לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות שאתם משלמים לבנק

כמה משק בית משלם היום על חשבון העו"ש

רוב האנשים אינם יודעים כמה הבנק גובה מהם, על אילו שירותים ובאיזו תדירות. החיוב מופיע בשורות קטנות בדף התנועות, מתפזר על פני החודש, ולכן קל להתעלם ממנו. אבל כשמחברים את כל השורות לסכום אחד, התמונה ברורה יותר: לפי דיווח המפקח על הבנקים למחצית הראשונה של 2025, משק בית שילם בממוצע 31.5 ש"ח בחודש על חשבון העו"ש. מתוך הסכום הזה, 11.5 ש"ח הלכו לניהול החשבון ו-20 ש"ח לכרטיס החיוב. בחישוב שנתי מדובר ב-378 ש"ח, לעומת 349 ש"ח שנה קודם לכן. בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים ל-2025 עמד הממוצע החודשי על 31.6 ש"ח, עלייה של 9% בשנה.

הנתונים ברמת המערכת כולה ממחישים את היקף התופעה. במחצית הראשונה של 2025 גבו הבנקים 3.1 מיליארד ש"ח עמלות ממשקי בית ומעסקים קטנים, עלייה של 7%. עמלות העו"ש הן כ-18% מהסכום הזה, כלומר כ-560 מיליון ש"ח. מדובר בסכום שנבנה מפעולות קטנות ויומיומיות: העברה, הוראת קבע, משיכת מזומן, הפקדת שיק.

הנתון המעניין ביותר נוגע למסלולים. רק 16% מחשבונות העו"ש רשומים למסלול כלשהו. 62% מהלקוחות משלמים ממילא עד 10 ש"ח בחודש, כך שמבחינתם מסלול אינו בהכרח משנה הרבה. אבל 22% מהלקוחות משלמים יותר מ-10 ש"ח בחודש ועדיין אינם רשומים למסלול, ושם נמצא החיסכון הגדול. משפחה עם פעילות רגילה, שאינה מחזיקה תיק השקעות מורכב ואינה מבצעת עשרות העברות בחודש, יכולה לרוב להסתפק במסלול בסיסי שעלותו כ-10 ש"ח בחודש, כלומר כ-120 ש"ח בשנה על ניהול החשבון.

הצעד הראשון הוא מעקב קבוע. מומלץ לקבוע מועד שבועי קבוע, למשל בתחילת השבוע, ולעבור באתר הבנק או באפליקציה על התנועות בעו"ש, על החיובים בכרטיס האשראי ועל מצב ההלוואות, ובמיוחד על שורות העמלות. מעקב כזה עוזר לאתר טעויות, חיובים כפולים, הורדות לא צפויות ועיכובים בכספים נכנסים. רוב הבנקים שולחים גם הודעה תקופתית, בדרך כלל חצי שנתית, לתיבת ההודעות באתר, עם ריכוז של העמלות ששולמו באותה תקופה. זו נקודת פתיחה מצוינת לבדיקה. מי שמגלה בדף התנועות חיוב שאינו מזהה בכרטיס האשראי, יכול לקרוא במאמר על ביטול חיוב בכרטיס אשראי איך מבטלים עסקה ומתי מגיע החזר.

על מה הבנק גובה עמלות: ערוץ ישיר מול פקיד

כל עוד הכללים הנוכחיים בתוקף, רוב העמלות על חשבון עו"ש רגיל נגבות על שני סוגי פעולות: פעולה בערוץ ישיר ופעולה באמצעות פקיד. ההבחנה ביניהן קובעת כמה תשלמו על כל פעולה, ולכן כדאי להכיר אותה היטב.

פעולה בערוץ ישיר

פעולה בערוץ ישיר היא כל פעולה שמתבצעת בלי שעובד של הבנק מעורב בה: דרך האינטרנט, באפליקציה, במכונה אוטומטית בסניף או בכל דרך אוטומטית אחרת. חשוב להבין שלא תמיד הלקוח הוא שיוזם אותה. חיוב חודשי של כרטיס אשראי שיורד מהחשבון, העברה שהתקבלה, הוראת קבע לחברת החשמל או לחברת הסלולר, העברה שנשלחה לחבר, והפקדת שיק דרך הטלפון או במכונה בסניף - כל אלה נספרים כפעולות בערוץ ישיר.

