גילוי מרצון - המדריך המקיף  

מהו גילוי מרצון ומה הוא העניק למבקשים

גילוי מרצון הוא הסדר שבו רשות המסים אפשרה לאדם שהחזיק הכנסות או נכסים שלא דווחו לפנות אליה ביוזמתו. בשפת היומיום מכנים הון כזה "כסף שחור" או הון שחור. המבקש חשף את המידע במלואו, שילם את המס שנקבע לו, ובתמורה הרשות התחייבה שלא לפתוח נגדו חקירה פלילית בעניין שחשף. ההסדר מעולם לא היה מחילה על המס עצמו. המבקש שילם את המס המלא, ובנוסף הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים, ובמקרים מסוימים גם עיצומים כספיים.

ההיגיון של ההסדר כפול. מבחינת הנישום, הוא מחליף אי-ודאות מתמשכת, החשש שיום אחד יתגלה החשבון או הנכס, בהליך מוסדר שהתוצאה שלו ידועה מראש בגבולות מסוימים. מבחינת המדינה, הוא מכניס לקופה מס שאחרת ייתכן שלא היה נגבה כלל, ובעלות נמוכה יחסית של כוח אדם לחקירה ולאיתור. על המחיר שהון לא מדווח גובה מכלל הציבור אפשר לקרוא במאמר על כלכלה שחורה ותופעת ההון השחור. על הפגיעה בעסקים שמדווחים כחוק ראו את המאמר כיצד העלמות מס פוגעות בעסקים החוקיים.

החסינות לא ניתנה ברגע ההגשה: רק אחרי תשלום המס שנקבע התחייבה הרשות שלא לפתוח חקירה פלילית בעניין הבקשה. מבקש שהפר את תנאי הכנות, או שלא שילם, איבד את ההגנה. במצב כזה ההליך בוטל והרשות יכלה להשתמש במידע שמסר כראיה נגדו.

על אילו עבירות חלה ההגנה

ההגנה הפלילית חלה על עבירות לפי פקודת מס הכנסה ולפי החוקים שפורטו בנספח א לנוהל. בין החוקים האלה: חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס ערך מוסף, חוק מס קנייה, פקודת המכס, החוק לצמצום השימוש במזומן, חוק הבלו על הדלק וחוק מס רכוש וקרן פיצויים. ההגנה חלה גם על עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, כשעבירת המקור היא אחת מעבירות המס האלה. הנוהל לא חל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית, כמו סחר בסמים, וגם לא על עבירות מנהליות. מי שהכנסתו נבעה ממקור פלילי לא יכול היה להכשיר אותה דרך ההסדר הזה.

ארבעה נהלים ב-15 שנה, והסיום ב-31.8.2026

מקור: ynet - סיום נוהל הגילוי מרצון

גילוי מרצון לא היה מסגרת קבועה. הוא הופעל בגלים, כל פעם כהוראת שעה מוגבלת בזמן. בחמש-עשרה שנה פורסמו ארבעה נהלים, ובין נוהל לנוהל היו תקופות שבהן לא הייתה מסגרת כזו בכלל. הנוהל הרביעי הוכרז ב-25.8.2025. לשון הנוהל קבעה במפורש: "נוהל זה יחול מיום פרסומו ועד ליום 31.8.26". קובץ הנוהל שפורסם באתר gov.il נושא את התאריך 2.9.2025.

הנוהל הרביעי הסתיים ב-31.8.2026 ללא הארכה, ולפי ynet אין לרשות המסים כרגע כוונה לחדש אותו. באותו דיווח, מ-7.9.2026, נמסר גם שמי שייתפס בהעלמת מס מעתה יועמד לדין. נכון לסוף אוקטובר 2026 לא אותרה באתר gov.il הודעה רשמית על הארכה או על נוהל חדש. לכן המצב המעשי הוא שאין כיום מסגרת פעילה של גילוי מרצון עם חסינות פלילית מראש.

התחייבות הרשות שלא לפרסם נוהל נוסף

לפי דיווח בגלובס מ-25.8.2025, רשות המסים התחייבה בפני היועצת המשפטית לממשלה שלא יפורסם נוהל גילוי מרצון נוסף עם תום הנוהל ב-31.8.2026. ההתחייבות, כפי שדווחה, מבדילה את הנוהל הרביעי מקודמיו. הוא הוצג כנוהל סופי, ולא כהוראת שעה שבסופה צפוי חידוש. מי שבעבר דחה את ההחלטה בהנחה ש"תמיד יבוא נוהל חדש" צריך לקחת בחשבון שהדיווחים הנוכחיים מצביעים על כיוון אחר. מדובר בדיווח עיתונאי ולא בהודעה רשמית של הרשות, אבל הוא מתיישב עם הדיווח המאוחר יותר ב-ynet.

