עמלות הבנקים הן אחד הנושאים שמייצרים הכי הרבה תסכול מול המערכת הבנקאית, ולא בגלל הסכום. העלות החודשית הממוצעת של עמלות עובר ושב ומידע עומדת על כ-11 עד 13 שקלים לחשבון, אבל 41% מהלקוחות שהביעו אי שביעות רצון מהבנק בשנת 2025 ציינו עמלות גבוהות כסיבה. הפער בין התחושה למספר נובע משיטת החיוב, לא מהמחיר. וזו בדיוק השיטה שעומדת להשתנות.

המצב היום: שיטת המסלולים

מאז 2014 פועל שירות המסלולים, שמאפשר לשלם סכום חודשי קבוע במקום לשלם על כל פעולה בנפרד. נקבעו שלושה מסלולים.

המסלולמה כלולהמחיר
מסלול בסיסי עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת בחודש מפוקח, עד 10 ש"ח לחודש
מסלול מורחב עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד מפוקח מאז 2022
מסלול מורחב פלוס כמו המורחב, בתוספת שירותים ייחודיים לכל בנק מפוקח מאז 2022, אופציונלי לבנק

הבעיה המרכזית בשיטה הזו אינה המחיר אלא ההצטרפות. המסלול אינו ברירת מחדל, והלקוח חייב לפעול באופן יזום כדי להצטרף. הפיקוח על הבנקים מצא שבשנת 2025 עדיין 24% מהחשבונות היו נהנים מהצטרפות למסלול ולא הצטרפו. עם השקת השירות ב-2014 השיעור הזה עמד על כ-35%, כלומר עשור של קמפיינים הוריד אותו בכשליש בלבד.

במילים אחרות: כרבע מלקוחות הבנקים בישראל משלמים היום יותר ממה שהיו צריכים, פשוט משום שלא ביצעו פעולה אחת.

הרפורמה: מה משתנה

ב-21 ביוני 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים חוזר שמבטל את שיטת המסלולים ומחליף אותה בשירות אחד חדש בשם ניהול חשבון תשלום.

ארבעה שינויים מהותיים.

יותר פעולות באותו מחיר. במקום 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת, השירות החדש כולל 100 פעולות בחודש תמורת סכום שלא יעלה על 10 שקלים.

ההצטרפות אוטומטית. ברירת המחדל התהפכה. כל הלקוחות יצורפו לשירות אוטומטית ולא יידרשו לפעולה יזומה. זהו התיקון הישיר לבעיית 24% החשבונות.

ההבחנה בין פקיד לערוץ ישיר מבוטלת. עד היום פעולה אצל פקיד עלתה יותר מפעולה באפליקציה. בשירות החדש אין הבחנה. הפיקוח מציין במפורש שהנהנים העיקריים הם לקוחות לא מקוונים, ובפרט מבוגרים, שמעדיפים שירות אנושי.

מחיר מופחת לחשבונות רדומים. בחשבון שבוצעו בו עד שתי פעולות בחודש, המחיר לא יעלה על 5 שקלים. בחשבונות שמוגדרים ללא תנועה לא תיגבה עמלה כלל.

עבור כל פעולה מעל 100 בחודש, הסכום לא יעלה על שקל אחד.

מה נכלל ב-100 הפעולות

השירות מאגד את מה שהיה כלול בעבר בשני השירותים הנפרדים, ומוסיף עליהם.

  • מזומן ותשלומים: הפקדה, משיכה ופריטה של מזומן כולל במכשיר אוטומטי; העברה לחשבון אחר, לרבות העברה בזמן אמת של עד מיליון שקלים; תשלום שובר; זיכוי חשבון דרך המסלקה; חיוב בשל תשלומים בכרטיס אשראי; חיוב מכוח הרשאה או הוראת קבע; והוראה לביטול חיוב.
  • שיקים: משיכת שיק, הפקדת שיק לפירעון כולל בתיבת שירות, פדיון שיק, ושיק ממוחשב שהופקד לפירעון עתידי.
  • מידע: הדפסת מסמכים מהמאגר הממוחשב לבקשת לקוח, הדפסת דוחות שגרתיים, ואיתור מסמכים.

כרטיס חיוב מיידי: תקרה חדשה

לצד השירות החדש נקבע פיקוח על דמי כרטיס חיוב מיידי, כלומר כרטיס דביט. התעריף המרבי נקבע על 7 שקלים, לעומת ממוצע שוק של כ-9 שקלים היום.

