לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות שאתם משלמים לבנק

כמה באמת עולה חשבון עו"ש למשפחה, וכמה הוא יכול לעלות

הפער בין מה שמשפחות משלמות בפועל לבין מה שהן יכולות לשלם גדול יותר ממה שנדמה. לפי נתונים שפורסמו ב-סקירה בביזפורטל על עמלות הבנקים, העלות הממוצעת למשק בית עמדה באמצע 2025 על כ-31.5 ש"ח בחודש. מתוכם כ-11.5 ש"ח הם עמלות ניהול החשבון עצמו, ועוד כ-20 ש"ח הם דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט). בחישוב שנתי מדובר בכ-378 ש"ח, עלייה של כ-9% לעומת השנה שקדמה לה.

לעומת זאת, משפחה שהפעילות שלה פשוטה, כלומר משכורות נכנסות, חיוב כרטיס אשראי, כמה משיכות מזומן והפקדת שיקים מדי פעם, יכולה ברוב המקרים להסתפק במסלול הבסיסי. מסלול בסיסי בתקרת המחיר עולה עד 120 ש"ח בשנה, פחות משליש מהעלות הממוצעת למשק בית. ההפרש אינו נובע משירות טוב יותר שהמשפחה הממוצעת מקבלת, אלא בעיקר מכך שרוב הלקוחות כלל אינם רשומים למסלול ומשלמים על כל פעולה בנפרד, או שהם רשומים למסלול גדול מדי שהם לא מנצלים.

חשוב להבחין בין עמלות שוטפות לבין עלויות אחרות של החשבון. חשבון שנמצא באופן קבוע ביתרת חובה (מינוס) משלם ריבית על האשראי, והריבית הזו גבוהה בדרך כלל בהרבה מכל עמלה. ריבית האשראי בחשבון נגזרת מריבית הפריים, שנגזרת בתורה מריבית בנק ישראל, שהופחתה ב-1 בספטמבר 2026 ב-0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.25%. לכן המדריך הזה מתמקד בחשבון שמתנהל סביב האפס או ביתרת זכות. חשבון במינוס קבוע צריך קודם כל טיפול ביתרה עצמה, ורק אחר כך בעמלות.

הצעד הראשון בכל מקרה הוא לדעת את המספר האמיתי. רוב הבנקים שולחים לתיבת ההודעות באתר או באפליקציה דוח תקופתי שמפרט את העמלות שנגבו בחצי השנה האחרונה. שווה לאתר את הדוח הזה, לחבר את הסכומים ולהשוות לטווח של 108 עד 120 ש"ח בשנה שמשקף מסלול בסיסי. אם הסכום גבוה בהרבה, יש מה לחסוך.

מעקב קבוע: הרגל שחושף עמלות מיותרות

אנשים רבים אינם יודעים כמה הבנק גובה מהם, על מה ובאיזו תדירות. הסיבה פשוטה: העמלות יורדות בסכומים קטנים, לעיתים כמה שקלים בכל פעם, והן מתערבבות בין עשרות תנועות אחרות בדף החשבון. מי שאינו מסתכל על החשבון באופן קבוע מגלה את הבעיה, אם בכלל, רק אחרי חודשים.

הפתרון אינו מסובך. קביעת מועד שבועי קבוע לבדיקת החשבון היא הדרך היעילה ביותר לזהות עמלות מיותרות, טעויות וחיובים לא צפויים. חצי שעה ביום קבוע בשבוע, למשל ביום ראשון בבוקר, מספיקה כדי לעבור על התנועות. כדאי לבדוק כמה דברים בכל סיבוב:

• תנועות העובר ושב: האם כל החיובים מוכרים, והאם הכספים שאמורים להיכנס נכנסו בזמן.
• חיובי כרטיס האשראי: האם יש עסקאות לא מזוהות או מנויים שכבר אין בהם שימוש. במקרה של חיוב שגוי, יש דרך מסודרת לביטול חיוב בכרטיס אשראי.
• הלוואות: האם ההחזר החודשי תואם את לוח הסילוקין.
• עמלות: אילו עמלות נגבו החודש, על אילו פעולות, ובאיזה סכום.

