חשבונות סטודנט - איפה הכי משתלם

איזה בנק משתלם לסטודנטים? התשובה תלויה בשלוש שאלות

הבנק המשתלם ביותר לסטודנט הוא זה שההטבה הבולטת שלו מתאימה לצורך המרכזי שלו: מי שזקוק למימון שכר לימוד לאורך זמן ימצא עניין בפריסה הארוכה של בנק הפועלים, מי שרוצה לשלם את השובר בכמה תשלומים בלי ריבית יבחן את לאומי ואוצר החייל, ומי שלומד תואר ארוך במיוחד ייתן משקל לאורך תקופת ההטבות. ההשוואה הנכונה אינה "איזה בנק נותן הכי הרבה", אלא איזה בנק נותן את מה שבאמת תשתמשו בו.

שלוש שאלות מצמצמות את הבחירה במהירות. הראשונה היא גיל: חלק מהבנקים הציבו תקרת גיל להצטרפות, ומי שמתחיל תואר בגיל מאוחר יחסית עלול לגלות שמסלול מסוים אינו פתוח בפניו. השנייה היא משך הלימודים: תואר ראשון של שלוש שנים, תואר בהנדסה או ברפואה, או רצף של תואר ראשון ושני - כל אחד מהם פוגש תקרות זמן אחרות. השלישית היא שאלת המימון: האם שכר הלימוד ישולם מחיסכון, מעבודה, מעזרת ההורים, או שיש צורך בפריסה או בהלוואה.

הבנקים מחזרים אחר סטודנטים מסיבה פשוטה. רוב הסטודנטים עדיין לא קבעו את מקומם בבנק אחד לאורך שנים, והמצב הכלכלי שלהם לרוב אינו מחייב קשר בנקאי מורכב. מבחינת הבנק, סטודנט היום הוא לקוח שעשוי לקחת משכנתא, לנהל חיסכון ולקבל משכורת גבוהה בעוד כמה שנים. ההטבות הן השקעה בלקוח עתידי, וזה גם מסביר למה הן מוגבלות בזמן. מי שנכנס לחשבון סטודנט אחרי מסלול צבאי יכול להשוות גם לתנאים שהכיר בחשבון החייל בבנקים, שבנויים על אותו היגיון של משיכת לקוחות צעירים.

השוואת תנאי חשבון הסטודנט בחמשת הבנקים

הטבלה מרכזת את התנאים העיקריים שפרסמו חמישה בנקים במסלולי הסטודנטים שלהם, מתקופה שבה בנק איגוד עדיין פעל כבנק נפרד. אלה נתונים היסטוריים שמראים את מבנה ההטבות ואת ההבדלים בין הבנקים, ואינם מחירון עדכני. ההיגיון שלהם - תקרת גיל, תקופה מוגבלת, פטור מעמלות ופריסת שכר לימוד - עדיין משמש בסיס טוב להשוואה מול ההצעות של היום.

מקור: התנאים כפי שפורסמו באתרי הבנקים בתקופת ההשוואה. הסבר על ריבית הבסיס שעליה מחושבת ריבית הפריים: בנק ישראל - ריבית בנק ישראל.

מה לא נכנס לטבלה

מזרחי טפחות ובנק איגוד לא נכללו בהשוואה, משום שבאותה עת היו בתהליך איחוד ולא היה אפשר לדעת מה יהיו התנאים העתידיים. גם ההטבות בניירות ערך ובמטבע חוץ, ריבית משיכת היתר וההטבות הייחודיות של כל בנק פורטו בסעיפים הבאים, כי הן אינן ניתנות להשוואה ישירה בעמודה אחת.