פעולת פקיד

פעולת פקיד היא פעולה שבשבילה נדרש עובד של הבנק. פריטת מזומן בסניף, העברת כסף באמצעות פקיד, הפקדת שיקים בדלפק, ולמעשה כל פעולה שמתבצעת פיזית מול עובד בסניף, נכנסות לקטגוריה הזו. הפער במחיר בין שני הסוגים גדול: פעולת פקיד עולה פי שלושה עד פי ארבעה מפעולה בערוץ ישיר.

מקור: השוואה שפורסמה בביזפורטל בתחילת 2026.

מזרחי טפחות גובה את מחיר פעולת הפקיד הגבוה במערכת, 6.80 ש"ח. בלאומי יש רכיב נוסף שכדאי להכיר: מינימום חודשי של 5.50 ש"ח ממי שאינו רשום למסלול, גם בחודש שבו כמעט לא בוצעו פעולות. בבנקים הדיגיטליים, לעומת זאת, מחיר פעולה בערוץ ישיר הוא 0 ש"ח, ולכן מי שמנהל את כל הפעילות שלו באפליקציה יכול לחסוך שם את רוב עמלות הפעולה. השוואה מפורטת בין הבנקים, כולל הבנקים הדיגיטליים, מופיעה במאמר השוואת עמלות עובר ושב בין הבנקים.

מסלול בסיסי או מורחב: איך בוחרים נכון

שירות המסלולים מאפשר לשלם סכום חודשי קבוע תמורת מכסת פעולות, במקום לשלם על כל פעולה בנפרד. הבעיה היא שהרבה לקוחות כלל אינם רשומים למסלול, ואחרים רשומים למסלול שאינו מתאים להם: מכסה גבוהה מדי שאינה מנוצלת, או מכסה נמוכה מדי שגוררת חריגות. כדי לבדוק, נכנסים לחשבון באתר הבנק ומחפשים בתפריט את פרטי המסלול או את דף העמלות. שם מופיע המסלול הנוכחי, אם יש כזה, ובדרך כלל גם מספר הפעולות שבוצעו בחודשים האחרונים.

מקור: מדד ההשוואה של בנק ישראל לסוף 2025, כפי שפורסם בביזפורטל (ראו קישור בטבלה הקודמת). בבנק ירושלים המסלול הבסיסי עולה 9.5 ש"ח בחודש.

מחיר המסלול הבסיסי מפוקח, ולכן הוא דומה בכל הבנקים. מחיר המסלול המורחב אינו מפוקח, ולכן הפערים בו גדולים יותר: בין 22 ש"ח בהפועלים ל-29 ש"ח במזרחי טפחות. מי שבאמת זקוק למסלול מורחב, כדאי שישווה גם את הרכיב הזה כשהוא בוחר בנק.

ההבדל בין שימוש במסלול לבין תשלום לפי מחירון הוא דרמטי. סל של 50 פעולות דיגיטליות ו-10 פעולות פקיד, כשהוא מחויב לפי המחירון מחוץ למסלול, עולה 137.5 ש"ח בחודש בלאומי ו-164 ש"ח במרכנתיל. אותו סל בדיוק עולה 25 ש"ח בחודש במסלול המורחב של לאומי. כלומר, לקוח פעיל שאינו רשום למסלול עלול לשלם פי חמישה ויותר על אותן פעולות. לכן, אם אחרי בדיקה מתברר שמספר הפעולות החודשי עובר את 10 גם אחרי ההתאמות שמתוארות בסעיף הבא, הצעד הנכון הוא לעבור למסלול מורחב ולא להמשיך לשלם לפי מחירון.

הבחירה בין המסלולים נעשית לפי ממוצע של כמה חודשים, לא לפי חודש חריג אחד. חודש עם הוצאות חג, מעבר דירה או רכישה גדולה אינו מייצג. כדאי לבדוק שלושה עד שישה חודשים אחורה ולהחליט לפי הממוצע. הסבר רחב יותר על השיקולים בבחירת בנק, כולל שירות אישי, מופיע במאמר איך כדאי לבחור בנק.

