שכיר בעל שליטה - סקירה על הטבות המס בהפקדה לתוכנית פנסיונית

מיהו שכיר בעל שליטה ולמה בוחרים במבנה הזה

המונח "שכיר בעל שליטה" מתאר מצב כפול: אותו אדם הוא גם הבעלים של החברה וגם העובד שלה. בדרך כלל מדובר במי שהקים חברה פרטית, מחזיק ברוב המניות או בכולן, ומשמש בה בתפקיד פעיל כמו מנכ"ל, מהנדס או מנהל מקצועי. החברה משלמת לו משכורת, מנכה ממנה מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי כמו מכל עובד אחר, ומפקידה עבורו לפנסיה ולקרן השתלמות. ההבדל הוא שמי שמחליט על גובה המשכורת, על שיעורי ההפקדה ועל חלוקת הרווחים הוא אותו אדם עצמו.

הסיבה הנפוצה למעבר למבנה כזה היא תכנון מס. מי שמשתכר משכורת גבוהה מאוד כשכיר נכנס למדרגות המס העליונות, ועל כל שקל נוסף משלם חלק גדול לרשויות. כשאותו אדם מקים חברה ומעניק דרכה שירותים, ההכנסה נרשמת קודם כול אצל החברה, והחברה משלמת מס בשיעור קבוע. בעל השליטה יכול לקבוע לעצמו משכורת מתונה, ולהשאיר את יתרת הרווח בחברה להשקעה, לחיסכון או לחלוקה במועד מאוחר יותר.

היתרון של המבנה אינו נובע משיעור מס נמוך יותר על כל שקל, אלא מהשילוב בין משכורת, רווח שנשאר בחברה והפקדות שמוכרות כהוצאה. חשוב להבין זאת מראש, כי ההנחה שמשיכת כל הכסף מהחברה ממוסה ב-23% בלבד אינה נכונה, כפי שנראה בהמשך. לפני שמקימים חברה כדאי לקרוא גם את המאמר על ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ, כי לא בכל רמת הכנסה החברה היא הצורה המשתלמת. מי שמספק שירות אישי דרך החברה ללקוח אחד בעיקר צריך להכיר גם את הכללים שמתוארים במאמר על חברות צינור, שקובעים מתי ההכנסה מיוחסת ליחיד ולא לחברה.

המבנה גם מטיל אחריות. חברה בע"מ מנהלת הנהלת חשבונות כפולה, מגישה דוחות כספיים מבוקרים, משלמת שכר לרואה חשבון ומדווחת על משכורות. הוצאות אלה צריכות להיכנס לחישוב הכדאיות כבר בשלב התכנון, לצד חיסכון המס.

מדרגות המס של שכיר מול מס החברות

שיטת המיסוי על הכנסה מעבודה בישראל היא פרוגרסיבית: ההכנסה מחולקת לשכבות, וכל שכבה ממוסה בשיעור משלה. ב-2026 המדרגות החודשיות לשכיר הן 10% עד 7,010 ש"ח, 14% עד 10,060 ש"ח, 20% עד 19,000 ש"ח, 31% עד 25,100 ש"ח, 35% עד 46,690 ש"ח, 47% עד 60,130 ש"ח, ו-50% על כל שקל שמעל 60,130 ש"ח. הפירוט המלא, כולל השפעת נקודות הזיכוי, מופיע במאמר על מדרגות מס הכנסה 2026.

לעומת זאת, חברה משלמת מס בשיעור אחיד של 23% על הרווח החייב, ללא תלות בגובהו. השיעור הזה יציב מאז 2018. החישוב המפורט של מס החברות, כולל אופן הדיווח, מוסבר במאמר על מיסוי חברות בישראל.

דוגמה היפותטית: משכורת של 60,000 ש"ח בחודש

קחו מקרה היפותטי: אבי מועסק כשכיר ומקבל משכורת ברוטו של 60,000 ש"ח בחודש. המס המצטבר עד סוף מדרגת 35% (46,690 ש"ח) הוא 12,364 ש"ח, ועל 13,310 ש"ח הנותרים חל שיעור של 47%. סך מס ההכנסה לפי המדרגות בלבד הוא כ-18,620 ש"ח בחודש, כלומר כ-31% בממוצע. השיעור הממוצע של אבי הוא כ-31%, אבל כל שקל נוסף שהוא מרוויח ממוסה ב-47%, וזה הנתון שמניע את רוב ההחלטות על הקמת חברה.

