יוזמה מבורכת של משרד הבריאות: רפורמת סימון המזון

מה קובעות תקנות הסימון התזונתי ומאיפה הן הגיעו

הרפורמה בסימון המזון היא חלק מהפעילות של "אפשרי בריא", התוכנית הלאומית לחיים בריאים ופעילים של משרד הבריאות. בבסיסה עומדות תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), שמגדירות מהו מזון שתכולת הנתרן, הסוכרים או השומן הרווי בו גבוהה, ומחייבות את היצרנים והיבואנים לסמן אותו בחזית האריזה. התקנות אושרו בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2017, והאישור הסופי ניתן ב-25 בדצמבר 2017. מועד הכניסה לתוקף תוכנן במקור למרץ 2018, אך נדחה. בפועל, החובה לסמן בסמלים אדומים חלה מ-1 בינואר 2020.

המטרה המוצהרת פשוטה: לאפשר לצרכן לזהות בתוך שניות, עוד ליד המדף, אם מוצר מסוים עשיר בשלושת הרכיבים שקשורים למחלות כרוניות. עד הרפורמה, את אותו מידע אפשר היה למצוא רק בטבלת הערכים התזונתיים בגב האריזה, באותיות קטנות ובמבנה שלא תמיד קל לפענח. הסמל האדום מעביר את השורה התחתונה לחזית.

מה היה חובה לסמן עוד לפני הרפורמה

גם לפני 2020 לא נמכר בישראל מזון ארוז בלי מידע. על כל אריזה היה צריך להופיע שם המזון, פרטי היצרן, היבואן, המשווק או האורז, תכולת המוצר במשקל או בנפח, רשימת הרכיבים והערכים התזונתיים, הוראות אחסון ושימוש, ותאריך. בתאריכים יש הבחנה שכדאי להכיר: "לשימוש עד" מופיע על מוצרים רגישים, שאחרי התאריך לא מומלץ לאכול אותם, ואילו "מומלץ להשתמש לפני" מופיע על מוצרים פחות רגישים, שבהם התאריך מתייחס בעיקר לאיכות.

הצהרות רשות שהיצרן בוחר להוסיף

לצד החובות, הגדיר משרד הבריאות ביטויים שיצרן רשאי להשתמש בהם רק אם המוצר עומד בתנאים: "נטול" או "ללא" רכיב מסוים, "דל" או "דל מאוד", "מופחת", "קל" או "דיאט". המילה "טרי" שמורה למזון שלא עבר עיבוד, למזון גולמי או קפוא. "טבעי" שונה מ"מרכיבים טבעיים בלבד": מוצר שמוגדר טבעי אינו יכול להיות תערובת של כמה רכיבים, בעוד שהביטוי השני מתאר מוצר מורכב שכל רכיביו טבעיים. ההצהרות האלה ממשיכות להתקיים גם היום, והסמלים האדומים והירוקים נוספו מעליהן.

ערכי הסף לסמל האדום: מוצק, נוזל ושתי פעימות

הרפורמה נכנסה בשני שלבים. בפעימה הראשונה, מ-1 בינואר 2020, נקבעו ספים מקלים יחסית, ובפעימה השנייה, מינואר 2021, הם הוחמרו כך שמוצרים רבים יותר נדרשו לסמן. הסף נמדד תמיד ל-100 גרם במזון מוצק ול-100 מ"ל במשקה. הספים של הפעימה השנייה הם אלה שחלים כיום, ולא פורסם שינוי בהם.

מקור: אפשרי בריא, משרד הבריאות - סימון מזון בסמלים אדומים

סוכר טבעי נספר גם הוא

נקודה שמפתיעה צרכנים רבים: בספירת הסוכרים לצורך הסמל האדום נכללים גם סוכרים טבעיים, כמו אלה שמגיעים מפרי או מחלב, ולא רק סוכר שהיצרן הוסיף. לכן מוצר שאין בו סוכר מוסף כלל עשוי בכל זאת לשאת סמל "סוכרים בכמות גבוהה", אם הרכיבים הטבעיים שבו מתוקים מספיק.

