מה כולל מסלול סטודנטים ולמה הבנקים מתחרים עליו
סטודנטים הם קבוצה שהבנקים מחזרים אחריה באופן קבוע. ההיגיון פשוט: רוב הסטודנטים עדיין לא מבוססים כלכלית, ורבים מהם לא קשרו את עצמם לבנק אחד לטווח ארוך. בעוד כמה שנים חלק גדול מהם ירוויחו משכורת קבועה, יחסכו, ייקחו משכנתא ואולי יפתחו עסק. בנק שמצליח לצרף אותם בתחילת הדרך מקווה לשמור אותם כלקוחות גם כשהם מתחילים לייצר לו הכנסות של ממש.
בתמורה, הבנקים מציעים חבילת הטבות זמנית. ברוב המסלולים אפשר למצוא כמה רכיבים חוזרים:
- פטור מלא או חלקי מעמלות עו"ש, בפעולות בערוצים ישירים וגם בפעולות שמבוצעות דרך פקיד.
- פטור מדמי כרטיס אשראי לתקופה מוגדרת, לעיתים רק לסוג כרטיס מסוים.
- פטור מעמלת הקצאת אשראי, כלומר מהעמלה שהבנק גובה על עצם הקצאת מסגרת.
- אפשרות לפרוס את תשלום שכר הלימוד, לעיתים ללא ריבית ולעיתים כהלוואה בריבית.
- הקלות בעמלות המרת מטבע חוץ ובעמלות מסחר בניירות ערך.
- מסגרת אשראי או הלוואה ייעודית בתנאים נוחים מהרגיל.
חבילת ההטבות של סטודנט היא הצעה זמנית, ולכן ההשוואה האמיתית צריכה לכלול גם את התנאים שיחולו אחרי שהיא תיגמר. הבנקים מעדכנים את המסלולים לעיתים קרובות, משנים את התקרות ומוסיפים או מורידים רכיבים. מסיבה זו אנחנו לא מציגים כאן טבלת מחירים לפי בנק: מספרים שנכונים ביום אחד עלולים להטעות כעבור חודשים ספורים. בסעיפים הבאים מופיעות במקום זאת השאלות שכדאי להציג לכל בנק, וכך אפשר להשוות בין הצעות עדכניות שמתקבלות ביום הפנייה עצמו.
כדאי לזכור שגם מי שכבר מחזיק חשבון מתקופת השירות הצבאי נמצא בנקודת החלטה. מסלולי החיילים, שמפורטים במדריך על ההטבות של חשבון חייל בכל בנק, מסתיימים בדרך כלל עם השחרור. המעבר ללימודים הוא הזדמנות טבעית לבדוק אם הבנק הנוכחי עדיין מתאים, או שיש הצעה טובה יותר במקום אחר.
אילו בנקים פועלים היום ומי יצא מהתמונה
מפת הבנקאות בישראל השתנתה מאוד בשנים האחרונות, ומדריכים רבים ברשת עדיין מציגים בנקים שכבר אינם קיימים כגופים נפרדים. היום יכול סטודנט לבחור בין חמשת הבנקים הגדולים, שהם הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, לבין בנק יהב, שפועל כבנק נפרד, ובנק דיגיטלי כמו וואן זירו. הטבלה מסכמת את השינויים המבניים שחשוב להכיר לפני שמשווים.
| בנק | מצב היום | תאריך מרכזי | נתון נוסף |
|---|---|---|---|
| אוצר החייל | מותג בתוך הבנק הבינלאומי מאז 2019 | מוזג לבינלאומי ב-1 בינואר 2019 | פתוח לכלל הציבור מסוף שנות ה-80 |
| איגוד | חלק ממזרחי טפחות מאז 2022 | חדל להתקיים כתאגיד ב-31 בדצמבר 2022 | נרכש במלואו בספטמבר 2020, והלקוחות הועברו עד 15 בנובמבר 2022 |
| יהב | בנק נפרד, 50% מהמניות בידי מזרחי טפחות | פתוח לכלל הציבור מפברואר 2009 | 55 סניפים וכ-967 עובדים ב-2024 |
| וואן זירו | בנק דיגיטלי עם רישיון בנקאי מ-2019 | הושק לקהל הרחב ב-16 באוגוסט 2022 | כ-120,000 לקוחות בדצמבר 2024 |
מקור: ויקיפדיה, הערכים בנק יהב, בנק אוצר החייל, בנק איגוד ווואן זירו.
