העסקת עובד זר - המדריך המלא

מי נחשב עובד זר ומה נדרש כדי להעסיק אותו כחוק

עובד זר הוא כל מי שעובד בישראל ואינו אזרח או תושב של המדינה. בפועל מדובר באוכלוסייה מגוונת מאוד: עובדים מהמזרח הרחוק בסיעוד ובחקלאות, עובדים ממזרח אירופה ומאפריקה בבניין ובתעשייה, וגם תושבי עזה ויהודה ושומרון שאינם אזרחי ישראל. המשותף לכולם הוא שהעסקתם כפופה למערכת כללים נפרדת, נוקשה יותר מזו שחלה על העסקת עובד ישראלי, והאחריות לעמוד בה מוטלת בעיקר על המעסיק.

הכלל הבסיסי כפול. מצד המעסיק, נדרש היתר העסקה תקף מרשות האוכלוסין וההגירה, שקובע באיזה ענף מותר לו להעסיק עובדים זרים. מצד העובד, נדרשת אשרת עבודה מסוג ב/1 שמתאימה לאותו ענף, כפי שמפורט בזכותון העובדים הזרים של רשות האוכלוסין לשנת 2026. היתר שניתן לחקלאות אינו מאפשר להעביר את העובד לשמירה, לשטיפת כלים או למכירה בחנות, וההיתר הוא אישי: אי אפשר "להשאיל" עובד לשכן או לקרוב משפחה, גם אם הוא עוסק באותו ענף.

עובד אחד, מעסיק אחד

עובד זר רשאי לעבוד אך ורק אצל המעסיק המורשה שאצלו הוא רשום, וגם לא בהפסקות, בחגים, בימי מנוחה או אחרי שעות העבודה. העסקה במשרה חלקית אסורה. המשמעות המעשית היא שגם "עזרה קטנה" בשעות הפנאי של העובד, אצל אדם אחר, היא הפרה של הכללים, הן של העובד והן של מי שמעסיק אותו.

הפרה נפוצה במיוחד מתרחשת בבתים: משפחה שקיבלה היתר לעובד סיעוד עבור הורה מבוגר, ומבקשת ממנו לטפל גם בנכדים, לנקות את הדירה של בן משפחה אחר או לבשל לאירועים. ההיתר ניתן לטיפול במטופל מסוים, ולא לעזרה כללית במשק הבית.

מעבר בין מעסיקים בענף הבניין

בענף הבניין נקבעו מועדים קבועים למעבר: עובד זר רשאי לעבור למעסיק אחר רק פעם ברבעון, ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר, ובתנאי שמסר הודעה מוקדמת בכתב. מעבר במועד אחר אפשרי רק באישור הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. רשות האוכלוסין מקיימת מבצעי אכיפה לאיתור מעסיקים שמפרים את הכללים, והחשיפה כוללת קנסות מנהליים ואף הליך פלילי.

כמה עולה היתר העסקה: אגרות 2026 לפי ענף

לפני שעובד זר מגיע בכלל, המעסיק משלם למדינה אגרות. יש שני סוגים עיקריים: אגרת בקשה, שמשולמת בעת הגשת הבקשה להיתר, ואגרה שנתית, שמשולמת על כל שנת העסקה. הסכומים נקבעים לפי הענף, ולפי חוזר ראש מינהל עובדים זרים מ-12 בפברואר 2026 הם עודכנו בכ-2.36% בעקבות עליית מדד נובמבר 2025, ועוגלו לעשרות שקלים. הפער בין הענפים גדול: אגרה שנתית בענף הכללי גבוהה פי שמונה בערך מזו שבחקלאות.

מקור: חוזר אגרות העסקת עובדים זרים לשנת 2026, מינהל עובדים זרים

אגרות לבקשה להיתר בסיעוד ביתי

משפחה שמגישה ב-2026 בקשה להיתר להעסקת עובד זר בסיעוד ביתי משלמת אגרת בקשה מופחתת של 370 ש"ח ועוד 340 ש"ח עבור הערכת תלות, כלומר 710 ש"ח בסך הכול. ב-2025 עמד הסכום הכולל על 690 ש"ח (360 ועוד 330). החוזר אינו מפרט אגרה שנתית לסיעוד ביתי, ולכן לרוב המשפחות זו העלות הישירה העיקרית מול המדינה בשלב ההיתר. מי שבוחן במקביל את הכיסוי הביטוחי של המטופל יכול להיעזר במאמר על ביטוח סיעודי בישראל ומה מכסות קופות החולים.

