גילוי מרצון - המדריך המקיף  

מה זה גילוי מרצון ולמה המדינה מפעילה אותו

גילוי מרצון הוא הסדר שבו אדם שהחזיק הכנסות או הון שלא דווחו למס פונה ביוזמתו לרשות המסים. הוא חושף את המידע במלואו ומשלם את המס שהיה עליו לשלם מלכתחילה. בתמורה הרשות, בתיאום עם גורמי האכיפה, מוותרת על העמדה לדין פלילי בגין עבירות המס הקשורות לאותו הון. במילים פשוטות: הכסף עובר מהצד ה"שחור" לצד המדווח, והנישום משלם את המס בלי להסתכן בכתב אישום. רקע רחב יותר על התופעה עצמה מופיע במאמר על הכלכלה השחורה והשפעתה על הציבור.

ההסדר אינו פרס לעברייני מס. מבחינת המדינה, חקירה פלילית ארוכה דורשת כוח אדם, זמן ומשאבים משפטיים, ובסופה לא תמיד נגבה המס. כשהנישום מגיע בעצמו עם המסמכים, הרשות גובה את הכסף מהר יותר ובמאמץ קטן יותר, וגם מתעדכנת במידע על נכסים שלא הכירה. בנוסף, כל שקל שמדווח מצמצם את הפער בין מי שמשלם את מלוא המס לבין מי שמתחמק ממנו. על הפגיעה של התחמקות כזו בעסקים שמדווחים כחוק אפשר לקרוא במאמר כיצד העלמות מס פוגעות בעסקים החוקיים.

גילוי מרצון חל על הכנסות מפעילות חוקית שלא דווחה, ואינו מכשיר כסף שמקורו בפעילות פלילית. הנוהל לא נועד רק לבעלי עסקים. אוכלוסיות שנתקלות בו לעיתים קרובות הן משכירי דירות שלא דיווחו על שכר הדירה, עובדים שעברו לעבוד בחו"ל ולא דיווחו על הכנסות שם, משקיעים שלא דיווחו על רווחים בשוק ההון ויורשים של כספים או נכסים בחשבונות בחו"ל. מי שמתלבט איך מחושב המס על רווחי השקעות ימצא הסבר במאמר על המס על רווחים בבורסה. גם שכיר שמעולם לא הגיש דוח חייב בדיווח כשיש לו הכנסות או נכסים שמחייבים זאת. הגדרת השכיר אינה פוטרת אותו מהחובה הזו.

מצב הנוהל באוקטובר 2026 - ארבעה נהלים ב-15 שנה

גילוי מרצון בישראל לא פעל ברציפות. בכל פעם הוא פורסם כהוראת שעה לתקופה מוגדרת, ובסופה נסגרה האפשרות להגיש בקשות. הנוהל שפורסם ב-25 באוגוסט 2025 היה הרביעי בתוך כ-15 שנה. הוא חל עד 31 באוגוסט 2026, ומאז אין מסגרת פעילה להגשה. לפי דיווח מספטמבר 2026, לרשות המסים אין כרגע כוונה לחדש את הנוהל, ולא נמצאה הודעה רשמית על הארכה. נכון לאוקטובר 2026 תקופת ההגשה בנוהל האחרון הסתיימה, ולא פורסמה הודעה רשמית על הארכה.

מקור: ynet - דיווח על סיום הנוהל והנהלים הקודמים

כמה בקשות הוגשו וכמה מס נגבה

הנוהל האחרון הניב היקפים צנועים בהשוואה לקודמיו. לפי נתונים שפורסמו בספטמבר 2026 הוגשו בו 823 בקשות. ההון שדווח הגיע לכ-1.89 מיליארד ש"ח, וקרן המס המשוערת לכ-152.6 מיליון ש"ח. בשלושת הנהלים הקודמים יחד נפתחו כ-9,000 תיקים ונגבו כ-5 מיליארד ש"ח מס. הפער נובע בין היתר מכך שחלק גדול מהכספים הלא מדווחים בחו"ל הוסדר כבר בנהלים הקודמים, ומכך שחילופי המידע בין מדינות הגדילו את הסיכוי שהרשות תגיע למידע לפני שהנישום יפנה אליה.

