מיהו שכיר בעל שליטה ולמה עוברים למבנה הזה

שכיר בעל שליטה הוא אדם שממלא שני תפקידים באותה חברה: הוא מחזיק ברוב המניות שלה, או בכולן, ובמקביל הוא מועסק בה ומקבל ממנה משכורת. ההבדל משכיר רגיל אינו בעבודה עצמה, אלא במי שמחליט על תנאי ההעסקה. שכיר רגיל מקבל את שכרו ממעסיק חיצוני ואין לו השפעה על חלוקת הרווחים; בעל שליטה קובע בעצמו כמה ישולם לו כמשכורת, כמה יופקד עבורו לחיסכון וכמה יישאר בקופת החברה.

התרחיש הנפוץ הוא של אדם שהשתכר משכורת גבוהה כשכיר, והגיע למסקנה שבמדרגות המס העליונות חלק ניכר מכל שקל נוסף הולך למס. במקום להמשיך כעובד, הוא מקים חברה בבעלותו, והחברה היא שמספקת את השירותים למקום העבודה הקודם או ללקוחות אחרים. התשלום עובר לחברה, והחברה משלמת לו משכורת. מבנה דומה, שבו אדם הופך מעובד לנותן שירותים דרך חברה, מוסבר בהרחבה גם במאמר על חברות צינור והאפשרות להיות שכיר ולהרוויח כעצמאי.

המניע המרכזי למעבר הוא מיסויי: מס החברות בישראל קבוע, בעוד שמס ההכנסה על יחיד עולה עם גובה ההכנסה. מי שמרוויח סכומים צנועים לא ירוויח הרבה מהמבנה הזה, ולעיתים אף יפסיד בגלל עלויות ההנהלה והדיווח של חברה. מי שהכנסתו גבוהה במיוחד, ובעיקר מי שאינו זקוק לכל הכסף מיד ויכול להשאיר חלק ממנו בחברה, עשוי למצוא בו יתרון ממשי.

חשוב להבין כבר בשלב הזה שהחברה היא ישות משפטית נפרדת. הכסף שנכנס אליה אינו כספו הפרטי של בעל השליטה, וכל העברה של כסף מהחברה אליו - משכורת, דיבידנד, הלוואה או הטבה - מקבלת טיפול מס משלה. מי ששוקל את המעבר כדאי שיכיר גם את ההבדלים בין עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ, כדי לוודא שחברה היא אכן המבנה המתאים לו.

מס פרוגרסיבי מול מס חברות - איפה נוצר הפער

שיטת מיסוי ההכנסות בישראל מכונה פרוגרסיבית. ההכנסה מחולקת לשכבות, "מדרגות מס", וכל שכבה מחויבת בשיעור משלה. השכבה הראשונה ממוסה בשיעור נמוך, וככל שההכנסה מטפסת, השכבות העליונות ממוסות בשיעורים גבוהים יותר. המשמעות היא שאדם במדרגה הגבוהה אינו משלם את השיעור העליון על כל הכנסתו, אלא רק על החלק שחוצה את סף המדרגה.

מדרגות מס הכנסה לשכיר ב-2026

המדרגות החודשיות הורחבו בהוראת שעה שתוקפה מ-1 בינואר 2026, לפי פרסום מדרגות המס של רשות המסים לשנת 2026:

הכנסה חודשית (ש"ח)שיעור המס על השכבה
עד 7,01010%
7,011 עד 10,06014%
10,061 עד 19,00020%
19,001 עד 25,10031%
25,101 עד 46,69035%
46,691 עד 60,13047%
מעל 60,13050% (47% ועוד מס יסף של 3%)

