פספורטקארד - איך עובד ביטוח הנסיעות עם הכרטיס ומה לא מכוסה

מה זה PassportCard, ומי עומד מאחורי הכרטיס?

בביטוח נסיעות במודל הקלאסי התהליך מתנהל בשני שלבים. קודם הנוסע משלם בחו"ל מכספו, אוסף קבלות וסיכומים רפואיים, ורק אחרי החזרה לישראל מגיש תביעה ומחכה להחזר. מודל הכרטיס נבנה כדי לדלג על השלב הראשון. החברה טוענת כסף על כרטיס שהונפק לנוסע, והנוסע משלם בו לרופא, למרפאה, לבית החולים או לבית המרקחת.

חשוב להבין מה הכרטיס אינו. הוא אינו כרטיס אשראי במובן הרגיל ואין עליו מסגרת קבועה. מבחינה מעשית הוא דומה לארנק ריק שמתמלא בכל פעם מחדש, ורק לצורך אירוע ספציפי שאושר. מי שמכיר את ההבדל בין סוגי הכרטיסים יזהה כאן היגיון של כרטיס נטען. על המנגנון הכללי אפשר לקרוא במדריך על כרטיס אשראי נטען ואיך הוא עובד. אצל PassportCard מי שטוען את הכרטיס היא חברת הביטוח, ולא הנוסע.

הרקע העסקי

לפי הערך על החברה בוויקיפדיה העברית, היא נוסדה ב-2014 כחברה בת של קבוצת דיוידשילד, והמטה שלה נמצא בנתניה. עד ינואר 2020 פעלה הקבוצה כסוכנות, והמבטח בפועל היה הפניקס. בינואר 2020 קיבלה קבוצת דיוידשילד רישיון מבטח בישראל. לנוסע יש לכך משמעות מעשית: כשקוראים את הפוליסה, כדאי לבדוק מי הגוף המבטח הרשום בה, כי זה הגוף שמולו מתנהל כל בירור.

מעמד משפטי ומדד השירות

מבחינה משפטית מדובר בפוליסת ביטוח נסיעות לכל דבר. היא כפופה לתנאי הפוליסה ולהוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הכרטיס הוא מנגנון תשלום ולא הרחבת כיסוי: אירוע שמוחרג בפוליסה לא ייטען על הכרטיס, בדיוק כפי שתביעה עליו הייתה נדחית במודל ההחזר. בצד השירות, במדד השירות של רשות שוק ההון לשנת 2025 בתחום ביטוח הנסיעות לחו"ל, PassportCard דורגה במקום הראשון, ביטוח ישיר במקום השני והפניקס במקום השלישי. הדירוג פורסם בביזפורטל ב-12.10.2026. דירוג שירות מודד את חוויית הטיפול, ולא את היקף הכיסוי, ולכן הוא אינו תחליף לקריאת הפוליסה.

איך זה עובד בפועל, צעד אחר צעד?

הרצף מרגע שמשהו משתבש בחו"ל ועד התשלום בנוי סביב המוקד הרפואי של החברה. כך זה נראה בתרחיש טיפוסי:

1. הנוסע חש ברע או נפצע, ופונה למוקד של חברת הביטוח דרך האפליקציה, בצ'אט או בטלפון.
2. נציג המוקד מבצע בירור רפואי ראשוני ובודק אם האירוע נופל בגדר הפוליסה שנרכשה.
3. אם האירוע מכוסה, הסכום המשוער של הטיפול נטען על הכרטיס.
4. הנוסע מעביר את הכרטיס אצל הספק הרפואי, כמו כל כרטיס תשלום רגיל.
5. יתרה שלא נוצלה חוזרת לחברה.

הכרטיס מתנהג בקופה כמו כרטיס חיוב מיידי. מי שרוצה להבין את ההבדל בין כרטיס כזה לכרטיס אשראי, ובמה הוא מוגבל, יכול לעיין במדריך על כרטיס דביט וההבדל מכרטיס אשראי. לפי האנציקלופדיה, אפשר גם למשוך בכרטיס מזומן בכספומט. זה רלוונטי כשספק רפואי אינו מקבל כרטיסים, או כשמדובר בהחזר על תביעה מכוסה.