תשלומים נוספים בענף הבניין ובאשרה

בענף הבניין בלבד נגבים גם דמי היתר של 14,430 ש"ח, וקבלן כוח אדם בבניין משלם אגרת היתר של 14,589.62 ש"ח לשנה. אגרת רישיון ב/1 ואגרת אינטרויזה ב/1 עומדות על 205 ש"ח כל אחת. מעבר לאגרות, חל על מעסיקים של עובדים זרים גם היטל שמשולם לרשות המסים. שיעור ההיטל והפטורים ממנו נקבעים לפי הענף, ואסור לגלגל את ההיטל על העובד או לנכות אותו משכרו.

שכר ותנאים סוציאליים שמגיעים לעובד זר

עובד זר זכאי לכל התנאים שחוקי העבודה מעניקים לעובד ישראלי. אין "שכר מיוחד לעובדים זרים" ואין הנחה בזכויות בגלל האזרחות. רשימת הזכויות המלאה, שחלה גם על עובדים זרים, מופיעה במאמר על זכויות עובדים בישראל. כאן נתמקד ברכיבים שמעסיקים נתקלים בהם בכל חודש.

שכר מינימום ודמי הבראה

מ-1.4.2026 שכר המינימום עומד על 6,443.85 ש"ח לחודש למשרה מלאה ועל 35.40 ש"ח לשעה, ועד 31.3.2026 עמד על 6,247.67 ש"ח ו-34.33 ש"ח. הנתון מפורט בערך שכר מינימום באתר כל זכות, ופירוט נוסף על מי זכאי ואיך מחשבים נמצא במאמר על שכר המינימום בישראל. מעבר לשכר הבסיס, העובד זכאי לתשלום על שעות נוספות, דמי חופשה ויום מנוחה שבועי, דמי מחלה, דמי חגים, תשלום על עבודה ביום מנוחה ובחג, ותשלום על יום אבל.

דמי ההבראה במגזר הפרטי עומדים על 451.5 ש"ח ליום לשנת ההבראה שבין 1.7.2025 ל-30.6.2026, כפי שמפורט בערך דמי הבראה באתר כל זכות. מספר הימים תלוי בוותק. זכותון רשות האוכלוסין ל-2026 עדיין נוקב בתעריף של 418 ש"ח, ומי ששולם לו לפי 418 ש"ח זכאי להשלמה של 33.50 ש"ח לכל יום הבראה.

נסיעות ושעות נוספות

קצובת הנסיעה עומדת על עד 22.60 ש"ח ליום, או על עלות כרטיסייה או כרטיס חופשי, לפי הנמוך מביניהם. עובד שגר במקום העבודה, או שהמעסיק מסיע אותו, אינו זכאי לקצובה. שעות נוספות משולמות בשיעור 125% לשתי השעות הראשונות ו-150% החל מהשעה השלישית.

פנסיה, ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ומגורים

המעסיק מפריש לפנסיה לפי החוק ומשלם דמי ביטוח לאומי כמו על כל עובד; הסבר על החובות מול המוסד נמצא במאמר על ביטוח לאומי, מי משלם ואיך פותחים תיק. בנוסף, המעסיק חייב לדאוג לעובד לביטוח רפואי ולמגורים הולמים. בסיום העבודה חלות חובות ההודעה המוקדמת ופיצויי הפיטורים, שמוסברים במאמר על חישוב פיצויי פיטורים. השכר עצמו חייב להיות מופקד לחשבון בנק שרשום על שם העובד בלבד, ולא לחשבון של קרוב משפחה, של המעסיק או של מתווך.

חוזה העסקה ומסמכים שחובה להחזיק

העסקת עובד זר מתחילה בחוזה כתוב, בשפה שהעובד מבין, ובמסירת עותק שלו לעובד. מטרת החובה פשוטה: העובד צריך לדעת בדיוק מה מגיע לו, ומה מנוכה משכרו, עוד לפני שהוא מתחיל לעבוד. במחלוקות בין מעסיקים לעובדים זרים, חוזה מפורט שנחתם מראש הוא בדרך כלל המסמך הראשון שנבדק.

מה חוזה טוב צריך לכלול

• פרטי הזיהוי של העובד ושל המעסיק.
• תיאור התפקיד, בהתאם לענף שבו ניתן ההיתר.
• השכר, הרכיבים שלו ומועד התשלום החודשי.
• פירוט הניכויים מהשכר והתשלומים עבור התנאים הסוציאליים.
• מועד תחילת העבודה, אורך יום ושבוע העבודה, והיום הקבוע למנוחה שבועית.
• הסדר הביטוח הרפואי של העובד.
• התחייבות המעסיק לספק מגורים הולמים.
• תנאי היעדרות בתשלום, ימי מחלה וימי חופשה.
• פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים ודרכי הפנייה אליו.

