קרנות מחקות מול קרנות סל - ההבדל, דמי הניהול והמיסוי
פורסם: 06.09.2026 · עודכן: 07.10.2026 · 8 דקות קריאה · מאת מערכת שקוף
מה זה מדד, ולמה קונים אותו דרך קרן?
מדד הוא רשימה מסודרת של ניירות ערך, שבה לכל נייר יש משקל שנקבע מראש לפי כללים כתובים. מדד תל אביב 35, למשל, כולל את 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב. מדד S&P 500 כולל כ-500 חברות גדולות שנסחרות בארצות הברית. מי שקונה קרן שעוקבת אחרי מדד כזה מחזיק בעקיפין חלק קטן מכל החברות ברשימה, לפי המשקל של כל אחת מהן. כך אין צורך לנחש איזו חברה תצליח ואיזו תיכשל, כי כולן מוחזקות יחד.
ההיגיון דומה לשקית עם עשרות סוגי סוכריות: סוכרייה אחת פגומה לא מקלקלת את כל השקית. גם במדד, חברה אחת שנופלת משפיעה על התוצאה הכוללת, אבל לא מוחקת את ההשקעה. הפיזור הזה הוא הסיבה המרכזית לכך שהשקעה במדדים הפכה לדרך המקובלת לחיסכון ארוך טווח אצל מי שלא רוצה לנהל תיק מניות באופן פעיל. חשוב להבין גם את הגבול של הפיזור. הוא מגן מפני קריסה של חברה בודדת, אבל לא מפני ירידה של השוק כולו.
את המעקב אחרי המדד מבצע מנהל הקרן. הוא קונה את הניירות לפי המשקלים שבמדד, מעדכן את ההחזקות כשהרכב המדד משתנה, וגובה על כך דמי ניהול. בישראל יש שתי דרכים עיקריות לקנות קרן כזו: קרן סל וקרן מחקה. ההבדל ביניהן נוגע בעיקר לאופן שבו קונים ומוכרים את היחידות, ופחות למה שמוחזק בתוך הקרן. שתיהן יכולות לעקוב אחרי אותו מדד בדיוק.
לפני שבוחרים בין שני סוגי הקרנות, כדאי להבין גם איזה סוג משקיע אתם. מי שקונה ומוכר הרבה מתנהל אחרת ממי שמפקיד ושוכח, וההבדל משפיע גם על אופן המיסוי של הפעילות. בכתבה על ההבדל בין סוחר למשקיע ומבחני רשות המסים פירטנו את הקריטריונים. מבחינת הרוב המכריע של חוסכי המדדים, מדובר בהשקעה פסיבית ארוכת טווח.
טיפ זהב: לפני שמשווים בין קרן סל לקרן מחקה, כדאי לבדוק קודם אחרי איזה מדד כל אחת עוקבת. לשתי קרנות יכול להיות שם דומה, והן עדיין עשויות לעקוב אחרי מדדים שונים לגמרי. ההבדל הזה ישפיע על הכסף יותר מכל פרט אחר.
מחשבון דמי ניהול - כמה הם באמת עולים לכם
הצבירה בפועל₪ 1,652,661
בלי דמי ניהול כלל₪ 1,832,485
מה שדמי הניהול לקחו₪ 179,824
חלקם מהחיסכון9.8%
לפני מס, ובהנחת תשואה קבועה. השוו את המספר הזה להפרש בין שתי הצעות דמי ניהול - הוא בדרך כלל גדול ממה שנראה באחוזים.
קרן סל היא קרן נאמנות שהיחידות שלה נסחרות בבורסה בדיוק כמו מניה. נכנסים למערכת המסחר של הבנק או של בית ההשקעות, מחפשים את שם הקרן, ורואים מחיר קנייה ומחיר מכירה שמשתנים לאורך היום. פקודת קנייה מתבצעת מול מי שמוכר באותו רגע, שיכול להיות משקיע אחר או עושה שוק שמונה לקרן.
