המס על רווחים בבורסה - כמה תצטרכו לשלם ואיך אפשר לחסוך

איך מחושב המס על רווח מניירות ערך

הכלל הראשון פשוט: המס חל על הרווח בלבד, ולא על כל סכום המכירה. מי שקנה נייר ערך ב-1,000 ש"ח ומכר אותו ב-1,200 ש"ח הרוויח 200 ש"ח, וזה הרווח הנומינלי (הרווח הכולל, לפני כל תיאום). אבל ברוב ניירות הערך זה לא הסכום שממנו מחושב המס. החוק מבחין בין שני סוגי רווח: רווח ריאלי ורווח נומינלי. ההבחנה הזו קובעת גם את שיעור המס וגם את בסיס החישוב, ולכן כדאי להבין אותה לפני שבודקים כל דרך לחסוך.

רווח ריאלי - הרווח אחרי ניכוי האינפלציה

במניות, בקרנות נאמנות, באופציות ובאג"ח צמודות מדד, הרווח שחייב במס הוא הרווח הריאלי. הרעיון הוא שחלק מעליית הערך אינו רווח אמיתי אלא שמירה על כוח הקנייה של הכסף. אם מדד המחירים לצרכן עלה בתקופת ההחזקה, הסכום המקורי שהושקע "שווה" יותר בכסף של היום, וההפרש הזה מנוכה מהרווח. הסבר על אופן מדידת המדד ועל השפעתו על החיים הכלכליים מופיע במאמר על מדד המחירים לצרכן ועל מה הוא משפיע בכיס.

נחזור לדוגמה. נייר ערך נקנה ב-1,000 ש"ח ונמכר ב-1,200 ש"ח, ונניח לצורך החישוב שהמדד עלה ב-2% בתקופה הזו. 1,000 השקלים המקוריים שווים עכשיו 1,020 ש"ח, ולכן הרווח הריאלי הוא 180 ש"ח ולא 200. במס של 25%, התשלום לרשות המסים בדוגמה הזו הוא 45 ש"ח, ולא 50 ש"ח כפי שהיה יוצא מחישוב על הרווח הנומינלי. ככל שתקופת ההחזקה ארוכה יותר והאינפלציה גבוהה יותר, הפער בין שתי השיטות גדל.

רווח נומינלי - מס נמוך יותר, בלי ניכוי מדד

בקבוצה השנייה נמצאים אפיקים שאינם צמודים למדד: פיקדונות שקליים ותוכניות חיסכון לא צמודות, ואג"ח סחירות לא צמודות. בהם לא מנכים את עליית המדד, אלא מחשבים את המס על כל הרווח. בתמורה, השיעור נמוך יותר: 15% על ריבית מפיקדון או מתוכנית חיסכון שאינם צמודים, ו-15% על ריבית מאג"ח סחירות לא צמודות שהונפקו אחרי 8.5.2000. לעומת זאת, על ריבית מפיקדון צמוד מדד שיעור המס הוא 25%.

קחו מקרה היפותטי: פיקדון שקלי לא צמוד הניב ריבית של 200 ש"ח. המס הוא 15% מכל הסכום, כלומר 30 ש"ח. אם היה מדובר בפיקדון צמוד, השיעור היה 25%. ההבדל בין האפיקים אינו רק בתשואה הצפויה, אלא גם באופן שבו המס "נוגס" בה, ולכן כדאי להשוות ביניהם במונחי תשואה נטו אחרי מס.

טיפ: כשמשווים בין פיקדון שקלי לאג"ח צמודה או לקרן מחקה, כדאי לחשב את התשואה אחרי מס בכל אחד מהם ולא להסתפק בתשואה ברוטו. השוואה מפורטת בין קרנות מחקות לקרנות סל, כולל ההיבט המיסויי, מופיעה במאמר על קרנות מחקות מול קרנות סל.

שיעורי המס על השקעות ב-2026 - טבלת השוואה

שיעורי המס על הכנסות מהשקעות אינם אחידים. הם תלויים בסוג ההכנסה (רווח הון או ריבית), בסוג הנכס (צמוד או לא צמוד), במעמד המשקיע (משקיע רגיל או בעל מניות מהותי) ובגובה ההכנסה הכוללת שלו. הטבלה הבאה מרכזת את השיעורים העיקריים לפי מדריך הזכויות של רשות המסים לשנת המס 2025 ולפי החקיקה בנושא מס היסף.