איפה הסמל מופיע ואיך הוא נראה

הגרפיקה אינה נתונה לבחירת היצרן. משרד הבריאות קבע סמלים אחידים, אדומים ובולטים, עם הכיתוב המתאים לכל רכיב, והם מוצבים בחזית האריזה, בצד שבו מופיע שם המוצר, ולא בגב או בצדדים. מוצר שעובר יותר מסף אחד יישא כמה סמלים במקביל. יש חריג לאריזות קטנות מאוד: אריזה שחזיתה 25 סמ"ר או פחות פטורה מהסמלים בחזית. מוצרים שאינם ארוזים, ונמכרים בתפזורת, מטופלים בנפרד, ועליהם בהמשך.

בגלל הפעימה השנייה, מוצרים שלא סומנו בשנת 2020 החלו לשאת סמל ב-2021 בלי ששום דבר בהם השתנה. מי שזוכר מוצר מסוים "נקי" מסמל ופתאום רואה עליו סמל אדום, ההסבר לרוב הוא הסף החדש ולא שינוי במתכון.

טבלת הערכים התזונתיים: הסדר שבו המידע מופיע

הסמל האדום הוא רק הכותרת. את התמונה המלאה ממשיכה לספק טבלת הערכים התזונתיים, שחייבת להופיע בעברית ובתוך מסגרת. התקנות קבעו לה סדר קבוע, שמביא את הנתונים המשמעותיים ביותר לראש הרשימה ומקשה על "הטבעת" מידע לא נוח בתחתיתה. הסדר המחייב הוא אנרגיה, שומנים, נתרן, פחמימות, סיבים תזונתיים, חלבונים ואז ויטמינים ומינרלים.

בתוך כל קבוצה יש פירוט. תחת שומנים מופיעים שומן רווי, שומן טראנס וכולסטרול. תחת פחמימות מופיעים סוכרים, רב-כהלים (ממתיקים מסוג אלכוהולי-סוכרי, שנפוצים במוצרים "ללא סוכר") ועמילן. הסדר הזה דומה למה שנהוג במדינות רבות, ומאפשר לצרכן לסרוק את הטבלה מלמעלה ולמצוא בתוך שורות ספורות את מה שהוא מחפש: כמה קלוריות, כמה שומן ומאיזה סוג, וכמה מלח.

כפיות סוכר: תרגום לשפה של יום-יום

אחד החידושים השימושיים בטבלה הוא תרגום הסוכר לכפיות. כשהמוצר מכיל 2 גרם סוכרים או יותר ל-100 גרם או ל-100 מ"ל, היצרן מציין גם את מספר כפיות הסוכר. לרוב הצרכנים קשה לדמיין מה המשמעות של כמות בגרמים, אבל קל להם לדמיין כפית סוכר נשפכת לכוס. הנתון הזה שימושי במיוחד במשקאות ובמוצרים לילדים, שבהם הכמות לאריזה עלולה להיות גבוהה גם כשהסף לסמל האדום לא נחצה.

למה כדאי לקרוא את הטבלה גם כשאין סמל

הטבלה מכילה נתונים שהסמלים לא נוגעים בהם כלל: קלוריות, פחמימות, סיבים וחלבון. מי שעוקב אחרי משקל, מי שמנהל סוכרת ומי שמנסה להעלות את צריכת החלבון ימצא את המידע הרלוונטי לו רק כאן. גם ההשוואה בין שני מוצרים דומים, למשל שני סוגי דגני בוקר, נעשית בצורה הטובה ביותר דרך הטבלה, כי היא מנורמלת ל-100 גרם ומאפשרת להשוות אחד לאחד. נקודה אחת שדורשת תשומת לב: חלק מהיצרנים מוסיפים עמודה לפי "מנה", וגודל המנה נקבע על ידיהם. ההשוואה ההוגנת היא תמיד בעמודת 100 הגרם.

אילו מוצרים פטורים מהסמל האדום

לא כל מזון שנמכר בסופר חייב בסמל, גם אם הוא עשיר במלח או בשומן. התקנות כוללות רשימת פטורים, ולצידה מגבלה מבנית: הסמל חל רק על מוצרים ארוזים שיש עליהם טבלת ערכים תזונתיים. מזון שנמכר במעדנייה או בתפזורת, כמו בורקס, רוגלך, ממתקים ונקניקים, אינו מסומן בסמל אדום. כך היה המצב בכניסת התקנות לתוקף בינואר 2020, והוא חשוב במיוחד בדלפקי המאפים והבשרים, שם נמכרים חלק מהמוצרים העשירים ביותר בשומן רווי ובנתרן.