איך משפחה נשארת בתוך מכסה של 10 פעולות

10 פעולות בחודש נשמע מעט, אבל לרוב המשפחות זה מספיק, גם עם שתי משכורות ושני כרטיסי אשראי. קחו מקרה טיפוסי היפותטי: זוג ששתי המשכורות שלו נכנסות בהעברה בנקאית (2 פעולות), עם שני חיובים חודשיים של כרטיסי אשראי (2 פעולות), שתי משיכות מזומן בחודש (2 פעולות), הפקדה מרוכזת אחת של שיקים (פעולה אחת) ושיק שכר דירה לבעל הבית (פעולה אחת). סך הכול 8 פעולות, עם מרווח לעוד שתיים. משפחה כזו יכולה להישאר במסלול הבסיסי ולשלם כ-10 ש"ח בחודש על ניהול החשבון. כמה הרגלים פשוטים עוזרים לשמור על המרווח הזה.

הוראות קבע דרך כרטיס האשראי

כל הוראת קבע שיורדת ישירות מחשבון הבנק נספרת כפעולה נפרדת. מים, חשמל, גז, ארנונה, חברת סלולר, ביטוחים - כל אחת מהן היא פעולה. כשאותם תשלומים מכוונים לכרטיס האשראי, כל החיובים מתרכזים בחיוב חודשי אחד של הכרטיס, שנספר כפעולה בודדת. ההבדל יכול להיות חמש או שש פעולות בחודש. פירוט על ההבדלים בין שתי הדרכים ועל ביטול הוראה קיימת מופיע במאמר על הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.

פחות כרטיסים, פחות חיובים

כל כרטיס אשראי נוסף מוסיף חיוב חודשי לחשבון, ובחלק מהמקרים גם דמי כרטיס. משק בית שמחזיק כמה כרטיסים בלי סיבה ממשית, כמו הטבה ספציפית שבאמת מנוצלת, משלם על כך פעמיים: בדמי הכרטיס ובפעולה הנוספת בחשבון. צמצום לכרטיס אחד או שניים הוא אחד הצעדים הפשוטים ביותר.

משיכות מזומן מרוכזות

משיכה של סכום גדול יותר מהכספומט, שמספיק לשבועיים או שלושה, חוסכת משיכות חוזרות. כל משיכה היא פעולה, ומי שמושך סכומים קטנים כמה פעמים בשבוע ממלא את המכסה מהר מאוד.

שיקים: להפקיד ולשלם באופן מרוכז

הפקדה מרוכזת של כמה שיקים במועד אחד, במקום הפקדה של כל שיק בנפרד, מצמצמת את מספר הפעולות. כדאי לבדוק במחירון של הבנק כיצד נספרת הפקדה של כמה שיקים יחד. גם בצד התשלומים אפשר לחסוך: ועד בית או הוצאה קבועה אחרת שמשולמת בשיק אפשר לשלם בשיק אחד שמכסה שלושה חודשים, במקום שיק חודשי. בדרך כלל שכר הדירה הוא השיק היחיד שבאמת חייב לצאת כל חודש. כדאי להעדיף הפקדה באפליקציה או במכונה על פני הפקדה בדלפק, כי פעולת פקיד יקרה בהרבה.

ומה אם אחרי כל ההתאמות האלה עדיין עוברים את 10 הפעולות? זה לגיטימי לגמרי, ובשביל זה קיים המסלול המורחב, שעלותו בבנקים הגדולים 22 עד 29 ש"ח בחודש. העיקר הוא לא להישאר מחוץ למסלול.

הרפורמה של בנק ישראל: מה ישתנה עד יולי 2027

ב-21 ביוני 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים חוזר שמשנה מן היסוד את מבנה העמלות על חשבון העו"ש. מ-1 ביולי 2027 ההבחנה בין פעולת פקיד לפעולה בערוץ ישיר מתבטלת, ושירות המסלולים שפועל מ-2014 מבוטל. במקומם נכנס שירות אחד בשם "ניהול חשבון תשלום", שכל הלקוחות מצורפים אליו אוטומטית, בלי צורך לבקש. בנק רשאי ליישם את השינוי מוקדם יותר.

