מה השתנה בסימון המזון בישראל ולמה

הרפורמה בסימון המזון היא אחד הצעדים הבולטים של התוכנית הלאומית "אפשרי בריא" של משרד הבריאות. הרעיון שמאחוריה פשוט: רוב הצרכנים אינם עוצרים מול המדף כדי לפענח טבלה צפופה בגב האריזה, ולכן המידע החשוב ביותר צריך להופיע במקום שאי אפשר לפספס. במקום לסמוך על כך שהקונה יחפש לבד כמה מלח יש בחטיף או כמה סוכר יש בדגני הבוקר, המשרד חייב את היצרנים להציג את המידע הזה בחזית, בגרפיקה אחידה ובולטת.

התקנות שמסדירות את הנושא אושרו בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2017. לפי התכנון המקורי הן היו אמורות להיכנס לתוקף במרץ 2018, אך בפועל נדחו ונכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2020. היישום נעשה בשתי פעימות: הפעימה הראשונה, מינואר 2020, קבעה ערכי סף מקלים יחסית, והפעימה השנייה, מינואר 2021, הורידה את ערכי הסף כך שמוצרים רבים יותר נדרשים בסימון. ערכי הסף של הפעימה השנייה הם הסף הקבוע שחל היום על כל מזון ארוז שנמכר בישראל.

חשוב להבין גם את ההקשר הרחב יותר. מאז 1 בינואר 2025 ישראל מאמצת את רוב הרגולציה האירופית בתחום סימון המזון, במסגרת הרפורמה שזכתה לכינוי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". בתוך המהלך הזה הוחלט במפורש להשאיר את הסמלים האדומים כחריג, כלומר כדרישה ישראלית שאינה קיימת באותה צורה באיחוד האירופי, מתוך נימוק של בריאות הציבור. לפי סקירת משרד הכלכלה על השפעת רפורמת הייבוא, הסמלים האדומים נשמרו גם אחרי ההתאמה לאירופה. מבחינת הצרכן המשמעות היא שמוצר מיובא מאירופה שנמכר בארץ צריך לעמוד באותה חובת סימון כמו מוצר תוצרת הארץ.

המטרה המוצהרת אינה לאסור מזון כלשהו. אף מוצר אינו יורד מהמדף בגלל סמל אדום, ואף אחד אינו מחויב להפסיק לקנות אותו. הסמל נועד להפוך מידע שהיה קבור בטבלה למידע שרואים בשנייה, וכך לאפשר החלטה מושכלת יותר, בין אם ההחלטה היא לוותר על המוצר, להחליף אותו בחלופה, או פשוט לצרוך ממנו פחות.

ערכי הסף לסמל האדום: מוצק, נוזלי, ופעימה מול פעימה

הסמל האדום מופיע בשלושה נוסחים, אחד לכל רכיב: "נתרן בכמות גבוהה", "סוכר בכמות גבוהה" ו"שומן רווי בכמות גבוהה". מוצר שעובר יותר מסף אחד יישא כמה סמלים במקביל. ערכי הסף נמדדים תמיד ל-100 גרם במזון מוצק או ל-100 מ"ל במזון נוזלי, ולא למנה. לכן אין משמעות לגודל המנה שהיצרן מציין על האריזה: חטיף קטן וחבילה משפחתית של אותו מוצר נבחנים באותו אופן.

שלב וסוג מזון בתוקף מ- נתרן סך סוכרים שומן רווי
פעימה ראשונה, מזון מוצק (ל-100 גרם) ינואר 2020 500 מ"ג 13.5 גרם 5 גרם
פעימה ראשונה, מזון נוזלי (ל-100 מ"ל) ינואר 2020 400 מ"ג 5 גרם 3 גרם
פעימה שנייה, מזון מוצק (ל-100 גרם) ינואר 2021 400 מ"ג 10 גרם 4 גרם
פעימה שנייה, מזון נוזלי (ל-100 מ"ל) ינואר 2021 300 מ"ג 5 גרם 3 גרם

מקור: אפשרי בריא, משרד הבריאות - חוק סימון מזון לא בריא. השורות של הפעימה הראשונה מוצגות כרקע היסטורי; הסף שחל כיום הוא של הפעימה השנייה.

