חשבון בנק לחיילים - ההטבות של חשבון חייל בכל בנק

מה זה חשבון חייל ומי זכאי לו

חשבון חייל הוא מסלול עובר ושב שהבנקים בישראל מציעים למי שמקבלים משכורת משירות סדיר. המסלול נועד לחיילים בשירות חובה, אבל ברוב הבנקים הוא חל גם על משרתי גופי הביטחון השונים, כמו משמר הגבול, שירות חובה במשטרה (שח"ם) ושירות בתי הסוהר, וכן על בנות ובני שירות לאומי. בחלק מהבנקים המסלול תקף גם לעתודאים ולתלמידי ישיבות הסדר. רקע על מסגרת השירות הלאומי עצמה וזכויות המתנדבים מרוכז בעמוד השירות הלאומי באתר כל זכות.

תנאי הזכאות שונים מבנק לבנק, וזה הפרט הראשון שכדאי לבדוק. בדיסקונט קבלת התנאים הותנתה בהעברת משכורת מת"ש (משכורת שירות חובה) לחשבון. מתנדבי שירות לאומי קיבלו את ההטבות לשנה אחת, עם הארכה לשנה נוספת בהצגת אישור על המשך השירות. בלאומי ההצטרפות למסלול "חשבון 18+" נפתחה מגיל 18, וההטבות הסתיימו בגיל 21 או בתום השירות הסדיר, ולכל המאוחר בגיל 25. בבינלאומי המסלול הוגדר ללקוחות פרטיים בשירות סדיר או לאומי, וההסדר פקע עם הפסקת קבלת המשכורת מגוף ביטחוני מוכר. ביהב קבלת התנאים הותנתה בהצגת תעודת חוגר או צו גיוס על שם פותח החשבון.

המשמעות המעשית היא שהזכאות קשורה כמעט תמיד לכניסת משכורת השירות לחשבון, ולא רק לעצם הגיוס. מי שמחזיק כבר חשבון מגיל ההתבגרות יכול בדרך כלל להעביר אותו למסלול החייל באותו בנק, ומי שעדיין לא פתח חשבון יכול לבחור בנק חדש לקראת הגיוס. מי שרוצה להכיר את השלב שלפני כן, החשבון לבני נוער, ימצא את הפרטים במדריך חשבון בנק לנוער - מאיזה גיל ואיך פותחים. במקרים רבים החשבון שנפתח בגיל 16 או 17 הוא אותו חשבון שהופך לחשבון חייל, ולכן ההחלטה מתחילה עוד לפני צו הראשון.

טבלת ההשוואה: ההטבות בחשבון חייל בכל בנק

הטבלה שלמטה מרכזת את תנאי מסלולי החיילים בחמישה בנקים, כפי שפורסמו על ידי הבנקים בעבר. מדובר בתמונת מצב היסטורית ולא במחירון עדכני, ולכן לפני פתיחת החשבון חובה לאמת כל סעיף מול הבנק עצמו. הבנקים משנים מסלולים, מיזוגים בין בנקים משנים את מבנה ההצעות, ומועדוני כרטיסי אשראי מתחלפים. הערך של הטבלה הוא בעיקר במבנה: היא מראה אילו רכיבים כדאי לשאול עליהם ובאיזה ממד הבנקים נבדלו זה מזה.

מקור: תנאי המסלולים כפי שפורסמו על ידי הבנקים. רקע על הבנק שהתמחה בעבר בלקוחות מערכת הביטחון: ויקיפדיה - בנק אוצר החייל.

הבדלים נוספים שלא נכנסו לטבלה

מעבר לרכיבים שבטבלה, הבנקים נבדלו גם בהטבות משניות. הפועלים ציין הטבות בהלוואות לחיילים, ולאומי והפועלים ציינו הטבות בפעולות מטבע חוץ (מט"ח) ובעסקאות ניירות ערך (ני"ע). כל חמשת הבנקים מלבד יהב הציעו אפליקציה לניהול החשבון. אצל הבנקים האחרים לא פורסמו נתונים על הטבות בהלוואות, ולכן לא ברור אם הן לא היו קיימות או פשוט לא פורסמו.