אוצר החייל: מותג, לא בנק נפרד
אוצר החייל מוזג לבנק הבינלאומי בתחילת 2019, ומאז הוא פועל כמותג בתוך הבינלאומי. קהל היעד המסורתי שלו הוא אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם, אבל כבר מסוף שנות ה-80 הוא פתוח לכלל הציבור. מכאן שאין טעם להציג אותו כ"בנק קטן" לעומת הבנקים הגדולים: הוא חלק מאחת הקבוצות הבנקאיות הגדולות בארץ, ואת תנאי מסלול הסטודנטים שלו יש לבדוק במסגרת ההצעות של הבינלאומי.
איגוד ומזרחי טפחות: האיחוד הושלם
מזרחי טפחות רכש את כל מניות בנק איגוד בספטמבר 2020, העביר את הלקוחות עד אמצע נובמבר 2022, ובסוף אותה שנה איגוד חדל להתקיים. התהליך הסתיים לפני כמעט ארבע שנים. לכן אין עוד סיבה להשאיר את מזרחי טפחות מחוץ להשוואה, והוא מתחרה מלא על לקוחות סטודנטים כמו שאר הבנקים הגדולים.
בנק יהב פתוח לכלל הציבור מאז 2009
בנק יהב פעל שנים רבות כבנק שפתוח רק לעובדי המדינה ולמוסדות שהמדינה תומכת בהם. מאז פברואר 2009 מותר לו לפתוח חשבונות לכלל הציבור, כולל סטודנטים שאינם עובדי מדינה, אם כי עובדי המדינה נשארו קהל יעד מרכזי שלו. מזרחי טפחות מחזיק במחצית ממניותיו, בעסקה שהושלמה ביוני 2008, והמחצית השנייה מוחזקת בידי חברה שקשורה להסתדרות עובדי המדינה ולמדינה. למרות הקשר למזרחי טפחות, יהב ממשיך לפעול כבנק נפרד. ב-2024 הפעיל בנק יהב 55 סניפים, ולכן הוא אפשרות ממשית גם לסטודנט שאין לו קשר לשירות הציבורי.
וואן זירו: חלופה דיגיטלית
וואן זירו קיבל רישיון בנקאי מבנק ישראל ב-2019, פתח את החשבון הראשון במרץ 2021, ההגבלות על הרישיון הוסרו בינואר 2022, והבנק נפתח לקהל הרחב באוגוסט 2022. במרץ 2023 דווח שכ-73% מלקוחותיו בני 18 עד 44, כלומר קהל שחופף במידה רבה לגילאי הסטודנטים. את מבנה העמלות ואת התנאים שהוא מציע לסטודנטים יש לבדוק ישירות מול הבנק, ואין להניח מראש שהחשבון בו פטור מכל תשלום.

בנקים גדולים, בנק קטן ובנק דיגיטלי: מחיר מול נגישות
בין הבנקים יש הבדל שחורג מעמלה כזו או אחרת: הוא נוגע לאופן שבו כל בנק נותן שירות. הבנקים הגדולים מחזיקים פריסת סניפים רחבה, אפליקציות מפותחות ומוקדי שירות גדולים. עבור סטודנט שגר בעיר אחרת מזו של ההורים, או שעובר דירה בין שנות הלימוד, הנגישות הזו יכולה להיות בעלת ערך. סניף קרוב לקמפוס, למשל, חוסך זמן כשצריך להפקיד צ'ק, לחתום על הלוואה או לפתור תקלה שלא נפתרת בטלפון.