המוקד הוא שומר הסף

ההחלטה אם האירוע מכוסה מתקבלת לפני התשלום ולא אחריו, ולכן המוקד הוא שומר הסף של הכיסוי. זה היתרון של המודל וגם החולשה שלו. מצד אחד, הנוסע יודע עוד לפני הטיפול שהוצאה תכוסה. מצד שני, אין לו אפשרות "לשלם עכשיו ולהתווכח אחר כך" בתוך המנגנון עצמו. מי שמשלם לבד, בלי אישור מוקדם, חוזר למסלול של תביעת החזר רגילה, עם כל התיעוד שהיא דורשת.

טיפ למשפחות: כדאי לוודא מראש על שם מי הונפק כל כרטיס ומי מחזיק בו. הורה שנמצא עם ילד בחדר מיון, בזמן שהכרטיס בכיס של ההורה השני, נמצא בפועל בלי מנגנון התשלום ברגע שהוא צריך אותו.

טיפ לתיעוד: גם במודל הכרטיס יש מצבים שבהם משלמים במקביל מהכיס. לכן מומלץ לצלם במקום כל סיכום ביקור, מרשם וקבלה. אם ההוצאה תוגש בסוף כתביעה רגילה, התיעוד הזה הוא מה שיכריע.

מה כל פוליסת נסיעות חייבת לכסות לפי הרגולציה?

תיאורים כמו "מה מכוסה בדרך כלל" מחמיצים נקודה מהותית: חלק מהכיסוי אינו נתון לבחירת החברה. חוזר ביטוח 2016-1-26 של רשות שוק ההון מחייב לבנות כל פוליסת נסיעות לחו"ל מרובד ראשון, ומעליו הרחבות. החוזר חל על פוליסות שנמכרו או חודשו מ-3 בספטמבר 2017. מה שנמצא ברובד הראשון אינו הטבה של החברה אלא חובה רגולטורית, והכרת הרשימה היא מה שמאפשר לנוסע לערער על דחייה.

מה כלול ברובד הראשון

• הוצאות אשפוז, והוצאות רפואיות שלא במסגרת אשפוז.
• פינוי לבית חולים והטסה רפואית לישראל.
• תרופות וטיפול חירום בשיניים.
• חבות כלפי צד שלישי.
• איתור וחילוץ, אלא אם המבוטח ביקש לוותר על הכיסוי הזה.
• הטסת מלווה למקום האשפוז, והארכת שהות בעקבות מקרה ביטוח.
• העברת גופה.
• היריון עד שבוע 12 שאובחן לראשונה בחו"ל.

החוזר קובע גם שגבולות האחריות צריכים להתאים לעלות הצפויה במדינת היעד. כלומר, תקרת כיסוי שמספיקה ליעד אחד עלולה להיות לא סבירה ליעד שבו הרפואה יקרה בהרבה.

ההרחבות שמותר להציע

מעל הרובד הראשון רשאית החברה להציע הרחבות בתשלום: ביטול נסיעה, קיצור נסיעה, היריון, החמרת מצב בריאותי קיים, ספורט חורף, ספורט אתגרי, כבודה, מחשב נייד או טאבלט, אופניים וטלפון נייד. שום הרחבה אינה כלולה מעצמה. כל אחת היא סעיף שמסמנים ומשלמים עליו בעת הרכישה, וכאן נוסעים רבים טועים: הם רוכשים את המסלול הבסיסי ומניחים שהוא כולל הכול.