המחיר בבורסה נקבע לפי היצע וביקוש, ולכן הוא עלול להתרחק משווי הניירות שבתוך הקרן. כדי למנוע זאת, מנהל הקרן ממנה עושה שוק. זהו גוף שמתחייב להציב לאורך היום פקודות קנייה ומכירה במחירים קרובים לשווי הנכסים. ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה נקרא מרווח. זו עלות סמויה שמשלמים בכל פעולה.
בימים רגועים המרווח צר, ובקרנות גדולות וסחירות הוא קטן מאוד. בימים סוערים, כשהשוק צונח או מזנק בחדות, המרווח נוטה להתרחב. פקודה שנשלחה ברגע לא מתאים עלולה להתבצע במחיר גרוע יותר. היכולת לקנות ולמכור בכל רגע במהלך יום המסחר היא היתרון הבולט של קרן סל, אבל דווקא בה משקיע חסר סבלנות עלול לשלם ביוקר.
קרן מחקה: שער אחד ביום
קרן מחקה היא קרן נאמנות פתוחה, כלומר היא אינה נסחרת בבורסה. שולחים הוראה דרך הבנק או בית ההשקעות, וההוראה מתבצעת מול מנהל הקרן עצמו פעם ביום, לפי השער שנקבע בסוף היום. אין בעסקה מוכר מהצד השני ואין עושה שוק. בקנייה מנהל הקרן מנפיק יחידות חדשות, ובמכירה הוא פודה אותן.
השער נקבע לפי שווי הנכסים הנקי. מחשבים את שווי כל הניירות בקרן, מחסירים את ההתחייבויות והעלויות, ומחלקים במספר היחידות. כל מי שקונה או מוכר באותו יום מקבל את אותו שער. אין מרווח בין קנייה למכירה, ואין הבדל בין הוראה שנשלחה בבוקר להוראה שנשלחה בצהריים. בקרן מחקה כולם מקבלים את שער סוף היום, ולכן לתזמון בתוך היום אין משמעות, ומה שקובע הוא רק היום שבו נשלחה ההוראה.
לכל קרן מחקה יש שעה קובעת. הוראה שנשלחה לפניה מתבצעת לפי שער סוף אותו יום, והוראה שנשלחה אחריה ממתינה ליום המסחר הבא. נניח שנשלחה הוראת קנייה בבוקר, ובצהריים השוק ירד בחדות. הקנייה תתבצע לפי שער הסגירה הנמוך יותר. אם השוק עלה, הקנייה תתבצע במחיר הגבוה. אין שליטה על הרגע, אבל גם אין בה צורך. הפדיון עובד באותו אופן, והפרטים המלאים מופיעים בתשקיף הקרן: מדד המעקב, דמי הניהול, ימי הפדיון והסיכונים.
ימי המסחר והפדיון מאז 2026
מ-5 בינואר 2026 הבורסה בתל אביב פועלת בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי, וביום שישי המסחר נגמר ב-13:50, כפי שפורסם בגלובס. השינוי משפיע על שני סוגי הקרנות באופן שונה. לפי מדריך רשות ניירות ערך, קרנות נאמנות שהחשיפה שלהן לניירות ערך זרים מוגבלת זמינות לקנייה ולפדיון בימים שני עד שישי. הוראה שנמסרה ביום שישי עד השעה הקובעת מתומחרת ביום ראשון לפי שערי הנעילה של שישי, והכסף מגיע לחשבון בדרך כלל ביום שני.
קרן שהחשיפה שלה לניירות ערך זרים יכולה לעבור 10% מהשווי הנקי, כמו קרן מחקה על מדד אמריקאי, זמינה לקנייה ולפדיון רק בימים שני עד חמישי. קרנות סל שעוקבות אחרי מדדים זרים נסחרות בבורסה גם ביום שישי. עם זאת, באותו יום אי אפשר ליצור יחידות חדשות או לפדות יחידות מול מנהל הקרן, ולכן המסחר נשען רק על הקונים והמוכרים בבורסה.