מקור: רשות המסים - מדריך "דע את זכויותיך וחובותיך" לשנת המס 2025

בעל מניות מהותי

מי שמחזיק נתח משמעותי בחברה נחשב בעל מניות מהותי, ועליו חל שיעור גבוה יותר: עד 30% על הרווח הריאלי, כשגם כאן המס מחושב אחרי ניכוי הרכיב האינפלציוני. למשקיע פרטי שמחזיק תיק מגוון של מניות בבורסה הסוגיה הזו בדרך כלל אינה רלוונטית, אבל מי שמחזיק מניות של חברה משפחתית או של חברה שהוא מעורב בניהולה צריך לבדוק את מעמדו.

מס היסף - התוספת שרבים מפספסים

מס היסף הוא מס נוסף על הכנסות גבוהות. לפי חוברת הניכויים החודשיים של רשות המסים לשנת 2026, שיעורו 3% על הכנסה חייבת שנתית מעל 721,560 ש"ח (60,130 ש"ח לחודש), והוא חל רק על החלק שעולה על הסכום הזה. החל משנת 2025 נוסף מס יסף של 2% על החלק של ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, כמו רווח הון, ריבית ודיבידנד, שעולה על אותו סף. בפועל, על רווח הון שמעל הסף משלמים 5% נוספים על שיעור המס הרגיל, כך שרווח הון ריאלי של משקיע רגיל בחלק הזה ממוסה בשיעור כולל של 30%.

לפי החוק שפורסם בספר החוקים של הכנסת, סכום הסף אינו מתעדכן לפי המדד בשנות המס 2025 עד 2027, והעדכון חוזר רק משנת 2028. המשמעות היא שבשנים האלה יותר משקיעים עלולים לחצות את הסף גם בלי עלייה ריאלית בהכנסה. מי שמתכנן מימוש גדול, למשל מכירת תיק השקעות או מניות שצברו רווח רב, צריך לחשב מראש אם המימוש יעביר אותו מעל הסף באותה שנה.

מתי משלמים את המס ומי מעביר אותו

המס על השקעות בבורסה משולם רק כשהרווח מתממש. מימוש הוא מכירה של נייר הערך, קבלת ריבית, קבלת דיבידנד או פדיון של הנייר. כל עוד המניה או הקרן מוחזקות בתיק, גם אם ערכן עלה מאוד, אין חיוב במס. זהו יתרון מובנה: משקיע שאינו מוכר נהנה מדחיית המס, והכסף שהיה הולך למס ממשיך לעבוד בתיק.

ניכוי במקור על ידי הבנק או בית ההשקעות

ברוב המקרים המשקיע אינו מעביר את המס בעצמו. הבנק או בית ההשקעות, שמשמשים כחבר בורסה, מנכים את המס במקור ומעבירים אותו לרשות המסים. בדרך כלל הם מסכמים את הרווחים וההפסדים של החודש ומחייבים את החשבון בסופו, ולעתים החיוב נעשה סמוך למועד העסקה. מנגנון הניכוי במקור, ואיך הוא פועל גם בתחומים אחרים, מוסבר במאמר מה זה ניכוי מס במקור.

לפי מדריך רשות המסים, מי שמכר ניירות ערך סחירים ונוכה ממנו מלוא המס כחוק אינו צריך להגיש הודעה לפקיד השומה על המכירה. זה המצב הנפוץ אצל משקיע שפועל דרך בנק ישראלי.

כשהמס לא נוכה - מקדמות ודוח

יש מצבים שבהם המס אינו מנוכה במקור, למשל כשההשקעה מתבצעת דרך גורם שאינו מנכה מס בישראל. במקרה כזה המשקיע חייב להגיש דוח שנתי ולשלם מקדמה על הרווחים בעצמו, בשני מועדים: עד 31 ביולי על מכירות שבוצעו בינואר עד יוני, ועד 31 בינואר של השנה הבאה על מכירות שבוצעו ביולי עד דצמבר. מי שמחמיץ את המועדים עלול להיחשף לחיובים נוספים, ולכן כדאי לרשום אותם ביומן מראש.

שאלה נפרדת היא האם הפעילות בבורסה בכלל נחשבת השקעה או עסק. מי שמבצע פעולות בהיקף ובתדירות גבוהים עלול להיות מסווג כסוחר, ואז ההכנסה ממוסה אחרת. המבחנים שמבחינים בין המצבים מפורטים במאמר סוחר או משקיע - מה ההבדל ומה המבחנים.