כללים שמחייבים את החברה גם בתוך ההרחבות

• הטסת מלווה: החברה אינה רשאית להגביל את המלווה לבן משפחה, ואינה רשאית להתנות את הכיסוי ביותר משלושה ימי אשפוז. כשרופא קבע שחיי המבוטח בסכנה, אין תנאי של ימי אשפוז כלל.
• כבודה: הכיסוי חל גם על גניבה מרכב פרטי או ציבורי ומתא לשמירת חפצים. החברה אינה מנכה מהפיצוי את המע"מ ששולם בקניית הפריט.
• ביטול או קיצור נסיעה: כשההרחבה נרכשה לכל המשפחה הגרעינית ואחד מבני המשפחה זכאי, כל בני המשפחה הגרעינית זכאים. ההרחבה חלה גם על משפחה של מבוטח שגויס למילואים לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים.
• ספורט חורף ואתגרי: רשימת הפעילויות המכוסות חייבת להופיע בדף פרטי הביטוח שנשלח לפני הטיסה.

ההרחבות מהביטוח הן רק צד אחד של התמונה. כשטיסה מבוטלת, יש לנוסע גם זכויות שעומדות לו ממילא מול חברת התעופה. הן מפורטות במדריך על החזר על טיסה שבוטלה או שאיחרה לפי חוק שירותי תעופה. ראייה כוללת של הטיסה, המלון והביטוח מופיעה במאמר על ביטול נסיעה לחו"ל ומה מגיע מכל גורם.

מה לא מכוסה? ההחרגות שחשוב להכיר

הכרטיס אינו משנה את ההחרגות. הן זהות לאלה של כל פוליסת נסיעות, ולכן כדאי להכיר אותן לפי סדר החשיבות.

מצב רפואי קודם

זו ההחרגה החשובה ביותר להבנה. ההגדרה הרגולטורית של מצב רפואי קודם היא מחלה שבגללה המבוטח היה בטיפול או בהשגחה בזמן היציאה לחו"ל או בששת החודשים שלפניה. הטיפול צריך להיות קשור למחלה, ולא להיות מטרת הנסיעה עצמה. הרובד הראשון אינו מכסה הוצאות שנובעות ממצב רפואי קודם, והחברה חייבת לומר זאת לפני הרכישה ולהציע הרחבה להחמרת מצב קיים. אירוע שאינו קשור למצב הקודם, למשל שבר ברגל אצל נוסע עם מחלה כרונית אחרת, יכול להיות מכוסה כרגיל. גם בתוך ההרחבה יש הגנה: הרחבה להחמרת מחלת לב קיימת אינה רשאית להחריג צנתור לפתיחת חסימה או ניתוח לב.

רכישה באינטרנט: חובת השאלה והזכות לרכוש הרחבה בדיעבד

לפי החוזר, בקנייה באינטרנט חברת הביטוח אינה רשאית להשלים את הרכישה לפני שהמבוטח השיב אם יש לו מצב רפואי קודם, במובן של מחלה שבה טופל או הושגח בששת החודשים שלפני היציאה. אם החברה לא שאלה ולא הציעה הרחבה להחמרת מצב קיים, המבוטח רשאי לרכוש את ההרחבה למפרע. הזכות קיימת גם אחרי שקרה אירוע שנובע מהמצב, בתשלום דמי הביטוח לתקופה. לכן שווה לשמור צילום מסך של תהליך הרכישה המקוונת, כולל השאלות שהוצגו והתשובות שניתנו.

חריגים שהחברה אינה רשאית לכתוב

החוזר אוסר על חריגים כלליים בנושאים שהחברה יכלה לברר בתהליך המכירה, כמו היריון או מצב בריאותי שהטיפול בו צפוי. מה שמותר הוא החרגה פרטנית שמופיעה בדף פרטי הביטוח אחרי חיתום. ההבחנה הזו חשובה: סעיף כללי בפוליסה שמחריג "כל היריון", בלי שנשאלה שאלה ובלי החרגה אישית, אינו עומד בדרישות.

ספורט אתגרי וספורט חורף

פעילויות כמו צלילה, סקי וסנובורד, רכיבה על אופנוע או טרקטורון, טיפוס, צניחה, ראפטינג וטרקים בגובה נמצאות מחוץ לרובד הראשון ודורשות הרחבה. ההרחבה עצמה מכסה רק את הפעילויות שמופיעות ברשימה בדף פרטי הביטוח. לכן כדאי לבדוק שהפעילות הספציפית שמתוכננת בטיול מופיעה שם, ולא להסתפק בכותרת "ספורט אתגרי". פוליסות רבות גם מתנות את הכיסוי בפעילות במסגרת מוסדרת ועם ציוד מגן.

היריון ולידה

ברובד הראשון מכוסה היריון עד שבוע 12 שאובחן לראשונה בחו"ל. מעבר לכך נדרשת הרחבת היריון. לידה, טיפולי פוריות, הפסקת היריון וטיפול ביילוד אינם חלק מהכיסוי הבסיסי, ויש לבדוק בכל הרחבה מה בדיוק היא כוללת.

שיניים, אסתטיקה ונסיעה לצורך טיפול

טיפול חירום בשיניים כלול ברובד הראשון, אבל הכוונה לטיפול דחוף ולא לסתימות, כתרים או טיפולי שורש מתוכננים. מי שמתכנן טיפול שיניים מלא יכול לבדוק את האפשרויות בישראל במדריך על סבסוד לטיפולי שיניים. גם ניתוחים אסתטיים, בדיקות שגרתיות וחיסונים אינם מכוסים. נסיעה שמטרתה מראש לקבל טיפול רפואי יוצאת מהגדרת המצב הקודם, אבל אינה נחשבת אירוע בלתי צפוי, ולכן אינה מכוסה.

אלכוהול, התנהגות מסוכנת, מצבי נפש ואזורי סיכון

פוליסות נסיעות נוהגות להחריג אירוע שקרה תחת השפעת אלכוהול או סמים, פציעה בקטטה, נהיגה בלי רישיון מתאים ופעילות לא חוקית. רבות מהן מחריגות גם אירועים נפשיים ופגיעה עצמית, ותרופות שנרכשו בלי מרשם. נסיעה ליעד שיש לגביו אזהרת מסע של המטה לביטחון לאומי עלולה לשלול את הכיסוי כולו או חלקו. הנוסח המדויק משתנה מפוליסה לפוליסה, ולכן הוא מחייב קריאה במסמך המלא.

טיפ לצרכן: לפני הרכישה כדאי לבקש את מסמך הפוליסה המלא ולא להסתפק בדף המפרט. מומלץ לחפש בו את פרק ההחרגות ולהקדיש לו כמה דקות של קריאה, וזו ההשקעה המשתלמת ביותר בתהליך כולו.

מודל הכרטיס מול מודל ההחזר - מה באמת ההבדל?

ההשוואה בין שני המודלים מראה איפה עובר ההבדל האמיתי ואיפה הוא אינו קיים. הטבלה מתייחסת לאירוע רפואי מכוסה:

מקור: ביטוח נט, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (נתוני חברות ביטוח), וחוזר ביטוח 2016-1-26 (תחולת הרובד הראשון).

ההבדל בין המודלים הוא תזרימי בעיקרו: הוא קובע מי מקדים את הכסף, ולא מה מכוסה. למי שנוסע עם מסגרת אשראי מוגבלת, או ליעד שבו אשפוז קצר עלול להגיע לסכומים גבוהים, הדחייה של ההוצאה מהכיס היא יתרון ממשי. למי שמחזיק אמצעי תשלום עם מסגרת רחבה, ההבדל מצטמצם לחיסכון בבירוקרטיה של התביעה. מי שבוחן בכל מקרה אילו כרטיסים לקחת לחו"ל ימצא רקע במדריך על כרטיס אשראי בינלאומי והשימוש בו.

יש עוד היבט שכדאי להבין: במודל ההחזר מחלוקת על כיסוי מתנהלת מול מחלקת התביעות, כשהכסף כבר שולם. במודל הכרטיס המחלוקת מתעוררת עוד בשטח, לפני הטיפול. נוסע שמכיר את רשימת הרובד הראשון יכול להפנות את נציג המוקד לסעיף הרלוונטי כבר בשיחה עצמה, ולא רק שבועות אחר כך.