בנק יהב קטן משמעותית מהבנקים הגדולים, עם עשרות סניפים בלבד. בנקים קטנים נוטים להתחרות במחיר כדי למשוך לקוחות, אבל הדבר אינו כלל מחייב. כל הצעה צריכה להיבדק לגופה. מנגד, מי שגר רחוק מסניף ימצא את עצמו תלוי יותר בערוצים הדיגיטליים ובמוקד הטלפוני.
בנק דיגיטלי כמו וואן זירו מציב את השאלה הזו בצורה הקיצונית ביותר. אין סניף פיזי, וכל הפעילות מתבצעת דרך האפליקציה והאתר. לסטודנט שמתנהל ממילא בטלפון זה לא תמיד חיסרון. מי שמעדיף לפגוש בנקאי פנים מול פנים כשמגיע רגע של הלוואה או של מסגרת אשראי עשוי להרגיש בחסרונו של סניף.
השאלה שקובעת היא לא איזה בנק זול יותר באופן כללי, אלא כמה פעולות שדורשות שירות אישי צפויות לכם במהלך התואר. סטודנט שמבצע כמעט את כל פעולותיו באפליקציה יכול לייחס משקל נמוך לפריסת הסניפים ומשקל גבוה למחיר. מי שצפוי לבקש הלוואה לשכר לימוד, להפקיד צ'קים ממעסיק או להתנהל מול עסקאות מטבע חוץ בגלל חילופי סטודנטים, צריך לשקלל גם את זמינות השירות. בכל אחד מהמסלולים כדאי לבדוק גם איך פותחים את החשבון מרחוק. המדריך על פתיחת חשבון בנק באינטרנט משווה את התהליך בכל הבנקים, ובחלקם אפשר להשלים אותו בלי להגיע לסניף כלל.
שמונה שאלות שכדאי להציג לבנק לפני שחותמים
מאחר שהתנאים משתנים, הדרך הבטוחה להשוות היא לפנות לשניים או שלושה בנקים עם אותה רשימת שאלות ולרשום את התשובות זו לצד זו. כך מתקבלת טבלה אישית ועדכנית, שמבוססת על ההצעה שכל בנק נותן ביום הפנייה. אלה השאלות המרכזיות:
- מה תקרת הגיל להצטרפות למסלול? חלק מהבנקים מגבילים את ההצטרפות לגיל מסוים, ויש שמאפשרים תקרה גבוהה יותר לתלמידי תואר שני ושלישי. מי שמתחיל ללמוד בשלב מאוחר יחסית צריך לוודא קודם כול שהוא בכלל זכאי.
- לכמה זמן ניתנות ההטבות? יש מסלולים שההטבות בהם צמודות למשך הלימודים בפועל, ויש מסלולים עם מספר שנים קבוע. בתואר ארוך, כמו רפואה או הנדסה, ההבדל עשוי להיות משמעותי.
- אילו עמלות עו"ש כלולות בפטור? כדאי לברר אם הפטור חל רק על פעולות בערוצים ישירים או גם על פעולות דרך פקיד, ואם יש תקרה לכמות הפעולות.
- מה ההטבה בדמי הכרטיס? לעיתים הפטור חל רק על סוג כרטיס מסוים, ולעיתים הוא נמשך פחות זמן מתקופת המסלול.
- האם יש פטור מעמלת הקצאת אשראי? עמלה זו נגבית על עצם קיומה של מסגרת, גם כשלא משתמשים בה.
- איך אפשר לפרוס את שכר הלימוד? יש לברר על כמה תשלומים מדובר, אם הפריסה כרוכה בריבית ובהצמדה, ואם היא ניתנת כהלוואה רגילה.
- מה הריבית על משיכת יתר? כדאי לברר מה גודל המסגרת, אם קיים חלק ממנה בלי ריבית, ומה המרווח מעל הפריים בחלק שמעבר לו.
- אילו הקלות יש במטבע חוץ ובניירות ערך? הנושא רלוונטי במיוחד למי שמתכנן חילופי סטודנטים או מתחיל לחסוך בשוק ההון.
