מהו מס יסף ולמה הוא נקרא "מס עשירים"
מערכת המס בישראל כוללת שורה ארוכה של מסים: מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס רכישה, מס שבח ועוד. מס היסף הוא אחד המוכרים פחות מביניהם, בעיקר משום שרוב הציבור אינו מגיע לרמת ההכנסה שבה הוא מתחיל לחול. מדובר במס שהמדינה מטילה על אדם שהכנסתו השנתית עוברת סף גבוה הקבוע בחוק, בין שהוא שכיר, עצמאי, פנסיונר או אדם שמתפרנס מהשקעות בלבד.
במהותו, מס היסף פועל כמו מדרגת מס נוספת שנערמת מעל מדרגות מס הכנסה הרגילות. מי שעובר את התקרה ממשיך לשלם את המס הרגיל לפי המדרגות, ההכנסה ונקודות הזיכוי שלו, ובנוסף משלם תוספת על החלק שמעבר לתקרה. מי שרוצה להבין איך בנויות המדרגות הרגילות שמתחת לסף הזה יכול לקרוא על מדרגות מס הכנסה ב-2026. משום שהסף גבוה במיוחד ביחס לשכר במשק, המס זכה בכינוי "מס עשירים".
המס נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013. המטרה שהוצגה בעת החקיקה הייתה צמצום הגירעון של המדינה, והסטה של חלק מנטל המס מהשכבות שהכנסתן נמוכה יותר אל בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. מס היסף אינו מחליף אף מס אחר אלא נוסף על כל מס שכבר חל על ההכנסה. זה ההבדל המרכזי בינו לבין מסים אחרים: הוא אינו בודק את סוג העסקה או את מקור הכסף כדי לקבוע אם לחייב, אלא את סך ההכנסה החייבת של האדם בשנת המס, ורק אחר כך שואל איזה חלק ממנה הוני.
נקודה נוספת שחשוב להבין כבר בהתחלה: המס מחושב ברמת היחיד ולא ברמת משק הבית. כל אדם נבדק לפי ההכנסה החייבת שלו, ולכן שני בני זוג שכל אחד מהם מרוויח מתחת לתקרה אינם חייבים במס יסף גם אם ההכנסה המשותפת שלהם גבוהה ממנה.
התקרה והשיעור ב-2026 - ומה השתנה מ-2025
לפי לוח הניכויים החודשי של רשות המסים לשנת 2026, תקרת מס היסף עומדת על 721,560 ש"ח בשנה, שהם 60,130 ש"ח בחודש (לוח הניכויים החודשי 2026). השיעור הבסיסי הוא 3%, והוא חל על כל ההכנסה החייבת שמעל התקרה, מכל המקורות יחד.
בעבר התקרה התעדכנה מדי שנה לפי מדד המחירים. חוק ההתייעלות הכלכלית מ-26.12.2024 קבע שבשנות המס 2025, 2026 ו-2027 הסכומים לא יתואמו, ולכן התקרה נשארת זהה לזו של 2024 (הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025). המשמעות המעשית: מי שהשכר שלו עולה עם הזמן עשוי לחצות את הסף מוקדם יותר מבעבר, כי הסף עצמו קפוא.
התוספת על הכנסה הונית
מ-1.1.2025 נוסף רכיב שני למס: 2% נוספים על הכנסה חייבת ממקורות הוניים שמעל אותה תקרה. על החלק ההוני שמעל התקרה חל מס יסף כולל של 5%, בעוד שהכנסה מעבודה או מעסק נשארת ב-3%. הכנסה הונית לעניין זה היא דיבידנד, ריבית, רווח הון, דמי שכירות כל עוד אינם עסק, קצבה מקופה או ממעסיק לשעבר ומענק פרישה.