מקור: ביזפורטל - מדרגות המס ומס היסף ב-2026

דוגמה: משכורת של 60,000 ש"ח בחודש

קחו מקרה היפותטי: אבי מועסק כשכיר ומשתכר 60,000 ש"ח ברוטו בחודש. הסכום נמצא מתחת לסף של 60,130 ש"ח, ולכן המדרגה השולית שלו היא 47% ולא 50%. גם 47% חלים רק על החלק העליון של השכר, בין 46,691 ל-60,000 ש"ח. חישוב גס לפי המדרגות בלבד, לפני נקודות זיכוי, ביטוח לאומי ומס בריאות, מגיע למס הכנסה של כ-18,600 ש"ח בחודש, כלומר שיעור ממוצע של כ-31%. הטעות הנפוצה היא לחשוב שאבי משלם חצי מכל שכרו; בפועל השיעור הגבוה נוגס רק בשקלים האחרונים. להרחבה על החישוב קיים מאמר על מדרגות מס הכנסה 2026 וכמה באמת נשאר מהמשכורת.

מול המדרגה השולית של 47%, חברה משלמת מס חברות קבוע של 23% על הרווח החייב, ללא קשר לגובהו. כאן נוצר הפער: כל שקל של רווח שנשאר בחברה ממוסה ב-23%, בזמן שאותו שקל, אילו שולם כמשכורת לאדם בהכנסה גבוהה, היה ממוסה ב-47% או ב-50%. פרטים נוספים על אופן החישוב והדיווח מופיעים במאמר על מיסוי חברות בישראל ושיעור מס החברות.

משיכת הרווחים מהחברה - מה הנטל האמיתי

בעל שליטה שבוחר במבנה של חברה ישלם לעצמו בדרך כלל משכורת מתונה, שממוסה במדרגות הנמוכות והבינוניות, ואת יתרת הרווח ישאיר בחברה. עד כאן הרווח שבחברה ספג מס חברות של 23% בלבד. אבל כאן נעצרת התמונה שמציגים פעמים רבות, וכאן גם נמצא המקום שבו רבים מתבלבלים.

כשבעל השליטה רוצה להוציא את הרווחים שנצברו ולהשתמש בהם לצרכיו הפרטיים, הדרך המקובלת היא חלוקת דיבידנד. דיבידנד הוא הכנסה של בעל המניות, והוא חייב במס נוסף ברמה האישית: 30% לבעל מניות מהותי, המחזיק 10% מהמניות ומעלה, ו-25% לבעל מניות שאינו מהותי. בעל שליטה הוא כמעט תמיד בעל מניות מהותי, ולכן השיעור הרלוונטי עבורו הוא 30%.

חישוב הנטל הכולל

לפי הדוגמה של ביזפורטל על מס חברות ומס דיבידנד: חברה שהרוויחה מיליון ש"ח משלמת מס חברות של 230,000 ש"ח ונשארת עם 770,000 ש"ח. חלוקה של היתרה לבעל מניות מהותי מחייבת מס דיבידנד של 30%, כלומר 231,000 ש"ח. בסך הכול שולם מס של 461,000 ש"ח, שהם 46.1% מהרווח המקורי.

שכיר בעל שליטה - סקירה על הטבות המס בהפקדה לתוכנית פנסיונית
מסלולמס ברמת החברהמס ברמה האישיתנטל כולל על הרווח
רווח שנשאר בחברה23%0%23%
דיבידנד לבעל מניות מהותי23%30%46.1%
דיבידנד לבעל מניות שאינו מהותי23%25%42.25%
משכורת במדרגה העליונה (שולי)0%47%47%
משכורת מעל 60,130 ש"ח בחודש (שולי)0%50%50%

מקור: ביזפורטל - מס חברות ומס דיבידנד; חישוב המערכת לשורת בעל המניות שאינו מהותי, על בסיס אותם שיעורים.

הנטל הכולל על רווח שעבר דרך החברה וחולק לבעל השליטה כדיבידנד הוא 46.1%, ולא 23%. בנוסף, על הכנסה הונית, כולל דיבידנד, מעל 721,560 ש"ח בשנה חל מס יסף של עד 5%: 3% שחלים על כל הכנסה מעל הסף, ועוד 2% שנוספו מאז 2025 על הכנסה הונית. הסבר מלא על המנגנון מופיע במאמר על מס יסף.

