מה זה נקודת זיכוי על תואר, ולמה היא שווה כסף
נקודת זיכוי היא סכום קבוע שמופחת ישירות מסכום המס שעובד או עצמאי חייב בו. בניגוד לניכוי, שמקטין את ההכנסה החייבת לפני חישוב המס, הזיכוי פועל בסוף החישוב ומוריד את המס עצמו. את ההבדל בין שני המנגנונים פירטנו במדריך ההבדלים בין ניכוי לזיכוי במס הכנסה, והוא חשוב כאן, כי הוא מסביר למה ההטבה שווה אותו סכום כמעט לכל מי שמשלם מס, בלי קשר לגובה השכר.
שווי כל נקודה נקבע ומתעדכן על ידי רשות המסים, ומופיע בטבלאות המס השנתיות. את הסכום העדכני ואת דרך החישוב החודשית ריכזנו במאמר נקודות זיכוי במס הכנסה - כמה שווה כל נקודה. הזיכוי לבוגרי תואר מצטרף לנקודות הבסיס שמקבל כל תושב, ולנקודות נוספות שאדם זכאי להן בשל ילדים, מגורים ביישוב מזכה או שירות צבאי.
מגבלה אחת חשובה: נקודת זיכוי אינה מוחזרת למי שאינו משלם מס, ולכן מי שהכנסתו נמוכה מסף המס לא ירוויח ממנה דבר באותה שנה. מי שמשתכר מעט מעל הסף ייהנה רק מחלק מהשווי, עד גובה המס שהיה משלם. המשמעות המעשית היא שכדאי לבדוק באיזו שנה ההכנסה צפויה להיות גבוהה מספיק כדי לנצל את הנקודה במלואה, נושא שנחזור אליו בסעיף על מועד תחילת הזיכוי.
מי זכאי לנקודות זיכוי על לימודים אקדמיים
הזכאות מעוגנת בפקודת מס הכנסה, והיא חלה על תושבי ישראל בלבד. התנאי המרכזי הוא שהתואר נלמד והושלם במוסד להשכלה גבוהה שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, או שמדובר בתואר מחו"ל שקיבל הכרה מהגורם המוסמך במשרד החינוך. אין חשיבות לתחום הלימודים: בוגר מדעי המחשב, בוגר חינוך ובוגר לימודי משפטים זכאים לאותו זיכוי על תואר ראשון.
מה שקובע הוא סיום התואר, ולא תחילת הלימודים. הזכאות נוצרת רק כשהמוסד מאשר שהסטודנט השלים את כל חובות התואר, ולא ברגע שסיים את הקורס האחרון. מי שנשארו לו עבודה סמינריונית, מבחן חוזר או חובת אנגלית, טרם זכאי. לכן המסמך שמבקשים הוא "אישור זכאות לתואר", ולא גיליון ציונים או אישור לימודים.
הזכאות אינה תלויה בגיל, במצב משפחתי או בשאלה אם העובד עובד בתחום שלמד. היא גם אינה מותנית בכך שהלימודים מומנו מכיסו של התלמיד: מי שלמד במימון מעסיק, מלגה או צבא זכאי באותה מידה. מעבר לתואר ראשון ושני, החוק מעניק זיכוי גם לבעלי תואר שלישי בתחומים מסוימים ולבעלי תעודת מקצוע שעמדו בתנאים שנקבעו, אך היקף הזיכוי והתנאים שונים, ולכן כדאי לבדוק אותם בנפרד מול טבלאות רשות המסים.
