מה הביטוח הלאומי עושה ולמי הוא משלם
המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף הממשלתי שמרכז את רוב הזכויות החברתיות בישראל. חוק הביטוח הלאומי מחייב כל תושב להיות מבוטח, וגובה התשלום של כל אדם נקבע לפי כמה משתנים: הגיל, המצב התעסוקתי (שכיר, עצמאי או מי שאינו עובד), המעמד וגובה ההכנסות. מעבר לגביית דמי הביטוח, המוסד אחראי גם על הבטחת הכנסה, על הטיפול במובטלים ועל מגוון גמלאות נוספות בתחום הביטחון הסוציאלי.
הכסף שנגבה מהציבור חוזר אליו בצורת קצבאות, מענקים ושירותים. חשוב להבין שבחלק מהמקרים לא מספיק להשתייך לקבוצה שהגמלה מיועדת לה: יש תנאי סף, כמו תקופת ביטוח מינימלית, מבחן הכנסות או אחוזי נכות מסוימים. אלה התחומים העיקריים שבהם הביטוח הלאומי משלם:
- הורות ולידה: דמי לידה ומענק לידה, תשלום בתקופת שמירת הריון, וקצבת ילדים שנקבעת לפי מספר הילדים וגילם. הסבר על החישוב מופיע במדריך .
- אבטלה: מובטלים שעומדים בתנאי הזכאות מקבלים דמי אבטלה, לפי השכר הקודם ותקופת העבודה.
- הבטחת הכנסה: גמלה למשפחות ויחידים שהכנסתם נמוכה מאוד. הפירוט נמצא במדריך על הבטחת הכנסה.
- נכות ושיקום: קצבאות לנכים, מימון בדיקות, ניידות ושיקום מקצועי למי שאיבד את היכולת לעבוד במקצועו. ראו גם קצבת נכות כללית - תנאי הזכאות ושיעורי הקצבה.
- נפגעי עבודה ותאונות: גמלאות למי שנפגע בעבודה או בדרך אליה, וגמלאות לנפגעי פעולות איבה.
- אזרחים ותיקים: קצבת זקנה, וגמלת סיעוד למי שזקוק לעזרה בפעולות היום-יום. פירוט ההטבות נמצא במדריך זכויות אזרח ותיק.
- שארים ופטירה: קצבת שארים, מענק פטירה ודמי קבורה, בהתאם לתנאים.
- מתנדבים, חיילים ועובדי משק בית: כיסוי ביטוחי וסיוע בנסיבות מסוימות, וגם מענקים לחיילים משוחררים.
- נפגעי אלימות במשפחה: סיוע כספי וטיפולי לבני משפחה שנפגעו.
גמלה במקרה של פשיטת רגל או פירוק תאגיד
עובד שהמעסיק שלו פשט רגל או שהחברה שבה עבד פורקה יכול לקבל מהביטוח הלאומי את השכר ואת פיצויי הפיטורים שלא שולמו לו, עד תקרה. מ-1.1.2026 הגמלה המרבית עומדת על 134,966 ש"ח לשכר ולפיצויי פיטורים, ועל 20,764 ש"ח לחוב לקופות גמל. לחבר אגודה שיתופית התקרה היא 83,056 ש"ח, ולחבר קיבוץ מתחדש 103,820 ש"ח. מהסכום מנוכים מס הכנסה ודמי ביטוח, כך שהסכום שמגיע לחשבון נמוך מהתקרה.
מי חייב לשלם וכמה משלם מי שאינו עובד
חובת התשלום מתחילה בגיל 18 וחלה על כל תושב, גם אם אינו עובד. אצל שכיר המעסיק מנכה את דמי הביטוח מהמשכורת ומעביר אותם, ולכן רוב השכירים כמעט אינם נתקלים בעניין. עצמאי משלם בעצמו לפי ההכנסה שהצהיר עליה. ומי שאינו עובד כלל, למשל סטודנט שאינו עובד או אדם בין עבודות, צריך לשלם בעצמו דמי ביטוח מינימליים, אלא אם הוא נכנס לאחת מקבוצות הפטור.
מי שאינו עובד ואין לו הכנסות משלם מ-1.1.2026 סכום של 266 ש"ח בחודש: 143 ש"ח דמי ביטוח לאומי ו-123 ש"ח דמי ביטוח בריאות. החלק של ביטוח הבריאות הוא מה שמממן את סל השירותים בקופת החולים, ולכן גם אנשים שפטורים מדמי ביטוח לאומי ממשיכים לרוב לשלם אותו. פירוט מלא על ביטוח הבריאות מופיע במדריך מס בריאות - מי מחויב לשלם וכמה.
