איך כדאי לבחור בנק - עמלות, מסלולים ושירות אישי

כמה עולה חשבון בנק בפועל

לפני שבוחרים בנק כדאי להבין על מה בכלל משלמים. רוב האנשים מסתכלים על העמלה החודשית שמופיעה בדף החשבון, אבל בפועל העלות מורכבת מכמה רכיבים: דמי ניהול חשבון ומידע, דמי כרטיס חיוב מיידי, עמלות על פעולות בודדות ועמלות על פעולות במטבע חוץ. כל רכיב מתנהג אחרת, ולכן שני לקוחות באותו בנק יכולים לשלם סכומים שונים מאוד.

לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, משק בית שילם ב-2025 בממוצע כ-31.6 שקלים בחודש על חשבון עו"ש וכרטיס חיוב, לעומת 29.1 שקלים ב-2024. מדובר בעלייה של כ-8.6%, שנבעה בעיקר מסיום מתווי ההקלה שהופעלו בתקופת המלחמה. בחישוב שנתי זה כ-379 שקלים, כפי שדווח בכתבה בביזפורטל על דיווח הפיקוח לוועדת הכלכלה.

פירוק העלות לרכיבים

מקור: הפיקוח על הבנקים, כפי שפורסם בביזפורטל.

הרכיב שגדל במהירות הגבוהה ביותר הוא מטבע החוץ: 7.3 שקלים בחודש ב-2025, יותר מכפול מ-3.5 שקלים ב-2021. עמלת המרת מטבע בעסקאות עומדת על 2.5% עד 3%, ומשיכת מזומן בחו"ל עולה 3% עד 3.5%. מי שנוסע הרבה או קונה באתרים זרים צריך לבדוק את הרכיב הזה בנפרד, ואפשרויות להוזיל אותו מפורטות במאמר על המרת כספים לפני נסיעה.

פקיד מול ערוץ ישיר

פעולה שמבוצעת אצל פקיד בסניף עולה 4 עד 6.8 שקלים, ואותה פעולה בערוץ ישיר (אתר, אפליקציה או מכשיר בשירות עצמי) עולה 1.2 עד 2 שקלים, בממוצע כ-70% פחות. המשמעות: הרגלי השימוש קובעים את החשבון יותר משם הבנק. לקוח שמבצע את רוב הפעולות באפליקציה ישלם פחות כמעט בכל בנק, ולקוח שזקוק לפקיד צריך לבחור מסלול או בנק שמתמחר את הפעולות האלה בהתאם.

מסלול בסיסי, מסלול מורחב או מחירון - השוואה בין הבנקים

הבנקים מחויבים להציע שני מסלולי עמלות מפוקחים. המסלול הבסיסי כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולה אחת אצל פקיד, במחיר מפוקח של עד 10 שקלים בחודש. המסלול המורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות אצל פקיד, במחיר של 20 עד 30 שקלים בחודש, לפי הבנק. מי שאינו רשום למסלול משלם לפי המחירון הכללי של הבנק, על כל פעולה בנפרד.

הפער בין המסלול למחירון גדול מאוד. הטבלה הבאה מציגה את המחירים בסוף 2025 לפי בנק, כולל עלות אותו סל פעולות של המסלול המורחב כשמשלמים עליו לפי המחירון:

מקור: נתוני סוף 2025, כפי שפורסמו בביזפורטל. בבנק יהב עמד הסל המורחב לפי מחירון על 100 שקלים בחודש.

בבנקים הגדולים, סל הפעולות של המסלול המורחב עולה לפי המחירון פי חמישה עד שישה ממחיר המסלול עצמו. ובכל זאת, לפי דוח המפקח למחצית הראשונה של 2025, רק כ-16% מהחשבונות רשומים למסלול, ו-84% נמצאים מחוצה לו. בנק ירושלים ו-One Zero מציגים מחיר אחיד בכל הסלים, כך שבהם השאלה אם להצטרף למסלול כמעט אינה רלוונטית. השוואה מפורטת יותר של עמלות עובר ושב, כולל עמלות שלא נכנסות למסלולים, מופיעה במאמר השוואת בנקים - איזה בנק הכי זול.

חשוב לזכור שהטבלה מתארת סל פעולות מסוים. לקוח שמבצע מעט מאוד פעולות בחודש עשוי לשלם לפי המחירון פחות מהמסלול, ולקוח שמבצע הרבה פעולות אצל פקיד עשוי לחרוג מהמסלול המורחב. לכן הצעד הראשון הוא לספור כמה פעולות מבוצעות בפועל בחודש טיפוסי, ובאיזה ערוץ.

השירות האחיד שיחליף את המסלולים - מה משתנה ומתי

שירות המסלולים נקבע ב-2014, ובשנים שחלפו התברר שהוא אינו מגיע לרוב הלקוחות. לפי חוזר הפיקוח על הבנקים 2851 מ-21 ביוני 2026, בעת השקתו היה המסלול משתלם לכ-35% מהחשבונות, ובשנת 2025 הוא היה משתלם רק לכ-24% מהם. הפיקוח מסביר שהחסם המרכזי הוא שההצטרפות למסלול מחייבת פעולה יזומה של הלקוח מול הבנק, ורוב הלקוחות פשוט לא פונים. לפי אותו חוזר, כ-41% מהלקוחות שלא היו מרוצים מהבנק שלהם ציינו עמלות גבוהות כסיבה.

שירות ניהול חשבון תשלום מ-1 ביולי 2027

מ-1 ביולי 2027 יחליף את המסלולים שירות ניהול חשבון תשלום בתעריף מפוקח אחיד: עד 10 שקלים בחודש על 100 הפעולות הראשונות, ועד 5 שקלים בחשבון עם 0 עד 2 פעולות בחודש. כל פעולה מעבר ל-100 תעלה עד שקל אחד. בחשבון שהוגדר כפיקדון ללא תנועה לא תיגבה עמלה כלל. הצו חל על משקי בית ועל עסקים קטנים, ובנק רשאי להקדים את היישום. הפרטים המלאים מופיעים בחוזר 2851 של הפיקוח על הבנקים.

עם הכניסה לתוקף יימחקו המסלול הבסיסי והמסלול המורחב, וגם ההגדרות "אזרח ותיק" ו"אדם עם מוגבלות" שהיו קשורות לחובת הצירוף למסלול. טיפול במזומנים אצל פקיד, כשמדובר ביותר מ-100 מטבעות או ביותר מ-10,000 שקלים בשטרות, יישאר בעמלה נפרדת. מחשבון השוואת העמלות של בנק ישראל בנוי סביב המסלולים, ולכן אחרי יולי 2027 ההשוואה תתבסס על השירות האחיד ועל העמלות שמחוצה לו.

מה כבר בתוקף מ-1 באוקטובר 2026

• דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט) מוגבלים לעד 7 שקלים בחודש, לעומת כ-9 שקלים בממוצע בשוק. ההגבלה חלה גם על כרטיסים שהונפקו לפני הכניסה לתוקף.
• הפטור הקיים מדמי כרטיס דביט, 36 חודשים ללקוח שמחזיק גם כרטיס אשראי, נשאר בתוקף עד 1 ביולי 2027.
• בוטלו שלוש עמלות: חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, איתור חשבונות, וטיפול בירושות ועיזבונות.

מי שמחזיק כרטיס דביט ומשלם עליו יותר מ-7 שקלים בחודש צריך לבדוק את דף החשבון. ההבדלים בין דביט לכרטיס אשראי מוסברים במאמר על כרטיס דביט והחסרונות שלו.

הטבות ללקוחות חדשים - מה לשאול על השנה השנייה

הבנקים מתחרים ביניהם על לקוחות כמו כל ענף אחר במשק, ולכן לקוח חדש מקבל לא פעם הצעה אטרקטיבית: ביטול עמלות ניהול לתקופה מסוימת מרגע פתיחת החשבון, פטור מדמי כרטיס אשראי לתקופה, או תנאים מועדפים בפיקדונות. ההטבות האלה אמיתיות, אבל יש להן תאריך סיום, ואחריו הלקוח עובר לתנאים הרגילים של הבנק.

השאלה החשובה בפגישת הפתיחה אינה מה עולה החשבון בשנה הראשונה, אלא כמה הוא יעלה החל מהשנה השנייה. כדאי לבקש פירוט בכתב של התנאים אחרי תום ההטבה, ובמיוחד לגבי פעולות שוטפות שכרוכות בעמלה גם כשדמי הניהול בפטור:

• העברה לחשבון בבנק אחר, בערוץ ישיר ואצל פקיד.
• הזמנת פנקסי שיקים.
• פתיחה ושבירה של פיקדונות.
• ריבית על חריגה ממסגרת האשראי (אוברדרפט) ועל ניצול המסגרת.
• פעולות במטבע חוץ ומשיכת מזומן בחו"ל.
• הוראות קבע והרשאות חיוב, כולל שאלה אם יש הגבלה על מספרן.

הוראות קבע הן נקודה שכדאי לבדוק לעומק, כי הן מצטברות עם השנים ומעבירות כסף באופן שוטף. איך מנהלים אותן ומתי עדיף להעביר אותן לכרטיס אשראי מוסבר במאמר על הוראת קבע ואיך מבטלים.

עוד דבר שכדאי לזכור: הנחה על עמלות היא רק חלק מהעלות. ריבית על מסגרת אשראי, ריבית על הלוואות וריבית על פיקדונות משפיעות לרוב על הכיס יותר מעמלת הניהול החודשית. לקוח שנמצא באופן קבוע ביתרת חובה ירוויח יותר מריבית חריגה נמוכה מאשר מפטור של כמה שקלים בחודש. מי שבוחן הלוואה כחלק מהמעבר יכול להיעזר במאמר על השוואת הלוואות ולוח סילוקין.

שירות אישי, סניף ואפליקציה - מה שווה כסף

עמלה נמוכה אינה הכול. בנק שמספק שירות טוב, עם סניף קרוב לבית, שלא מערים קשיים כשמבקשים להגדיל מסגרת אשראי ושמכיר את הלקוח ברמה האישית, עשוי להיות שווה עמלה מעט גבוהה יותר. בנקאי שמצוי בקשר טוב עם בעל החשבון יכול להעביר אותו למסלול עמלות מתאים יותר, להתריע בטלפון לפני חריגה, לחשוב יחד איתו על פתרון לחילוץ מהיר ממצב מסובך, ולהציג בקשות חריגות בפני הנהלת הסניף.

היכרות טובה עם הבנקאי היא לא פעם מה שמונע חיכוך ועלויות בתקופות קשות, כשהמסגרת לחוצה וצריך גמישות. זה נכון לבנקים כמו לכל עסק אחר: מחיר "שובר שוק" אינו שווה הרבה אם השירות כושל בדיוק ברגע שבו צריך אותו.

הערוץ הדיגיטלי

רוב הבנקים מאפשרים היום לנהל את החשבון כמעט כולו דרך האפליקציה והאתר, וחלקם, כמו One Zero, בנויים מראש על ניהול דיגיטלי ומוותרים על סניפים. כפי שראינו, פעולה בערוץ ישיר זולה בכ-70% מפעולה אצל פקיד, כך שאפליקציה טובה חוסכת כסף ולא רק זמן. כדאי לבדוק אילו פעולות אפשר לבצע עצמאית, אם יש תקרה להעברות כספים מרחוק, ואם אפשר לנהל תיק ניירות ערך או לבקש הלוואה דרך האפליקציה. מי שמתעניין בפתיחת חשבון ללא הגעה לסניף ימצא השוואה במאמר על פתיחת חשבון בנק באינטרנט.

הסניף והשעות

גם מי שמעריך שיגיע לסניף לעיתים רחוקות ירוויח מסניף קרוב לבית או לעבודה. נושאים מורכבים, כמו משכנתא, ירושה, ערבות או מסחר בניירות ערך, עדיין מוסברים טוב יותר פנים מול פנים. כדאי לבדוק את שעות הפעילות ואם הסניף פתוח בימי שישי, יתרון משמעותי למי שמשלב את הביקור בבנק עם יום סידורים קצר.

מעבר בנק - מה עובר, מה נשאר ומה קורה עם חוב

מי שאינו מרוצה מהבנק שלו אינו צריך לסגור לבד את החשבון הישן. המעבר מתבצע דרך הבנק החדש, ללא עלות, תוך 7 ימי עסקים. אפשר לקבוע מועד מעבר עד 30 ימי עסקים קדימה, ולבטל את הבקשה עד סוף יום העסקים השישי. בין מעבר למעבר צריך לחלוף מרווח של 3 חודשים לפחות. הפרטים מופיעים בכתבה בביזפורטל על שירות המעבר בין בנקים.

כרטיס אשראי בנקאי נחסם ביום השני של המעבר, והבנק החדש מנפיק כרטיס חדש. כרטיס אשראי חוץ-בנקאי ממשיך לפעול. שירות "עקוב אחריי" מנתב לחשבון החדש העברות בשקלים בלבד, למשך 3 שנים. בטיוטת הנחיה מ-9 באוגוסט 2026 הוצע להאריך אותו עד 16 באוקטובר 2029 למי שעבר עד 21 בספטמבר 2026, כפי שדווח בכלכליסט, אך זו הצעה בלבד והכלל התקף נשאר 3 שנים.

השירות נמצא בשימוש הולך וגדל: ב-3 השנים הראשונות הוגשו 318,600 בקשות ובוצעו 223,200 מעברים. לפי מחקר של בנק ישראל ממאי 2026, ההסתברות השנתית של לקוח לעבור בנק עלתה מכ-0.6% לכ-1.4%. מדריך שלב אחר שלב נמצא במאמר איך עוברים בנק בישראל.

מעבר בגלל חובות - למה זה לא פותר את הבעיה

יש מי ששוקלים לעבור בנק אחרי תקופה של חובות, מתוך תחושה שהתדמית שלהם בבנק הנוכחי כבר אבודה ועדיף להתחיל במקום חדש. הלוואות ומסגרות אשראי אינן עוברות לבנק החדש, והבנק החדש רשאי לסרב לקלוט חשבון ביתרת חובה או ביתרה שחורגת ממגבלותיו. הבנק רשאי לסרב גם אם החשבון בהליך סגירה בבנק הישן, אם חלפו פחות מ-3 חודשים ממעבר קודם, או מטעמי ציות.

במילים אחרות, אין מניעה לפתוח חשבון בבנק אחר, אבל החוב הישן ממשיך להתקיים ויש לסגור אותו. מי שאין לו הון או נכס נוסף מתחיל את החשבון החדש מאפס, וכל אשראי שינוצל בבנק החדש יוצר חיוב כפול: גם החוב שעדיין פתוח בבנק הישן וגם החוב החדש. מי שהגיע למצב של הגבלת חשבון ימצא הסבר על ההשלכות ועל הדרך לצאת מהן במאמר על לקוח מוגבל.

חשבון ראשון לבני נוער וצעירים

צעירים שפותחים חשבון לראשונה נמצאים בעמדה נוחה: אין להם היסטוריה בבנק מסוים, ואין סיבה להמשיך באופן אוטומטי בבנק של ההורים. זה הזמן להשוות, כי חשבון שנפתח בגיל צעיר נוטה ללוות את בעליו שנים ארוכות.

לפי כל זכות לנוער, אפשר לפתוח חשבון בנק מגיל 14 בהסכמת ההורים בכתב, ומגיל 16 אפשר לפתוח חשבון לבד. מי שעובד ומקבל משכורת קבועה יכול לפתוח חשבון כבר בגיל 15 בלי אישור הורים. כרטיס דביט אפשר לקבל מגיל 16, או מגיל 15 למי שמקבל שכר, וכרטיס אשראי מגיל 16 בהסכמת ההורים. הפרטים מופיעים בעמוד פתיחת חשבון בנק באתר כל זכות לנוער.

לבני נוער ההחלטה נוגעת בעיקר לעמלות ולכרטיס: האם החשבון פטור מדמי ניהול, מה עולה כרטיס הדביט (שמוגבל כאמור ל-7 שקלים בחודש), ואילו הרשאות יכולים ההורים להגדיר. השוואה בין הבנקים מופיעה במאמר על חשבון בנק לנוער וחשבון צעיר. בהמשך הדרך, חיילים וסטודנטים זכאים לרוב להטבות נפרדות, ושווה לבדוק אותן לפני שמתחייבים: ראו את ההשוואה של חשבונות סטודנט בחמישה בנקים.

חשוב לבדוק גם כאן מה קורה כשההטבה מסתיימת. חשבון נוער או חשבון סטודנט הופך בשלב מסוים לחשבון רגיל, ומי שלא שם לב עובר למחירון הכללי. כדאי לרשום ביומן את המועד שבו ההטבה מסתיימת, ולבחון אז מחדש אם הבנק עדיין מתאים.

איך מגדירים מה חשוב לכם - רשימת בדיקה לפני פתיחת חשבון

הדרך היעילה ביותר לבחור בנק היא להגיע לשיחה עם הבנקאי עם תשובות מוכנות, ולא לחכות שהבנק יגדיר את הצרכים. ככל שהשאלות מנוסחות מראש, קל יותר להתמקד בהן בשיחת הפתיחה ולקבל הצעה שמתאימה לשימוש האמיתי. אפשר גם לבקש שיחה מקדימה עם מנהל הסניף או סגנו, שלעיתים מוסמכים להציע תנאים טובים יותר מהבנקאי הראשון שפוגשים.

הצעד הראשון הוא לספור כמה פעולות מבוצעות בחודש טיפוסי ובאיזה ערוץ, כי הנתון הזה קובע אם המסלול, המחירון או בנק דיגיטלי ישתלמו יותר. אחר כך כדאי לעבור על השאלות הבאות:

1. כמה פעולות בערוץ ישיר וכמה אצל פקיד מבוצעות בחודש?
2. האם החשבון רשום למסלול, וכמה עולה אותו סל פעולות לפי המחירון?
3. מה יהיו התנאים אחרי תום הטבת הלקוח החדש, ומתי היא מסתיימת?
4. מה ריבית החריגה ממסגרת האשראי, והאם אפשר להגדיל את המסגרת בעתיד?
5. האם יש הגבלה על מספר הוראות הקבע והרשאות החיוב?
6. האם אפשר לקבל יותר מהלוואה אחת במקביל או לנהל תיק ניירות ערך?
7. כמה עולות פעולות במטבע חוץ, והאם יש מסלול מוזל לנוסעים?
8. האם אפשר להעביר כספים מרחוק באפליקציה, ועד איזה סכום?
9. מי הבנקאי שיטפל בחשבון, מה המספר הישיר שלו, ומי מתריע על חריגה ובאיזה מועד?
10. לעסקים קטנים: אילו כלים טכנולוגיים מציע הבנק לחיסכון בזמן, ומה התנאים העסקיים?

מי שכבר מחזיק חשבון יכול להשתמש באותה רשימה כדי לבדוק אם הבנק הנוכחי עדיין מתאים. לפעמים מספיקה שיחה עם הבנקאי כדי לעבור למסלול זול יותר בלי לעזוב, ודרכים נוספות להוזיל את העמלות מפורטות במאמר לבנק מגיע פחות - קצצו בעמלות.

מקורות

• בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים - חוזר 2851: https://www.boi.org.il/media/0cgabv01/h2851.pdf
• בנק ישראל - מחקר השפעת רפורמת מעבר בקליק על ניידות לקוחות: הודעה לעיתונות, מאי 2026
• ביזפורטל - עלות ניהול חשבון למשק בית ב-2025: https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/20037272
• ביזפורטל - מחירי המסלולים לפי בנק: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20042647
• ביזפורטל - שירות המעבר בין בנקים: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20042646
• כלכליסט - טיוטת הארכת שירות "עקוב אחריי": https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjmyxmluml
• כל זכות לנוער - פתיחת חשבון בנק: https://teen.kolzchut.org.il/he/זכות:פתיחת_חשבון_בנק