מקור: Bizportal - נתוני הנוהל האחרון והנהלים הקודמים

מי יכול היה להגיש בקשה: תנאי הסף

כדי שבקשה תתקבל, הנוהל קבע כמה תנאים מצטברים. כולם עוסקים בשאלה אחת: האם הפנייה באמת יזומה, או שהנישום פונה רק כי הבין שהרשות כבר קרובה אליו. הנוהל נועד לתגמל את מי שמגיע ראשון ובכנות, ולכן כל סימן לכך שהמידע כבר נמצא בידי גורם רשמי עלול להביא לדחיית הבקשה. אלה התנאים המרכזיים בנוהל 2025-2026:

• הגילוי חייב להיות כן ומלא ולהיעשות בתום לב. דיווח חלקי, על חלק מההון או על חלק מהשנים, אינו עומד בתנאי.
• המבקש לא הורשע בעבר בעבירות מס ולא שילם כופר על עבירת מס.
• המבקש לא הגיש בעבר בקשה לגילוי מרצון שאושרה. מי שכבר נהנה מחסינות באחד הנהלים הקודמים לא יכול היה לחזור למסלול.
• עד מועד הפנייה לא נפתחה נגד המבקש בדיקה או חקירה של רשות המסים, של רשות אכיפה אחרת בענייני מס או של המשטרה.
• התנאי הקודם חל גם על בן או בת הזוג, על חברות שבשליטתם ועל תיקים של שותפים.
• לרשות אין מידע הקשור לבקשה שהגיע אליה לפני הפנייה.

הנוסח של הנוהל האחרון לא כלל חריג של מחלה קשה או גיל מבוגר שיאפשר הגשה חוזרת למי שכבר קיבל אישור בעבר. מי שקיבל בעבר אישור לגילוי מרצון, הורשע בעבירת מס או שילם כופר על עבירה כזו, לא עמד בתנאי הנוהל האחרון. כדאי לשים לב גם להיקף הרחב של תנאי החקירה: בדיקה פתוחה של חברה שבשליטת בן הזוג חוסמת גם את המבקש עצמו. הכוונה היא למנוע מצב שבו מידע שכבר מתגלגל בתוך הרשות "מוקדם" באמצעות פנייה של קרוב.

הסדר כלכלי בין בני זוג, כמו הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, אינו מנתק אותם לעניין התנאי הזה. הנוהל בוחן שליטה בפועל בחברות ובתיקים, ולא רק בעלות רשומה. רקע על ההסכמים עצמם מופיע במאמר על הסכם לחיים משותפים.

אילו עבירות מכוסות בחסינות ואילו לא

החסינות שניתנה בגילוי מרצון אינה מוגבלת למס הכנסה. היא חלה על מגוון חוקי המס בישראל, כי הכנסה שלא דווחה נוגעת לרוב ליותר ממס אחד. לפי הנוהל, החסינות חלה על עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין, פקודת המכס, חוק מס קנייה, החוק לצמצום השימוש במזומן וחוקי מס נוספים. בעל עסק שלא הוציא חשבוניות על חלק מהעסקאות, למשל, עבר לרוב גם על חוקי מס הכנסה וגם על חוקי מע"מ. החסינות נועדה לכסות את שני ההיבטים יחד. הסבר על המע"מ עצמו מופיע במאמר על מס ערך מוסף.