ה"מסלול הירוק" והקריטריונים שבטופס ההצהרה

בסיקור התקשורתי של הנוהל הרביעי חזר הכינוי "מסלול ירוק". ביזפורטל תיאר אותו כמסלול מקוצר שאינו מחייב בדיקה פרטנית והסכם שומה. חשוב לדייק: בנוסח הנוהל עצמו אין סעיף בשם "מסלול ירוק"; הקריטריונים מופיעים בטופס ההצהרה שבנספח ב. כלומר, הכינוי עיתונאי. מה שקובע בפועל הוא מה שהמבקש הצהיר בטופס, והאם עמד בספים שהוגדרו בו.

הטופס הגדיר שלושה תחומים, ולכל אחד מהם רף כספי משלו:

מקור: רשות המסים - נוהל גילוי מרצון (הוראת שעה), נספח ב

לגבי חשבונות בחו"ל, הטופס לא הסתפק ביתרה היסטורית. הוא שאל גם אם בוצעו הפקדות או העברות חדשות בעשר השנים שקדמו למועד הבקשה, וחייב לצרף דפי בנק עם יתרות ותנועות לכל שנה. מי שהחזיק חשבון ישן ולא נגע בו שנים הציג תמונה שונה מאוד ממי שהמשיך להזרים אליו כסף. תחום הנכסים הדיגיטליים נוסף בהתאם להתפתחות השוק. על דרך הדיווח השוטפת על מטבעות דיגיטליים ראו את המאמר מס על רווחים בקריפטו - איך מדווחים ומה שיעור המס.

תנאי הסף: מי יכול היה להיכנס ומי נדחה

נוסח הנוהל הרביעי הציב כמה תנאי סף מצטברים. התנאי הראשון והבסיסי הוא גילוי כן ומלא, בתום לב. מי שחשף רק חלק מההכנסות והסתיר חלק אחר לא נכנס להגדרה, ואם הדבר התגלה בהמשך, ההגנה בוטלה. נוסף על כך, המבקש לא היה יכול להיות מי שהורשע בעבירות מס, מי ששילם כופר, או מי שכבר הגיש בעבר בקשה לגילוי מרצון שאושרה. במילים אחרות, ההסדר נועד להיות הזדמנות אחת.

תנאי מרכזי נוסף נוגע לעיתוי. עד מועד הפנייה לא הייתה אמורה להתנהל חקירה או בדיקה בעניינו של המבקש. אותו דבר חל על בן או בת הזוג, על חברות בשליטתם ועל תיקי שותפים. בנוסף, לא הייתה אמורה להיות ברשות המסים ידיעה הקשורה לנושא הבקשה. מי שהרשות כבר הגיעה אליו, אפילו בבדיקה אזרחית שגרתית, לא יכול היה להקדים אותה ב"גילוי".

מעבר לתנאי הסף, לרשות היה שיקול דעת לסרב גם לבקשה שעמדה בהם. הדבר אפשרי כשמידע מהותי על העניין כבר היה בידי רשות שלטונית אחרת, כשפורסם באמצעי תקשורת מרכזיים, או כשהופיע בכתבי בית דין בארץ או בחו"ל. הרעיון פשוט: גילוי מרצון אמור לחשוף משהו שהרשות לא ידעה ולא הייתה עתידה לדעת בקלות.

מה קרה לבקשה שנדחתה

בקשה שלא אושרה לא תשמש את הרשות בהליך פלילי או אזרחי, אך מידע שהגיע אליה בדרך אחרת נשאר כשר לשימוש. החלטת דחייה נומקה, למעט דחייה בשל אי עמידה בתנאי הסף (סעיפים 3 עד 6 לנוהל). מי שנדחה לא הפך אוטומטית לנאשם בגלל הפנייה עצמה. מנגד, הוא גם לא קיבל הגנה כלשהי, ונשאר חשוף אם המידע הגיע לרשות ממקור עצמאי.

איך התנהל ההליך: מהגשה ועד סגירת התיק

הבקשה הוגשה לגורם אחד בלבד: הסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין ברשות המסים. ההגשה נעשתה באמצעות טופס מקוון באזור האישי באתר רשות המסים, והמבקש חתם עליה בעצמו. אם היה מיוצג, צורף ייפוי כוח. בנוהל הרביעי לא היה מסלול אנונימי. מי שרצה לבדוק את התנאים דרך מייצג בלי לחשוף את שמו, כפי שהתאפשר בנהלים קודמים, לא יכול היה לעשות זאת הפעם.