לזה נוספים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. העובד משלם 1.04% ביטוח לאומי ו-3.23% מס בריאות עד 7,703 ש"ח, ו-7% ו-5.16% בהתאמה על החלק שעד 51,910 ש"ח. מעל 51,910 ש"ח אין דמי ביטוח. לפי השיעורים האלה אבי משלם כ-5,700 ש"ח בחודש, ונשאר לו נטו של כ-35,700 ש"ח לפני נקודות זיכוי ולפני ההפקדות לפנסיה. כל נקודת זיכוי שווה 242 ש"ח בחודש, וכדאי לבדוק כמה נקודות מגיעות לכל אדם במאמר על נקודות זיכוי במס הכנסה.

בצד המעסיק, המשכורת מוכרת כהוצאה, אבל המעסיק משלם גם הוא דמי ביטוח לאומי: 4.51% עד 7,703 ש"ח ו-7.6% עד 51,910 ש"ח. כשבעל השליטה הוא גם המעסיק, העלות הזאת יוצאת מאותו כיס.

כמה מס משולם כשמוציאים את הרווח מהחברה

הטעות הנפוצה ביותר בתכנון היא ההנחה שכסף שנשאר בחברה ממוסה ב-23% וזהו. בפועל, 23% הוא המס על הרווח בזמן שהוא נשאר בחברה. ברגע שבעל השליטה מושך את הרווח לחשבונו הפרטי כדיבידנד, חל מס נוסף: 30% לבעל מניות מהותי, כלומר מי שמחזיק 10% ומעלה, ו-25% לבעל מניות שאינו מהותי. ברווח של מיליון ש"ח שחולק כולו, החברה משלמת 230,000 ש"ח מס חברות, בעל המניות המהותי משלם 231,000 ש"ח מס דיבידנד, והנטל הכולל הוא 461,000 ש"ח, או 46.1%.

בהכנסות גבוהות נכנס לתמונה גם מס יסף: 3% על הכנסה חייבת שנתית שמעל 721,560 ש"ח, ומ-2025 עוד 2% על הכנסה הונית כמו דיבידנד, ריבית ורווח הון. על דיבידנד שכולו מעל הסף, מס היסף מגיע ל-5%. הפרטים מופיעים במאמר על מס יסף. בדוגמה של אבי, משכורת שנתית של 720,000 ש"ח נמצאת ממש מתחת לסף.

מקור: חישוב מערכת לפי מדרגות המס ושיעורי דמי הביטוח לשכיר ב-2026 (gov.il) ולפי שיעורי מס החברות ומס הדיבידנד (ביזפורטל).

כשמושכים את כל הרווח כדיבידנד, הנטל של 46.1% עלול להיות גבוה מהנטל על משכורת באותו סכום. לכן היתרון האמיתי נמצא בשני מקומות: בדחיית המס על רווח שנשאר בחברה ומושקע בה, ובהוצאות שהחברה רושמת כהוצאה מוכרת לפני חישוב מס החברות, ובראשן ההפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות. ההשוואה בטבלה אינה כוללת את דמי הביטוח של המעסיק ואת ההפקדות הפנסיוניות, ולכן היא נקודת פתיחה בלבד. תכנון אמיתי בודק תמהיל של משכורת ודיבידנד לאורך כמה שנים. גם שימוש בכספי החברה לרכישת נכסים פרטיים טומן בחובו השלכות מס, כפי שמתואר במאמר על רכישת דירה על חשבון החברה.

הפקדות לפנסיה של שכיר בעל שליטה ותיקון 190

כמו כל עובד, גם שכיר בעל שליטה זכאי לחיסכון פנסיוני דרך מקום העבודה. במשך שנים מצבו היה פחות טוב משל שכיר רגיל: הוא נדרש לבחור אם ההפקדות של החברה יופנו לרכיב התגמולים או לרכיב הפיצויים, ולא יכול היה ליהנות משניהם במלואם. התוצאה הייתה צבירה פנסיונית נמוכה יחסית, דווקא אצל מי שמשתכר משכורות גבוהות. תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שינה את המצב ואיפשר לשכיר בעל שליטה להפקיד גם לתגמולים וגם לפיצויים, בדומה לשאר העובדים.

ההשלכות של התיקון על הכיס של כל אחד מאיתנו מפורטות במדריך תיקון 190.

לצורך השוואה, אצל שכיר רגיל במגזר הפרטי ההפקדות המקובלות בקרן פנסיה הן 7% מהעובד ו-14.83% מהמעסיק, ומתוך חלק המעסיק 2.33% הם השלמת פיצויים שאין חובה להפריש לקרן חיצונית. אצל שכיר רגיל, הפקדת מעסיק לפיצויים על שכר של עד 34,425 ש"ח בחודש אינה נזקפת כהכנסה לעובד, וההפקדה המרבית הפטורה לפיצויים היא 2,582 ש"ח בחודש. במשיכת פיצויים, תקרת הפטור היא 13,750 ש"ח לכל שנת עבודה. המספרים האלה מרוכזים בריכוז תקרות ההפקדה והמס של מיי גמל. השיקולים לגבי משיכת פיצויים מוסברים במאמר משיכת פיצויים מול השארתם לפנסיה.