מה נשאר מהיתרון? שני דברים עיקריים. הראשון הוא דחיית מס: כל עוד הרווח נשאר בחברה ומשמש להשקעה, לרכישת ציוד או לצבירת הון, הוא ממוסה ב-23% בלבד, והמס הנוסף משולם רק אם וכאשר מחלקים. השני, והחשוב לנושא המאמר, הוא ההפקדות לחיסכון פנסיוני ולקרן השתלמות: כסף שעובר מהחברה אל החיסכון הפנסיוני של בעל השליטה יכול להיות מוכר כהוצאה ולא לעבור בכלל דרך מס הדיבידנד. מי ששוקל להוציא כסף מהחברה בדרכים אחרות כדאי שיקרא גם על הלוואת בעלים לחברה ועל רכישת דירה על חשבון החברה, שלכל אחת מהן כללי מיסוי משלה.

תיקון 190 - פנסיה לשכיר בעל שליטה כמו לכל שכיר

שכיר רגיל זכאי לכך שמעסיקו יפקיד עבורו מדי חודש לחיסכון פנסיוני, בין אם בקרן פנסיה ובין אם בביטוח מנהלים. ההפקדה מתחלקת לרכיבים: רכיב התגמולים, שמיועד לצבור את הקצבה העתידית, ומורכב מהפקדות של העובד ושל המעסיק, ורכיב הפיצויים, שאותו מפקיד המעסיק בלבד ושמחליף את התשלום של פיצויי הפיטורים בבוא היום. הסבר על המוצרים עצמם מופיע בערך קרן פנסיה מקיפה באתר כל זכות ובערך ביטוח מנהלים באתר כל זכות.

המצב לפני התיקון

לפני תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, בעל שליטה לא נהנה מאותו מעמד כמו שכיר רגיל. במקום להפקיד במקביל לשני הרכיבים, הוא נדרש לבחור: הפקדה לרכיב התגמולים או הפקדה לרכיב הפיצויים. כתוצאה מכך, הסכום שהצטבר לזכותו לאורך השנים היה נמוך יחסית לשכיר רגיל באותה רמת שכר, וכך גם הקצבה החודשית שקיבל בפרישה.

מה שינה התיקון

תיקון 190 העניק לשכיר בעל שליטה את אותן זכויות הפקדה כמו לכל שכיר, כך שהחברה רשאית להפקיד עבורו גם לרכיב התגמולים וגם לרכיב הפיצויים. המשמעות המעשית כפולה. מצד בעל השליטה, החיסכון הפנסיוני שלו גדל, והקצבה העתידית משקפת טוב יותר את השכר שהוא משלם לעצמו. מצד החברה, החלק שהיא מפקידה לקופה נחשב הוצאה מוכרת, ולכן מקטין את הרווח החייב במס חברות.

כדאי לשים לב לנקודה עדינה: כללי ההכרה בהפקדות של בעל שליטה, ובכלל זה התקרות לרכיבי התגמולים והפיצויים, אינם זהים בהכרח לאלה של שכיר רגיל, והם תלויים בגובה המשכורת שנקבעה ובתנאי ההעסקה. לא מצאנו פרסום עדכני ואמין של התקרות האלה, ולכן איננו מציגים כאן סכומים או אחוזים. הצעד הראשון הוא לבדוק את הנתונים מול רואה החשבון של החברה ומול הגוף המנהל את הקופה.

מי שרוצה לראות מה כבר נצבר לזכותו יכול להיעזר בכלים הממשלתיים: פנסיה נט מאפשר להשוות בין קרנות פנסיה בתשואות ובדמי ניהול, ו-הר הכסף מאתר חשבונות פנסיה וגמל שאדם אולי שכח מקיומם. לבעל שליטה, שלעיתים עבר בין כמה מסגרות העסקה לפני שהקים את החברה, הבדיקה הזו חשובה במיוחד.

קרן השתלמות לבעל שליטה - מה מוכר ומה פטור

קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון לטווח בינוני. הכסף נצבר לאורך שש שנים, ובתום התקופה אפשר למשוך אותו עם פטור ממס רווחי הון על התשואה, בכפוף לתקרות. הסבר כללי על הזכות מופיע בערך קרן השתלמות באתר כל זכות, ומתי בדיוק מותר למשוך בלי מס מוסבר במאמר על קרן השתלמות ומתי מותר למשוך בלי לשלם מס.