ההיגיון מאחורי הצעד מנוסח במפורש בחוזר: בישראל, בשונה מרוב העולם, כרטיס הדביט משמש בעיקר אוכלוסיות מוחלשות ולקוחות שסורבו לכרטיס אשראי, ועבורם הוא הדרך היחידה לבצע עסקאות דיגיטליות. הפיקוח בחר שלא לכלול אותו בשירות ניהול חשבון תשלום, כדי לא לייקר את השירות למי שאינו משתמש בו, ובמקום זאת להטיל עליו תקרת מחיר נפרדת.

עמלות שבוטלו

ארבע עמלות נמחקו מהתעריפון ולא ניתן יהיה לגבות אותן כלל:

  • חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית
  • איתור חשבונות
  • טיפול בירושות ועיזבונות
  • טיפול בשטרות

בנוסף, עמלת שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור נקבעה בצו פיקוח על סכום שלא יעלה על 5 שקלים.

מתי כל זה נכנס לתוקף

זו הנקודה שהכי קל לטעות בה, משום שהכניסה לתוקף מדורגת ולא נעשית בבת אחת.

מהמתי
פיקוח על דמי כרטיס חיוב מיידי, תקרה של 7 ש"ח 1 באוקטובר 2026
ביטול העמלות: חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, איתור חשבונות, טיפול בירושות ועיזבונות 1 באוקטובר 2026
שירות ניהול חשבון תשלום וביטול שיטת המסלולים 1 ביולי 2027
סיום ההסדר הקיים של פטור מדמי כרטיס חיוב מיידי 1 ביולי 2027

שתי מסקנות מעשיות מהלוח הזה. הראשונה: עד 1 ביולי 2027 שיטת המסלולים עדיין בתוקף, ולכן מי שלא הצטרף למסלול ומשלם לפי פעולה, כדאי שיצטרף עכשיו ולא ימתין לרפורמה. השנייה: הבנקים רשאים ליישם את העדכונים מוקדם יותר, ולכן ייתכן פער בין בנק לבנק בתקופת המעבר.

איך הגענו לכאן: שלוש רפורמות

הבנת המצב הנוכחי דורשת הצצה קצרה לאחור, משום שכל שכבה שנוספה פתרה בעיה אחת ויצרה אחרת.

2008. הרפורמה הגדולה הראשונה. עד אז גבו הבנקים עמלות על עשרות סוגי פעולות, בלי שפה אחידה ובלי יכולת השוואה. הרפורמה נתנה לנגיד סמכות לקבוע רשימה סגורה של שירותים שבעדם מותר לגבות עמלה מיחיד או מעסק קטן, ואיחדה כ-20 שירותים לשני שירותים בלבד לפי ערוץ הביצוע: פעולה על ידי פקיד ופעולה בערוץ ישיר. התוצאה המצטברת מאז: ירידה של כ-50% בעלות ניהול חשבון וכרטיס.

2014. נוספה שיטת המסלולים, שאפשרה תשלום חודשי קבוע במקום תשלום לפי פעולה. הבעיה: ההצטרפות הייתה יזומה.

2017 ו-2022. ב-2017 נקבעה חובה לתמחר פעולות בערוצים ישירים בתעריף מופחת, כדי לעודד מעבר לדיגיטל. ב-2022 הוטל פיקוח על ארבעה שירותים מרכזיים, ומאז אי אפשר להעלות את תעריפיהם בלי אישור בנק ישראל.

הרפורמה של 2026 מבטלת דווקא את ההבחנה שנוצרה ב-2008 בין פקיד לערוץ ישיר, ואת שיטת המסלולים מ-2014. ההיגיון: אחרי שהמעבר לדיגיטל התרחש ממילא, ההבחנה בין הערוצים פוגעת בעיקר במי שנשאר מאחור.

הדרך שלא נבחרה

נקודה שמסבירה למה הרפורמה נראית כפי שהיא. בשנת 2022 פרסם הפיקוח טיוטה שהציעה מנגנון אחר לגמרי, שנקרא המסלול המיטבי. לפיו הבנק היה מחשב בכל חודש את החלופה הזולה ביותר עבור הלקוח, מבין תשלום לפי פעולה, מסלול בסיסי ומסלול מורחב, ומחייב אותו אוטומטית לפי הזול ביותר.

הרעיון נשמע אידיאלי, ובכל זאת נזנח. הנימוק: הלקוח לא היה יודע מראש כמה יעלה לו החודש. חוסר הוודאות הזה נחשב פגיעה בבהירות, שהיא בדיוק הבעיה שאותה ניסו לפתור. סקירה בין-לאומית שנערכה במקביל הראתה שהמודל אינו נהוג בעולם, ובשבע מתוך תשע מדינות שנבדקו מקובל דווקא מודל של חבילות שירותים במחיר קבוע.