עקרונות כלליים לבדיקת חוזה עבודה, שרלוונטיים גם להעסקת עובד זר, מפורטים במאמר על חוזה העסקה ולמה לשים לב בו. כדאי במיוחד להקפיד שהניכויים שבחוזה תואמים את התקרות שבתקנות: סעיף ניכוי שחורג מהתקרה אינו הופך לחוקי רק משום שהעובד חתם עליו.

תיק מסמכים במקום העבודה

המעסיק נדרש להחזיק במקום העבודה תיק מסמכים שכולל עותק של החוזה ותרגומו לעברית, את פוליסת הביטוח הרפואי, את כתובת המגורים של העובד, את תלושי השכר ואת רישום שעות העבודה. בביקורת של רשות האוכלוסין או של משרד העבודה, היעדר מסמכים נחשב בעצמו להפרה, גם כשבפועל העובד קיבל את כל המגיע לו. רישום שעות מסודר הוא גם ההגנה הטובה ביותר של המעסיק מפני תביעה על שעות נוספות. חריג אחד: מטופל סיעודי שמעסיק עובד זר בביתו אינו נדרש להנפיק תלוש שכר, אבל עדיין כדאי לו לשמור אסמכתאות על כל העברה לחשבון הבנק של העובד.

אילו ניכויים מותר לבצע משכר עובד זר

הכלל הוא שמשכר עובד זר מותר לנכות רק את מה שהחוק מתיר במפורש. מלבד ניכויי החובה, כמו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי והפרשות העובד לפנסיה, יש ארבעה סוגי ניכויים שהמעסיק רשאי לבצע עבור הוצאות שהוציא בפועל: ביטוח בריאות, מגורים, הוצאות נלוות למגורים וחובות של העובד למעסיק.

הסכום הכולל של ניכויי ביטוח הבריאות, המגורים, ההוצאות הנלוות והחובות למעסיק מוגבל ל-25% מהשכר, ורק לפי הוצאה שהוצאה בפועל. בחודש העבודה האחרון מותר לנכות את כל ההוצאות המורשות גם מעבר ל-25%. הסכומים הבאים הם תקרות ל-2026 לפי חוזר מינהל עובדים זרים; הם אינם סכום קבוע שמותר לנכות אוטומטית, אלא גבול עליון.

ביטוח רפואי

• עובד בסיעוד ביתי: עד מחצית עלות הביטוח, ולא יותר מ-168.80 ש"ח לחודש.
• עובד בכל תחום אחר: עד שליש מעלות הביטוח, ולא יותר מ-147.11 ש"ח לחודש.

מגורים שאינם בבעלות המעסיק (למעט חקלאות)

• ירושלים: עד 508.62 ש"ח לחודש.
• תל אביב: עד 578.36 ש"ח לחודש.
• חיפה והמרכז: עד 385.61 ש"ח לחודש.
• הדרום: עד 342.80 ש"ח לחודש.
• הצפון: עד 315.41 ש"ח לחודש.

כשהדירה בבעלות המעסיק, הניכוי המרבי הוא מחצית מהסכום של האזור. על הוצאות נלוות למגורים, כמו חשמל ומים, מותר לנכות עד 94.34 ש"ח בחודש בסיעוד ביתי ועד 109.80 ש"ח בתחום אחר.

חקלאות: סכום אחיד לכל הארץ

בחקלאות התקרה אחידה ואינה תלויה באזור או בבעלות על המבנה: 286.55 ש"ח למגורים ועוד 362.18 ש"ח להוצאות נלוות, כלומר 648.73 ש"ח לחודש בסך הכול. קחו מקרה היפותטי: עובד בענף התעשייה שגר בדירה שכורה בתל אביב, שהמעסיק משלם עבורה. התקרה למגורים היא 578.36 ש"ח, ולהוצאות נלוות 109.80 ש"ח. אם המעסיק מנכה גם עבור ביטוח רפואי, הוא צריך לוודא שסך כל הניכויים האלה לא עובר רבע מהשכר החודשי, ושלכל ניכוי יש הוצאה אמיתית מאחוריו.

פיקדון חודשי: מי מפקיד, כמה ומתי

בענפים רבים, המעסיק אינו משלם לעובד הזר את הפרשות הפנסיה והפיצויים באופן הרגיל, אלא מפקיד אותן מדי חודש לחשבון פיקדון שמנוהל ברשות האוכלוסין. הענפים שחייבים בכך הם בניין, מלונאות, מסעדות (למעט שפים אתניים), תעשייה, מסחר ושירותים, מוסדות סיעוד ופרויקטים בטכנולוגיה ייחודית, וגם חברות סיעוד. בענפי המסחר, השירותים והמסעדות החובה חלה החל מ-1.3.2026.

