מהו מס יסף ולמה מכנים אותו "מס עשירים"
מס יסף הוא תוספת מס שמוטלת על יחיד שהכנסתו החייבת בשנת מס אחת עוברת תקרה שקבועה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. אפשר לחשוב עליו כעל מדרגת מס נוספת, שיושבת מעל המדרגה העליונה של מס הכנסה. ההבדל המרכזי הוא שמס היסף אינו מחליף אף מס אחר, אלא מתווסף אליו: מי שעובר את התקרה ממשיך לשלם את המס הרגיל על ההכנסה שלו, ועל החלק שמעל התקרה מצטרף אחוז נוסף. מכיוון שהתקרה גבוהה מאוד ביחס לשכר הממוצע במשק, רק חלק קטן מהציבור מגיע אליה, ומכאן הכינוי הנפוץ "מס עשירים".
המס נכנס לתוקף ב-1.1.2013, בשיעור של 2%, כחלק ממהלך לצמצום הגירעון של המדינה ולהקלת נטל המס על שכבות הכנסה נמוכות יותר. בהמשך השיעור הועלה ל-3% והתקרה הונמכה. הנמכת התקרה פירושה הרחבת המעגל: ככל שהרף נמוך יותר, כך יותר אנשים, גם בעלי הכנסות שאינן חריגות במיוחד, נדרשים לשלם את המס.
בשנת המס 2026 התקרה עומדת על 721,560 ש"ח בשנה, שהם 60,130 ש"ח בחודש. חוק ההתייעלות הכלכלית (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), שפורסם ב-26.12.2024, קבע שבשנות המס 2025 עד 2027 הסכומים בפקודה לא יתואמו לפי סעיף 120ב, וההקפאה חלה גם על תקרת מס היסף. לכן התקרה ב-2026 זהה לזו של 2024. המשמעות המעשית ברורה: כשהשכר וההכנסות עולים עם השנים והתקרה נשארת במקומה, מתקרבים אליה יותר נישומים.
שלושה תנאים מצטברים לחיוב
כדי שתקום חובה לשלם מס יסף, צריכים להתקיים שלושה תנאים יחד. התנאי הראשון הוא שמדובר ביחיד, כלומר באדם. המס אינו חל על תאגידים כמו חברות ושותפויות, שהמיסוי שלהם מתנהל במסלול נפרד, כפי שמוסבר במאמר על מיסוי חברות בישראל. חשוב לשים לב שהחיוב אינו תלוי בכך שהאדם עובד: גם מי שאינו עובד כלל ומתפרנס מהשקעות או משכירות עשוי להתחייב.
התנאי השני הוא שמדובר בהכנסה חייבת כהגדרתה בפקודת מס הכנסה. ההגדרה רחבה מאוד וכוללת, בין היתר, משכורת, הכנסה מעסק, שכירות, ריבית, דיבידנד, רווחי הון, פרסים וזכיות, קצבאות ושבח ממכירת נכס. התנאי השלישי הוא שסך ההכנסה החייבת, מכל המקורות יחד, עובר את התקרה השנתית.
שני רכיבים: 3% על כל ההכנסה ועוד 2% על הכנסה הונית
עד סוף 2024 מס היסף היה בנוי מרכיב אחד בלבד. מ-1.1.2025 נוסף לפקודה סעיף 121ב(א1), שיצר רכיב שני, ממוקד בהכנסות שאינן מעבודה. כיום יש לכן שתי בדיקות נפרדות, ושתיהן נעשות מול אותה תקרה של 721,560 ש"ח.
הבדיקה הראשונה היא הבדיקה הבסיסית: מחברים את כל ההכנסה החייבת של היחיד, מכל המקורות, ובודקים אם הסך עובר את התקרה. על החלק שמעל התקרה משלמים 3%. הבדיקה השנייה מתמקדת בהכנסה ממקורות הוניים בלבד: אם ההכנסה ההונית לבדה עוברת את התקרה, משלמים 2% נוספים על החלק ההוני שמעל התקרה. ההוראה חלה על הכנסה שהופקה או התקבלה מ-1.1.2025 ואילך.