מעבר לחיסכון בעמלות, המעקב הזה מגן מפני טעויות של הבנק או של גורמים אחרים: חיוב כפול, הוראת קבע שלא בוטלה, משכורת שהתעכבה או עמלה שנגבתה למרות שהחשבון רשום למסלול. טעויות כאלה קורות, ומי שמזהה אותן מוקדם יכול לפנות לבנק ולבקש החזר כל עוד הפרטים טריים.

מי שעדיין אינו מחובר לחשבון באתר או באפליקציה של הבנק, כדאי שיעשה זאת. מעבר לנוחות, פעולות שמתבצעות באופן עצמאי בערוץ ישיר זולות בהרבה מפעולות שמתבצעות מול פקיד בסניף, כפי שיוסבר בהמשך.

על מה הבנק גובה עמלות: ערוץ ישיר מול פקיד

כדי לחסוך בעמלות צריך להבין קודם כל על מה הן נגבות. כיום, עד כניסת הרפורמה של בנק ישראל לתוקף, הבנקים מבחינים בין שני סוגי פעולות עיקריים, ולכל אחד מהם מחיר שונה.

פעולה בערוץ ישיר

פעולה בערוץ ישיר היא כל פעולה שמתבצעת בחשבון בלי מעורבות של עובד בנק: באתר האינטרנט, באפליקציה, במכשיר אוטומטי בסניף או באופן אוטומטי לגמרי. לא תמיד הלקוח הוא שיוזם אותה. דוגמאות נפוצות:

• חיוב חודשי של כרטיס אשראי שיורד מהחשבון.
• העברה בנקאית שנשלחה באינטרנט או באפליקציה.
• הפקדה או משיכה של שיקים דרך הטלפון הנייד או במכשיר אוטומטי.
• משיכת מזומן מכספומט.
• הוראות קבע שיורדות ישירות מהחשבון.

פעולת פקיד

פעולת פקיד היא פעולה שלשם ביצועה נדרש עובד של הבנק. זה כולל פריטת מזומן בסניף, העברת כסף דרך פקיד, הפקדת שיקים בדלפק ולמעשה כל פעולה שמתבצעת פיזית מול עובד בנק.

ההבדל במחיר משמעותי. לפי המחירים שפורסמו לספטמבר 2026, מי שאינו רשום למסלול משלם כ-1.35 עד 1.75 ש"ח על כל פעולה בערוץ ישיר וכ-5.50 עד 6.80 ש"ח על כל פעולת פקיד. פעולת פקיד אחת עולה אם כן כמו ארבע או חמש פעולות בערוץ ישיר. מי שרגיל לבצע פעולות שגרתיות בסניף משלם על כך מחיר גבוה, גם כשהפעולה עצמה פשוטה.

חישוב פשוט ממחיש את המשמעות: משפחה שמבצעת 10 פעולות בערוץ ישיר בחודש ואינה רשומה למסלול תשלם כ-13.5 עד 17.5 ש"ח בחודש, לפי הבנק. אם נוספות לכך שתי פעולות פקיד, הסכום עולה בעוד 11 עד 13.6 ש"ח. אותה פעילות בדיוק, במסלול הבסיסי, עולה עד 10 ש"ח בחודש, בתנאי שהיא נכנסת למכסה של המסלול.

מאחר שההגדרות המדויקות של מה נחשב פעולה, ואילו פעולות פטורות מעמלה, משתנות מעט בין הבנקים, כדאי לעיין בתעריפון של הבנק שבו מתנהל החשבון. כך אפשר לדעת בדיוק אילו מהפעולות החודשיות נספרות.

מסלולי העמלות: בסיסי, מורחב או תשלום לפי פעולה

הבנקים מציעים שני מסלולי עמלות קבועים. במסלול משלמים סכום חודשי קבוע שמכסה מכסה מוגדרת של פעולות, במקום לשלם על כל פעולה בנפרד. למרות היתרון הברור, רק כ-16% מחשבונות העובר ושב רשומים למסלול כלשהו, לפי נתון מאמצע 2025.