שכיר רגיל מול בעל שליטה

אצל שכיר רגיל, המעסיק מפקיד עד 7.5% מהשכר והעובד עד 2.5%, עד תקרת שכר חודשית של 15,712 ש"ח (188,544 ש"ח בשנה) נכון ל-2026. אצל בעל שליטה התמונה מעט שונה: לפי סקירת הטבות המס בקרן השתלמות בסופרמרקר של דה מרקר, לצורך ההכרה בהוצאה ההפקדה המוכרת היא 4.5% מצד המעסיק ו-1.5% מצד העובד. בפועל חברות רבות מפקידות לבעלי השליטה שלהן את מלוא 7.5% ו-2.5%, אבל רק החלק המוכר מקטין את הרווח החייב של החברה. נתונים דומים מופיעים גם בעמוד קרן השתלמות לבעל שליטה באתר מיי גמל.

פרמטרשכיר רגילשכיר בעל שליטה
הפקדת מעסיק - מוכרת לחברה7.5%4.5%
הפקדת עובד2.5%1.5%
תקרת שכר חודשית להטבת מס15,712 ש"ח15,712 ש"ח
תקרת שכר שנתית להטבת מס188,544 ש"ח188,544 ש"ח
תקרת הפקדה שנתית לפטור ממס רווחי הון20,566 ש"ח20,566 ש"ח

מקור: סופרמרקר דה מרקר - תקרות הפקדה וסכומים מרביים, נתונים ל-2026.

4.5% מהשכר שהחברה מפקידה לקרן ההשתלמות של בעל השליטה מוכרים לה כהוצאה, ותקרת ההפקדה השנתית שרווחיה פטורים ממס רווחי הון היא 20,566 ש"ח. הפקדות מעבר לתקרה אינן אסורות, אבל הרווחים עליהן חייבים במס רווחי הון בעת המשיכה. אתר מיי גמל מפרט גם את תקרות ההפקדה ותקרות המס העיקריות.

למה זה משמעותי לבעל שליטה דווקא? כי כאן הכסף יוצא מהחברה אל החיסכון שלו בלי לעבור דרך מס הדיבידנד. רווח שהיה מחולק כדיבידנד היה נושא נטל כולל של 46.1%; הפקדה מוכרת לקרן השתלמות מקטינה את הרווח החייב, והכסף נצבר לטובת בעל השליטה ונהנה בהמשך מפטור על התשואה. מי שמתעניין במכשירי חיסכון נוספים עם הטבת מס יכול לקרוא גם על קופת גמל להשקעה, התקרה והטבת המס בגיל 60.

פנסיה תקציבית מהחברה - איך זה עובד

לצד ההפקדות השוטפות לקופות, בעל שליטה יכול לסכם עם החברה על פנסיה תקציבית. "פנסיה תקציבית" פירושה קצבה שאינה משולמת מחשבון שנצבר בקרן פנסיה או בחברת ביטוח, אלא ישירות מכספי המעסיק. הדוגמה המוכרת בישראל היא הפנסיה התקציבית של יוצאי מערכת הביטחון, שהייתה נהוגה עד סוף שנות ה-90: הקצבה שולמה מתקציב הביטחון וחושבה לפי המשכורת האחרונה של הפורש, ולא לפי סכומים שהופקדו עבורו לאורך השנים.

חישוב הקצבה

אצל בעל שליטה, הקצבה שתשולם לו, או לכל עובדי החברה אם כך הוחלט, מחושבת בדרך כלל לפי השכר הממוצע בתקופת העבודה, כפול מספר שנות העבודה. הנוסחה המדויקת נקבעת בהסכם בין בעל השליטה לחברה, ויש לה השלכות על הדוחות הכספיים, שכן החברה מתחייבת לתשלום עתידי.

