מהו מס בלו ובמה הוא שונה ממס קנייה
בלו הוא מס עקיף, כלומר הצרכן אינו משלם אותו ישירות לרשות המסים. המדינה גובה אותו מהיצרן, והיצרן מגלגל אותו הלאה אל המחיר שהוא גובה מהלקוחות. בישראל הבלו מוטל על שלוש קבוצות עיקריות של מוצרים: דלק, מוצרי טבק ומשקאות אלכוהוליים. מעבר להכנסה לקופת המדינה, למס הזה יש גם תפקיד של ריסון צריכה של מוצרים שיש להם מחיר סביבתי או בריאותי.
ההבדל המהותי בין בלו למס קנייה הוא שבלו נקבע כסכום קבוע לכל יחידה, ואילו מס קנייה נקבע כאחוז מהמחיר הסיטונאי. המשמעות המעשית: כשמחיר הדלק בעולם עולה או יורד, רכיב הבלו בכל ליטר נשאר זהה, כל עוד הממשלה לא שינתה את השיעור. לכן גם ההישבון לעצמאים מחושב לפי כמות הליטרים שנצרכו ולא לפי הסכום ששולם בתחנה.
שיעורי הבלו על דלק נקבעים בצו ומשתנים מעת לעת. לפי הערך על מס הבלו בוויקיפדיה, באפריל 2022 עמד הבלו על כ-3 ש"ח לליטר סולר ועל כ-3.13 ש"ח לליטר בנזין. מדובר בנתון היסטורי, ואין להסתמך עליו כשיעור הנוכחי.
דוגמה לשינוי כזה: לפי דיווח בגלובס, בספטמבר 2026 הופחת הבלו על בנזין ב-50 אגורות לליטר בהוראת שעה, מ-7 בספטמבר ועד 31 באוקטובר 2026, ומחיר בנזין 95 בשירות עצמי ירד ל-7.75 ש"ח לליטר. ההפחתה חלה על בנזין בלבד ולא על סולר, כך שאינה משנה את חישוב ההישבון לעוסקים.
הישבון בלו על סולר: הבסיס החוקי וגודל ההסדר
בשפה הרשמית ההחזר לעוסקים נקרא "הישבון בלו על סולר". זהו הישבון חלקי בלבד: העוסק מקבל בחזרה רק חלק מהבלו ששולם, לפי שיעור שנקבע לכל סוג שימוש. ההסדר מעוגן בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, ובצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005, ואת הפרטים התפעוליים מסדיר נוהל של רשות המסים.
מדובר בהסדר רחב היקף. לפי דוח מבקר המדינה על הסדר הסולר, ב-2018 קיבלו כ-53,000 עוסקים החזר במסגרתו, בסכום כולל של כ-3.59 מיליארד ש"ח. הנתון ממחיש עד כמה ההישבון משמעותי לענפים כמו הובלה, הסעות, חקלאות ובנייה, שבהם הסולר הוא אחת ההוצאות התפעוליות הגדולות.
במרץ 2018 פורסם תיקון לצו ההישבון שלפיו החזרי הבלו על הסולר מצטמצמים בהדרגה עד סוף 2026. לא נמצא פרסום רשמי שמפרט את שיעורי ההחזר שחלים בפועל ב-2026, ולכן השיעורים שמוצגים בהמשך הם השיעורים שנקבעו בנוהל ולא בהכרח השיעורים שבתוקף היום. לפני שמתכננים תזרים על סמך ההישבון, כדאי לבדוק מול רשות המסים מה השיעור שחל בתקופת הדיווח.
נקודה נוספת שחשוב להכיר כבר בשלב התכנון: ההחזר שמתקבל אינו "כסף שחוזר" במובן הפשוט. לפי אותו דוח, הוא נחשב הכנסה לצורכי מס הכנסה, ומדווחים עליו בטופס שמצורף לדוח השנתי. כלומר, ההישבון מגדיל את ההכנסה החייבת של העסק, ויש לקחת אותו בחשבון גם בחישוב מקדמות מס הכנסה.
מי זכאי: התנאים המצטברים
הזכאות להישבון אינה אוטומטית, והיא מותנית בכמה תנאים שכולם חייבים להתקיים יחד. עוסק שעומד בחלקם בלבד לא יקבל החזר. לפי נוהל רשות המסים, אלה התנאים:
- מבקש ההישבון רשום כעוסק מורשה. עוסק פטור אינו זכאי, ומי שמתלבט בין סוגי התיקים יכול לקרוא על ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ.
- הסולר נרכש ישירות מעוסק מורשה, והיצרן שילם עליו בלו.
- תחנת התדלוק נמצאת ברשימת התחנות שנקבעה לפי חוק משק הדלק.
- הסולר משמש לייצור הכנסה, למטרה שמופיעה בתוספת לצו.
מעבר לתנאים הבסיסיים, יש דרישות מסמכיות שבפועל מכשילות לא מעט בקשות. חשבונית מתחנת התדלוק חייבת להיות ממוחשבת, מפורטת לפי תקנות ניהול פנקסים וכוללת את מספר הרישוי של הרכב שתודלק, אחרת היא לא תתקבל. קבלה כללית או חשבונית בלי מספר רכב אינן מספיקות.