מילון קצר למונחים שבטבלה

• עמלת מינימום - עמלה שהבנק גובה כשמספר הפעולות בחשבון נמוך מהמספר שקבע. הבנק "משלים" את החיוב לסכום מינימלי.
• דמי כרטיס אשראי - דמי שימוש חודשיים שנגבים על עצם החזקת הכרטיס, גם בלי לבצע בו עסקאות.
• מט"ח - מטבע חוץ, כמו דולר או יורו.
• ני"ע - ניירות ערך, בעיקר מניות ואגרות חוב.
• ערוץ ישיר - פעולה שהלקוח מבצע בעצמו באתר, באפליקציה או בטלפון, בלי פקיד.

אילו עמלות חוסך חשבון חייל בפועל

הרכיב המרכזי בכל מסלולי החיילים הוא הפטור מעמלות עובר ושב. דיסקונט, הבינלאומי ויהב פרסמו פטור מעמלת פעולה, הן בפעולה שמבוצעת על ידי פקיד והן בערוץ ישיר. בלאומי הפטור הוגדר לפעולות "מסוימות" בלבד שנעשות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, וההבדל הזה חשוב: פטור חלקי פירושו שיש פעולות שעליהן עדיין משלמים. בפועלים הפטור הוגדר כפטור מעמלות עובר ושב על פעולות בסיסיות.

גם בעמלת המינימום התמונה לא אחידה. דיסקונט, לאומי והבינלאומי פטרו ממנה לפעולות שמבוצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, ויהב פטר מעמלת ההשלמה למינימום. הפועלים לא פרסם נתון בנושא. כשבנק כותב "פטור מעמלות" בלי לפרט, השאלה הנכונה היא אילו פעולות בדיוק כלולות בפטור ואילו לא. פעולות כמו העברה בנקאית, הפקדת שיק, משיכת מזומן בסניף או הזמנת פנקס יכולות להיות מסווגות אחרת בכל בנק.

הטבות השירות הדיגיטלי

שני בנקים הדגישו הטבה ייחודית בתחום ההתראות. דיסקונט פטר מעמלת קבלת מידע בשירות המסרונים (SMS) שלו, שמתריע על כניסת משכורת, על חיובי כרטיס אשראי, על היתרה בחשבון ועוד. הפועלים הציע את שירות on time הבסיסי ללא עלות, עם הודעות על פקיעת תוקף סיסמאות, על מוצרים שממתינים בסניף ועוד. עבור חייל שנמצא שבועות בבסיס ומתקשה להגיע לסניף, התראות כאלה הן כלי מעשי לשמירה על שליטה בחשבון.

מי שרוצה להבין את מבנה העמלות המלא שהבנקים גובים, ומה אפשר לדרוש להוריד, ימצא הסבר מפורט במדריך לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות שאתם משלמים לבנק. ההבנה הזו שימושית במיוחד ביום שבו הפטור של מסלול החייל מסתיים.

כרטיס אשראי ומסגרת אשראי: היתרון והסיכון

כמעט כל מסלולי החיילים כוללים כרטיס אשראי ופטור מדמי הכרטיס. בלאומי ובבינלאומי הפטור הוגבל ל-4 שנים, ובדיסקונט, בפועלים וביהב לא צוינה הגבלת זמן בתנאים שפורסמו. סוג הכרטיס שונה מבנק לבנק: בדיסקונט, בלאומי וביהב הכרטיסים היו חלק ממועדון "יותר", בבינלאומי הוצע כרטיס "מקומי יותר" בויזה ובישראכרט, ובפועלים הונפק כרטיס "אפטרכרט" ללא עלות. חשוב לבדוק אם הכרטיס תקף לרכישות בחו"ל ובאתרים בינלאומיים, נושא שמוסבר במדריך כרטיס אשראי בינלאומי - מה זה ואיך משתמשים בו.