הכנסה שלא מעבודה: שכירות, ריבית ודומיהן
מי שאינו עובד אבל יש לו הכנסה ממקור אחר, למשל דמי שכירות מדירה, משלם דמי ביטוח לפי גובה ההכנסה הזו. יש סכום חודשי שעליו לא משלמים כלל, ומעליו שתי מדרגות:
| הכנסה חודשית שלא מעבודה | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | שיעור כולל |
|---|---|---|---|
| עד 3,442 ש"ח | 0% | 0% | 0% |
| מ-3,442 עד 7,703 ש"ח | 6.92% | 5.17% | 12.09% |
| מ-7,703 עד 51,910 ש"ח | 7% | 5.17% | 12.17% |
מקור: ביטוח לאומי - דמי ביטוח למי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה, השיעורים נכונים ל-1.1.2026.
השיעורים מחושבים במדרגות: כל שיעור חל רק על החלק של ההכנסה שנמצא בתוך המדרגה. מי שהכנסתו מעבר לתקרה העליונה אינו משלם דמי ביטוח על החלק שמעליה. חשוב לזכור שהכנסה שלא מעבודה נבחנת גם לצורך זכאות לפטורים: מי שהכנסתו האחרת עולה על 688 ש"ח בחודש מאבד חלק מהפטורים שמיועדים לחסרי הכנסה, כפי שיפורט בהמשך.
מי שמפסיק לעבוד ואינו מתחיל לשלם בעצמו צובר חוב, והחוב עלול לפגוע בזכאות לגמלאות בדיוק ברגע שהן נחוצות. כדאי לבדוק מול הביטוח הלאומי את המעמד עם כל שינוי תעסוקתי.
פטורים שאינם תלויים בגובה ההכנסה
חלק מהפטורים ניתנים בזכות מעמד או נסיבות, בלי קשר לשאלה אם יש לאדם הכנסה ממקור אחר. בחלק מהם הפטור הוא מדמי ביטוח לאומי בלבד, ודמי ביטוח הבריאות ממשיכים להיגבות, ולכן חשוב לקרוא את הפרטים של כל קבוצה.
עקרת בית ובן זוג שאינו עובד
אישה נשואה למבוטח, או ידועה בציבור של מבוטח, שאינה עובדת מחוץ למשק הבית, פטורה מתשלום. לפי כל זכות, הפטור חל גם על גבר בנישואים חד-מיניים עם מבוטח, כשאינו עובד מחוץ למשק הבית. ברגע שבן הזוג מתחיל לעבוד כשכיר או כעצמאי, הפטור מסתיים והוא משלם כמו כל עובד.
חיילים בשירות סדיר
חייל בשירות חובה פטור, כל עוד הוא אינו עובד במקביל כשכיר או כעצמאי. חייל שעובד בסופי שבוע או בעבודה צדדית משלם דמי ביטוח על ההכנסה מאותה עבודה.
מקבלי קצבת נכות בשיעור גבוה
מי שמקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או קצבת נכות כללית בשיעור 75% ומעלה, לצמיתות או לתקופה רצופה של שנה לפחות, פטור מדמי ביטוח לאומי על הקצבה ועל הכנסה שאינה מעבודה. הפטור אינו מלא למי שממשיך לעבוד: שכיר ממשיך לשלם לענפי נפגעי עבודה ופשיטת רגל ודמי ביטוח בריאות, ועצמאי משלם לנפגעי עבודה ודמי ביטוח בריאות.

תושב שגר במדינת אמנה
לישראל יש אמנות ביטוח סוציאלי עם מדינות מסוימות. תושב ישראל ששוהה באחת מהן ומשלם שם דמי ביטוח סוציאלי פטור מדמי ביטוח לאומי בישראל לאותה תקופה, אך עדיין חייב בדמי ביטוח בריאות. אם אין לו הכנסה, הוא משלם את דמי ביטוח הבריאות לפי הסכום המינימלי.
עולים מעל גיל 62 ועולים מארצות הברית
מי שעלו לישראל ונעשו תושבים לראשונה כשהיו מעל גיל 62 פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי לאורך כל התקופה, אבל ממשיכים לשלם דמי ביטוח בריאות. בנוסף, חל פטור נפרד על עולים מארצות הברית: מי שמשלם בארצות הברית דמי ביטוח סוציאלי על הכנסתו מעבודה פטור בישראל מדמי ביטוח לאומי על אותה הכנסה, כדי שלא ישלם פעמיים על אותו שקל.
שכיר שלא קיבל שכר בגלל מחלה, תאונה, שביתה או אבל
שכיר שלא קיבל שכר בגלל מחלה, תאונה, שביתה מאורגנת או ימי אבל פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד, עד שני חודשי עבודה בשנת מס. בתקופה הזו הוא משלם דמי ביטוח בריאות לפי הסכום המינימלי. הפטור אינו חל על חופשה ללא תשלום, ולכן מי שיוצא לחל"ת צריך לבדוק מה חובותיו. הנושא מוסבר במדריך חופשה ללא תשלום (חל"ת) - החובות והזכויות.
פטורים למי שאין לו הכנסה או שהכנסתו נמוכה
קבוצה שנייה של פטורים מיועדת למי שנמצא בתקופת מעבר: עלייה, סיום שירות, המתנה לגיוס או לימודים. כאן יש תנאי סף משותף, ורק מי שעומד בו יכול ליהנות מהפטור. התנאי הוא שאין לאדם הכנסה מעבודה, והכנסתו ממקורות אחרים אינה עולה על 5% מהשכר הממוצע, כלומר 688 ש"ח בחודש נכון ל-1.1.2026. מי שעובד אפילו בעבודה חלקית, או שיש לו הכנסה אחרת גבוהה מהסכום הזה, אינו נכנס לפטורים הבאים ומשלם לפי הכללים הרגילים.
| קבוצה | משך הפטור מדמי ביטוח לאומי | משך הפטור מדמי ביטוח בריאות | תקרת הכנסה אחרת בחודש |
|---|---|---|---|
| עולה חדש | עד 12 חודשים מיום העלייה | עד 6 חודשים מיום העלייה | 688 ש"ח |
| חייל משוחרר, מסיים שירות לאומי או אזרחי | 2 חודשים מתום השירות | 2 חודשים מתום השירות | 688 ש"ח |
| בן 18 שיתגייס לפני גיל 21 | מגיל 18 עד תחילת השירות | מגיל 18 עד תחילת השירות | 688 ש"ח |
| בן 18 ומעלה שלומד עד כיתה י"ב ואינו מתגייס | בתקופת הלימודים, עד גיל 19 | בתקופת הלימודים, עד גיל 19 | 688 ש"ח |
| מחוסר עבודה רשום שאינו מקבל דמי אבטלה | עד 12 חודשים בשתי שנות מס רצופות | 0 חודשים (משלם) | 688 ש"ח |
מקור: ביטוח לאומי - מי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, ולעניין ביטוח בריאות לעולים: ביטוח לאומי - שאלות ותשובות על ביטוח בריאות.
עולים חדשים
עולה חדש פטור מדמי ביטוח לאומי עד 12 חודשים מיום העלייה. הפטור חל גם על קטין חוזר ועל אזרח עולה שקיבל אישור ממשרד העלייה והקליטה. לגבי ביטוח בריאות התמונה שונה: הפטור הוא לשישה חודשים בלבד מיום העלייה, ובתנאי שאין לעולה הכנסה מעל 688 ש"ח בחודש. כלומר, בחודשים 7 עד 12 עולה שאינו עובד משלם דמי ביטוח בריאות אף שהוא עדיין פטור מדמי ביטוח לאומי.
חיילים משוחררים ובני 18 לפני גיוס
חייל משוחרר, וגם מי שסיים שירות לאומי או אזרחי, פטור לחודשיים מתום השירות. צעירים שמלאו להם 18 ושיתגייסו או יתחילו שירות לאומי או אזרחי לפני גיל 21, כולל חניכי מכינות קדם-צבאיות, פטורים מגיל 18 ועד תחילת השירות. מי שהתגייס אחרי גיל 21 ולפני גיל 22 עשוי להיות פטור לתקופה שבין גיל 18 ל-21, והזכאות נבדקת באמצעות טופס 6109. בן 18 ומעלה שאינו מתגייס ועדיין לומד בבית ספר על-יסודי עד כיתה י"ב פטור בתקופת הלימודים בלבד, ולא אחרי גיל 19.
מקבלי קצבאות ומחוסרי עבודה
מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי, או מגוף שמנוי בסעיף 350 לחוק, פטור, למעט מי שמקבל דמי אבטלה עבור חודש מלא. מחוסר עבודה שרשום בשירות התעסוקה ואינו מקבל דמי אבטלה פטור מדמי ביטוח לאומי, אך לא מדמי ביטוח בריאות, בכל חודש שבו התייצב באופן מלא. הפטור נמשך עד 12 חודשים בשתי שנות מס רצופות, והוא חל גם אחרי שתקופת דמי האבטלה הסתיימה. על חישוב דמי האבטלה עצמם ראו ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה.
עצמאים: איך פותחים תיק בביטוח הלאומי
שכיר אינו צריך לעשות דבר: המעסיק מנכה ומעביר את דמי הביטוח. מי שפותח עסק, בין שכעוסק מורשה ובין שכעוסק פטור, נעשה אחראי לתשלום בעצמו. כדי לעבוד כחוק צריך להיות רשום בשלושה מקומות: מס הכנסה, מע"מ והביטוח הלאומי. את הרישום כדאי להשלים כבר לפני תחילת הפעילות, ולא לחכות לחשבונית הראשונה. הסבר על הרישום במע"מ ועל ההבדלים בין סוגי העוסקים נמצא במדריך מס ערך מוסף (מע"מ) - מי משלם ואיך מקבלים החזר.
הדרך המשולבת: תהליך דיגיטלי אחד
מ-6.8.2024 אפשר לפתוח תיק ברשות המסים ובביטוח הלאומי בתהליך דיגיטלי אחד, גם לעוסק פטור, בסימון האפשרות המתאימה באתר רשות המסים. זהו שינוי משמעותי: בעבר עוסקים רבים פתחו תיק במס הכנסה ובמע"מ והניחו שהביטוח הלאומי מעודכן אוטומטית, וגילו בדיעבד שלא נרשמו בו כלל. מי שבוחר בתהליך המשולב צריך לוודא שסימן במפורש את האפשרות לפתיחת תיק בביטוח הלאומי, אחרת הרישום לא יתבצע.
מי שכבר פתח תיק ברשות המסים
עוסק שכבר רשום ברשות המסים ולא נרשם בביטוח הלאומי מגיש טופס 6101 - דין וחשבון רב שנתי. אפשר למלא אותו באופן מקוון, או להגיש טופס ידני באמצעות שירות שליחת המסמכים של הביטוח הלאומי. הכלל הוא להודיע מיד עם תחילת העבודה, ולא בסוף השנה.
מה ממלאים בטופס
החלק המאתגר בטופס הוא הצהרה על ההכנסה הצפויה, עוד לפני שהעסק התחיל לפעול בפועל. זו הערכה ולא התחייבות, אבל כדאי להיות מדויקים ככל האפשר, משום שההצהרה הזו משפיעה גם על דמי הביטוח וגם על הגמלאות שיתקבלו אם יקרה משהו, כפי שמוסבר בסעיף הבא. מי שמתלבט אם לטפל ברישום בעצמו יכול להיעזר ברואה חשבון שמלווה את העסק לאורך השנה, פותח את התיקים בשלוש הרשויות וממלא את הטפסים. על המחירים ראו רואה חשבון לעוסק פטור ומורשה - כמה זה עולה בחודש.
הרישום כעצמאי אינו רק חובה אלא גם תנאי לזכאות: בלי רישום מוקדם אין דמי פגיעה בעבודה, גם אם התאונה קרתה באמצע יום עבודה רגיל.
כמה משלם עצמאי ולמה ההצהרה כל כך חשובה
דמי הביטוח של עצמאי מחושבים בשתי מדרגות. על החלק הראשון של ההכנסה החודשית השיעור נמוך, ועל החלק שמעליו השיעור גבוה יותר, עד תקרה עליונה.
| הכנסה חודשית של עצמאי | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | שיעור כולל |
|---|---|---|---|
| עד 7,703 ש"ח | 4.47% | 3.23% | 7.7% |
| מ-7,703 עד 51,910 ש"ח | 12.83% | 5.17% | 18% |
מקור: ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח לעצמאים, השיעורים נכונים ל-1.1.2026.
הכנסה מזערית
יש הכנסה מזערית שלפיה מחושבים דמי הביטוח של עצמאי: 3,442 ש"ח בחודש. עצמאי שמרוויח פחות מזה משלם כאילו הרוויח את הסכום המזערי. לכן גם עסק בתחילת דרכו, שכמעט אינו מכניס כסף, משלם סכום קבוע מינימלי.
דוגמה היפותטית לחישוב
קחו מקרה טיפוסי: מעצבת גרפית שפתחה עסק עצמאי ומצהירה על הכנסה של 10,000 ש"ח בחודש. על 7,703 השקלים הראשונים היא משלמת 7.7%, כלומר כ-593 ש"ח. על 2,297 השקלים הנותרים היא משלמת 18%, כלומר כ-413 ש"ח. בסך הכול מדובר בכ-1,007 ש"ח בחודש, שכוללים את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות יחד. התשלומים האלה נפרדים מהמקדמות למס הכנסה, שעליהן אפשר לקרוא במדריך גובה המקדמות שעצמאים משלמים.
ההצהרה קובעת גם את הגמלה
ההכנסה המוצהרת, ולא ההכנסה בפועל, היא שקובעת גם את דמי הביטוח וגם את דמי הפגיעה שישולמו אם העצמאי ייפגע בעבודה. עצמאי שמצהיר על הכנסה נמוכה כדי לחסוך בתשלום החודשי עלול לגלות שהגמלה שמגיעה לו בעת פגיעה נמוכה בהתאם. מנגד, הצהרה גבוהה מדי מייקרת את התשלום השוטף. אפשר לעדכן את ההצהרה פעם בשלושה חודשים, ובסוף השנה, לאחר השומה, עודף ששולם מוחזר וחוסר נגבה.
חוב פוגע בזכאות
שני כללים מחייבים תשומת לב מיוחדת. הראשון: עצמאית שיש לה חוב בדמי ביטוח ביום הלידה אינה זכאית לדמי לידה, גם אם שילמה כמעט כל חודש. השני: זכאות לדמי פגיעה מותנית בכך שהעצמאי היה רשום ככזה לפני הפגיעה. רישום בדיעבד, אחרי התאונה, אינו מקנה את הזכות.
טעויות נפוצות ומה כדאי לבדוק
רוב הבעיות מול הביטוח הלאומי אינן נובעות מחוסר רצון לשלם, אלא מהנחות שגויות על מעמד או על פטור. כמה מצבים חוזרים על עצמם שוב ושוב:
- עוסק שפתח תיק במס הכנסה ובמע"מ ולא סימן את האפשרות לפתוח תיק גם בביטוח הלאומי, ונשאר לא רשום בלי לדעת.
- עולה חדש שמניח שהפטור מביטוח בריאות נמשך 12 חודשים, בעוד שהוא מסתיים אחרי 6 חודשים.
- מקבל קצבת נכות בשיעור גבוה שמתחיל לעבוד ומניח שהפטור ממשיך לחול על הכנסתו החדשה, כשבפועל הוא חייב בחלק מהענפים ובביטוח בריאות.
- עובד שיוצא לחל"ת ומניח שהפטור לשכיר שלא קיבל שכר חל גם עליו, אף שהפטור אינו כולל חופשה ללא תשלום.
- סטודנט או צעיר בין עבודות שאינו משלם את הסכום המינימלי וצובר חוב שמתגלה רק כשהוא פונה לקבלת גמלה.
- עצמאי שמצהיר על הכנסה נמוכה מדי כדי להקטין את התשלום החודשי, ומגלה בעת פגיעה שהגמלה מחושבת לפי ההצהרה ולא לפי מה שהרוויח בפועל.
הכלל המעשי פשוט: בכל שינוי תעסוקתי - פתיחת עסק, סיום עבודה, יציאה לחל"ת, עלייה או שחרור מצבא - כדאי לבדוק את המעמד מול הביטוח הלאומי באותו חודש. הבדיקה הזו עדיפה על גילוי חוב מצטבר אחרי שנה. מי שמשלם גם על ביטוחים פרטיים, כמו ביטוח סיעודי או ביטוח חיים, צריך לזכור שהם משלימים את הכיסוי הממלכתי ואינם מחליפים אותו. על הפערים בתחום הסיעוד ראו ביטוח סיעודי בישראל - מה מכסה הביטוח של קופות החולים ומה חסר, ולריכוז הפוליסות הפרטיות שלכם אפשר להשתמש בהר הביטוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
חשוב גם להבחין בין שני רכיבי התשלום. דמי ביטוח לאומי מממנים את הגמלאות, ודמי ביטוח בריאות מממנים את שירותי קופות החולים. כמעט כל הפטורים שתוארו כאן חלים על הרכיב הראשון, ורק חלק מהם על השני. מי שקורא על פטור צריך לבדוק במפורש אם הוא כולל גם את ביטוח הבריאות.
מקורות
- ביטוח לאומי - מי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
- כל זכות - פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
- ביטוח לאומי - דמי ביטוח למי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה
- ביטוח לאומי - שאלות ותשובות על ביטוח בריאות לעולים חדשים
- ביטוח לאומי - שיעורי דמי ביטוח לעצמאים
- ביטוח לאומי - רישום כעצמאי
- ביטוח לאומי - פתיחת תיק משולבת ברשות המסים ובביטוח הלאומי
- ביטוח לאומי - טופס 6101, דין וחשבון רב שנתי
- ביטוח לאומי - סכום הגמלה בפשיטת רגל ופירוק תאגיד
- ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