כמה זה עולה, ומה משפיע על המחיר?

מחיר ביטוח נסיעות נקבע לפי גיל המבוטח, משך הנסיעה, היעד, מספר המבוטחים וההרחבות שנבחרו. הרחבות כמו ספורט אתגרי, החמרת מצב קיים או ביטול נסיעה מעלות את המחיר, וכך גם גיל מבוגר. כדי לתת נקודת ייחוס, הנה השוואת מחירים לפרופיל אחד וקבוע: נוסע בן 30, עשרה ימים באירופה, פוליסת בסיס בלי הרחבות.

מקור: השוואת ביטוחי נסיעות בסופרמרקר של TheMarker. המחירים נכונים ל-31.10.2026, והמחיר המחייב הוא זה שמופיע באתר כל חברה.

בפרופיל הזה PassportCard הייתה הפוליסה היקרה מבין החמש, עם 30 דולר לעשרה ימים לעומת 18.20 דולר בכלל. ההפרש מוחשי בנסיעה ארוכה או משפחתית, אבל הוא אינו מספר את כל הסיפור. ההשוואה היא בין פוליסות בסיס בלי הרחבות ולנוסע צעיר. אצל נוסע מבוגר, או עם הרחבות, הפערים עשויים להשתנות לכל כיוון, ולכן המחיר האמיתי מתקבל רק אחרי הזנת גיל, יעד ותאריכים במערכת של כל חברה.

לבדוק קודם אם כבר יש כיסוי

לפני רכישה כדאי לבדוק אם כבר קיים כיסוי חופף. פוליסות פרטיות שרשומות על שם המבוטח מרוכזות בהר הביטוח של רשות שוק ההון. חלק מכרטיסי האשראי כוללים ביטוח נסיעות, אבל לרוב מדובר בכיסוי מוגבל, שמותנה בכך שהטיסה שולמה באותו כרטיס, ולעיתים עם מגבלות גיל וימים. כיסוי כזה אינו תחליף אוטומטי, ויש לקרוא את תנאיו לפני שמסתמכים עליו.

מה לבדוק לפני הרכישה, ואיך מאריכים פוליסה מחו"ל?

השוואה בין פוליסות לפי הפרמיה בלבד מטעה. אלה הפרמטרים שכדאי לעבור עליהם אחד-אחד:

• תקרת הכיסוי הרפואי - האם היא מתאימה לעלות הרפואה ביעד, כפי שהחוזר דורש.
• השתתפות עצמית - יש מסלולים בלעדיה, ויש כאלה שבהם היא נגרעת מהסכום שנטען על הכרטיס.
• מספר ימי הנסיעה המקסימלי במסלול, שקובע עד מתי אפשר להאריך.
• גיל המבוטח - יש מסלולים שנסגרים או מתייקרים מאוד מגיל מסוים.
• הצהרת בריאות - האם נשאלה שאלה על מצב רפואי קודם, והאם הוצעה הרחבה.
• הרחבות - ביטול וקיצור נסיעה, כבודה, נייד ומחשב, אופניים, ספורט חורף ואתגרי, היריון.
• רשימת פעילויות הספורט בדף פרטי הביטוח, אם נרכשה הרחבה כזו.
• זמינות המוקד בעברית ובכל שעות היממה.

מה שמאפשר להשוות בין שתי פוליסות הוא שילוב של תקרת הכיסוי, ההשתתפות העצמית וההחרגות, ולא הפרמיה לבדה. מי שבוחר את הביטוח דרך גורם מתווך יכול להיעזר בקריטריונים שבמדריך על בחירת סוכן ביטוח, ולבקש ממנו את מסמך הפוליסה המלא ולא רק סיכום.

