מס על רווחים בקריפטו - איך מדווחים ומה שיעור המס

איך רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי

כל חישוב של מס על קריפטו מתחיל בשאלת הסיווג. מטבע דיגיטלי אינו מוכר בישראל כמטבע חוץ, ועמדת רשות המסים היא שמדובר ב"נכס" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. המשמעות המעשית: כל מכירה או המרה של מטבע דיגיטלי היא מכירת נכס, והרווח ממנה חייב במס רווח הון. מבחינה זו קריפטו דומה יותר למניה שנסחרת בחו"ל מאשר לדולרים שמוחזקים בחשבון בנק.

לסיווג כנכס יש שלוש השלכות מרכזיות. הראשונה: החזקה בלבד אינה יוצרת חבות במס. מי שקנה ביטקוין וממשיך להחזיק בו, גם אם ערכו עלה פי כמה, אינו משלם מס על רווח שקיים רק על הנייר. השנייה: הרווח נמדד בשקלים, כהפרש בין שווי התמורה בשקלים ביום המכירה לבין העלות בשקלים ביום הרכישה. השלישית: מאחר שאין כאן מטבע, לא חלות על קריפטו ההקלות שקיימות להפרשי שער של מטבע חוץ שמוחזק לצריכה פרטית.

מעבר לסיווג הבסיסי, רשות המסים מבחינה בין שני מסלולים. במסלול הראשון נמצא משקיע פרטי שמחזיק מטבעות כהשקעה, והרווח שלו הוא רווח הון. במסלול השני נמצא מי שפעילותו נראית כעסק, והרווח שלו הוא הכנסה עסקית. ההבחנה הזו קובעת את שיעור המס, את חובות הדיווח, את החבות בדמי ביטוח לאומי ולעיתים גם את החובה להירשם במע"מ.

הרקע הכללי על הגישה של רשויות המס לנכסים דיגיטליים, ובכלל זה ההיסטוריה של העמדה הזו, מפורט במדריך על מיסוי מטבעות דיגיטליים. כאן ההתמקדות היא בשאלות המעשיות: מתי משלמים, כמה, באיזה טופס ובתוך כמה זמן.

מתי נוצר אירוע מס - ומתי לא

הנחה נפוצה היא שמס משולם רק כשמעבירים כסף מהבורסה הדיגיטלית לחשבון הבנק. זו טעות שעלולה להיות יקרה. אירוע מס נוצר בכל פעם שמטבע דיגיטלי יוצא מהבעלות תמורת משהו בעל ערך, כולל החלפה במטבע דיגיטלי אחר. מי שמכר ביטקוין וקנה בתמורה מטבע אחר ביצע מכירה של ביטקוין לכל דבר, גם אם שקל אחד לא הגיע לחשבון הבנק.

ההיגיון זהה לזה של עסקת חליפין: כשנכס מוחלף בנכס, כל צד נחשב כמי שמכר את מה שמסר, במחיר השוק של מה שקיבל. העיקרון הזה מוסבר בהרחבה במאמר על המיסוי על עסקאות של סחר חליפין. אותו דין חל כשמשלמים במטבע דיגיטלי על מוצר, על שירות או על כרטיס מתנה: זו מכירה של המטבע בשווי מה שהתקבל.

מנגד, יש פעולות שאינן יוצרות אירוע מס:

• קנייה של מטבע דיגיטלי בשקלים או בדולרים.
• העברה בין ארנקים של אותו בעלים, למשל מבורסה לארנק חומרה, כל עוד הבעלות לא משתנה.
• החזקה לאורך זמן, ללא קשר לעליית הערך.

מצבים מורכבים יותר, כמו קבלת מטבעות בחלוקה ללא תמורה, תגמולי הפקדה (סטייקינג) או ריבית על הלוואת מטבעות, דורשים בדיקה פרטנית. במקרים רבים התקבול עצמו עשוי להיחשב הכנסה כבר ביום קבלתו, והמכירה המאוחרת של המטבעות שהתקבלו תיצור אירוע מס נוסף.