על החלק ההוני שמעל התקרה משלמים בסך הכול 5% מס יסף: 3% מהרכיב הבסיסי ועוד 2% מהרכיב ההוני. מי שכל הכנסתו הגבוהה מגיעה ממשכורת או מעסק פעיל ייפגש רק ברכיב של 3%. מי שיש לו הכנסה הונית גבוהה, למשל ממכירת תיק השקעות או מחלוקת דיבידנד גדולה, צריך לבדוק את שני הרכיבים.
| רכיב | שיעור | על איזו הכנסה נבדק | תקרה שנתית 2026 | תקרה חודשית 2026 | חל מהכנסה שהתקבלה מ- |
|---|---|---|---|---|---|
| רכיב בסיסי (סעיף 121ב(א)) | 3% | כל ההכנסה החייבת מכל המקורות | 721,560 ש"ח | 60,130 ש"ח | 2013 |
| רכיב הוני (סעיף 121ב(א1)) | 2% | הכנסה חייבת ממקורות הוניים בלבד | 721,560 ש"ח | 60,130 ש"ח | 2025 |
| סך הכול על החלק ההוני שמעל התקרה | 5% | הכנסה הונית שמעל התקרה | 721,560 ש"ח | 60,130 ש"ח | 2025 |
מקור: רשות המסים - חוברת ניכויים ממשכורת לשנת 2026 והוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025.
חשוב לזכור: התקרה של הרכיב ההוני אינה "מתווספת" לתקרה הבסיסית. זו אותה תקרה, שנבדקת פעם אחת מול כל ההכנסה ופעם נוספת מול ההכנסה ההונית בלבד.
אילו הכנסות נחשבות הוניות ואילו נשארות ב-3% בלבד
השאלה אם הכנסה מסוימת נכנסת לבדיקת ה-2% תלויה בהגדרה של "הכנסה חייבת ממקור הוני". לפי החוק, זו כל הכנסה חייבת, למעט הכנסה מעסק או ממשלח יד (סעיף 2(1)), הכנסה מעבודה (סעיף 2(2)) והכנסה מיגיעה אישית. הוראת הביצוע של רשות המסים מונה כדוגמאות מובהקות להכנסה הונית את הדיבידנד, הריבית, רווח ההון ודמי שכירות שאינם מגיעים לכדי עסק. משקיעים בשוק ההון יכולים להרחיב על המסלול הרגיל של המס במאמר על המס על רווחים בבורסה, ומי שמחזיק במטבעות דיגיטליים ימצא את התמונה במאמר על מס על רווחים בקריפטו.
הקו המפריד אינו תמיד אינטואיטיבי. אותה פעילות יכולה להיחשב הכנסה מעסק אצל אדם אחד ורווח הון אצל אחר, והסיווג קובע אם יחולו 3% או 5% על החלק שמעל התקרה. המבחנים שמבדילים בין השניים מוסברים במאמר סוחר או משקיע.
קצבה ממעסיק לשעבר, קצבה חייבת במס מביטוח לאומי ומענק שמתקבל עקב פרישה או עקב מוות אינם הכנסה הונית, ולכן הם נספרים בבדיקת ה-3% אבל לא בבדיקת ה-2%. הסיבה היא שהם נכללים בהגדרה של הכנסה מיגיעה אישית. ההגדרה בסעיף 1 לפקודה כוללת גם קצבה מקופת גמל לקצבה, בתנאי שהמקבל היה עמית בקופה 5 שנים לפחות ושרוב הכנסתו החייבת בחמש השנים שלפני תחילת הקצבה הייתה מיגיעה אישית, וכן היוון של קצבאות כאלה.
| סוג הכנסה | שיעור מס היסף על החלק שמעל 721,560 ש"ח |
|---|---|
| משכורת | 3% |
| הכנסה מעסק או ממשלח יד | 3% |
| קצבה ממעסיק לשעבר | 3% |
| קצבה חייבת במס מביטוח לאומי | 3% |
| מענק פרישה או מענק עקב מוות | 3% |
| דיבידנד | 5% |
| ריבית | 5% |
| רווח הון | 5% |
| דמי שכירות שאינם עסק | 5% |
| רווח הון ממניות לעובדים לפי סעיף 102 | 5% |
מקור: רשות המסים - הוראת ביצוע 5/2025. השיעור של 5% חל על החלק ההוני שמעל התקרה; כשההכנסה ההונית לבדה אינה עוברת את התקרה, חלים עליה 3% בלבד במסגרת הבדיקה הכוללת.