כמה פרטים בטבלה ראויים לתשומת לב. בנתרן ובשומן רווי, ערכי הסף בנוזלים נמוכים יותר מאשר במוצקים, כי שותים מנות גדולות יותר. בסוכרים בנוזלים הסף נשאר 5 גרם ל-100 מ"ל בשתי הפעימות, כלומר משקאות ממותקים היו תחת סף מחמיר כבר מההתחלה. גם סוכר שמקורו טבעי, למשל מפירות או מחלב, נספר בסך הסוכרים לצורך הסמל האדום. המשמעות המעשית היא שמיץ פירות טבעי לגמרי, בלי תוספת סוכר, עדיין עלול לשאת סמל אדום, כפי שמפורט בעמוד ההסבר של אפשרי בריא על סימון מזון מזיק.

איפה הסמל מופיע ומי מעצב אותו

היצרן אינו בוחר את העיצוב. משרד הבריאות מספק את הגרפיקה, והסמל צריך להופיע בחזית האריזה, באותו צד שבו מופיע שם המוצר, ולא בגב או בצדדים. הכוונה היא למנוע מצב שבו הסמל קיים אבל מוסתר, מוקטן או טובע בתוך עיצוב צבעוני. יצרנים קיבלו הודעה מוקדמת לפני כל פעימה, כדי להתאים את האריזות ולכלות מלאי ישן.

על אילו מוצרים הסמל חל, ומי פטור

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שכל מזון שנמכר בסופרמרקט כפוף לחובת הסמל האדום. בפועל, הסמל חל על מזון ארוז מראש שיש עליו טבלת ערכים תזונתיים. מוצרים שנמכרים במעדנייה או בתפזורת, כמו מאפים וממתקים שנשקלים במקום, אינם נדרשים בסמל אדום. כפי שדווח בגלובס, זהו פער מוכר ברפורמה: אותה עוגייה בדיוק יכולה להופיע עם סמל אדום באריזה סגורה ובלי שום סמל כשהיא נמכרת בתפזורת בדלפק הסמוך.

מעבר לתפזורת, התקנות מונות רשימה של קטגוריות פטורות. לפי ערך התקנות בוויקיפדיה, הפטורים כוללים:

יוזמה מבורכת של משרד הבריאות: רפורמת סימון המזון
  • משקאות משכרים.
  • תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות).
  • תוספי תזונה.
  • תערובות תבלינים.
  • מלח ותחליפי מלח.
  • מזון חד-רכיבי, כלומר מוצר שמורכב מרכיב אחד בלבד.
  • שמן צמחי רגיל, למעט שמן דקל ושמן קוקוס שאינם פטורים.
  • אריזות שאינן מיועדות לשיווק קמעונאי.
  • אריזה ששטח החזית שלה הוא עד 25 סמ"ר.

לכל פטור יש היגיון משלו. אין טעם לסמן מלח כ"נתרן בכמות גבוהה", כי זו הגדרתו. במזון חד-רכיבי, כמו אגוזים טבעיים או קמח, הקונה יודע מה הוא קונה. אריזות זעירות פטורות פשוט כי אין עליהן מקום לסמל קריא. הפטור של תמ"ל חשוב במיוחד להורים טריים: מזון לתינוקות כפוף לפיקוח נפרד ומחמיר, ולכן אינו נבחן לפי ערכי הסף של הסמל האדום. מי שנערכים לקראת הורות ימצאו פירוט נוסף על ההוצאות הצפויות במדריך היערכות כלכלית לקראת תינוק חדש.