הארכה מחו"ל

נסיעה שמתארכת היא תרחיש נפוץ, והחוזר מסדיר אותו. כשהבקשה להארכה מוגשת לפני תום התקופה, החברה חייבת להאריך את הפוליסה עד התקופה שהמבוטח ביקש, או עד התקופה המקסימלית במסלול, בתנאים ובמחיר דומים. זה נעשה בלי בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם, בלי תקופת אכשרה ובלי דרישה לחתום על ויתור על תביעות עתידיות. כשהבקשה מוגשת אחרי תום התקופה, ההארכה חלה ממועד הבקשה, באותם תנאים, כלומר נוצר פער של ימים בלי כיסוי. ההמלצה המעשית ברורה: להאריך לפני שהכיסוי פג.

הערה מהמערכת: המגזין אינו מייצג אף חברת ביטוח ואין לו אינטרס במסלול כזה או אחר. המטרה היא להסביר את המנגנון, כדי שהפוליסה תיקרא בעיניים פקוחות.

מה עושים כשהכיסוי נדחה?

דחייה במוקד או במחלקת התביעות אינה סוף הדרך. הצעד הראשון הוא לבקש את נימוקי הדחייה בכתב, עם הפניה לסעיף המדויק בפוליסה. לעיתים מתברר שחסר מסמך רפואי, ולא שיש החרגה אמיתית. הצעד השני הוא להצליב את הנימוק עם הכללים שבחוזר. אם נדחה כיסוי לטיפול חירום בשיניים, לפינוי לבית חולים או להיריון עד שבוע 12 שאובחן בחו"ל, מדובר ברכיבים מהרובד הראשון. אם הדחייה נשענת על חריג כללי שהחברה יכלה לברר במכירה, החריג עצמו אינו תקין. ואם הרכישה נעשתה באינטרנט ולא נשאלה שאלה על מצב קודם, קיימת זכות לרכוש את ההרחבה בדיעבד.

דחייה שאינה מפנה לסעיף ספציפי, או שנשענת על חריג שהחוזר אוסר, היא בסיס חזק לבירור מול החברה. אם התשובה של פניות הציבור בחברה אינה מספקת, אפשר לפנות ליחידה לפניות הציבור ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שמבררת תלונות של מבוטחים. כשהטענה נוגעת להטעיה בשיווק או בתנאי ההתקשרות, קיים גם מסלול צרכני, והעקרונות שלו מוסברים במדריך על הגשת תלונה לרשות להגנת הצרכן.

יש גם מצבים שבהם הבעיה אינה רפואית בכלל. נוסע שהחמיץ טיסה, למשל, צריך להבין קודם מה אחריות חברת התעופה ומה תפקיד הביטוח. המדריך על איחור לטיסה ומה עושים במקרה כזה מסביר זאת, כי פיצוי מחברת התעופה ופיצוי מהביטוח הם שני מסלולים נפרדים. לסיכום התמונה: הכרטיס מוציא מהמשוואה את הצורך להקדים כסף ולנהל תביעה אחרי החזרה, אבל הוא אינו מרחיב את הכיסוי בשקל. מי שמצהיר במלואו, בוחר את ההרחבות המתאימות ומכיר את הרובד הראשון, נהנה מהנוחות של המודל. מי שסומך על הכרטיס בלי לקרוא את הפוליסה מגלה את הפערים ברגע הפחות נוח.

מקורות

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - חוזר ביטוח 2016-1-26, תנאים לפוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל: https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/regulation-1035/he/regulation_h_2016-1-26%20(1).pdf
• ויקיפדיה העברית - הערך פספורטכארד: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9B%D7%90%D7%A8%D7%93
• ביזפורטל - מדד השירות של רשות שוק ההון לשנת 2025: https://www.bizportal.co.il/Insurance/news/article/20044549
• TheMarker סופרמרקר - השוואת ביטוחי נסיעות לחו"ל: https://www.supermarker.themarker.com/BituachNesiot/CompareTravelInsurance.aspx
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - ביטוח נט, מערכת להשוואת חברות ביטוח: https://bituachnet.cma.gov.il/
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח, ריכוז פוליסות: https://harb.cma.gov.il/