| סוג ההכנסה מעל התקרה | תקרה שנתית | שיעור מס יסף | בתוקף מ- |
|---|---|---|---|
| הכנסה מעבודה או מעסק | 721,560 ש"ח | 3% | 2017 (שיעור), 2024 (תקרה) |
| הכנסה הונית (דיבידנד, ריבית, רווח הון, שכירות, קצבה, מענק פרישה) | 721,560 ש"ח | 5% (3% + 2%) | 1.1.2025 |
מקור: רשות המסים - הוראת ביצוע 5/2025
כדאי לשים לב שהשיעורים האלה הם תוספת מעל המס הרגיל. מי שהגיע למדרגת המס העליונה במס הכנסה משלם את המס השולי שלה, ומעליו את מס היסף, כך שהנטל הכולל על השקל האחרון גבוה מכל אחד מהרכיבים בנפרד.
איך התקרה השתנתה לאורך השנים
מאז הנהגת המס ב-2013 עבר הסף כמה גלגולים. בשנותיו הראשונות היה השיעור 2% והתקרה נעה סביב 800 אלף ש"ח. ב-2017 התקרה הורדה בבת אחת ל-640,000 ש"ח והשיעור עלה ל-3%. מאז התקרה עלתה בהדרגה עם הצמדה למדד, עד שהוקפאה ברמה של 2024.
| שנת מס | שיעור המס | תקרה שנתית |
|---|---|---|
| 2013 | 2% | 800,000 ש"ח |
| 2016 | 2% | 803,520 ש"ח |
| 2017 | 3% | 640,000 ש"ח |
| 2020 | 3% | 651,600 ש"ח |
| 2023 | 3% | 698,280 ש"ח |
| 2025-2027 (מוקפא) | 3% (5% על הכנסה הונית) | 721,560 ש"ח |
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לוח הניכויים 2016, לוח העזר 2017, לוח הניכויים 2023
המהלך של 2017 ראוי לתשומת לב מיוחדת, משום שהוא נראה במבט ראשון כמו "הקלה" ובפועל היה החמרה. הורדת התקרה פירושה שהמס חל על יותר אנשים, כי גם בעלי הכנסות נמוכות יותר עוברים את הסף. מי שהרוויח, למשל, 700 אלף ש"ח בשנה לא היה חייב במס יסף ב-2016, ומ-2017 כבר נדרש לשלם אותו על החלק שמעל 640,000 ש"ח.
ההקפאה הנוכחית פועלת באותו כיוון, רק בצורה שקטה יותר. כשהשכר במשק עולה והתקרה נשארת במקומה, אנשים נוספים חוצים את הסף בכל שנה בלי שהחוק השתנה. מי שהכנסתו קרובה לתקרה, ובמיוחד מי שמצפה לבונוס, לעליית שכר או למימוש השקעה, כדאי שיבדוק מראש אם הוא עומד לעבור אותה בשנה הקרובה.
מי חייב במס יסף - שלושה תנאים מצטברים
החבות במס היסף נבנית משלושה תנאים שצריכים להתקיים יחד. אם אחד מהם חסר, המס אינו חל.
התנאי הראשון: יחיד
המס מוטל על אדם, על "יחיד" בלשון הפקודה. זה נשמע מובן מאליו, אבל המשמעות היא שתאגידים כמו חברות אינם חייבים במס יסף. חברה משלמת מס חברות על הרווח שלה (ראו מיסוי חברות בישראל), וכשהיא מחלקת דיבידנד לבעלי המניות, הדיבידנד הופך להכנסה של היחיד ונכנס לחישוב מס היסף שלו כהכנסה הונית. עוד נקודה חשובה: בניגוד למה שרבים חושבים, המס אינו מוגבל לאנשים עובדים. גם מי שאינו עובד כלל ומתפרנס מנכסים, מהשקעות או מקצבה חייב בו אם הכנסתו עוברת את התקרה.
