן:
| גיל העובד | ימי תשלום מרביים, עד 2 תלויים | ימי תשלום מרביים, 3 תלויים ומעלה |
|---|---|---|
| עד 25 | 50 | 138 |
| 25 עד 28 | 67 | 138 |
| 28 עד 35 | 100 | 138 |
| 35 עד 45 | 138 | 175 |
| 45 ומעלה | 175 | 175 |
מקור: כל זכות - מספר הימים המרבי לקבלת דמי אבטלה.
לנשים בנות 57 עד 67 שנולדו ב-1960 ואילך יש הסדר מיוחד: עד 300 ימי תשלום בתוך 18 חודשים. עובד בן 30 עם שני ילדים, למשל, יקבל לכל היותר 100 ימי תשלום, שהם כארבעה חודשים מלאים של 25 ימים. לכן חל"ת ממושך עלול להימשך יותר מתקופת הזכאות, ומעבר לנקודה מסוימת העובד יישאר בלי הכנסה כלל.
מועד התשלום החודשי
דמי האבטלה משולמים בסמוך ל-12 בכל חודש, עבור ימי ההתייצבות בחודש הקודם. כלומר, מי שיצא לחל"ת בתחילת חודש מסוים יקבל את התשלום הראשון רק בחודש שאחריו, ולכן כדאי להיערך לכך שיעבור זמן עד שהכסף ייכנס. בחודשים שבהם חלים חגים מועד התשלום עשוי לזוז.
מה קורה כשהזכאות נגמרת
כשמספר הימים המרבי מוצה, התשלום נעצר גם אם החל"ת עדיין נמשך. משפחה שנותרה בלי הכנסה מספקת יכולה לבדוק אם היא עומדת בתנאים של הבטחת הכנסה, גמלה שנועדה בדיוק למצבים כאלה. אם החל"ת הסתיים בפיטורים, נפתחת גם שאלת הזכאות לפיצויים, שעליה הרחבנו במדריך על פיצויי פיטורים ואיך מחשבים אותם.
מי משלם דמי ביטוח לאומי בתקופת החל"ת
גם כשאין משכורת, החובה לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות נמשכת. השאלה היחידה היא מי משלם. לפי עמוד כל זכות על דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום, ההסדר מתחלק לשני שלבים. הסבר כללי על החובה לשלם ועל מי שפטור ממנה מופיע במדריך שלנו על ביטוח לאומי.
החודשיים הראשונים: המעסיק משלם
בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של החל"ת, המעסיק משלם את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות של העובד. הסכום הוא 526 ש"ח לכל חודש, שהם 8.17% משכר המינימום. אם שכרו של העובד בחודש שלפני היציאה היה נמוך משכר המינימום, התשלום הוא 8.17% משכרו בפועל. ההסדר אינו חל על מעסיק של עובד משק בית.
יש כאן פרט שחשוב להכיר: המעסיק רשאי לדרוש את הסכום הזה מהעובד, או לנכות אותו מתשלומים שיגיעו לעובד בעתיד. כלומר, המעסיק משלם בפועל לביטוח לאומי, אבל העלות יכולה בסופו של דבר להגיע לעובד.
איך סופרים את החודשים
הספירה היא בחודשים קלנדריים מלאים בלבד. עובד שיצא לחל"ת באמצע חודש, החודש הזה אינו נספר. קחו מקרה טיפוסי: עובד שיצא לחל"ת ב-20 ביוני. יוני אינו חודש מלא, ולכן המעסיק ישלם עבורו את יולי ואוגוסט, ומספטמבר העובד ישלם בעצמו. יציאה באמצע חודש מאריכה בפועל את התקופה שבה העובד מכוסה לפני שעליו להתחיל לשלם בעצמו.
מהחודש השלישי: העובד משלם
מהחודש השלישי האחריות עוברת לעובד. מי שמקבל דמי אבטלה אינו צריך לעשות דבר: הביטוח הלאומי מנכה את הסכום אוטומטית מדמי האבטלה. מי שאינו מקבל דמי אבטלה צריך לשלם בעצמו. גובה התשלום תלוי במצבו של העובד:
| מצב העובד בחל"ת | ביטוח לאומי לחודש (ש"ח) | ביטוח בריאות לחודש (ש"ח) | סך הכול לחודש (ש"ח) |
|---|---|---|---|
| חודשיים מלאים ראשונים (משלם המעסיק) | 526 (משולב) | 526 (משולב) | 526 |
| מהחודש השלישי, ללא הכנסה | 143 | 123 | 266 |
| מהחודש השלישי, סטודנט או תלמיד ישיבה | 48 | 123 | 171 |
מקור: כל זכות - דמי ביטוח לאומי לסטודנטים, וכל זכות - דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום (הקישור המלא בסעיף המקורות).
עובד שיש לו הכנסה בתקופת החל"ת, למשל מהשכרת דירה, משלם כמו מי שיש לו הכנסה שאינה מעבודה, והסכום נקבע לפי גובה ההכנסה. עובד שלומד במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה משלם את דמי הביטוח של תלמיד, הנמוכים יותר. על החלק של ביטוח הבריאות ומי חייב בו אפשר לקרוא עוד במדריך על מס בריאות. מי שאינו משלם צובר חוב, ועלול לפגוע בזכויות שלו לגמלאות בעתיד, ולכן כדאי לוודא שהתשלום מוסדר.