גם קנייה באינטרנט מעוררת שאלה. כשמזמינים מוצר ארוז מראש דרך אתר של רשת, הסמל מופיע על האריזה עצמה, אבל לא תמיד ברור בתמונת המוצר באתר. מי שמזמינים באופן קבוע ומשווים בין משלוחים ברשתות המזון יכולים להגדיל את התמונה או לבדוק בעמוד המוצר את טבלת הערכים, ולוודא מה הם מכניסים לעגלה הווירטואלית לפני האישור.

טבלת הערכים התזונתיים: הסדר, הכפיות ומה היה שם קודם

הסמל האדום הוא החלק הבולט של הרפורמה, אבל התקנות שינו גם את הטבלה שבגב האריזה. הסדר המחייב קבע שהשורות יופיעו ברצף קבוע, כך שהנתונים שמשפיעים יותר על ההחלטה נמצאים גבוה יותר ולא נבלעים בתחתית. לפי התקנות, הסדר הוא:

  1. אנרגיה (קלוריות).
  2. שומנים, ומתוכם שומן רווי, שומן טראנס וכולסטרול.
  3. נתרן.
  4. פחמימות, ומתוכן סוכרים, רב-כהלים ועמילן.
  5. סיבים תזונתיים.
  6. חלבונים.
  7. ויטמינים ומינרלים.

קל לראות את הדפוס: הרכיבים שכדאי להגביל מופיעים בראש הרשימה, ורכיבים שנחשבים בדרך כלל חיוביים, כמו סיבים, חלבונים וויטמינים, בסופה. סדר אחיד מקל גם על השוואה בין שני מוצרים מתחרים, כי השורה הרלוונטית נמצאת באותו מקום בשתי האריזות. כשיש במוצר 2 גרם סוכר ומעלה ל-100 גרם או ל-100 מ"ל, חובה לציין גם את כמות הסוכר בכפיות, מתחת לשורת הסוכר בגרמים. מי שמתקשה לדמיין מה זה 10 גרם סוכר יבין מיד את המשמעות כשהיא מתורגמת לכפיות.

מה חייב להופיע על כל אריזה, גם לפני הרפורמה

הרפורמה לא התחילה מאפס. כבר שנים לפני כן היה חובה לציין על כל מזון ארוז את שם המזון, פרטי היצרן או היבואן, המשווק והאורז, את התכולה במשקל או בנפח, את רשימת הרכיבים, את הערכים התזונתיים, תאריכים, והוראות אחסון, שימוש והובלה. בתאריכים יש הבחנה שכדאי להכיר: "לשימוש עד" מופיע על מוצרים רגישים, שאין לצרוך אחרי התאריך, ואילו "מומלץ להשתמש לפני" מופיע על מוצרים פחות רגישים, ומציין בעיקר את התאריך שעד אליו נשמרת האיכות המלאה.

סימוני רשות: "דל", "ללא" ו"טבעי"

לצד החובות, משרד הבריאות הגדיר מראש ניסוחים שיצרנים רשאים להשתמש בהם רק אם המוצר עומד בתנאים: "נטול" או "ללא" בצירוף רכיב מסוים, "דל" או "דל מאוד", "מופחת", "קל" או "דיאט", "טרי" למזון לא מעובד, גולמי או קפוא, ו"טבעי". ההבדל בין "טבעי" לבין "מרכיבים טבעיים בלבד" חשוב: "טבעי" מיועד למזון שאינו תערובת של כמה רכיבים, ואילו "מרכיבים טבעיים בלבד" יכול להופיע על מוצר שמורכב מכמה רכיבים. אף אחד מהכיתובים האלה אינו מחליף את הסמל האדום, ומוצר "מופחת סוכר" עדיין יכול לעבור את סף הסוכר.