טיפ זהב: בקניית קרן סל עדיף להשתמש בפקודה בהגבלת שער ולא בפקודת שוק. כך קובעים מראש את המחיר המרבי שמוכנים לשלם, ומרווח רגעי לא יפתיע אתכם.
ההבדלים זה לצד זה, ומה השתנה ב-2018
הטבלה הבאה מרכזת את הנתונים הקונקרטיים שמבדילים בין שני סוגי הקרנות, ואת הנתונים שזהים בשניהם. רוב ההבדלים נוגעים למכניקה של הקנייה והמכירה ולמסגרת ההיסטורית. המיסוי זהה לחלוטין.
סוג הקרן
מס על רווח ריאלי בקרן על מדד מניות
מס על רווח נומינלי בקרן שקלית לא צמודה
ימים בשבוע לקנייה ומכירה בקרן על מדד זר
שערי ביצוע מול מנהל הקרן ביום
שנת הכניסה למסגרת חוק קרנות הנאמנות
קרן סל
25%
15%
5 (שני עד שישי, בבורסה)
0 (העסקה מתבצעת בבורסה)
2018
קרן מחקה
25%
15%
4 (שני עד חמישי)
1
1994
מקורות: שיעורי המס - ביזפורטל; ימי המסחר - מדריך רשות ניירות ערך שקושר בסעיף הקודם; חוק השקעות משותפות בנאמנות - ויקיפדיה, ערך קרן נאמנות; הסבת תעודות הסל - ynet.
מעבר לטבלה, ההבדל המרכזי הוא בין מסחר רציף שיש בו מרווח לבין שער אחד ביום שאין בו מרווח. דמי ניהול, עמלות בנק וחשיפה למטבע תלויים בקרן הספציפית ולא בסוג המכשיר, ולכן הם מוצגים בסעיפים נפרדים.
מתעודת סל לקרן סל
עד 2018 המכשיר הנפוץ בישראל למעקב אחרי מדדים היה תעודת סל, והיא הייתה שונה מקרן סל באופן מהותי. בתעודת סל הנכסים היו שייכים לחברה המנפיקה, וכל מה שהיה למשקיע הוא התחייבות של החברה לשלם לו את תשואת המדד. אילו החברה הייתה קורסת, המחזיקים היו עומדים בתור יחד עם שאר הנושים שלה.
הסבת תעודות הסל לקרנות סל נעשתה בשלבים החל מ-4 באוקטובר 2018, לפי סוג הנכס. בקרן סל הנכסים שייכים למחזיקי היחידות ומוחזקים בנאמנות, בנפרד מנכסי מנהל הקרן. קרנות הנאמנות כולן, כולל הקרנות המחקות, פועלות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. מאז ההסבה קרן סל וקרן מחקה נמצאות באותה מסגרת חוקית, וסיכון המנפיק שאפיין את תעודות הסל הישנות אינו רלוונטי לאף אחת מהן.
לנקודה הזו יש משמעות מעשית. ברשת עדיין אפשר למצוא כתבות ישנות שמזהירות מ"סיכון מנפיק בתעודות סל". האזהרה הייתה נכונה בזמנה ואינה נכונה עוד. המלצה להעדיף קרן מחקה על פני קרן סל בגלל סיכון מנפיק נשענת על מידע שאינו מעודכן.
הערת המערכת: כשקוראים על השקעות, כדאי לבדוק את תאריך הפרסום. שוק הקרנות בישראל השתנה מהותית בעשור האחרון, וטקסט שנכתב לפני הרפורמה עלול להיות שגוי היום, גם אם נכתב בכוונה טובה.
דמי ניהול, שיעור הוספה ועמלות הבנק: לאן הולך הכסף?
בהשקעה במדדים יש שלוש שכבות של עלות, וכדאי להפריד ביניהן כי כל אחת נגבית על ידי גוף אחר. הראשונה נגבית על ידי הקרן, השנייה על ידי הבנק או בית ההשקעות, והשלישית היא המס, שמוסבר בסעיף הבא.