אצל בעל שליטה, תקרות ההכרה בהפקדות לפנסיה מוגדרות בנפרד, ואין להניח שהסכומים של שכיר רגיל חלים עליו כפי שהם. ההפקדה של החברה לפנסיה של בעל השליטה נרשמת אצל החברה כהוצאה מוכרת, ולכן היא מקטינה את הרווח שעליו משולם מס חברות. משום שהתקרות הספציפיות משתנות ונקבעות בפקודה ובתקנות, הצעד הראשון הוא לבדוק אותן מול רואה החשבון של החברה לפני שקובעים את שיעורי ההפקדה.

בחירת המוצר חשובה לא פחות מגובה ההפקדה. בעל שליטה יכול לחסוך בקרן פנסיה מקיפה או בביטוח מנהלים, וההבדלים ביניהם בכיסוי הביטוחי ובדמי הניהול מפורטים במאמר קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים. להשוואת דמי ניהול ותשואות בין קרנות קיים הכלי הממשלתי פנסיה נט.

קרן השתלמות לבעל שליטה: השיעורים, התקרה והפער

קרן השתלמות היא חיסכון בינוני שרווחיו פטורים ממס רווחי הון כשמושכים אותו במועד. אפשר למשוך בפטור לכל מטרה אחרי 6 שנים מתחילת ההפקדות, או אחרי 3 שנים כשהכסף משמש להשתלמות, וכן אחרי 3 שנים לכל מטרה למי שהגיע לגיל פרישה. הפירוט נמצא במאמר קרן השתלמות - מתי מותר למשוך בלי לשלם מס.

אצל שכיר רגיל, המעסיק מפקיד עד 7.5% והעובד עד 2.5%, עד תקרת שכר של 15,712 ש"ח בחודש, שהם 188,544 ש"ח בשנה. אצל שכיר בעל שליטה תקרת השכר זהה, אבל השיעורים המוטבים נמוכים יותר: הפקדת החברה מוכרת כהוצאה רק עד 4.5% מהשכר, וההפקדה של בעל השליטה עד 1.5%, ביחד 6%. חברות רבות מפקידות בפועל לבעל השליטה 7.5% ו-2.5%, כמו לכל עובד, אבל החלק שמעבר ל-4.5% אינו מוכר כהוצאה. הפקדות מעל התקרה מותרות, רק שאין עליהן הטבה.

מקור: כל זכות - קרן השתלמות ומיי גמל - קרן השתלמות לבעל שליטה.

כמה שווה קרן ההשתלמות בשכר שבגובה התקרה

בשכר של 15,712 ש"ח בחודש, החברה מפקידה לבעל השליטה 707.04 ש"ח (4.5%), ובעל השליטה מפקיד 235.68 ש"ח (1.5%), ביחד 942.72 ש"ח בחודש ו-11,312.64 ש"ח בשנה. שכיר רגיל באותו שכר יכול לקבל הפקדה מוטבת של 18,854.4 ש"ח בשנה, שהם 10% מהשכר. הפער בין שכיר רגיל לשכיר בעל שליטה בשכר שבגובה התקרה הוא 7,541.76 ש"ח בשנה של חיסכון מוטב. מצד שני, חלק החברה, 707.04 ש"ח בחודש, מקטין את הרווח החייב שלה ב-8,484.48 ש"ח בשנה, ובשיעור מס חברות של 23% זה חיסכון של כ-1,951 ש"ח מס בשנה.

התקרה של עצמאי אינה חלה על בעל שליטה

לעצמאי יש מסלול אחר לגמרי: הפקדה מוכרת כהוצאה עד 4.5% מההכנסה החייבת, עד 13,203 ש"ח בשנה, ותקרת הפקדה של 20,566 ש"ח בשנה שרווחיה פטורים ממס רווחי הון, ללא תלות בהכנסה. התקרה של 20,566 ש"ח אינה רלוונטית לשכיר בעל שליטה. אצלו הפטור נגזר מתקרת השכר של 15,712 ש"ח בחודש ומהשיעורים של 4.5% ו-1.5%. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד למי שעבר מעבודה כעצמאי לעבודה דרך חברה, והמשיך להפקיד לפי ההרגל הקודם.

פנסיה תקציבית מהחברה לבעל השליטה

אפשרות נוספת שנפתחה לבעלי שליטה היא פנסיה תקציבית שמשולמת על ידי החברה עצמה. "פנסיה תקציבית" פירושה שהקצבה אינה מגיעה מקרן פנסיה או מחברת ביטוח שאליהן הופקדו כספים לאורך השנים, אלא ישירות מכספי המעסיק. הדוגמה המוכרת היא הפנסיה התקציבית ששולמה ליוצאי מערכת הביטחון עד סוף שנות ה-90: היא שולמה מתקציב הביטחון וחושבה לפי המשכורת האחרונה של הפורש, ולא לפי סכום שנצבר בקופה.