תנאי הצטרפות ומשך ההטבות - מי זכאי ולכמה זמן

כל הבנקים דרשו הצגת תעודת סטודנט או אישור לימודים, וההבדלים ביניהם היו בעיקר בגיל ובאורך התקופה. בנק הפועלים הציע את התקופה הארוכה ביותר: משך הלימודים בפועל ועד 9 שנים, לגילאי 18-35, בתנאי שמסלול הלימודים נמשך לפחות כשנה. מסלול כזה מתאים במיוחד למי שמתכנן רצף של תואר ראשון ושני, או ללימודים ארוכים כמו רפואה, הנדסה או משפטים. מי שעדיין מתלבט במסלול ארוך יכול לקרוא על משך הלימודים והעלויות במדריך ללימודי משפטים, ולחשב מראש כמה שנות הטבה יידרשו לו בפועל.

דיסקונט: תקרת גיל נמוכה ותקופה קצרה

בנק דיסקונט אפשר הצטרפות עד גיל 32, ובלימודי תואר שני ודוקטורט עד גיל 40. מנגד, תקופת ההטבות הוגבלה לשלוש שנים, ובתארים מתקדמים לשנתיים. סטודנט בתואר של ארבע שנים עלול למצוא את עצמו בשנה האחרונה בלי ההטבות, בדיוק בתקופה שבה הוא עסוק בפרויקט גמר או בעבודת סטאז'.

יהב, לאומי ואוצר החייל: לפי משך הלימודים

בנק יהב אפשר הצטרפות עד גיל 35, ולאומי ואוצר החייל לא פרסמו תקרת גיל מפורשת אלא דרשו תעודת סטודנט. בשלושתם נקבע משך ההטבות לפי תקופת הלימודים. המשמעות המעשית היא שכדאי לשמור את אישורי הלימודים של כל שנה, כי הבנק עשוי לבקש אותם כדי להאריך את המסלול. מי שמפסיק ללמוד, עובר ללימודים במוסד אחר או לוקח שנת חופשה צריך לבדוק איך הדבר משפיע על הזכאות.

טיפ זהב: לפני הפתיחה כדאי לשאול את הבנק במפורש מתי מתחילה ספירת התקופה - ממועד פתיחת החשבון או מתחילת שנת הלימודים - ומה קורה אם התואר מתארך. שאלה אחת כזו יכולה לחסוך שנה של עמלות.

עמלות עו"ש, כרטיס אשראי והקצאת אשראי

ברוב הבנקים קיבלו סטודנטים פטור מלא מעמלות העובר ושב, הן על פעולות בערוץ ישיר והן על פעולות באמצעות פקיד, ופטור מדמי כרטיס אשראי. בפועל, ההבדל בין הבנקים בעמלות היומיומיות היה קטן, וההבדל המשמעותי נמצא באורך הפטור על כרטיס האשראי ובעמלת הקצאת האשראי.

דמי כרטיס

בנק הפועלים פטר מדמי כרטיס על מסטרקארד, גולד, דיירקט או קמפוסכרט למשך 5 שנים. בנק יהב פטר מדמי קמפוסכרט עד 5 שנים. אוצר החייל פטר מדמי כרטיס ויזה למשך 3 שנים, ומדמי קמפוסכרט למשך 5 שנים. דיסקונט ולאומי הציעו פטור מדמי כרטיס במסגרת המסלול. בבחירת הכרטיס כדאי לשים לב שהפטור משתנה לפי סוג הכרטיס, וכרטיס שנראה אטרקטיבי יותר עשוי להיות מוגבל לתקופה קצרה יותר.

עמלת הקצאת אשראי

עמלת הקצאת אשראי היא עמלה שהבנק גובה על עצם העמדת מסגרת אשראי, גם כשלא משתמשים בה. לאומי ואוצר החייל פרסמו פטור מהעמלה הזו, ואוצר החייל ציין שהפטור חל על אשראי במטבע ישראלי. בשאר הבנקים לא פורסם פטור כזה במסלול הסטודנטים. סטודנט שמחזיק מסגרת לשעת חירום ואינו משתמש בה כדאי שיבדוק את הסעיף הזה בנפרד.