מניות לעובדים לפי סעיף 102
עובדים בחברות טכנולוגיה מקבלים לא פעם מניות או אופציות במסלול רווח הון לפי סעיף 102. לפי הוראת ביצוע 5/2025, רווח ממניות כאלה שמוסה כרווח הון נחשב הכנסה ממקור הוני לעניין סעיף 121ב(א1), ולכן הוא נספר גם בבדיקת ה-2% הנוספים. קחו מקרה טיפוסי: עובד שמממש בשנה אחת מניות כאלה ברווח של 900,000 ש"ח, ואין לו הכנסה הונית אחרת. ההכנסה ההונית שלו עוברת את התקרה ב-178,440 ש"ח, ועל הסכום הזה ישלם 2%, כלומר 3,569 ש"ח. הסכום הזה בא מעבר ל-3% שחלים על כל הכנסתו הכוללת, משכורת ומימוש יחד, שמעל 721,560 ש"ח.
רק הרווח הריאלי נספר
ברווח הון ובשבח מקרקעין מנוכה לעניין מס היסף הסכום האינפלציוני, בין שהוא פטור ובין שהוא חייב. כך רק הרווח הריאלי, מעבר לעליית המדד, נכנס לחישוב התקרה. מי שמחזיק נכס או נייר ערך שנים רבות צריך לזכור את זה בחישוב, כי החלק האינפלציוני של הרווח יכול להיות משמעותי.
איך מחשבים מס יסף: דוגמאות מספריות
הכלל הראשון בחישוב זהה לכלל שחל על כל מדרגת מס: המס מוטל רק על החלק שעובר את הרף, ולא על כל ההכנסה. מי שעובר את התקרה בשקל אחד ישלם מס יסף על שקל אחד. ההיגיון הזה מוכר מהמדרגות הרגילות, שמוסברות במאמר על מדרגות מס הכנסה 2026 ובערך מדרגות מס הכנסה באתר כל זכות. הכלל השני הוא שמס היסף בא בנוסף לכל מס אחר שחל על ההכנסה, גם כשאותה הכנסה ממוסה בשיעור מוגבל או במסלול מיוחד.
הוראת ביצוע 5/2025 כוללת שתי דוגמאות רשמיות שממחישות היטב את שתי הבדיקות. בדוגמה הראשונה יש לנישום משכורת של 400,000 ש"ח, דיבידנד של 200,000 ש"ח וריבית של 100,000 ש"ח. הסך הוא 700,000 ש"ח, נמוך מהתקרה, ולכן אין מס יסף כלל, לא ב-3% ולא ב-2%. אותו היגיון חל על שכיר שמרוויח 700,000 ש"ח בשנה ממשכורת בלבד: הכנסתו נמוכה מהתקרה של 2026, והוא אינו חייב במס יסף.
בדוגמה השנייה המשכורת נשארת 400,000 ש"ח, אבל הדיבידנד עומד על 500,000 ש"ח והריבית על 600,000 ש"ח. סך ההכנסה הוא 1,500,000 ש"ח, וממנו 1,100,000 ש"ח הכנסה הונית. בבדיקה הבסיסית, החלק שמעל התקרה הוא 778,440 ש"ח, ו-3% ממנו הם 23,353 ש"ח. בבדיקה ההונית, ההכנסה ההונית עוברת את התקרה ב-378,440 ש"ח, ו-2% ממנה הם 7,569 ש"ח. סך מס היסף בדוגמה השנייה הוא 30,922 ש"ח.
| תרחיש | משכורת | הכנסה הונית | סך הכנסה חייבת | מס יסף 3% | מס יסף 2% | סך מס יסף |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דוגמה 1 | 400,000 ש"ח | 300,000 ש"ח | 700,000 ש"ח | 0 ש"ח | 0 ש"ח | 0 ש"ח |
| דוגמה 2 | 400,000 ש"ח | 1,100,000 ש"ח | 1,500,000 ש"ח | 23,353 ש"ח | 7,569 ש"ח | 30,922 ש"ח |
מקור: רשות המסים - הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025, דוגמאות החישוב.