מקור לחובת הדיווח בטופס 1399 ולמועד של 30 יום: gov.il - הודעה על מכירת נכס (טופס 1399)

שיעורי המס: רווח הון, הכנסה עסקית ומס יסף

למשקיע פרטי שמחזיק מטבעות דיגיטליים כהשקעה, הרווח הריאלי ממכירה חייב במס רווח הון. שיעור המס הרגיל ליחיד על רווח הון ריאלי הוא 25%, בדומה לרווח ממכירת ניירות ערך. שיעור של 30% חל על בעל מניות מהותי בניירות ערך, מצב שאינו רלוונטי לרוב מחזיקי הקריפטו.

מי שמכיר את המיסוי על מניות ימצא כאן היגיון מוכר, וההשוואה מפורטת במאמר על המס על רווחים בבורסה. ההבדל המעשי המרכזי הוא בגביה: בבורסה בתל אביב הבנק או בית ההשקעות מנכים את המס במקור, ואילו במטבעות דיגיטליים, ובמיוחד בפלטפורמות זרות, האחריות לחשב, לדווח ולשלם מוטלת על המשקיע עצמו.

כשהפעילות מסווגת כעסק

מי שפעילותו מסווגת כעסק אינו משלם מס בשיעור קבוע. ההכנסה ממוסה לפי מדרגות מס הכנסה כמו כל הכנסה מעסק, והשיעור השולי יכול להגיע לכ-50%. בנוסף חלים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כמפורט במאמר על ביטוח לאומי. ב-2026 המדרגה העליונה הרגילה על הכנסה מיגיעה אישית היא 47% עד 721,560 ש"ח בשנה, ומעליה השיעור מגיע ל-50%, כלומר 47% ועוד 3% מס יסף. פירוט כל המדרגות מופיע במאמר מדרגות מס הכנסה 2026.

מס יסף על רווחי קריפטו

מס היסף לפי סעיף 121ב לפקודה הוא 3% על הכנסה חייבת שנתית שעוברת 721,560 ש"ח, שהם 60,130 ש"ח בחודש. החל מ-2025 נגבים 2% נוספים על הכנסה ממקורות הוניים, ובהם רווח הון, דיבידנד, ריבית ושבח, שמעל אותה תקרה. על החלק הזה השיעור הכולל של מס היסף מגיע ל-5%, והתוספת ממשיכה לחול ב-2026. התקרה של 721,560 ש"ח מוקפאת לשנים 2025 עד 2027. המשמעות: משקיע שמממש רווח גדול מקריפטו בשנה אחת עלול לחצות את התקרה דווקא בגלל המימוש, ולשלם על החלק העודף 25% מס רווח הון ועוד 5% מס יסף.

מקור לשיעורי מס היסף ולתקרה: ביזפורטל - מדריך מס יסף. מקור למדרגות 2026: כל זכות - מדרגות מס הכנסה

מתי מסחר בקריפטו נחשב עסק

אין בחוק רף מספרי אחד שמעבר לו מסחר הופך לעסק. רשות המסים בוחנת את מכלול הנסיבות, לפי מבחנים שבתי המשפט גיבשו לאורך השנים לגבי מסחר בניירות ערך. ככל שהפעילות תכופה יותר, ממוסדת יותר ונשענת על מומחיות ועל מימון, כך גדל הסיכוי שתסווג כעסק ותמוסה לפי מדרגות מס הכנסה.