רשימת הפטורים

• משקאות משכרים.
• תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל).
• תוספי תזונה ומזון לייעודים רפואיים מיוחדים.
• תערובות תבלינים, מלח ותחליפי מלח.
• מזון חד-רכיבי, כלומר מוצר שמורכב מרכיב אחד בלבד.
• שמן צמחי רגיל. שמן דקל ושמן קוקוס אינם בפטור.
• אריזות שאינן מיועדות לשיווק קמעונאי.
• יחידות שחזיתן 25 סמ"ר או פחות.

המקרה של האגוזים

הפטור למזון חד-רכיבי יוצר הבחנות שנראות לפעמים מוזרות. שקית של סוג אחד של אגוזים פטורה, משום שזה מוצר בעל רכיב אחד. תערובת אגוזים, לעומת זאת, היא מוצר מורכב, ועשויה לקבל סמל אדום, למשל בגלל שומן רווי או מלח מוסף. אותו היגיון מסביר למה שמן קוקוס או שמן דקל מוחרגים מהפטור לשמנים: אלה שמנים צמחיים עשירים בשומן רווי, והמחוקק לא רצה שיזכו להקלה של שמן צמחי רגיל.

המסקנה המעשית לצרכן היא שהיעדר סמל על מוצר מסוים יכול לנבוע מכך שהמוצר פטור, ולא מכך שהוא עומד בסף. מי שקונה במעדנייה, בדלפק הגבינות או במאפייה בתוך הסופר, לא יקבל את ההתרעה הוויזואלית, וצריך לשאול על הרכיבים או להסתפק בהיכרות כללית עם המוצר. בהזמנות מקוון המצב מורכב עוד יותר, כי הסמל מוצג רק אם האתר מעלה תמונה של חזית האריזה. מי שמשווה בין רשתות לפני הזמנה, כפי שמתואר במדריך איפה הכי כדאי להזמין משלוח מרשתות המזון, יכול לבדוק גם באיזה אתר תמונות המוצר ברורות מספיק כדי לזהות את הסמלים.

הסמל הירוק: מה נדרש כדי לקבל אותו

לצד הסמל האדום המחייב, קיים הסמל הירוק: סמל עגול בצבע ירוק שמציין מוצר שעומד בקריטריונים בריאותיים שהגדיר משרד הבריאות. הסמל הירוק הוא וולונטרי, ומוצר שנושא סמל אדום אינו יכול לשאת סמל ירוק. המשמעות היא שהתנאי הבסיסי לסמל ירוק הוא קודם כל לא לחצות אף אחד מספי הסמל האדום, ומעליו מגיעים תנאים נוספים.

את התנאים קובעת ועדה מדעית שמינה משרד הבריאות. העיקרון שמנחה אותה הוא עיבוד מינימלי והימנעות מעודף שומן רווי, סוכר ומלח. כלומר, הסמל הירוק אינו מיועד למוצר מעובד שהצליח "להוריד" כמה גרמים מתחת לסף, אלא למזון שקרוב למצבו הטבעי או שמורכב מרכיבים שנחשבים בסיס לתזונה מאוזנת.

התנאים המרכזיים

בקטגוריות רבות מותר להוסיף למוצר רק תבלינים ומלח, ותקרת הנתרן היא עד 300 מ"ג ל-100 גרם. בלחם התקרה גבוהה יותר, עד 400 מ"ג ל-100 גרם, אבל רק לחם שהוא 100% מלא זכאי לסמל. מוצרי חלב ומחלב זכאים רק אם תכולת השומן בהם עד 5%.

הקטגוריות שיכולות לקבל סמל ירוק

• פירות וירקות. ריבות, מיצים ורוב הפירות היבשים אינם בכלל.
• דגנים מלאים.
• שמן זית, שמן אבוקדו, שמן שקדים, שמן קנולה ושמן חריע.
• אגוזים וזרעים לא מתובלים, וטחינה.
• קטניות.
• מוצרי חלב ומחלב עד 5% שומן.
• ביצים, דגים ועוף.
• תבשילים וסלטים שמורכבים מרכיבים זכאים, בלי לחם.