מי שרוצה להבין לעומק את מבנה העמלות - מה נגבה, על מה אפשר לוותר ואיך מצמצמים את התשלום אחרי תקופת ההטבות - ימצא פירוט בהשוואת עמלות העובר ושב בין הבנקים. גם מי שעדיין לא פתח חשבון יכול לבדוק אם הבנק שבחר מאפשר פתיחת חשבון באינטרנט, מה שחוסך הגעה לסניף בתקופה עמוסה של תחילת שנה.

מימון שכר לימוד ומשיכת יתר - כאן נמצאים ההבדלים הגדולים

הפער הגדול ביותר בין המסלולים לא היה בעמלות אלא באופן שבו כל בנק מאפשר לממן את שכר הלימוד. לאומי ואוצר החייל הציעו פריסה של שובר שכר הלימוד ל-6 תשלומים ללא ריבית והצמדה, בעוד בנק הפועלים הציע פריסה ארוכה בהרבה - עד 84 תשלומים חודשיים - אבל בריבית של פריים + 2% לשנה.

פריסה קצרה ללא ריבית מול פריסה ארוכה בריבית

שתי האפשרויות פותרות בעיות שונות. פריסה ל-6 תשלומים ללא ריבית היא למעשה דחיית תשלום ללא עלות, ומתאימה למי שיש לו הכנסה שוטפת מעבודה ורוצה לפזר את התשלום על פני חצי שנה. פריסה ל-84 תשלומים היא הלוואה לכל דבר, שמאפשרת תשלום חודשי נמוך אבל מצטברת לעלות ריבית לאורך שבע שנים. ריבית הפריים בישראל נגזרת מריבית בנק ישראל, ולכן כשבנק ישראל מעלה את הריבית - גם התשלום על הלוואה כזו עולה. דיסקונט הציע אף הוא פריסה של שובר שכר הלימוד ללא ריבית והצמדה, ובנק יהב לא פרסם פריסה כזו.

משיכת יתר ומסגרת אשראי

דיסקונט הציע משיכת יתר עד 1,000 ₪ ללא ריבית, וחריגה מעבר לכך בריבית מוזלת. אוצר החייל פרסם ריבית ראשית של פריים + 1% וריבית משנית של פריים + 3.6%. בנק הפועלים הציע מסגרת אשראי בגובה 2,500 ₪ או פי 2 מהמשכורת הממוצעת של הסטודנט - הגבוה מביניהם. שאר הבנקים לא פרסמו נתוני ריבית משיכת יתר.

מסגרת נדיבה היא יתרון רק כשמשתמשים בה בזהירות. מינוס קבוע, גם בריבית מוזלת, הופך לחוב שמתגלגל מחודש לחודש, ומנגנון דומה פועל גם בכרטיס אשראי מתגלגל. כשההטבות מסתיימות, הריבית על אותה מסגרת עשויה לקפוץ לתעריף הרגיל.

טיפ זהב: לפני שבוחרים פריסה ארוכה של שכר לימוד, כדאי להשוות אותה למקורות מימון אחרים - מלגות, הלוואות של המוסד האקדמי או קרנות סיוע - ולבדוק מה סך הריבית שתשולם עד סוף התקופה, לא רק את התשלום החודשי.

הטבות במטבע חוץ, בניירות ערך ובהלוואות

מעבר לחשבון השוטף, חלק מהבנקים הוסיפו הטבות שרלוונטיות לסטודנטים שנוסעים לחו"ל, משקיעים או זקוקים להלוואה קטנה. אוצר החייל בלט בהטבה הייחודית שלו: הלוואה עד 5,000 ₪ ללא ריבית והצמדה, בפריסה של כ-24 חודשים, ושני פנקסי שיקים מתנה בכל שנה קלנדרית.