לבקשה צורפו הפרטים שהגדירו את היקף הגילוי: שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה או ההון, פירוט ההכנסות שעליהן לא שולם מס, ומסמכים שתומכים בטענות, כמו דפי חשבון, חוזים ואישורי ירושה. גלובס דיווח שבנוהל הרביעי נדרשה גם הוכחה למקור הקרן, ולא רק לפירות שהיא הניבה.

אחרי האישור: מעבר לגורם האזרחי

בקשה שאושרה עברה לגורם האזרחי שמטפל בשומה, בדרך כלל פקיד השומה. מכאן ההליך התפצל לשתי דרכים. בדרך הראשונה, הטיפול נעשה בדוחות או בדוחות מתקנים. כשהטיפול נעשה בדוחות, היה צריך להגיש אותם תוך 90 ימים מיום קבלת ההחלטה על אופן הטיפול בבקשה, ולא מיום אישור הבקשה. בדרך השנייה, הטיפול נעשה בהליך שומה. במקרה כזה הסכם שומה, או שומה לפי מיטב השפיטה, נקבעו תוך שנה מאישור הבקשה, והגורם המוסמך היה רשאי להאריך את המועד.

התשלום והחסינות

הסכום לתשלום כלל את קרן המס, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים, וכן עיצומים כספיים אם הוטלו. רק אחרי שהמס שנקבע שולם בפועל חלה ההתחייבות שלא לפתוח חקירה פלילית בעניין הבקשה. ההגנה הייתה מותנית לאורך כל הדרך. אם התגלה שהגילוי לא היה מלא, או אם המבקש לא שילם, ההליך או החסינות בוטלו, והרשות יכלה להשתמש במידע שנמסר לה כראיה. מכאן שהשלב המסוכן ביותר היה דווקא גילוי חלקי: הוא חשף את המבקש בלי להגן עליו.

מה השתנה לעומת הנהלים הקודמים, ומה ההיקפים

הנוהל הרביעי היה מחמיר מקודמיו. לפי הדיווח בגלובס, בוטלו המסלול האנונימי והמסלול המקוצר שהיו קיימים בנהלים הקודמים. בנוסף נקבעה חובה להוכיח את מקור הקרן, ולא הותר קיזוז הפסדים כפי שהתאפשר בנוהל 2017. המשמעות המעשית: מי שקיווה להקטין את חבות המס בעזרת הפסדים משנים אחרות לא נהנה מכך במסגרת הנוהל. מי שלא יכול היה להוכיח מאיפה הגיע הכסף מלכתחילה נתקל בקושי ממשי.

הנתונים על הנוהל הרביעי פורסמו אחרי סיומו. לפי דיווח בביזפורטל וב-ynet, בנוהל הרביעי הוגשו 823 בקשות, כמחציתן בחודש האחרון, וההון שדווח הוא כ-1.89 מיליארד ש"ח. קרן המס המשוערת עומדת על כ-152.6 מיליון ש"ח. הנתונים מבוססים על הצהרות המבקשים ועשויים להשתנות במהלך הבדיקה.

לשם השוואה, בשלושת הנהלים הקודמים יחד נפתחו כ-9,000 תיקים ונגבו כ-5 מיליארד ש"ח מס. הפער בין הנוהל הרביעי לקודמיו בולט, והוא מתיישב עם ההחמרה בתנאים: פחות מסלולים, דרישות הוכחה גבוהות יותר, וביטול האפשרות לבדוק את התנאים באופן אנונימי.

הנתון שלפיו כמחצית הבקשות הוגשו בחודש האחרון מלמד על דפוס מוכר. רבים דוחים החלטה מסוג זה עד הרגע האחרון. כשהמסגרת מוצגת כסופית, הדחייה הזו מותירה אותם מחוץ לה.

מה נשאר למי שלא הגיש עד 31.8.2026

אין כיום מסגרת שמעניקה חסינות פלילית מראש למי שמדווח באיחור על הכנסות או הון שלא דווחו. זה ההבדל המהותי בין התקופה שבה הנוהל היה בתוקף לבין המצב היום. הדרך שנשארה היא ההסדרה הרגילה מול פקיד השומה: הגשת דוח שלא הוגש, או דוח מתקן לדוח שכבר הוגש וחסר בו מידע. ההסדרה הזו אינה מלווה בהתחייבות שלא להעמיד לדין. על התשלום חלים ריבית, הצמדה וקנסות לפי דיני המס, והשיעורים נקבעים לפי ההוראות העדכניות.