המבחנים העיקריים שנבדקים:

• תדירות והיקף העסקאות - מסחר יומי בכמויות גדולות שונה מקנייה חד פעמית והחזקה לטווח ארוך.
• תקופת ההחזקה - קנייה ומכירה בהפרשים של ימים או שעות מצביעות על מסחר, והחזקה ממושכת מצביעה על השקעה.
• מומחיות ובקיאות - מי שעובד בתחום, מפתח כלים או נותן שירותים סביבו נבחן ביתר קפדנות.
• מימון - שימוש במינוף או בהלוואות לצורך המסחר.
• חלק מההכנסה - כשהמסחר הוא מקור הפרנסה העיקרי, הסיווג כעסק סביר יותר.
• ארגון וזמן - הקדשת שעות רבות, שימוש בתוכנות מסחר אוטומטיות ומבנה ממוסד.

אף מבחן אינו מכריע לבדו. משקיע שמבצע עשרות עסקאות בשנה אבל עובד במשרה מלאה בתחום אחר, מחזיק את רוב התיק לאורך שנים ואינו משתמש במינוף, נמצא בדרך כלל קרוב יותר למסלול רווח ההון. לעומתו, מי שמתפרנס מהמסחר, יושב מול המסכים שעות ביום ומשתמש בכלים אוטומטיים, קרוב יותר למסלול העסקי.

כורים של מטבעות דיגיטליים מסווגים בדרך כלל כבעלי עסק, וכך גם מי שמספק שירותי המרה או מסחר לאחרים. מי שמסווג כעוסק בתחום עשוי להידרש גם לפתוח תיק במע"מ, ולכן כדאי להכיר את כללי מס ערך מוסף ואת שלבי פתיחת עסק מול רשויות המס. בעל עסק כזה משלם גם מקדמות שוטפות על חשבון המס השנתי, כפי שמוסבר במאמר על גובה המקדמות שעצמאים משלמים. מי שבוחר להפעיל את הפעילות דרך חברה נכנס למסלול מיסוי אחר לגמרי, המתואר במאמר על מיסוי חברות בישראל.

איך מחשבים את הרווח החייב במס

על הנייר החישוב פשוט: התמורה בשקלים פחות עלות הרכישה בשקלים. בפועל, מי שביצע עשרות או מאות עסקאות בכמה פלטפורמות מגלה שהעבודה הקשה היא התיעוד. כל עסקה, גם קנייה וגם מכירה, צריכה להיות מתורגמת לשקלים לפי השער ביום ביצועה.

הרכיבים שנכנסים לחישוב:

1. עלות רכישה - הסכום ששולם בשקלים במועד הקנייה, כולל עמלות הקנייה. אם המטבע נרכש בהחלפה של מטבע דיגיטלי אחר, העלות היא שווי המטבע שנמסר באותו יום.
2. תמורה - השווי בשקלים של מה שהתקבל במכירה: שקלים, דולרים, מטבע דיגיטלי אחר או מוצר.
3. הוצאות מכירה - עמלות מסחר ומשיכה שקשורות ישירות לעסקה ומפחיתות את הרווח.
4. זיהוי היחידות - כשנקנו כמויות של אותו מטבע במועדים ובמחירים שונים, צריך לקבוע אילו יחידות נמכרו. מומלץ לבחור שיטה עקבית, לתעד אותה, ולבדוק מול רשות המסים איזו שיטה מקובלת במקרה הספציפי.

קחו מקרה היפותטי: דנה קנתה ביטקוין בסכום מסוים בשקלים, וכעבור שנה החליפה אותו במטבע אחר ששוויו בשקלים ביום ההחלפה היה גבוה יותר. ההפרש, בניכוי עמלות, הוא רווח הון שחייב במס בשנת ההחלפה, גם אם המטבע החדש ירד בערכו לאחר מכן. העלות של המטבע החדש לצורך המכירה הבאה תהיה שוויו ביום ההחלפה. אם המטבע החדש ייפול אחר כך, דנה תוכל לממש הפסד רק כשתמכור או תחליף אותו בפועל.