נקודה מהותית נוספת היא הלבנת הון. עבירות מס חמורות יכולות להיחשב גם עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, וכך מי שהעלים מס חשוף לאישום נוסף וחמור יותר. החסינות בנוהל חלה גם על עבירת הלבנת הון, כשעבירת המקור היא עבירת מס. זה אחד ההבדלים הגדולים בין מי שמסדיר את ההון במסגרת הנוהל לבין מי שנתפס בלי הסדר: השני עלול להתמודד עם שני כתבי אישום ולא עם אחד.

מה נשאר מחוץ לנוהל

הנוהל לא חל על הכנסות מפעילות לא חוקית. מי שמקור הכסף שלו בסחר בסמים, בהימורים לא חוקיים או בכל עבירה פלילית אחרת שאינה עבירת מס לא יכול היה להיעזר בגילוי מרצון כדי להכשיר את הכסף. הנוהל גם לא חל על עבירות מנהליות לפי חוק העבירות המנהליות. אלה עבירות טכניות יחסית, כמו איחור בהגשת דוחות, שמטופלות בקנס מנהלי ולא בהליך פלילי, ולכן אין בהן צורך בחסינות. מי שבעייתו היא דוח שלא הוגש בזמן, בלי הון סמוי מאחוריו, צריך פשוט להסדיר את ההגשה. במאמר על דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך מפורט מי חייב בכך.

המסלול הרגיל והמסלול הירוק המקוצר

בנוהל 2025-2026 פעלו שני מסלולים. המסלול הרגיל מיועד לכל מקרה שעומד בתנאי הסף. בו הרשות בוחנת לעומק את מקורות ההכנסה, את השנים הרלוונטיות ואת המסמכים, ובסוף הבדיקה נקבעת השומה. המסלול הירוק הוא מסלול מקוצר לשלושה סוגי מקרים נפוצים ופשוטים יחסית. הוא אינו מחייב בירור ארוך, ולכן הטיפול בו מהיר יותר. המסלול הירוק נועד לשכר דירה למגורים עד 250,000 ש"ח בשנה, לחשבונות בחו"ל עם יתרה מתחת ל-4,000,000 ש"ח ב-31.12.2014, ולהכנסה מנכסים דיגיטליים עד 500,000 ש"ח.

מקור: רשות המסים - נוהל גילוי מרצון (הוראת שעה, אוגוסט 2025)

הדוגמה הנפוצה ביותר במסלול הירוק היא שכר דירה. קחו מקרה היפותטי: דנה משכירה כבר כמה שנים דירה שירשה, ומעולם לא דיווחה על ההכנסה. אם שכר הדירה למגורים לא עלה על התקרה, המקרה שלה מתאים למסלול המקוצר. במקרים כאלה חשוב להבין קודם את חבות המס האמיתית, כי לעיתים קרובות קיימים פטורים או מסלולי מס מופחתים על שכר דירה. הסבר מפורט מופיע במאמר על רווחים מהשכרת דירה וכמה מס משלמים עליהם. גם בחשבונות בחו"ל התנאי ברור: היתרה נבדקת למועד קובע ישן, והמסלול מיועד לחשבונות שלא קיבלו הפקדות חדשות. מי שמחזיק חשבון כזה או שוקל לפתוח אחד ימצא רקע במאמר על פתיחת חשבון בנק בחו"ל.

מה קרה למסלול האנונימי

בנהלים קודמים פעל גם מסלול אנונימי. בו נציג מטעם הנישום ניהל משא ומתן מול הרשות בלי לחשוף את שמו, והנישום החליט רק בסוף אם לקבל את ההסדר ולהזדהות. בנוהל האחרון לא היה מסלול אנונימי, וכל בקשה הוגשה בשם המבקש. המשמעות היא שהחשיפה בנוהל 2025-2026 הייתה מיידית, ולא הייתה אפשרות "לבדוק את המים" לפני ההזדהות.