הפיקדון משולם מעבר לשכר, ואסור לנכות אותו מהשכר. התשלום מגיע עד ה-15 בחודש שאחרי חודש העבודה. השיעורים בפועל שונים בין הענפים:

מקור: הפקדת פיקדון חודשי עבור עובדים זרים, כל זכות

מי פטור מהפיקדון

מטופל שמעסיק עובד סיעוד בביתו, מעסיקי מומחים ומעסיקים בחקלאות פטורים מחובת הפיקדון. במקרים האלה המעסיק נשאר אחראי לתנאים הסוציאליים לפי הכללים הרגילים.

עובדים שנכנסו לישראל כמסתננים

על עובד שנכנס לישראל כמסתנן מופקד פיקדון בשיעור הגבוה מבין 16% מהשכר לבין השיעור שנקבע לענף שבו הוא עובד. כך, למשל, עובד כזה בענף שבו השיעור הוא 12.5% יזכה להפקדה של 16%.

מה קורה בסוף התקופה

כשהעובד יוצא מישראל הוא מקבל את כספי הפיקדון ואת הריבית שנצברה, בניכוי עמלות ומס של 15%. עובד שרוצה למשוך את הכסף בבנק שבנמל התעופה צריך להגיש בקשה לפחות 10 ימי עבודה לפני מועד היציאה. מעסיק שאינו מפקיד בזמן פוגע ישירות בכסף שהעובד אמור לקבל ביציאתו, ולכן זו אחת הנקודות שנבדקות ראשונות באכיפה.

משפחות שמעסיקות עובד סיעוד בבית: מה שונה

רוב המעסיקים של עובדים זרים בישראל אינם עסקים אלא משפחות, שמעסיקות עובד סיעוד שגר בבית ההורה או בן המשפחה המטופל. על ההעסקה הזו חלים חלק מהכללים הכלליים, אבל יש בה גם הקלות משמעותיות שכדאי להכיר כדי לא לשלם יותר מהנדרש וגם כדי לא לפספס חובה.

ההקלות

• אין חובה להנפיק תלוש שכר, כשהמטופל עצמו הוא המעסיק.
• אין חובת קצובת נסיעה, כי העובד גר במקום העבודה.
• לפי הפסיקה, כללי השעות הנוספות אינם חלים על עובד סיעוד שגר בבית המטופל.
• אין חובה להפקיד פיקדון חודשי.
• אגרת הבקשה להיתר מופחתת, ואין אגרה שנתית מפורטת בחוזר.

מה נשאר חובה

גם בבית פרטי, השכר חייב להיות לפחות שכר המינימום ולהיות מופקד לחשבון בנק על שם העובד בלבד. המשפחה נדרשת לחוזה כתוב, לביטוח רפואי לעובד, למגורים הולמים, ליום מנוחה שבועי, לחופשה, לדמי הבראה, להפרשות לפנסיה ולתשלום דמי ביטוח לאומי. הניכויים מהשכר כפופים לתקרות של סיעוד ביתי: עד 168.80 ש"ח לביטוח רפואי ועד 94.34 ש"ח להוצאות נלוות, ובסך הכול לא יותר מ-25% מהשכר.

חשוב לזכור שהעובד מועסק לטיפול במטופל, ולא לכל משק הבית. משפחות שמחפשות עזרה בגידול ילדים בוחנות לעיתים מסלולים אחרים לגמרי, כמו אלה שמתוארים במאמר על עלות העסקת אופר, משום שעובד סיעוד זר אינו יכול למלא את התפקיד הזה במסגרת ההיתר.

מקורות

• רשות האוכלוסין וההגירה - זכותון עובדים זרים 2026: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bileteral-forms-foreign-workers/he/foreign_workers_rights_booklets_he2026.pdf
• מינהל עובדים זרים - חוזר אגרות ותקרות ניכוי לשנת 2026: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/agrot-2026-foreign-workers/he/agrot-foreign-workers-2026.pdf
• כל זכות - שכר מינימום: https://www.kolzchut.org.il/he/שכר_מינימום
• כל זכות - דמי הבראה: https://www.kolzchut.org.il/he/דמי_הבראה
• כל זכות - הפקדת פיקדון חודשי עבור עובדים זרים: https://www.kolzchut.org.il/he/הפקדת_פיקדון_חודשי_עבור_עובדים_זרים