דמי ניהול ודמי נאמנות
מנהל הקרן גובה דמי ניהול שנתיים כאחוז משווי הנכסים, והם מנוכים מהקרן באופן שוטף. בנוסף לכך משולמים דמי נאמנות לנאמן שמפקח על הקרן. שני הנתונים מופיעים בתשקיף ובדף המידע של הקרן, והם שונים מקרן לקרן. בקרנות על מדדים מוכרים ורחבים התחרות בין המנהלים חזקה ודמי הניהול נמוכים בהתאם. בקרנות על מדדים נישתיים או מורכבים הם עשויים להיות גבוהים יותר. כמו בחיסכון הפנסיוני, גם כאן הפרשים שנראים זניחים מצטברים לאורך שנים לסכומים ניכרים. בכתבה על דמי ניהול בפנסיה לאורך החיים הראינו איך זה עובד.
שיעור הוספה מול מרווח
קרן נאמנות רשאית לגבות שיעור הוספה חד-פעמי בקנייה, בנוסף לדמי הניהול השנתיים. זוהי תוספת קטנה למחיר שנועדה לכסות את עלויות המסחר שהקרן נושאת בהן כשנכנס אליה כסף חדש והיא קונה ניירות. הרעיון הוא שהמשקיע החדש ישלם על עלויות הכניסה שלו, ולא המשקיעים הקיימים. שיעור ההוספה מופיע בתשקיף ובדף המידע, והוא אינו קיים בכל קרן. יש מנהלים שמציעים קרנות מחקות בלי שיעור הוספה כלל. בקרן סל אין רכיב כזה, אבל המרווח בבורסה ממלא בפועל תפקיד דומה.
עמלות הבנק או בית ההשקעות
כאן מופתעים רוב המשקיעים המתחילים. הקרן עצמה יכולה להיות זולה מאוד, אבל הגוף שדרכו קונים אותה גובה עמלות משלו. יש עמלת קנייה ומכירה על כל פעולה, ויש דמי משמרת, שהם עמלה תקופתית על עצם החזקת ניירות ערך בחשבון. בבנקים העמלות נגבות לפי תעריפון, ולעתים קרובות אפשר להתמקח עליהן, בעיקר אצל לקוחות ותיקים או מי שמחזיק תיק בהיקף משמעותי. בכתבה על קיצוץ העמלות שמשלמים לבנק פירטנו איך עושים זאת. ההיגיון שם תקף גם לניירות ערך.
יש כאן נקודה שקשורה ישירות לבחירה בין שני סוגי הקרנות. בבנקים רבים העמלה על קנייה ומכירה של קרנות נאמנות פתוחות, ובהן קרנות מחקות, שונה מהעמלה על ניירות ערך שנסחרים בבורסה, ובהם קרנות סל. יש בנקים שגובים פחות על קרנות נאמנות, ויש בנקים שעושים בדיוק להפך. לפני שמחליטים בין קרן סל לקרן מחקה כדאי לבקש מהבנק את התעריפון של שתי הקטגוריות, כי הפער ביניהן יכול להיות גדול מההבדל בדמי הניהול של הקרנות עצמן. כשהפער גדול מדי ואין גמישות, זו סיבה לבדוק גם בית השקעות או בנק אחר. במדריך איך כדאי לבחור בנק מוסבר מה לבדוק בהשוואה.
טיפ זהב: לא כדאי להסתפק בבדיקת דמי הניהול. מומלץ לחבר את שלוש השכבות: דמי ניהול ונאמנות, שיעור הוספה או מרווח, ועמלות הבנק. לאחר מכן מחשבים את העלות הכוללת לשנה על הסכום שמתוכנן להשקעה. רק המספר הזה מראה את התמונה המלאה.
כמה מס משלמים על הרווח, ומה ההבדל בין ריאלי לנומינלי?
מכירה של יחידות ברווח מחייבת במס רווחי הון, והבנק מנכה אותו במקור בזמן המכירה. ברווח מקרן שעוקבת אחרי מדד מניות, בין שזו קרן סל ובין שזו קרן מחקה, שיעור המס הוא 25%. המס מחושב על הרווח הריאלי, כלומר אחרי ניכוי עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה. במילים פשוטות, החלק מהגידול שרק שמר על כוח הקנייה מול האינפלציה אינו ממוסה.