איך התנהל ההליך - מהגשת הבקשה ועד החסינות

ההליך בנוהל האחרון היה מקוון ומסודר בשלבים. כל שלב תלוי בשלב שלפניו, והחסינות בסוף השרשרת מותנית בהשלמת כולם. אלה השלבים העיקריים:

1. הגשת הבקשה בטופס מקוון באזור האישי באתר רשות המסים. הבקשה הופנתה לסמנכ"לית הבכירה לחקירות ומודיעין, ורק היא הוסמכה להחליט עליה.
2. צירוף פירוט מלא: שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה, ההכנסות שלא דווחו ומסמכים שתומכים בטענות, כמו דפי חשבון, חוזים ואישורי ירושה.
3. בדיקת עמידה בתנאי הסף, כולל בדיקה שאין חקירה או מידע קודם הקשור לבקשה.
4. אחרי האישור, העברת הטיפול לפקיד השומה או לגורם המס הרלוונטי.
5. הגשת דוחות מתקנים בתוך 90 יום מהאישור, או חתימה על הסכם שומה בתוך שנה מהאישור.
6. תשלום המס שנקבע. רק אחרי התשלום החסינות נכנסת לתוקף.

התשלום אינו מסתכם במס עצמו. הוא כולל את קרן המס, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים, וכן עיצומים כספיים אם הוטלו. מי שמעריך מראש את העלות צריך לקחת בחשבון שככל שההכנסה ישנה יותר, רכיבי ההצמדה והריבית תופסים חלק גדול יותר מהסכום הכולל. שאלות כמו קיזוז הפסדים, הוכחת מקור של כספי ירושה או סיווג ההכנסה נבחנות במסגרת השומה מול פקיד השומה. מסמכים חזקים מקצרים את הבירור ומפחיתים מחלוקות.

החסינות ניתנת רק אחרי תשלום המס שנקבע, ולא ברגע הגשת הבקשה. טעות נפוצה היא להניח שעצם הפנייה מעניקה הגנה מלאה. בפועל, הגשת הבקשה פותחת תהליך, והחסינות היא התוצאה שלו. היא מותנית בכנות הגילוי ובהשלמת התשלום. מי שמגיע לשלב הדוחות המתקנים צריך לעמוד במועדים, כי חריגה מהם עלולה לעכב את ההליך ולפגוע בו.

מסמכים שמוכיחים את מקור הכסף, כמו צוואה, צו ירושה או אישורי העברה ישנים, שווים זהב בשלב השומה. כספים שמקורם לא הוכח עלולים להיות מסווגים כהכנסה חייבת במלואה, גם אם בפועל הם היו ירושה.

מה קורה כשבקשה נדחית או כשהגילוי לא מלא

הרשות אינה חייבת לאשר כל בקשה. היא רשאית לדחות בקשה כשמידע מהותי הקשור אליה כבר נמצא בידי רשות שלטונית אחרת, פורסם בכלי תקשורת מרכזיים או מופיע במסמכים של הליך משפטי בארץ או בחו"ל. ההיגיון זהה לתנאי הסף: אם המידע כבר גלוי, הפנייה כבר אינה "מרצון" במובן שהנוהל ביקש לתגמל. מי שהמידע עליו מופיע בכתב תביעה, בכתב אישום נגד אדם אחר או בכתבה עיתונאית נמצא בסיכון ממשי לדחייה.

אם הבקשה נדחתה, הרשות לא תשתמש במידע שבה בהליך פלילי או אזרחי, אבל רשאית להשתמש במידע שהגיע אליה בדרך אחרת. ההבחנה הזו חשובה. הדחייה אינה הופכת את הבקשה לראיה נגד המבקש, אבל היא גם אינה "מחסנת" אותו. אם הרשות מחזיקה מידע עצמאי, ממקור מודיעיני, מבנק או מחילופי מידע עם מדינה אחרת, היא רשאית להמשיך לפעול על בסיסו כרגיל.