שימו לב לנקודה שמבלבלת רבים: גם בדוגמה השנייה המשכורת עצמה אינה מגיעה לתקרה. ובכל זאת, היא נספרת בבדיקה הבסיסית, כי שם מחברים את כל המקורות. מנגד, בבדיקה ההונית המשכורת אינה נספרת כלל, ולכן החלק החייב ב-2% קטן יותר מהחלק החייב ב-3%. גם הכנסה שממוסה במסלול מוגבל, כמו שכירות בשיעור מופחת או דיבידנד, נספרת בסך ההכנסה לעניין מס היסף, והתוספת חלה עליה מעבר לשיעור המוגבל.
מכירת דירה ושבח מקרקעין
מס שבח מוטל על הרווח ממכירת זכות במקרקעין, כלומר על ההפרש בין עלות הנכס לבין התמורה שהתקבלה במכירתו. מכירת נכס היא אירוע חד פעמי שיכול להקפיץ בבת אחת את ההכנסה של אותה שנה הרבה מעל התקרה, ולכן השאלה אם השבח נכנס לחישוב מס היסף חשובה מאוד למוכרים.
בדירת מגורים נקבע מנגנון מיוחד. שבח ממכירת דירת מגורים נכלל במס היסף רק אם שווי המכירה עולה על 5,385,285 ש"ח, והמכירה אינה פטורה ממס. הסכום לשנת 2026 זהה לסכום שנקבע ל-2025. שני התנאים מצטברים: מכירה פטורה, למשל במסגרת פטור לדירת מגורים יחידה, אינה נכנסת לחישוב גם כשהשווי גבוה מהסף, ומכירה חייבת בשווי נמוך מהסף גם היא אינה נכנסת.
כשהשווי עובר את הסף והמכירה חייבת, אין מדובר רק בחלק השווי שמעל 5,385,285 ש"ח. לפי הוראת הביצוע, השבח הריאלי במלואו, בגין שווי המכירה המלא, נוסף להכנסה החייבת לעניין מס היסף. מכאן שמכירה של דירה יקרה במעט מהסף יכולה להוביל לתוצאה שונה מאוד ממכירה של דירה זולה במעט ממנו.
שבח מקרקעין הוא הכנסה ממקור הוני, ולכן הוא נבחן בשתי הבדיקות: הוא מצטרף לכל שאר ההכנסות בבדיקת ה-3%, ונספר גם בבדיקת ה-2% יחד עם הכנסות הוניות אחרות של אותה שנה. כמו ברווח הון, הסכום האינפלציוני מנוכה, ורק השבח הריאלי נספר.
מי שמתכנן מכירת נכס יקר כדאי שיבדוק מראש באיזו שנת מס היא תירשם, ואילו הכנסות הוניות נוספות צפויות באותה שנה. ריכוז של מכירת נכס, מימוש השקעות וחלוקת דיבידנד בשנה אחת מגדיל את החלק שמעל התקרה.
פריסת הכנסה לפי סעיף 8(ג): מתי היא מקטינה את מס היסף
סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה מאפשר, לגבי סוגי הכנסה מסוימים, לראות סכום שהתקבל בבת אחת כאילו התקבל על פני כמה שנות מס. הרעיון פשוט: יש תשלומים שמגיעים בפעם אחת, אבל במהותם שייכים לתקופה ארוכה יותר, ולכן אין זה הוגן למסות אותם כאילו הורוויחו כולם בשנה אחת. לעניין מס היסף, לפריסה יש יתרון ברור: אם הסכום מתחלק בין כמה שנים, ההכנסה בכל שנה עשויה לרדת מתחת לתקרה, ואז אין חיוב במס יסף כלל.
הבקשה מוגשת על גבי טופס 116ג. הטופס משמש לפריסה של הפרשי שכר והפרשי קצבה, פדיון ימי חופשה, מענק פרישה, מענק עקב פטירה, היוון קצבאות, חזרה מרצפים, וכן דמי לידה ודמי מילואים מביטוח לאומי. מספר השנים שמותר לפרוס עליהן נקבע לפי סוג ההכנסה ולפי התקופה שבגינה היא שולמה.