קיזוז הפסדים - הכלי החשוב ביותר לחיסכון במס

על הפסד אין מס, משום שאין רווח. אבל ההפסד עושה יותר מזה: הוא מקטין את המס על רווחים אחרים. זה הגיוני, כי אם מסתכלים על כלל הפעולות של המשקיע, ההפסד הקטין את הרווח הכולל שלו. לכן הבנקים ובתי ההשקעות מסכמים את ההפסדים יחד עם הרווחים, והמס מנוכה מהיתרה. כשבחודש מסוים יש הפסד ואין רווח, ההפסד נשמר כ"מגן מס" (Tax Shield) ומשמש לקיזוז רווחים בחודשים אחרים באותה שנה.

סדר הקיזוז לפי פקודת מס הכנסה

לפי נוסח פקודת מס הכנסה, הפסד הון מקוזז קודם כול מול הרווח הריאלי. אם נשארת יתרת הפסד, היא מקוזזת מול הסכום האינפלציוני החייב ביחס של שקל הפסד אחד מול 3.5 שקלים של סכום אינפלציוני. בנוסף, הפסד הון מנייר ערך שנוצר באותה שנת מס מקוזז גם מול ריבית או דיבידנד מאותו נייר ערך, ומול ריבית או דיבידנד מניירות ערך אחרים, בתנאי ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%.

העברת הפסד לשנים הבאות - רק עם דוח

כאן נמצאת אחת הטעויות הנפוצות והיקרות ביותר של משקיעים. הפסד שלא נוצל במהלך השנה יכול לעבור לשנים הבאות ולקזז רווחי הון בהן, שנה אחר שנה, והנוסח אינו מגביל את מספר השנים. אבל ההפסד עובר רק אם הוגש דוח שנתי לשנה שבה הוא נוצר, וההפסדים המועברים מדווחים בטופס 1344 שמצורף לדוח השנתי (טופס 1301). מי שלא מגיש דוח מאבד את ההפסד, ובשנה הבאה הבנק ינכה מס מלא על הרווחים בלי להתחשב בהפסד הקודם.

חשוב לדעת גם מה ההפסד המועבר אינו יכול לקזז. לפי מדריך רשות המסים, הפסד הון מועבר מניירות ערך סחירים משנת 2006 ואילך מקוזז מול רווח הון בלבד, ולא מול ריבית ודיבידנד. כלומר, בשנה שבה נוצר, ההפסד יכול לקזז גם ריבית ודיבידנד בתנאים שתוארו, אבל אחרי שהוא עובר לשנה הבאה, רק רווח הון יכול לנצל אותו.

קיזוז בין חשבונות שונים

הבנק רואה רק את החשבון שמתנהל אצלו. משקיע שמחזיק תיק אחד ברווח בבנק אחד ותיק אחר בהפסד בבית השקעות אחר משלם מס מלא על הרווח, כי הגורם המנכה אינו יודע על ההפסד בחשבון השני. הקיזוז בין חשבונות אפשרי רק דרך הדוח השנתי, ולכן משקיעים עם יותר מחשבון אחד הם המועמדים הראשונים לקבל החזר אם יגישו דוח.

שיעור המס של הרווח שמקוזז

המס על היתרה אחרי הקיזוז מחושב לפי שיעור המס של הרווח שנשאר. מכאן שלא כל קיזוז שווה אותו דבר. קחו מקרה היפותטי: הפסד של 2,000 ש"ח במניות. אם הוא מקוזז מול הכנסה שממוסה ב-25%, החיסכון הוא 500 ש"ח. אם הוא מקוזז מול הכנסה שממוסה ב-15%, החיסכון הוא 300 ש"ח בלבד. לכן כדאי לתכנן את מימוש ההפסדים מול הרווחים שחייבים בשיעור הגבוה יותר.

טיפ: לקראת סוף השנה כדאי לבדוק בתיק אם יש ניירות ערך בהפסד שממילא שוקלים למכור, ואם באותה שנה כבר מומשו רווחים. מכירה של נייר מפסיד באותה שנה יכולה להקטין את המס שכבר נוכה, וההחלטה צריכה להתבסס גם על שיקולי ההשקעה עצמם ולא רק על המס.

מכירה במנות - איזה נייר נחשב שנמכר ראשון

משקיעים רבים קונים את אותה מניה או קרן בכמה שלבים, ומוכרים גם הם בשלבים. במצב כזה עולה השאלה מה מחיר הקנייה של היחידות שנמכרו. לפי התקנות שמכוח פקודת מס הכנסה, ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים נחשבים כאילו נמכרו לפי סדר הרכישה, מהראשון שנקנה ועד האחרון. השיטה הזו מוכרת בשם "ראשון נכנס, ראשון יוצא" (FIFO). החריג הוא מצב שבו המוכר הוכיח את מועד הרכישה ואת המחיר המקורי של נייר ערך מסוים.