בקרנות שקליות לא צמודות, כמו קרנות כספיות או קרנות על אג"ח שקלי בריבית קבועה, שיעור המס הוא 15%. הוא מחושב על הרווח הנומינלי, בלי ניכוי אינפלציה. בכתבה קרן כספית מול פיקדון בנקאי פירטנו איך המסלול הזה משתווה לפיקדון.
מתי 15% יקר יותר מ-25%
שיעור נמוך יותר אינו בהכרח זול יותר. לפי החישוב בכתבת ביזפורטל שקושרה בטבלה למעלה, 15% מהרווח הנומינלי שווים ל-25% מהרווח הריאלי כשהתשואה השנתית גבוהה פי 2.5 מהאינפלציה. באינפלציה של כ-1.6% בשנה, נקודת האיזון היא תשואה של כ-4%. מעל התשואה הזו המסלול של 15% נומינלי זול יותר. מתחתיה, ובמיוחד כשהאינפלציה גבוהה, דווקא 25% על הרווח הריאלי עשוי להיות המס הנמוך יותר.
מס יסף ומס על הכנסה הונית גבוהה
לפי חוברת הניכויים של רשות המסים לשנת 2026, יחיד שהכנסתו החייבת בשנה עולה על 721,560 ש"ח, כלומר 60,130 ש"ח בחודש, משלם מס יסף של 3% על החלק שמעל הסף. מינואר 2025 נוסף מס של 2% על הכנסה ממקורות הוניים שמעל אותו סף, ובכלל זה רווח הון מניירות ערך. הסף מוקפא ואינו מתעדכן בשנות המס 2025 עד 2027.
מסלול המס
שיעור מס בסיסי
מס נוסף על הכנסה מעל 721,560 ש"ח
שיעור מרבי על החלק שמעל הסף
קרן על מדד מניות (על הרווח הריאלי)
25%
5%
30%
קרן שקלית לא צמודה (על הרווח הנומינלי)
15%
5%
20%
מקור: שיעורי הבסיס - ביזפורטל; המס הנוסף והסף - חוברת הניכויים של רשות המסים, שקושרה מעל הטבלה.
קרן פטורה, ומעבר מקרן לקרן
בשם של חלק מהקרנות מופיעה המילה "פטורה" או "חייבת". הכוונה אינה לכך שהמשקיע פטור ממס. המונח מתאר מי משלם את המס ברמת הקרן. בקרן פטורה הקרן עצמה אינה משלמת מס על הרווחים שהיא צוברת, והמס מוטל על המשקיע רק בזמן המכירה. כל עוד לא מכרו, הכסף ממשיך לעבוד בלי ניכוי מס בדרך.
מכירה של קרן אחת כדי לקנות קרן אחרת היא אירוע מס, גם כשעוברים לקרן שעוקבת אחרי אותו מדד בדמי ניהול נמוכים יותר. הבנק ינכה 25% מהרווח הריאלי שנצבר, והסכום שיושקע מחדש יהיה קטן יותר. מבחינת המס אין הבדל בין קרן סל לקרן מחקה, ולכן שיקולי מס לא אמורים להכריע בבחירה ביניהן, אלא רק בשאלה אם למכור החזקה קיימת. לעתים קרובות הפתרון הוא להשאיר את ההחזקה הקיימת ולהפנות רק את ההפקדות החדשות לקרן הזולה. הסבר מלא על המס בשוק ההון מופיע במדריך המס על רווחים בבורסה.
טיפ זהב: כשיש רווח גדול בקרן ורוצים לעבור לקרן זולה יותר, אפשר לשקול לא למכור את מה שכבר קיים. מפסיקים להפקיד לקרן הישנה ומתחילים להפקיד לחדשה. כך הכסף החדש נהנה מדמי הניהול הנמוכים, בלי לשלם מס על הרווחים הישנים.