הבקשה לפריסה מוגשת בשנת המס שבה התקבלה ההכנסה, במסגרת תיאום מס או בדוח השנתי לאותה שנה, ופריסה קדימה מחייבת הגשת דוח שנתי לכל אחת משנות הפריסה. מי שבוחר בפריסה קדימה צריך לכן להיערך להגשה שנתית לאורך כל התקופה, כפי שמוסבר במאמר דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך. אם פקיד השומה קובע תשלום מקדמה כתנאי לאישור הפריסה, יש לשלם אותה עד תום שנת המס שבה ניתן האישור או תוך 90 יום ממועד האישור, לפי המאוחר מביניהם.
לפריסה יש גם גבולות. הרשימה בטופס 116ג אינה כוללת דיבידנד, רווח הון או שבח מקרקעין, ולכן הכנסות אלה אינן נפרסות במסלול הזה. הוראת ביצוע 5/2025 מבהירה שההנחיות לעניין פריסה, הכנסות בשיעור מס מוגבל, ייחוס מס על הכנסה מחו"ל וחובת הגשת דוח שנתי מפורטות בהוראת ביצוע 9/2015, ושלא חל בהן שינוי. בנוסף, ההכנסות שנפרסות במסלול הזה, כמו מענק פרישה, הן ממילא הכנסות מיגיעה אישית, כך שהפריסה משפיעה בעיקר על רכיב ה-3%.
איך משלמים: ניכוי במקור, מקדמות ודוח שנתי
אצל שכירים, חלק ממס היסף נגבה כבר במהלך השנה. מעסיק שמשלם משכורת של יותר מ-60,130 ש"ח בחודש מנכה במקור 3% נוספים על החלק שמעל הסכום הזה. הניכוי מופיע בתלוש לצד מס ההכנסה הרגיל, ומי שרוצה להבין איך הוא נראה בפועל יכול להיעזר במאמר תלוש שכר - איך קוראים את הניכויים והמיסים. הניכוי החודשי מתייחס רק למשכורת שאותו מעסיק משלם, ואינו יודע על הכנסות אחרות, ולכן אינו בהכרח משקף את החבות השנתית האמיתית.
בהכנסות שאינן משכר המצב שונה. לפי סעיף 121ב(ב), על הכנסה החייבת במס יסף לא חלות הוראות סעיף 91(ד) לעניין מקדמות. פקיד השומה אינו מביא בחשבון את מס היסף כשהוא קובע שיעור ניכוי במקור או מקדמה על רווחי הון. יותר מזה, מקדמה ששולמה ביתר נחשבת מס ששולם ביתר, ולא תשלום ייעודי על חשבון מס היסף. מי שמשלם מקדמות שוטפות על הכנסה מעסק יכול לקרוא על המנגנון הכללי במאמר מהם מקדמות מס הכנסה ועל פי מה נקבע גובהן.
החבות הסופית במס יסף נקבעת בדוח השנתי, שבו מחברים את כל מקורות ההכנסה ובודקים את שתי הבדיקות מול התקרה. מכאן שמי שיש לו כמה מקורות הכנסה, למשל משכורת ממעסיק אחד, הכנסה הונית מהשקעות ושבח ממכירת נכס, עלול לגלות בסוף השנה חוב מס שלא נוכה במהלכה. ההיערכות המעשית היא לעקוב לאורך השנה אחרי סך ההכנסות, ולהביא בחשבון את מס היסף כבר בשלב שבו מתכננים מימוש של השקעה או מכירת נכס.
מי שבוחן דרכים לגיטימיות להפחתת נטל המס, מעבר לפריסה, ימצא סקירה רחבה במאמר מקלטי מס - לעשירים בלבד?. בכל מקרה, ההבחנה בין תכנון מס מותר לבין הימנעות מתשלום מס שחל על פי חוק היא קריטית, ומס היסף אינו מס שאפשר "לדלג" עליו: הוא חלק מחישוב המס השנתי של כל יחיד שעובר את התקרה.
מקורות
- רשות המסים - חוברת ניכויים ממשכורת לשנת 2026
- רשות המסים - הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025 - מס יסף
- רשות המסים - טופס 116ג - בקשה לפריסת הכנסה על פני מספר שנים
- כל זכות - הכנסה מיגיעה אישית
- כל זכות - מס שבח
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה