מה זו חופשה ללא תשלום ומה קורה בה ליחסי העבודה
חופשה ללא תשלום, המוכרת בקיצור חל"ת, היא תקופה שבה העובד אינו עובד ואינו מקבל שכר, אך הקשר בינו לבין המעסיק לא נותק. זה ההבדל המהותי בין חל"ת לפיטורים: בפיטורים יחסי העבודה מסתיימים, ואילו בחל"ת הם מוקפאים. בסוף התקופה העובד אמור לחזור לתפקידו ולתנאים שהיו לו לפני היציאה לחופשה. משך החל"ת נקבע בין הצדדים, ויכול להיות קצר או ארוך, לפי הנסיבות של העסק ושל העובד.
בזמן החל"ת השכר נעצר, ואיתו בדרך כלל גם ההטבות הנלוות שהעובד נהנה מהן במסגרת העבודה. מדובר למשל בשימוש ברכב של העסק, בטלפון נייד או במחשב של החברה, ובמתנות לחגים. ימי החופשה השנתית שצבר העובד אינם "נשרפים" בגלל החל"ת, אבל כפי שנראה בהמשך, יש להם השפעה על מועד תחילת התשלום של דמי האבטלה. מי שרוצה להכיר את התמונה המלאה של הזכויות והחובות של שני הצדדים בתקופה הזו יכול לקרוא את המדריך על חופשה ללא תשלום (חל"ת) והזכויות של העובד והמעסיק.
חשוב להבחין בין שני מצבים שנראים דומים אך מובילים לתוצאה שונה לגמרי. כשהמעסיק הוא שמוציא את העובד לחל"ת, למשל בגלל ירידה בהיקף הפעילות, העובד יכול לתבוע דמי אבטלה. כשהעובד הוא שביקש חל"ת מיוזמתו, לצורך טיול, לימודים או טיפול במשפחה, הוא אינו זכאי לדמי אבטלה על התקופה. השאלה המכרעת היא מי יזם את החל"ת, ולכן הניסוח של אישור המעסיק חשוב כל כך. מעבר לדמי האבטלה, החל"ת נוגע גם לתשלומי ביטוח לאומי ובריאות, שממשיכים להיות חובה גם בחודשים שבהם לא נכנס שכר. הנושאים האלה הם חלק מתמונה רחבה יותר של זכויות עובדים בישראל, ומי שהחל"ת שלו הסתיים בפיטורים בפועל ימצא את הזכויות הרלוונטיות במדריך פיטרו אתכם - הכסף והזכויות שמגיעים לכם.
מי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת - התנאים המצטברים
כדי לקבל דמי אבטלה בזמן חל"ת צריכים להתקיים כמה תנאים יחד. אין די באחד מהם: עובד שעומד בתנאי הגיל אך לא צבר מספיק חודשי עבודה, או עובד שצבר מספיק חודשים אך יצא לחל"ת קצר מדי, לא יקבל תשלום. להלן התנאים, אחד אחרי השני.
חל"ת ביוזמת המעסיק של 30 ימים לפחות
החל"ת חייב להימשך 30 ימים קלנדריים לפחות. בספירה הזו נכללים גם ימי המנוחה השבועית והחגים, כך שמדובר בחודש קלנדרי כמעט מלא ולא ב-30 ימי עבודה. חל"ת קצר יותר אינו מזכה בדמי אבטלה כלל. כאמור, החל"ת צריך להיות ביוזמת המעסיק: מי שביקש לצאת לחופשה ללא תשלום מרצונו אינו זכאי, וגם מורה בשנת שבתון אינו זכאי.
יום עבודה אחד קוטע את הרצף
כלל שכדאי להכיר מראש: מספיק יום עבודה אחד אצל המעסיק שהוציא את העובד לחל"ת כדי לקטוע את רצף החופשה. אם עד אותו יום החל"ת נמשך פחות מ-30 ימים, הזכאות לדמי אבטלה נופלת. בנוסף, התשלום אינו נמשך מעצמו עד המועד שתוכנן מראש לסיום החל"ת. כשהעובד חוזר לעבוד, גם לזמן קצר, התמונה משתנה. עובד בחל"ת שמתבקש "לקפוץ ליום אחד" למשרד עלול לאבד בגלל זה את דמי האבטלה של כל התקופה.
גיל ומעמד
ככלל, הזכאות לדמי אבטלה ניתנת לעובדים בני 20 עד 67. יש חריגים שמאפשרים זכאות גם לפני גיל 20, ובהם חיילים משוחררים ומי שהשלימו 24 חודשי שירות לאומי-אזרחי. עובדים זרים ועובדים פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה בחל"ת.
תקופת אכשרה: 12 חודשים מתוך 18
תקופת האכשרה היא מספר חודשי העבודה המינימלי שנדרש כדי לקבל דמי אבטלה. הדרישה היא 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו נעשה הרישום הראשון בשירות התעסוקה. אם הרישום נעשה בתוך 3 חודשים מהפסקת העבודה, הספירה נעשית מתוך 18 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עצמה. החודשים אינם חייבים להיות רצופים, ואין חובה שהעבודה תהיה אצל אותו מעסיק. כל חלק של חודש נחשב חודש שלם, כלומר גם יום עבודה אחד בחודש מכניס את החודש לספירה.
קחו מקרה היפותטי ראשון: עובד שבחמשת החודשים הראשונים מתוך 18 לא עבד כלל, ואחר כך עבד 10 חודשים כמלצר ו-3 חודשים כמאבטח עד שהוצא לחל"ת. הוא צבר 13 חודשי עבודה מתוך 18, ולכן עומד בתנאי. מקרה היפותטי שני: עובדת שעבדה חודשיים בבית חולים, הפסיקה ל-8 חודשים, וחזרה לעבוד 8 חודשים נוספים לפני החל"ת. היא צברה 10 חודשים בלבד, ולכן אינה עומדת בתנאי. גם אם באחד מחודשי ההפסקה היא עבדה יום אחד בלבד, הייתה מגיעה ל-11 חודשים, עדיין מתחת לרף.
מסגרת החירום שהופעלה ב-2026
בזמן מבצע "שאגת הארי" הופעל הסדר מיוחד שחל על חל"ת שהתחיל בין 28.2.2026 ל-14.4.2026. בהסדר ההוא נדרשו 10 ימי חל"ת רצופים בלבד (ו-5 ימים למי שיצא לחל"ת ביומיים הראשונים), תקופת אכשרה של 6 חודשים מתוך 18, והתשלום ניתן מהיום הראשון גם כשנותרו לעובד ימי חופשה. ההסדר הזה הסתיים. עם זאת, לפי אתר כל זכות, המסגרת יכולה לחול על מצבי חירום נוספים עד סוף 2027 בלי צורך בחקיקה חדשה, ולכן במצב חירום כדאי לבדוק אם הופעלו כללים מקלים. עדכונים כלליים בזמן חירום מרוכזים בפורטל החירום הלאומי.
איך מגישים תביעה לדמי אבטלה בחל"ת - שלב אחר שלב
התהליך מתחלק בין שני גופים: שירות התעסוקה, שבו נרשמים כדורשי עבודה, והמוסד לביטוח לאומי, שאליו מגישים את התביעה ושממנו מגיע התשלום. סדר הפעולות משפיע על הכסף, כי מועד הרישום הראשון קובע גם את תקופת האכשרה וגם את החודשים שעל פיהם מחושב השכר.
רישום מקוון בשירות התעסוקה. הרישום נעשה באתר שירות התעסוקה, וכדאי לבצע אותו סמוך ככל האפשר ליציאה לחל"ת. רישום שנעשה בתוך 3 חודשים מהפסקת העבודה מאפשר לספור את תקופת האכשרה מתוך 18 החודשים שקדמו להפסקה, ולא מתוך החודשים שקדמו לרישום.
התייצבות בלשכה בתוך 14 יום. אחרי הרישום המקוון יש להתייצב בלשכת שירות התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים. דמי האבטלה משולמים עבור ימי ההתייצבות, ולכן ההתייצבות היא חלק בלתי נפרד מהזכאות ולא רק פורמליות.
הגשת תביעה לביטוח לאומי. את התביעה מגישים למוסד לביטוח לאומי. אפשר להגיש אותה גם לפני שכל המסמכים נמצאים בידיים, ולהשלים את החסר בהמשך. אין סיבה לדחות את ההגשה רק כי אישור המעסיק עוד לא הגיע.
אישור מעסיק. האישור צריך לכלול שלושה פרטים: שהחל"ת הוא ביוזמת המעסיק, מה התקופה הצפויה של החל"ת, וכמה ימי חופשה נותרו לעובד. אם לא נותרו ימי חופשה, המעסיק צריך לציין זאת במפורש. ימי חופשה שנותרו נלקחים בחשבון בחישוב, ולכן נתון חסר באישור עלול לעכב את הטיפול בתביעה.
דמי האבטלה משולמים בסמוך ל-12 בכל חודש, עבור ימי ההתייצבות של החודש הקודם. חגים עשויים להקדים או לדחות את מועד התשלום בכמה ימים. המשמעות המעשית היא שהתשלום הראשון לא מגיע מיד עם היציאה לחל"ת: מי שיצא לחל"ת בתחילת חודש יקבל את התשלום הראשון רק בחודש שאחריו. כדאי להביא את הפער הזה בחשבון בתכנון התקציב המשפחתי, במיוחד כשהשכר האחרון כבר שולם והחודש הבא מגיע בלי הכנסה.
טיפ: לפני שמסכמים עם המעסיק על יציאה לחל"ת, כדאי לוודא שהתקופה המתוכננת היא לפחות 30 ימים קלנדריים ושאין כוונה לזמן את העובד לימי עבודה בודדים בתוך התקופה. אחרת, עלולה להיעלם הזכאות לדמי אבטלה.
נוסחת החישוב של דמי האבטלה בחל"ת
בחל"ת, דמי האבטלה מחושבים בדיוק כמו אצל מי שפוטר. החישוב נעשה בשלושה שלבים: קודם מחשבים את השכר היומי, אחר כך מפעילים עליו שיעורים מדורגים, ולבסוף בודקים שהתוצאה אינה עוברת את התקרה. ההסבר המלא על מנגנון החישוב, גם מחוץ להקשר של חל"ת, מופיע במדריך .
שלב 1: השכר היומי
מחברים את כל ההכנסה המבוטחת של 6 החודשים שלפני חודש הרישום הראשון בשירות התעסוקה, ומחלקים ב-150. כך, עובד שהרוויח 9,000 ש"ח בכל אחד מששת החודשים צבר 54,000 ש"ח, והשכר היומי שלו לצורך החישוב הוא 360 ש"ח.
שלב 2: השיעורים המדורגים
השכר היומי מחולק למדרגות לפי סכום בסיסי יומי של 415 ש"ח. על כל מדרגה מופעל שיעור אחר, והשיעור תלוי גם בגיל: לעובדים מגיל 28 ומעלה השיעורים גבוהים יותר מאשר לעובדים צעירים יותר. ככל שהשכר היומי גבוה יותר, כל שקל נוסף מוסיף פחות לדמי האבטלה, ולכן דמי האבטלה אינם אחוז קבוע מהשכר.
| חלק השכר היומי | שיעור מגיל 28 ומעלה | שיעור מתחת לגיל 28 |
|---|---|---|
| עד 207.5 ש"ח | 80% | 60% |
| מ-207.5 עד 311.25 ש"ח | 50% | 40% |
| מ-311.25 עד 415 ש"ח | 45% | 35% |
| מ-415 עד 2,075 ש"ח | 30% | 25% |
מקור: המוסד לביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה. השיעורים בתוקף מ-1 בינואר 2026.
שלב 3: התקרה וההמרה לסכום חודשי
דמי האבטלה היומיים אינם יכולים לעבור את התקרה. ב-125 ימי התשלום הראשונים התקרה היא 550.76 ש"ח ליום, ומהיום ה-126 היא יורדת ל-367.17 ש"ח ליום. את הסכום היומי מכפילים ב-25 כדי לקבל את דמי האבטלה החודשיים. ההכפלה ב-25 ולא ב-30 נובעת מכך שהחישוב מבוסס על ימי עבודה ולא על ימים קלנדריים.
מה יורד מהסכום
הסכום שמתקבל מהנוסחה הוא סכום ברוטו. מדמי האבטלה מנוכים מס הכנסה במקור, דמי ביטוח לאומי לפי שיעור המינימום, העומד על 48 ש"ח, ודמי ביטוח בריאות. מי שמקבל דמי אבטלה בחודשי החל"ת שבהם הוא חייב לשלם בעצמו לביטוח לאומי, יראה את דמי הביטוח מנוכים מהתשלום עצמו, בלי צורך לשלם אותם בנפרד. מי שנוכה ממנו מס ביתר במהלך שנה עם תקופת חל"ת יכול לבדוק אם כדאי לו להגיש דוח שנתי למס הכנסה ולקבל החזר.
דוגמאות מספריות - כמה יקבל עובד בחל"ת לפי שכר וגיל
כדי להמחיש את הנוסחה, הפעלנו אותה על חמש רמות שכר נפוצות, פעם לעובד מגיל 28 ומעלה ופעם לעובד מתחת לגיל 28. בכל הדוגמאות ההנחה היא שהעובד הרוויח את אותו שכר חודשי בכל ששת החודשים שקדמו לרישום, ושכל השכר הוא הכנסה מבוטחת. הסכומים הם לפני ניכויים, ומתייחסים ל-125 ימי התשלום הראשונים.
חישוב מלא לדוגמה: שכר של 9,000 ש"ח, גיל 28 ומעלה
השכר בששת החודשים הוא 54,000 ש"ח, ולכן השכר היומי הוא 360 ש"ח. על 207.5 השקלים הראשונים מופעל שיעור של 80%, ומתקבלים 166 ש"ח. על החלק שבין 207.5 ל-311.25 ש"ח, כלומר 103.75 ש"ח, מופעל שיעור של 50%, ומתקבלים 51.875 ש"ח. על החלק שבין 311.25 ל-360 ש"ח, כלומר 48.75 ש"ח, מופעל שיעור של 45%, ומתקבלים 21.9375 ש"ח. בסך הכול דמי האבטלה היומיים הם כ-239.81 ש"ח. בהכפלה ב-25 ימים, עובד כזה יקבל כ-5,995 ש"ח ברוטו לחודש, כשני שלישים משכרו.
אותו שכר בדיוק אצל עובד מתחת לגיל 28 מניב 124.5 ש"ח על המדרגה הראשונה (60%), 41.5 ש"ח על השנייה (40%) ו-17.06 ש"ח על השלישית (35%). התוצאה היא כ-183.06 ש"ח ליום וכ-4,577 ש"ח לחודש. ההפרש בין שני העובדים, כ-1,400 ש"ח בחודש, נובע מהגיל בלבד.
טבלת השוואה לפי רמות שכר
| שכר חודשי ממוצע | שכר יומי לחישוב | ליום, גיל 28 ומעלה | לחודש, גיל 28 ומעלה | ליום, מתחת ל-28 | לחודש, מתחת ל-28 |
|---|---|---|---|---|---|
| 7,000 ש"ח | 280 ש"ח | 202.25 ש"ח | 5,056.25 ש"ח | 153.50 ש"ח | 3,837.50 ש"ח |
| 9,000 ש"ח | 360 ש"ח | 239.81 ש"ח | 5,995.31 ש"ח | 183.06 ש"ח | 4,576.56 ש"ח |
| 12,000 ש"ח | 480 ש"ח | 284.06 ש"ח | 7,101.56 ש"ח | 218.56 ש"ח | 5,464.06 ש"ח |
| 15,000 ש"ח | 600 ש"ח | 320.06 ש"ח | 8,001.56 ש"ח | 248.56 ש"ח | 6,214.06 ש"ח |
| 20,000 ש"ח | 800 ש"ח | 380.06 ש"ח | 9,501.56 ש"ח | 298.56 ש"ח | 7,464.06 ש"ח |
חישוב מערכתי לפי השיעורים והתקרות שמפרסם המוסד לביטוח לאומי - סכום דמי האבטלה. הסכום הסופי נקבע בתביעה עצמה ועשוי להיות שונה לפי השכר בפועל.
מה קורה מהיום ה-126
התקרה השנייה, 367.17 ש"ח ליום, משפיעה רק על בעלי שכר גבוה. בטבלה שלמעלה רק עובד מגיל 28 ומעלה שהרוויח 20,000 ש"ח עובר אותה: מהיום ה-126 הוא יקבל 367.17 ש"ח ליום, כלומר 9,179.25 ש"ח לחודש במקום 9,501.56 ש"ח. בפועל, רק עובדים מגיל 35 ומעלה, או עובדים עם 3 תלויים ומעלה, מגיעים בכלל ליותר מ-125 ימי תשלום, כפי שמפורט בסעיף הבא. כדי להעמיד את הסכומים בהקשר, אפשר להשוות אותם לשכר החציוני במשק, שמראה עד כמה הירידה בהכנסה בחל"ת משמעותית למשק בית ממוצע.
כמה ימים משלמים דמי אבטלה בחל"ת
הסכום היומי הוא רק חצי מהתמונה. החצי השני הוא מספר הימים המרבי שבעבורם ישולמו דמי האבטלה, והוא נקבע לפי הגיל ולפי מספר התלויים. עובד צעיר בלי תלויים יכול לקבל תשלום על מספר ימים קטן יחסית, ואילו עובד מבוגר או הורה לשלושה ילדים ומעלה יקבל תשלום על תקופה ארוכה בהרבה.
| גיל העובד | מספר ימים מרבי | עם 3 תלויים ומעלה |
|---|---|---|
| עד 25 | 50 ימים | 138 ימים |
| מ-25 עד 28 | 67 ימים | 138 ימים |
| מ-28 עד 35 | 100 ימים | 138 ימים |
| מ-35 עד 45 | 138 ימים | 175 ימים |
| 45 ומעלה | 175 ימים | 175 ימים |
מקור: המוסד לביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה.
את הימים האלה יש לנצל בתוך 12 חודשים, שנספרים מ-1 בחודש שבו העובד התייצב לראשונה. כלל מיוחד חל על נשים בגילאי 57 עד 67 שנולדו ב-1.1.1960 ואילך: הן זכאיות לעד 300 ימי תשלום, שאותם אפשר לנצל בתוך 18 חודשים. הכלל הזה בתוקף מינואר 2022.
כדי לתרגם את הימים לחודשים, אפשר להיעזר בחלוקה ל-25: 50 ימים הם בערך חודשיים של תשלום, 100 ימים הם כארבעה חודשים, ו-175 ימים הם כשבעה חודשים. עובד בן 30 בלי שלושה תלויים יקבל דמי אבטלה על 100 ימים לכל היותר, כלומר כארבעה חודשי תשלום, גם אם החל"ת נמשך יותר. לכן מי שהחל"ת שלו צפוי להיות ארוך צריך לתכנן את התקופה שאחרי מיצוי הימים. במצבים של הכנסה נמוכה מאוד לאורך זמן, ייתכן שכדאי לבדוק זכאות להבטחת הכנסה, שיש לה תנאים משלה.