מסגרת אשראי בגובה משכורת אחת או יותר

שני בנקים פרסמו מסגרת אשראי מפורשת לחיילים: לאומי עד 1,000 שקלים והבינלאומי עד 2,500 שקלים. מסגרת אשראי היא הסכום שאפשר למשוך מעבר ליתרה בחשבון, כלומר להיכנס למינוס. מסגרת גבוהה אינה הטבה בפני עצמה, כי על כל שקל במינוס משלמים ריבית. הריבית על אוברדראפט נגזרת בדרך כלל מריבית הפריים, שנקבעת לפי ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח שהבנק קובע. כשהריבית במשק עולה, גם עלות המינוס עולה.

עבור חייל, שמשכורתו נמוכה וקבועה, מינוס חוזר יכול להפוך לחוב מתגלגל שקשה לסגור. אותו היגיון חל על כרטיסי אשראי בתשלומים נדחים, ומי שרוצה להבין את המנגנון יכול לקרוא על כרטיס אשראי מתגלגל ואיך הוא מכניס לחובות. אפשרות אחת היא לבקש מהבנק להגדיר מסגרת נמוכה יותר מהמקסימום, או לא להגדיר מסגרת כלל. אפשרות נוספת היא להשתמש בכרטיס דביט או בכרטיס נטען, שבהם החיוב יורד ישירות מהיתרה ואי אפשר להוציא יותר ממה שיש.

למה הבנקים מתחרים על חיילים

הנקודה הראשונה שכדאי לזכור מול כל בנק היא שמדובר בגוף עסקי שמטרתו רווח. מאחורי כל "מתנה" שהבנק מציע עומד אינטרס, ובמקרה של חיילים האינטרס ברור: לצרף לקוח צעיר בשלב שבו הוא פותח את החשבון הראשון שלו. על פי רוב, הבנק שבו נפתח החשבון הראשון משמש את הלקוח שנים רבות קדימה. מבחינת הבנק, ההפסד על עמלות שלא נגבות בזמן השירות הוא השקעה בלקוח שיקבל משכורת גבוהה יותר, ייקח הלוואות, יחסוך, ואולי ייקח משכנתא בעתיד.

מכאן נובעת מסקנה מעשית: כוח המיקוח של חייל גבוה בהרבה ממה שמשתקף ממשכורת השירות שלו. הבנקים רוצים את הלקוח הזה, ולכן לא כדאי להסתנוור מהטבה בודדת, כמו מתנת הצטרפות או הנחה בחנות מסוימת. ההצעה המפורסמת היא נקודת פתיחה, וכדאי לשוחח עם נציגים של כמה בנקים, להשוות ביניהם ולבקש הטבות נוספות. מי שהגיע עם הצעה כתובה מבנק מתחרה נמצא בעמדה טובה יותר לבקש התאמה.

כדאי גם לבדוק מה הבנק מציע לחיילים שמשתחררים: הארכת פטור לתקופת מעבר, מסלול לסטודנטים, או תנאים קבועים לשנים הראשונות אחרי השחרור. השיקולים הכלליים בבחירת בנק, מעבר למסלול החייל, מפורטים במדריך איך כדאי לבחור בנק. בדיקה כזו מאפשרת להשוות לא רק את מה שמקבלים היום, אלא גם את מה שישולם מחר.

מה קורה ביום השחרור: חשיבה לטווח רחוק

ההטבות של חשבון חייל ניתנות בגלל המשכורת הנמוכה בזמן השירות. מרגע השחרור, רוב המשתחררים עוברים לשכר גבוה יותר, והבנק מעביר אותם למסלולי הבנקאות הרגילים שלו. במסלולים האלה נגבות עמלות על פעולות שונות, ועם הזמן הן מצטברות לסכום לא מבוטל. לכן, מעבר להטבות בזמן השירות, צריך לבדוק מראש מה יהיו התנאים במסלול הרגיל של אותו בנק.

משך ההטבות שונה מבנק לבנק. בדיסקונט פורסם שמשך ההטבות עשוי להגיע עד 10 שנים, בלאומי ההטבות הסתיימו בגיל 21 או בתום השירות הסדיר (עד גיל 25), ובבינלאומי ההסדר פקע עם הפסקת משכורת השירות. ביהב לא פורסמה נקודת סיום. כשבנק לא מפרסם מועד סיום, כדאי לבקש אותו בכתב בזמן פתיחת החשבון, כדי לא לגלות אחרי חודשים שהעמלות חזרו בשקט.