מכאן נגזרה הבחירה: מחיר אחד קבוע וידוע מראש, על פני חישוב אופטימלי אך בלתי צפוי.

איך משווים בפועל

בנק ישראל מפעיל שלושה כלים חינמיים, וכולם נגישים לציבור.

מחשבון מסלולי העמלות. מזינים את היקף הפעילות בחשבון ומקבלים חישוב של המסלול הכדאי ביותר. זהו הכלי הישיר ביותר לבדיקה אם אתם בין 24% שמשלמים מיותר.

קו המשווה. אתר השוואה של בנק ישראל שמציג מידע השוואתי בין הבנקים במגוון נושאים, כולל עמלות נפוצות.

מעבר בקליק. מערכת לניוד חשבונות בין בנקים, שמאפשרת מעבר ללא עלות ובתוך שבעה ימי עסקים. זהו הכלי שהופך את ההשוואה לרלוונטית, משום שהוא מסיר את המחסום המעשי מהמעבר.

שלוש נקודות שכדאי לבדוק בתלוש הבנק

האם אתם במסלול. זו הבדיקה הראשונה והזולה ביותר. אם אתם משלמים לפי פעולה ומבצעים יותר מכמה פעולות בחודש, המסלול כמעט תמיד זול יותר.

עמלות שאינן חלק מהשירות הבסיסי. שירותי אשראי, כרטיס אשראי והנפקת פנקסי שיקים אינם נכללים בשירות החדש ואינם חלק מהמסלולים. הנפקת שיקים מפוקחת בנפרד ועומדת על 36 אגורות לשיק.

הדוח השנתי. הבנקים מחויבים לשלוח דוח שנתי שמפרט את העמלות שנגבו. זהו המקום היחיד שבו רואים את התמונה המצטברת ולא את החיוב החודשי המפוזר, וזו הדרך הפשוטה ביותר לזהות עמלות שלא ידעתם עליהן.

שורה תחתונה

הרגולציה בתחום העמלות עבדה. מאז הרפורמה של 2008 ירדה עלות ניהול החשבון והכרטיס בכ-50%. אבל הירידה הזו לא תורגמה לתחושת הוגנות, משום שהמורכבות נשארה: עשרות סוגי עמלות, הבחנה בין ערוצים, וחיוב שמופיע בכל פעולה בנפרד.

הרפורמה של 2026 מטפלת בדיוק בזה. מחיר אחד, 100 פעולות, בלי הבחנה בין פקיד לאפליקציה, ובלי צורך להצטרף. עד שהיא נכנסת לתוקף במלואה ביולי 2027, הפעולה הכי משתלמת שאפשר לעשות היום היא לבדוק במחשבון של בנק ישראל אם המסלול הנוכחי שלכם הוא הזול ביותר, ולהצטרף אם לא.

מקורות ותאריכי בדיקה

כל הנתונים המספריים במאמר נבדקו ב-4 באוגוסט 2026 מול המקורות הבאים.

  • בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, חוזר מספר ח-06-2851, פורסם 21.06.2026, בנושא רפורמה בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים - שירות ניהול חשבון תשלום, 100 פעולות בעד 10 ש"ח, תעריף 5 ש"ח בחשבון עם עד 2 פעולות, שקל לפעולה נוספת, תקרת 7 ש"ח לדמי כרטיס חיוב מיידי, רשימת העמלות שבוטלו, מועדי הכניסה לתוקף, ותיאור שיטת המסלולים הקיימת. נבדק 04.08.2026.
  • בנק ישראל, דוח קביעת אסדרה נלווה לחוזר 2851, פורסם 21.06.2026 - נתוני 24% מהחשבונות שלא הצטרפו למסלול כדאי, 35% בעת ההשקה ב-2014, עלות ממוצעת של 11 עד 13 ש"ח לחודש, 41% מהלקוחות הלא מרוצים בשנת 2025, ממוצע שוק של כ-9 ש"ח לדמי כרטיס חיוב מיידי, וירידה של כ-50% בעלות מאז 2008. נבדק 04.08.2026.
  • כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008 - מבנה התעריפון ורשימת השירותים. נבדק 04.08.2026.
  • הוראת ניהול בנקאי תקין 423, שירות המסלולים - הרכב המסלול הבסיסי, המורחב והמורחב פלוס. ההוראה מבוטלת עם כניסת הרפורמה לתוקף. נבדק 04.08.2026.
  • בנק ישראל - מחשבון מסלולי עמלות, קו המשווה, ומעבר בקליק. נבדק 04.08.2026.

מערכת שקוף

מקורות