מטבע חוץ

דיסקונט הציע פטור מעמלות חליפין ברכישת מזומנים במטבע חוץ. לאומי כלל הטבות בהמרת מטבע, ואוצר החייל הציע הנחה בעמלות הפקדה ומשיכה של מטבע חוץ ושל שיק זר, וכן ברכישת מטבע. לסטודנט שיוצא לחילופי סטודנטים, לטיול אחרי התואר או מקבל כסף מחו"ל, ההטבות האלה יכולות להיות משמעותיות. עם זאת, הבנק אינו תמיד המקום הזול ביותר להמיר כסף, ולכן כדאי להשוות גם לאפשרויות המרת כספים לפני נסיעה ולבדוק איפה הכי זול לקנות דולרים ויורו.

ניירות ערך

דיסקונט הציע עמלות נמוכות על עסקאות במניות ובאג"ח, ולאומי הציע הטבות במסחר בניירות ערך בבורסה בתל אביב ובחו"ל. בבנק יהב צוין שקיימות הטבות, אך פרטיהן לא פורסמו. בבנק הפועלים לא פורסמו הטבות בתחום הזה במסלול הסטודנטים. סטודנט שמתחיל להשקיע סכומים קטנים צריך לשים לב שעמלה מינימלית לפעולה יכולה לשחוק חלק גדול מהתשואה, ולכן פטור או הנחה בעמלות המסחר שווים יותר ממה שנראה במבט ראשון.

הטבות ייחודיות נוספות

דיסקונט פטר מעמלת קבלת מידע במסרונים, בנק יהב הציע הלוואות לכל מטרה בתנאים מוזלים, ולאומי הדגיש את ההטבות בסחר בניירות ערך. אלה הטבות שוליות לרוב הסטודנטים, אבל הן יכולות להכריע כששני בנקים כמעט זהים בשאר התנאים.

בנק קטן או בנק גדול - מחיר מול נגישות

כלל אצבע מקובל בשוק הבנקאות הוא שהבנקים הקטנים, ובהם בנק יהב ואוצר החייל, מציעים ללקוחותיהם - ולסטודנטים בפרט - תעריפי שירות נמוכים יותר, בעיקר בעמלות ובריביות. היתרון במחיר בא על חשבון נגישות: לבנקים הקטנים פחות סניפים ושירות דיגיטלי מוגבל יותר מזה של הבנקים הגדולים.

הבנקים הגדולים, כמו הפועלים, לאומי ודיסקונט, נהנים מפריסת סניפים רחבה ומשירות אינטרנטי מפותח. לסטודנט שגר רחוק מהבית, לומד בעיר אחרת ועובר דירה כמעט כל שנה, זמינות של סניף ליד הקמפוס יכולה להיות שיקול אמיתי. מנגד, חלק גדול מהפעולות הבנקאיות עבר לאפליקציות, וסטודנט שמסתדר עם שירות דיגיטלי עשוי לא להרגיש בחסרון של סניף קרוב.

שיקול נוסף הוא ההשתייכות. בנקים מסוימים מיועדים מלכתחילה לקהלים מסוימים - אוצר החייל, למשל, פונה במיוחד לאנשי צבא ובני משפחותיהם - ותנאי ההצטרפות אליהם עשויים להיות שונים. כדאי לבדוק מראש אם הבנק שהתנאים שלו מושכים בכלל פתוח לפתיחת חשבון סטודנט.

בכל מקרה, השוואה רק לפי כמות ההטבות מטעה. בנק עם עמלות נמוכות אבל שירות לקוחות קשה להשגה עלול לעלות בזמן ובעצבים יותר ממה שחוסכים בכסף. ההחלטה צריכה לשקלל את התנאים הכספיים יחד עם השאלה כמה פעמים בשנה צפוי צורך בשירות אישי.