מכיוון שהסמל אינו חובה, היעדרו אינו אומר שהמוצר לא עומד בתנאים. יצרן קטן עשוי לוותר על התהליך, ויבואן עשוי להשאיר אריזה כפי שהיא. לכן הסמל הירוק שימושי כקיצור דרך כשהוא מופיע, אבל לא כמבחן שלילי כשהוא חסר. שני מוצרים זהים כמעט, אחד עם סמל ירוק ואחד בלי, יכולים להיות שקולים לחלוטין מבחינה תזונתית.

האם הסימון באמת שינה את מה שקונים

לפני שהתקנות נכנסו לתוקף, ערך משרד הבריאות ב-2018 הערכת השפעה רגולטורית. לפי ההערכה, ירידה של 30% בצריכת סוכר, נתרן ושומן רווי עשויה למנוע כ-2,200 מקרי מוות בשנה ולחסוך כ-600 מיליון ש"ח בשנה למערכת הבריאות. בתרחיש שמרני יותר, של ירידה של 20%, ההערכה עמדה על כ-16,300 מקרי מוות שנמנעים וכ-4.5 מיליארד ש"ח בעשור. אלה תחזיות, ולא תוצאות שנמדדו.

מה הראו נתוני הקניות

את התוצאה בפועל בדק אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בסקירה שפורסמה באוגוסט 2022, על בסיס נתוני StoreNext (חברה שאוספת נתוני מכירות מרשתות השיווק). לפי הסקירה, נתח השוק הכמותי של מוצרים עם סמל אדום ירד בכ-0.6 נקודת אחוז לעומת מה שהיה צפוי בלי הרפורמה. הירידה הייתה חדה יותר ב-2020 וחלשה יותר ב-2021, והייתה מובהקת סטטיסטית בשתי השנים. הירידה של כ-0.6 נקודת אחוז שקולה למעבר של כ-33 אלף טון או ליטר בשנה ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים.

בשנת 2022 נעשה הניתוח בניכוי משקאות ממותקים, משום שמינואר 2022 הוטל עליהם מס, והמס היה מערבב את ההשפעה של הסמל עם ההשפעה של המחיר. גם אחרי הניכוי, הירידה בנתח המוצרים המסומנים נמשכה. במגזר החרדי, לעומת זאת, המגמה התהפכה ב-2021. חשוב להבחין בין המס על משקאות ממותקים לבין מס בריאות שנגבה מהשכר: מדובר בשני דברים שונים לגמרי, למרות הדמיון בשם.

מה לא ידוע

אחת הטענות הנפוצות על הרפורמה היא שהיא דחפה יצרנים לשנות מתכונים, להפחית מעט מלח, סוכר או שומן ולרדת אל מתחת לסף. זה מנגנון הגיוני, משום שליצרן יש תמריץ ברור להימנע מסמל אדום על חזית המוצר. אבל לפי הסקירה, אין בידי משרד האוצר נתונים על שינוי מתכונים, ולכן אי אפשר לכמת את ההשפעה הזו. הנתון שנמדד הוא שינוי בבחירות של הצרכנים, ולא שינוי במוצרים עצמם. השאלה אם הרפורמה תגיע לרמות ההשפעה שבהערכה המקורית תלויה במידה רבה בהתנהגות הצרכנים לאורך זמן.

ישראל מול העולם, והקשר לרגולציה האירופית

ישראל לא המציאה את הסמלים, אבל הייתה בין הראשונות לחייב אותם. ישראל הייתה המדינה השלישית בעולם שהחילה סימון אזהרה מחייב בחזית האריזה, אחרי צ'ילה ופרו. במדינות אירופה המובילות בתחום, הסימון הקדמי נשאר וולונטרי.

מקור: משרד האוצר, אגף הכלכלנית הראשית - סקירה תקופתית, אוגוסט 2022

שתי גישות שונות

ההבדל בין המודלים אינו רק משפטי. סימון "רמזור" בבריטניה ו-Nutri-Score בצרפת מדרגים את המוצר בסולם, כך שגם מוצר בינוני מקבל ציון. הסמלים בצ'ילה, בישראל ובמדינות אמריקה הלטינית בנויים כאזהרה בינארית: או שהמוצר חוצה את הסף ומסומן, או שלא. הגישה הבינארית פשוטה לזיהוי מהיר, אבל היא לא מבדילה בין מוצר שנמצא מעט מתחת לסף לבין מוצר שרחוק ממנו מאוד.