שמונה שאלות זהות לכל בנק הופכות הצעות שיווקיות שונות זו מזו להשוואה אחת שאפשר לקרוא. מומלץ לבקש את התשובות בכתב, בדוא"ל או במסמך התנאים של המסלול. הבטחה בעל פה בשיחת טלפון קשה להוכחה, ומסמך כתוב מאפשר לחזור ולבדוק אם הבנק עומד במה שהציע. לסקירה רחבה של העמלות שהבנקים גובים מכלל הלקוחות, ולהבנה מה נחשב מחיר סביר, ראו את השוואת עמלות העובר ושב בין הבנקים.
פריסת שכר לימוד ומשיכת יתר: איך קוראים "פריים ועוד"
שני המוצרים שעשויים לעלות לסטודנט הכי הרבה כסף הם הלוואה לשכר לימוד ומשיכת יתר. בשניהם הריבית מוצגת לרוב כ"פריים ועוד" מרווח מסוים, ולכן חשוב להבין את המושג.
מה זה פריים
ריבית הפריים בישראל מחושבת לפי נוסחה קבועה: ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, כפי שמוסבר בערך ריבית פריים. היא זהה בכל הבנקים ומשתנה רק כשבנק ישראל משנה את הריבית שלו. מאחר שהפריים אחיד בכל הבנקים, ההבדל האמיתי בין הצעות האשראי הוא המרווח שכל בנק מוסיף מעליו. הצעה של "פריים ועוד מרווח קטן" זולה מהצעה של "פריים ועוד מרווח גדול", בלי קשר לרמת הריבית במשק באותו רגע.
פריסה ללא ריבית מול הלוואה לשכר לימוד
יש שני דגמים עיקריים לפריסת שכר הלימוד. בדגם הראשון הבנק מאפשר לחלק את שובר שכר הלימוד למספר קטן של תשלומים, ללא ריבית וללא הצמדה. זו בפועל הטבה, אבל היא מוגבלת במספר התשלומים. בדגם השני מדובר בהלוואה של ממש, לעיתים לפריסה ארוכה של שנים, בריבית צמודה לפריים. פריסה ארוכה מקטינה את ההחזר החודשי, אבל מגדילה את סך הריבית שמשולמת לאורך התקופה. מי ששוקל הלוואה כזו ייעזר בהסבר על השוואת הלוואות וקריאת לוח סילוקין, שמראה איך מחשבים את העלות הכוללת ולא רק את התשלום החודשי.
משיכת יתר: המסגרת שנראית קטנה
מסגרת אשראי בחשבון היא נוחות, אבל גם מלכודת. סטודנט שנמצא באופן קבוע במינוס משלם ריבית על כל יום שבו החשבון חורג. חלק מהבנקים מציעים לסטודנטים מסגרת שחלקה ללא ריבית, ויש שמחשבים את גודלה לפי ההכנסה החודשית. כדאי לברר גם אם קיימת ריבית שונה לחריגה מעבר למסגרת המאושרת, שבדרך כלל יקרה יותר. לסטודנט שעובד במשרה חלקית כדאי לדעת מראש כמה נכנס לחשבון בפועל, והמדריך ברוטו מול נטו מסביר למה הסכום שמגיע לבנק נמוך מזה שבחוזה.
היום שאחרי: מה קורה כשההטבות נגמרות
הבנקים מחזרים אחרי סטודנטים בגלל מצבם הכלכלי העתידי, וההטבות הן מחיר הכניסה. בסיום הלימודים, ובחלק מהבנקים זמן קצר אחריו, תקופת התנאים המיטיבים פוקעת. מאותו רגע הבנק מתחיל לגבות עמלות גם על הפעולות הפשוטות ביותר, ודמי הכרטיס חוזרים למחירון הרגיל.