התנאי השני: הכנסה חייבת
המס מחושב על ההכנסה החייבת של היחיד, מונח המוגדר בסעיפים 2 ו-3 לפקודת מס הכנסה ומפרט סוגי הכנסה רבים. בין העיקריים: משכורת והכנסה מיגיעה אישית, הכנסה מעסק, שכירות, הכנסה מנכסים, רווחי הון, דיבידנד, ריבית, פרסים והגרלות, קצבאות ושבח ממכירת נכס. מס היסף נבדק על סך ההכנסות מכל המקורות יחד, ולא על כל מקור בנפרד. לכן מי שמשכורתו מתחת לתקרה עלול לעבור אותה בגלל דמי שכירות או מימוש מניות באותה שנה.
התנאי השלישי: מעבר לתקרה
המס חל רק כשההכנסה החייבת השנתית עולה על 721,560 ש"ח. מי שמתחת לסף אינו משלם מס יסף כלל, ומי שמעליו משלם רק על ההפרש. בעלי שליטה בחברות, שמקבלים לעיתים גם משכורת וגם דיבידנד, נמצאים לא פעם בדיוק בנקודה שבה שילוב המקורות מעביר אותם את הסף. מי שנמצא במצב כזה ימצא רקע נוסף בסקירה על שכיר בעל שליטה.
איך מחשבים את מס היסף - דוגמאות מספריות
שני עקרונות קובעים את החישוב. הראשון: כמו בכל מדרגת מס, רק החלק שמעל התקרה חייב במס, ולא ההכנסה כולה. השני: המס נוסף על כל מס אחר, בלי קשר לשיעור שבו מוסה ההכנסה המקורית. אל אלה מצטרף מ-2025 עיקרון שלישי: ה-2% הנוספים נבדקים על ההכנסה ההונית לבדה.
דוגמה פשוטה: הכנסה מעבודה
אדם הרוויח בשנה 800,000 ש"ח ממשכורת. על 721,560 השקלים הראשונים הוא משלם מס כרגיל, לפי המדרגות, נקודות הזיכוי והמצב המשפחתי שלו. על 78,440 השקלים שמעל התקרה הוא משלם 3% נוספים, כלומר כ-2,353 ש"ח מס יסף, מעבר למס הרגיל.
דוגמה רשמית: שילוב משכורת והכנסה הונית
רשות המסים פרסמה דוגמה שממחישה את שני הרכיבים יחד. אדם עם משכורת של 400,000 ש"ח, דיבידנד של 500,000 ש"ח וריבית של 600,000 ש"ח, בסך 1,500,000 ש"ח. רכיב ה-3% מחושב על כלל ההכנסה שמעל התקרה: 778,440 ש"ח, ומסתכם ב-23,353 ש"ח. רכיב ה-2% מחושב על ההכנסה ההונית בלבד (דיבידנד וריבית, 1,100,000 ש"ח) שמעל התקרה: 378,440 ש"ח, ומסתכם ב-7,569 ש"ח. סך מס היסף בדוגמה הרשמית הוא 30,922 ש"ח, כשהמשכורת אינה נספרת בבדיקת ה-2% ההוניים.
רווח הון, דיבידנד ושכירות
מכאן נובע שה-2% הנוספים חלים רק כשההכנסה ההונית עצמה עוברת את התקרה. ניקח מקרה טיפוסי: יוסי, שמשכורתו 800,000 ש"ח, מכר מניות ברווח של 100,000 ש"ח. על הרווח הוא משלם מס רווח הון של 25%, וכל הרווח נמצא מעל התקרה בגלל המשכורת, ולכן חל עליו גם 3% מס יסף, ובסך הכול 28%. ה-2% ההוניים אינם חלים, כי ההכנסה ההונית שלו (100,000 ש"ח) רחוקה מהתקרה. לעומת זאת, מי שההכנסה ההונית שלו לבדה עולה על 721,560 ש"ח ישלם על החלק ההוני שמעל התקרה 5%, ובמקרה של רווח הון יגיע לשיעור כולל של 30%.
אותו היגיון חל על שכירות. מי שמשלם על דמי שכירות למגורים מס בשיעור 10% ועובר עם כלל הכנסותיו את התקרה, ישלם על החלק של השכירות שמעל התקרה גם 3% מס יסף, ואם ההכנסה ההונית שלו לבדה עוברת את התקרה, גם 2% נוספים.
