מי חייב בפנסיה חובה לעצמאים ומאיזה גיל

חובת ההפקדה חלה על עצמאים בגיל 21 ומעלה ועד גיל הפרישה. היא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2017, ומי שהיה בן 55 ומעלה באותו מועד פטור ממנה. ההבדל לעומת שכיר פשוט: אצל שכיר המעסיק מפריש ומנכה מהשכר, ואצל עצמאי אף אחד לא עושה את זה בשבילו. העצמאי בוחר קופה, קובע סכום ומעביר את הכסף בעצמו, בהוראת קבע חודשית או בהפקדות חד-פעמיות.

החובה חלה על עוסק פטור ועל עוסק מורשה כאחד. הסיווג במע"מ לא משנה, כי המבחן הוא ההכנסה החייבת מהעסק. מי שרק פתח את העסק ועדיין לא הסדיר את מעמדו מול הרשויות יכול לעיין במדריך המלא לפתיחת עסק מול רשויות המס. ההפקדה לפנסיה היא חלק מהשגרה השנתית של העסק, לצד המקדמות והדוח השנתי.

יש מקרים מורכבים יותר. מי שגם שכיר וגם עצמאי חייב להפקיד רק על החלק העצמאי, והפנסיה מהשכר אינה פוטרת אותו. מי שחלק מהכנסתו אינה מעסק, למשל שכר דירה או ריבית, אינו מחויב להפקיד עליה, כי החוק מתייחס להכנסה מעסק או ממשלח יד. השורה התחתונה: עצמאי בין גיל 21 לגיל הפרישה שהכנסתו מהעסק חיובית חייב להפקיד, גם אם הוא חדש בתחום וגם אם הכנסתו נמוכה.

כמה מפקידים: שתי המדרגות של חובת ההפקדה

החוק מחלק את ההכנסה לשתי מדרגות, וכל אחת מהן מחייבת שיעור הפקדה אחר. הבסיס לחישוב הוא השכר הממוצע במשק, נתון שמתעדכן מדי שנה ומפורסם על ידי הגופים הרשמיים.

  • מדרגה ראשונה: על החלק בהכנסה שעד מחצית השכר הממוצע במשק מפקידים 4.45%.
  • מדרגה שנייה: על החלק שבין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע המלא מפקידים 12.55%.
  • מעל השכר הממוצע: אין חובת הפקדה, אבל אפשר להפקיד מרצון ולקבל הטבת מס עד התקרה.

כך זה נראה בשלוש דוגמאות היפותטיות, שבהן ההכנסה מוצגת ביחס לשכר הממוצע ולא בשקלים, כי התקרות מתעדכנות מדי שנה:

הכנסה חייבת (ביחס לשכר הממוצע במשק)הפקדה במדרגה הראשונההפקדה במדרגה השנייההפקדת חובה כאחוז מההכנסה
50% מהשכר הממוצע4.45%0%4.45%
75% מהשכר הממוצע4.45% על שני שלישים מההכנסה12.55% על שליש מההכנסה7.15%
100% מהשכר הממוצע4.45% על מחצית ההכנסה12.55% על מחצית ההכנסה8.5%
200% מהשכר הממוצע4.45% על רבע מההכנסה12.55% על רבע מההכנסה4.25%

מקור לשיעורי ההפקדה ולמבנה הקופות: כל זכות - קרן פנסיה מקיפה

שימו לב לשורה האחרונה בטבלה. עצמאי שמרוויח יותר מהשכר הממוצע מפקיד בחובה אחוז קטן מהכנסתו, ולכן מי שמסתפק במינימום עלול להגיע לפרישה עם קצבה נמוכה בהרבה מרמת ההכנסה שלו. שכיר מקבל הפרשות על כל השכר עד תקרה גבוהה, ואילו העצמאי מחויב בפועל רק עד גובה השכר הממוצע.

הטבת המס: ניכוי של 11% וזיכוי של 35%

ההפקדה לפנסיה היא אחת ההטבות הגדולות שעומדות לעצמאי, והיא בנויה משני רכיבים. אפשר להפקיד עד 16.5% מ"ההכנסה המבוטחת", כלומר ההכנסה מהעסק עד תקרה שנקבעת מדי שנה, ולקבל עליהם הטבה כפולה.

פנסיה חובה לעצמאים - כמה מפקידים ומה הטבת המס

הרכיב הראשון: ניכוי מההכנסה

הפקדה של עד 11% מההכנסה המבוטחת מותרת בניכוי, כלומר היא מורידה את ההכנסה החייבת במס. השווי של הניכוי תלוי במדרגת המס השולית: מי שנמצא במדרגה גבוהה חוסך יותר על כל שקל שהוא מנכה. את מדרגות המס הנוכחיות אפשר לבדוק בעמוד מדרגות מס הכנסה בכל זכות.

הרכיב השני: זיכוי ממס

על הפקדה של עד 5.5% נוספים מההכנסה המבוטחת מתקבל זיכוי של 35% מסכום ההפקדה. זיכוי מקטין ישירות את סכום המס לתשלום, ולא את ההכנסה החייבת. כלומר, על כל 100 שקל שמופקדים במסגרת חלק הזיכוי, המס השנתי יורד ב-35 שקל, בלי קשר למדרגת המס.