מדדים בחו"ל, מטבע וגידור: מה קורה כשהדולר זז?
ישראלים רבים משקיעים במדדים מחוץ לישראל, בעיקר במדדי מניות אמריקאיים. כשקונים קרן ישראלית שעוקבת אחרי מדד כזה, נוסף לתמונה שער החליפין. הקרן מחזיקה ניירות שנקובים בדולר, אבל ההפקדות והמשיכות נעשות בשקלים. כשהמדד עולה והדולר נחלש מול השקל, חלק מהעלייה נמחק בתרגום לשקלים. כשהדולר מתחזק, מתקבל רווח נוסף מעבר לתשואת המדד.
חלק מהקרנות מציעות גידור מטבע. קרן מגודרת מנטרלת את השפעת שער החליפין באמצעות עסקאות פיננסיות, כך שהמשקיע מקבל בקירוב את תשואת המדד בלבד, במונחי שקל. גם לגידור יש עלות. הוא משפיע על התשואה לפי הפער בין הריביות של שני המטבעות, ולפעמים מוסיף לתשואה ולפעמים גורע ממנה. בשם הקרן מופיע בדרך כלל ציון כמו "מנוטרלת מט"ח" או "מגודרת". קרן שאינה מגודרת חשופה לתנודות שער החליפין יחד עם תנודות המדד.
הגידור אינו קשור לבחירה בין קרן סל לקרן מחקה. יש קרנות סל מגודרות ולא מגודרות, ויש קרנות מחקות מגודרות ולא מגודרות. עם זאת, יש הבדל מעשי אחד. קרן סל נסחרת בתל אביב בשקלים, והמדד שלה נסחר בשעות אחרות בארצות הברית. לכן המחיר שרואים במהלך היום בישראל משקף גם את הערכת השוק לגבי פתיחת המסחר שם וגם את שער הדולר באותו רגע. בקרן מחקה השער נקבע פעם ביום, לפי שערי הסגירה הזמינים ושער החליפין הקובע. כפי שתואר קודם, קרן מחקה על מדד זר זמינה רק בימים שני עד חמישי, בעוד קרן סל על מדד זר נסחרת בבורסה גם ביום שישי.
לחשיפה למטבע בהשקעה במדד זר יש היגיון שונה מהמרה חד-פעמית של מט"ח לקראת נסיעה. במדד זר אין עסקה בודדת. החשיפה נמשכת לאורך כל שנות ההחזקה, ולכן את ההחלטה אם לגדר כדאי לקבל מתוך מבט על התיק כולו. למי שמשקיע לטווח ארוך, השפעת שער החליפין על התשואה לאורך שנים גדולה בהרבה מהשפעת סוג המכשיר, ולכן שאלת הגידור חשובה יותר מהבחירה בין קרן סל לקרן מחקה.
טיפ זהב: אין תשובה אחת נכונה לשאלת הגידור. למי שרוב ההוצאות העתידיות שלו בשקלים, כמו משכנתא, לימודים לילדים או פרישה בישראל, יש סיבה טובה לשקול גידור של חלק מהתיק. למי שמתכנן הוצאה גדולה בדולרים, החשיפה למטבע דווקא עובדת לטובתו. השאלה המכרעת היא מה יקנו בכסף בסוף, ולא מה המדד עשה השבוע.
מה מתאים למי, ואילו טעויות חוזרות על עצמן?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אבל לפי אופן ההשקעה אפשר לזהות כמה דפוסים חוזרים. קחו כמה מקרים טיפוסיים.
המפקיד החודשי
מי שמעביר סכום קבוע בכל חודש בלי לעקוב אחרי השוק ימצא בדרך כלל שקרן מחקה נוחה יותר. ההוראה נשלחת ומתבצעת בשער סוף היום, ואין צורך לעקוב אחרי מחיר בבורסה או להציב פקודה בהגבלת שער. רבים מגדירים הפקדה קבועה כזו במערכת המסחר של הבנק, כמסלול נפרד מהוראות הקבע הרגילות לתשלום חשבונות. גם בחיסכון לטווח ארוך עבור הילדים עולות שאלות דומות של מסלול ודמי ניהול. בכתבה חיסכון לכל ילד הסברנו איך בוחרים בו מסלול.