השוואת המסלול הרגיל

השאלות שכדאי לשאול על המסלול שאחרי השחרור הן: כמה עולה פעולה בערוץ ישיר ובסניף, האם יש מסלול עמלות קבוע בסכום חודשי, כמה עולים דמי הכרטיס אחרי תום הפטור, ומה הריבית על מסגרת האשראי. השוואה בין הבנקים בעמלות העובר ושב הרגילות מרוכזת במדריך השוואת בנקים - עמלות עובר ושב ואיזה בנק הכי זול. ומי שמגלה אחרי השחרור שהבנק שלו יקר, יכול לעבור בנק; התהליך מוסבר במדריך איך עוברים בנק בישראל.

המעבר לשכר אזרחי מביא איתו גם תלוש שכר עם ניכויים שלא היו בזמן השירות. מי שמקבל את המשכורת האזרחית הראשונה ומופתע מהסכום שנכנס לחשבון ימצא הסבר במדריך ברוטו מול נטו - למה השכר בחשבון נמוך מזה שבחוזה.

רשימת בדיקה לפני פתיחת חשבון חייל

ההשוואה בין הבנקים אינה מסתכמת בשאלה מי נותן יותר פטורים. הבחירה הנכונה תלויה בהרגלי השימוש: מי שמשתמש רק באפליקציה צריך לבדוק דברים אחרים ממי שמפקיד שיקים בסניף. קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: נועה, חיילת שמשרתת רחוק מהבית ומגיעה הביתה פעם בשבועיים. בשבילה, אפליקציה טובה, התראות על חיובים וסניף קרוב לבית הוריה חשובים יותר ממסגרת אשראי גבוהה. חייל אחר, שמתכנן טיול גדול אחרי השחרור, יעדיף להתמקד בהטבות במטבע חוץ ובכרטיס שמתאים לשימוש בחו"ל.

אלה השאלות שכדאי לשאול כל בנק, בסדר הזה:

1. תנאי הזכאות - האם נדרשת העברת משכורת השירות, אילו מסמכים נדרשים (תעודת חוגר, צו גיוס, אישור שירות לאומי), ומאיזה גיל אפשר להצטרף.
2. היקף הפטור מעמלות - האם הוא חל על כל הפעולות או רק על פעולות "מסוימות", והאם הוא כולל פעולות בסניף.
3. עמלת מינימום - האם יש פטור מלא, או פטור רק לפעולות בערוצים מסוימים.
4. כרטיס האשראי - איזה כרטיס מונפק, האם הפטור מדמי הכרטיס מוגבל בזמן (למשל ל-4 שנים), והאם הכרטיס מתאים לרכישות באינטרנט ובחו"ל.
5. מסגרת האשראי - מה המסגרת המוצעת, מה הריבית עליה, והאם אפשר לבקש מסגרת נמוכה יותר או בלי מסגרת.
6. פנקסי שיקים - כמה פנקסים כלולים בפטור בשנה.
7. מועד סיום ההטבות - מתי בדיוק הן מסתיימות, ומה יקרה לחשבון אחרי השחרור.
8. המסלול הרגיל - מה העמלות במסלול שיחול אחרי השחרור.

מי שמעדיף לפתוח את החשבון בלי להגיע לסניף, למשל בגלל לוח זמנים צפוף לפני הגיוס, יכול לבדוק את האפשרויות במדריך פתיחת חשבון בנק באינטרנט - השוואה בין הבנקים. ומי שמתכנן לשלם מהחשבון חיובים חודשיים קבועים, כמו מנוי טלפון, כדאי שיכיר את ההבדל בין הוראת קבע בבנק לבין הוראת קבע בכרטיס אשראי.

מקורות

• כל זכות - שירות לאומי: https://www.kolzchut.org.il/he/שירות_לאומי
• בנק ישראל - ריבית בנק ישראל: https://www.boi.org.il/information/interestrates/
• ויקיפדיה - בנק אוצר החייל: https://he.wikipedia.org/wiki/בנק_אוצר_החייל