חשוב להבין את היחס בין החובה להטבה. הפקדת החובה היא הרצפה, ותקרת ההטבה גבוהה ממנה בדרך כלל. עצמאי שמפקיד רק את החובה משאיר לרוב חלק מההטבה לא מנוצל. ההחלטה אם להפקיד מעבר לחובה תלויה בתזרים, בחובות, ביעדים לטווח קצר ובחיסכון הקיים. אבל בכל מקרה כדאי לכם לדעת כמה הטבה עוד נשארה לכם פתוחה, ולבדוק את זה לפני סוף השנה.

איך בוחרים קופה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל לקצבה

החוק מחייב להפקיד לקופת גמל לקצבה, ומשאיר לעצמאי לבחור את סוג המוצר ואת הגוף המנהל. שלוש האפשרויות העיקריות הן קרן פנסיה מקיפה, ביטוח מנהלים וקופת גמל לקצבה. ההבדלים ביניהן נוגעים לכיסוי הביטוחי, למקדם ההמרה לקצבה ולמבנה דמי הניהול.

קרן פנסיה מקיפה כוללת בתוכה ביטוח נכות וביטוח שאירים. לעצמאי, שאין לו מעסיק שימשיך לשלם לו בתקופת מחלה ממושכת, זה רכיב משמעותי. ביטוח מנהלים מאפשר גמישות בבחירת הכיסויים, ובפוליסות ותיקות יש לפעמים מקדם קצבה מובטח. השוואה מפורטת בין שני המוצרים מופיעה במאמר קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים - ההבדלים ולמי מתאים כל אחד.

הגורם שמשפיע הכי הרבה על הסכום שיצטבר הוא בדרך כלל דמי הניהול. הפרש של עשיריות האחוז בדמי הניהול מהצבירה, לאורך עשרות שנים, מתורגם לעשרות אלפי שקלים בקצבה. כשאתם מצטרפים לקופה בלי מעסיק מאחוריכם, אתם לא נהנים מהסדר קבוצתי, ולכן כדאי לכם במיוחד לבדוק את התנאים. ההסבר המלא נמצא במאמר על דמי ניהול בפנסיה לאורך החיים. להשוואת תשואות ודמי ניהול בין קרנות הפנסיה אפשר להיעזר במערכת פנסיה נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

מתי מפקידים ואיך מתאמים מול הדוח השנתי

החובה וההטבה נמדדות לפי שנת מס, מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר. אפשר להפקיד בהוראת קבע חודשית, ואפשר להפקיד סכום אחד או כמה סכומים במהלך השנה. מה שקובע הוא שהכסף נכנס לקופה עד סוף השנה. הפקדה שמגיעה לקופה אחרי 31 בדצמבר לא תיזקף לשנה שהסתיימה, ולכן לא תזכה בהטבה עליה.

הבעיה המעשית היא שעצמאי לא יודע מראש מה תהיה ההכנסה השנתית שלו. דרך נפוצה היא להפקיד סכום חודשי קבוע לפי הערכה שמרנית, ולקראת סוף השנה, כשהתמונה ברורה יותר, להשלים בהפקדה חד-פעמית. הנושא מופיע גם ברשימת הבדיקות שבמאמר עצמאי - מה חשוב לדעת לפני תום שנת המס.

בתחילת השנה שאחרי, הקופה שולחת אישור שנתי על ההפקדות. האישור הזה משמש לדרישת הניכוי והזיכוי בדוח השנתי. כדאי לכם לשמור אותו יחד עם שאר מסמכי העסק. גם המקדמות שמשולמות במהלך השנה מושפעות מהעניין: מי שמפקיד באופן קבוע לפנסיה יכול לבדוק אם ההכנסה החייבת שלו, אחרי הניכוי, מצדיקה עדכון של גובה המקדמות. ההסבר על חישוב המקדמות נמצא במאמר מהו גובה המקדמות שעצמאים משלמים במס הכנסה.

מה קורה לכסף בפרישה ומה ההפסד במי שלא מפקיד

הכסף שמופקד לקופת גמל לקצבה מיועד לתשלום קצבה חודשית בגיל הפרישה, ולא למשיכה כסכום חד-פעמי. זה גם ההיגיון של החוק: לוודא שלעצמאים תהיה הכנסה בפרישה מעבר לקצבת הזקנה של ביטוח לאומי, שלבדה רחוקה בדרך כלל מרמת החיים שהעצמאי היה רגיל אליה. על הקצבה עצמה חל מיסוי בגיל הפרישה, עם פטור חלקי שהורחב בשנים האחרונות. הפרטים במאמר מס על קצבת פנסיה - מתי הקצבה פטורה ממס.

מי שלא מפקיד מפסיד בשלושה מישורים. הראשון הוא המס: הניכוי והזיכוי שלא נוצלו בשנה מסוימת לא עוברים לשנה הבאה. השני הוא הכיסוי הביטוחי: עצמאי בלי קרן פנסיה מקיפה נשאר בלי ביטוח נכות ושאירים, אלא אם רכש ביטוח פרטי נפרד. השלישי הוא הזמן: כל שנה שבה לא מופקד כסף היא שנה של ריבית דריבית שלא תחזור, וההשפעה שלה על הקצבה גדולה יותר ככל שהיא מוקדמת יותר בקריירה.

מי שיש לו גם חיסכון לטווח בינוני יכול לשקול לצד הפנסיה מוצרים נזילים יותר, כמו שמוסבר במאמר על קופת גמל להשקעה. עם זאת, הפקדה לקופת גמל להשקעה אינה עומדת בחובת ההפקדה לעצמאים, כי היא אינה קופת גמל לקצבה.

מקורות