במבנה של חברה פרטית, בעל השליטה יכול להגיע להסכם עם החברה על פנסיה תקציבית שתשולם לו, ולעיתים לכלל עובדי החברה. הנוסחה המקובלת מבוססת על השכר הממוצע לאורך תקופת העבודה, כפול מספר שנות העבודה. פנסיה תקציבית יכולה להשתלם מהחברה רק אחרי סיום מוחלט ורשמי של יחסי העבודה בין בעל השליטה לחברה. לכן היא מתאימה בעיקר למצב שבו החברה ממשיכה לפעול גם אחרי שבעל השליטה פורש, למשל כשההנהלה עוברת לבן משפחה או לשותף, והחברה ממשיכה לייצר הכנסות שמהן משולמת הקצבה.

יש לזכור שהתחייבות כזאת מוטלת על החברה לשנים ארוכות. אם החברה נקלעת לקשיים, נמכרת או מפסיקה לפעול, תשלום הקצבה עלול להיפגע, כי אין מאחוריו קופה חיצונית ומוגנת. כללי המס העדכניים לפנסיה תקציבית של בעל שליטה, כולל אופן ההכרה בהוצאה בחברה והמיסוי של הקצבה בידי המקבל, מורכבים ותלויים בנסיבות. מסיבה זו לא מוצגים כאן סכומים או תקרות, וכל הסדר כזה דורש תכנון מוקדם עם רואה החשבון של החברה, תיעוד בהחלטת דירקטוריון והגדרה ברורה של התנאים לתשלום.

רשימת בדיקה לפני שמגדירים את ההפקדות

שכיר בעל שליטה קובע בעצמו גם את המשכורת וגם את ההפקדות, ולכן קל לטעות בכיוון אחד או בשני: להפקיד מעט מדי ולהפסיד הטבה, או להפקיד יותר מהשיעור המוכר ולהניח בטעות שגם העודף מקטין את מס החברות. הבדיקה כדאי שתיעשה בתחילת כל שנת מס, ולא רק בזמן הכנת הדוחות הכספיים.

• גובה המשכורת: משכורת של 15,712 ש"ח בחודש ומעלה ממצה את תקרת השכר של קרן ההשתלמות. משכורת נמוכה יותר מקטינה את ההפקדה המוטבת באופן יחסי.
• שיעורי קרן ההשתלמות: 4.5% מהחברה ו-1.5% מבעל השליטה הם החלק המוכר. הפקדה של 7.5% ו-2.5% מותרת, אבל העודף אינו מוכר כהוצאה.
• תקרה נכונה: 20,566 ש"ח בשנה היא תקרת עצמאי. לבעל שליטה התקרה נגזרת מהשכר, ובשכר שבגובה התקרה היא 11,312.64 ש"ח בשנה.
• הפקדות לפנסיה: מאז תיקון 190 אפשר להפקיד גם לתגמולים וגם לפיצויים. התקרות של בעל שליטה שונות מאלה של שכיר רגיל, ויש לבדוק אותן מול רואה החשבון.
• תמהיל משכורת ודיבידנד: משיכת כל הרווח כדיבידנד יוצרת נטל של 46.1% לבעל מניות מהותי, ובהכנסה שנתית מעל 721,560 ש"ח נוסף מס יסף.
• פנסיה תקציבית: הסדר כזה נבנה מראש, בכתב, ומשולם רק אחרי סיום יחסי העבודה.

הכלל המנחה הוא שכל שקל שהחברה מפקידה בשיעור המוכר עובד פעמיים: הוא מגדיל את החיסכון של בעל השליטה ומקטין את מס החברות. מי שמנהל חברה כזאת כדאי שיכיר גם את חובות הדיווח של החברה, כי ההוצאות האלה נבחנות בביקורת כמו כל הוצאה אחרת. כשההפקדות מוגדרות נכון, בעל השליטה נהנה מחיסכון פנסיוני שאינו נופל משל שכיר רגיל, לצד גמישות בניהול הרווחים שאין לשכיר.

מקורות

• משרד האוצר - מדרגות מס הכנסה ושיעורי דמי ביטוח לשכיר ב-2026
• ביזפורטל - מס חברות, מס דיבידנד ומס יסף
• כל זכות - קרן השתלמות
• מיי גמל - קרן השתלמות לבעל שליטה
• מיי גמל - תקרות הפקדה ותקרות מס עדכניות
• כל זכות - קרן פנסיה מקיפה
• כל זכות - ביטוח מנהלים