המסלול הבסיסי

המסלול הבסיסי כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת בחודש. מחירו מפוקח, והוא אינו יכול לעלות על 10 ש"ח בחודש. בספטמבר 2026 גבו רוב הבנקים את מחיר התקרה או מעט פחות ממנו, ובבנק ירושלים עמד המחיר על 9.5 ש"ח. ממוצע המערכת עמד על כ-8.6 ש"ח בחודש.

המסלול המורחב

המסלול המורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות פקיד בחודש. מחירו אינו מפוקח, ובספטמבר 2026 נע בין 22 ל-29 ש"ח בחודש, עם ממוצע מערכת של כ-21.3 ש"ח. בחישוב שנתי מדובר בכ-264 עד 348 ש"ח.

מקור: ביזפורטל - עמלות מסלולים בבנקים. המחירים נכונים לספטמבר 2026.

השוואה בין שלוש הדרכים לשלם על הפעולות מראה היכן נמצא החיסכון:

מקור: ביזפורטל. הנתונים נכונים לספטמבר 2026.

לקוחות רבים משויכים למסלול שאינו מתאים להם, עם מכסה גבוהה מדי שאינם מנצלים, או שאינם משויכים לשום מסלול. כדי לבדוק, נכנסים לחשבון באתר הבנק ומחפשים בתפריט את פרטי מסלול העמלות. אם אין מסלול, או שהמסלול המורחב רשום בזמן שהפעילות החודשית קטנה, אפשר לבקש מהבנק לשנות. להשוואה רחבה יותר בין הבנקים, כולל עמלות נוספות, אפשר לעיין בהשוואת עמלות העובר ושב בין הבנקים.

איך להישאר בתוך המסלול הבסיסי: ספירה וצמצום פעולות

10 פעולות בחודש נשמעות מעט, אבל לרוב המשפחות הן מספיקות, במיוחד אחרי כמה שינויים קטנים בהרגלים. קחו מקרה טיפוסי והיפותטי של משפחה עם שתי משכורות. חלק מהבנקים סופרים זיכוי בהעברה בנקאית כפעולה, ולכן כדאי לבדוק בתעריפון. נניח שהבנק סופר:

• שתי משכורות שנכנסות בהעברה: 2 פעולות.
• חיוב חודשי של שני כרטיסי אשראי: 2 פעולות.
• שתי משיכות מזומן בחודש: 2 פעולות.
• הפקדת שיקים פעם בחודש: פעולה אחת, גם אם מופקדים כמה שיקים יחד.
• שיק לבעל הדירה בשכירות: פעולה אחת.

סך הכול 8 פעולות, עדיין בתוך המכסה. הפקדה של עד 20 שיקים באותה קבוצה נחשבת לפעולה אחת בלבד, ולכן ריכוז ההפקדות חוסך פעולות. הכלל הזה נשמר גם בשירות החדש שבנק ישראל קבע, כך שמדובר בהרגל ששווה לאמץ לטווח ארוך.

הוראות קבע דרך כרטיס האשראי

כל הוראת קבע שיורדת ישירות מהחשבון, למשל עבור מים, חשמל, גז, ארנונה או ועד בית, נספרת כפעולה נפרדת. כשאותם תשלומים מוגדרים לחיוב בכרטיס האשראי, כולם מצטרפים לחיוב החודשי של הכרטיס, וזו פעולה אחת בחשבון. ההבדלים בין שתי הדרכים, כולל היתרונות של הוראת קבע בנקאית במקרים מסוימים, מוסברים במדריך על הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.

פחות כרטיסי אשראי

כל כרטיס אשראי נוסף מוסיף חיוב חודשי, כלומר פעולה נוספת, ולעיתים גם דמי כרטיס. לרוב משקי הבית כרטיס אחד מספיק, ושני כרטיסים צריכים להיות מוצדקים בסיבה ממשית, כמו הטבה משמעותית שאינה קיימת בכרטיס הראשון.