הדוגמה ממחישה מלכודת נפוצה: מי שמחליף מטבעות בתדירות גבוהה בתוך הבורסה, בלי למשוך שקלים, עלול לצבור חבות מס על רווחים שכבר נמחקו בשוק. בגלל מועד הדיווח של 30 יום מכל מכירה, החבות הזו אינה נדחית לסוף השנה.

רוב הבורסות הדיגיטליות מאפשרות להוריד קובץ היסטוריית עסקאות. כדאי לשמור קבצים כאלה מכל פלטפורמה באופן קבוע, משום שפלטפורמות נסגרות, משנות פורמטים או מגבילות גישה להיסטוריה ישנה. קובץ כזה משמש גם לחישוב וגם כראיה למקור הכספים מול הבנק ומול פקיד השומה.

הפסדים, קיזוז ופעילות בבורסות זרות

שנים של ירידות חדות בשוק הקריפטו הותירו משקיעים רבים עם הפסדים, וכאן הדיווח פועל לטובתם. הפסד הון ממכירת מטבע דיגיטלי ניתן לקיזוז כנגד רווחי הון באותה שנה, ובהם רווח ממכירת מניות. הפסד הון שלא נוצל עובר לשנים הבאות בלי הגבלת זמן, בתנאי שהוגש דוח על השנה שבה נוצר. מי שלא דיווח בשנת ההפסד עלול לאבד את האפשרות לנצל אותו.

בשנים הבאות ההפסד המועבר מקוזז רק כנגד רווח הון ושבח מקרקעין, ולא כנגד ריבית או דיבידנד. הפירוט של ההפסדים משנים קודמות נעשה בטופס 1344, וטופס 1322 (נספח ג) מיועד לרווחים ולהפסדים מניירות ערך, כמפורט בהסבר של ביזפורטל על קיזוז הפסדים ושיעורי המס. חשוב לזכור שהפסד שעל הנייר אינו מוכר: רק מכירה או החלפה בפועל יוצרות הפסד שאפשר לקזז.

מסחר דרך בורסות זרות

פעילות בפלטפורמה זרה אינה פוטרת ממס בישראל. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו ורווחיו מכל העולם, והעובדה שהבורסה רשומה מחוץ לישראל אינה משנה את חובת הדיווח. כשמס שולם גם במדינה אחרת, כדאי לבדוק אם קיימת בין המדינות אמנה למניעת כפל מס שמאפשרת זיכוי.

תקן CARF: חילופי מידע בינלאומיים על נכסי קריפטו

בנובמבר 2024 הודיע שר האוצר ל-OECD שישראל תטמיע את תקן CARF, המסגרת הבינלאומית לחילופי מידע על נכסי קריפטו. בכך הצטרפה ישראל ליותר מ-59 מדינות שהתחייבו לאמץ את כללי התקן החל משנת 2027. התקן נועד לספק לרשויות המס מידע על פעילות קריפטו של מי שאינם מדווחים עליה, גם כשהמסחר מתבצע בבורסה זרה. המשמעות למשקיעים: ההנחה שפעילות בפלטפורמה בחו"ל נשארת מחוץ לטווח הראייה של רשות המסים הולכת ומאבדת את תוקפה.

איך מדווחים בפועל: טופס 1399, הדוח השנתי וטופס 909

לפי דף השירות של רשות המסים, מכירה של נכסים לפי סעיף 88 לפקודה, ובהם מטבעות וירטואליים, מדווחת בטופס 1399, "הודעה על מכירת נכס" לפי סעיף 91. יחיד מגיש את טופס 1399 בתוך 30 יום ממועד המכירה, ובמקביל משלם את המס שנובע מרווח ההון. חובת הדיווח חלה גם על מכירה בהפסד, ומגישים טופס נפרד לכל נכס.

טופס 1399 משמש גם נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301). מי שמגיש דוח מקוון ממלא את ההודעה כחלק מהדוח. מי שאינו בטוח אם הוא חייב בהגשת דוח שנתי, ימצא את התנאים במאמר דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך. עצמאי או בעל עסק בתחום מדווח על ההכנסה כהכנסה מעסק במסגרת הדוח השנתי, יחד עם ההוצאות המוכרות של הפעילות.