שירות "ניהול חשבון תשלום"

המבנה החדש פשוט יותר: עמלה קבועה של עד 10 ש"ח בחודש על 100 הפעולות הראשונות. בחשבון שבוצעו בו 0 עד 2 פעולות בחודש, העמלה היא עד 5 ש"ח. מעבר ל-100 פעולות, כל פעולה נוספת עולה עד 1 ש"ח. בפועל, משפחה שהיום משלמת 10 ש"ח על 10 פעולות תקבל עד פי עשרה פעולות באותו מחיר מקסימלי, ותפסיק לחשוש מחריגה מהמכסה.

מקור: חוזר הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, 21 ביוני 2026.

דוחות סטנדרטיים נכללים בעמלה החודשית

עם כניסת השירות החדש ב-1 ביולי 2027, הבנקים לא יוכלו עוד לגבות עמלה נפרדת על דוחות סטנדרטיים שהלקוח מבקש, כמו אישור יתרות, לוח סילוקין נוסף או פירוט של תיק ניירות ערך. הדוחות האלה נכללים בעמלה החודשית של ניהול החשבון. עמלה ייעודית תותר רק על הפקת דוח שאינו שגרתי. למי שמבקש אישורי יתרות לצורכי משכנתא, שכירות או הגשת מסמכים, זה חיסכון ישיר. איך קוראים לוח סילוקין ומה בודקים בו מוסבר במאמר על השוואת הלוואות ולוח סילוקין.

תקרה לכרטיס דביט

מ-1 באוקטובר 2026 דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט) מוגבלים לתקרה של 7 ש"ח בחודש, לעומת ממוצע שוק של כ-9 ש"ח. ההסדר החדש חל גם על כרטיסים שהונפקו לפני התיקון. ההסדר הקודם, שמעניק פטור לשלוש שנים למי שמחזיק גם כרטיס אשראי, ממשיך במקביל עד 1 ביולי 2027. ההבדלים בין כרטיס דביט לכרטיס אשראי מפורטים במאמר על כרטיס דביט.

עמלות שבוטלו ושירותים במחיר מפוקח

מ-1 באוקטובר 2026 בוטלו העמלות על החזרת שיק מסיבה טכנית, על איתור חשבונות ועל טיפול בירושות ועיזבונות. עמלה על שיק דחוי תיגבה רק כשהלקוח מפקיד שיק נייר פיזי למשמרת בסניף או בתיבת שירות. טיפול במזומן בידי פקיד יחויב בעמלה נפרדת רק מעל 100 מטבעות, או בשטרות בסכום של יותר מ-10,000 ש"ח. שטרות ומטבעות נבחנים בנפרד, ופיצול מלאכותי של הפקדה מאפשר לבנק לראות בה פעולה אחת. מי שיש לו משכנתא צריך לדעת ששינוי מועד הפירעון החודשי שלה הוא שירות במחיר מפוקח של עד 5 ש"ח.

הטבות לאוכלוסיות מסוימות: לשאול, לא לחכות

רוב הבנקים מציעים הטבות בעמלות לקבוצות מסוימות, ובחלק מהמקרים גם פטור מלא מהעמלות הרגילות. סטודנטים, חיילים בשירות סדיר, בני נוער, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות הם הקבוצות הבולטות. התנאים משתנים מבנק לבנק, ולכן כדאי לבדוק אותם בכל בנק בנפרד.

נציג הבנק לא תמיד ישאל אם הלקוח שייך לקבוצה שזכאית לתנאים טובים יותר, ולכן את השאלה צריך להעלות באופן יזום. בפתיחת חשבון חדש כדאי לשאול במפורש על הטבות לסטודנטים, לחיילים או לכל קבוצה אחרת שרלוונטית. בחשבון קיים, כדאי להיכנס לאתר הבנק ולבדוק מי זכאי להטבות בעמלות, וגם לחשוב קדימה: מי שעומד להתחיל לימודים, להתגייס או להגיע לגיל פרישה יכול להיערך מראש.

לכל קבוצה יש מאמר שמפרט את התנאים: השוואת חשבונות סטודנט בין הבנקים, ההטבות של חשבון חייל בכל בנק, הנחות לאנשים עם מוגבלות בעמלות הבנקים וחשבון בנק לנוער.