אי הגשת דוח היא עבירה בפני עצמה

לפי כל זכות, אי הגשת דוח שנתי במועד בלי אישור פקיד השומה היא עבירה פלילית, שדינה עד שנת מאסר או קנס. כשלא הוגש דוח, פקיד השומה רשאי לקבוע את ההכנסה והמס לפי שיקול דעתו. כלומר, מי שמחזיק הכנסה לא מדווחת ואינו פועל עלול לגלות שהרשות קובעת עבורו את השומה, בלי שהיה לו חלק בהצגת הנתונים. על החובה להגיש דוח ועל מי שחייב בכך ראו את המאמר דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.

חלון של 4 שנים לתיקון דוח

דוח שהוגש אפשר לתקן עד 4 שנים מתום השנה שבה הוגש. לדוגמה, דוח לשנת המס 2021 אפשר לתקן עד סוף 2026. גם לפקיד השומה יש מסגרת זמן דומה: הוא רשאי לבדוק דוח בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה הוגש. מי שמבקש לתקן דוח ישן כדאי שיבדוק את המועד בהקדם, כי שנה שעוברת עלולה להוציא דוח מהחלון.

צעדים מעשיים

• לרכז את כל המסמכים: דפי בנק לכל שנה, חוזים, אישורי ירושה ומסמכי העברות.
• לבדוק אם הוגשה בעבר הצהרת הון, ומה נכלל בה. פער בין הצהרה קודמת למצב בפועל הוא נקודה שהרשות בודקת.
• לבחון את המצב עם מייצג מוסמך במיסים, כמו רואה חשבון או עורך דין, לפני כל פנייה לרשות. כך אפשר להבין את החשיפה ואת מסלול הדיווח המתאים.

למי הנושא רלוונטי: סוגי הכנסות שנשארים לא מדווחים

הון לא מדווח אינו נחלתם של בעלי עסקים בלבד. גם שכירים, משכירי דירות, יורשים ומשקיעים פרטיים עשויים להחזיק הכנסה לא מדווחת, לפעמים בלי שהם מודעים לכך. כל אזרח ישראלי חייב לדווח על הכנסותיו, בארץ ובחו"ל, גם אם הוא שכיר שלא הגיש דוח מעולם.

הנה כמה מצבים נפוצים:

• שכר דירה: מי שמשכיר דירה ולא דיווח על ההכנסה נמצא באחד התחומים שהופיעו במפורש בטופס ההצהרה. על החלופות הקיימות ראו את המאמר מס על השכרת דירה - שלושת המסלולים ומתי כדאי כל אחד, ואת המאמר על רווחים מהשכרת דירה.
• חשבונות והשקעות בחו"ל: חשבון בנק, תיק השקעות או נכס נדל"ן מחוץ לישראל מחייבים דיווח. עליהם חלים גם כללי המיסוי על רווחים. על כך במאמרים המס על רווחים בבורסה ומס על השקעות נדל"ן בחו"ל.
• ירושה בחו"ל: כסף שהתקבל בירושה צריך להיות מגובה במסמכים שמוכיחים את מקורו. אחרת הרשות עלולה לראות בו הכנסה חייבת. גם פירות של כספי ירושה, כמו ריבית ודיבידנדים, חייבים בדיווח ובמס.
• עובדים שעברו לחו"ל: מי שעבר לעבוד מחוץ לישראל ולא בירר את מעמדו לצורכי מס עלול לגלות שנשארה עליו חובת דיווח.
• נכסים דיגיטליים ומזומן: רווחים ממטבעות דיגיטליים, וכן החזקה או העברה של מזומן מעבר למותר, נוגעים לחוקים שבהם עסק הנוהל. על המגבלות ראו את המאמר חוק המזומן - כל המידע שחובה לדעת.

סגירת חשבון בנק אינה מוחקת את ההיסטוריה שלו. הטופס של הנוהל הרביעי דרש דפי יתרות ותנועות לכל שנה, והפרט הזה מלמד שהרשות בוחנת את התמונה לאורך זמן ולא רק את המצב ברגע מסוים. שיתוף המידע בין מדינות ובין מוסדות פיננסיים הלך והתרחב, וההנחה שחשבון סגור או נכס רחוק אינם גלויים נעשית פחות ופחות סבירה.

מקורות

• רשות המסים - נוסח נוהל גילוי מרצון (הוראת שעה): https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedures-250825/he/IncomeTax_procedures-250825.pdf
• ynet - סיום הנוהל וארבעת הנהלים: https://www.ynet.co.il/economy/article/hkjps1n00zl
• גלובס - התחייבות הרשות וההחמרות בנוהל: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001519820
• ביזפורטל - פרסום הנוהל והמסלול המקוצר: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20020819
• ביזפורטל - היקפי הבקשות וההון שדווח: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20041474
• כל זכות - הגשת דוח שנתי למס הכנסה: https://www.kolzchut.org.il/he/הגשת_דו"ח_שנתי_למס_הכנסה