דוגמה מספרית

קחו מקרה היפותטי. משקיע קנה 100 יחידות של מניה במחיר 6 ש"ח ליחידה. המניה עלתה, והוא קנה עוד 100 יחידות במחיר 10 ש"ח. בהמשך המחיר ירד ל-7 ש"ח, והוא מכר 100 יחידות. לפי סדר הרכישה, היחידות שנמכרו הן אלה שנקנו ב-6 ש"ח, ולכן הרווח הוא שקל ליחידה, כלומר 100 ש"ח, והם חייבים במס.

אם בהמשך המשקיע מוכר גם את 100 היחידות הנותרות במחיר 7 ש"ח, הוא מפסיד 3 ש"ח על כל יחידה, כלומר 300 ש"ח. בסיכום שתי המכירות המשקיע יצא בהפסד של 200 ש"ח, אף שבמכירה הראשונה שילם מס על רווח. אם שתי המכירות נעשו באותה שנה ובאותו חשבון, ההפסד במכירה השנייה יקזז את הרווח מהמכירה הראשונה, והמס שנוכה יוחזר בחשבון. אם המכירות נעשו בשנים שונות, ההפסד יעבור לשנה הבאה רק עם דוח שנתי.

ההבנה של הכלל הזה חשובה לתכנון. מי שמוכר חלק מהחזקה ומצפה "להפסיד על הנייר" כדי לקזז רווח אחר עלול לגלות שבפועל נמכרו דווקא היחידות הזולות שנקנו ראשונות, ושהמכירה יצרה רווח חייב במס במקום הפסד.

השקעות בחו"ל, מס זר והטבות לעולים ולתושבים חוזרים

ישראלי שמשקיע בבורסות זרות, בין דרך בנק ישראלי ובין דרך בית השקעות בחו"ל, חייב במס בישראל על הרווחים לפי אותם כללים: 25% על רווח ריאלי. ההבדל הוא במה שנחשב "מדד". לפי פקודת מס הכנסה, ליחיד שמחזיק נייר ערך שנקוב במטבע חוץ או צמוד אליו, שער המטבע משמש כמדד במקום מדד המחירים לצרכן. כלומר, החלק ברווח שנובע משינוי שער החליפין מטופל כרכיב האינפלציוני, והרווח הריאלי נמדד במטבע ההשקעה ומומר לשקלים.

מס שנוכה בחו"ל - זיכוי עד גובה המס בישראל

השקעות בחו"ל חשופות לעתים גם למס שנוכה במדינה הזרה, למשל על דיבידנדים. לפי מדריך רשות המסים, מס ששולם בחו"ל ניתן כזיכוי מול המס בישראל על אותה הכנסה, עד גובה המס שחל עליה בישראל. אם המס בחו"ל נמוך מהמס הישראלי, משלמים בישראל את ההפרש. אם הוא גבוה יותר, העודף אינו מוחזר מהקופה הישראלית. עודף הזיכוי אינו מקוזז בין סוגים שונים של הכנסה, ואפשר להעביר אותו עד חמש שנים קדימה, כשהוא מתואם למדד.

מי שמשקיע דרך גורם זר שאינו מנכה מס בישראל חייב לדווח בעצמו על הרווחים וההפסדים בדוח השנתי, ולשלם מקדמות במועדים שתוארו קודם. לצד זה, משקיעים בעלי נכסים בהיקף משמעותי עשויים להידרש גם להגיש הצהרת הון, שבה מפורטים גם החשבונות בחו"ל.

עולים חדשים ותושבים חוזרים

החוק נותן הטבות משמעותיות למי שמגיע לישראל עם נכסים מחו"ל, אבל יש להבחין בין שתי קבוצות. עולה חדש ותושב חוזר ותיק, כלומר מי ששהה בחו"ל יותר מעשר שנים רצופות, פטורים במשך 10 שנים ממס על הכנסות מחו"ל, ובאותה תקופה גם מחובת הדיווח עליהן.