הרפורמה משנה גם את התחום הזה. ההגדרות של "אזרח ותיק" ושל "אדם עם מוגבלות" נמחקות מכללי העמלות, כי עם ביטול המסלולים אין בהן עוד שימוש. במקביל, בנק יוכל להציע "חבילות שירותים" רק באישור המפקח על הבנקים. מי שנהנה היום מהטבה שמבוססת על מסלול מיוחד, כדאי שיברר מול הבנק מה יחול עליו אחרי 1 ביולי 2027, ויבדוק אם המבנה החדש, עם עד 100 פעולות בעד 10 ש"ח, משתלם לו לא פחות. בחשבון עם פעילות מועטה מאוד, של 0 עד 2 פעולות בחודש, העמלה תהיה עד 5 ש"ח.

ההטבות אינן מסתכמות בעמלות העו"ש. חלק מהבנקים מציעים לקבוצות האלה גם הנחה בדמי כרטיס, ריבית מופחתת על אשראי או הטבות נוספות. כדאי לבקש את כל רשימת ההטבות בכתב ולהשוות בין כמה בנקים.

מיקוח ומעבר בנק: הצעד שדורש הכי הרבה מאמץ

אחרי שבדקו את המסלול, צמצמו פעולות ובירור ההטבות הסתיים, ועדיין נראה שהבנק גובה יותר מדי, נשאר הצעד הישן והמוכח: סקר שוק ומשא ומתן. פונים לבנק אחר ומבררים אילו תנאים הוא מוכן להציע. ברוב המקרים בנק שמקבל פנייה מלקוח חדש ישמח לשקול את העברת החשבון, במיוחד כשמדובר בחשבון ביתרת זכות עם משכורת קבועה, ועשוי להציע תנאים אטרקטיביים.

את ההצעה שמתקבלת אפשר להציג בבנק הנוכחי ולבדוק אם הוא מוכן להשוות אותה או לשפר אותה. אם הבנק הנוכחי אינו מוכן להיאבק על הלקוח, אין סיבה להישאר בו ולשלם יותר. גם לקוח מבוסס, ביתרת זכות וללא הלוואות, עלול לגלות שהבנק אינו מתאמץ לשמור עליו, וזה בדיוק הרגע לעבור. מעבר בנק בישראל פשוט יותר ממה שהיה בעבר, והתהליך המלא מוסבר במאמר איך עוברים בנק. מי ששוקל בנק דיגיטלי, שבו פעולה בערוץ ישיר עולה 0 ש"ח, ימצא מידע במאמר על פתיחת חשבון בנק באינטרנט.

לפני מעבר כדאי להכין רשימה של כל הוראות הקבע, ההרשאות לחיוב והמשכורות שנכנסות לחשבון, כדי לוודא ששום תשלום לא נופל בין הכיסאות. כדאי גם לבדוק אם יש הלוואות פתוחות, פיקדונות או תיק ניירות ערך שהעברתם כרוכה בעלויות.

חשוב לזכור גם את התמונה הרחבה: עמלות העו"ש הן רק חלק מהעלות של חשבון הבנק. מי שנמצא ביתרת חובה משלם ריבית שמחושבת על בסיס ריבית הפריים. ב-1 בספטמבר 2026 הורידה הוועדה המוניטרית את ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.25%, וריבית הפריים, שמוגדרת כריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, עומדת על 4.75% נכון לספטמבר 2026 (לפי הערך על ריבית בנק ישראל בוויקיפדיה). חשבון שנמצא באופן קבוע במינוס עולה בדרך כלל הרבה יותר מכל עמלת פעולה, ולכן יציאה מהמינוס היא לרוב החיסכון המשמעותי ביותר.

מקורות

• ביזפורטל - עמלות העו"ש, מחירי פעולות ומסלולים: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20042647
• בנק ישראל - חוזר הפיקוח על הבנקים, 21 ביוני 2026: https://www.boi.org.il/media/0cgabv01/h2851.pdf
• כלכליסט - מחיר מפוקח לשינוי מועד פירעון משכנתא: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy7aqqszfg
• ויקיפדיה - ריבית בנק ישראל: https://he.wikipedia.org/wiki/ריבית_בנק_ישראל