כמה נקודות מקבלים על כל תואר
מספר הנקודות נקבע לפי סוג התואר, והזיכוי ניתן לתקופה מוגבלת ולא לכל חיי העבודה. זה ההבדל העיקרי בינו לבין נקודות הבסיס של תושב: הוא נועד לתת דחיפה בתחילת הדרך המקצועית, ואז מסתיים. הטבלה מרכזת את המבנה לתואר ראשון ולתואר שני, שהם המקרים הנפוצים.
| סוג התואר | מספר נקודות זיכוי | משך הזיכוי | תחילת הזיכוי |
|---|---|---|---|
| תואר ראשון | 1 | שנת מס אחת | שנת המס שאחרי השלמת התואר |
| תואר שני | 0.5 | שנת מס אחת | שנת המס שאחרי השלמת התואר |
מקור: פקודת מס הכנסה, סעיף 40ג, כפי שמוצג בהסברי כל זכות על מדרגות מס הכנסה וחישוב המס.

מי שסיים גם תואר ראשון וגם תואר שני זכאי לשני הזיכויים, כל אחד בשנה שאחרי השלמת התואר המתאים. קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: נועה סיימה תואר ראשון בשנה מסוימת, ושנתיים אחר כך סיימה תואר שני. בשנה שאחרי התואר הראשון היא מקבלת נקודה אחת, ובשנה שאחרי התואר השני היא מקבלת חצי נקודה. מי שסיים את שני התארים באותה שנה, למשל במסלול משולב, צריך לבדוק מול פקיד השומה את חלוקת הזיכוי בין השנים.
הזיכוי נצבר על גבי שאר נקודות הזיכוי. בוגר תואר שגר ביישוב מזכה, למשל, יקבל גם את הטבת המגורים המפורטת במאמר הטבות מס בפריפריה, ושתי ההטבות אינן סותרות זו את זו.
מתי מתחיל הזיכוי, ואפשר לדחות אותו
ברירת המחדל היא שהזיכוי חל בשנת המס שאחרי השנה שבה הושלם התואר. שנת מס בישראל היא שנה קלנדרית, מינואר עד דצמבר, ולכן מי שקיבל אישור זכאות בספטמבר יתחיל ליהנות מהזיכוי בינואר של השנה הבאה, ולא מיד.
החוק מאפשר לבוגר לבקש לדחות את תחילת הזיכוי בשנה. הדחייה כדאית למי שצופה שבשנה הראשונה אחרי התואר הכנסתו תהיה נמוכה מכדי לנצל את הנקודה במלואה. זה קורה לא מעט: בוגרים טריים שממשיכים ללימודים מתקדמים, יוצאים לטיול ארוך, עובדים במשרה חלקית או מתחילים התמחות בשכר נמוך. אם המס ששולם באותה שנה קטן משווי הנקודה, חלק מההטבה פשוט אובד, כי כאמור זיכוי אינו מוחזר כמענק.
הבקשה לדחייה נעשית מול רשות המסים, ולכן כדאי להחליט מראש ולא לחכות לסוף השנה. אם העובד כבר קיבל את הזיכוי בתלוש בשנה הראשונה, לא ניתן ליהנות ממנו שוב בשנה שאחריה. בחירה מושכלת דורשת הערכה פשוטה: האם השכר הצפוי בשנה הקרובה גבוה מספיק כדי שהמס החודשי יעלה על שווי הנקודה? אם התשובה שלילית בבירור, כדאי לבחון את הדחייה.
איך מקבלים את הזיכוי דרך המעסיק
הדרך הפשוטה לקבל את הזיכוי היא בתלוש השכר, כך שהמס החודשי יורד כבר במהלך השנה. לשם כך ממלאים את טופס 101 (כרטיס עובד) שהמעסיק מבקש בתחילת כל שנת מס ובתחילת עבודה חדשה. בטופס יש סעיף ייעודי לבעלי תואר אקדמי, ובו מסמנים את הזכאות ומציינים את סוג התואר ואת שנת סיומו.
לטופס יש לצרף צילום של אישור הזכאות לתואר מהמוסד האקדמי, וללא האישור מחלקת השכר אינה רשאית להכניס את הזיכוי. אישור כזה מתקבל בדרך כלל ממזכירות הפקולטה או ממערכת המידע האישית של הסטודנט. בעלי תואר מחו"ל מצרפים את אישור ההכרה בתואר.
כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
- טופס 101 ממלאים מחדש בכל שנת מס. אם השנה שבה מגיע הזיכוי מתחילה אחרי שהעובד כבר מילא טופס, יש למלא טופס מעודכן.
- מי שעובד אצל כמה מעסיקים מבקש את נקודות הזיכוי אצל מעסיק אחד בלבד, בדרך כלל זה שמשלם את השכר הגבוה יותר, ומסדיר תיאום מס לשאר.
- אחרי הגשת הטופס כדאי לבדוק בתלוש הבא ששורת נקודות הזיכוי אכן עלתה. טעות של מחלקת שכר אינה נדירה, וקל יותר לתקן אותה מיד.
עצמאים מקבלים את הזיכוי דרך הדוח השנתי למס הכנסה, שבו מצהירים על הזכאות ומצרפים את האישור לפי דרישה.
לא קיבלתם את הזיכוי בזמן? כך מבקשים החזר
בוגרים רבים אינם יודעים על ההטבה בשנה שבה הגיעה להם, או שלא עדכנו את המעסיק. במקרה כזה הכסף אינו אבוד. שכיר שלא קיבל את נקודת הזיכוי יכול להגיש לרשות המסים בקשה להחזר מס על שנים קודמות, עד שש שנים אחורה.
הבקשה מוגשת באמצעות דוח לבקשת החזר מס (טופס 135), במערכת המקוונת של רשות המסים או במשרד פקיד השומה. לבקשה מצרפים את טופסי 106 מכל המעסיקים באותה שנה, את אישור הזכאות לתואר ואת המסמכים לכל הטבה נוספת שלא נוצלה. כדאי לנצל את ההזדמנות ולבדוק אם יש עוד זיכויים שלא נוצלו באותן שנים, למשל זיכוי על תרומות למוסדות מוכרים או החזר מס על הפקדה לביטוח חיים, שגם הם נדרשים בדוח השנתי.
ההחזר כולל את שווי הנקודה באותה שנה, בכפוף למס ששולם בפועל. אם ההכנסה באותה שנה הייתה נמוכה, ההחזר יהיה חלקי. רשות המסים מוסיפה להחזר הפרשי הצמדה וריבית לפי הכללים, ומעבירה אותו לחשבון הבנק שצוין בבקשה. הגשה עצמאית של הבקשה אפשרית ללא עלות, ואין חובה להיעזר בגורם מקצועי בתשלום.
טעויות נפוצות שגורמות לאבד את ההטבה
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהזיכוי נכנס לתלוש אוטומטית. רשות המסים אינה מקבלת עדכון מהאוניברסיטה או מהמכללה, והמעסיק אינו יודע שהעובד סיים תואר עד שהוא מצהיר על כך. בלי טופס 101 מעודכן ואישור זכאות, הזיכוי פשוט לא יינתן.
טעויות נוספות שכדאי להכיר:
- מסמך שגוי. גיליון ציונים או אישור על לימודים אינם מספיקים, נדרש אישור זכאות לתואר.
- שנה שגויה. מי שמדווח על הזיכוי בשנת סיום התואר, ולא בשנה שאחריה, עלול לקבל אותו מוקדם מדי ולהידרש להחזיר את ההפרש בשומה.
- ניצול כפול. עובד שהצהיר על הנקודה אצל שני מעסיקים במקביל ייאלץ להחזיר את הכפל בסוף השנה.
- דחייה שלא נבחנה. בוגר שהרוויח מעט בשנה הראשונה וקיבל את הזיכוי ניצל רק חלק ממנו, כשדחייה בשנה הייתה שומרת על ההטבה המלאה.
- התיישנות. מי שממתין יותר משש שנים מאבד את האפשרות לבקש החזר על השנה המוקדמת ביותר.
טיפ: שמרו עותק דיגיטלי של אישור הזכאות לתואר במקום קבוע. אותו מסמך יידרש במעבר בין מעסיקים, בבקשת החזר מס ולעיתים גם בהגשה למשרות במגזר הציבורי.
מקורות
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה וחישוב המס