הסימון הירוק: מה הוא אומר, ומה הוא לא אומר

לצד הסמל האדום פועל סמל עגול בצבע ירוק, שמסמן מזון שעומד בקריטריונים בריאותיים שהגדיר משרד הבריאות. בניגוד לאדום, הסמל הזה אינו חובה: יצרן שהמוצר שלו עומד בתנאים רשאי להציג אותו, אבל אינו מחויב. לפי עמוד הסימון הירוק באתר אפשרי בריא, מזון שנושא סמל אדום אינו רשאי לשאת סמל ירוק, כך שהשניים לעולם אינם מופיעים יחד על אותה אריזה.

הקריטריונים לסימון הירוק מחמירים יותר מסתם "לא לעבור את הסף". לפי הודעת משרד הבריאות מפברואר 2026, הסמל ניתן למזון לא מעובד או מעובד מינימלית, ללא חומרים משמרים ותוספים. מוצרים אולטרה-מעובדים אינם זכאים לו, למעט חריגים מוגדרים. את הקריטריונים קובעת ועדה מדעית בלתי תלויה, והיא מעדכנת אותם אחת לשנה, כך שהרשימה אינה קפואה ויכולה להתרחב או להצטמצם עם הזמן.

דוגמה לעדכון כזה: בפברואר 2026 נוספה קטגוריה של תבשילים וסלטים, למשל סלטי קטניות ותבשילי ירקות ודגנים מלאים, בתנאי שכל הרכיבים שלהם עומדים בתנאים. זה שינוי משמעותי, כי עד אז הסמל הירוק הופיע בעיקר על מוצרי בסיס, ועכשיו הוא יכול להופיע גם על מזון מוכן שקונים במקרר המוכנים.

ומה לגבי תפזורת? אף שהסמל האדום אינו חל עליה, משרד הבריאות פרסם הנחיות לשימוש בסמל הירוק גם על מזון בתפזורת, באמצעות שילוט בנקודת המכירה. כלומר, ירקן או דוכן קטניות יכולים לסמן מוצרים בסמל ירוק על המדף או על השלט, גם כשאין אריזה. מנגד, היעדר סמל ירוק אינו אומר שהמוצר לא בריא: ייתכן שהיצרן פשוט לא ביקש להציג אותו, או שהמוצר שייך לקטגוריה שהוועדה עדיין לא הגדירה.

האם הרפורמה באמת משנה את מה שקונים

הצלחה של רפורמה כזו נמדדת בעגלות הקניות, לא באריזות. לפני הכניסה לתוקף, משרד הבריאות פרסם ב-2018 הערכה לפיה הצריכה של מוצרים מסומנים תרד ב-30%, ושמספר מקרי המוות יקטן בכ-2,200 בשנה. חשוב לקרוא את המספרים האלה נכון: זו תחזית שנבנתה מראש, ולא תוצאה שנמדדה בפועל.

נתונים בפועל הגיעו מניתוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שפורסם באוגוסט 2022 ונשען על נתוני קופות. לפי סקירת האוצר, נתח השוק הכמותי של מוצרים עם סמל אדום ירד בכ-0.6 נקודת אחוז לעומת התחזית. הירידה הייתה חדה יותר ב-2020, חלשה יותר ב-2021, ונמשכה גם ב-2022. במשקאות הלא אלכוהוליים לא נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית, ובמגזר החרדי המגמה אף התהפכה ב-2021. הסקירה מציינת גם שאין בידי האוצר נתונים על שינוי מתכונים, כך שאי אפשר לקבוע ממנה כמה יצרנים שינו את המוצרים שלהם כדי להתחמק מהסמל.

ובכל זאת, שינוי מתכונים הוא אחד המנגנונים שהרפורמה כיוונה אליהם. ליצרן יש תמריץ ברור להוריד מעט מלח, סוכר או שומן רווי אם זה מוריד את המוצר אל מתחת לסף ומסיר ממנו את הסמל. הכוח כאן נמצא אצל הצרכנים: ככל שמוצרים מסומנים נמכרים פחות, כך גדל התמריץ לשנות אותם. אם הקונים מתעלמים מהסמל, התמריץ נחלש.