דמי ביטוח לאומי ובריאות בתקופת החל"ת
החובה לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות אינה נעצרת בחל"ת. מה שמשתנה הוא מי משלם וכמה. ההסדר מחולק לשתי תקופות: החודשיים הראשונים, שבהם התשלום עובר דרך המעסיק, והתקופה שמהחודש השלישי, שבה העובד אחראי בעצמו. רקע כללי על החובה לשלם ועל פתיחת תיק מופיע במדריך ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק.
החודשיים הראשונים: המעסיק משלם
בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של החל"ת המעסיק משלם 526 ש"ח לחודש. הסכום הזה הוא 8.17% משכר המינימום, העומד על 6,443.85 ש"ח. אם השכר בחודש שקדם לחל"ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום הוא 8.17% מהשכר בפועל. המעסיק רשאי לדרוש מהעובד להחזיר לו את הסכום, כך שבפועל העלות עשויה ליפול על העובד גם בחודשים האלה. ההסדר אינו חל על עובד משק בית.
מהחודש השלישי: העובד משלם
מהחודש השלישי, עובד בחל"ת שאין לו הכנסה משלם בעצמו 266 ש"ח לחודש: 143 ש"ח דמי ביטוח לאומי ו-123 ש"ח דמי ביטוח בריאות. סטודנט או תלמיד ישיבה בחל"ת משלם סכום נמוך יותר, 171 ש"ח לחודש, שמהם 48 ש"ח ביטוח לאומי ו-123 ש"ח ביטוח בריאות. מי שמקבל דמי אבטלה בתקופה הזו לא צריך לשלם בנפרד, כי הסכום מנוכה מדמי האבטלה.
| מצב העובד | מי משלם | סכום חודשי | פירוט |
|---|---|---|---|
| שני החודשים המלאים הראשונים | המעסיק (רשאי לדרוש מהעובד) | 526 ש"ח | 8.17% משכר מינימום של 6,443.85 ש"ח |
| מהחודש השלישי, ללא הכנסה | העובד | 266 ש"ח | 143 ש"ח ביטוח לאומי ו-123 ש"ח ביטוח בריאות |
| מהחודש השלישי, סטודנט או תלמיד ישיבה | העובד | 171 ש"ח | 48 ש"ח ביטוח לאומי ו-123 ש"ח ביטוח בריאות |
מקור: כל זכות - דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום, סכומי 2026.
כמה עולה חל"ת ארוך בדמי ביטוח - דוגמה מספרית
קחו עובד שביקש חל"ת מיוזמתו, מ-20 ביוני ועד 31 בדצמבר, ואין לו הכנסה אחרת. מכיוון שהחל"ת ביוזמתו, הוא אינו מקבל דמי אבטלה, ולכן שום ניכוי אוטומטי לא מכסה את דמי הביטוח. יוני אינו חודש מלא, ולכן החודשיים המלאים הראשונים הם יולי ואוגוסט. בהם המעסיק משלם 2 כפול 526 ש"ח, כלומר 1,052 ש"ח, ורשאי לדרוש מהעובד להחזיר את הסכום. מספטמבר ועד דצמבר העובד משלם בעצמו 4 כפול 266 ש"ח, כלומר 1,064 ש"ח. בסך הכול, החל"ת עלול לעלות לעובד עד 2,116 ש"ח בדמי ביטוח לאומי ובריאות, בתקופה שבה לא נכנס לו שכר. כדאי להכניס את הסכום הזה לחישוב כבר כשמתכננים חופשה ארוכה ללא תשלום, ולסכם מראש עם המעסיק אם הוא מתכוון לדרוש את 1,052 השקלים של החודשיים הראשונים.
מקורות
- כל זכות - דמי אבטלה לעובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום
- כל זכות - דמי אבטלה
- המוסד לביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
- המוסד לביטוח לאומי - סכום דמי האבטלה
- המוסד לביטוח לאומי - תקופת הזכאות לדמי אבטלה
- כל זכות - דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום
- כל זכות - דמי ביטוח לאומי לסטודנטים
- כל זכות - דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת במהלך מבצע שאגת הארי