תושב חוזר "רגיל", ששהה בחו"ל בין 6 ל-10 שנים רצופות, נהנה מהסדר שונה. לפי המידע באתר כל זכות, הוא פטור במשך 5 שנים ממס על הכנסה פסיבית מנכסים שנרכשו בחו"ל, כמו ריבית ודיבידנד, ובמשך 10 שנים ממס על רווח הון ממכירת אותם נכסים. מי שנמצא באחת הקבוצות האלה וחושב למכור נכסים זרים צריך לבדוק מתי מסתיימת תקופת הפטור שלו, כי מכירה אחריה תחויב במס רגיל. נושא קרוב, מיסוי נכסי נדל"ן מחוץ לישראל, נסקר במאמר על מס על השקעות נדל"ן בחו"ל.

דוח שנתי, טופס 867 ודרכים חוקיות להקטין את המס

משקיע שהמס נוכה ממנו במלואו פטור בדרך כלל מהגשת הודעה על המכירה, אבל זה לא אומר שהגשת דוח אינה משתלמת. במקרים רבים דווקא הדוח השנתי הוא מה שמאפשר לקבל החזר, לקזז בין חשבונות ולשמור הפסדים לשנים הבאות.

טופס 867 - אישור שנתי מהבנק

אחרי סיום שנת המס, הבנק או בית ההשקעות מנפיק אישור שנתי, טופס 867. האישור מפרט את הרווחים וההפסדים מההשקעות באותה שנה, את המס שנוכה, וכן ריבית ודיבידנדים. לפי מדריך רשות המסים, נתוני הרווח והמס שנוכה מאישור חבר הבורסה משמשים למילוי טופס 1322, הנספח שבו מדווחים על רווחי הון מניירות ערך. מי שיש לו כמה חשבונות צריך לבקש אישור מכל אחד מהם.

הדוח עצמו - טפסים 1301 ו-1344

עם האישורים ממלאים את הדוח השנתי, טופס 1301, ומצרפים את טופס 1322 לרווחי ההון ואת טופס 1344 להעברת הפסדים לשנים הבאות. בלי הגשה של הטפסים האלה, רשות המסים אינה מכירה בהפסד, והוא לא יוכל לקזז רווחים עתידיים. הסבר מלא על מי חייב להגיש, מי רשאי ואיך עושים זאת בפועל מופיע במאמר דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.

הטבת מס מגיל 60

אחת ההטבות שפחות מוכרות נוגעת למשקיעים בני 60 ומעלה. לפי המידע באתר כל זכות, מי שמלאו לו 60 והכנסתו החייבת הכוללת אינה עולה על 228,000 ש"ח בשנה זכאי למס מופחת על רווחי הון וריבית, לפי מדרגות:

מקור: כל זכות - הטבת מס מגיל 60 על רווחי הון ועל ריבית (הקישור מופיע בפסקה שמעל הטבלה). הבנק אינו מחיל את ההטבה מעצמו בניכוי במקור, ולכן בדרך כלל היא מתקבלת דרך הדוח השנתי. קופת גמל להשקעה היא אפיק נוסף שבו הגיל משנה את התמונה המיסויית, כפי שמוסבר במאמר על קופת גמל להשקעה והטבת המס בגיל 60.

סיכום הכלים לחיסכון במס

• לדחות מימוש של רווחים כשאין צורך בכסף, כי מס משולם רק במימוש.
• לממש הפסדים באותה שנה שבה מומשו רווחים, ולהעדיף קיזוז מול רווחים שממוסים בשיעור הגבוה יותר.
• להגיש דוח שנתי עם טופס 1344 בכל שנה שבה נשאר הפסד שלא נוצל.
• לרכז את האישורים מכל החשבונות ולקזז ביניהם דרך הדוח.
• לבדוק זכאות להטבת גיל 60 ולפטורים של עולים ותושבים חוזרים.
• לתכנן מימושים גדולים כך שלא יעבירו את ההכנסה מעל סף מס היסף, כשהדבר אפשרי.

מי שפועל גם כעצמאי ורוצה לראות את התמונה המלאה של הצעדים שכדאי לבצע לפני סוף השנה, ימצא אותה במאמר מה חשוב לדעת לפני תום שנת המס.

מקורות

• רשות המסים - מדריך "דע את זכויותיך וחובותיך" לשנת המס 2025
• רשות המסים - חוברת הניכויים החודשיים לשנת 2026
• הכנסת - ספר החוקים, תיקון בנושא מס יסף ועדכון סכום הסף
• ביטוח לאומי - נוסח פקודת מס הכנסה
• ביטוח לאומי - תקנות מס הכנסה בנושא סדר מכירת ניירות ערך
• כל זכות - הטבות במס לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל בין 6 ל-10 שנים
• כל זכות - הטבת מס מגיל 60 על רווחי הון ועל ריבית מפיקדונות ומתוכניות חיסכון