מי שמשקיע סכום חד-פעמי גדול
מי שקיבל ירושה, פיצויים או מענק ורוצה להכניס סכום גדול לשוק יכול להשתמש בשני סוגי הקרנות. ההבדל ביניהם יתבטא בעיקר בעמלות הבנק. בסכום גדול, עמלת פעולה שנגבית באחוזים עלולה להיות משמעותית. לכן חשוב להשוות את התעריפון של שתי הקטגוריות, ניירות ערך בבורסה מול קרנות נאמנות, ולהתמקח. כשהבנק אינו גמיש, אפשר לשקול מעבר. במדריך איך עוברים בנק מפורטים השלבים.
המשקיע הפעיל
מי שקונה ומוכר לפי תחושה או לפי אירועים בשוק מקבל מקרן סל את הגמישות של מסחר רציף. אבל כל פעולה כזו היא גם אירוע מס, גם מרווח וגם עמלה. יש משקיעים שדווקא חוסר היכולת לפעול בתוך היום בקרן מחקה מרסן אותם. זו שאלה של אופי יותר משאלה של מכשיר.
ארבע טעויות נפוצות
אף אחת מהטעויות האלה אינה קשורה לבחירה בין קרן סל לקרן מחקה. כולן נובעות מהאופן שבו אנשים מתייחסים להשקעה במדדים.
קניית קרן לפי השם ולא לפי מדד המעקב. שתי קרנות בשם "מניות ארצות הברית" יכולות לעקוב אחרי מדדים שונים לגמרי, למשל מדד של החברות הגדולות לעומת מדד של חברות טכנולוגיה בלבד. כדאי לפתוח את דף המידע ולבדוק את השם המלא של המדד.
השוואת דמי ניהול בלי לחשב את עמלות הבנק. קרן זולה שנקנית בבנק יקר עלולה לעלות יותר מקרן יקרה שנקנית בבנק זול.
מכירה מבוהלת בזמן ירידות. הפיזור מגן מפני נפילה של חברה בודדת, לא מפני ירידה של השוק כולו. מי שמוכר בירידה נועל את ההפסד ומשלם בדרך מרווח ועמלות.
התעלמות מההבדל בין רווח ריאלי לנומינלי. 15% על רווח נומינלי עשויים לעלות יותר מ-25% על רווח ריאלי כשהתשואה נמוכה ביחס לאינפלציה.
השאלה הראשונה לפני הבחירה היא כמה פעמים בשנה מתכננים לפעול: הפקדה חודשית קבועה מתאימה לרוב לקרן מחקה, וסכום גדול פעם בשנה הופך את עמלות הבנק לגורם המכריע.
טיפ זהב: לפני הקנייה כדאי לכתוב על דף למה נבחרה הקרן ומתי מתכננים למכור אותה. כשהשוק יורד והדחף למכור מתעורר, הדף שנכתב ברגע שקול שווה יותר מכל תחושה רגעית.
סיכום: מה באמת קובע את התוצאה
השאלה מה ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה נשמעת טכנית, אבל התשובה פשוטה יחסית. שתיהן קרנות נאמנות, ושתיהן פועלות במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות מאז שתעודות הסל הוסבו לקרנות סל החל מאוקטובר 2018. שתיהן ממוסות באותם שיעורים: 25% על רווח ריאלי בקרנות על מדדי מניות, ו-15% על רווח נומינלי בקרנות שקליות לא צמודות. ההבדל האמיתי הוא במכניקה של הקנייה. בקרן סל המסחר רציף בבורסה ויש מרווח. בקרן מחקה יש שער אחד ביום ואין מרווח. בקרנות על מדדים זרים מצטרף לכך הבדל בימים: קרן סל נסחרת בבורסה בימים שני עד שישי, וקרן מחקה זמינה בימים שני עד חמישי.