היום שאחרי התואר - מה קורה כשההטבות מסתיימות

עם סיום הלימודים, ובחלק מהבנקים זמן קצר אחריהם, תקופת התנאים המיטיבים פוקעת, והבנק מתחיל לגבות עמלות גם על הפעולות הפשוטות ביותר. לכן ההשוואה הנכונה אינה רק בין מסלולי הסטודנטים, אלא גם בין המסלולים שאליהם כל בנק מעביר את הלקוח אחרי התואר.

ברוב המקרים המעבר אינו מלווה בהודעה בולטת. החשבון ממשיך לפעול כרגיל, אבל בדף החשבון מופיעות לפתע עמלות על פעולות שהיו פטורות, דמי כרטיס חודשיים וריבית משיכת יתר בתעריף הרגיל. מי שהחזיק מסגרת אשראי גבוהה במהלך הלימודים עשוי להיות הנפגע העיקרי. כדאי לסמן בלוח השנה את מועד סיום ההטבות, ולבדוק כמה חודשים לפניו לאיזה מסלול יועבר החשבון.

זה גם הרגע הטבעי למשא ומתן. בוגר טרי שמתחיל לעבוד הוא לקוח רצוי במיוחד מבחינת הבנק, וכוח המיקוח שלו גבוה. אפשר לבקש מסלול עמלות מוזל, פטור מדמי כרטיס או ריבית נמוכה יותר על המסגרת, ולהציג הצעות של בנקים מתחרים. מי שלא מקבל תנאים סבירים יכול לשקול לעבור בנק, תהליך שהפך פשוט יותר בשנים האחרונות - הפירוט המלא נמצא במדריך למעבר בנק. לצמצום עמלות גם בלי לעבור, אפשר להיעזר במדריך לקיצוץ עמלות הבנק.

טיפ זהב: שלושה חודשים לפני סיום התואר כדאי לבקש מהבנק בכתב את פירוט המסלול שאליו יועבר החשבון, כולל דמי הכרטיס וריבית המסגרת. הפרטים האלה הם הבסיס להשוואה מול בנקים אחרים.

צעדים מעשיים לבחירת חשבון סטודנט

הבחירה מתחילה בהגדרת הצורך ולא בעיון ברשימת ההטבות. הצעד הראשון הוא לחשב כמה שנים יימשכו הלימודים בפועל ואיך ימומן שכר הלימוד, ורק אחר כך לבחון אילו בנקים עונים על שני הנתונים האלה. סדר פעולות מומלץ:

1. לבדוק את תקרת הגיל ואת משך ההטבות בכל בנק, ולוודא שהם מכסים את כל התואר ולא רק את חלקו.
2. להחליט אם יש צורך בפריסת שכר לימוד, ואם כן - האם פריסה קצרה ללא ריבית מספיקה או שנדרשת הלוואה ארוכה.
3. להשוות את משך הפטור מדמי כרטיס לפי סוג הכרטיס שמתכוונים להחזיק.
4. לבדוק אם יש עמלת הקצאת אשראי, ומה הריבית על משיכת יתר מעבר למסגרת המוזלת.
5. לשקול את ההטבות במטבע חוץ ובניירות ערך רק אם הן רלוונטיות בפועל.
6. לברר מראש לאיזה מסלול יועבר החשבון בתום התואר ומה יעלה.
7. לאמת את כל התנאים מול הבנק בעת הפנייה, ולבקש אותם בכתב.

מי שפותח לראשונה חשבון עצמאי אחרי חשבון נוער יכול להיעזר גם בהשוואת חשבונות הנוער בבנקים כדי להבין מה מתוך ההטבות הישנות ימשיך ומה יסתיים. בכל שלב כדאי לזכור שהבנקים מעדכנים את המסלולים מעת לעת, ושהתנאים שמוצגים באתר בזמן ההשוואה עשויים להשתנות עד מועד הפנייה בפועל.

מקורות

• בנק ישראל - ריבית בנק ישראל: https://www.boi.org.il/information/interestrates/
• ויקיפדיה - ריבית פריים: https://he.wikipedia.org/wiki/ריבית_פריים