גילוי חלקי ואי תשלום

מצב חמור יותר הוא בקשה שאושרה, אבל מתברר שהגילוי בה לא היה כן או שהמס לא שולם. במקרה כזה החסינות מתבטלת, והמידע שנמסר בבקשה יכול לשמש ראיה. לכן גילוי חלקי, למשל דיווח על חשבון אחד בחו"ל והסתרת חשבון שני, מסוכן יותר מאי פנייה בכלל: הנישום מסר לרשות מידע מפליל, וההגנה שציפה לה נעלמת. הכלל הפשוט הוא שכל ההון וכל השנים נכנסים לבקשה, או שהבקשה אינה עומדת בתנאי הנוהל. מכאן גם החשיבות של בדיקה מקדימה ויסודית של כל מקורות ההכנסה, כולל חשבונות שנסגרו, נכסים דיגיטליים והכנסות של חברות בשליטה.

חילופי מידע בין מדינות ומה המשמעות אחרי סיום הנוהל

אחת הסיבות המרכזיות לכך שגילוי מרצון היה רלוונטי לרבים היא השינוי בסודיות הבנקאית בעולם. ישראל חתומה על הסכמים לחילופי מידע פיננסי עם מדינות אחרות. ההסכם עם ארצות הברית נקרא FATCA (חוק אמריקאי לדיווח על חשבונות זרים), והוא מבוסס על חילופי מידע אוטומטיים לפי אמנת המס בין המדינות. בפועל, מוסדות פיננסיים מדווחים לרשויות על חשבונות של תושבי מדינות אחרות, והמידע מועבר למדינת התושבות של בעל החשבון. בעולם כזה, ההנחה שכסף בבנק זר "לא נראה" כבר אינה מציאותית. על הצד השני של התמונה, מדינות שנחשבו בעבר מקלט, אפשר לקרוא במאמר מקלטי מס - לעשירים בלבד?

סיום הנוהל ב-31 באוגוסט 2026 אינו מבטל את חובת הדיווח על הכנסות ונכסים, בארץ ובחו"ל. מי שלא הסדיר הון לא מדווח בתקופת הנוהל נשאר חשוף להליכי אכיפה רגילים, בלי מסגרת החסינות שהנוהל סיפק. גם סגירת חשבון אינה מוחקת את ההיסטוריה שלו: המידע על חשבון שהיה קיים יכול להגיע לרשות גם אחרי הסגירה. ההון הלא מדווח לא נעלם, הוא רק עבר ממקום אחד לאחר.

במקביל, גם בלי נוהל פעיל, מערכת המס כוללת כלים שמחייבים שקיפות. הצהרת הון, שרשות המסים יכולה לדרוש מנישומים, מציגה את כלל הנכסים וההתחייבויות במועד מסוים. השוואה בין הצהרות לאורך השנים חושפת פערים שלא מוסברים בהכנסות המדווחות. הסבר על הכלי הזה מופיע במאמר מהי הצהרת הון ומי צריך להגיש אותה. מי שמחזיק כספים בחו"ל, גם כשמקורם חוקי לגמרי, כמו ירושה או חיסכון מעבודה קודמת, צריך לבדוק אם הוא חייב בדיווח שנתי. בנוסף, כספים שהניבו פירות כמו ריבית או דיבידנדים חייבים במס על הרווחים עצמם.

מקורות

• רשות המסים - נוהל גילוי מרצון, הוראת שעה מאוגוסט 2025: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedures-250825/he/IncomeTax_procedures-250825.pdf
• רשות המסים - הסכם FATCA לחילופי מידע עם ארצות הברית: https://www.gov.il/BlobFolder/guide/information-replacement-agreements/he/information_replacement_agreements_fatca_agreement-heb.pdf
• ynet - סיום הנוהל והנהלים הקודמים: https://www.ynet.co.il/economy/article/hkjps1n00zl
• Bizportal - מסלולי הנוהל האחרון: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20020819
• Bizportal - נתוני הבקשות והמס בנהלים: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20041474