משיכות מזומן ותשלומים מרוכזים

משיכה של סכום גדול יותר מהכספומט, שיספיק לכמה שבועות, חוסכת פעולות לעומת משיכות קטנות ותכופות. באותו אופן, תשלומים שמשולמים בשיק, כמו ועד בית, אפשר לעיתים לשלם בשיק אחד שמכסה שלושה חודשים ולא שיק בכל חודש. שכר דירה הוא בדרך כלל התשלום היחיד שבאמת חייב להיות חודשי.

כשבכל זאת עוברים את 10 הפעולות

אם גם אחרי כל ההתאמות הפעילות החודשית חורגת מהמכסה, המסלול המורחב יכול להיות הפתרון. הוא עולה 22 עד 29 ש"ח בחודש, ומשתלם רק כשמספר הפעולות גבוה באמת. כדאי לחשב: אם החריגה היא של פעולה או שתיים בחודש, תשלום עליהן בנפרד בנוסף למסלול הבסיסי עשוי להיות זול יותר מהמעבר למסלול המורחב.

הרפורמה של בנק ישראל: מה משתנה מאוקטובר 2026 ומיולי 2027

ב-21 ביוני 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל תיקון לכללי העמלות שמשנה את מבנה העמלות בחשבונות העובר ושב. הרפורמה מחליפה את שירות המסלולים שנקבע ב-2014 ואת ההבחנה בין פעולת פקיד לפעולה בערוץ ישיר. סיכום של עיקרי הרפורמה פורסם גם ב-כלכליסט.

שירות "ניהול חשבון תשלום"

השירות החדש יכלול עד 100 פעולות בחודש בעמלה קבועה שלא תעלה על 10 ש"ח, וכל הלקוחות יצורפו אליו אוטומטית בלי צורך בפעולה מצידם. עיקרי השירות:

• חשבון שבוצעו בו 0 עד 2 פעולות בחודש ישלם עמלה של עד 5 ש"ח.
• על כל פעולה מעבר ל-100, העמלה לא תעלה על 1 ש"ח.
• כל הפעולות נספרות יחד, בלי הבחנה בין פקיד לערוץ ישיר.
• הפקדה של עד 20 שיקים באותה קבוצה ממשיכה להיחשב פעולה אחת.
• טיפול בכמות גדולה של מזומן, יותר מ-100 מטבעות או שטרות בסכום של יותר מ-10,000 ש"ח, מחויב בעמלה נפרדת.

מועד התחילה הכללי הוא 1 ביולי 2027, ובנק רשאי ליישם את השירות מוקדם יותר. עד אז המסלולים הקיימים, הבסיסי והמורחב, נשארים בתוקף. לכן מי שאינו רשום היום למסלול ממשיך לשלם לפי פעולה עד שהשירות החדש ייכנס אצלו לתוקף, וכדאי להצטרף למסלול כבר עכשיו.

כרטיס חיוב מיידי

מ-1 באוקטובר 2026 דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט) מפוקחים, ואינם יכולים לעלות על 7 ש"ח בחודש. עד כה עמד הממוצע בשוק על כ-9 ש"ח. ההסדר הקודם, שבו מי שמחזיק גם בכרטיס אשראי זכאי לפטור לשלוש שנים, ממשיך במקביל עד 1 ביולי 2027. מאחר שדמי הדביט היו החלק הגדול בעלות הממוצעת למשק בית, כדאי לבדוק בדף החשבון כמה נגבה בפועל על הכרטיס.

עמלות שבוטלו

מ-1 באוקטובר 2026 בוטלו שלוש עמלות: עמלה על החזרת שיק מסיבה טכנית, עמלה על איתור חשבונות ועמלה על טיפול בירושות ועיזבונות. מי שמחפש כספים ישנים על שמו יכול להיעזר גם במערכת הממשלתית שמתוארת במדריך על איתור חשבונות וכספים אבודים בהר הכסף.

הטבות בעמלות לאוכלוסיות מסוימות

ברוב הבנקים אפשר לקבל הטבות משמעותיות בעמלות, ובמקרים מסוימים גם פטור מלא מהעמלות השוטפות. ההטבות ניתנות בדרך כלל לסטודנטים, לחיילים, לבני נוער, לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות, ולעיתים גם לקבוצות נוספות לפי מדיניות הבנק.