מה שיקבע את התשואה לאורך שנים אינו סוג המכשיר, אלא שלוש החלטות אחרות: איזה מדד נבחר, האם לגדר את המטבע, וכמה עולה כל שכבה של עמלות. את ההשוואה בין הקרנות עושים לפי דפי המידע והתשקיפים שלהן. את העמלות בודקים מול התעריפון של הבנק או בית ההשקעות. את החלטת הגידור מקבלים לפי ההוצאות העתידיות, ולא לפי מה שהשוק עשה החודש. מי שהכנסתו החייבת עוברת את סף 721,560 ש"ח צריך להביא בחשבון גם את המס הנוסף על רווח ההון. השקעה במדדים בנויה למי שמפקיד באופן קבוע ונותן לזמן לעבוד, ושני סוגי הקרנות מאפשרים זאת.
כן, אין שום מניעה. יש משקיעים שמשאירים החזקה ותיקה בקרן סל ומפנים את ההפקדות החדשות לקרן מחקה זולה יותר. כך הם נמנעים מאירוע מס על הרווחים שכבר נצברו.
מה קורה לכסף אם מנהל הקרן נסגר?+
גם בקרן סל וגם בקרן מחקה הנכסים מוחזקים על ידי נאמן, בנפרד מנכסי מנהל הקרן. אם המנהל נסגר, הקרן מועברת למנהל אחר או מפורקת, והכסף מוחזר למחזיקי היחידות לפי שווי הנכסים.
האם קרן מחקה יכולה לסטות מהמדד?+
כן. בכל קרן עוקבת יש פער מסוים בין תשואת הקרן לתשואת המדד, והוא נובע מדמי הניהול, מעלויות המסחר ומהתזמון של עדכוני המדד. הפער הזה נקרא סטיית מעקב, וגם בקרן סל הוא קיים, בנוסף למרווח בבורסה. קרן עם דמי ניהול נמוכים וסטיית מעקב גבוהה עלולה לעלות בפועל יותר מקרן עם דמי ניהול גבוהים יותר שעוקבת אחרי המדד במדויק.
צריך חשבון מיוחד ודוח שנתי כדי להשקיע בקרן סל או בקרן מחקה?+
לא צריך חשבון מיוחד. שתיהן נקנות דרך חשבון ניירות הערך הרגיל בבנק או בבית השקעות. קרן סל נקנית דרך מסך המסחר בבורסה, וקרן מחקה דרך מסך קרנות הנאמנות. הבנק מנכה את המס במקור בזמן המכירה. עם זאת, מי שהכנסתו החייבת בשנה עולה על 721,560 ש"ח אינו פטור מהגשת דוח שנתי, גם אם המס נוכה במקור.
מה ההבדל בין קרן מחקה לקרן נאמנות מנוהלת?+
בקרן מנוהלת המנהל בוחר אילו ניירות לקנות ולמכור לפי שיקול דעתו, ומנסה להשיג תשואה גבוהה מהמדד. בקרן מחקה המנהל אינו מנסה לנצח את המדד, אלא רק לחקות אותו. לכן דמי הניהול בקרן מחקה נמוכים בדרך כלל, והתוצאה אינה תלויה ביכולת של מנהל מסוים לבחור נכון.
אפשר להשקיע במדדים דרך קופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה?+
כן. רוב הגופים המנהלים מציעים מסלולים שעוקבים אחרי מדד גם בקופות גמל, בקרנות השתלמות ובקרנות פנסיה. במסלולים האלה המיסוי והנזילות נקבעים לפי כללי המוצר הפנסיוני ולא לפי הכללים שתוארו כאן. על קרן השתלמות, למשל, חלים כללי משיכה משלה, שמוסברים בכתבה מתי מותר למשוך מקרן השתלמות בלי מס . השוואת מסלולים בקופות גמל ובקרנות השתלמות אפשרית באתר גמל נט, ובקרנות פנסיה באתר פנסיה נט, שניהם של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