מכירת דירה ושבח - מתי מס היסף נכנס לתמונה
מכירת נכס נדל"ן היא אחד המקרים הנפוצים שבהם אדם עם הכנסה רגילה עובר בשנה אחת את תקרת מס היסף. מס שבח מוטל על ההפרש בין מחיר הרכישה של הנכס, בהתאמות שהחוק מאפשר, לבין מחיר המכירה. לרקע על המס עצמו ועל הפטורים ממנו אפשר לעיין בעמוד מס שבח בכל זכות.
לגבי דירת מגורים נקבע כלל מיוחד. השבח הריאלי ממכירת דירת מגורים נכלל בחישוב מס היסף רק אם שווי המכירה עולה על 5,385,285 ש"ח והמכירה אינה פטורה ממס שבח. שני התנאים צריכים להתקיים יחד. דירה שנמכרה ב-4 מיליון ש"ח, למשל, אינה מגיעה לסף, ולכן השבח שלה אינו נספר לעניין מס היסף גם אם המוכר משלם עליו מס שבח. דירה שנמכרה ב-6 מיליון ש"ח אך זכתה לפטור ממס שבח, גם היא אינה נכללת.
כשהתנאים כן מתקיימים, יש לשים לב לפרט שעלול להפתיע: אין מדובר רק בחלק השבח שמעל 5,385,285 ש"ח. כשהשווי עובר את הסף, כל השבח הריאלי נכלל בהכנסה החייבת לעניין מס היסף. מאחר שמדובר בשבח, הוא נחשב הכנסה הונית, ולכן אם הוא לבדו או יחד עם הכנסות הוניות אחרות עובר את התקרה, עשוי לחול עליו שיעור של 5%.
מי שמחזיק נכסים בחו"ל צריך לבדוק את הכללים הרלוונטיים לו בנפרד, משום שמיסוי נדל"ן מחוץ לישראל בנוי אחרת. רקע על כך אפשר למצוא במאמר על מס על השקעות נדל"ן בחו"ל. בכל מקרה של מכירת נכס יקר, כדאי לחשב מראש את סך ההכנסות הצפויות באותה שנת מס, כולל השבח, כדי לדעת אם וכמה מס יסף יחול.
פריסת הכנסה לפי סעיף 8(ג) - הדרך החוקית להפחית את החבות
פקודת מס הכנסה מאפשרת במקרים מסוימים להתייחס להכנסה שהתקבלה בבת אחת כאילו התקבלה על פני כמה שנים. הסעיף המרכזי לעניין זה הוא סעיף 8(ג). ההיגיון שלו פשוט: יש תשלומים שמגיעים בפעם אחת, אבל במהותם נצברו לאורך יותר משנת מס אחת, ולא הוגן למסות אותם כאילו הורווחו כולם בשנה אחת.
לעניין מס היסף, לפריסה יש ערך מיוחד. הפריסה חלה גם בחישוב ההכנסה החייבת במס יסף, ועשויה להוריד את ההכנסה השנתית מתחת לתקרה ולבטל את החבות לגמרי. כך קבעה רשות המסים בהוראת ביצוע 9/2015 (הוראת ביצוע 9/2015).
אילו הכנסות ניתנות לפריסה
לפי חוזר מקצועי 2/2022 של רשות המסים, בנוסחו המעודכן מאפריל 2024 (חוזר מקצועי 2/2022), אפשר לפרוס את ההכנסות הבאות:
- הפרשי שכר והפרשי קצבה - תשלום חד פעמי שמפצה על שכר או קצבה שלא שולמו בזמן. הפריסה אחורה, עד שש שנות מס.
- פדיון ימי חופשה - עד שש שנים, ולא יותר ממספר שנות העבודה במקום.
- היוון קצבה - סכום שהתקבל מהמרת קצבה חודשית לתשלום חד פעמי.