הקמפיין הציבורי שליווה את הרפורמה הלך רחוק יותר מהנוסח הרשמי. בתשדיר טלוויזיה שהופץ בזמנו, ילדים קופצים מתוך המוצרים בעגלה ומבקשים מאמם להחזיר למדף את מה שמסומן באדום ולקנות את מה שמסומן בירוק. באתרים הממשלתיים לא נכתב שאסור לצרוך מוצר עם סמל אדום; המסר הרשמי הוא הנגשת מידע. התשדיר שידר מסר נוקשה יותר. השוואה שעולה לא פעם בדיון הזה היא לאזהרות על חפיסות סיגריות: גם שם המידע על הנזק היה מוכר לרוב הצרכנים עוד לפני האזהרות, והשאלה אם אזהרה בולטת משנה הרגל ותיק נשארת פתוחה.

היעדר סמל אדום אינו תעודת בריאות: איך לקרוא אריזה נכון

התשובה הקצרה לשאלה אם מוצר בלי סמל אדום הוא מוצר בריא היא לא. הסמל בודק שלושה רכיבים בלבד: נתרן, סוכרים ושומן רווי. אין לסמל האדום ערכי סף לקלוריות, לפחמימות או לגלוטן, ולכן מוצר עתיר קלוריות יכול לעבור מתחת לכל הספים בלי סמל אחד. חטיף מטוגן עם מעט מלח, לחם לבן מאוד או קרקר עשיר בעמילן עשויים להיראות "נקיים" בחזית האריזה, אבל להיות רחוקים מבחירה מאוזנת.

הסמלים הם צעד בכיוון הנכון, אבל הם נקודת התחלה ולא סוף הבדיקה. מי שמנסה לרדת במשקל, לשמור על רמות סוכר או להקפיד על תפריט מסוים, ימצא את רוב המידע הרלוונטי דווקא בטבלה שבגב האריזה. מי שמשלבים שינוי תזונתי עם אימון מסודר, למשל עם מאמן כושר פרטי, יגלו שהיכולת לקרוא טבלת ערכים היא כלי עבודה יומיומי.

סדר בדיקה מעשי מול המדף

  1. חזית האריזה: האם יש סמל אדום, ובאיזה רכיב. סמל אחד בנתרן מעיד על משהו אחר מסמל בסוכר.
  2. שורת האנרגיה: כמה קלוריות יש ל-100 גרם, ולא רק במנה שהיצרן בחר להגדיר.
  3. שומנים ושומן טראנס: הסמל בודק רק שומן רווי, ושומן טראנס מופיע בטבלה בנפרד.
  4. סוכרים בכפיות: הנתון הזה מתרגם גרמים לתמונה ברורה.
  5. סיבים וחלבונים: במוצרים דומים, ערך גבוה יותר כאן הוא לרוב יתרון.
  6. רשימת הרכיבים: הרכיבים מופיעים לפי כמותם, והראשונים ברשימה הם הדומיננטיים.
טיפ מעשי: כשמשווים בין שני מוצרים מאותה קטגוריה, כדאי להשוות תמיד ל-100 גרם או ל-100 מ"ל. גודל המנה המוצהר משתנה מיצרן ליצרן, וקל להיתפס להשוואה שאינה הוגנת.

קהלים מסוימים צריכים תשומת לב מיוחדת. אנשים שנדרשים להגביל מלח, ובהם לא מעט אזרחים ותיקים, ימצאו בסמל הנתרן עזרה ראשונית, אבל כדאי שיבדקו את המספר המדויק בטבלה גם במוצרים בלי סמל. מידע על הטבות בתחום הבריאות לגיל השלישי מרוכז במדריך זכויות אזרח ותיק. ומי שקנה מוצר שתיאורו באתר לא תאם את מה שהגיע בפועל, יכול לבדוק את זכויותיו לפי המדריך על ביטול עסקה שבוצעה מרחוק.

מקורות