סדר העבודה המקובל

1. ריכוז היסטוריית העסקאות מכל הבורסות והארנקים.
2. תרגום כל עסקה לשקלים לפי השער ביום ביצועה.
3. חישוב הרווח או ההפסד לכל מכירה והחלפה.
4. הגשת טופס 1399 לכל מכירה בתוך 30 יום, ותשלום המס במקביל.
5. קיזוז הפסדים כנגד רווחים בדוח השנתי, כולל הפסדים מועברים משנים קודמות בטופס 1344.
6. שמירת כל המסמכים למקרה של בדיקה מצד פקיד השומה.

כשהבנק מסרב לקבל כספי קריפטו: טופס 909

בנקים בישראל נוהגים לבקש מסמכים שמוכיחים את מקור הכספים כשמעבירים אליהם כסף מבורסה דיגיטלית, ולעיתים מסרבים לקבל אותם. יחיד שצבר רווח ממימוש מטבעות וירטואליים, ובנק מסחרי בישראל סירב לקבל את הכספים או לפתוח לו חשבון, יכול לבקש בטופס 909 לשלם את המס ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. השירות פתוח ליחידים בלבד ולא לחברות.

לבקשה מצרפים נייר עבודה לחישוב ההכנסה והמס, אישורים למקור הכספים שבהם נקנו המטבעות, נייר עבודה שמתאר את נתיב תנועת המטבעות לאורך תקופת ההחזקה, ואישור מבנק בישראל על הסירוב. הבקשה מוגשת לפקיד השומה, ואפשר להגיש אותה גם במקוון יחד עם הדוח השנתי. מי שמתלבט באיזה בנק לנהל את הכספים יכול להיעזר במאמר איך כדאי לבחור בנק, ולבדוק מראש את מדיניות הבנק לגבי כספים שמקורם בקריפטו.

מה עושים עם שנים שלא דווחו

נוהל גילוי מרצון האחרון הסתיים ב-31 באוגוסט 2026, ולא דווח על הארכה שלו. לפי דיווח בכלכליסט, במהלך השנה הוגשו במסגרתו 823 בקשות על סכום של כ-1.89 מיליארד ש"ח. בתחום הנכסים הדיגיטליים לבדו הוגשו 203 בקשות על הון של כ-482.5 מיליון ש"ח, עם מס מוערך של כ-51 מיליון ש"ח. כיום אין מסלול פעיל של גילוי מרצון. מי שלא דיווח בעבר על רווחים מקריפטו מסדיר את מצבו מול פקיד השומה בדרך הרגילה, באמצעות דוח מתקן או הגשה של דוח שלא הוגש. כאן בדיוק נכנס התיעוד: היסטוריית עסקאות מלאה מכל פלטפורמה היא הבסיס לכל הסדרה כזו.

מקורות

• gov.il - הודעה על מכירת נכס (טופס 1399): https://www.gov.il/he/service/declaration-assets-sale-itc1399
• gov.il - דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים (טופס 909): https://www.gov.il/he/service/reporting-cryptocurrency-activity
• ביזפורטל - מיסוי קריפטו ושיעור המס לעסק: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20013587
• ביזפורטל - שיעורי מס רווח הון, קיזוז הפסדים וטפסים: https://www.bizportal.co.il/UserQuestions/news/article/20045316
• ביזפורטל - מס יסף: https://www.bizportal.co.il/guides/news/article/20041445
• ביזפורטל - ישראל תטמיע את תקן CARF: https://www.bizportal.co.il/cfo/news/article/836992
• כלכליסט - סיום נוהל גילוי מרצון: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skzqinh00ml
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה: https://www.kolzchut.org.il/he/מדרגות_מס_הכנסה