נציג הבנק בדרך כלל לא ישאל אם הלקוח זכאי להטבה, ולכן הבירור צריך להיות יזום. מי שפותח חשבון חדש צריך לשאול במפורש את הפקיד אם יש תנאים מיוחדים לקבוצה שאליה הוא משתייך. מי שכבר מחזיק חשבון פעיל יכול לבדוק באתר הבנק אילו קבוצות זכאיות להטבות, ולבחון אם הוא משתייך לאחת מהן היום, או שיצטרף אליה בקרוב, למשל עם הגיוס לצבא, תחילת הלימודים או הגיע לגיל פרישה.

כמה מדריכים מפרטים את ההטבות לפי קבוצה: ההטבות בחשבון חייל בכל בנק, התנאים בחשבון צעיר לבני נוער, ומי זכאי להנחות לנכים בעמלות הבנקים ואיך מממשים אותן.

יש לשים לב לשינוי שקשור לרפורמה: עם כניסת שירות "ניהול חשבון תשלום" לתוקף, נמחקות מכללי העמלות ההגדרות של מסלול בסיסי, מסלול מורחב, אזרח ותיק ואדם עם מוגבלות, משום שהכללים כבר אינם משתמשים בהן. מי שנהנה היום מהטבה על בסיס אחת ההגדרות האלה כדאי שיברר מול הבנק מה יקרה להטבה שלו לאחר המעבר לשירות החדש, ויבדוק אם העמלה החדשה, שמוגבלת ממילא ל-10 ש"ח בחודש, נמוכה או גבוהה ממה שהוא משלם היום.

משא ומתן, סקר שוק ומעבר בנק

אם אחרי כל ההתאמות במסלול ובמספר הפעולות העמלות עדיין נראות גבוהות, והבנק מתעקש שאין דרך להוריד אותן, הצעד הבא הוא סקר שוק. פונים לבנק אחר ובודקים אילו תנאים הוא מוכן להציע. לקוח עם חשבון ביתרת זכות, הכנסה קבועה וללא הלוואות הוא לקוח שבנקים רוצים, ובמקרים רבים הבנק המתחרה יציע תנאים טובים כדי למשוך אותו.

עם ההצעה הזו אפשר לחזור לבנק הנוכחי ולבדוק אם הוא מוכן להשוות אותה או לשפר אותה. לעיתים קרובות, ההצעה הכתובה מבנק אחר היא מה שמזיז את הבנק הנוכחי לשנות תנאים. לעיתים, לעומת זאת, הבנק הנוכחי אינו מתאמץ לשמור על הלקוח, גם כשמדובר בלקוח עם יתרה חיובית ומשכורת גבוהה.

כשבנק אחר מציע עמלות נמוכות יותר והבנק הנוכחי אינו מוכן להתאים את התנאים, אין סיבה להישאר בו. המעבר בין בנקים פשוט יותר ממה שהיה בעבר, וכולל העברה של הוראות הקבע, החיובים והזיכויים לחשבון החדש. השלבים, המסמכים הנדרשים והנקודות שכדאי לשים אליהן לב מפורטים במדריך איך עוברים בנק בישראל.

לפני המעבר כדאי להשוות לא רק את עמלות המסלול, שהפער ביניהן בין הבנקים קטן ממילא בגלל תקרת המחיר בחוק, אלא גם את דמי כרטיס הדביט, עמלות על פעולות שאינן כלולות במסלול, תנאי מסגרת האשראי וההטבות לקבוצות מיוחדות. ההבדלים בפרמטרים האלה הם שקובעים לרוב את הפער האמיתי בעלות השנתית.

מקורות

• ביזפורטל - מחירי מסלולי העמלות ועלות ממוצעת למשק בית: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20042647
• בנק ישראל - תיקון כללי העמלות ושירות ניהול חשבון תשלום: https://www.boi.org.il/media/0cgabv01/h2851.pdf
• בנק ישראל - ריבית בנק ישראל: https://www.boi.org.il/information/interestrates/
• כלכליסט - סיכום רפורמת העמלות: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy7aqqszfg