התנאי המרכזי

פנסיה תקציבית יכולה להשתלם מהחברה רק אחרי סיום מוחלט ורשמי של יחסי העבודה בין בעל השליטה לבין החברה. בעל שליטה שממשיך לעבוד בחברה בפועל, גם אם בהיקף מצומצם, אינו עומד בתנאי. לכן המסלול הזה מתאים בעיקר למצבים שבהם החברה ממשיכה לפעול אחרי פרישת בעל השליטה, למשל כשהעסק עובר לידי בני משפחה או למנהלים אחרים, והחברה ממשיכה לייצר הכנסות שמהן אפשר לממן את הקצבה.

יש לזכור שגם כאן לא מצאנו פרסום עדכני ואמין של כללי המס המדויקים החלים על פנסיה תקציבית של בעל שליטה, ולכן איננו מציגים מספרים. מדובר בהתחייבות ארוכת טווח של החברה, ומומלץ לבחון אותה בתכנון מסודר מול רואה החשבון, תוך התחשבות ביציבות העסק וביכולתו לשאת תשלום חודשי לאורך שנים. לצד הפנסיה התקציבית, חשוב לזכור שבגיל הפרישה בעל שליטה זכאי גם לקצבת זקנה מביטוח לאומי, בכפוף לתנאי הזכאות, כמו כל מבוטח אחר.

ההוצאה המוכרת - הקשר בין החיסכון לרווח החברה

המכנה המשותף לכל ההטבות שתוארו - הפקדות לפנסיה, הפקדות לקרן השתלמות ופנסיה תקציבית - הוא מעמדן כהוצאה מוכרת. הוצאה מוכרת היא הוצאה שהחברה רשאית לנכות מהכנסותיה לפני חישוב המס, ולכן היא מקטינה את הרווח החייב במס חברות. הכללים הכלליים מוסברים במאמר על הוצאה מוכרת.

כל שקל שהחברה מפקידה לחיסכון של בעל השליטה במסגרת המוכרת חוסך לה 23% מס חברות, ובמקביל אינו נושא מס דיבידנד של 30%. זה ההבדל בין שתי דרכים להעביר את אותו כסף לבעל השליטה. בדרך הראשונה, החברה משלמת מס חברות על הרווח, ואחר כך בעל השליטה משלם מס דיבידנד כשהוא מושך את היתרה. בדרך השנייה, הכסף מופקד לקופה כהוצאה מוכרת, נצבר שם לזכות בעל השליטה, וממוסה, אם בכלל, רק במועד המשיכה ולפי כללי הקופה.

מה כדאי לבדוק לפני שמגדירים את ההפקדות

  • גובה המשכורת שבעל השליטה משלם לעצמו: אחוזי ההפקדה נגזרים מהשכר, ולכן משכורת נמוכה מדי מקטינה גם את ההפקדות המוכרות.
  • הפער בין ההפקדה בפועל לבין החלק המוכר: בקרן השתלמות, הפקדה של 7.5% מצד החברה אינה פסולה, אבל רק 4.5% מוכרים כהוצאה.
  • התקרות: הפקדה לקרן השתלמות מעבר ל-20,566 ש"ח בשנה לא תיהנה מפטור ממס רווחי הון על התשואה.
  • דמי הניהול והמסלול: את אלה אפשר להשוות ב-גמל נט לקופות גמל וקרנות השתלמות.
  • תיעוד: הסכם העסקה כתוב בין בעל השליטה לחברה, שמגדיר משכורת והפקדות, מחזק את מעמד ההוצאות כמוכרות.

היתרון בסופו של דבר כפול. בעל השליטה מגדיל את החיסכון לטווח ארוך, והחברה מקטינה את המס שהיא משלמת. מכיוון שבעל השליטה מחזיק ברוב המניות, הוא נהנה משני הצדדים של המשוואה. עם זאת, ההחלטה כמה להשאיר בחברה, כמה למשוך כמשכורת וכמה להפקיד לחיסכון תלויה במצב האישי, בצורכי הנזילות ובתוכניות העתידיות של כל אחד, ולכן אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם.

מקורות