- החלק החייב במס של מענק פרישה או מענק פטירה - אחורה עד שש שנים, או קדימה שנה אחת על כל ארבע שנות עבודה, עד שש שנים.
פדיון ימי מחלה אינו נכלל ברשימה. בקשת הפריסה מוגשת לרשות המסים בטופס 116ג.
מה אי אפשר לפרוס לעניין מס היסף
לפריסה יש מגבלה חשובה. שבח ורווח הון ריאלי נספרים לעניין מס היסף במלואם בשנה שבה בוצעה העסקה, גם אם לצורך מס השבח או מס רווח ההון עצמו נעשתה פריסה. גם דיבידנד אינו נמנה עם ההכנסות שאפשר לפרוס לפי הסעיף. מי שמתכנן מכירה גדולה של מניות או נכס צריך לקחת בחשבון שהפריסה לא תוריד את ההכנסה הזו מתחת לתקרה.
איך משלמים את מס היסף ומדווחים עליו
אופן התשלום תלוי במקור ההכנסה. כשההכנסה היא משכר או מקצבה, הגורם המשלם הוא שמתנהל מול רשויות המס. מעסיק שמשלם לעובד יותר מ-60,130 ש"ח בחודש מנכה במקור 3% נוספים על החלק שמעל הסכום הזה. העובד מקבל את השכר אחרי הניכוי, והרכיב מופיע בתלוש השכר. מי שרוצה לזהות את השורה הזו בתלוש ולהבין את שאר הניכויים יכול להיעזר במדריך איך קוראים את הניכויים בתלוש השכר.
לדוגמה, עובד שמשכורתו החודשית 70,000 ש"ח: החלק שמעל 60,130 ש"ח הוא 9,870 ש"ח, ו-3% ממנו הם כ-296 ש"ח בחודש שמנוכים כמס יסף. חשוב לזכור שהניכוי החודשי הוא הערכה. ההכנסה הסופית נקבעת לפי כל השנה ולפי כל מקורות ההכנסה, ולכן ייתכן שבסוף השנה יתברר שנוכה יותר או פחות מהנדרש.
לגבי סוגי הכנסה אחרים, כמו שכירות, שבח או הכנסה מעסק, אין חובה לנכות את מס היסף במקור. לפי לוח הניכויים של 2026, על הכנסה החייבת במס יסף לא חלות מקדמות לפי סעיף 91(ד) לפקודה. עצמאים, שמשלמים מקדמות על המס הרגיל, צריכים להבחין בין המקדמות השוטפות לבין מס היסף, שמתחשבן בסוף השנה. רקע על המקדמות הרגילות מופיע במאמר גובה המקדמות שעצמאים משלמים.
הנקודה המכרעת היא הדוח השנתי. החבות הסופית במס היסף נקבעת לפי הדוח השנתי למס הכנסה, שבו מרוכזות כל ההכנסות מכל המקורות, ובו מחושבים יחד רכיב ה-3% על כלל ההכנסה ורכיב ה-2% על ההכנסה ההונית. מי שהכנסתו עוברת את התקרה חייב להגיש דוח שנתי, גם אם הוא שכיר שהמעסיק ניכה עבורו מס במקור, כי רק בדוח אפשר לחבר את כל המקורות ולחשב את המס הנכון. מומלץ לשמור את כל האישורים השנתיים: טופס 106 מכל מעסיק, אישורי ניכוי מס מהבנק ומבית ההשקעות, ומסמכי מכירת נכסים.
מקורות
- רשות המסים - לוח הניכויים החודשי 2026: gov.il
- רשות המסים - הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025: gov.il
- רשות המסים - הוראת ביצוע 9/2015: gov.il
- רשות המסים - חוזר מקצועי 2/2022: gov.il
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת - מסמך על מס היסף: knesset.gov.il
- רשות המסים - לוח הניכויים 2016: gov.il
- רשות המסים - לוח העזר 2017: gov.il
- רשות המסים - לוח הניכויים 2023: gov.il
- כל זכות - מס שבח: kolzchut.org.il