מה קורה עם הרפורמה האירופית

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בתחום המזון מאמצת את הרגולציה האירופית, כולל ההוראות על מסירת מידע לצרכן ועל סימון מזון. ההוראות האירופיות שאומצו כלולות בתיקון מס' 10 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשפ"ד-2024. הרפורמה כוללת חריגים שנועדו לשמור על בריאות הציבור, ואחד מהם הוא שמירת הסימון בסמלים אדומים. כלומר, למרות ההתאמה לאירופה, שבה אין חובת סימון אזהרה כזו, הסמל האדום נשאר חלק מהשוק הישראלי, כך היה המצב במאי 2026.

איך להשתמש בסימונים בסופר, ומה הם לא מספרים

הסמלים נועדו לחסוך זמן, לא להחליף שיקול דעת. היעדר סמל אדום אינו הופך מוצר לבריא, משום שהסמל מתייחס רק לנתרן, לסוכרים ולשומן רווי. אין בתקנות סף לקלוריות, לפחמימות או לגלוטן, ולכן מוצר עשיר בקלוריות או בקמח לבן עשוי לעבור בלי שום סמל. גם מוצר שמתוק בממתיקים מלאכותיים או ברב-כהלים יכול להימנע מסמל הסוכר ועדיין להיות רחוק מבחירה תזונתית טובה.

סדר פעולות מעשי ליד המדף

1. מבט ראשון על החזית: יש סמל אדום? כמה? מוצר עם שלושה סמלים שונה מהותית ממוצר עם אחד.
2. אם יש סמל ירוק, זה סימן שהמוצר עבר את התנאים של הוועדה המדעית. אם אין, זה לא אומר דבר.
3. הפיכת האריזה לטבלה: אנרגיה בשורה הראשונה, ואחריה שומנים ונתרן. ההשוואה בין מוצרים נעשית בעמודת 100 גרם או 100 מ"ל.
4. בדיקת כפיות הסוכר, במיוחד במשקאות ובמוצרים לילדים.
5. קריאת רשימת הרכיבים: הרכיבים מופיעים לפי סדר כמותם, כך שהרכיב הראשון הוא העיקרי.

כשהסימון חסר או שגוי

מוצר ארוז שחוצה את הסף ואין עליו סמל, או סמל מוקטן ומוסתר, אינו עומד בדרישות. צרכן שנתקל במקרה כזה יכול לפנות לגורמי האכיפה, ובמקרים של מידע מטעה על המוצר גם לרשות להגנת הצרכן. המדריך תלונה לרשות להגנת הצרכן - מתי זה עובד ואיך מגישים מסביר מתי פנייה כזו אפקטיבית. מי שקנה מוצר מקוון ורק אחרי המשלוח גילה שהוא לא מתאים לו, יכול לבדוק את זכויותיו במדריך החזרת מוצרים או ביטול עסקה מרחוק.

לקהלים שתזונה היא עבורם עניין רפואי, כמו אזרחים ותיקים עם יתר לחץ דם או סוכרת, סמל הנתרן וסמל הסוכר הם כלי עבודה יומיומי. לצד זה כדאי להכיר את ההטבות הקיימות בתחום הבריאות, שמרוכזות במדריך זכויות אזרח ותיק. בכל מקרה של צורך תזונתי מוגדר, הסמלים הם נקודת פתיחה, וההחלטה המלאה נשענת על הטבלה ועל הנחיות הגורם המטפל.

מקורות

• אפשרי בריא, משרד הבריאות - תקנות סימון מזון לא בריא והערכת ההשפעה הרגולטורית
• אפשרי בריא, משרד הבריאות - סימון מזון בסמלים אדומים
• אפשרי בריא, משרד הבריאות - הסימון הירוק
• ויקיפדיה - תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)
• גלובס - אילו מוצרים אינם מסומנים בסמל אדום
• משרד האוצר, אגף הכלכלנית הראשית - סקירה תקופתית, אוגוסט 2022
• משרד הכלכלה - סקירת השפעת רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"