הכלי אינו חייב להיות בבעלות העוסק. רכב שכור מזכה בהישבון, ובמקום אישור בעלות מצרפים את חוזה השכירות. לעומת זאת, תוקף הרישיונות הוא תנאי נוקשה: על תקופה שבה רישיון הרכב או רישיון המוביל לא היו בתוקף לא ניתן החזר, גם אם הסיבה היחידה היא איחור בתשלום האגרה. לכן כדאי לוודא שחידוש הרישיונות מתבצע בזמן, כי יום אחד של רישיון פג תוקף עלול לגרוע מההחזר.
אילו כלים מזכים, באיזה שיעור ועד כמה ליטרים
הנוהל מחלק את הכלים המזכים לשלוש קבוצות שיעור: 45.5% מהבלו, 50% מהבלו ו-69% מהבלו. לרוב סוגי הרכב נקבעה גם תקרה שנתית בליטרים, כלומר כמות הסולר המרבית שעליה אפשר לקבל הישבון בשנה. בקבוצת 45.5% נמצאים מונית, אוטובוס ציבורי זעיר, רכב להוראת נהיגה ורכב מסחרי מוגן ירי להסעת נוסעים, ובקבוצת 50% נמצאים הרכב הכבד, הציוד ההנדסי והחקלאי. הטבלה מרכזת את הכלים הנפוצים:
| סוג הכלי | שיעור ההישבון בנוהל | תקרה שנתית (ליטר) |
|---|---|---|
| מונית עד 5 נוסעים | 45.5% | 9,188 |
| מונית מעל 5 נוסעים | 45.5% | 12,250 |
| רכב להוראת נהיגה (שאינו משאית) | 45.5% | 5,357 |
| משאית להוראת נהיגה | 45.5% | 9,091 |
| רכב מסחרי מעל 4,500 ועד 10,000 ק"ג | 50% | 11,778 |
| רכב מסחרי מעל 10,000 ועד 16,000 ק"ג | 50% | 21,065 |
| רכב מסחרי 32,000 ק"ג ומעלה | 50% | 75,400 |
| אוטובוס מעל 5,000 ק"ג | 50% | 45,000 |
| אוטובוס מפרקי | 50% | 60,000 |
| טרקטור לחקלאות בלבד (לפי כוח סוס) | 50% | 3,500 עד 100,000 |
מקור: נוהל הישבון בלו על סולר, רשות המסים. השיעורים הם שיעורי הנוהל, ולאור הצמצום ההדרגתי עד סוף 2026 ייתכן שהשיעור בפועל נמוך מהם.
רכב מסחרי של 10,000 ק"ג ומעלה מזכה רק כשיש לבעליו רישיון מוביל, במקרים שבהם חוק שירותי הובלה חל עליו. בקבוצת 50% נכללים גם כלים שאינם רכב כביש: ציוד הנדסי, מכונה חקלאית ניידת מעל 3,500 ק"ג ומחפר ימי.
בקבוצת 69% נמצאים שני שימושים: סולר שמשמש כחומר בעירה לייצור במפעל תעשייתי, לא בגנרטור ולא ברכב, וספינת דייג מסוג מכמורתן. למפעל תעשייתי יש תנאי סף נוסף: הוא זכאי רק אם צרך יותר מ-60,000 ליטר סולר לייצור בשנה הקודמת, ובחודש שבו הצריכה נמוכה מ-5,000 ליטר לא יינתן לו החזר כלל.
מורי נהיגה שמחשבים את עלות ההפעלה של הרכב צריכים לזכור שהתקרה של 5,357 ליטר בשנה נמוכה יחסית. בעלויות של שיעורי נהיגה הסולר הוא רכיב מרכזי, וההישבון מכסה רק חלק ממנו.
איך פועלת התקרה השנתית בפועל
התקרה השנתית אינה רק מספר כולל לשנה. היא מתפרקת לתקופות הדיווח, וזה משפיע ישירות על התזרים של העסק. בכל דוח דו-חודשי ההחזר מוגבל לשישית מהתקרה השנתית, ויתרה שלא נוצלה משולמת בסוף השנה רק למי שהגיש את כל 6 הבקשות הדו-חודשיות, ולא לפני 31 בינואר של השנה הבאה.
קחו מקרה היפותטי: נהג מונית עד 5 נוסעים, שהתקרה השנתית שלו היא 9,188 ליטר. שישית מהתקרה היא כ-1,531 ליטר. אם בחודשי הקיץ הוא צרך יותר מזה, למשל בגלל עומס עבודה, ההחזר באותה תקופה ייעצר על כ-1,531 ליטר. אם בתקופות אחרות הצריכה הייתה נמוכה מהשישית, נוצרת יתרה שאפשר לקבל בהתחשבנות השנתית. אבל זה יקרה רק אם הוגשו כל שש הבקשות של השנה, ורק אחרי 31 בינואר של השנה שלאחר מכן.
מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות. ראשית, כדאי להגיש דוח גם בתקופה שבה הצריכה נמוכה, כי דילוג על תקופה אחת עלול לשלול את ההתחשבנות השנתית כולה. שנית, עסק עם צריכה עונתית חדה, כמו טרקטור חקלאי בעונת קציר, צריך לתכנן את התזרים בהנחה שחלק מההחזר יגיע רק בתחילת השנה הבאה.
התקרה מחושבת לכל כלי בנפרד, ולכן בעסק עם כמה רכבים לא ניתן "להעביר" ליטרים מרכב שצרך מעט לרכב שצרך הרבה. מסיבה זו הדוח עצמו מפרט את מספר הרישוי ואת כמות הסולר של כל כלי לחוד.
אישור זכאות והגשת הבקשה
לפני שאפשר להגיש בקשה ראשונה להחזר צריך לעבור שלב מקדים של אישור זכאות. ברכב מנועי ובציוד הנדסי מגישים לשם כך טופס בלו 23, ומצרפים אליו רישיון רכב בתוקף, חוזה עם מזמין השירות, ואישור בעלות על הכלי או חוזה שכירות. רק אחרי שהממונה אישר את הזכאות אפשר להתחיל להגיש בקשות להחזר. כדאי להתחיל בתהליך מוקדם, בייחוד כשמצטרף רכב חדש לצי.
אחרי האישור, הבקשה מוגשת כדוח תקופתי אחת לחודשיים, עד ה-15 בחודש שאחרי התקופה. בדוח מפרטים שלושה נתונים מרכזיים: סכום ההחזר המבוקש, כמות הסולר הכוללת בתקופה, ולכל כלי בנפרד את מספר הרישוי שלו ואת כמות הסולר שצרך.
יש כמה דרכים להגיש את הדוח:
- טופס ידני שמקבלים במשרד מע"מ או דרך מוקד הסדר הסולר.
- הגשה מקוונת באתר רשות המסים, עם הסיסמה שמשמשת לדיווחי מע"מ.
- הגשה דרך מייצג (רואה חשבון או יועץ מס מורשה) שמחובר לשע"מ, שירות עיבוד ממוחשב של רשות המסים.
- מערכת "כספת", שמיועדת לעוסקים עם 170 כלי רכב ומעלה.
- מערכת תדלוק אוטומטי של יצרן דלק, באמצעות טופס בלו 25.
מכיוון שהדיווח נשען על הסיסמה ועל התיק של מס ערך מוסף, עוסק שכבר מדווח מע"מ באופן מקוון יכול לשלב את הבלו באותה שגרה. עסקים שמעדיפים להעביר את הדיווח למשרד מייצג יכולים לבדוק את עלויות רואה חשבון מול גובה ההחזר הצפוי.
מועדים, תשלום, התיישנות וסיכונים
ההחזר משולם לחשבון הבנק שרשום בתיק המע"מ של העוסק. במצב רגיל התשלום מגיע בתוך 30 ימים. אם המנהל הורה לבדוק מסמכים, פרק הזמן מתארך ל-90 ימים, ואם נפתחה חקירה, ל-180 ימים. לכן חשבוניות מסודרות ומלאות אינן רק תנאי לזכאות, אלא גם הדרך לקבל את הכסף מהר.
בקשה להישבון צריכה להיות מוגשת בתוך שנה מיום הוצאת חשבונית המס על הדלק, ובקשה מאוחרת יותר נדחית. ההתיישנות נקבעה בסעיף 9 לחוק הבלו, והיא חלה על כל חשבונית בנפרד. עוסק שגילה באיחור שהוא זכאי להישבון יכול לבקש אותו רק על החשבוניות שעדיין לא עברה עליהן שנה.
בצד השני של המשוואה עומד הסיכון: החזר שהתקבל בלי זכאות, למשל על רכב שהרישיון שלו לא היה בתוקף או על סולר שלא שימש לייצור הכנסה, יידרש בחזרה בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית וקנס פיגורים. רשות המסים רשאית לדרוש החזר כזה עד שלוש שנים לאחור, כך שטעות אחת עלולה להצטבר לסכום ניכר.
בהיבט של מס הכנסה, כאמור, ההישבון נחשב הכנסה. מצד שני, הוצאות הדלק עצמן נרשמות בספרים כהוצאה. מי שרוצה להבין איך שני הצדדים מתיישבים בדוח השנתי יכול לקרוא במדריך על הוצאות מוכרות לעצמאי.
מקורות
- רשות המסים - נוהל הישבון בלו על סולר: https://www.gov.il/BlobFolder/service/submitting-reports-over-the-internet-for-the-exclusion-of-diesel-fuel/he/soler_naol_blo_soler_010317_acc.pdf
- מבקר המדינה - דוח על הסדר הסולר: https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70a/202-Soller-Taktzir.pdf
- ויקיפדיה - בלו (מס): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95_(%D7%9E%D7%A1)
- גלובס - הפחתת הבלו על בנזין: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001554320