רבים מגלים את המעבר הזה רק כשמופיעה בדף החשבון שורת עמלה שלא הופיעה בו קודם. המעבר אינו תמיד מלווה בהודעה בולטת, ולכן כדאי לרשום ביומן את המועד שבו המסלול צפוי להסתיים. לפני שחותמים על מסלול סטודנטים, כדאי לשאול לאיזה מסלול יעבור החשבון אוטומטית בסיום ההטבות ומה העלות החודשית שלו. בנק שמציע הטבות נדיבות לסטודנטים אבל מחירון יקר אחר כך עלול להתברר כבחירה פחות משתלמת לאורך זמן מבנק עם הטבות צנועות יותר ומחירון סביר.
לקראת סיום התואר יש כמה צעדים פשוטים שכדאי לעשות:
- לבדוק בדף החשבון איזה מסלול עמלות מוגדר ומתי מסתיימות ההטבות.
- להשוות את המחירון שיחול על החשבון למסלולים הבסיסיים של בנקים אחרים.
- לשקול מסלול עמלות קבוע אם צפויות פעולות רבות, או תשלום לפי פעולה אם הפעילות דלה.
- לבטל כרטיסי אשראי מיותרים שהונפקו במסגרת המסלול, לפני שמתחילים לגבות עליהם דמי כרטיס.
להתמקחות עם הבנק יש סיכוי טוב יותר דווקא בנקודת הזמן הזו, כשהלקוח עומד להתחיל לייצר משכורת קבועה. הצעות קונקרטיות לקיצוץ עמלות מופיעות במדריך לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות שאתם משלמים לבנק.
איך מחליטים ואיך עוברים בנק אם ההצעה טובה יותר
אחרי שאוספים תשובות משניים או שלושה בנקים, כדאי לסדר אותן לפי סדר עדיפויות אישי. סטודנט שמשלם את שכר הלימוד מכיסו ייתן משקל גבוה לתנאי הפריסה. מי שחי על מלגה ועבודה חלקית וחורג מדי פעם יתמקד בריבית על משיכת יתר. מי שמתכנן סמסטר בחו"ל יבדוק בעיקר את עמלות מטבע החוץ, וכדאי לו להכיר גם את האפשרויות שמתוארות במדריך על המרת כספים לפני הנסיעה.
קחו מקרה היפותטי טיפוסי: נועה, סטודנטית לשנה ראשונה, מחזיקה חשבון מתקופת השירות הצבאי. היא משלמת את שכר הלימוד בעזרת הוריה, עובדת במשרה חלקית ומתכננת חילופי סטודנטים בשנה השלישית. עבורה, הפטור מעמלות העו"ש פחות קריטי מעמלות מטבע החוץ וממשך ההטבות, שצריכות לכסות את כל שנות התואר. סטודנט אחר, שמממן את לימודיו בהלוואה, יגיע למסקנה אחרת לגמרי. הנקודה היא שאין בנק אחד שמשתלם לכולם. יש הצעה שמתאימה יותר לדפוס השימוש של כל אחד.
אם הבנק הנוכחי אינו מציע תנאים דומים לאלה של בנק מתחרה, מעבר בנק הוא צעד מעשי ולא מסובך כמו שנהוג לחשוב. לפני המעבר כדאי לרשום את כל הוראות הקבע, החיובים בכרטיס והגורמים שמפקידים לחשבון, כמו מעסיק או מוסד שמעביר מלגה. השלבים המלאים מפורטים במדריך איך עוברים בנק בישראל. לשיקולים כלליים יותר בבחירת בנק, מעבר לתקופת הלימודים, ראו את המדריך איך כדאי לבחור בנק.
מקורות
- ויקיפדיה - בנק יהב: https://he.wikipedia.org/wiki/בנק_יהב
- ויקיפדיה - בנק אוצר החייל: https://he.wikipedia.org/wiki/בנק_אוצר_החייל
- ויקיפדיה - בנק איגוד: https://he.wikipedia.org/wiki/בנק_איגוד
- ויקיפדיה - וואן זירו: https://he.wikipedia.org/wiki/וואן_זירו
- ויקיפדיה - ריבית פריים: https://he.wikipedia.org/wiki/ריבית_פריים
